שמועה טובה · Shemuah Tovah
הטקסט של גיליון זה
בס”ד בס”ד
פרשת
ויצא
תשפ”ז נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
"וילך חרנה" (שם) .וברש"י בכמה מקומות יובן מאמר הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז' זי"ע פנינים יקרים
כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל על נועם אמרינו " -קדושנו קדוש יעקב",
לה הכתוב ה"א בסופה .ידועים דבריו שאמר פעם בקודשו :רבש"ע ,קדשנו כמו פרשה שכולה דביקות
הנפלאים של הרה"ק רבי מנחם מענדל שהנך קדוש יעקב ,הרי מהיכן הייתה לו "ויצא יעקב" (כח י) .כתב בשפת אמת
מווארקא זצלה"ה וצריך ביאור למה ליעקב אבינו קדושה עילאית שכזו? רק (תר"נ) ,בסדר ויצא לא נמצא שום פרשה
באמת כתוב בתורה בדרך זה ,ה"א בסופה מחמת שאתה קידשתו ,אם כן קדשנו פתוחה וסתומה ,וכ"ה בספרי מסורות
תחת למ"ד בתחילתה .וי"ל דהתורה גם אנו .עכד"ק .ומדוע נאמר זאת דווקא כי לא יש סדר כזה בתורה זולת ויצא.
מורה לנו בזה עצה טובה ,באם יש לו על יעקב אבינו? אלא משום שזו הייתה ונראה דהרמז שלא פסק אבינו יעקב ולא
לאדם לדבר דבר ,אפי' ההכרח ,מ"מ יתן מידתו של יעקב אבינו לתקן ולקדש את הוסח דעתו מיציאתו לחו"ל עד שחזר
מעצור לרוחו בכל מה דאפשר ,וידבר כל ענייני הרשות. 'ויפגעו בו מלאכי כו'' ,וז"ש 'וישבת עמו
בסוף ,ולא בתחילה[ .כידוע שהיה נקרא ימים אחדים' שהיו כל הימים באחדות
בפי כל הצדיק השותק ונאים הדברים]... ודביקות בשרשו .וזה הי' עיקר הנדר
סגולה לשידוך והבקשה 'אם יהי' אלקים עמדי כו''
אי' בספה"ק אגרא דכלה ,איתא במדרש שלא יתפרד מן הדביקות ע"י לבן הרשע
"ויפגע במקום" (כח יא) .וברש"י -ללמדך (ב"ר פס"ח ,ב) עה"פ ויצא יעקב מבאר שבע ,ר' ותחבולותיו כנ"ל.
שקפצה לו הדרך .וכתב בכורי אביב ,ב' שמואל בר נחמן פתח ,שיר למעלות אשא
פעמים מספרים לנו חז"ל על קפיצת עיני אל ההרים למלפני ולמעבדני מאין
הדרך ושניהם בנושא שידוכים .א' ,אצל יבא עזרי ,אליעזר בשעה שהלך וכו' ואני כתב בספר נתיבות שלום :בעל ה'בית
יעקב כשהלך לשאת אשה .ב' ,אצל לא נזם אחד וכו' ,חזר ואמר מה אנא מוביד אברהם' זי"ע מביא עה"פ (ויצא ל"א ,י"ז)
אליעזר עבד אברהם כשהלך לקחת סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' וכו' אל יתן "ויקם יעקב וישא את בניו ואת אשתו
אשה ליצחק ויש בזה רמז לדורות, למוט וכו'“ .בעי למדרש למה נאמר שוב על הגמלים" ,בהקדם המעשה מהרה"ק
בחינת מעשה אבות סימן לבנים ,שעה ויצא יעקב מבאר שבע ,הלא כבר נאמר רבי מנדל מויטעבסק זי"ע שפעם אחת
שיגיעו הבנים לפרקם ,עליהם לשים למעלה (כח ,ז) וישמע יעקב וכו’ וילך פדנה היה רעב גדול בטבריה וכאשר חזרו
בה' ביטחונם ,יתאזרו ויתאמצו ,ובעזרת ארם?" “על כן בא לדרוש אותה הפרשה השליחים והביאו עימהם הרבה מתנות
ה' יעברו את כל המכשולים ותהיה להם כולה שאמרה יעקב בעת הליכתו לישא כלי כסף וכלי זהב ומעות והניחו הכל
קפיצת הדרך. אשה (וכן הוא בקבלה כל מי שנצרך לישא אשה ,יאמר על שולחנו ,אמר הרה"ק :רבש"ע איך
בכל יום הקפיטיל הלזה קודם יהיו לרצון וכו') ,ודרש הויב זיך אויף צו דיר מיט די אלע כלים.
שאמר יעקב מאין יבא עזר"י ,היינו אשתי וראו כולם כיצד הכלים החלו להתרומם
"וישכב במקום ההוא" (כח יא) .פירש"י מעל השולחן .ועל דרך זה פירש מאמר
עזר שלי (אעשה לו עזר) ,מאין יבא לי על פי
באותו מקום שכב ,אבל י"ד שנים ששמש הכתוב" :וישא יעקב את בניו ואת אשתו",
הטבע שאין בידי כלום אפילו נזם אחד
בבית עבר לא שכב בלילה ,שהיה עוסק שאת כל העניינים הגשמיים שלו הגביה
וכו' ,חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן
בתורה .שמעתי דבר נפלא מהגאון רבי יעקב אבינו להשי"ת .והנה פרשה זו היא
בריי עזרי מעם ה' וכו' ,עד ה' ישמר צאתך
ישראל זיכרמאן שליט"א רבה של אחזת תורה שלימה תורתו של יעקב אבינו
ובואך מעתה ועד עולם ,הנה הם שבעה
ברכפלד ,בשם עמוד ההוראה מרן הגרי"ש איך שהגביה את כל ענייני הרשות שלו
פסוקים של נחמה לו ברוח הקודש ,ואז
אלישיב זצ"ל ,שהסביר במתיקות נפלאה להשי"ת ,ונהיה מהכל תורה ,שהתורה
נשא רגליו ויצא בהבטחה ,וזהו ויצא יעקב
את דיוק נוסח התפלה של רבי נחוניא בן מספרת בפרטות את כל מעשיו ומכל
מבאר שבע ,לאחר שנתבאר לו שבעה
הקנה ,המובא בגמרא (ברכות כח" ):מודה פרט ופרט מענייני הרשות שלו נהיה
נחמות".
אני לפניך ...ששמת חלקי מיושבי בית חלק מהתורה ,שבכל זה טמונים עניינים
המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות". נשגבים למעלה מכל השגה .לאור זה
דקדק הרב אלישיב ,מדוע ב'יושבי בית
פרשת ויצא תשפ”ז | א
בס”ד
רבים הם זו למעלה מזו .כמרומז בחלום הסולם ֻֻ -מצב ,איננו קיים מעצמו ובדרך המדרש' נאמר לשון יחיד 'בית מדרש',
שהראה הקב"ה ליעקב שמדתו תפארת מקרה ,אלא כוח עליון הציב אותו -ארצה, ואילו ב'יושבי קרנות' נאמר לשון רבים ולא
דהיינו תורה ,וענין 'סולם מוצב ארצה הכוח העליון שהציב את הסולם ,איננו מ'יושבי קרן' .אלא ,הסביר הרב אלישיב
וראשו מגיע השמימה' ,היינו שמתחילה על הארץ ,אלא נעלה במרומים ,וממרום כך :יושבי בתי המדרש שמחים בעמלם,
יש להתחיל מפשטות התורה ,ועי"ז עולים הוצב הסולם על הארץ; ואף על פי כן מרוצים מחייהם ומסופקים מדרך שבחרו
עד המדרגות הגבוהות ,דצריך להאמין כי וראשו מגיע השמימה ,כיוונו ותעודתו לעצמם ,לכן הם נמצאים על מקומם זמן
פשטות התורה היא סולם המוצב ארצה איננו ירידה משמים ארצה ,אלא התעלות רב מבלי לנוע ממקום אחד למשנהו .אך
וראשו מגיע השמימה ,וכשלומד פשטות מהארץ לשמים; זו האמת האחת הרמוזה 'יושבי קרנות' ,אלו המחפשים את ספוקם
התורה אם שור שנגח את הפרה ,או לו! בראשונה :כלל החיים עלי אדמות, מהנאות העולם הזה החולפות ועוברות,
המחליף פרה בחמור ,הולך ומתעלה עד כולל אפוא גם את חיי האדם ,גם את חייו חשים כל העת חסר ספוק ,ומנסים ללכת
דביקות בה' .ועל זה אמר יעקב 'אכן יש ה' הוא ,מטרתם איננה במישור – לא מבאר מקרן זוית זו לקרן זוית אחרת כדי לחפש
במקום הזה ואנכי לא ידעתי' ,שהתפלא שבע לחרן -אלא תעודתם היא במרום הנאה ואינם מוצאים .כך יוצא שבמסגרת
מאד ,איך מפשטות התורה משיג יהודי וממרום; כל אשר בארץ מוזמן ומיועד נסיונותיהם למצא את שאהבה נפשם הם
מדרגות כאלו להיות דבוק בה' ,והביאור להתעלות למטרה עליונה בשמים; ומטרה יושבים בקרנות רבות .על כן נאמר בהם
בזה ,שהכח של קדושה שיש בתוה"ק זו ,שאיפה זו להתעלות ,איננה אגדה לשון רבים( .אוצרותיהם אמלא ,פר' וישלח)
הוא בבחי' 'שרשרת' ,שכל טבעת נעוצה הבדויה מלב האדם ,אלא מציאות יש לה,
ומשולבת בטבעת שאחריה ,וכשאדם וקיום עדי עד ,יסודה בשמים ,והגשמתה
מתקשר בטבעת האחרונה בקצה הישירה בארץ. חלום יעקב
שלמטה ,קשור הוא בקצה העליון העילאי "סלם מצב ארצה" (כח יב) .דברים חוצבים
ביותר ,וכמרומז בלשון הכתוב ,יעקב חבל ביאר הגה"ק ר' שמשון רפאל הירש ,מראים
נחלתו ,בחי' חבל שהקשור למטה מקושר ובעל 'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע ביאר לו אפוא "סולם" ,ורומזים לו בדרך כלל,
למעלה .וכשיש ליהודי בהירות בלימוד כך ,ואלו דבריו :עליות במעלות התורה שיש קשר בין תחתונים לעליונים; והנה
התורה ,ומאמין כי יש נחת רוח להבורא
ית' גם מלימוד פשטות התורה ,אז הולך
ומתעלה בדרגות התורה ,וכדרך העולה
בסולם דרגה אחרי דרגה יעלה בטח .אי
אפשר להגיע אל ראשו השמימה ,אלא
כאשר מתחילים מהמדרגות הנמוכות,
ומטפסים ועולים ממדרגה למדרגה ,עד
ושבת שמה
שמשיג והנה ה' נצב עליו .מתחיל מתורת
ה' חפצו ,עד שזוכה לבחי' ובתורתו יהגה
יומם ולילה...כמ"ד דדי' ירווך בכל עת, אלו השלשה בשלימות ,מקום המקדש איתא בגמרא המענג את השבת נותנין
ובאהבתה תשגה תמיד ,שזו הדרגה שנא' 'אין זה כי אם בית אלקים', לו נחלה בלי מצרים והאכלתיך נחלת
העילאית של לימוד בתוה"ק ,שאינו יכול והזמן המבחר כי בטח הי' התגלות יעקב וכו' ופרצת ימה וקדמה וכו' שהגם
להסיח דעתו מהתוה"ק יומם ולילה. הזאת בשבת קודש ,ונפש הוא יעקב שניתן לנו השבת מכל מקום הרצון
אבינו המובחר שבנפשות שבו נכללו שיהי' לנו דביקות .ושיתערב הקדושה
כל נפשות ישראל .כמ"ש והקדישו של השבת בנו להיות מעין נובע ואז
"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע את קדוש יעקב ,והנה ה' נצב עליו זה נשאר קיים גם בימי המעשה רשימה
השמימה" ( ...שם) :מכאן -אמר הרה"ק הפסוק בעצמו הוא ברכה ,וביאר זה כמו מקדושת השבת כנ''ל( .שפת אמת)
מרוזין זי"ע -למדנו מצות סעודת מלווה שקדושת שבת היא קבוע וקיימא בלי
מלכה מן התורה .כי הנה 'סלם' נוטריקון שום הקדשה ואתרעותא מישראל רק
ס'עודת ל'וית מ'לכה .וסעודה זו 'מוצב מצד הש"י בעצמו הוא קדוש לא כימים אי' בספר מי השלוח (מהרה"ק
ארצה' ,שבעיני ההמון היא שפלה ואין טובים שישראל מקדשים אותם ,כך מאיזבצא) :והנה ה' נצב עליו .הנה זאת
נזהרים בה ,שהיא מתקיימת בארציות הוא קדושת יעקב אבינו כקדושת שבת ידוע כי עיקר התגלות הש"י בעולם הוא
ע"י אכילה ושתיה .אבל 'וראשו מגיע שקדוש מצד הש"י ואינו צריך לשום ע"י שלשה ,היינו 'עולם'' ,שנה'' ,נפש'.
אתרעותא ,וע"כ לא נאמר עומד עליו 'עולם' הוא מקום המקדש אשר שם
השמימה' -מי שעיניו בראשו יודע שדבר
רק נצב כי עומד משמע שעתה עומד הוא התגלות אלקותו ית' ,ו'שנה' היא
גדול הוא ,שנשפע עי"כ הארה לעולמות
עליו ולא מקודם והיינו מכח אתרעותא בהמבחר שבזמנים הוא שבת שבו נמצא
העליונים .כי 'והנה מלאכי אלקים עולים
דילי' אבל נצב היינו שתמיד מקושר התגלות אלקותו ,ו'נפש' הוא על נפשות
ויורדים בו' ,שמלאכי שבת שיורדים ביום
עמו: מישראל יתגלה שכינתו .והנה כאן היו
ו' ,עולים בחזרה למעלה ע"י סעודת מלווה
ב | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
בשעת התנאים ובשעת החופה לשבור בפרשתנו) פשיטא דלחם הוא לאכול ובגד מלכה ,ויורדים בו -נוטריקון ביום ו' ,והיינו
כלי ,י"ל בדרך הלצה ,על פי מאמר חז"ל הוא ללבוש ,ולמה האריך .ויש לומר בדרך שיורדים אח"כ שוב פעם ביום ו'.
(מד"ר בראשית עג ,ה) על הפסוק אסף אלקים צחות ,שפירש כוונתו באר הייטב ,פן יבוא השלה"ק הקדוש (מסכת שבת אות מ) מביא
את חרפתי ,כל זמן שאין לאשה בן ,אין צדיק אחריו ,ויאמר דלחם רומז על שלשה מספר ‘כנפי יונה' (ח"ב סימן ג) "אחר
לה במי לתלות סרחונה ,ומשיש לה בן הויות (לח"ם בגימטריא ג' פעמים הוי"ה) ,ובגד על ההבדלה במוצ"ש מסדר שולחנו עם
תולה בו ,וכששואלה בעלה מי שבר כלי עלמא דאצילות ,על כן ביאר בפשטות שני ככרות ,ולא נקיט בידיה אלא חדא,
זה ,אומרת "בנך" .ולפי זה יש לומר דלכן לחם לאכול ובגד ללבוש ממש. ואומר 'דא סעודתא דדוד מלכא' ,ובזכותה
שוברים כלי ,להראות אשר מזה הזיווג ניצול מחיבוט הקבר .הרה"ק רבי שלום
יהי' דורי דורות ויולדו בנים ,ואז אף אם שכנא מפראהבישט זי"ע אמר" :מי שיאכל
תשבר פעם איזה כלי ,לא יגיע לה נזק ,כי "ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קראה
שמו יהודה" (כט לה) .אמר הרה"ק החי' הרי"ם סעודת מלוה מלכה ,יהיה בטוח במזונותיו
תוכל לתלות בבנה. תמיד" .והסמיך זאת על הפסוק בתהלים
זי"ע הענין שכ"א מישראל נקרא 'יהודי'
הוא ע"ש 'יהודה' ,דהוא ע"ש שבח והודאה "סעדני ואושעה" .דוד המלך ע"ה דיבר על
"וישמע יעקב את דברי בני לבן וגו' לקח וכמ"ש 'הפעם אודה את ד'' וכו' ,ופי' רש"י סעודתו שלו ,סעודת מלוה מלכה .ואמר
יעקב את כל אשר לאבינו וגו' וירא יעקב ז"ל שנטלתי יותר מדאי על חלקי ,משמע שעל ידי סעודה זו יזכה האדם לישועה.
את פני לבן" (לא א ב) כ"א צריך שיהיה לו מזה דכ"א מחויב לידע דכל מה דהשי"ת "ואשעה בחוקיך תמיד" .חוק הוא לישנא
רב ומורה דרך ונקדים לפרש את מאחז"ל עושה עמו הוא יותר מהמגיע לו ,ולזה דמזונא ,על ידי סעודת מלוה מלכה יהיה
איזו חכם הלומד מכל אדם שנאמר 'מכל נקרא 'יהודי' ,עכלה"ק( .שיח שרפי קודש ,וראה
לך לחם חוקך תמיד.
מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי'. גם בספר הזכות לחנוכה כדברים הללו). אצל כ"ק האדמו"ר מסקולען זי"ע היה
המאמר הזה תמוה בעיני כל מעיין .אכן ובשפת אמת (ויגש שנת תרל"א) כתב וזל"ק: פעם איזה ראש ישיבה שחשש מביטול
נראה ,דכ"א צריך שיהיה לו רב שילמוד שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה שנקראו תורה בעקבות האריכות בסעודת מלוה
ממנו בין תורה ובין עבודה באיזה דרך יהודים על שם שמודין להשי"ת על כל מלכה .אמר לו הצדיק :חמין במוצאי שבת
ישכון אור ,וכל ימי חייו בזה העולם צריך דבר קטן וגדול שיודעין שהכל ממנו ית'. מלוגמא -חמימות במוצאי שבת היא
האדם לזה .אכן האדם שהוא בזה הבחינה רפואה גדולה לנפש.
ש'לומד מכ ל האדם' ,היינו אפילו במה
אודות סעודת מלוה מלכה התבטא פעם
שבני האדם פחותים מדברים בעניני "ותאמר לאה נתן אלקים שכרי וגו' ותקרא הרה"ק מקאלאשיץ ואמר שהרי ספר תורה
העוה"ז הוא מוציא בזה רמיזא דחכמתא שמו יששכר" (ל יח) .ובתרגום יב"ע -והיכדין נכתב בלא ניקוד ורשאים לקרוא בו במכה
היאך לעבוד השי"ת ,האדם הזה אי"צ לרב עתידין בנוי לקבלא אגר טב על דאינון צורות ואופנים ,כך שחשיבות סעודת
כלל ,והבן .וזה פירוש מאמרם 'איזה חכם', עסיקין באורייתא .כתב באלשיך (פסוק יג)
מלוה מלכה מרומזת בפסוק (בראשית יג,
ודקדקו לומר 'חכם' ולא תלמיד חכם. דבר חידוש ,וכ' שלא מצא גילוי זה בחז"ל, יג) "ואנשי סד"ם" -ר"ת ס'עודתא ד'דוד
ואמרו 'הלומד מכל אדם' ,שנאמר 'מכל ושה' יצילנו מלומר בתורתו דבר אשר לא מ'לכא ,אנשי סעודה זו הם ֵ"ֵרעים" ,בציירי,
מלמדי השכלתי' ,מפני ש'עדותיך שיחה הוא חלילה .וז"ל" :כי אפשר שהיה הלילה מרבים אחוה ורעות“ ,וחטאים" -מורה
לי' ,שכל הסיפורים של בנ"א בעסקי ההוא ליל שבועות ,הוא מתן תורה וכמו על חיטוי ,מלשון ניקוי וטהרה ,ככתוב
העוה"ז הוא אצלי תורה והבן .ונחזור שנתייחס חג הפסח אל קציר השעורים, (ויקרא יד ,נב) 'וחטא את הבית'" ,לה' מאד” -
לענייננו ,דהנה יעקב היה אצל לבן כדי כן חג השבועות אל קציר החיטים ,כי על שנעשים על ידי סעודת מלוה מלכה נקיים
שיוציא ממנו ניצוצין הקדושין כידוע, כן בפסח היה קרב עומר השעורים ובחג לה' מאד( .גיליון יין ישן ויצא תשפ"ג)
וכיוון ששמע יעקב שבני לבן היו אומרים השבועות שתי הלחם מהחיטים ,ובפר'
'לקח יעקב את כל אשר לאבינו' ,הבין הוא ויחי (מט ,טו) ,מביא לזה ראיה מממדרש
שכבר לקח את כל הקדושה .ואעפ"כ לא רות רבה (ד ,ג) שכל מקום שנאמר קציר "מה נורא המקום הזה" (כח ,יז) .פירש"י
היה מאמין בעצמו ,וכיון שראה 'פני לבן שעורים בקצירת העומר הכתוב מדבר, מתחלה לא עצה שם ,ואח"כ יהב דעתיה
והנה איננו עמו כתמול' שבעוד שהיה בו קציר חיטים בשתי הלחם הכתוב מדבר למיהדר .ביאר הגאון מטשעבין זצ"ל :כיון
הקדושה ניכרת בפניו כידוע ,והבן( .קול ובזה יתכן כי זה מאמר הכתוב "וילך ראובן שהיה אחר י"ד שנה של לימוד התורה
שמחה). בימי קציר חיטים" הוא ערב שבועות ברציפות ,סבר כי תלמוד תורה עדיף
שאנו מצווים לקצור חיטים ,ועל כן יצא מתפלה ,שזה חיי עולם וזה חיי שעה (שבת
יששכר שכל תורת ישראל היה בשבטו, י .).אכן אח"כ נתיישב "אז קלוגער ווי די
יש לאל ידי לעשות עמכם וגו' ואלקי וזהו אומרו בסמוך פסוק יז "בן חמישי" טאטע דארף מען נישט זיין( ...יותר חכם
אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך לרמוז על ה' חומשי תורה ,ע"כ. מהאבא לא צריכים להיות)( .יגדיל תורה ,ויצא)
מדבר עם יעקב מטוב עד רע (לא כט) .פי'
מרן כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זיע"א ,דקדקו
המפרשים ,הרי סתר לבן דברי עצמו "אסף אלקים את חרפתי" (ל כג) .דבר פלא "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (כח כ) .פי'
מתחילה אמר יש לאל ידי לעשות עמכם אי' באמרי נועם (ליקוטים) ,במה שנוהגין הרה"ק רבי חיים מאנטניא זיע"א (טל חיים –
פרשת ויצא תשפ”ז | ג
בס”ד
מיט'ן כח התפלה מאכט מען לעכער אין עובדות צדיקים רע ,ובתוך כדי דיבור אמר שהקב"ה
הימל ,און דורכדעם האט זיך דער סולם הזהירו אפילו על דיבור רע וי"ל כי
געהאלטן בשמים( ...דברי מאיר ,ויצא) "ויחלם והנה סלם מצב ...וראשו מגיע כן דרך הרשעים לומר נשתנו העתים
השמימה" (כח ,יב) .פ"א ביקר הגה"ק ונחלפו הזמנים ,ועוברים בשאט נפש
ובספר פני מנחם מובא :בילדותי שאלני
רבי יואל אשכנזי אבד"ק זלאטשוב עם על איסורים חמורים בטענה מזוייפת,
כ"ק אאז"ל ,הרי השמים הם דבר רך,
בנו הגה"צ רבי אשר אנשיל אדמו"ר כי לא כימים הראשונים הימים האלה.
והיאך היה יכול הסולם להישען עליהם.
מאלעסק סטאניסלאו כשהי' עדיין ילד וכבר כתב החת"ס בצוואתו ,אל תאמר
והשיב דשמע מינה שהסולם היה יותר
כבן חמש ,ושאל רבינו (הרה"ק רבי מאיר שנשתנו העתים ,יש לנו אב זקן ,לא
רך .והמשיך ואמר בחיוך ,והיאך היו
מפרימישלאן זי"ע) את הילד אם הוא לומד נשתנה ולא ישתנה וזה שאמר לבן ,יש
יכולים המלאכים לעלות בסולם ,אלא
חומש רש"י ,וענה לו הן ,אמר לו רבינו לאל ידי לעשות עמכם ,ואלקי אביכם ,רק
על כרחך שהם יותר רכים ...הכוונה בזה,
א"כ אמור לי ,הסולם שראה יעקב "אמש" אמר אלי השמר מדבר עם יעקב
כי כפי רוחניות הדבר ומעלתו כן הוא
אבינו בחלומו מוצב ארצה וראשו מגיע וגו' ,והיום הזה אינו בכלל הציווי.
רכותו .ורואים מכאן גודל זכות ודקות
השמימה ,על מה הי' סומכת עצמו
הדברים הרוחניים (ווי איידעל ס'איז)( .פני
בשמים .ושתק הילד ולא ענה .אז פנה
מנחם ,ויצא שנת תשנ"ד)
רבינו אל חתנו הרה"ק ממיקוליוב בשאלה
הנ"ל ,וג"כ לא השיב .פתח רבינו בזה"ל:
וועל איך ענק זאגן ,מיט'ן כח התורה און
קול מבשר
הישרה ולפעול נגד הצדק. 'בני קדם' ,כמו שנאמר (תהלים עד ,ב): "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם"
'זכור עדתך קנית קדם' .והמשך הכתוב: (כט ,א) .פירש"י" :נשא לבו את רגליו" וכו'.
'וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם', ולכאורה יותר נכון לומר 'נשא ראשו את
כתב הסמ"ק במצוה א' וז"ל :לידע שאותו היינו שפעל זאת לדורות ,שיהיה 'לבו רגליו' ,כי גופא בתר רישא גרירא (עירובין
שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה נשא את רגליו' ,כנ"ל .ובפרט בעקבתא מא .).וי"ל ,דהנה 'לבו' היינו תפלה ,כי
ומטה ובד' רוחות כדכתיב (שמות כ') אנכי דמשיחא ,שהיא תלוי בעבודה שבלב זו עבודה שבלב זו תפלה (תענית ב ).ו'רגליו'
ה' אלקיך ,וכתיב (דברים ד') וידעת היום תפלה ,כידוע (לחם שלמה מאמר סה) .זהו היינו ממון ועושר ,ככתוב (דברים יא ,ו):
והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים שמרומז עוד' :וישא יעקב רגליו' ופירש"י, "ואת היקום אשר ברגליהם" -זהו ממונו
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין 'נשא לבו את רגליו' ,פירוש 'רגליו' היינו של אדם שמעמידו על רגליו (פסחים
עוד ...אכן הקב"ה מנהיג את העולם כולו עקבתא דמשיחא ,שתלוי בעבודה שבלב, קיט .).וזהו הפירוש" :וישא יעקב רגליו",
ברוח פיו .והוא הוציאנו ממצרים ועשה כאמור ,ודוק והבן"( .דברי ישראל יומ"ד י"ג היינו שבשורת הממון והעושר היא
לנו כל הנפלאות ,ואין אדם נוקף אצבעו כסלו זיע"א) שהעמידתו על רגלו "ונעשה קל ללכת",
מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה וזכה לזה על ידי עבודה שבלב זו תפלה ,כי
שנאמר (תהילים לז) מה' מצעדי גבר כוננו. כשנטל אליפז את ממונו היה עני ואביון,
ובזה תלוי מה שאמרו חכמים (שבת לא) "ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים" כמו שאמר (להלן לב ,יא) "במקלי עברתי",
ששואלים לאדם לאחר מיתה בשעת דינו (ל לז-לח) .בשם הרה"ק רבי שלמה לייב רק אחר "ויפגע במקום" -היינו תפלה
צפית לישועה .והיכן כתיב מצוה זו .אלא מלענטשנא זי"ע ,בהושענות להושענה (ברכות כו ):זכה לבשורה זו .זהו שפירש"י:
זה תלוי בזה – שכשם שיש לנו להאמין רבה אנו אומרים "למען מיחם מקלות "נשא לבו את רגליו" ,פירוש' ,נשא לבו'
שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלקיך בשקתות המים הושענא" .איזה זכות הוא היינו עבודה שבלב זו תפלה ,הוא ש'נשא
אשר הוצאתיך מארץ מצרים .והכי קאמר, זאת .אלא ,אנו מזכירים בזה להקב"ה, את רגליו' כאמור" .והנה מעשה אבות סימן
כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני שאפי' איש אמת כמו יעקב ,הי' ג"כ לבנים ,כן הוא לדורות ,בעבודה שבלב זו
הוצאתי אתכם ,כך אני רוצה שתאמינו מוכרח ללכת בדרכים עקמומית אחרי תפלה זוכה לעושר ,כמאמר רז"ל (קידושין
בי שאני ה' אלקיכם ,ואני עתיד לקבץ שגר רק עשרים שנה עם לבן ,ומה נענה פב' ).אין עשירות מן האומנות ,אלא יבקש
אתכם ולהושיעכם .וכן יושיענו ברחמיו אנן הנמצאים זה אלפיים שנה בין זאבים, ממי שהעושר שלו' ,והיינו תפלה ,כמובן.
שנית ,כדכתיב (דברים ל') ושב וקבצך מכל רמאים ונוכלים .מה הפלא אם הרבה וזהו שסמיך ליה' :וילך ארצה בני קדם',
העמים. פעמים אנו מוכרחים לסטות מן דרך היינו להעמיד אומה הישראלית הנקראים
ד | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
ניכר על פניו כי הוא אכן אוחז במצב כזה. והשתתקתי' .ובכן' ,המשיך' ,הגד לי את "וייקץ יעקב משנתו" (כח טז)" .ויקץ יעקב
הרבי לא הראה לו פנים כועסות ,והגיב: האמת ,אז מה אתה רוצה?' 'לחיות' ,רטט משנתו" ר' יוחנן אמר :ממשנתו (ב"ר
אה ,זה ממש רעיון נפלא ,לכן הבה נחשוב קולי המיוסר' ,רוצה אני לחיות ,כ'וויל סט ז) .בבית המדרש בישיבת מיר ישבו
יחד איך יהיה הדרך הכי מוצלחת לעשותו, לעבן .'...הוא שבע נחת בבחרי בחיים, שני בחורים ושוחחו ביניהם .כשנכנס
כי דבר כל כך רציני וגורלי יש לתכנן נתמלא שמחה לשמע דברי .ואני חשתי ראש הישיבה הגאון רבי נחום פרצוביץ
מראש .והמשיך ואמר :יש לי עצה פשוטה אז את המעבר מן המיתה אל החיים. זצ"ל לבית המדרש ,מיד החלו הבחורים
שבוודאי חשבת עליה ,והיא לקפוץ מהגשר, למחרת בבוקר הגיע רופא המחנה ור"ג להתנדנד נכח הגמרא הפתוחה לפניהם
'נכון' השיב היהודי ,אמנם ,אמר הרבי ,יש כבר עמד לידי והשתדל עבורי ,שאוכל מסכת נדרים ,הם נעו בריכוז ונגנו "איי איי
בעיה כי הנהר קפוא עכשיו והכפור יכאיב להישאר למנוחה ולא לצאת לעבודה. איי תנו רבנן תנו רבנן" ...נעצר רבי נחום
לך יותר מדי ,א"כ אולי תפיל עצמך מהגג, נפשי התרפאה חיש מהר על ידי זריקות לידם והפטיר :טוב שאתם רוצים ללמוד,
אמנם ככה תתרסק אברים אברים בצורה של שמחה שהעניק לי ,וכך קמתי על רגלי אבל בכל מסכת נדרים אין 'תנו רבנן'!...
לא נעימה בכלל .המשיך הרבי ואמר לו: וחזרתי אל בין החיים ,מכוחה של אותה כשספרו למרן הגאון רבי חיים קניבסקי
תראה ידידי ,אני אחשוב בכובד ראש ע"ז, מלה טובה ברגע הנכון". שליט"א את המעשה הזה ,הוא שקע
ותחזור אלי בעוד שבועיים ואז יהיה לי עוד מסופר :פעם הגיע איש אחד במחשבות ,קמט את מצחו לכמה שניות,
ההחלטה על הדרך הכי טובה ...האיש אל הרה"ק רבי ישעיה מקערעסטיר ונהרה התפשטה על פניו באמרו :אכן
עזב את חדרו מרוצה וכמעט שמח ,ואחרי זי"ע ואמר לו :רבי ,יש לי הרבה צרות צודק הוא רבי נחום ,בכל 'נדרים' אין תנו
שבועיים יצא מהדכאון .והנה אילו היה בחיים והחלטתי לשים קץ לחיי ר"ל ,והיה רבנן ...אבל יש "דתנו רבנן"( ...נדרים כז 'מאן
תנא להא דתנו רבנן')( .להאיר ,תעה)
אחד מחכימא דיהודאי היה ר' גד'ל אייזנר
פינת יקרת וכך מסופר עליו (במחיצת רבי גד'ל ,עמ' צח).
בעיצומה של העבודה ,אירע פעם שבחור
אחד נפל לקרבן לידיהם של הצוררים
ואלה היכוהו באכזריות נוראה .לא חלפו
שמירה .אלא דהנה אמרז"ל (סוכה "וישכב במקום ההוא וגו' ויקץ יעקב דקות עד שהבחור היה מעולף ,אך חיות
נב :קידושין ל" ):אם פגע בך מנוול זה משנתו ויאמר אכן יש ה’ במקום הזה הטרף עוררוהו בזרמי מים ושבו להכותו
משכהו לבית המדרש" ...רק לפעמים ואנכי לא ידעתי" (כח ,יא-טז) .יש עוד ועוד" .באמצע הלילה" ,סיפר לימים
היצר הרע בא בדמות יצר טוב ומראה לומר ,כי אותן י"ד שנים שהיה נטמן בעל המעשה" ,התעוררתי על הדרגש
לאדם על עבירה שהיא מצוה .על בבית המדרש של שם ועבר לא שכב בתוך יסורים ואנקות כבדות .עודי מצעק
זה אמרז"ל "משכהו לבית המדרש", יעקב ,רק היה לומד ועבד את השי"ת בקול מרוב יסורים ,והנה לפתע חש אני
פירוש ,אתה אומר שהיא מצוה ,בוא בלימודו ,אבל בשינה לא היה יודע כי אדם מתקרב אלי .רבי גד'ל הוא זה,
עמי לביהמ"ד והראה לי את הדין הזה שאפשר לעבוד את השי"ת .וכאשר בא טרח ובא לקיים בי ביקור חולים ו'תחיית
בשו"ע .והנה זאת היא באיש פשוט, אל המקום ההוא וישכב ויחלום וגו' ,אז המתים' .פנה אלי ושאל ישירות בנוסח
אבל חסיד ,היצר הרע משיב לו ,אף ראה יעקב אבינו ע"ה אשר בשינה גם המבדח שלו ,כאילו לא קרה כלום' :מה
שאין הדין כתוב בשו"ע הנה חסיד אתה, כן יכולת לעבוד את השי"ת .וזהו" :ויקץ פתאום 'הכצעקתה' כזאת? וכי מה חסר
עשה לפנים משורת הדין .ואין עצה יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום לך'? 'זרקתי' מענה בפניו' :רוצה אני למות'.
רק להתחנן לפני השי"ת שישמרהו הזה" ,פירוש ,רואה אנכי היום שיש ה' 'למות רוצה אתה?' ,אמר' ,נו ,ובכן ,מאך א
ויצילהו מידו .זהו "שמרה נפשי כי גם כן בשינה ,ויכולים לעבוד את עבודת שטארב ,אבער שוין( ...נסה למות ,אבל תיכף
חסיד אני" דייקא ...ויתכן זהו שהיתה הקודש בשינה" ,ואנכי לא ידעתי" עד ומיד ,)...אין הזמן כשר להאריך בו ,יש כאן
קליפת לבן הארמי מסטרא דיצר הרע... הנה ,והבן( .אוהב ישראל ,ליקוטים) יהודים הזקוקים לישון עתה'' .הוי גד'ל',
וזהו שנקרא "ארמי" לפי שהיה צבוע
גנחתי' ,הרבש"ע הוא העד שלי שאני רוצה
ורמאי לבא אל אדם בהחבא וברמאות
"אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך למות אבל אינני יכול'' .הו' ,הצטחק ר"ג,
בדמות יצר טוב ,לרמות אותו על עבירה
הזה אשר אנכי הולך" וגו' .בדרך הרמז 'אם כבר נזכרת מהרבש"ע אז ודאי טוב,
שהיא מצוה ומילי דחסידות כנ"ל...
י"ל כך ,היינו על פי מה ששמעתי והרי 'בעל כרחך אתה חי' ,הרבש"ע רוצה
וזהו שיעקב אבינו דייק ואמר" :ושמרני
בילדותי מפי חסיד אחד ששמע מפ"ק שתחיה' .התרסתי לעומתו מתוך היסורים
בדרך הזה אשר אנכי הולך" ,בדרך הזה
הה"צ מוה' צבי אלימלך מדינוב זצק"ל, ואמרתי' :אבל איך זה אוכל לחיות עוד'.
דייקא אשר אנכי הולך עכשיו ללבן
הארמי ,כאמור( .דברי ישראל להרה"ק שאמר בדרך צחות על הכתוב (תהלים פרצתי בצעקה נוראה' :געוואלד'...
רבי ישראל ממודזיץ זי"ע) יו"ד חל פו ,ב) "שמרה נפשי כי חסיד אני". 'מה איתך' ,שמעתי את קולו' ,אתה
השבוע בי"ג כסלו. והקשה ,וכי אם אינו חסיד אינו צריך הולך למות ואיך זה תעז להקיץ אלף
יהודים משנתם?! '...התביישתי מדבריו
פרשת ויצא תשפ”ז | ה
בס”ד
והרוחניות שלנו כלום אפשר להשוותה אותם באמרו שעדין לא למד היום בספר הרבי צועק עליו :וכי השתגעת ,וכי אתה
לרוחניות של יעקב אבינו. הקדוש מאור עינים ,לכן אינו יכול כעת רוצח ,וכדומה ,היה חושב בלבו :אף הרבי
להגיד דברי תורה .כשבאו אליו אחר לא מבין אותי ,מצבי רע ומר ,ולא נשאר
כך ,פתח ואמר להם ,איתא בגמרא בבא לי עצה אחרת כי אם להתאבד ,אבל
"עשר אעשרנו לך" (כח כב) דרשו חז"ל מציעא (מט ,ב) אונאה עד שתות ,דהינו עתה אדרבא הרבי אמר לי כמה טובה
מכאן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שבמידה הששית שהיא מידת יסוד צדיק, הרעיון ...כמה פקחות יש בזה( .ארון העדות,
(כתובות נ ,א) .אברך אחד מחסידי הרה"ק יכול האדם להונות את עצמו ואת אחרים ח"ב עמ' קנא)
רבי שלמה מקארלין זיע"א היה מפזר שהוא צדיק גמור ,כאלו הוא כבר אוחז
ממון רב לצדקה ,התלונן עליו חותנו כן ידוע ,על בחור שנכנס פעם אל מחנך
במדרגות אלו .אולם יש עצה אחת שלא ואמר לו שהוא רוצה לעשות סוף לחייו
לפני הרה"ק שהוא תורם לצדקה יותר יבוא לרמות את עצמו שהוא צדיק ,על
מיכולתו .שאל הרה"ק את האברך :הרי ר"ל ,נענה לעומתו המחנך :אני מתפעל
ידי הכנעה ושפלות ברך ,שיהיה בחינת מרעיון זה ,במילים אחרים :אתה רוצה
אמרו חכמינו ז"ל המבזבז אל יבזבז יותר 'ונפשי כעפר לכל תהיה' ,והלא קימא לן,
מחומש .השיבו :איך וועל זאגען רבי .מי לעשות סוף להחיים שאתה חי עכשיו,
'אין אונאה בקרקעות' (קדושין מב ,ב)( .מנורת
שהוא מבזבז רק בשביל לקיים מצות ולהתחיל חיים אחרת ...בוא עמי ואראה
אהרן)
לך הדרך להגיע לזה(...דברים של טעם -
צדקה עליו אמרו חכמים שדי לו בחומש,
כרמנו)
מה שאין כן מי שחפץ על ידי הצדקה
לפדות את נפשו ,כמו שכתוב וחטאך "מה נורא המקום הזה אין זה( "...כח יז).
בצדקה פרוק (דניאל ד ,כד) מה שיעור יש החפץ חיים זי"ע סיפר :משבקר ר' איצלה "ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו"
לו ,הלא כתוב 'וכל אשר לאיש יתן בעד מוולוז'ין בשנת תר"ב בפטרבורג ,נזדמן (כח יא) .פירש"י -עשאן כמין מרזב סביב
נפשו' (איוב ב ,ד) אמר הרה"ק עליו :א שכל לו פעם באישון לילה לעבור דרך מגרש לראשו וכו' התחילו מריבות זו עם זו ,זאת
פון א יונגער מאן( .כתבי קודש) ריק ,פתאום הגיע לאזניו קול בוכים :וי אומרת עלי יניח צדיק את ראשו ,וזאת
לה לשכינתא דאיהי בגלותא! משתומם, אומרת עלי יניח ,מיד עשאן הקב"ה אבן
נעצר ,והבחין ,שהקול נישא מפיו של אחת .המתנגדים של הרה"ק הייטב לב
"ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה" (כט
חייל מזויין ,שעמד על המשמר .היה זה זצוק"ל זרקו פעם אחת אבן גדולה לבית
יד) .סיפר כ"ק אאמו"ר [רבי יעקב דוד חייל יהודי שבעמדו על משמרתו ערך
מראדומסק] זצ"ל :פ"א עמדתי לפני הרה"ק זצוק"ל בדרך א החלון ,וברוך
תיקון חצות .ר' איצלה נרגש עד לדמעות השם לא ניזק מזה שום אדם אבל ראו
הרה"ק רבי דוב בעריש מביאלע זיע"א כאילו רותק למקום ,במצאו את המקום
וראיתי איך שבא לפניו איש א' ומסר האנשי בית ותמהו שהחור שהי' בחלון
כמתאים ל'שכינתא בגלותא' .ואכן באותו הי' קטן מהאבן הגדול והיאך עבר זה דרך
לו פתקא שיתפלל בעדו .שאלו הרה"ק מקום נבנה לימים הבית הכנסת הגדול
מביאלע על פדיון ,והשיב האיש שאין החור ,וענה להם הייטב לב בבדיחותא,
של פטרבורג. שבאמת זרקו הם אבנים קטנים הרבה,
לו כסף .אמר הרבי :אך עצמי ובשרי
אתה ,ולקח הפתקא וקראה .גדלה אז והתחילו האבנים לריב זה עם זה עלי יניח
בעיני הפליאה ,כי לא הבנתי תוכן הענין. "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש -והיה ה' צדיק את ראשו ,וזה אמר עלי יניח צדיק
אך אחרי איזה זמן ראיתי בספר 'אגרא לי לאלקים" (כח כ -כא) .בהחתונה הגדולה את ראשו ,שכל אבן אמר שברצונו לינזק
דפרקא' ,שאם בר ישראל מבקש רחמים שערכו שני המחותנים הגדולים הרה"ק ראשו של צדיק ,וע"כ עשאן הקב"ה אבן
על חברו ,נעשה קטרוג בשמים על בעל התניא זי"ע ,והרה"ק בעל קדושת לוי אחת ,שנעשה אבן אחת גדולה.
המתפלל באמור אליו ,וכי אתה קרוב א זי"ע ,שהשתדכו בנכדיהם ,שתה הרה"ק
לי יותר מחברך ,הלא הוא בעצמו יכול בעל התניא זי"ע לחיי מחותנו ,ובירכו: "והיה זרעך כעפר הארץ" (כח ,יד) .סיפר
להתפלל ,וקרוב ה׳ לכל קוראיו כתיב "לחיים מחותן ,יהי רצון שיעזור לנו השם המקור ברוך בשם מהרי"ד מבעלזא.
(תהלים קמה ,יח) .אמנם אם בעל הצרה נותן יתברך בגשמיות וברוחניות תמה הרה"ק הצמח צדק מליובאויטש כתב מכתב
מעות לחברו שיבקש בעדו ,אין עתה בעל קדושת לוי זי"ע" ,היתכן מחותן, לרבנו הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל ,בו
שום קטרוג ,כי יוכל לאמור שבעבור גשמיות לפני רוחניות השיב לו הרה"ק שאל אותו דעת תורה ,אחרי שבימיהם
המעות מתפלל בעדו .אמנם כל זה שייך בעל התניא זי"ע ,אף יעקב אבינו כך היתה מחלה שהתפשטה רח"ל ,והוא
רק אם אין המתפלל קרוב לבעל הצרה, ביקש" ,ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש רצה לדעת האם יגזרו שלא להתענות
אבל אם הוא קרוב אליו ,אזי יוכל לומר והיה ה' לי לאלקים" ,אנו רואים איפוא השנה ביום הכפורים .בראש המכתב
כי מתפלל עליו מפאת כי נכמרו רחמיו שאף הוא הקדים גשמיות לרוחניות. כתב הצמח צדק על רבנו את התאר
על קרובו .ומעתה יובנו דברי קדשו של המשיך הרה"ק בעל קדושת לוי זי"ע 'שר התורה' ,והיתה כוונתו בזה שיש לו
הרה"ק שאמר לו' אך עצמי ובשרי אתה'. להקשות ,וכי אפשר חלילה להשוות דעה בשמים ממעל .כששמעו חסידי
(אוצרות החן) את הגשמיות של יעקב אבינו לגשמיות ליובאויטש שרבם הקדוש מכנה את
שלנו השיב לו הרה"ק בעל התניא זי"ע, רבנו בתאר נשגב זה ,נסעו אליו ובקשוהו
שיאמר להם דברי תורה .אך הוא דחה
ו | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
פשוטיה והמוני עמה לא ידעו את נפשם "ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי
מגודל התרגשותם ,באשר שמע רבינו "מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי" הגיד ...כי בורח הוא" (לא כ) .הרה"ק רבי
כמלאך אלוקים צבאות הגיע לאזניהם. (לא לו) .הגה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע כשהי' יענק'לי מפשעווארסק סיפר בצחות:
ובלב כולם ציפייה כי ישא המקום חן בלבוב באסיפה הראשונה בשנת תר"מ ישב לו פעם יהודי סוחר בהמות ,שהיה
בעיניו ואחר יקבע בו את משכנו ויטה לעמוד בפרץ נגד אנשי "שומר ישראל" בבחינת "עם הארץ דאורייתא" ואמר את
שמה יריעות אהלו ומקום משכן קדשו. שרצו להרוס את יסודות היהדות .באו פיוטי ליל הסדר .כשהגיע ל"חד גדיא"
ובראש השנה ,המה בית המדרש בו בחר אליו אנשים אחדים מהחבורה הזאת לא הצליח להבין .אך היות וזיכהו הקב"ה
רבינו להתפלל את תפילות החג ,בהמוני ואמרו לו כי רק טובת ישראל הם דורשים בחתן בן תורה ,פנה אליו בבקשה שיואיל
אדם ,חסידים ופרושים ,אנשים נשים ורוצים להנהיג תקנות טובות בהנהגת לבאר לו את כוונת הדברים .ניסה חתנו
וטף ,שנקבצו ובאו להתפלל במחיצתו. הקהל וכדומה .אמר להם הרה"ק :מצינו לבאר לו לפי השגתו בכמה וכמה אופנים
הס הושלך בקהל לפני תקיעת שופר, בתורה שלבן אמר ליעקב "למה נחבאת אופנים ,אך ללא הועיל .משנתייאש אמר
עת עלה רבינו על בימת בית הכנסת לברוח ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה" לו :האמת היא שפירושם של הדברים
לישא דברים כנהוג .ההמונים שהמתינו ויעקב אמר לעשו "מה פשעי ומה חטאתי הוא על פי "סוד” ...אהה! התלהב חותנו,
לשמיעת דרושיו הנפלאים היטו אזנם כי דלקת אחרי" .ולכאורה קשה ,הרי לבן כעת הבנתי הכל .התפלא החתן מאוד.
כאפרכסת ,לשמוע דברי אלוקים חיים אמר לו דברי אהבה וחיבה ויעקב משיב מעולם לא ידע כי לחותנו "יד ושם"
היוצאים בהדר ,רגעים ספורים לפני לו דברי קנטור? אלא ,ידוע כי טבע הרע בסתרי תורה .לפליאתו הבהיר לו חותנו
התקיעות .והנה פתח רבינו פיו ,ואמר לשנוא את הטוב ולאהוב את הרע( ,כמאמר את הענין :הנה מאוד הוקשה לי איך יתכן
אך מילות ספורות' :רבותי! ראש השנה חז"ל ,לא לחנם הלך זרזיר אצל העורב) ויעקב שמכרו גדי שמחירו עשרות ואף מאות
הוא היום ,ונצרך איפוא לשוב בתשובה'. בחיר שבאבות ומקור הקדושה ידע כי זוז ,בשני זוזים בלבד? אולם כעת התחוור
דבריו אלו שנאמרו בפשטות חוללו לבן דיבר אליו בשפתיים דולקות אהבה לי הענין ,כפי שאמרת הכל היה על פי
רושם כביר בלב השומעים ,וכ"כ השפיעו שחפץ לשלחהו בשמחה ושירים וכדומה. "סוד" ...בחצות הלילה ...באין רואים...
עליהם עד שתיכף בקריאת 'למנצח' ולכן שאל יעקב כמתמה :מה פשעי ודאי עסק "שחור" יש כאן ...כנראה הגדי
געה הקהל כולו בבכי עצום .עברו וחטאתי כי אתה דולק אחרי ברשפי אש גנוב ,לכן נמכר במחיר אפסי ...הנה מי
הימים הנוראים ,אך עיניהם של תושבי אהבה עזה ,כי אני מבין מזה שחלילה יבוא בסוד קדושים להבין דברי חכמים
צפת טרם שבעו ֵֵמראות ואזניהם טרם נתכלכלתי בחטא ח"ו ולכן אהבתני .סיים וחידותם.
כילו משמוע לתפילותיו הנרגשות של הרה"ק מבעלזא ,גם אני תמה עליכם הרי אך דומה שהדברים מתבארים על פי
רבינו ,דברי תורותיו ושולחנותיו שערך אתם פניתם עורף ליהדות ושונאים אתם מה שאמר הרה"ק מרן ה'פני מנחם' זצ"ל,
במקהלות עם .גם חג הסוכות עבר על לנו ,מה זאת חטאנו כי פתאום נהפכתם שבלילה זה של ליל פסח ,במהלך כל
השוהים במחיצת רבינו ,בשמחה עילאית לאוהבים ומבקשי טובתינו. הדורות התרחש הכל על ידי "גניבות"
ובהתרוממות הרוח .בעיצומם של ימי (ובלשון קדשו' :יודישע גניבות') ...בערב הפסח
חול המועד ,היה רבינו עד למעשה שגמל עקב יעקב אבינו ע"ה את עשו ונטל ממנו
בליבו החלטה להישאר בצפת ולגור את הבכורה (ראה פרי מגדים או"ח סי' תעז מ"ז
בה .ומעשה שהיה כך היה ,באחד מימי סק"ג) ,ובליל פסח גנב ממנו את הברכות
חול המועד ,ישב רבינו בסוכתו ,ושמע סיפור לשבת
שברכו יצחק אבינו ע"ה ...גם מה שנאמר
מאחד הגגות הסמוכים ,אם קוראת לבנה "ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי
ואומרת לו' :בני ,הן יום שמיני עצרת לרגל יומ"ד קדישא י"ב כסליו של הגיד לו כי בורח הוא" ,וכן "ותגנוב רחל
קרב ובא ,ובני ישראל מבקשים בו על בעל ה"בת עין" הרה"ק רבי אברהם דב את התרפים אשר לאביה" שייך ללילה
הגשמים ,וברי לי כי ישמע ה' לתפילתם [מאווריטש] זיע"א בן הרה"ק רבי דוד זה .וכפי שאומרים בפיוט "הפחדת ארמי
ויחלו הגשמים לרדת תיכף ,עֶלֶ ה נא זיע"א .להלן סיפור עם הצדיק בעל באמש לילה" ...הנה כי כן יעקב אבינו ע"ה
איפוא והורד מן הגג את המחצלות ההילולא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל וכנסת ישראל גונבים מעשו ומהסטרא
הנמצאות שמה ,כי חוששת אני פן אמן! בבוא רבינו לצפת ,יצאו לקראתו אחרא את אשר נטלו מאתנו שלא כדין...
יתקלקלו מן הגשמים' .בראות רבינו גדולי ונכבדי העיר וקבלוהו בכבוד גם הגאולה העתידה תהיה בדרך "בריחה
אמונת תום זו הנטועה כמסמרות בלבן מלכים .חכמי העיר מנהיגי קהילות וגניבה" כפי שמבקשים" :ברח דודי ודמה
של נשות צפת ,ולבן הסמוך ובטוח בה' החסידים ,הפרושים והספרדים צהלו לך לצבי ...אחישנה ...בטרם עת" ואכן
כי שומע הוא לתפילתם ,ובוודאי יוריד לקראתו והרעיפו ברכות על ראשו ,על יש בזה סוד נשגב .ליקוטי אב (הגשד"פ עמ'
להם גשמים ,גמר אומר כי מקומו בצפת, אשר ניאות לסור לעירם ולשכון כבוד תקכו)
בינות לאנשי אמונה אלו. בקרבה בבואו לארץ הקודש .יהודי העיר
פרשת ויצא תשפ”ז | ז
בס”ד
יומא דהילולא
מאוד לשמע דברי הצדיק ,ולאחר זמן מה הסמ"ג .שו"ת מהרש"ל -שו"ת ופסקים
התחתן והקים בית נאמן בישראל .לאחר לפי אשכנז .חידושים על הגדת פסח. י"ב כסלו (ה'של"ד)
זמן מה בן הישיבה נפטר לבית-עולמו. זמירות לשבת ומוצ"ש עם פירוש .הגהות יומא דהילולא קדישא
רעש גדול קם בעיר לובלין והחלו לרנן כי וביאורים לרי"ף ,רמב"ם ,רא"ש ,מרדכי, של המהרש"ל הגה"ק
פסק דינו של המהרש"ל היה מוטעה ,ולכן טור ועוד. רבי שלמה לוריא אשכנזי זיע"א
נפטר אותו בחור ישיבה .הרב ,כששמע בן הגה"ק רבי יחיאל מוורמיזא זיע"א
זאת ,ביקש שיקראו לו בזמן הלוויה.
בהגיעו לבית-הקברות ביקש שלא יכסו מנעוריו יצא שמו כאחד מגדולי התורה,
את הקבר ולא יטמנו את הנפטר ,אלא ורבים פנו אליו בשאלות הלכתיות .שימש
שושלתו מגיעה עד רש"י הקדוש שיצא
רק יניחו אותו שם .הרב ניגש לנפטרת, ברבנות בקהילות בפולין ובליטא .ייסד
מהתנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי לרבן
נשא ידיו לשמים ואמר" :ריבונו של ישיבה גדולה ועמד בראשה עד לגיל.
גמליאל הזקן.
עולם ,הן ידעת כי אני התרתי לו להינשא, לאחר מכן עבר לאוסטראה שם שימש
אחר שהפרתי את שבועתו ,כדי שיוכל כראש ישיבה חמש שנים .בשנת ה'שי"ג אשתו :בתו של הגאון ר' קלמן קלונימוס
להעמיד תולדות .הן לא לתוהו בראת את עבר לכהן כאב"ד ור"מ בלובלין ,שבראשה הברקסטן (שימש כראש מתיבתא בעיר
העולם ,האם תעשה תורתך פלסתר?!". עמד עד יום פטירתו .בעל ענווה מופלאה. אוסטראה והתפרסם כבעל מופת -כאשר
הקהל התפזר .והנה ,בשעת לילה לפני כניסתו לבית הדין להורות ,היה הייתה עלילת דם על היהודים כי רצחו
מאוחרת נשמעות נקישות בבית האלמנה מגיע אליו מוכיח מיוחד ,שהטיף לו מוסר גוי והרב כתב על מצחו והמת קם לתחיה
הטריה .היא מתעוררת בבעתה ושואלת: ומזכיר לו את גודל האחריות המוטלת עליו וסיפר מי הרגו).
"מי שם?" .לתדהמתה ,היא שומעת את כרב ואב"ד ,כל אותה עת פני המהרש"ל מרבותיו :ר' יחיאל מוורמיזא (אביו),
בעלה ,המבקש ממנה להכניסו כיוון שקר היו כבושות בקרקע ,ישב והאזין למוכיחו ר' יצחק קלובר מפוזן (אבי אמו) ,ר'
בחוץ .למשמע הדברים החלה צורחת בהכנעה .גאון אדיר בנגלה ובנסתר .בעל קלונימוס (חמיו).
לעברו" :חזור למקום ממנו באת" .כאשר רוח הקודש .יומם ולילה עסק בלימוד
התורה. חברותא :ר' ישראל סרוק (למד עמו את
הבין הבעל ,שממנה לא תבוא הישועה,
חכמת הקבלה -תלמיד האריז"ל)
החל לנקוש בבית מכריו .אולם ,כולם
ללא יוצא מן הכלל סירבו מפחד .בצר מתלמידיו :ר' יהושע פאלק כץ (בעל
המעשה הבא התרחש במהלך ימי
לו נכנס לבית-המדרש ,שהיה פתוח הסמ"ע) ,ר' שלמה אפרים מלונטשיץ
כהונתו המפוארת כאב"ד לובלין .אשתו
כל הזמן .בשעת בוקר מוקדמת ,כאשר (בעל ה"כלי -יקר" ו"עוללות אפרים"),
של בן ישיבה נפטרה בצעירותה .הרב
הגיע השמש וראה את הנפטר ,מרוב ר' חיים מפרידברג (אח המהר"ל מפראג
פגש את האבל וראהו בוכה .בראותו כך
בהלה רץ למהרש"ל בקריאות אימה .רק ומח"ס "ספר החיים") ור' אליהו בעל
ניסה לעודדו כי הכל משמים .הבחור
לאחר דקות ארוכות ניתן היה להרגיע שם ,ר' משה מאט (בעל "מטה משה"),
ענה ,כי ישנה בעיה נוספת :האישה,
את השמש ולהבין את המתרחש .הצדיק ר' בנימין סלניק (בעל "משאת בנימין"),
בהיותה על ערש דווי ,ביקשה ממנו כי
בראותו זאת ,גזר בכוח התורה הקדושה, ר' אברהם הורביץ (אבי השל"ה) ,ר' מרדכי
יאות בתקיעת כף להבטיח ,שלא יינשא
כי שכחה תבוא על העיר וישכחו כי יפה (בעל ה"לבושים") ,ר' מנוח הענדיל
לאישה אחרת .בהבינו כי סירוב לדבריה
נפטר האברך .כך נשתכח הסיפור מעין (בעל "חכמת מנוח") ,ר' אלעזר אלטשולר.
יעיק עליה ברגעיה האחרונים ,נאות לה.
כל ,והאברך חי שנים רבות עם אשתו בינתיים הספיק להתחרט ,היות שצעיר
החדשה .כאשר אדם חפץ לקיים מצווה לימים הוא ,ואינו יכול להתחתן בשנית מספריו :ים של שלמה -חידושים על
ואינו יכול לה ,הקב"ה ישדד עבורו את ולזכות בזרע בר-קיימא .רבינו עיין בנידון, הש"ס .חכמת שלמה -הגהות על הש"ס.
מערכת הטבע. ובסופו של דבר מצא פתח להתיר את יריעות שלמה -הגהות ובאורים על רש"
שבועתו בהטעימו ,כי אנוס היה ,ולכן והמזרחי .עטרת שלמה -פירוש על ספר
יכול הוא להתחתן בשנית .הלה שמח עד שערי דורא .עמודי שלמה -באורים על
ח | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
שיגר עבורו שמירה ,רבי יעקב השיבו שחזר על פכים קטנים? אלא ודאי היה כאשר ישב רבנו לחבר את הספר 'חכמת
דבר שלא ,רבי מרדכי לא שלח אליו זה פך קטן של שמן שהיה רוצה לנסך על שלמה' לא היה לו ,כי אם נר קטן של חלב
מאום ,ובאכזבה עמוקה עזב רבינו את גבי המצבה בבית אל ,ופך זה חזר עליו - בגודל של כחצי אצבע לשיעור כחצי שעה
ביתו .המתין רבינו עוד ימים מספר בכליון לפי שאינו שלו ,אלא של הקב"ה לנסך. והצטער על כך מאד ,ונעשה לו נס ודלק
עינים ובקוצר רוח לבואו של השליח ,אך עד כאן לשונו ...מתוך גליון פניני צדיקים הנר כל הלילה עד אור הבוקר.
חלפו שבוע ושבועיים והשליח נושא ויצא תש"פ)
ה'שמירה' טרם בא .לא רצה רבינו לכלות זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
את זמנו לריק ,ומשעברו שבועיים עלו תחת בית מדרשו של הרב הייתה חנות
הוא ובני ביתו לאוניה המפליגה לארץ ירקות ,ובעל הבית שמו ר' אברהם .הלה
האבות .הים התכול נפרש לֹמֹלא מראה היה אדם צנוע ושקט ,ומעולם לו היה
העין ,וגליו השקטים דּמו להמיית לבו של לו שיח עם אף אדם .באחד הלילות
י"ב כסלו (ה'תר"א)
הצדיק הנישא על גבם בספינה העושה שמע רבנו שר' אברהם מתעמק באחת
יומא דהילולא קדישא
את דרכה בו .ביום הראשון להפלגה טייל של בעל ה"בת עין" מהסוגיות הקשות שבש"ס ומפרש אותה
רבינו על סיפון האוניה ,כשלפתע ניגש הרה"ק רבי אברהם דב [מאווריטש] בעמקות .למחרת שלח שליח ,שישאל
אליו עני לבוש טלאים וביקש ממנו נדבה. זיע"א בן הרה"ק רבי דוד זיע"א אותו שאלה שהתקשה בה .אולם כששב
רבינו פשפש בכיסו והוציא הימנו ב' הלה ,אמר לרב כי ר' אברהם אינו אלא
לֶהֶלֶ ך העני.
זהובים והושיטם במאור פנים ֶ עם הארץ .המהרש"ל לא שקט והלך
בפליאתו ,סירב העני לקבל את מתת ידו לר' אברהם ולאחר שהפציר בו ,השיבו
לא קלה היא הדרך לארץ ישראל ,הסכנות
באמרו כי לא ַַדי לו בזה' ,רענדיל אדום' על השאלה והתחנן לפני הרב שיישאר
אורבות על כל צעד ושעל ,ותלאות הדרך
– דרש העני – 'פרוטה לא פחות' .רבינו הדבר בסוד .וכך במשך תקופה ארוכה
אינם תואמים את גילו של רבינו .אך רבינו
החל מתנצל בפניו כי הוא עושה כעת את היה המהרש"ל מתפלפל עם ר' אברהם
לא שת לבו לכל זאת ,חביבה היתה ארץ
דרכו לארץ הקודש ,וכי בקושי יש בידו בתורה הקדושה ואיש לא ידע מכך דבר.
ישראל הנקנית ביסורים עבורו וקיבל
מעט מעות לצרכיו המרובים ולשכור כשעמד הצדיק להיפטר מן העולם ,ציווה
על עצמו באהבה את כל אשר יבוא
קורת גג ,אך העני בשלו' ,רענדיל אדום', לתדהמת הסובבים למנות לרב העיר
עליו ,ובלבד שיזכה ויעמדו רגליו בארץ
לא פחות! .ביום השני שוב ישב רבינו על אחריו את ר' אברהם מוכר הירקות ,כי
אשר עיני ה' אלוקינו בה תמיד .כשהוא
הסיפון והתמוגג ברגשות קדשו בציפייה אין גדול כמוהו! והחיד"א היה אומר על
מלווה בתושבי עירו ובראשם רבני
ליום בו תעגון הספינה לחופיה של ארץ הסיפור הזה ,שמכאן ילמד האדם עד
ונכבדי ז'יטאמיר ,יצאו רבינו ובני ביתו
הקודש ,ושוב כביום האתמול ניגש העני כמה הצניעות והענווה הן האמצעי להגיע
את עירם בדרכם לעיר הנמל השוכנת
וביקש נדבה .רבינו שוב פשפש בכיסו לתורה לשמה ולחכמה...
לחופי הים השחור ,אודסה' .השער
והוציא רובל כסף ,והושיֹטֹו בשמחה לציון'ּ ּכונתה נמלה של אודסה ,רבבות
לעני .העני נותר בסירובו מיום האתמול, אלפי ישראל יוצאי רוסיה עשו את דרכם בספר הקדמון "צדה לדרך" על התורה,
'רענדיל אדום' – דרש בתוקף – ולא נאות בו ,בעת עלייתם לארץ הקודש .רבינו מבעל ה "באר שבע" ,כתב בפרשת וישלח
להתפשר על פחות ממנו .וכך חזר הדבר הגיע לאודסה ,אך טרם נפנה אל הנמל, (בראשית לב ,כה) על הפסוק "ויותר יעקב
על עצמו ביום השלישי והרביעי וכל ימי שכר רבינו אכסניה והמתין ,המתין רבינו לבדו" :פירש רש"י ששכח פכים קטנים
ההפלגה ,העני מבקש נדבה ,רבינו מושיט ל'שמירה' אותה הבטיח לשלוח אליו רבי וחזר עליהם (חולין צא ,א) ,וכתב הרב
לו ,והעני מסרב ליטול .כשסוף סוף עגנה מרדכי מטשערנאביל .יום חלף ,יומיים, הגדול מהרש"ל ז"ל וזה לשונו" :שכח
הספינה לחופי ארץ ישראל ,ירד העני וה'שמירה' אותה הבטיח רבי מרדכי פכים קטנים" -מצינו שהקב"ה אמר לו
מהספינה ואמר לרבינו' :דע לך כי כלל לא בוששה מלהגיע .באודסה התגורר חסיד ליעקב ,אתה מסרת נפשך על פך קטן
הייתי זקוק למעותיך ,וכל מה שנסעתי מופלג מחסידי הרבי מטשערנאביל ושמו בשבילי ,וגם אני בעצמי אשלם לבניך בפך
עמך בספינה היה מחמת שרבי מרדכי רבי יעקב הלפרין ,אמר רבינו בלבו ,מן קטן לבני חשמונאי ,שנעשה נס על ידי פך
ציוה עלי ליסוע עמך לשמרך בדרך. הסתם שלח הרבי את ה'שמירה' אל אותו קטן .והיכן מצינו שיעקב מסר נפשו על
עוד בהקשר לנסיעתו של רבינו חסיד לביתו ,אלך שמה ואבקשנו .הלך פך קטן? הכא! לפי שנאמר כבר 'ויעבר
סיפר האדמו"ר רבי שלום סאפרין רבינו לרבי יעקב ושאלו האם רבי מרדכי את כל אשר לו' ,ולמה 'ויותר יעקב לבדו'
פרשת ויצא תשפ”ז | ט
בס”ד
ברוב ענותנותו באמרו אם כי מעולם לא בה ומזהיר לחסידיו לבל יסיחו דעתם מקאמרנא זי"ע ששמע מרבו רבי
עלה בדעתי להדפיסו ,אולם אחרי שכן מקדושתה לרגע. חיים אלעזר שפירא ממונקטש זי"ע:
גזר דעת רצון הצדיק האלקי וכו' מו"ה 'כאשר בעל ה'בת עין' זי"ע נסע לארץ
מרדכי זלה"ה זי"ע מי יבא אחר המלך ישראל בספינה ,פרצה רוח סערה,
מאן מלכי רבנן לבטל ח"ו רצון יראיו ,וכן בספר זכרונם לברכה :הנני להודיע הספינה התנועעה כשיכור והיו בסכנה
השיב במכתבו להר"י ז"ל לחו"ל ,באופן קושט דברי אמת אשר הביאני עד הלום גדולה ,וכולם התפללו להשי"ת שיקם
שהצדיק האלקי מ' מרדכי ז"ל זי"ע ישים לדפוס אמריו הקדושי' אמרי אלקים חיים סערה לדממה .כאשר ראה בעל ה'בת
עיניו ולבו על רוב דברי הספר הלז אם לא ומלך עולם ברם זכור אותו האיש לטוב עין' שהסכנה גדולה קם והשביע את
כולו ,גם אמר אם הייתי יודע זאת מלפנים ומגלגלין זכות כו' ,ה"ה הרבני המופלא שרו של ים ואמר' :בכח זה שכל חיי לא
את רצון הצדיק הק' מ' מרדכי זלה"ה י"א מו"ה ישראל מפלטישאן אשר שם פגמתי באות ברית קודש אני גוזר עליך
אשר גם שמו ישתתף בהס' הזה ,בוודאי לדרך פעמיו לקרית חוצות בשנת תקצ"ז להשקיט הסערה' ,ומיד שקטה הסערה,
הייתי עושה רצון קדשו ,מה אעשה כי ושם באמתחתו כתבי קודש אלו אשר וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם.
כבר קראתיו בשם אשר הי' אתי בכתובים בעהמ"ח האלקי הזה הגיה בעצמו אמרי אין לשער ואין לתאר את גודל השמחה
בת עין כי כן עולה הגימ' של שמי אברהם קדשו אשר הטיף מפיו הק' מדי שבת ביום הגיעם לחופיה של הארץ הקדושה.
דוב בער ,ועוד טעם אחר אמר בפיו הק' בשבתו ,כי גם הוא היה מהשומעי' דברי רק עגנה הספינה ,ירד ממנה רבינו ,שחה
ונשכח ממני ,וגם הסכמת פי קודש הרב אלקים חיים מפה קדוש דו"ז הרב המחבר לעפר הארץ ,התרפק על רגבי אדמתה,
הצדיק האלקי מ' מרדכי זצלה"ה נשלחה (ספה"ק "בת עין") נ"ע בכל ש"ק ,ומגודל והרטיבם בדמעות שליש ,אותם הזיל
אל הקודש פנימה אמנם מסבות מאורעות תשוקת אהבתו אליו כתב דברי קדשו מרוב התרגשותו ,על אשר זכה והגיע ליום
הזמן נאבדה ,ומהיום ההוא והלאה הגיה על הספר ,והגישה מול מנורה הטהור' הזה בו יעמדו רגליו על אדמת ציון .בפי
ד"ז הצדיק האלקי בעהמ"ח הנז' זי"ע הצדיק הקדוש אדמו"ר וכו' מו"ה מרדכי זקני צפת נמסר מאב לבן ,על נס קפיצת
ספרו הלז שנית מהחל ועד כלה למען מטשרנאביל זצלה"ה זי"ע ,וכאשר הדרך שארע לו לרבינו בדרכו .בעוד דרך
יצא נקי לבית הדפוס מזוקק שבעתים, האירו לפני עין קדשו כל עצמותיו גיל זו – מאודסה לארץ ישראל – אורכת היתה
והנה בעוה"ר כאשר נגע י"ד ה' וזעמו וחדוה נתמלאו וגזר אומר להביאם לבית שבועות מספר ,עשתה ספינתו של רבינו
בארצנו הק' הוא יכאיב ויחבש ,ונלקח הדפוס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל את דרכה בימים ספורים בלבד .בהגיעם
ארון אלקים נצחו עליונים את התחתונים, בכדי לזכות את הרבים ,וגם שאל את פי ארצה קפץ רב החובל ונשבע כי אך
ונתבקש בישיבה של מעלה לחזות בנועם מהר"י (ר' ישראל מפלטישאן הנ"ל) ז"ל בזכותו של רבינו היתה הדרך כה קצרה,
ה' ולבקר בהיכלו לשבוע בשובע שמחות את שם הספר הקדוש הלז איך נקראהו, שכן טרם ארע לו כזאת מעולם .אחרי
את פני אלקים חיים ומלך עולם ביום י"ב והשיב בתמימותו בשם תולדות אדם למעלה משישים שנות כיסופין וכמיהה
לחודש כסלו שנת תר"א ,בעיה"ק צפת אקראהו (כי הרב המחבר הק' זצלה"ה באה על סיפוקה משאת נפשו של רבינו,
תובבא"ס עלה ונתעלה למנוחות עולם לא הודיע דעת קדשו איך לקרא את עת דרכו רגליו על אדמת חופי עכו .שמע
העליון ,ואותנו עזב ליגון ואנחה ורפתה שם הס' הק' הלז ,כי מעולם לא עלה על בואו של רבינו בשערי ארץ הקודש הגיע
לבנו להתאזר ולהתאמץ להביא אמרי דעתו להדפיסו) יען כי בר"ת אד"ם מצוין לאזנם של כל יושבי הארץ הקדושה
קדשו לבית הדפוס( ...מתוך התנצלות שם המחבר הק' אברהם דוב מאווריטש, שמיהרו תיכף לשגר שתדלנים שיטו
המביא לבית הדפוס נכד אחי ה"בת עין" וגם הצדיק הקדוש האלקי מו"ה מרדכי לבו לבוא ולשכון כבוד בקרבם .הצעות
זי"ע שנדפסה בראש הספה"ק "בת עין") זצלה"ה זי"ע מטשארנביל נענה בראשו שונות עמדו לפני רבינו ,כשבראשם
והסכים בפי קדשו אשר זה שמו נאה לו ניצבת עיר הקודש והמקדש ירושלים.
כי גם שמי בקרבו אד"ם ר"ת אברהם דוב גם מקומה של חיפה לא נפקד משלל
עוד הביא שם :בספרו ה"בת עין" עומד מרדכי ואמר ברוח קדשו כי גם לנפשי ההצעות ,ואף רבינו נטה מעט לשבת בה,
רבינו על גודל ערכה של אר"י ,ורואה יש חלק בהספר הזה ,וכאשר שמע הר"י מפאת חשיבותה של מערת אליהו הנביא
אותה בתור "מעון לשכינה" עד ש"האדם ז"ל דברי קודש מפורש יוצא מפי קדשו, הסמוכה לה ,שאף אותה היה מרבה רבינו
בעצמו אף הפשוט ביותר יכול לראות לא אחר מלהודיע דבר זה ע"י מכתבו לפקוד ולשפוך בה שיח לפני קונו .מתענג
ולחוש את גודל הקדושה הממלאה כל אל הקודש פנימה לד"ז אדמו"ר הצדיק היה רבינו מּטוּבה של ארץ ישראל ודבק
פינה ואפשר לו להשיגה בשלימות" הק' בעהמ"ח זי"ע .ובבוא מכתב זה אל בקדושתה ,היה תולה רבינו את גאולתה
(ב"ע לך) .ולא עוד" :כשאדם אוכל דו"ז הצדיק הק' בעהמ"ח זי"ע נתעטף של הארץ הקדושה בדבקותם של בניה
י | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
ישועות למעלה מדרך הטבע בזכות לימוד בספריו הק' עיקר היהדות והחסידות להתרחק מכל מפירות אר"י שהם ז' המינים שנשתבחה
ובתקופה האחרונה נתפרסמו כו"כ דרכי הגוים ודבר זה נוגע היום מאד לכל בהם אר"י ואוכל אותם בקדושת הגוף
מעשיות נפלאות מאנשים שנושעו אחד ,ויש לנו לחזור ולשנן בעת הזאת מעורר שבעה מדות עליונות ונקשר
בזכות הבית עין (ע"י קביעות לימוד את תיבות קודש הללו 'רוח הזמן זה ונדבק לבחינת קדושה וכו'" (ב"ע בהר)- .
בספרו הק' ועשיית סעודת הילולא אפיקורסות' שעיקר יסוד היהדות וכ"ש באהבתו הנכספת לאר"י ענד אותה כעטרה
לזכרו) ובפרט בעניני זש"ק ,שכיון שלא עיקר החסידות בדורינו הוא בענין זה לראש ספרו בכללה עם שם הספר כאשר
השאיר אחריו הרה"ק בעצמו זש"ק ,ע"כ של התרחקות מכל עניני הגוים ,וזה נוגע כה דבריו" :קראתי שם הספר "בת עין"...
הרי הוא מסייע ופועל עבור אחרים שיזכו להרבה דברים כגון להתרחק מלימודי מפני שהכנסתי בהכתבים קדושת אר"י
לזש"ק ,שהשאיר הכח שלו להביא זש"ק הגוים הטמאים ,וכן מניגוני הגויים אשר עיני ה' אלוקיך כתמיד" (בהקדמת
לדורות עבור האחרים .וממילא פועל הטמאים והדומים להם ,וממלבושי הגוים המבלה"ד דפוס זיטומיר) .לאור כל הנ"ל
ג"כ עבור אלו הזקוקים לשידוך ,ובודאי הטמאים ,וכל המרבה ביותר להתרחק לא לפלא היה שבעת הדפסת הספר
שמאן דיהיב חיי יהיב ג"כ מזוני ,שהצדיק מדרכי ועניני הגוים מציל עצמו ואת בני הראשונה הזהיר הרה"ק הר"י מריזין זצ"ל
שפועל עבור בני הרי הוא פועל ג"כ עבור ביתו וכל התלויים בו ,שאנו צריכים להנצל את המדפיסים לבל יעיזו להדפיס הספר
מזוני עבורם ,יה"ר שנזכה לכל הישועות מהדבר הנורא של 'ויתערבו בגוים וילמדו המקודש המלא על גדותיו בענייני קדושת
בפרט ובכלל ,וזכותו הגדול יגן עלינו ועל מעשיהם'. אר"י -בחו"ל ,רק להדפיס הספר המקודש
כל ישראל. באר"י ,בה ראה רבינו חזות הכל ופנת
כל תוכחת האזינו היא על ענין זה שאין
ה' מוותר בו .וכבר האריך הרה"ק ר"ש יסוד לגאולתנו המקווה( .הרה"ח ר' יצחק
מז'עליחאוו זי"ע הי"ד במכתבו הידוע שמואל ווינשטוק ז"ל בקונטרס "תולדות
"ואף גם זאת בהיותם בארץ וגו' ולא
שהזהיר את בנ"י ברוח קדשו כמה שנים אדם" שנדפס בסוף ספה"ק "בת עין")
געלתים לכלתם" (ויקרא כו ,מד) .ואי'
בזוה"ק 'לכלתם' חסר כתיב ,בגין כלה לפני פרוץ המלחמה הנוראה (נדפס
דיליה .הנה שמעתי בשם המגיד הגדול בנהרי א"ש מאמרים מאמר ב) ,שמשמע כמה מילין יקירין בשגב קדושת ה'בת
זללה"ה ,ארץ שבעה עממין מרמז על להדיא מתוך תוכחת האזינו שעיקר רצון עין' זיע"א הובא בגליון מעינות הי"ם ויצא
שבעה מדות הרעות ,והנה זה הכלל, הש"י הוא בענין זה של הפרישה מהגוים, תשפ"ג ,מתוך שיחות קודש של הרב
שאין לאדם להתיאש את עצמו מפעולת שבענין זה דורש הש"י מעמנו יותר מכל מורגנשטרן שליט"א:
התשובה אפילו ח"ו כשיפול לכל ז' מדות הענינים שבתורה ,שדבר זה נוגע לעצם
עלייתו לארה"ק במסירות נפש הבת עין זי"ע
הרעות בנוקבא דתהומא רבא ,כי זה הוא בחירת הש"י בעם ישראל ,שרצונו ית"ש
מפתויי היצר להכניס בלב האדם יאוש שנהיה מקודשים ומיוחדים אליו .שזה זכה בעת זקנותו לעלות להשתקע
גמור ולהחליט בדעתו שאין ח"ו עזר מתבטא במה שאנו פורשים ומבדילים בארה"ק במסי"נ אחרי שהיה כבר רב
ותרופה למכתו ,אבל האמת הוא כשאדם עצמינו מכל דרכי הגוים הטמאים אשר בעיר מכובדת והלך לארץ ישראל ללא
יודע מזה שהוא בנוקבא דתהומא רבא סביבותינו ,ואף במצרים שירדו בנ"י מכיר וללא מודע ,ובאמצע הדרך היה לו
היינו בז' מדות הרעות ומחמת זה יש לו כמעט לשער הנ' ,מ"מ הקפידו שלא מכשולים עצומים ושבר כל המניעות
לב נשבר ונדכה ,ומחמת זה מתחזק את להתערב בגוים בשמם לבושם ולשונם, במסי"נ .ומסופר דבאמצע הדרך באמצע
עצמו בלימוד התורה ,אז בוודאי אור ובזכות זאת דייקא נגאלו ממצרים. נסיעתם בספינה לארה"ק פרצה סערה
התורה ושבירת לבו ימשיך אותו מתהומא עזה בים עד שהיה זה מצב סכנה ממש,
ההפלגות מצדיקים על לימוד הספה"ק בת עין
רבא ויעלה אותו למקורו ושרשו למעלה וקם הבת עין ואמר :בכח זה שכל ימי חיי
ידוע מכו"כ צדיקים זי"ע שהפליגו בגודל לא פגמתי באות ברית קודש אני גוזר עליך
מעלה .וזה מרמז לנו התוה"ק ,ואף גם מעלת הספה"ק ‘בת עין' ,וכמו הרה"ק
זאת וגו' בארץ וגו' ,היינו אפילו ח"ו להשקיט הסערה .ומיד שקטה הסערה.
הר"ש מזוועהיל זי"ע שאמר שספר זה
כשאדם נפל לארץ ז' עממין שהם ז' מדות הוא ה'בת עין שלו' ,וכן העידו צדיקים הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלאנים זי"ע
הרעות ,אעפ"כ לא מאסתים וגו' לכלתם, שיש כח מיוחד להתעורר בעבודה"י היה תלמיד תלמידו דהבת עין והיה דבוק
היינו שלא יהיה להם תקומה ח"ו ,מפני ובמדות טובות ובפרט בענוה אמיתית מאד בספה"ק בת עין ,והוא סיפר שהשר
מה ,בגין כלה דיליה ,תיבת כל"ה נוט' וביראת ה' באמת מספרו הקדוש ,היות משה מונטפיורי ביקש מהבת עין זי"ע
כ'פיפת ל'ימוד ה'תורה ,שעי"ז יכול שלא הניח אחריו זש"ק הרי הניח כל כח שיחתום לו על מכתב לצורך בנין ארץ
למשוך אותו מנוקבא דתהומא רבא ההולדה שלו בדבריו שבספרו הק'. ישראל 'ברוח הזמן' ,וענה הרה"ק לאמר
ויעלה אותו למקורו אכי"ר( .בת עין) 'רוח הזמן זה אפיקורסות'.
פרשת ויצא תשפ”ז | אי
בס”ד
בעיון רב את הפיתקא ,וכשהגיע לשם בצל קדושתו .מאחר ולא היה די מקום זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
של אמו של הגה"צ מוואדיסלוב ,נעצר לעריכת השולחנות ,הכשירו שטח
רגע ויאמר לה "שיהיה לביילא רפואה רחב ידים ,ומסביב לשולחן הרחב ,בנו
שלימה" .ותאמר ,לא התכוונתי מאומה, אצטבאות רחבות מעץ ,ועליו החסידים
כשכתבתי את שמה ,היא ב"ה בריאה. עמדו ,כמובן ,שכן הציבור נכנס הרבה י"ג כסלו (ה'תרצ"ד)
הביט הרה"ק שוב פעם בפיתקא ,ויאמר לפני הרבי לתפוס מקום טוב ,ורח"ל אחד יומא דהילולא קדישא
שנית "שיהיה לביילא רפואה שלימה". מהאצטבאות לא עמדה בעומס ,וקרסה של הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב
זיע"א בן הרה"ק רבי דוד משה זיע"א
ותצא מן החדר ,כעבור שבועיים החלימה על אברך ,שעמד מתחתיה ,שהתמוטט
מהניתוח שעברה ,ותסע חזרה לביתה. במקום ואיבד את הכרתו ,נשימתו נעצרה,
ומיד כשהגיעה לביתה ,שאלה "קרה והרופאים ,שהוזעקו אליו קבעו ,שאפסו
משהו לביילא?" אמרו לה הבנים "מהיכן סיכויו לחיות רח"ל .מובן שמיד רצו לרבינו נכד הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין והרה"ק
את יודעת?" .ותאמר להם "נכנסתי וספרו לו בחרדה את אשר אירע ,רבינו רבי אהרון מצ'רנוביל זיע"א
להרה"ק מטשורטקוב ובירך אותה ביקש שיביאו לפניו את התפילין ,והוציא חריף ובקיא בש"ס ופוסקים ראשונים
ברפואה שלמה" .ויספרו לה ,שחלתה את התפילין ,פתח את הרצועות ,והחל ואחרונים .הרבה בסיגופים ותעניות.
בטיפוס ,והגיעה עד שערי מוות ,אך כבר לסובבם שוב מסביב לבית התפילין .ותוך ענייני הכלל נגעו לליבו והעסיקו אותו.
ב"ה שתי שבועות ,שהמשבר עבר ,והיא כדי מעשה שאל" :נו ,מה חדש" (אצל בתקופתו חסידות טשורטקוב הייתה
מחלימה .ולתדהמת כולם התברר ,כי האברך) ,ונענה שאין שינוי .פתח רבינו בשיאה ואלפי חסידים מכל אירופה גדשו
רפואתה של ביילא החלה בזמן שרבינו שוב את הרצועות ,והחל לסובבם ,ושאל את בית-המדרש .בזמן מלחמת העולם
בירך אותה. בשנית" :נו ,מה חדש" ,ונענה" :שוב אין הראשונה נדד לעיר וינה ואף בזמן זה
שינוי" .פתח רבינו שוב את הרצועות המשיך במלאכת הקודש בשיחותיו
והחל לסובבם ,ושאל בשלישית ,ואז הטהורות.
בספר "שיח זקנים" הובא סיפור מפי אכן למרבה הפלא התעורר האברך ,וחזר
האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע מלעלוב לבריאותו .אז נכנס רבינו לעריכת שולחנו ממקימי 'אגודת ישראל' ואף היה נשיא
ששמע מהרה"ג ר' שמואל אהרן וובר הטהור. כבוד של מועצת גדולי התורה העולמית.
שהיה איזה תקופה בוינה ,והגיע אליו גאון .ענוותן .מלומד בניסים .בעל רוח-
מכתב בהול מביתו ,שבתו מאטיל חלתה הקודש .רבים שיחרו לפתחו ונושעו.
מאוד בעיניה רח"ל ,והרופאים הבהילו סיפר הרה"ג ר' ישראל חיים אושרי בספר
מתלמידיו :ר' מאיר אריק (אב"ד
אודות המצב .וכתב ר' שמואל אהרן "שיח זקנים" שמעתי ממחו"ז הגה"צ
טארנוב) ,ר' משולם ראטה ,ר' אברהם
פתקא עם שמות בני משפחתו ,ובתוכם מוואדיסלוב זצ"ל ,גופא דעובדא הכי
מנחם מבראד ,ר' מאיר שפירא מלובלין
בתו הנ"ל ,והוסיף אצל שמה לרפואה הווה :זקנתו של הגה"צ מוואדיסלוב ,אמו
(ראש ישיבת חכמי לובלין).
וכו' .ונכנס עם הפתק לרבינו .כאשר קרא של אביו ,שהייתה הרבנית של הרה"ק
הצדיק את הפתק והגיע אל שמה של רבי אברהם שלום פנחס מטשנסטחויב מספריו :תפארת ישראל .ישמח ישראל.
הבת מאטיל ,לקח עט וכתב בצד שמה זצ"ל ,הייתה צריכה לעבור איזה ניתוח קל, גנזי ישראל .נזר ישראל.
איזה תיבות .כשראה ר' שמואל אהרן, ונסעה לוינה לערוך שם הניתוח .ואחרי הובא בספר "מדברנא דאימתיה" מעשה
שהרה"ק כותב על הפתק ,חשב ,שהרבי שנסעה מהעיר ,נפלה האמא של הגה"צ בעת שדר רבינו מטשורטקוב זי"ע בוינה,
אינו יכול לקרוא את הכתב שלו כי אף מוואדיסלוב ,דהיינו השנור [הכלה] נהג לנסוע פעמיים בשנה לטשורטקוב,
שהיה לו כתב נאה מאוד אך היה מסולסל. של זקנתו שנסעה לוינה ,וחלתה מאוד בחודש תשרי ,ולחג השבועות ,באחד
על כן אמר לרבינו שכתב שם בתו לרפואה במחלת הטיפוס ,והגיעה עד שערי מוות הפעמים אירע מעשה שעורר הדים
על עיניה .אמר לו הרה"ק" :מה אתה רח"ל .אמנם זקנתו לא הייתה בעיר ,אלא רבים .היות והנסיעה לוינה ,הייתה קשה
רוצה?" .אחר כך הסתכל ר' שמואל אהרן בוינה ,ולא רצו לצערה ,לכך לא הודיעו לחסידים בפולין וגאליציה ,ויקרה מאוד
בפתק ,וראה שהרה"ק כתב באותיות לה מאומה .יום אחד לפני שהיא ערכה לרובם ,לא היו השיירות מצויות ,אך
גדולות בצד הפתקא ,תיבות לרפואת הניתוח ,נכנסה אל רבינו עם פיתקא, באלו שני הפעמים בשנה שרבינו הגיע
עיניה ,ואחר כך נודע לו מבתו ,שהוטב וכתבה על הפיתקא את השמות של כל לטשורטקוב ,התאספו אלפים רבים
לבתו ב"ה ,ונתרפאה לגמרי. הבנים והנכדים וכל צאצאיה .והרבי קרא מקהל החסידים לשהות ולהסתופף
בי | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
דברי ישראל (עמ' סה') קחו מזמרת הארץ
בכליכם (מקץ) על דרך דאיתא בספר י"ג כסלו (ה'תרפ"א) בספר תולדותיו של ר’ אלי’ ראטה ,מובא
קדושת לוי עה"כ ובשירי דוד עבדך כי יומא דהילולא קדישא סיפור מופלא שהוא עצמו היה עד לו .ר’
הניגונים של העבודה וכן בעבודת הלויים של בעל ה"דברי ישראל" אלי’ היה מבטא תמיד את אושרו הגדול
לשורר הוא הנקרא אקטאווע ,ויש ממודז'יץ הרה"ק רבי ישראל זיע"א על שזכה להשתתף בעצמו בכנסיה
מדריגה בתר מדרגה ,היינו כמו שיש בן הרה"ק רבי שמואל אליהו טויב הגדולה הראשונה של אגודת ישראל
אהבה להבורא ב"ה גבוה על גבוה גם מזוואלין זיע"א שהתקיימה בשלהי שנת תרפ”ג בווינה.
בחינת יראה גבוה על גבוה כך הן הניגונים, הסיפור דלהלן התרחש שם ,בכנסיה זו.
וזה פירוש ובשירי דוד עבדך וכו' עיי"ש כאשר נכנס אחד מגדולי ישראל לאולם
בליקוטים וע"ד זה י"ל כאן ,זהו שמרומז כבר משחר חייו גילה בצד שקדנותו סיפר ר’ אלי’ ,ראיתי את מרן הגרח”ע קם
קחו מזמרת הארץ בכליכם פי' מזמרת והתמדתו באהלה של תורה כשרונות מלוא קומתו ,סימן מובהק הוא שמדובר
הארץ היינו חכמת הנגינה כפירש"י מוסיקליים נדירים קולו היה דק היה כשל באחד הגדולים ממש .ומי רואה את גדול
שמזמרין ור"ל קחו מזמרת הארץ היינו צפור קסמים כאשר ,השמיע פרקי תפילה הדור קם ,ואינו קם? ניסה ר’ אלי’ לראות
ליקח רמיזא דחכמתא לעבודת הבורא במתיקות נפלאה היה מזעזע נימי לב מי היה אותו גדול ,והתברר שהיה זה
מחכמת הנגינה ,היינו כאמור בקדושת ומביא את שומעיו עד לדמעות .בהיותו האדמו”ר ר’ ישראל מטשורטקוב .ר’ אלי’
לוי הנ"ל. ילד החל כבר לחבר נגונים ורקם מוטיבים מספר שאחד מגדולי ישראל שישב לצידו
,בלי יכולת לרשמם בכתב הנגינה אלא של הגרח”ע ,שאל את הגרח”ע לסיבת
שננם בעל פה .ואז כבר ניתן לו לעבור הכבוד המיוחד שהוא רוחש לרבי .נענה
מובא בספר אמרי שאול שאחר פטירת הגרח”ע ואמר :מסכתות הש”ס נחלקות
בבית מדרשו של אביו לפני התיבה לשיר
רבינו בעל דברי ישראל זי"ע פתח ואמר לפי מצוות מסויימות ,כגון פסחים על
ולזמר לפני קונו והוא הפליא את כולם
הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא מצות פסח ,סוכה על חג הסוכות וכו’ .ברם,
בקולו הערב ,ניבאו לו שיחזיר את עטרת
זי"ע את הרה"ק ממודזי"ץ זי"ע יש מה יש מסכת אחת הכוללת את כל המצוות,
השירה בישראל לתפארתה הקדומה ,כמו
לקנאות הוא הניח בשביל העולם עזבון והיא מצות אהבת ישראל ,ובמסכת זו
הלויים ששרו תהלות בבית המקדש.
יקר את הניגונים שלו ואמר שמזמירותיו בקי האדמו”ר מטשורטקוב על בוריה!
יתעורר כל לב לתשובה. ראוי הוא איפא הרבי לכבוד הגדול הזה!
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! “באמצעות הניגון נטע בחסידיו מורא ר’ אלי’ ,שהיה מסכת של אהבת ישראל
שמים כשאני שומע ניגון מתנגן מפיו בפני עצמו ,היה נוהג לחזור פעמים רבות
של יהודי ,יכול אני לקבוע עד היכן מגיעה על סיפור זה ,כדל ללמדנו במה התחשבו
יראת שמים שלו" ...פעם כאשר יצא עם גדולי ישראל האמיתיים בבואם לכבד
י"ד כסלו חבורת חסידים ליער להנפש קמעא ,שמע איש את רעהו( .גיליון יערב נא שיחי ויצא
יומא דהילולא קדישא קול רועה מתנגן נוגות עצר הרה"ק רבי תשפ”ג)
של 'בעל הבית שמואל' [אחרון] ישראל מלכת וכולו דרוך וקשוב לנגינה,
הגה"ק רבי שמואל זיע"א שאלוהו חסידיו לאחר מכן ,גוי הוא
בן הגה"ק רבי משה פינחס זיע"א שהשמיע זמרתו ומה ראה רבינו להתעכב מסופר באחד מן העיתים שיצא קול
ולשמוע אותו? ענה להם הרה"ק כשאדם קורא מאת צדיקי ומנהיגי ישראל דאז,
מזמר הריהו מתודה וידויו של ,אדם בין אמר רשכבה"ג החפץ חיים זיע"א שרוצה
בפרשת וישב פרש"י 'ביקש יעקב לישב שהוא בן ברית ובן שאינו בן ברית ראוי לנו שחתימתו תופיע אחר חתימתו של
בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף' ,וכתב לשמוע ...אותו מה אדם לומד מנגינה? הרה"ק מטשורטקוב זיע"א.
הבית שמואל אחרון לבאר בדרך 'הלצה' המשיך רבי ישראל בשיח עם חסידיו וכן מסופר שאמר החפץ חיים זיע"א:
ע"פ מש"כ הרבי רבי העשל שיעקב האדם המצוי אצל נגינה יודע ,שגם אם הרה"ק מטשורטקוב הוא "מלך ישראל".
ועשיו נתחלקו בשני עולמות ,יעקב לקח הוא מגיע לסולם העליון בסולם הקולות (מתוך גליון פניני צדיקים ויצא תש"פ)
עוה"ב ועשיו עוה"ז. עליו לזכור את הסולם והצליל ,הראשון
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
האיך זה דרך בעבודת הבורא? ומצינו
א"כ לכאו' היה צריך שיעקב יסבור
פעמים רבות בדברי תורתו של רבינו זי"ע
שיש לו עולם הבא ועשיו יסבור שיש
ששיבח מאד את בנגינה וכמובא ,בספרו
פרשת ויצא תשפ”ז | גי
בס”ד
פרומער ,ובקשו החסידים לעורר רחמים זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! לו רק עוה"ז ולא עוה"ב .אבל למעשה
אצל הרבי ,והוסיפו לו שזה האיש הוא כשמדברים עם האנשים הכשרים נדמה
ירא שמים וחרד לדבר השם ,והוא מכונה להם תמיד שמסתמא אין להם חלק
פרומער .השיב הרבי ,איני יודע מה זה לעוה"ב ,אולי אם מכאן והלאה יתנהג
פרומער ,מעולם לא שמעתי מאבי ענין י"ד כסלו (ה'תרכ"ט) כראוי ,כי עדיין הוא יושב פתח האהל.
ה'פרומער' ,אני חושב שזה מין לבוש, יומא דהילולא קדישא וכשמדברים עם אנשים נמוכים שלומדים
של הרה"ק רבי מנחם נחום
שהבד החיצוני הוא גאוה ,והביטנה אולי חמש דקות ביום ,שואלים אותם
משטפינשט זיע"א
הפנימית היא כעס ,והם תפורים יחד עם האם יש לך עוה"ב ,הוא בטוח שכן ,יש
בן הרה"ק ישראל מרוז'ין זיע"א
חוטי מרה שחורה... לו שפע עולם הבא שהוא גם מוכן לתת
מחלקו לאחרים בטוב לבו הרחב.
פעם אחת אמר בן אחיו הרה"ק רבי וביאר הרבי רבי העשל שבכדי שיהיה לו
הוא היה אומר ,ד' מדות בדעות בענין
ישראל מהוסיאטן [חתן רבי זעליג לעשיו עוה"ז צריך שיהיה נדמה לו שיש
גאוה וענוה .א .יש ויש .היינו יש לו
ממוגלניצא חתן הרה"ק רבי אברהם יעקב לו עוה"ב ,שאם לא כן ,יחסר לו בהנאת
שלימות והוא יודע ממעלותיו .ב .יש ולא.
מסאדיגורה] שיש שיחה של הרה"ק עוה"ז .כמו אחד שאומרים ליוצא ליהרג,
הוא עצמו גדול מאד ,ומלא תוכן ,אך הוא
מסאדיגורה שדודי רבי מנחם נחום ביאר אכול את הסעודה האחרונה שלך בחיים,
בעצמו אינו יודע מעצמו .ג .לא ויש ,אין
את דבריו ואני הוסיף עליהם נופך .רבי איזה טעם יש לו באכילה זו .הצדיק נדמה
לו כלום אך הוא אוחז את עצמו בתכלית
אברהם יעקב אמר' :הייתי שמח שמשיח לו שאין לו עוה"ב שאל"כ הרי יש לו עוה"ז
השלימות .ד .לא ולא .שאינו יודע
יבא בדור שכולו חייב' .והשומעים תמהו כמו כן יעקב שאין לו עוה"ז רק עוה"ב,
כלום ואין לו כלום ,ואכן אוחז את עצמו
על דברים הנפלאים האלה ,והלכו לשאול ואם ידע בעוה"ז שיש לו עוה"ב ממילא
לכלום .פעם אחת שאל את התלמידיו,
את רבי מנחם נחום פשר הדברים ,וביאר הרי כן יהיה לו עוה"ז ,עולמך תראה בחייך,
איזה מדרגה היא הגרועה ביותר מאלו
להם ,כששני אוהבים לא ראו זה את זה והרי יעקב נתן את העוה"ז לעשיו ,כי
הארבעה? השיבו התלמידים שבוודאי
זמן רב ,כשהם נפגשים שואלים זא"ז איך נחלקו בנחלת שני עולמות .ולזאת נדמה
דרגא השלישית היא הגרועה ,לא ויש,
הולך לך? אם הוא מצליח במעשיו ,הוא ליעקב שאין לו עוה"ב ונדמה לעשיו שיש
שהוא מתגאה בשעה שאין לו כלום .אמר
עונה ,אני מודה לה' על החסדים שהוא לו עוה"ב.
הרבי שטעות בידם ,כי ה'לא ויש' אע"פ
עושה לי ,ואיני שווה את הניסים האלה. שהוא מתגאה ,אך אין סכנה בגאוותו מפני וביאר הבית שמואל אחרון דיעקב אבינו
ואם ח"ו אינו מצליח במעשיו ,הוא עונה: שאין לו מה לאבד בגאוותו .משא"כ דרגה היה מובטח לו שאם אין אחד מבניו מתים
אחי היקר 'לא כ"כ הרבה חטאתי כמו א' 'יש ויש' הוא הגרוע ביותר .כי כשיש בחייו מובטח לו שאינו רואה פני גהינם.
שמתנהג איתי'[ ...כמובן שיהודי לא לו הרהור גאוה אחד' ,מוטב שלא העלית' ולכן כל עוד שלא ראה את יוסף אמר
מדבר כך ,אלא גוי רומני] נמצא שזה שכן והרי איבד את כל רכוש נפשו ונשמתו 'כי ארד אל בני אבל שאולה' .וכשנולד
מצליח ,מרגיש את עצמו חייב לה' על בהרהורי הגאוה .על דא בוודאי קא בנימין והושלמו י"ב שבטי י"ה החל יעקב
החסדים ,ומי שאינו מצליח ,מרגיש את בכינא .והרי רק מי שהיה לו באמת מליון לבטוח שהוא בן עולם הבא ,ביקש יעקב
עצמו זכאי ויש לו טענות שלא חטא כ"כ דולר ואיבד אותם יכול לברך דיין האמת, לישב בשלוה בעולם הזה ,זוהי השלוה
הרבה שיהיו לו צרות כאלה .ולכן מאחל משא"כ מי שהיה נדמה לו שהיה לו מליון שהוא הבטחון שיהיה לו עולם הבא.
רבי אברהם יעקב שיהיה לבני ישראל כ"כ דולר ואח"כ נדמה לו שאיבד אותם ,אינו אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים וכו' היינו
הרבה חסדים שמשיח יבא בדור שכולו מברך דיין האמת ...הרי שדרגת 'יש ויש' שאם יהיה בטוח שיש לו עולם הבא הרי
'חייב' היינו שיהיו חייבים להודות ,חייבים יותר גרוע מדרגת 'לא ויש'. יש לו כבר עולם הזה ,וזה לא שייך אליו
להלל ,חייבים לשבח ,על כל הניסים אלא לעשיו .מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף
והנפלאות שיעשה עמם השי"ת בדור וממילא חזר יעקב להיות מסופק אם הוא
אחרון... פעם באו לפניו חבורת חסידים מעיירה רואה פני גהינם ,נמצא שכבר אין לו עוה"ז
סמוכה ,ואחד מבני העיירה היו מכנים רק עוה"ב ולא פגם בחלקו של עשיו( .מפי
והוסיף הרבי מהוסיאטן זיע"א שלזה
אותו 'פרומער' והוא ביקש מהם שכשהם מגידים וסופרים).
אנו אומרים בהגדה של פסח 'לפיכך
נוסעים לרבם יתנו לו קוויטל על שמו ,כי
אנחנו חייבים' ,כיון שגאלנו ממצרים,
היה צריך איזה ישועה ורפואה .בבואם
ועשה עמנו טובות וחסדים במדבר,
לפני הרבי נתנו לו את הקוויטל של אותו
די | פרשת ויצא תשפ”ז
בס”ד
בלבם ,אינם יכולים להנזק במלחמה'. הרי שאנו מרגישים חייבים כלפי השי"ת,
וכדברי הנפש החיים שכשאדם מאמין ט"ו כסלו (ה'תרס"ז) כי לא מגיע לנו חסדים כאלה גדולים.
שאין עוד מלבדו ית' והקב"ה בעל הכחות יומא דהילולא קדישא וסיים שירחם ה' שכלל ישראל יהיו תמיד
כולם ,הוא מעל כל הנשק והחיילים ,אזי של בעל ה"שבט סופר" חייבים לו ית' על החסדים והנפלאות.
אינו יכול להנזק כלל .וכן אמר דוד המלך הגה"ק רבי שמחה בונים זיע"א כמ"ש בפרשתן 'קטונתי מכל החסדים'.
שניצח בכל המלחמות ע"י שבטח בה'. בן הגה"ק רבי אברהם שמואל בנימין
ובזה פי' השבט סופר 'בך בטחו אבותינו, סופר זיע"א
בטחו ותפלטמו' ,ויש להבין כפל הלשון פעם אחת נכנס רבי מנחם נחום לבית
'בטחו בטחו' .אלא שעוד טרם שיצאו המדרש באחד מלילות חנוכה ,וישבו שני
למלחמה ,כבר ראו בעיני רוחם את כל חסידים ושיחקו משחק דמקה ,בראותם
הבוטח בה' רואה בעיני רוחו את שלימות הישועה
השונאים נופלים פגרים מתים בכח עוד לפני שיוצא למלחמה את הרבי ,נבהלו והפסיקו מלשחק .אמר
הבטחון החזק שהיה בלבם ונפשם. בפרשת וישלח 'ויהי ביום השלישי ויבואו להם הרבי ,הרי אתם יודעים את ארבעת
וזהו 'בטחו ותפלטמו' ,עוד לפני היציאה על העיר בטח ויהרגו כל זכר' ,שמעון ולוי כללי המשחק הזה :א .הולכים פסיעה
למלחמה כבר ראו את הישועה .וכמ"ש בני בר מצוה הרגו את כל אנשי שכם ,ויש אחת כדי לתפוס שתים .ב .אין הולכים
השלה"ק שי"א שבעוד שהמצרים היו ספק אם היו צריכים לעשות כך ,יעקב שתי פסיעות כאחד .ג .הולכים רק למעלה
חיים בתוך הים ,כבר היו משוררים את אבינו אומר להם 'עכרתם אותי' ,השבטים ולא למטה .ד .כשעלית למעלה אתה כבר
שירת הים על הישועה! כך בטחו בה' .וכן משיבים 'הכזונה יעשו את אחותנו'. יכול ללכת ימינה ושמאלה ולכל הכיוונים.
עשה יהושפט שאמר שירה לפני הנצחון ואח"כ באו כ"ד אלף אנשי שכם בגלגול והנמשל פשוט כי יהודי אסור לו לעמוד,
במלחמה ,כל כך בטחו בה' .וזהו 'ויבואו בכ"ד אלף שמתו במגפה בפ' בלק ,ואח"כ רק ללכת מדרגא לדרגא ,והולכים אחד
על העיר בטח' .לא סמכו על חולשתם כ"ד אלף תלמידי רע"ק .לא פשוט מה כדי לתפוס שתים ,אסור ללכת שתי
שע"י המילה ,אלא סמכו ובטחו בהשי"ת שנעשה עם הנשמות האלה .אך רואים פסיעות ,לא תעלה במעלות על מזבחי,
לבד ,וכך נושעו שלא כדרך הטבע .ורש"י שהיה להם לשמעון ולוי סיעתא דשמיא הולכים רק קדימה ולא מסתכלים אחורה
פי' 'ויבואו על העיר בטח' בטוחים היו על להרוג כ"ד אלף איש .ובגמ' סנהדרין בפ' על הנפילות ,רק מתחילים מחדש תמיד.
כחו של אותו זקן. נגמר הדין ילפינן מהכא שבר מצוה הוא אך ברגע שכבר עלית למעלה בשורה
מגיל י"ג שנה ,כי הם היו בחורים צעירים הגבוהה ,מותר לך כבר לצאת מהשורות.
כשחזרו וסיפרו ליעקב אבינו על אלו שעומדים למטה מסתכלים על
בני י"ג והרגו כל העיר .ויעקב אבינו אינו
הצלחתם ,אמר להם יעקב ,איני מתפעל הצדיקים שעלו למעלה ,ושואלים עליהם,
מתפעל ממופתים ,אע"פ שהיה להם נס
מהצלחתכם ,זאת היה לכם מחמת איך מותר לך להתפלל לאחר זמן תפילה?
כזה אינו מתפעל ואומר להם 'עכרתם
הבטחון החזק שבטחתם בה' .כמ"ש התשובה היא ,כשתהיה כאן בשורה
אותי'.
השלה"ק בשם רבינו יונה שכשיש לאדם העליונה תבין איך יכולים לצאת מהשורה.
בטחון ,אפי' כשאינו ראוי ,הוא מצליח. וביאר השבט סופר שגם אח"כ נאמר
אפי' רשע בוטח בה' ,חסד יסובבנהו .כמו 'ויסעו ויהי חתת אלקים' היינו שלא
שקיבל הרה"ק רבי ברוך ממעזבוז מזקנו נתייראו האומות מבני יעקב ,אלא רבי מנחם נחום נסע קודם הסתלקותו
הבעש"ט .כיון שבוטח בה' הוא משורר על מהקב"ה שעמד לצדם ועשה להם נסים משטפינשט ליאס ,ונפרד מאנשיו ואמר
שכבר נושע ,ואינו מתפלל .אלא שיעקב ונפלאות ,בבחי' 'שמעו עמים ירגזון' .ואיך להם שהוא בחר לעצמו דירה יפה ביאס,
אבינו הוצרך להמשיך דרכי תפילה גם באמת הצליחו שמעון ולוי לעשות פעולה בבואו ליאס ,נפלה עליו חולשה ,ונכנס
כשאינו בוטח בה' .כי זה פשוט שכשאין כזאת? לזה אמר הכתוב 'ויבואו על העיר למטתו ,ב' שעות קודם ההסתלקות יצא
אדם מרגיש בטחון בלבו ,אסור לו לרמות בטח' היינו ששמעון ולוי בטחו בהשי"ת ממטתו ורחץ את פניו וסידר את זקנו
את עצמו ,אלא להתפלל ולהתחנן לפניו ובישועתו ,קודם שנכנסו למלחמה גמרו ופאותיו הקדושים ,ונתיישב על הספה,
יתברך שמו .אך כשזוכה לבטחון חזק ,אין בלבם ונפשם שאינם מתייראים כלל. והתחיל לנגן ניגון קדוש למשך ב' שעות,
צריך לא מלחמה ,ולא דורון ,ולא תפילה. כמ"ש הרמב"ם שזהו טעם דברי המשיח כך תוך כדי נגינה נסתלקה נשמתו ונתקטר
(עפ"י מגידים וסופרים). מלחמה אל היוצאים למלחמה 'אל תערצו בקטירא עלאה ,מנו"כ בעיר יאס.
ואל תחפזו מקול השופרות' כדי לחזק את
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
לבם ,כי כשנכנס תוקף האמונה והבטחון
פרשת ויצא תשפ”ז | וט
בס”ד
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר דוד שפיצר הי"ו
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה
להגדיל תורה ולהאדירה
לרגל י"ב כסליו יומ"ד קדישא
של בעל ה"בת עין"
הרה"ק רבי אברהם דב [מאווריטש] זיע"א
זכות הצדיקים יגן בעדו
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח
ולכל הטוב
בגילה ורינה נשגר בזה
ברכת 'מזל טוב' קדם
בגילה ורינה נשגר בזה
מכובדינו הדגול
ברכת 'מזל טוב' קדם
הר"ר מתתיהו לב הי"ו
מכובדינו הדגול
ערד
הר"ר גרשון חנוך לפה הי"ו
בית שמש לרגל נישואי בנו בשעה טובה ומוצלחת
החתן המופלג בתורה ויר"ש אוצר כלי חמדה
לרגל היכנס בנו יניק וחכים
הר"ר שלמה הי"ו
הבחור המופלג כמר אברהם מרדכי ני"ו
עם בת מחותנו
לנועם עול תורה ומצוות
הר"ר יצחק לייב קוזליק הי"ו
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח אשדוד
ולכל הטוב ויזכו לבנות בית נאמן בישראל
לדורות ישרים מבורכים
ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה).
זט | פרשת ויצא תשפ”ז
