gilyoines.com

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫לוח לימוד היומי‬ ‫פרשת וישלח הבעל"ט‬ ‫בס"ד‬ ‫ספה"ק‬ ‫משניות‬ ‫קיצור‬ ‫יערת דבש‪-‬של"ה הק'‬ ‫שולחן ערוך בבא בבתרא‬ ‫מ‪-‬‬ ‫יום סי' סעי' פר' משנה דרוש‪-‬‬ ‫מסכת‬ ‫י‪-‬יא א' ויש להבין‬ ‫ב'‬ ‫כו ג‪-‬יא‬ ‫א'‬ ‫יב‪-‬יג תמיד ענין חנוכה‬ ‫כו יב ‪-‬כא ב'‬ ‫ב'‬ ‫ג' כו‪-‬כז כב‪-‬ד ב'‪-‬ג' יד‪-‬א תמיד ומהרא"י‬ ‫כתב‬ ‫תמיד‬ ‫ג'‬ ‫כז‪-‬כח‬ ‫אורח יכול‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫ה‪--‬ח‬ ‫ד'‬ ‫ד‪-‬ה תמיד לשון אבא‬ ‫ג'‬ ‫ב‬ ‫‪-‬‬ ‫ט‬ ‫ה' כח‪-‬‬ ‫מורי‬ ‫כט‬ ‫ו‪-‬ז תמיד בענין הדיבור‬ ‫ג'‬ ‫כט ג‪-‬ח‬ ‫ו'‬ ‫ייי‬ ‫י‬ ‫כט ט‪-‬טז‬ ‫שב"ק‬ ‫פר' ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון תתקנ"ה‬ ‫הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א‬ ‫פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת‬ ‫‪ A‬גילוי דעת שהכל לשם ה' לבד ‪a‬‬ ‫‪ A‬כל החכמות יונקות מהתורה ‪a‬‬ ‫אם יהיה אלקים עמדי והיה ה' לי לאלקים וגו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך‬ ‫ויקח מאבני המקום ושם מראשותיו )כח‪ ,‬יא(‪ .‬ברש"י‪ :‬התחילו מריבות זו עם זו וכו'‪.‬‬ ‫)כב‪ ,‬כ‪-‬כב(‪ .‬כי באמת אי אפשר לאדם שיהיו כל מחשבותיו תמיד שוים‪ ,‬אך בשעה‬ ‫נראה כי האבנים מרמזים על החכמה המכונה בלשון אבן‪ ,‬וכמו שאמר שלמה )משלי‬ ‫שיתלהב לבב אנוש להשי"ת ומייחד כל מחשבתו לה' כאשר חפץ ה'‪ ,‬באותה שעה‬ ‫ט( 'חכמות בנתה ביתה'‪ ,‬והנה 'שבעה מוצקות למנורה' )זכריה ד‪ ,‬ב( ‪ -‬הוא רמז‬ ‫ימסור מודעא שכל מעשי עבודת ה' אשר אעשה היום תהיה על כוונה זו שאני‬ ‫לשבע חכמות‪ ,‬וכל אחת אומרת עלי יניח צד את ראשו‪ ,‬שהיא תהיה ראש לכל‬ ‫מחשב עתה‪ ,‬וכל התערובות ממחשבה שתתערב בו יהיה בטל ומבוטל‪ ,‬לא יקבלו‬ ‫החכמות‪ ,‬ועתה כשראה יעקב החורבן ותורה חוגרת שק שאין מעלת התורה‬ ‫ה' ממני ולא יעשה רצוני במחשבה ההיא‪ ,‬כי אם יקבל המצוה ההיא שאעשה אז‬ ‫ניכרת נגד שאר חכמות ח"ו‪ ,‬על כן לקח מאבני המקום שהתחילו מריבות‪ ,‬וכולן‬ ‫נבלעו באחת‪ ,‬לרמז שכל החכמות יונקות מהתורה‪ ,‬ולולא התורה לא היה אפשר‬ ‫על מחשבתי של עתה‪ .‬ובזה יש לפרש נדרו של יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬שלא נדר כלום‬ ‫שתמצא חכמה בעולם כלל‪ ,‬ואם מתנגדות לדעת תורתנו הקדושה ידוע שאין‬ ‫ולא התחייב את עצמו בשום דבר‪ ,‬אלא כך אמר 'אם יהיה אלקים עמדי והיה ה' לי‬ ‫בחכמה כזו כלום‪ ,‬ועל כן כולן נבלעו באחת היינו לומר שכולן תלויות ועומדות‬ ‫לאלקים' שיתייחד שמו עלי כפרש"י‪ ,‬ואם אז 'והאבן אשר שמתי מצבה יהיה בית‬ ‫תורת מהרי"ץ‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫אלקים'‪ ,‬אם אבנה בית ומזבח ומצבה לשם ה'‪ ,‬ואם 'כל אשר תתן לי עשר‬ ‫אעשרנו'‪ ,‬היינו כל אשר אני עושה‪ ,‬הכל יהיה 'לך' פירוש לא לי לטובתי ולשום‬ ‫‪ A‬ביד האדם להיות למעלה מן המלאכים ‪a‬‬ ‫כונה אפי' כוונת עוה"ב‪ ,‬אלא כולו שלך לעשות רצונך‪ .‬ונמצא כל נדרו של יעקב‬ ‫והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים‬ ‫מוסב על תיבה אחת שבסוף הנדר‪ ,‬הוא תיבת "לך"‪.‬‬ ‫בו )כח‪ ,‬יב(‪ .‬כי פרא אדם יולד‪ ,‬ויש בידו להשלים נפשו ללכת ממדריגה למדריגה עד‬ ‫חתם סופר )פרשת כי תצא עמ' פ"ח ד"ה כי(‬ ‫שמגביה עצמו יותר ממלאכי השרת‪ .‬וזהו 'והנה סולם מוצב ארצה' זהו האדם‬ ‫שתחילתו מוצב ארצה‪' ,‬וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו'‪,‬‬ ‫‪ A‬ע"י השפעת חסד ורחמים ילכו בדרך הטוב ‪a‬‬ ‫שבהתחלה הם גבוהים ממנו ועולים במעלה עליו‪ ,‬ולבסוף הם יורדים בו‪ ,‬שהם‬ ‫ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים )כח‪ ,‬כא(‪ .‬נראה לפרש שיעקב‬ ‫כתב סופר‬ ‫במדריגה למטה ממנו‪.‬‬ ‫אבינו ע"ה ביקש 'והיה ה' לי לאלקים' דהיינו שמקבל ע"ע באהבה מידת הדין‬ ‫בחינת אלקים‪ ,‬וכפירש"י 'שיחול עלי שמו זה ‪ -‬היינו שם אלקים שהוא דין ‪-‬‬ ‫‪ A‬הבא ליטהר מסייעין אותו לעלות מעלה מעלה ‪a‬‬ ‫מתחילה ועד סוף' לחיות חיי צער ויסורין‪ ,‬כל זאת על מנת שיושפע רחמים וחסדים‬ ‫והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו' והנה ה' נצב עליו )כח‪ ,‬יב‪-‬יג(‪.‬‬ ‫לזרעו אחריו עד עולם 'שלא ימצא פסול בזרעי'‪ ,‬כי כאשר יושפע חסד ורחמים על‬ ‫הנה אל יאמר האדם איך אפשר להיות ירא ה' באמת ובתמים‪ ,‬הלא רב ממני הדרך‬ ‫תורת מהרי"ם‬ ‫ישראל אז יודו לה' חסדו וילכו בדרך הישר והטוב‪.‬‬ ‫והסולם העולה בית א‪-‬ל‪ ,‬שהרי כבר אמרו חז"ל )אבות פ"ב מט"ז( "לא עליך המלאכה‬ ‫לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה"‪ ,‬כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו‬ ‫‪ A‬עניני גשמיות המסייעים לרוחניות אף הם קודש ‪a‬‬ ‫אלא כל אחד לפי כוחותיו והשגותיו יעבוד את ה'‪ ,‬והבא ליטהר מסייעין אותו‬ ‫הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני )לא‪ ,‬מ(‪ .‬ואמרו במדרש‬ ‫שיעלה מעלה מעלה למדרגות הצדיקים‪ .‬וזה מרומז בפסוק 'והנה סולם מוצב ארצה‬ ‫)ב"ר עד‪ ,‬יא( שאמר אז יעקב ט"ו שיר המעלות שבתהלים‪ .‬נ"ל דכאשר שם אל ליבו‬ ‫וראשו מגיע השמימה' דסולם השלימות מוצב על הארץ וכל מי שחפץ יכול לעלות‬ ‫כל הטורח ההוא שעשה בעניני צורכי עוה"ז נפל עליו פחד‪ ,‬ואמר אם לחיי עוה"ז‬ ‫בו‪ ,‬ומשליבה לשליבה יוכל לצעוד עד שראשו יגיע השמימה‪ ,‬כי 'הנה ה' נצב עליו'‬ ‫לשמרו ולסייעו על כך‪ ,‬אך אם האדם עומד על עמדו ואף אינו מתחיל לעלות‬ ‫כך לחיי עוה"ב עאכו"כ‪ ,‬וזו שאמר )ל‪ ,‬ל( 'ומתי אעשה גם אנכי לביתי' היינו לבית‬ ‫במדרגות עבודת השי"ת‪ ,‬וודאי שיבצר ממנו להתעלות עוד במעלות השלימות‪.‬‬ ‫ה' לעוה"ב‪ ,‬אמנם זאת השיב אל ליבו כי המסייע והדרך המוביל למצוה הוא ג"כ‬ ‫תהלות מהרי"ץ )מזמור לט פסוק ו(‬ ‫מצוה‪ ,‬וכל העוסק בעניני עוה"ז כדי שיוכל לעבוד את ה' ולגדל בניו לתורה ועבודה‬ ‫וליר"ש ‪ -‬וכ"ש יעקב אבינו שהוצרך להעמיד י"ב שבטי קה ולבנות בית ישראל ‪-‬‬ ‫‪ A‬יעקב התפלל שיהא נחשב צדיק אף בבית אביו‪a‬‬ ‫אז גם עניני החול נעשים קודש‪ ,‬ובזה נתיישב דעתו והתחיל לשורר שיר המעלות‪,‬‬ ‫ושבתי בשלום אל בית אבי )כח‪ ,‬כא(‪ .‬פירש"י‪" :‬שלום מן החטא שלא אלמד מדרכי‬ ‫כי עניני עוה"ז המסייעים ומעלים לעניני עוה"ב הם דוגמת שירי המעלות שהיו‬ ‫לבן"‪ .‬וקשה מה ענין חטא לחזרתו לבית אביו‪ ,‬אטו אם ישב שם אין צריך שמירה‬ ‫אומרים במקדש‪ ,‬כי הם מעלים לקודש ולכן הם ג"כ קודש‪ .‬וזה מרומז במזמור 'שיר‬ ‫מן החטא‪ .‬ונראה לי כי כמה פעמים רשעות אנשי המקום גורם להיות שם צדיק‬ ‫למעלות אשא עיני אל ההרים' שמיוחס ליעקב אבינו ע"ה‪ ,‬שהתנחם בזה ש'מאין‬ ‫נקרא עליו‪ ,‬ומי שנחשב במקום זה צדיק יכול להיות שבמקום אחר בין צדיקים לא‬ ‫‪ -‬דהיינו עניני עוה"ז שהם אין וכלא חשיבי ‪ -‬יבוא עזרי' לעזר וסיוע לעניני‬ ‫נחשב לכלום‪ ,‬וזהו שאמר 'ושבתי בשלום אל בית אבי' ופירש"י שלום מן החטא‪,‬‬ ‫עוה"ב‪ ,‬כי 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' שהוא ברא את הארץ שיהיה עזר‬ ‫שאף בבית אביו הצדיק יהיה צדיק ושלם‪' ,‬שלא אלמד מדרכי לבן' להיות נחשב‬ ‫מהר"ם שיק‬ ‫לעניני עבודת השמים‪.‬‬ ‫וידבר משה‬ ‫צדיק רק כלפי מעשי לבן‪.‬‬ ‫סוז"ת‬ ‫סוזק"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫הפטרה‪:‬‬ ‫ויברח יעקב‬ ‫‪9:09‬‬ ‫‪8:01‬‬ ‫מג"א‪:‬‬ ‫‪5:50‬‬ ‫‪5:16‬‬ ‫‪4:16‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪5:53‬‬ ‫‪5:15‬‬ ‫‪4:01‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫)הושע י"ב י"ד(‬ ‫‪9:39‬‬ ‫‪8:47‬‬ ‫גר"א‪:‬‬ ‫‪5:17‬‬ ‫‪4:59‬‬ ‫‪3:49‬‬ ‫לאנדאן‪:‬‬ ‫‪5:54‬‬ ‫‪5:17‬‬ ‫‪4:01‬‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫‪5:50‬‬ ‫‪5:13‬‬ ‫‪3:59‬‬ ‫הר יונה‪:‬‬ ‫א‬ ‫הרב יחיאל מעכל‬ ‫גרינוואלד שליט"א‬ ‫פותח שערים להתבונן ולהתעלות‪ ,‬פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות‬ ‫}חלום יעקב ורעידת האדמה בצפת{‬ ‫בית מדרש של ה'בת עין' בצפת \ רעידת האדמה שהרעידה את כל היהדות \ גדולי ישראל בסיבת הצרה \ רבינו החת"ס‪ :‬קנאת ירושלים עשתה‬ ‫זאת \ עקידת יצחק ושכיבת יעקב משפיעים עד דורנו אנו \ יעקב אבינו הכין את הדרך לגלות \ כוח להחזיק מעמד עד שנזכה לשוב לציון ברינה‬ ‫לו˙ ׁ˘וֹ ֵמר ֻח ֵּ˜י ה'‬ ‫ימן ¿ל ָבנ‪ ƒ‬ים‪¿ ,‬ו ָגלוּ˙וֹ ׁ ֶ˘ל ַי ֲﬠ˜ֹב ֶו ¡היוֹ ˙וֹ נ‪¿ ƒ‬ר ָּדף ¿ ּג ָר ָמא נֶ ֶדר ַה ּׁ ֵ˘נ‪ ƒ‬י‪ּƒ ,‬כי ‪ּƒ‬בז¿ ּ‬ ‫כו˙ ָמה ׁ ֶ˘ ֲאנ‪ ƒ‬י ַּב ָ ּג ּ‬ ‫¿ו ‪ƒ‬ה ֵ ּנה ַמ ֲﬠ ֵׂ˘י ָאבוֹ ˙ ‪ƒ‬ס ָ‬ ‫לו˙ ָּבנָ יו‪¿ ,‬ו ָא ַמר ַי ֲﬠ˜ֹב ‪'ƒ‬אם ‪ƒ‬י ¿ה ֶיה ¡אל ‪˜ֹƒ‬ים ¿ו˙וֹ רוֹ ָ˙יו‪ ,‬סוֹ ף ַה ָּכבוֹ ד ָלבוֹ א‪'¿ ,‬ו ָה ֶא ֶבן ַה ּזֹא˙ ֲא ׁ ֶ˘ר ַׂ˘ ¿מ ּ‪˙ƒ‬י ַמˆֵּ ָבה‬ ‫ימן ¿ל ָג ּ‬‫הוא ‪ƒ‬ס ָ‬ ‫‪ƒ‬מ ָ ּל ָבן ¿ו ָﬠ ׁ ָ˘יו ּ‬ ‫כו˙ זֶ ה ֶאז¿ ֶּכה ַל ֲחזֹר ‪ƒ‬ל ֻיר ּׁ ַ˘˙ ָאבוֹ ˙‬ ‫¿‬ ‫¿‬ ‫‪ƒ‬ע ָּמ ‪ƒ‬די ּו ׁ ¿˘ ָמ ַרנ‪ ƒ‬י ַּב ֶּד ֶרך ַה ֶּזה ֲא ׁ ֶ˘ר ָאנ ‪ֹƒ‬כי הוֹ ֵלך'‪ ,‬פיר˘"י ַמ ֲﬠ ָׂ˘יו ¿ו ָל ָבן ‪ƒ‬י ¿ה ֶיה ֵּבי˙ ¡אל ‪˜ֹƒ‬ים'‪ּƒ ˘ֶ ׁ ,‬בז¿ ּ‬ ‫˘ ּ ֶפ ֶל˙ בעו"ה‪ .‬דר˘ו˙ ח˙ם סופר )כבוד מלך‪ ,‬דרו˘ ד'(‬ ‫כו'‪¿ ,‬ו ‪ƒ‬דין ¿ו ‪ƒ‬ל ¿בנוֹ ˙ ‪ƒ‬עיר ¡אל ‪˜ֹƒ‬ים ַה ֻּמ ׁ ¿‬ ‫הו ¿ו ֶא ׁ ¿˘מֹר ּ˙וֹ ָר˙וֹ ¿ו ּ‬ ‫כו'‪'¿ ,‬ו ָה ָיה ה' ‪ƒ‬לי ֵלאל ‪˜ֹƒ‬ים' ׁ ֶ˘ ֶא ֶﬠ ¿ב ֵד ּ‬ ‫¿ו ּ‬ ‫חשובה מירושלים אשר שם שער השמיים‪ ,‬אלא כוונתו‬ ‫***‬ ‫כ"ד בטבת תקצ"ז‪ .‬עיה"ק צפת ת"ו‪.‬‬ ‫לשבח את עיה"ק צפת לעומת שאר ערי ארץ ישראל חוץ‬ ‫מירושלים‪.‬‬ ‫על מה רגזה הארץ‬ ‫ר' יהושע‪-‬לייב הגבאי המסור עומד בזווית בית המדרש‬ ‫מעשה פלא זה התפרסם בעולם כנס למעלה מדרך הטבע‬ ‫עסוק בעבודת הקודש‪ ,‬בזריזות ובזהירות הוא מכניס את‬ ‫אמנם כאן‪ ,‬מדברי כיבושין שנשא בפני קהל ועדה‪ ,‬הוסיף‬ ‫בזכות אותו צדיק‪ ,‬אך לעומת זאת נספו באותו רעש‪ ,‬בעיה"ק‬ ‫העצים לתנור ומצית בהם האש‪ ,‬ואט‪-‬אט החל החום‬ ‫החתם סופר פן נוסף ומיוחד במינו במה גדלה ונשגבה‬ ‫צפת וטבריה ת"ו‪ ,‬כאלפיים נפשות מישראל‪ .‬היגון והאנחה‬ ‫להתפשט בחלל בית המדרש‪ .‬הן בעוד כמחצית השעה‬ ‫ירושלים משאר ערי הארץ‪ ,‬טעם נפלא אשר בהתבוננות‬ ‫היו נוראים ואיומים‪ ,‬בכל קצוות תבל נחרדו למשמע חרון האף‬ ‫יתכנסו המתפללים לתפילת מנחה לעת ערב‪ ,‬והקור‬ ‫ראויה נבחין בחשיבותו הגדולה והעמוקה עבורנו בימי‬ ‫שנחת על תושבי הגליל‪ ,‬ובהרבה מקהלות ישראל נערכו‬ ‫מקפיא העצמות בגליל העליון דורש ממנו לחמם את חלל‬ ‫הגלות‪.‬‬ ‫דרשות התעוררות על הצרה הזאת‪.‬‬ ‫בית המדרש מבעוד מועד‪ ,‬כדי שיוכלו המתפללים‬ ‫לשפוך צקון לחשם ביישוב הדעת ובחמימות הלב –‬ ‫החתם סופר מונה את שבחה וקדושתה של ירושלים‬ ‫הגה"ק רבי ישראל משקאלוו זי"ע – מתלמידי הגר"א‬ ‫תרתי משמע‪.‬‬ ‫דרגה אחר דרגה‪" :‬כי שם שער השמים עיר שחוברה לה‬ ‫ומתושבי ורבני צפת‪ ,‬אשר שהה באותה העת בעיה"ק‬ ‫יחדיו‪ ,‬שם הר המוריה עקידת יצחק‪ ,‬שם שכב יעקב‬ ‫ירושלים – שלח איגרת בהולה אל הגולה‪ ,‬אל רבן של ישראל‪,‬‬ ‫זכות מיוחדת נפלה בחלקם‪ ,‬שבבית מדרש קטן זה קבע‬ ‫וחלם לו סולם‪ ,‬שם הר בית שכל פיות עליו פונים‪ ,‬ולא זזה‬ ‫ראש גולת אריאל רבינו החתם סופר זי"ע‪ .‬במכתבו הארוך‬ ‫מקום לתפילתו האי גאון וצדיק‪ ,‬הרה"ק רבי אברהם דוב‬ ‫שכינה מכותל המערבי"‪ .‬קדושת ירושלים שהיא שער‬ ‫הוא מגולל את הצרה הגדולה וזועק זעקת הצלה עבור תושבי‬ ‫מאווריטש זי"ע – בעל ה'בת עין' – אשר עלה לארץ‬ ‫השמים גדלה ושגבה עד מאוד מחמת ששם נעקד יצחק‬ ‫צפת והגלילות‪ .‬את סיבת הצרה הוא תולה כפורענות על פירוד‬ ‫הקודש לפני כשנתיים וחצי‪ ,‬בחודש אלול תקצ"ג‪ ,‬וקבע‬ ‫אבינו על גבי המזבח‪ ,‬ושם שכב יעקב וחלם לו הסולם‬ ‫לבבות‪ ,‬וגם כאות מן השמיים לייסד את היישוב בירושלים;‬ ‫את דירתו בעיר‪ .‬רבים מתושביה התדבקו אליו בעבותות‬ ‫המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪ .‬משם נמשכת‬ ‫ובעיקר הוא רואה בזה אות מן השמים על הגאולה הקרובה‪,‬‬ ‫אהבה‪ ,‬לקבל ממנו תורה ודרכי עבודה‪.‬‬ ‫הקדושה לבית שכל פיות פונים אליו‪ ,‬ומשם נמשכת‬ ‫עליה ניבאו חז"ל "בעקבתא דמשיחא הגליל יחרב" )סוטה‬ ‫הקדושה לעולמי עד‪ ,‬עד כדי כך שגם בחורבנה לא זזה‬ ‫מט‪.(:‬‬ ‫עוד הוא משוטט במחשבותיו‪ ,‬וראשוני המתפללים‬ ‫שכינה מכותל המערבי‪.‬‬ ‫הגיעו‪ ,‬עטופים במעיליהם וצעופים בצעיפיהם‪ .‬לעת‬ ‫רבינו החתם סופר זי"ע נחרד מאוד בשומעו את הבשורה‬ ‫המבהילה‪ ,‬ובהספידו "על מיתת צדיקים ועל חורבן ארץ‬ ‫שקיעת החמה הופיע גם ה'בת עין' זי"ע ונעמד על‬ ‫כאשר נתבונן בזה נגלה דבר נפלא‪ .‬לפי דברי קודשו אלו‪,‬‬ ‫הגליל בארץ הקדושה"‪ ,‬שנשא בחודש אייר תקצ"ז )דרשות‬ ‫מקומו‪ .‬שליח הציבור נעמד ליד העמוד‪ ,‬במקום מדרון‬ ‫כאשר יש לו לאדם שתי ברירות‪ ,‬האחת לדור בגליל‬ ‫חת"ס‪ ,‬הספדים דרוש ט"ז(‪ ,‬יצא מדרכו בקודש ובקול בכי הרים‬ ‫קצת‪ ,‬לרמז על מאמר נעים זמירות ישראל "ממעמקים‬ ‫העליון עם גודל קדושתה‪ ,‬והאחרת לדור בעיה"ק‬ ‫קולו בלשון מבהילה לאמור‪" :‬ונשאר קושיא לאלקינו מדוע‬ ‫קראתיך ה'"‪ ,‬ותפילת מנחה החלה בהשתפכות הנפש‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬אזי אף כעבור אלפי שנים מאותם מאורעות‬ ‫מופלאים שעברו האבות הקדושים‪ ,‬עליו לבחור לדור‬ ‫עשה ה' ככה לארץ הזאת"‪.‬‬ ‫רעש אדיר ונורא נשמע לפתע‪ .‬הלבבות נחרדו והחושים‬ ‫בירושלים עיה"ק‪ ,‬כי שם נעקד יצחק אבינו‪ ,‬וכי שם שכב‬ ‫נשתתקו‪ .‬לא היה זמן אפילו לחשוב על מקור הרעש ועל‬ ‫בנוסף לטעמים של רבי ישראל משקלוב הנ"ל שמביא שם‪,‬‬ ‫יעקב אבינו ונתגלו לו מראות אלקים‪ .‬מחמת סיבות אלו‬ ‫משמעותו‪ ,‬כאשר קירות בית המדרש החלו לרעוד‬ ‫יבחר לדור בירושלים‪.‬‬ ‫מוסיף החת"ס טעם מדיליה על מה הסיב ה' עונש כזה על‬ ‫יושבי צפת‪" :‬אך לפי דברי אליהו זכור לטוב‪ ,‬שרעידת הארץ‬ ‫ולהזדעזע ואבנים החלו ליפול ארצה‪.‬‬ ‫***‬ ‫הוא מקנאת ירושלים‪ ,‬נראה לי כי צדיק הוא אלקינו‪ ,‬וקנאת‬ ‫ירושלים עשתה זאת‪ ,‬כי שם שער השמים עיר שחוברה לה‬ ‫המתפללים החלו לרוץ לכיוון הפתח‪ ,‬אך ה'בת עין' זי"ע‬ ‫הזהירם לבל יהינו לצאת; במקום זאת ציווה עליהם‬ ‫דרך סלולה לכל אורך הדורות‬ ‫יחדיו‪ ,‬שם הר המוריה עקידת יצחק‪ ,‬שם שכב יעקב וחלם לו‬ ‫לעמוד סביבו‪ .‬ואז קרה דבר פלא נורא‪ :‬ה'בת עין' זי"ע‬ ‫מונח כאן יסוד גדול ללמד על הכלל כולו של מעשי‬ ‫סולם‪ ,‬שם הר בית שכל פיות עליו פונים‪ ,‬ולא זזה שכינה‬ ‫מכותל המערבי‪ ,‬והנה נשכחה לגמרי זה מקרוב מאה שנים‬ ‫הפיל את עצמו על הארץ בפישוט ידיים ורגליים‪ ,‬וכל‬ ‫האבות הקדושים שאנו קוראים בפרשיות אלו‪ .‬אסור לנו‬ ‫שמו פניהם לצפת כי שם קבר איש אלקים הרשב"י במירון‬ ‫המתפללים הצטופפו סביבו באימה וחרדה גדולה‪.‬‬ ‫לדמות בנפשנו שכל אלו הם מעשיות ודברים שקרו‬ ‫בשעתם ואין להם השפעה לדורות; עלינו להשכיל על‬ ‫והאר"י בצפת‪ ,‬וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא‬ ‫לצפת וטבריה‪ ,‬וירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבוד"‪.‬‬ ‫אבנים נפלו מסביב‪ ,‬כיפת בית המדרש וקורותיו‬ ‫דבר אמת‪ ,‬שכל מעשיהם אשר פעלו ועשו יש להם‬ ‫התמוטטו ונפלו ארצה‪ ,‬הכל מסביב אבק ועפר – אך מקום‬ ‫השפעה ישירה אף לימינו אלה ממש‪.‬‬ ‫***‬ ‫מצומצם זה‪ ,‬שבו נמצא ה'בת עין' זי"ע והעומדים‬ ‫מסביבו‪ ,‬לא נפגע ולא ניזוק‪ .‬כיפת הגג נשארה תלויה‬ ‫וכדברי החת"ס שהבאנו בריש המאמר‪ ,‬שכל עניינו של‬ ‫יעקב אבינו בברחו מפני עשיו אחיו ומה שגלה לבית לבן‪,‬‬ ‫קדושת ירושלים – ע"י מעשה האבות הק'‬ ‫מעליהם‪ ,‬כמעט באוויר‪.‬‬ ‫תוקף דעתו הבהירה של החתם סופר זי"ע במעלתה הגדולה‬ ‫הכל הוא סימן לנו – לגלות שבה אנו נמצאים‪ ,‬שנזכה‬ ‫של ירושלים ידוע זה מכבר מדברי תשובותיו בהלכה‪ ,‬שהשיב‬ ‫לציון נס גדול זה למעלה מדרך הטבע‪ ,‬נחקקו על קיר בית‬ ‫להחזיק מעמד בגלות לשמור מצוות ה' וחוקיו‪ .‬כי יש לנו‬ ‫בשנת תקפ"ח לפ"ק להגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצוק"ל‬ ‫המדרש על אבן שיש השורות הבאות‪" :‬מה נורא המקום‬ ‫אב זקן אשר הכין וסלל לנו את הדרך‪ ,‬והוא כבר הכניס‬ ‫)שו"ת חת"ס יו"ד סימן רל"ג – רל"ד(‪ .‬גם שם עמד בכל תוקף ועוז‬ ‫הזה‪ ,‬בית מדרש רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש‬ ‫כוחות בשבילנו שנוכל להחזיק בחזקה לכל אורך הגלות‪.‬‬ ‫להעלות את ירושלים בראש ערי ארץ הקודש להתיישב בה‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שחזה את הרעש הגדול בעיר צפת תובב"א‬ ‫ובזכות זה אכן סוף הכבוד לבוא‪ ,‬שיקויים בקרוב "והאבן‬ ‫ומה שסמך עצמו רבי אפרים זלמן על דברי הגה"ק המקובל‬ ‫בתקצ"ז‪ ,‬ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן‬ ‫הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים"‪ ,‬לחזור‬ ‫רבי אברהם אזולאי זי"ע בספרו 'חסד לאברהם' )מעין ג' נהר‬ ‫והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים"‪.‬‬ ‫לירושת אבות ולבנות עיר אלקים המושפלת‪ ,‬במהרה‬ ‫י"ג(‪ ,‬כי אין אוויר זך בכל ארץ ישראל כמו אוויר צפת‪ ,‬מבאר‬ ‫]לרגל יוד"ק של ה'בת עין' זי"ע – י"ב כסלו תר"א לפ"ק[‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫החת"ס בפשטות ובנחרצות שחלילה לומר שצפת תהיה‬ ‫ב‬ ‫הלכות מעשר כספים )ב(‬ ‫נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו‬ ‫וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך )בפרשתינו ‪ -‬בראשית כח‪ ,‬כב(‬ ‫אומר במדרש דיעקב תקן להם לתת מעשר מממון )פירוש בעלי התוספות שם(‬ ‫א‪ .‬מחלוקת הפוסקים בדין מעשר כספים‪ ,‬יש אומרים דהוי מן התורה‪,‬‬ ‫)תוס' מס' תענית דף ט' ע"א בשם הספרי‪ ,‬שו"ת שער אפרים סי' פ"ד(‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫דהוי מדרבנן‪) ,‬חוו"י סי' רכ"ד‪ ,‬שו"ת תשובה מאהבה ח"ד סי' פ"ו( ויש שכתבו‬ ‫דאינו אפילו מדרבנן אלא שמ"מ יש חיוב ליתנו‪) ,‬ב"ח סי' של"א‪ ,‬חכ"צ‪ ,‬שאילת‬ ‫יעבץ ח"א סי' ו'( ויש שכתבו דאינו חיוב אלא מידת חסידות‪) ,‬שו"ת חת"ס יו"ד‬ ‫סי' רל"א‪ ,‬שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' של"ד(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מי שנוהג כן הוי עליו כנדר ואסור להפסיק‪ ,‬ולכן יתנה מתחילה שאינו‬ ‫מקבלו עליו בתורת נדר‪) .‬חוות יאיר סי' רכ"ד(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ומ"מ יכול להתיר ולשאול על הנדר‪) .‬צדקה ומשפט פ"ה בשם אחרונים(‬ ‫ד‪ .‬אם לא נהג לעשר עד עתה ורוצה מעכשיו להתחיל לעשר‪ ,‬אינו חייב‬ ‫לעשר על כספים שהי' לו בעבר‪ ,‬אבל אם קבל עליו ולא הפריש‪ ,‬חייב‬ ‫להשלים )שו"ת שבט הלוי ח"ט(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מי שאין ידו משגת כדי פרנסתו יש לו להפריש המעשר ויכול לזכות‬ ‫לעצמו להוצאת פרנסתו‪) .‬מנחת יצחק ח"ו סי' ק"א(‪ ,‬ויש שכתבו שאם לא‬ ‫קבל על עצמו בפירוש להפריש מעשר אין צריך להפריש בכהאי גונא‪,‬‬ ‫אבל אם קבל על עצמו ונדר בפירוש שיתן מעשר צריך להפריש‪) .‬צדקה‬ ‫ומשפט אות כ'(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יש שכתבו דהפרשת המעשר יהי' בדקדוק ובצמצום בדיוק לא פחות‬ ‫ולא יותר‪) ,‬כנה"ג סי' של"א(‪ ,‬ומן הראוי שיהי' לו פנקס מיוחד לחשבון‬ ‫המעשרות‪) ,‬שם(‪ ,‬ומי שרוצה לתת יותר יתנה שהמותר הוא נותן‬ ‫בתורת צדקה‪) ,‬אהבת חסד פי"ט סעיף ג'(‪ .‬ומ"מ אם הוא מסופק בסכום‬ ‫המעשר יכול להוסיף‪) ,‬צדקה ומשפט שם‪ ,‬הערה מ'(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מן הנכון שיקבע לו זמן קבוע שבו יעשה חשבון ריווח והפסד של כל‬ ‫עסקיו בתקופה זו‪ ,‬ומריווח הנקי יפריש מעשר‪) ,‬אהבת חסד פי"ב סעיף ב'‬ ‫ועוד אחרונים(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אם נהג אביו לתת מעשר כספים מתחייב גם הבן משום אל תיטוש‬ ‫)שאילת יעב"ץ ח"א סי' ו(‪ ,‬ויש חולקים עליו )עי' פתחי תשובה יו"ד סי' רי"ד סע"ה ה'(‬ ‫ומ"מ אם התנה האב שאינו מקבל עליו בנדר‪ ,‬לכו"ע אין חיוב על הבן‬ ‫להמשיך‪) ,‬צדקה ומשפט שם הערה כ"א(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כל מה שמרוויח דרך עסק וסחורה או שמרוויח ע"י היתר עסקא‬ ‫צריך לעשר ממנו‪ ,‬וכן המקבל משכורת קבועה‪.‬‬ ‫י‪ .‬המקבל מתנה וכן היורש חייבים במעשר אע"פ שהנותן או המוריש‬ ‫עישר מקודם את ממונו‪) ,‬צדקה ומשפט שם(‪ ,‬וה"ה המוצא מציאה והזוכה‬ ‫מהפקר )שאילת יעב"ץ סי' ג'( וכן אם גבה חוב שנתייאש ממנו כבר צריך‬ ‫להפריש ממנו מעשר‪) ,‬חי' הפלאה כתובות נ‪.(.‬‬ ‫יא‪ .‬מכר באשראי אינו מעשר עד שיגבה החוב )שבט הלוי ח"ט סי' ר"א(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬אין צריך להפריש על הכספים שמוציא לצורך פרנסתו ויש להפריש‬ ‫מן הריוח בניכוי סכום ההוצאות‪) ,‬חוות יאיר סי' רכ"ד(‪ ,‬וה"ה הוצאות‬ ‫נסיעות למקום העסק או למקום העבודה ג"כ מנכה‪) ,‬צדקה ומשפט שם‬ ‫הערה ל"ה(‬ ‫יג‪ .‬אשה היוצאת לעבודה והוצרכה עבור זה לשכור עוזרת או שומרת‬ ‫טף‪ ,‬מנכה מן הריוח‪) ,‬שם(‪.‬‬ ‫יד‪ .‬הוצאות מזונותיו ומזונות אנשי ביתו אינו מנכה מסכום הריווח‪) ,‬ברכי‬ ‫יוסף סי' ר"מ‪ ,‬בשם רוב הפוסקים(‪ ,‬וי"א דיכול לנכות‪) ,‬שם בשם ראשון לציון לבעל‬ ‫האוה"ח הק'(‪ .‬ומי שדחיקא ליה שעתא יכול לסמוך על דעה זו‪) ,‬צדקה ומשפט‬ ‫פ"ו הערה י"א(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬מס הכנסה יכול לנכות מן הריוח‪) ,‬צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ו(‪ ,‬ובשו"ת מנחת יצחק‬ ‫)ח"ה סי' ל"ד( כתב דהמחמיר תבוא עליו ברכה‪ ,‬ואם פרנסתו דחוקה יכול‬ ‫לנכות‪ ,‬אבל מיסים הניתנים עבור רכושו הפרטי ודירתו יכול לנכות‪) ,‬שם(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫הרב יודא דוב‬ ‫בר"ה רוזנבורג שליט"א‬ ‫פנינים חידושים וביאורים‪ ,‬על סדר המשנה היומית נכתבים‬ ‫מסכת בבא מציעא‬ ‫האם מותר להלוות בלא עדים? – האם יש מצות ביומו תתן שכרו בפועל גוי‬ ‫לא‪ ,‬האם יש בזה משום לפני עור‪ .‬והוכיח מדברי רש"י שפירש שעובר על‬ ‫פרק ה' משנה‬ ‫לפני עור משום שעולה על דעתו של לוה לכפור‪ ,‬נמצא שאף שבעת שמלוה‬ ‫האם מותר להלוות בלא עדים?‬ ‫לו שלא בעדים לא נודע שיכפור‪ ,‬מ"מ עובר והוא הדין כאן‪.‬‬ ‫ואלו עוברין בלא תעשה וכו'‪ ,‬וחכמים אומרים אף הסופר וכו'‪:‬‬ ‫פרק ט' משנה‬ ‫בגמרא )ב"מ עה‪ (:‬איתא אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה‬ ‫האם יש מצות ביומו תתן שכרו בפועל גוי?‬ ‫אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול‪ ,‬וריש לקיש אמר‬ ‫גורם רעה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק‪.‬‬ ‫אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו‬ ‫ופירש"י‪ ,‬שעולה על רוחו של לוה לכפור‪ .‬עוד איתא בגמ' שם ת"ר שלשה‬ ‫ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר וכו'‪ ,‬וכן גר תושב יש בו משום‬ ‫צועקין )בבי"ד של מטה ‪ -‬רש"י( ולא נענין )שהרי הן גרמו לעצמן ‪ -‬רש"י(‪ ,‬ואלו הן מי‬ ‫ביומו תתן שכרו‪:‬‬ ‫שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים‪ .‬וכן נפסק להלכה בשו"ע )חו"מ סימן‬ ‫בגמ' )ב"מ דף קיא‪ (:‬איתא מאחיך פרט לאחרים ‪ -‬פירש"י‪ ,‬עכו"ם‪ ,‬מבואר להדיא‬ ‫ע' ס"א( שאין להלוות בלא עדים אפילו לתלמיד חכם‪ ,‬משום איסור לפני‬ ‫בגמ' דליכא מצות עשה דביומו תתן שכרו בגוי‪ ,‬אמנם בספר המצוות‬ ‫עור ומשום שגורם קללה לעצמו‪.‬‬ ‫להרמב"ם )מ"ע ר'‪ ,‬מל"ת רלח( כתב את דין משנתינו האמור לגבי גר תושב‪,‬‬ ‫שעובר עליו משום ביומו תתן שכרו‪ ,‬ולא משום בל תלין‪ ,‬אלא ששינה מלשון‬ ‫וכבר נתחבטו בזה גדולי הפוסקים אמאי אין נזהרים בזה‪ ,‬וכך כתב ערך‬ ‫המשנה ולא כתב גר תושב אלא 'גוי'‪ ,‬ומשמע מדבריו דגם בגוי איכא מצות‬ ‫שי בזה"ל‪ ,‬ותמיהני שלא ראיתי לאנשי מעשה שיהיו נזהרים בזה‪ ,‬ולולי‬ ‫לשון הפוסקים הייתי מפרש שדקדקו לומר כל מי שיש לו מעות‪ ,‬משום‬ ‫ביומו תתן שכרו‪ ,‬וכן כתב בספר החינוך )מצוה רל( דלדעת הרמב"ם עובר בן‬ ‫שחזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו‪ ,‬ולא שכיח כ"כ שיכפור‪ ,‬וזהו‬ ‫נח על העשה‪.‬‬ ‫גם הטעם שכופר הכל פטור משבועה מה"ת‪ .‬אלא רק מי שיש לו מעות‬ ‫וכבר תמה במנחת חינוך ע"כ‪ ,‬דהא בגמ' מבואר להדיא דרק גר תושב התרבה‬ ‫המיוחדים להלוותן )גמ"ח( ורגיל בכך פעמים רבות‪ ,‬יזדמן לוה שיכפור‬ ‫לאיסור‪ ,‬אך גוי גמור מיעטו קרא דכתיב מאחיך‪ .‬ובשדי חמד הקשה שהרי‬ ‫הכל‪ ,‬אבל המלוה רק באקראי מותר מפני שאין זה שכיח ולא חששו לזה‪.‬‬ ‫אמנם הרמב"ם והטור והשו"ע שינוי הלשון‪ ,‬הרי שלא חילקו בכך‪.‬‬ ‫הפוסקים השמיטו דיני גר תושב‪ ,‬וטעמם משום שאינו נוהג בזמן שאין היובל‬ ‫נוהג‪ ,‬אך אם דין נכרי כדין גר תושב‪ ,‬שוב הו"ל לפוסקים לכתוב האי דינא‪.‬‬ ‫ובערוך השולחן כתב שבזמנינו לא נזהרים משום שמכירים ונאמנים זה‬ ‫ובמהר"ם שיק על תרי"ג מצוות כתב מתחילה דטעות סופר הוא ברמב"ם‪,‬‬ ‫לזה ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו‪.‬‬ ‫אך כיון שספר החינוך הביאו א"א לומר כן‪ .‬ולכך ביאר דהרמב"ם ס"ל‬ ‫האם הוא איסור גמור‪ :‬והריטב"א )מגילה כח‪ (:‬כתב‪ ,‬איתא במסכת סנהדרין‬ ‫דמיעוט 'מאחיך' קאי רק על הלאו דבל תלין ולא על העשה דביומו‪ ,‬וס"ל‬ ‫)סג‪ (:‬אסור לאדם לעשות שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה והתורה‬ ‫דהוא ככל גזל עכו"ם האסור‪ .‬וברמב"ם מהדורת פרנקל הביאו דברי‬ ‫אמרה לא ישמע על פיך‪ ,‬וכענין שאמרו אסור לשחרר עבדו דעובר בעשה‪,‬‬ ‫המפרשים שיד הצענזור שלטה כאן ברמב"ם‪ ,‬וראי' לזה שבהלכות לא הזכיר‬ ‫ואסור להלוות את הגוי בריבית‪ .‬והנכון דההיא לאו איסורא ממש‬ ‫הרמב"ם דין זה דבגוי איכא עשה זה‪.‬‬ ‫דאורייתא או דרבנן‪ ,‬אלא מידת חסידות בעלמא‪ ,‬וכענין שאמרו אסור‬ ‫לאדם שילוה מעותיו בלא עדים‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫והאדר"ת זצ"ל כתב בענין זה על עצמו בזה"ל‪ ,‬בראשית ירח אלול בשנת‬ ‫תר"ס‪ ,‬בטרם עזבי את העיר ריגא ]לעלות לא"י ולהתיישב בעיה"ק ירושלים ת"ו[ נתתי‬ ‫ובדברי מלכיאל כתב דהעולם סמכו להקל ע"ד הריטב"א אלו‪ ,‬והוכיח כן‬ ‫לרופא אינו יהודי לתקן את השיניים שלי‪ ,‬ובעת גמרו לא רציתי לתת לזוגתי‬ ‫מהעובדא דאיתא בגמ' שרב אשי ניסה את רבינא בענין זה‪ ,‬וצ"ב מה עלה‬ ‫תחי' לשלם לו‪ ,‬מפני שעלה ברעיוני דברי בעל ספר החינוך ז"ל שגם באינו‬ ‫על דעתו של רב אשי שרבינא יעבור על דין מפורש ואיסור גמור‪ ,‬ומוכח‬ ‫יהודי יש מצות ביומו תתן שכרו‪ ,‬וא"כ מצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬וחשבתי‬ ‫שאין זה איסור גמור אלא מדת חסידות‪ .‬ובשו"ת ערוגת הבושם יישב‬ ‫לומר שמצוה בו גם יותר מאשתו אף שהיא כגופו‪ .‬אבל כמדומני שנענשתי‬ ‫המנהג כיון דתקנו חז"ל שבועת היסת למי שכופר הכל‪ ,‬אין לחשוש שמא‬ ‫בזה‪ ,‬שאני נדברתי עמו בעד עשרה רובל‪ ,‬והיא זוגתי תחי' הושווה עמו גם‬ ‫יכפור בהלואה‪ ,‬דהא יצטרך לישבע ע"כ‪ ,‬ובגמ' איירי קודם שתקנו שבועת‬ ‫בעד תקון שיני נכדתינו הילדה תחי' אחד עשר רובל‪ ,‬ואני לא ידעתי מזה‪,‬‬ ‫היסת ורק בכה"ג חששו שמא יכפור הכל‪.‬‬ ‫ושלמתי לו י"ב רובל‪ ,‬והוא קיבלם ברצון‪ ,‬וכמובן לא גילה לי מזה ולא החזיר‬ ‫ובפלפולא חריפתא ביאר דריש לקיש שאמר שגורם קללה לעצמו חולק‬ ‫לי רובל אחד‪ .‬ונחמתי בלבי על הפסד הרובל‪ ,‬וגם על הל"ת של לא תחנם‪,‬‬ ‫על ר"י‪ ,‬וס"ל שאין זה איסור גמור של לפני עור אלא שגורם רעה לעצמו‪.‬‬ ‫ואמרתי אל תצדק הרבה‪ ,‬המקום ימלא חסרוני‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ולכך מי שאינו חושש מזה‪ ,‬אין עליו איסור להלוות בלא עדים‪ .‬וכעי"ז‬ ‫כתב בשו"ת מהרש"ג שאין כוונת הגמ' שיש בזה איסור גמור‪ ,‬רק שהוא‬ ‫המפרשים הקשו אמאי תני דינא דגר תושב רק בסיום המשנה‪ ,‬ולא מיד‬ ‫באחריות לבוא לידי לפני עור‪.‬‬ ‫בתחילתה כשאמרו כל המקומות ואנשים שיש בהם מצות ביומו תתן שכרו‪,‬‬ ‫והריטב"א תי' דאם הי' נכתב בתחילה היינו אומרים דכל הדינים שנשנו‬ ‫הלוואה בשטר‪ :‬ובשו"ת יד יצחק נשאל ג"כ על מה סומכים העולם להלוות‬ ‫אח"כ במשנה שצריך תביעה וכיוצ"ב היינו טועים ואומרים שרק בגר הקילה‬ ‫בלא עדים‪ ,‬ולאחר שהאריך ליישב כתב לא כתבתי אלא לתרץ סוגיין אבל‬ ‫תורה על בעה"ב שלא יעבור כשאין הפועל תובעו אך כשהשכיר הוא ישראל‬ ‫לא להלכה וכ"ש לא למעשה‪ .‬ובעיקר מה שתמה מר על מנהג העולם‪ ,‬אם‬ ‫כוונתו שנהגו להלוות בלי עדים ובלי כתב‪ ,‬אני לא נודע לי שנהגו כן‪,‬‬ ‫יעבור בעה"ב בכל אופן‪ ,‬ועוד שהמשנה רצה לכלול כל דיני שכיר ישראל‬ ‫ואדרבא דרכם ללוות רק ע"י כתב‪ .‬וא"כ לפי מאי דכתב הש"ך עפ"ד‬ ‫יחד ולכך הביאו דינא דגר תושב רק בסוף‪.‬‬ ‫הסמ"ע שבכתב ידו מותר להלוות א"כ יש בזה היתר גמור‪ ,‬ובפרט בכתבם‬ ‫והפני יהושע תירץ דלאחר שהמשנה כתבה דבבהמה ובכלים עובר על איסור‬ ‫שיש להם דין שטר‪ ,‬שאינו נאמן לומר לא לויתי או פרעתי א"כ בודאי אין‬ ‫בל תלין‪ ,‬דלדעת תנא דמתני' נלמד דין זה מדכתיב 'אתך' הביאו במשנה‬ ‫בזה חשש כפירה‪.‬‬ ‫שאר הדינים דילפינן מקרא זה‪ ,‬ורק אח"כ הביאו דין גר תושב שאינו בכלל‬ ‫בשו"ת תורה לשמה )סימן תז( דן האם מותר לנסות משרת אם הוא נאמן‪,‬‬ ‫איסור זה‪.‬‬ ‫וכגון שישליך מעות באיזה מקום ויראה אם המשרת יקח אותו לעצמו או‬ ‫דא‬ ‫הרב יוסף צבי‬ ‫מרגליות ומטמניות‬ ‫הלוי שישא שליט"א‬ ‫מפלאי פלאות התורה‬ ‫לעשות המצוות קלות בבהירות חזק ונפלא‬ ‫בעשיית מצוה אחת מקבל עליו כל‬ ‫מעשר‬ ‫כמו המצוות החמורות‬ ‫התורה‬ ‫עינינו רואות שלמצוה חמורה כגון שופר סוכה לולב‬ ‫נס השלחן על ידי מעשר‬ ‫כל מצוה איננה אלא אבר אחד מרמ"ח אברי התורה או‬ ‫וכדומה‪ ,‬עובד אדם בהתלהבות ובבהירות חזק‪ ,‬לא כן‬ ‫רבי חנינא בן דוסא הוה יתיב אכול בלילא שבת‪ ,‬פחת‬ ‫גיד אחד משס"ה גידים‪ ,‬ובעושה מצוה אחת כאילו מקריב‬ ‫פתורא קומי‪ ,‬אמרו ליה מהו כן‪ .‬אמר להו תבלין שאלתי‬ ‫תפילין ציצית ודומיהון אין עושין כל כך בבהירות עצום‪ .‬מול‬ ‫אבר אחד להקב"ה‪ ,‬וכאומר רגלה של זו עולה וכו'‪ ,‬על כן‬ ‫זה הורינו התנא "הוי זהי"ר" מלשון הארה‪ ,‬שתאיר במצוה‬ ‫משכינתי‪ ,‬ולא עשרתיו‪ .‬והזכיר תיניין‪ ,‬ועלה השלחן מאליו‪.‬‬ ‫בכל עשיית מצוה אחת מקבל עליו כל התורה‪ ,‬דעל ידי‬ ‫ירושלמי דמאי‪ ,‬פרק א' הלכה ג'‬ ‫קלה ותעשינה בבהירות חזק ונפלא כמו מצוות החמורות‪.‬‬ ‫קדושת אבר אחד פשטה קדושה בכולה‪.‬‬ ‫פרקי משה בשם אביו ה"עבודת ישראל"‪,‬‬ ‫]תרגום‪ :‬רבי חנינא בן דוסא ישב לאכול בליל שבת‪ ,‬נפחת השלחן‬ ‫דרשות חתם סופר לשבת תשובה‪ ,‬דף ל"א טור ד'‪.‬‬ ‫הובא בספר "פרקי ישראל" אבות ב' א'‪.‬‬ ‫מלפניו ונפל‪ ,‬ושאל מה זה‪ ,‬והשיבה לו אשתו‪ ,‬תבלין שאלתי‬ ‫משכנתי ושכחתי מלעשרן‪ .‬והזכיר תנאי‬ ‫המעשר שיהא במקום אחר להפרישו אחר‬ ‫השבת‪ ,‬ועלה השלחן מאליו‪ ,‬פני משה‪ ,‬שם[‪.‬‬ ‫עיין עוד ערך זכרון ד"ה עיקר‪.‬‬ ‫‪#‬‬ ‫מצוה‬ ‫טעם שהעוסק במצוה פטור‬ ‫מן המצוה‬ ‫שמעתי מפ"ק זקני מו"ר זצ"ל ]ה"חידושי‬ ‫הרי"ם"[ הטעם דעוסק במצוה פטור‬ ‫ממצוה אחרת‪ .‬שצריך להניח כל כחו‬ ‫ואונו במצוה דעסיק בה‪ ,‬ולא נותר בו כח‬ ‫וחוש למצוה אחרת‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫שפתי צדיק פרשת וירא‪ ,‬אות י"ח‪.‬‬ ‫רק מצוות הנעשים ברצון‬ ‫ובשמחה נכתב בספר החיים‬ ‫ספרי החיים וספרי המתים פתוחים לפניו‬ ‫)ראש השנה דף ל"ב ע"ב(‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬כי‬ ‫כל המצוות ומעשים טובים שהאדם‬ ‫עושה ברצון הטוב ובשמחה‪ ,‬הוא הנכתב‬ ‫בספר חיים שיש בו שמחה וחיות‪ ,‬כמו‬ ‫שנאמר )אחרי מות י"ח ה'( "אשר יעשה‬ ‫אותם האדם וחי בהם" וכו'‪ .‬ומה שהאדם‬ ‫עושה ח"ו בעצבות בלי חיות‪ ,‬הוא נקרא‬ ‫ספר המתים‪ ,‬כי הוא בלי חיות‪.‬‬ ‫תפארת שלמה לערב יום כיפור‪.‬‬ ‫מי שעובד ה' במצוות אנשים מלומדה‬ ‫הרי הוא כמת מבלי חיות‪ ,‬ואמרו שנבראו‬ ‫מאותן מצוות מלאכים בלי נשמה‪ .‬ואמנם‬ ‫העובדים בלב שלם היא עבודה חיוניות‪,‬‬ ‫ונבראו מזה מלאכים חיים עם נשמה וכו'‪.‬‬ ‫בראש השנה ספרי חיים וספרי מתים‬ ‫פתוחים לפניו ]ראש השנה דף ל"ב ע"ב[‪,‬‬ ‫מי הוא העובד בשמחה ובטוב לבב שהוא‬ ‫החיים‪ ,‬ומי הוא העובד כמתים‪ ,‬ובני ֲעלִ יָּ ה‬ ‫מועטים בזה‪ ,‬על כן אין ראויה לומר‬ ‫שירה על עבודה מזויפת‪.‬‬ ‫דרשות חתם סופר כ"ה אלול דף שמ"ט‪,‬‬ ‫טור ג'‪ ,‬ד"ה והנה‪.‬‬ ‫הנזהר במצוה אחת בכל‬ ‫פרטיה ודקדוקיה מסייעים‬ ‫לו לקיים כל המצוות‬ ‫זה בלתי אפשרי שיזהר אדם בכל‬ ‫המצוות לקיימם בכל פרטיהם‬ ‫ודקדוקיהם‪ ,‬רק כשאדם נזהר במצוה‬ ‫אחת לעשותה בכל פרטיה ודקדוקיה‬ ‫התלוים בה‪ ,‬זה הוא מסייעו לו שהשי"ת‬ ‫יהיה בעזרו לקיים כל המצוות‪.‬‬ ‫נועם אלימלך פרשת בשלח‪ ,‬עה"פ ואתה‬ ‫הרם את מטך‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫מעמד הנשגב‬ ‫"פתיחת שערים וקביעת מזוזות"‬ ‫לבנייני ישיבתנו הק' בקרית הישיבה באלעד‬ ‫בהדרו למתחם של קרית הישיבה‪ ,‬כאשר‬ ‫כשזוכים לפתוח השערים ולקבוע המזוזות‬ ‫ברגשי קודש מיוחדים גיל וחדוה ובשעה‬ ‫תחילה נכנס לבנין הראשון ‪ -‬בנין הפנימיה‬ ‫לבנייני הישיבה‪ ,‬כאשר היום כבר מתחנכים דור‬ ‫טובה ומוצלחת נחגג ביום חמישי העבר‬ ‫שכבר מוכן בתכלית השלימות וההדר‪ ,‬שם‬ ‫רביעי‪ ,‬רבינו שליט"א התבטא שהיסודות של‬ ‫פרשת תולדות לסדר כי עתה הרחיב ה' לנו‬ ‫סייר בכל האגפים‪ ,‬לרבינו שליט"א נתלוו‬ ‫היום הם יסוד איתן לדור העתיד‪ ,‬בתו"ד‬ ‫ופרינו בארץ המעמד הנשגב והמיוחל‬ ‫אחיו הגה"צ רב דקהלתינו בבי"ש שליט"א‪,‬‬ ‫התבטא רבינו שליט"א "ליבי אומר לי שזו עת‬ ‫מעמד "פתיחת שערים וקביעת מזוזות"‬ ‫וכן הנגה"ח הרבני ר' שמואל דוד הרצוג‬ ‫רצון נשגב היום" כשרבותינו הק' מייסדי‬ ‫לבניינים האדירים דישיבתנו הק' "בית יוסף‬ ‫שליט"א יו"ר קרית הישיבה ובנו הרה"ח ר'‬ ‫הישיבה משתתפים עמנו כאן ורוחם איתנו כאן‬ ‫צבי" שנבנו בקרית הישיבה באלעד‪ ,‬בהם‬ ‫מרדכי הי"ו‪ ,‬יחד עם מנהלי ועסקני קרית‬ ‫חופף עלינו‪ ,‬וגם אבותינו תלמידי רבותינו הק'‬ ‫יתחנכו בחורי החמד תלמידי הישיבה‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫בוודאי נמצאים‪ .‬רבינו שליט"א הזכיר שבית‬ ‫גדולה לתורה ויראת שמים בדרך אבותינו‬ ‫לאחר סיור ארוך וממושך הופיע רבינו‬ ‫המקדש של מטה מכוון נגד ביהמ"ק של מעלה‪,‬‬ ‫ורבותינו הק'‪ .‬ובס"ד ממש בימים הולכים‬ ‫שליט"א במבנה של היכל הישיבה‪ ,‬תחילה‬ ‫ודיבר מהרמב"ן על בית המקדש השלישי‬ ‫ונשלמים בניית בנייני הישיבה בשעה טובה‬ ‫נכנס באולם האוכל הגדול שם הגו בתורה‬ ‫המקווה‪,‬‬ ‫ומוצלחת‬ ‫מאות תלמידי הישיבות לצעירים ‪-‬‬ ‫כשרבינו שליט"א התבטא במליצה שהישיבה‬ ‫כפי שכלל אנ"ש בכל אתר עוקבים בדריכות‬ ‫מתיבתא ירושלים‪ ,‬מהרי"ם בי"ש‪ ,‬ומנחת‬ ‫באלעד זו הוא בבחינת בנין הבית השלישי ‪-‬‬ ‫רבה בארבע השנים האחרונות אחר כל‬ ‫יצחק ב"ב‪ ,‬שלמדו בהתמדה מרובה וקול‬ ‫כאשר זו המקום השלישי של ישיבתנו הק'‬ ‫השתלשלות העניינים מאז הבשורה על‬ ‫תורה אדיר נשמע והדהד למרחקים‪ ,‬רבינו‬ ‫בארה"ק‪ ,‬ואמר שאנו ממשיכים כעת את‬ ‫רכישת השטח הענקי על טהרת הקודש‪,‬‬ ‫שליט"א סייר בין בחורי הלמד ועקב מקרוב‬ ‫התורה ותפילה‪ ,‬כוחות‪ ,‬קדושה וטהרה של‬ ‫עובר לבניית כל בנייני הישיבה מראשית‬ ‫על סדר הלימוד‪ ,‬כשעל פניו ניכרת קורת‬ ‫ישיבתם ובית מדרשם של רבותינו הק'‪ ,‬וסיים‬ ‫ועד הגמר‪ .‬כולל מסעות הקודש של רבינו‬ ‫רוח מרובה מהתמדתם‪.‬‬ ‫בדברי הדרכה לנצל את היום הנשגב כדבעי‬ ‫שליט"א‪ ,‬דינרים ומעמדי קודש בארצות‬ ‫ברצינות הן בסדר הלימוד והן בכל המעמד‪.‬‬ ‫הגולה לטובת הקמת קרית הישיבה‪,‬‬ ‫לאחמ"כ עלה רבינו שליט"א לקומה של‬ ‫וסיים בברכת ויהי נעם עלינו ויהי רצון שתשרה‬ ‫בסייעתא דשמיא בימים אלו הולך ונשלם‬ ‫היכל הישיבה‪ ,‬תחילה סייר רבינו שליט"א‬ ‫שכינה במעשה ידינו‪ .‬ובזכות המעמד הנשגב‬ ‫הפרויקט האדיר של קרית הישיבה על‬ ‫בחדרי השיעורים בקומה‪ ,‬ולאחמ"כ הופיע‬ ‫יתעורר עלינו רחמים וחסד שיתבטל מעלינו‬ ‫מבניה‪ ,‬היכלותיה ואגפיה לשם ולתפארת‬ ‫בהיכל שם למדו והגו בתורה מאות תלמידי‬ ‫הגזירות והרדיפות נגד לומדי התורה בארה"ק‪.‬‬ ‫ישיבה גדולה‪ ,‬יחד עם תלמידי ישיבה‬ ‫בית יוסף צבי‪.‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬רבינו שליט"א סייר בין הבחורים‬ ‫משם יצאו מאות בחורי הישיבות לכיוון קרית‬ ‫הלומדים‪ ,‬וכן התבונן על כל ההיכל שכבר‬ ‫הישיבה באלעד‪ ,‬כאשר סדרת המעמדים‬ ‫תפילת שחרית ושיחת‬ ‫נשלם בנייתו לתפארה‪.‬‬ ‫באלעד החל בסדר לימוד מיוחד ע"י כל בחורי‬ ‫הישיבות הק' החונים על דגל בית יוסף צבי‬ ‫קודש בהיכל הישיבה‬ ‫מעמד קביעת המזוזות‬ ‫מרחבי ארה"ק‪ ,‬כאשר גם תלמידי הישיבות‬ ‫בירושלים‬ ‫משאר הערים הגיעו ללמוד יחד‪ ,‬סדרי הלימוד‬ ‫המעמד המיוחד של "קביעת מזוזות‬ ‫ופתיחת שערים‬ ‫התקיימו בהיכל הישיבה וכן באולם הגדול של‬ ‫ופתיחת השערים" לבניני ישבתנו נקבע‬ ‫לאחמ"כ קבע רבינו שליט"א בהתרגשות‬ ‫חדר האוכל במשך שעתיים רצופות‪ ,‬ובכך‬ ‫ליום חמישי תולדות‪ ,‬כאשר סדר היום החל‬ ‫את המזוזה בכניסה לאולם האוכל‪ ,‬בקביעת‬ ‫חינכו את הבית לראשונה בלימוד התורה‬ ‫בהתרגשות דקדושה עוד בהיכל הישיבה‬ ‫המזוזה בפתח היכל הישיבה כיבד רבינו‬ ‫ברציפות‪ .‬הבחורים הגיעו יחד עם כל‬ ‫הק' בירושלים מקום שהתפללו אבותינו‪,‬‬ ‫שליט"א את הגה"צ רב דקהילתנו בי"ש‬ ‫המשגיחים‪ ,‬מנהלים וכל הצוות הרוחני‪.‬‬ ‫כאשר רבינו שליט"א הופיע לתפילת‬ ‫שליט"א‪ ,‬כן כיבד את הגאון רבי דוד צבי‬ ‫שחרית מרוממת בשעה ‪ 8‬יחד עם תלמידי‬ ‫שלזינגר שליט"א ראש ישיבת מנחת יצחק‬ ‫תפילה בציון רבותינו הק'‬ ‫הישיבות מירושלים‪ ,‬התפילה היתה‬ ‫בקביעת מזוזה בכניסה השניה של היכל‬ ‫בשעה ‪ 11.30‬יצא רבינו שליט"א לכיוון אלעד‬ ‫בהתלהבות והתעוררות יתירה‪.‬‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫לפאר בראש מעמדי הקודש‪ ,‬על אם הדרך‬ ‫לאחר התפילה עלה רבינו שליט"א‬ ‫לאחר מכן התפלל רבינו שליט"א תפילת‬ ‫הגיע לתפילה מיוחדת בציוני רבותינו הק'‬ ‫למדרגות ארון הקודש ובעודו מעוטף‬ ‫מנחה בהיכל הישיבה‪ ,‬יחד עם מאות‬ ‫מייסדי ישיבתנו הק' והעתיר בתפילה חרישית‪.‬‬ ‫בטלית נשא דברות קודש נרגשים‪ ,‬רבינו‬ ‫תלמידי הישיבות‪ ,‬רבנן ותלמידהון‪ .‬כאשר‬ ‫שליט"א הזכיר את הפסוק בפרשת השבוע‬ ‫זכיה מיוחדת היתה שרבינו שליט"א יחנך‬ ‫סיור בבניני הישיבה‬ ‫"ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם‬ ‫את קרית הישיבה עם התפילה הראשונה‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 12.40‬בצהריים הופיע רבינו שליט"א‬ ‫אביו"‪ ,‬ודיבר על פנימיות היום הנשגב‬ ‫ז‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫היתה מרכז חייהם ומעולם לא פסקה‬ ‫מעמד הלחיים‬ ‫התרגשות מיוחדת שרתה בעת התפילה‪.‬‬ ‫ישיבה מביתם‪ .‬מברעזווא‪ ,‬גאלאנטא‬ ‫לאחמ"כ הופיע רבינו שליט"א להמעמד‬ ‫לאחר מנחה נשא הרה"ג ר' אהרן נחמן‬ ‫וחוסט‪ ,‬וכשהציעו למרן רבינו מהרי"ץ זי"ע‬ ‫הנשגב‪ ,‬מעמד הלחיים לרגל המאורע‪ ,‬המעמד‬ ‫טויסיג שליט"א משפיע בקהלתינו הק'‬ ‫את הרבנות בעיר וארה"ק התנה זאת בתנאי‬ ‫נערך בחצר הענקית של קרית הישיבה‪ ,‬כאשר‬ ‫באלעד דברים קצרים‪ ,‬בגודל העת הזו ומה‬ ‫שייסדו ויחזקו לו את ישיבתו‪ .‬ומאז ועד‬ ‫במרכז החצר ישבו מסודר מאות תלמידי‬ ‫נאה לחנוך את בנייני הישיבה בתפילת‬ ‫הלום עדיין נמשכת הרבצת התורה באותה‬ ‫הישיבות‪ ,‬כן השתתפו במעמד‪ ,‬כל צוות‬ ‫מנחה‪ ,‬כאשר ידוע מה שהגה"ח ר' יוסף‬ ‫דרך ומסורת תחת הנהגתו הרמה של כ"ק‬ ‫הישיבות‪ ,‬זקני ופארי אנ"ש‪ ,‬מנהלי ועסקני‬ ‫דוידוביץ ז"ל התבטא פעם שמכל העבודה‬ ‫רבינו שליט"א‪ ,‬כאשר ישיבתנו כבר הולכת‬ ‫מוסדותינו הק' ועוד ציבור נכבד מאנ"ש‪.‬‬ ‫וגודלת בליע"ה והמקום לא מכיל את מספר‬ ‫ודמותו של מרן מהרי"ץ הוא העובדא‬ ‫התלמידים‪ .‬וכעת כאשר זוכים לראות את‬ ‫כאשר בראש המעמד ישבו לצד רבינו שליט"א‬ ‫שתפילת מנחה פשוטה היתה נראית כמו‬ ‫בנייני הישיבה על תילם בנוייים מה רבתה‬ ‫בשולחן הכבוד הגה"צ רב דקהלתינו בבי"ש‬ ‫תפילת נעילה‪.‬‬ ‫השמחה‪ ,‬ובפרט כאן בעיר אלעד שתזכה‬ ‫שליט"א‪ ,‬הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א‪ ,‬וחתני‬ ‫כ"ק רבינו שליט"א‪ ,‬וכן הגרד"צ שלזינגר‬ ‫לאחר מכן אמרו סדר מזמורי התהלים‬ ‫להיות אכסניה של תורה לישבתנו הק' ‪-‬‬ ‫מיוחדים‪ ,‬כפי אשר קבע ותיקן מרן רביה"ק‬ ‫כאשר הישיבה אשר נמצאת בפאתי העיר‬ ‫שליט"א ר"י מנח"י‪.‬‬ ‫מהרי"ם זי"ע בעת חינוך ביהמ"ד הגדול‬ ‫תהיה המזוזה של העיר אלעד ויגן על כל‬ ‫את המעמד הנעימו מקהלת מלכות‪ ,‬ור' ברוך‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫"היכל מהרי"ץ" בירושלים בצום גדליה שנת‬ ‫ויזל‪ ,‬יחד עם ר' אפרים מארקאוויטש‪ ,‬שהנעימו‬ ‫תש"ס‪ ,‬כאשר לעמוד ניגש הגה"צ ראש‬ ‫לאחמ"כ כיבד את פמ"מ הגאון ר' זושא‬ ‫בשירה וזמרה לכבוד המאורע‪.‬‬ ‫ישיבתנו שליט"א‪ .‬לאחר מכן הוסיפו לאמר‬ ‫הורוביץ שליט"א אב"ד קהילות החסידים‬ ‫פתח והנחה את המעמד הרב אהרן נחמן‬ ‫שלשה פרקי תהלים לרפואת כ"ק אדמו"ר‬ ‫באלעד לשאת את דבריו לכבוד המעמד‪.‬‬ ‫טויסיג שקידם את הקהל ותיאר את המאורע‬ ‫מוויזניץ שליט"א רבי ישראל בן לאה אסתר‬ ‫הגר"ז ציין את הנהגתם של מרנן רבותינו‬ ‫הנרגש וציין את מסירות נפשם של רבותינו‬ ‫הזקוק לרחמי שמים מרובים‪ ,‬ועשו מי‬ ‫הק' לתלמידים כאילו ילדם‪ ,‬כאב את בנו‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬לייסד ישיבות וההעמיד תלמידים וזו‬ ‫שברך‪.‬‬ ‫ח‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫אופפת את כל ציבור המשתתפים‪.‬‬ ‫המשיך בדברי מרן זי"ע שאומר שמעולם לא‬ ‫וכן היא הנהגתו של רבינו שליט"א‪ ,‬וציין את‬ ‫לאחמ"כ נשא דברים נרגשים יו"ר קרית‬ ‫פסקה ישיבה מביתו ותמיד כל מטרתו להעמיד‬ ‫השמחה הגדולה בעיר אלעד כאשר‬ ‫הישיבה הנגיד ר' שמואל דוד הרצוג‬ ‫תלמידים ישרים‪ .‬כשמרן זי"ע מעיד על‬ ‫ישיבתנו תשכון בקרבתה אחר כבוד ויהיה‬ ‫שליט"א שציין את זכותו האדירה לעמוד‬ ‫התלמידים בירושלים שהם הוגים בתורה‬ ‫כותל המזרח של העיר‪ ,‬כאשר הישיבה היא‬ ‫לימין קדשו של רבינו שליט"א עם הקמת‬ ‫בעמל ויגיעה ‪ -‬כשרבינו שליט"א מוסיף‬ ‫הפח השמן הטהור בטהרת הקודש ללא‬ ‫קרית הישיבה‪ ,‬וציין את קשריו וקשרי‬ ‫בדבריו שאנו צריכים לדעת שמדברים כאן‬ ‫שום תמיכה מהממשלה או מהרשויות‪ ,‬וכן‬ ‫אבותיו למרנן רבותינו הק'‪ ,‬ואף קשרי‬ ‫מתלמידים אשר היו אודים מוצלים מאש‬ ‫הזכיר לשבח את הרבני הנגה"ח ר' שמואל‬ ‫משפחתו עם הרבנית הצדקנית מרת אסתר‬ ‫ואיבדו את הוריהם ומשפחות שלימות‬ ‫דוד הערצאג שליט"א יו"ר קרית הישיבה‬ ‫ע"ה לאחמ"כ העניק רבינו שליט"א מתנה‬ ‫במלחמה מתוך צרות ויגיעות‪ ,‬והם לא הביטו‬ ‫שזכה לנדב את שטח הישיבה בנוסף‬ ‫היסטורית ונדירה להנגיד הי"ו‪" ,‬סידור‬ ‫על כל זה וייגעו עצמם בלימוד התורה‪ .‬רבינו‬ ‫לתרומותיו הגדולים‪ ,‬ושיבח את מעשיו‪.‬‬ ‫אוצר התפילות" של מרן מהרי"ץ זי"ע‬ ‫שליט"א המשיך בברכות שמרן מהרי"ץ זי"ע‬ ‫בירך את התורמים החשובים‪ ,‬והתבטא אח"כ‬ ‫רבינו שליט"א בירך לחיים‪ ,‬ושיגר כוסות יין‬ ‫ואח"כ היה אצל מרן מהרי"ם זי"ע אשר‬ ‫להנגיד ר' שמואל דוד הרצוג שליט"א יו"ר‬ ‫השתמשו עם זה רבות בשנים והיא חתומה‬ ‫שאנו מאמינים באמונה שלימה שרבותינו הק'‬ ‫בוודאי נמצאים כאן איתנו‪ ,‬להשתתף במעמד‬ ‫קרית הישיבה ולבני משפחתו ולשאר‬ ‫בכתי"ק‪ ,‬הסידור נכרך עם כריכה יפה‬ ‫העסקנים‪ .‬רבינו שליט"א נשא דברות‬ ‫ומהודרת‪ ,‬ורבינו שליט"א ברכו בברכות‬ ‫כמאמר הידוע על הפסוק וצדיקים ישמחו‬ ‫יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה‪ .‬רבינו‬ ‫קודש‪ ,‬כאשר חזר בהתרגשות מרובה‬ ‫לרוב‪.‬‬ ‫ובדמעות בעיניו על דרשתו של מרן‬ ‫שליט"א סיים בדברי הדרכה להבחורים לקבל‬ ‫רבינו שליט"א יצא שוב בריקוד עם כל‬ ‫עליהם עול התורה בעמל ויגיעה‪ ,‬ולצד התורה‬ ‫רביה"ק מהרי"ץ זי"ע שהשמיע לפני קרוב‬ ‫שולחן הכבוד יחד‪ ,‬כשהנגיד ר' שמואל דוד‬ ‫עבודה ותפילה ומידות טובות‪ ,‬וסיים בברכות‬ ‫לשמונים שנה בהנחת אבן הפינה לאגף‬ ‫עומד לצידו‪ ,‬בניגון בורא עולם בקנין‪.‬‬ ‫קדשו‪.‬‬ ‫הראשון של הישיבה בשמואל הנביא ‪52‬‬ ‫המעמד ננעל ברגשי קודש‪ ,‬בתקוה ותפילה‬ ‫בשנת תש"ז‪ ,‬כאשר מרן זי"ע אמר שעל אף‬ ‫שיהיה זה הבית נכון ונישא‪ ,‬ויתגדלו בו‬ ‫לאחמ"כ יצא רבינו שליט"א לריקוד נלהב‬ ‫שהפרסום הוא לא שלא לרוחו‪ ,‬אבל היות‬ ‫דורות ישרים על דרך המורשה‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫בניגון קה זכות אבות יגן עלינו‪ ,‬והמשיכו בניגון‬ ‫שהתלמידים מתכוונים לש"ש בוודאי לא‬ ‫בנה ביתך כבתחילה‪ .‬כשהתרגשות מיוחדת‬ ‫תצא מכשול מתחת ידם‪ .‬רבינו שליט"א‬ ‫לבנין בית הבחירה במהרה‪.‬‬ ‫ט‬ ‫זכרון להולכים‬ ‫הרה"ח ר' אפרים אולמן ז"ל‬ ‫מפארי וחשובי קהילתינו הק' למנוחת עולמים‬ ‫לבקש את שמם ושם אימם‪.‬‬ ‫עם אחיו שיבדלחט"א בת"ת שע"י מוסדותינו הק'‬ ‫בני ירושלם בכלל ואנשי שלומינו בפרט ליוו‬ ‫בירושלים‪ .‬בירושלים היה ר' יעקב דוב מתפלל‬ ‫בשבוע האחרון את מיטתו של הרה"ח ר' אפרים‬ ‫אך לעולם לא נסע מבלי להיכנס לברכת פרידה‬ ‫בקביעות בשבתות ובימים טובים בבית מדרשינו‬ ‫אולמן ז"ל מפארי וחשובי קהילתינו הק'‪,‬‬ ‫ממרן מהרי"ם זי"ע‪ .‬עובדא נפלאה אירעה פעם‪,‬‬ ‫בצל הקודש של מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע‪ ,‬וכך‬ ‫שנלב"ע בפתע פתאום בשנת הע"א לחייו‪,‬‬ ‫בעת שהתכונן לצאת לדרכו ביום חמישי ונכנס‬ ‫משחר טל ילדותו ינק ר' אפרים את רוחה של בית‬ ‫למגינת לב כל מכריו וידידיו‪ ,‬שקיבלו את‬ ‫לקבל ברכת פרידה‪ .‬שאל אותו מרן זי"ע‪" :‬אתה‬ ‫חיינו בצלו של רביה"ק זי"ע‪ ,‬כן הסתופף אביו‬ ‫השמועה בהלם ותדהמה‪.‬‬ ‫נוסע ביום חמישי? אתה בטוח שלא ביום‬ ‫בירושלים אצל הגה"צ מטורדא זצ"ל כשהיה לוקח‬ ‫ראשון?"‪ ,‬והוא לא הבין מה פשר שאלה זו‪ .‬כך‬ ‫את בניו עמו‪.‬‬ ‫חזר מרן זי"ע ושאל את אותה שאלה כמה‬ ‫ילדות באירופא‬ ‫פעמים‪ .‬לבסוף‪ ,‬באותו יום חמישי בוטלו כל‬ ‫בהגיעו למצוות נכנס ללמוד בין כותלי ישיבתנו הק‬ ‫ר' אפרים ז"ל נולד ביום כ"ג כסלו תשט"ו‬ ‫הטיסות מחוסר במטוסים‪ ,‬עקב עלייה גדולה של‬ ‫'בית יוסף צבי'‪ ,‬שם התקרב בצל הקודש של מרן‬ ‫בגרוסוורדיין שברומני'ה לאביו הרה"ח המפו' ר'‬ ‫עולים מרוסיה‪ ,‬והטיסה אכן נדחתה ליום ראשון‪.‬‬ ‫רביה"ק מהרי"ם זי"ע ועלה ונתעלה במעלות רמות‬ ‫יעקב דוב אולמן ז"ל‪ ,‬ולאמו מרת שאשא ע"ה‪ ,‬בת‬ ‫בתורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫הגה"ח ר' אלימלך גולדשטיין ז"ל בעל אמירה‬ ‫אביו ר' יעקב דוב ז"ל היה קונה בקביעות את‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫זכות אתה הראית למרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע‬ ‫בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוגתו תחי' מנב"ת‪,‬‬ ‫בליל שמח"ת‪ ,‬כשר' אפרים היה משתתף עם‬ ‫בת הרה"ח ר' אברהם פולק ז"ל מחשובי תושבי קרית‬ ‫אביו ר' יעקב דוב ז"ל היה בנו של הרה"ח ר'‬ ‫אביו בזכות זו‪ ,‬כשרביה"ק זי"ע היה מודה להם‬ ‫אגוד"י בב"ב‪ ,‬גם הוא נצר לזקינו ראש המשפחה בעל‬ ‫אברהם יצחק ז"ל הי"ד בן הגאון ר' משה זצ"ל רב‬ ‫אח"כ בסבר פנים‪.‬‬ ‫היריעות שלמה‪ ,‬וגם מתייחס למרן החתם סופר‬ ‫קהילת מחזיקי הדת בגרוסוורדיין ובנו הגדול‬ ‫זיע"א‪ ,‬יחד הקימו את ביתם על אדני התורה והיראה‪.‬‬ ‫של הגה"ק המפורסם ר' שלמה זלמן אולמן‬ ‫לאחר הסתלקות רביה"ק מהרי"ם זי"ע דבק בעוז‬ ‫זצוק"ל אב"ד מאקאווא ובעל יריעות שלמה‪ .‬ר'‬ ‫בצל ממלא מקומו וממשיך דרכו כ"ק מרן‬ ‫מיד לאחר נישואיו נכנס ללמוד בכולל "שומרי‬ ‫יעקב דוב היה תלמידו של הגה"ק המהר"ם‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ותמיד היה מתייעץ ושואל את‬ ‫החומות" בצלו של הגאון הגדול ר' ישכר דוב‬ ‫בריסק זצוק"ל בטשאשנאד‪.‬‬ ‫חוות דעתו של רבינו שליט"א בכל הליכותיו‪.‬‬ ‫גולדשטיין זצוק"ל‪ ,‬שם שקע באהלה של תורה‬ ‫בכל המועדים שהה בצל הקודש‪ ,‬ולא ויתר‬ ‫לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ ,‬היה מזכיר‬ ‫על מסי"נ של ר' יעקב דוב ז"ל מסופר כי בשהותו‬ ‫כמעט על שום שולה"ט )גם בלילות ר"ה וכד'(‪.‬‬ ‫תמיד בערגה את שיעוריו של הגרי"ד גולדשטיין‬ ‫ברומניה לאחר המלחמה בימי הקומוניסטים‬ ‫וכמנהגו אצל מרן זי"ע‪ ,‬גם המשיך להטריח את‬ ‫שהיו בריתחא דאורייתא‪ ,‬וגם בימי הקיץ הלוהטים‬ ‫ישב בבית המעצר למשך שנה תמימה‪ ,‬כאשר‬ ‫עצמו מידי שבת מברכים להסתופף בצל הקודש‪,‬‬ ‫שלא היה מיזוג אויר בימים ההם היה מוסר את‬ ‫השאיר בביתו ארבעה ילדים קטנים‪ ,‬לאחר שלא‬ ‫)בשנים האחרונות ממש היה שוהה בשבת מברכים בבית‬ ‫השיעורים בלהט ובהתלהבות‪.‬‬ ‫רצה למסור שמות של יהודים אחרים‪ ,‬וכאשר‬ ‫חתנו הרה"ח ר' הערשל ווייס שליט"א הקרוב לביהמ"ד(‬ ‫לחצו על זוגתו שתמסור שמות אחרים ועי"ז‬ ‫ואף בשבת האחרונה לחייו – שבת מברכים כסלו‬ ‫בצל רבותינו הק'‬ ‫ישוחרר בעלה‪ ,‬נענתה ואמרה "ח"ו בכל מחיר‬ ‫עוד נראה המנוח בצל הקודש בתפילות‬ ‫שבעולם לא אמסור יהודי אחר"‪ ,‬בצאתו מבית‬ ‫היה דבוק ומקושר בלו"נ לרבותינו הק' זי"ע‬ ‫ובשולה"ט בליל שב"ק‪ .‬סיפרו בניו שבשבוע‬ ‫האסורים נענה ר' יעקב דוב ואמר כי הישיבה‬ ‫ויבדלחט"א ולדרכם ומשנתם הטהורה בכל רמ"ח‬ ‫האחרון לחייו עלי אדמות כשרבינו שליט"א‬ ‫בבית האסורים היתה יותר גרועה מתחת‬ ‫איבריו‪ .‬ואף חינך את צאצאיו אחריו בדרך זו‪ ,‬מימי‬ ‫שהה בחו"ל הוא בירר כל העת אצל בניו אם‬ ‫הנאצים ימ"ש‪ ,‬ובכל זאת לא הסכים בשופ"א‬ ‫נעוריו דבק במרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע‪ ,‬אליו התבטל‬ ‫רבינו שליט"א כבר חוזר לשבת ואם כבר יהיה‬ ‫למסור יהודי אחר‪ .‬ר' אפרים נולד מיד לאחר‬ ‫בכל מאודו ונפשו וכל העת סיפר לדור אחריו‬ ‫בשבת בירושלים‪ ,‬וזו היתה השבת האחרונה‬ ‫שאביו שוחרר מבית המעצר‪.‬‬ ‫תהלוכות חייו של רביה"ק זי"ע‪ ,‬וכהמים הפנים‬ ‫לחייו עלי אדמות‪.‬‬ ‫לפנים אף רבינו חיבבו ביותר‪ .‬ר' אפרים הסתופף בצל‬ ‫בבית גדול ורם זה נתגדל ונתחנך ר' אפרים ז"ל‬ ‫במהלך השנים זכה לקנות כמה פעמים את‬ ‫הקודש של מרן מהרי"ם בכל עת‪ ,‬על אף שהתגורר‬ ‫משחר טל ילדותו לתורה ויראה בעבודת ה'‬ ‫עליית "מפטיר יונה" ביום הקדוש עבור רבינו‬ ‫ברחוב סורוצקין הרחוקה‪ ,‬היה מקפיד להגיע מדי‬ ‫כראוי וכיאות‪ ,‬בשנת תש"כ בהיותו פעוט כבן‬ ‫שליט"א )כידוע‪ ,‬עלייה זו מסוגלת לעשירות(‪ .‬כדרכו‬ ‫שבת מברכים לתפילות בצל הקודש כשהיה מכתת‬ ‫חמש שנה עלה עם הוריו ומשפחתו לארצינו‬ ‫בקודש‪ ,‬היה רבינו אומר לו בכל פעם‪" :‬אני אכן‬ ‫רגליו‪ ,‬ובכל המועדים עשה את הדרך הארוכה‬ ‫הק'‪) ,‬אחר שאחיו של ר' יעקב דוב הרבני הרה"ח ר' משה‬ ‫עליתי למפטיר יונה‪ ,‬אבל הזכות נשארת לך"‪ .‬ר'‬ ‫להסתופף במחיצת הקודש‪.‬‬ ‫ז"ל התייעץ עם מרן הגאב"ד הגה"ק מסאטמאר זיע"א‬ ‫אפרים סיפר כי באחת השנים שבהן קנה עלייה‬ ‫שייעץ לו לעלות לארה"ק בהיות ויש שם מבני משפחתו‬ ‫היה נוסע הרבה לחו"ל לפקוד קברי אבות וכדומה‪,‬‬ ‫שיתמכו בו(‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬ניגש אליו מיד לאחר יום הכיפורים יהודי‬ ‫ובפרט את מערת המכפלה בחברון וקבר רחל‪ .‬תמיד‬ ‫שלווה ממנו סכום גדול של עשרות אלפי דולרים‬ ‫כשהיה במקומות הקדושים נהג להתקשר משם‬ ‫לפני שנים רבות – דבר שנשכח ברבות השנים –‬ ‫לשבורי לב או לכאלו המצפים לישועה‪ ,‬ולציין‬ ‫בבית חיינו‬ ‫והחזיר לו את ההלוואה‪ .‬בכך‪ ,‬ציין‪ ,‬התקיים מה‬ ‫מיד בעלותו לארה"ק קבעו המשפחה את‬ ‫בפניהם שהזכיר אותם כעת במקום קדוש פלוני‪.‬‬ ‫שאמר לו רבינו שהסגולה נשארת אצלו‪.‬‬ ‫מושבם בירושלים ור' אפרים נכנס ללמוד יחד‬ ‫לעיתים אף היה מתקשר לאנשים כאלו משם‪ ,‬כדי‬ ‫י‬ ‫זכרון להולכים‬ ‫היה תומך רבות במוסדותינו הק' ובכל קדשי בית‬ ‫במהלך השנים זכה ר' אפרים ליתן לרבינו שליט"א‬ ‫כמו כן‪ ,‬קנה ר' אפרים פעמים רבות עליות עבור‬ ‫חיינו תמידין כסדרן בלב ונפש חפיצה‪ .‬הרבה‬ ‫חפצי קודש נוספים‪ .‬כשהיה חורט על המתנות את‬ ‫רבינו שליט"א‪ .‬באחת הפעמים קנה עלייה‬ ‫פעמים כשתרם סכום גדול ומכובד למוסדות לא‬ ‫שמות צאצאיו לזכות‪ .‬הגביע שבו משתמש רבינו‬ ‫לרבינו שליט"א בשבת רגילה‪ .‬כששאלו בניו "מה‬ ‫רצה שיתפרסם‪ ,‬אלא עשה הכל בצניעות ובסתר‪.‬‬ ‫שליט"א מידי שב"ק בעת השוה"ט קנה ר' אפרים‬ ‫היום?"‪ ,‬השיב ר' אפרים שראה חובה לעצמו‬ ‫לרבינו שליט"א‪.‬‬ ‫להעלות את המחיר‪ ,‬כדי שעליית רבינו שליט"א‬ ‫בעת שייסדו את כולל תרביצ"א בהר יונה‪,‬‬ ‫לא תימכר בעד סכום נמוך‪ ,‬שאין זה לפי כבודו‪.‬‬ ‫בתחילת השתכנות אנ"ש ביישוב החדש‪ ,‬דאג ר'‬ ‫כאמור הסתופף תמידים כסדרם בשולה"ט בצל‬ ‫אפרים במשך תקופה ארוכה מדי חודש בחודשו‬ ‫הקודש בימי חג ומועד‪ ,‬מספר בנו‪ ,‬כי באחד מלילות‬ ‫את המנורה של רבינו שליט"א לימי החנוכה קנה‬ ‫לגייס את המשכורות לאברכים‪ ,‬והכל בהשקט‬ ‫ר"ה בשנתו האחרונה‪ ,‬כשהמתינו שרבינו שליט"א‬ ‫ר' אפרים עבורו‪ .‬היה זה לאחר עלות רבינו‬ ‫ובלי פרסום‬ ‫יופיע לטיש )הטיש התקיים באולם החסד במקום סעודת החג‬ ‫שליט"א על כס ההנהגה‪ ,‬כשראה ר' אפרים‬ ‫של האורחים(‪ ,‬התאונן ר' אפרים על כך שלא מנקים‬ ‫שרבינו מדליק במנורה קטנה יותר‪ ,‬ואמר שלא‬ ‫על התורה ועל העבודה‬ ‫כראוי את מקום השולחן הטהור‪ ,‬ואמר שאין זה‬ ‫מתאים ומכובד שתהיה לרבינו מנורה כזו‪ ,‬אלא‬ ‫כל ימיו היו מלאים בעבודת ה' כאשר את יומו‬ ‫לכבודו של רבינו שליט"א‪ .‬הדבר הפריע לו מאוד‪.‬‬ ‫צריך מנורה גדולה‪ .‬רבינו שליט"א אמר בשעתו‬ ‫התחיל באשמורת הבוקר עם השכמתו קום‬ ‫שהוא לוקח אותה רק לפיקדון‪ ,‬ומתי שירצה‬ ‫בהיותו גומל חסד גדול )כדלהלן(‪ ,‬היה הרבה פעמים‬ ‫לעבודת הבורא‪ ,‬כשמטהר נפשו לאביו שבשמים‬ ‫יוכל לקחת אותה חזרה‪ ,‬ובכל שנה היה רבינו‬ ‫מעביר מעטפות עם סכומי כסף מכובדים למרן‬ ‫ועבד את בוראו בשפיכת שיח לה'‪ ,‬והקפיד‬ ‫שליט"א שואל אותו אם הוא יכול להשתמש‬ ‫רביה"ק מהרי"ם זיע"א‪ ,‬שיעביר זאת למשפחות‬ ‫להתפלל כוותיקין‪ - ,‬ואכן לפלא כי ידוע מאמרם‬ ‫במנורה‪ .‬כשר' אפרים העניק את המנורה לרבינו‬ ‫נזקקות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה נותן תמיד מעטפות לידי רבינו‬ ‫ז"ל כי המתפלל כותיקין אינו ניזוק כל אותו יום‪,‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬אמר לו ברוב פשטותו שאם מישהו ייתן‬ ‫שליט"א עבור צדקותיו‪ .‬כך סיפר גם המשב"ק הרה"ג‬ ‫ואכן נפטר באשמורת הבוקר לפני עמדו‬ ‫פעם לרבינו מנורה מכובדת יותר‪ ,‬לא מפריע לו‬ ‫ר' שלום נויפלד שליט"א‪ ,‬שתמיד כשהיה ר' אפרים‬ ‫בתפלתו‪ .‬בכל עיר ומקום שהגיע בירר היכן יש‬ ‫שרבינו שליט"א ישתמש במנורה ההיא‪ .‬גם‬ ‫מרים את נדבתו לקופת הקודש בלו"נ‪ ,‬היה מצרף‬ ‫באיזור מנין ותיקין‪.‬‬ ‫כשרבינו שליט"א הגיע לנחם את אחיו ובניו‬ ‫לכך עוד כמה מעטפות שיועדו לנזקקים שונים‪.‬‬ ‫הגה בתורה הק' בכל עת מצוא‪ ,‬ולצד עיסוקיו‬ ‫כשהיו שואלים אותו אם לומר למקבל מי הוא‬ ‫האבלים‪ ,‬אמר רבינו‪" :‬אתם יודעים שאני‬ ‫הרבים‪ ,‬הקפיד לקבוע עיתים לתורה במשך כמה‬ ‫התומך‪ ,‬היה מורה שבשום אופן לא להזכיר את שמו‪.‬‬ ‫משתמש בחנוכה במנורה שלו?"‪.‬‬ ‫יא‬ ‫זכרון להולכים‬ ‫וגמרא‪ .‬כשהיה מסיים תפילת שמו"ע‪ ,‬פתח מיד‬ ‫היה מסיע ברכבו בכל פעם את הגרי"י בלויא זצ"ל אל‬ ‫שעות מידי יום‪ ,‬תמידין כסדרן הגה בשו"ע‬ ‫את הגמרא להשלים את חוק לימודיו‪ ,‬וכשסיים‬ ‫השיעור ומחזירו לביתו‪ .‬לאחר הסתלקותו של‬ ‫ומשנ"ב דבר יום ביומו‪ .‬הוא היה מתעורר‬ ‫ועוד נותר זמן‪ ,‬היה פותח את ספר התהילים ולא‬ ‫הגרי"י זצוק"ל‪ ,‬כשהגאון הגדול רבי שמעון יצחק‬ ‫באמצע הלילה )לא משנה איזה שעה( כבר לא היה‬ ‫ביטל רגע‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן היה לראותו ממתין‬ ‫שלזינגר שליט"א חבר הביד"צ מילא את מקומו‬ ‫חוזר על מיטתו‪ ,‬רק היה מתיישב ללמוד‬ ‫שרבינו שליט"א ייכנס לשולה"ט כשהוא יושב‬ ‫באמירת השיעור‪ ,‬המשיך להשתתף בקביעות‬ ‫בהתמדה‪ .‬היה מקפיד מידי יום לסיים את חוק‬ ‫והוגה בספר‪ .‬בכל פעם שהגיע לשמחה‬ ‫בשיעוריו עד לתקופה האחרונה‪ ,‬ואף היה מסיע את‬ ‫לימודו‪ ,‬כשהיה לו סדר מיוחד של טור ושו"ע‪,‬‬ ‫משפחתית וטרם החלה השמחה‪ ,‬לא נלחץ כלל‪,‬‬ ‫הגרש"י שליט"א ברכבו אל השיעור‪.‬‬ ‫משנ"ב‪ ,‬דף היומי ושאר לימודיו חוק ולא יעבור‬ ‫אלא התיישב ופתח ספר בטבעיות‪.‬‬ ‫מיד יום‪ .‬צאצאיו מספרים שתמיד כשהיו מגיעים‬ ‫כן השתתף מידי שבוע בשבוע בשיעוריו של אחיו‬ ‫אליו לביתו ראו יושב ולומד ולידו ערימה של‬ ‫הקפיד מאוד על תפילה בציבור במסירות נפש‬ ‫הגאון הגדול רבי אברהם יצחק שליט"א חבר‬ ‫ספריו הקבועים‪ .‬לא היה עולה על מיטתו עד‬ ‫ממש‪ ,‬ושמר פיו ולשונו במלוא המובן‪ .‬קיים כל‬ ‫הביד"צ‪ ,‬ואף נהג להסיע את אחיו הדיין ברכבו‬ ‫שלא השלים את לימודיו היומיים‪ ,‬כך שלפעמים‬ ‫ימיו את מאמר החכם 'אבלו בלבו וצהלתו בפניו'‪,‬‬ ‫לאירועים שונים‪ ,‬הרבה פעמים כשהוא עושה זאת‬ ‫שהיה נרדם על ספרו וכך העביר את הלילה‪.‬‬ ‫כאשר היה משמח אלוקים ואנשים בטוב לבו‬ ‫בהכנעה ובביטול עצמי מוחלט‪ ,‬מתוך כבוד והערכה‬ ‫ובמאור פניו לכאו"א‪ .‬לכל אחד ואחד‪ ,‬קטן כגדול‪,‬‬ ‫לאחיו הגדול‪.‬‬ ‫כל ימי חייו השתתף בשיעורי תורה שנמסרו‬ ‫מצא מילה טובה לחזקו ולעודדו בכל עת מצוא‪,‬‬ ‫תמידין כסדרן‪ .‬בין היתר‪ ,‬השתתף בקביעות מדי‬ ‫והאיר פנים לכל אדם בחיוך של חכמה וטוב לב‪.‬‬ ‫עוד זכה לשמש את מרן הגאב"ד בעל המנחת יצחק‬ ‫שבוע בשבוע בשיעורים בשו"ע חושן משפט של‬ ‫היה נוח לשמיים ולבריות‬ ‫זי"ע ‪ ,‬כשלפעמים היה המנוח ז"ל מסיעו לטיולו‬ ‫הגאון האדיר הגרי"י בלויא זצוק"ל חבר הביד"צ‪,‬‬ ‫הקבוע לצורך בריאות גופו הטהור‪.‬‬ ‫שהתקיימו בבית הכנסת בשכונת פאג"י‬ ‫עושה צדקה וחסד‬ ‫ניצל מאוד את זמנו ולא יכול היה לסבול שאנשים‬ ‫בירושלים‪ .‬רבות התייעץ עמו הגרי"י זצוק"ל‬ ‫רבי אפרים ז"ל עסק בעשות צדקה וחסד בכל‬ ‫מבזבזים את זמנם‪ .‬בכל פעם שהתפנה לו מעט זמן‪,‬‬ ‫בגדרי שווה פרוטה של כסף‪ ,‬על מטבעות של‬ ‫עת ועידן בהצנע ובסתר‪ ,‬וכפי שהספידו רבינו‬ ‫היה פותח ספר ומתחיל ללמוד‪ .‬סיפר אחד ממתפללי‬ ‫פדיון הבן ועוד עניינים רבים בגדרי שווי כסף‬ ‫שליט"א לפני מיטתו שרב הנסתר על הגלוי‬ ‫ביהמ"ד שישב לידו בימים הנוראים‪ ,‬שר' אפרים היה‬ ‫הקשורים לחו"מ‪ ,‬בהיות שר' אפרים היה בקי‬ ‫אצלו במידת הצדקה והחסד‪ .‬בהצנע לכת היה‬ ‫מגיע למקומו לפני התפילה עם מחזור‪ ,‬תהילים‬ ‫ומומחה לכך מתוקף עיסוקו בכלי כסף‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫יב‬ ‫זכרון להולכים‬ ‫משם המשיכה מסע הלויה לעבר רחבת ביהמ"ד‬ ‫סמוך אליהם‪ .‬אחיו הגדול הגרא"י שליט"א המליץ‬ ‫מסייע לרבים בסכומים נכבדים‪ ,‬הן לבעלי‬ ‫הגדול‪ ,‬שם השתתפו מאות אנשי שלומינו‬ ‫על כך שזהו "המקום" ינחם אתכם‪.‬‬ ‫עסקים והן ליחידים שנזקקו לעזרה‪ .‬היה בחור‬ ‫ומכיריו וידידיו ‪ ,‬שהגיעו לחלוק לו את כבודו‪,‬‬ ‫גלמוד ששהה במוסד 'נוה שמחה' במחלקה‬ ‫במשלח ידו נשא ונתן באמונה‪ .‬בין עיסוקיו אף‬ ‫סגורה‪ ,‬היה ר' אפרים לוקחו בקביעות לכותל‬ ‫ובראשם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬אשר נשא‬ ‫התעסק בחריטה ובשילוט‪ ,‬ועשה בין היתר את‬ ‫עליו דברי נהי ומספד בקול תמרורים‪ ,‬בדבריו‬ ‫המערבי ולקבר רחל‪ ,‬ובדרך היה רוכש לו מיני‬ ‫השילוט מחוץ לביהמ"ד הגדול ובבנייני‬ ‫הזכיר בין היתר את זהירותו היתירה במקדש‬ ‫מוסדותינו הק'‪ .‬המנוח היה איש עסקים מצליח‬ ‫מטעמים כרצונו‪ .‬כמו כן‪ ,‬כשהרה"ח ר' יעקב בינט‬ ‫מעט‪ ,‬בהיותו עושה עצמו כאילם בעת קבעו‬ ‫וישר דרך‪ ,‬ורבים נהגו להיוועץ בו בענייני מסחר‬ ‫ז"ל שהה בשנותיו האחרונות ב'נוה שמחה'‪ ,‬הגיע‬ ‫עצמו לתפילתו‪ ,‬והיה ניכר עי"ז הפנימיות‬ ‫ועסקים וליהנות מניסיונו העשיר‪ .‬מכריו מספרים‬ ‫ר' אפרים להניח לו מדי יום תפילין‪ .‬וכך כהנה‬ ‫שבקרבו והירא"ש שהייתה אצורה בו‪ .‬וכן עורר‬ ‫כי אחד מסודות הצלחתו היה הקפדתו שלא‬ ‫וכהנה מקרים רבים‪ ,‬בגלוי ובעיקר בסתר‪.‬‬ ‫רבינו על החובה להתבונן בתהלוכות חייו‪ ,‬שהיה‬ ‫להסתמך על אחרים בלבד‪ ,‬אלא לטרוח ולראות‬ ‫את הדברים במו עיניו‪ .‬גם כשמדובר היה בנכסים‬ ‫ייסד גמ"ח הלוואות לעזרת נזקקים‪ ,‬אשר מנוהל‬ ‫הצנע לכת בכל הליכותיו ללא שום פרסום‬ ‫ובעסקים מרוחקים‪ ,‬לא חסך מעצמו את הטורח‬ ‫עד עצם היום הזה על ידי בנו‪ ,‬כן ייסד גמ"ח "יד‬ ‫וביראת חטאו‪ ,‬ובהסתלקותו בפתע פתאום‬ ‫והנסיעה כדי לעמוד מקרוב על טיבם‪.‬‬ ‫אפרים" לאברכי אנ"ש בהר יונה המלווה כספים‬ ‫עלינו לדאוג כל החבורה‪ ,‬ובפרט בעניין הזהירות‬ ‫לעת הצורך לאברכים הצעירים בני הקהילה‪.‬‬ ‫במורא מקדש‪.‬‬ ‫על אף היותו איש אמיד ובעל יכולת‪ ,‬מאס בהבלי‬ ‫העולם‪ ,‬במותרות ובתענוגות‪ ,‬וחי בפשטות יתירה‪.‬‬ ‫היה ענוותן ושפל ברך‪ ,‬ולא אהב שמכבדים אותו‬ ‫כן השמיעו דברי הספד אחיו הגאון הגדול ר'‬ ‫אף כשהיה ראוי לכך‪ .‬כשסייע למישהו לא חיפש‬ ‫אברהם יצחק אולמן שליט"א חבר הביד"צ‪,‬‬ ‫שביכה בקול מר על הסתלקותו של אדם כשר‪.‬‬ ‫הלך לעולמו‬ ‫הערכה בתמורה‪ ,‬ותמיד ברח מכל פרסום‪.‬‬ ‫כמו"כ השמיע דברי הספד חתנו הרה"ח ר' בנימין‬ ‫בבוקרו של יום שני פר' תולדות כ"ט מרחשון‬ ‫ער"ח כסלו נסתלק לפתע פתאום לשמי מרום‬ ‫היה זהיר ביותר במצוות כיבוד הורים‪ ,‬ומסר‬ ‫מילר שליט"א‪ ,‬ומשם יצאה הלוי'ה לעבר הר‬ ‫כאשר נשמתו עלתה זכה ליוצרה ובוראה בביתו ‪.‬‬ ‫נפשו לכבדם ולעזור להם‪ .‬בחיים חיותו של אביו‪,‬‬ ‫המנוחות שם נטמן בחלקת אבותיו‪.‬‬ ‫פטירתו הפתאומית הכתה בהלם ובתדהמה את‬ ‫הטריח עצמו ללכת עמו מדי שבת מביתו‬ ‫משפחתו וכל מכריו‪.‬‬ ‫בשכונת פאג"י עד לשכונת מאה שערים כדי‬ ‫זכה המנוח והשאיר אחריו דורות ישרים‬ ‫להשתתף בשיעורי תורה‪ ,‬ועמד תמיד לימינו‬ ‫ומבורכים ההולכים בדרך התורה והיראה‪.‬‬ ‫כשרבינו שליט"א הגיע לנחם את האבלים‪ ,‬אמר‬ ‫בכל הצטרכותו‪ .‬גם לאמו דאג תמיד בלב ונפש‪.‬‬ ‫אלמנתו החשובה תחי' שעמדה במסירות לימינו‬ ‫אחיו הגרא"י לרבינו שליט"א שהמנוח לא הלך‬ ‫מדי ערב ראש חודש ובכל הזדמנות‪ ,‬הטריח את‬ ‫כל ימי חייו‪ .‬בניו‪ :‬הרה"ח ר' אברהם שליט"א‪,‬‬ ‫לעולמו בדרך ארץ‪ ,‬כאשר נפטר בפתאומיות מבלי‬ ‫עצמו ולקח אותה לפקוד את קברי הוריה‬ ‫הרה"ח ר' שלמה זלמן שליט"א‪ ,‬והרה"ח ר'‬ ‫להודיע לאף אחד‪ .‬התבטא רבינו שליט"א‪" :‬ר'‬ ‫הטמונים בפתח תקווה‪ ,‬על אף היותו טרוד‪ .‬אף‬ ‫שמעון שליט"א‪ .‬חתניו הרה"ח ר' יוסף ישראל‬ ‫אפרים האט זיך געבויגן צים באשפער"‪ ,‬באשר זה‬ ‫במותם היה מכבדם במשנה זהירות יתירה‪,‬‬ ‫שפיצר שליט"א מחשובי חסידי ערלוי בביתר ‪,‬‬ ‫היה רצון ה'‪ ,‬ור' אפרים עשה תמיד את רצונו‬ ‫כשהיה מארגן בקרב בני המשפחה לימודי‬ ‫הרה"ח ר' הערשיל ווייס שליט"א מחשובי אנ"ש‪,‬‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫משניות לעילוי נשמתם בימי היארצייט‪ ,‬ונותן‬ ‫והרה"ח ר' בנימין מילר שליט"א מחשובי חסידי‬ ‫יצוין לפלא כי על זקנו‪ ,‬ראש המשפחה בעל‬ ‫פרס מכיסו לכל נכדי הוריו שלמדו משניות או‬ ‫ויזניץ בבי"ש‪ .‬נכדים ונינים כ"י‪ ,‬ההולכים כולם‬ ‫ה'יריעות שלמה' זצוק"ל‪ ,‬נכתב שהלך לעולמו 'זקן‬ ‫הגיעו לקבר )גם לפני שבועות בודדים‪ ,‬ביארצייט של‬ ‫בדרכי התורה היראה והחסידות‪.‬‬ ‫ושבע ימים' – והוא נסתלק בגיל ע"ב שנים‪ .‬אף ר'‬ ‫אמו(‪ .‬וכן דאג לסעודות יארצייט מדי שנה‪.‬‬ ‫אחיו‪ :‬הגאון הגדול ר' אבהם יצחק שליט"א חבר‬ ‫אפרים נלב"ע בגיל זה‪.‬‬ ‫יצויין שבדרך פלא זכה לבוא לקבורה ממש‬ ‫הביד"צ ורב שכונת גבעת שאול‪ ,‬הרה"ח ר' אשר‬ ‫מסע הלווייתו יצא ביום שני בצהריים מבית‬ ‫סמוך קברי הוריו‪ ,‬חלקה זו כבר היתה מלאה ולא‬ ‫הלל‪ ,‬הרה"ח ר' משה חיים שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר'‬ ‫הלוויות שמגר‪ ,‬שם השמיעו דברי הספד אחיו‬ ‫היה שם מקום פנוי‪ ,‬וממש ימים ספורים קודם‬ ‫שלמה זלמן שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר' יחיאל שליט"א‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' שלמה זלמן שליט"א‪ ,‬וב"א הגאון ר'‬ ‫פטירתו מכר מישהו את חלקו וכך התפנה מקום‪,‬‬ ‫ואחיותיו שתחי'‪.‬‬ ‫מאיר שמעון אולמן שליט"א מו"צ דעדתנו‬ ‫כשראו בכך אות ושכר על שהקפיד על כיבוד‬ ‫יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים‪.‬‬ ‫הוריו סייעו מן השמים שיבוא לקבורה ממש‬ ‫וראה"כ תרביצ"א‪ ,‬וא' מבני המשפחה‪.‬‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הר"ר יואל‬ ‫הרה"ח ר' גדליה‬ ‫הרה"ח ר' גבריאל‬ ‫משנתו של רבינו‬ ‫נדבת ידידנו המחותנים‬ ‫הרה"ח ר' אהרן משה בר"מ קוביטשעק הי"ו‬ ‫הר"ר יחזקאל‬ ‫קופמן הי"ו‬ ‫גרינבוים הי"ו‬ ‫הירש הי"ו‬ ‫נא ללמוד‬ ‫הרה"ח ר' שמואל יעקב ליכטנשטיין הי"ו‬ ‫שיינברגר הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫בלימוד המשניות והמוסר היומי‬ ‫לרגל שמחת אירוסי צאצאיהם‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫לרגל שמחת‬ ‫לרגל שמחת הבר מצווה‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫אירוסי בתו תחי' למז"ט‬ ‫לבנו יוסף יהושע ני"ו‬ ‫במוצש"ק הבעל"ט י"ב כסלו‬ ‫ה"ה החתן צבי ני"ו‬ ‫למז"ט‬ ‫עב"ג תחי' למז"ט בשעטומו"צ‬ ‫רמה ד' ‪ 3/‬בי"ש‬ ‫בשעטומו"צ‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיבנו בית‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫לעי"נ קלערל בת ר' מאיר דוב ע"ה‬ ‫יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫נאמן בישראל‬ ‫והרחבה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מתוך שמחה ונחת‬ ‫מתוך שמחה ונחת‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫מערכת גליון "בית יוסף להבה"‬ ‫הר"ר מאיר‬ ‫הר"ר פסח‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫בלויא הי"ו‬ ‫גרינברגר הי"ו‬ ‫הר"ר חיים יעקב‬ ‫] כסא דברכתא [‬ ‫הר"ר יעקב עקיבא‬ ‫הר"ר יוסף‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫בלוי הי"ו‬ ‫משגרים אנו ברכת מזלא טבא להאי גברא רבה וחשיבא ויקירא צנא מלא ספרא‬ ‫ממשפחת הסופרים והוא גופא צורבא מרבנן ומוציא לאור ספרים מתובלים בחוקי תורה‬ ‫ב"ר מ"ש שישא הי"ו‬ ‫קורלנד הי"ו‬ ‫למז"ט‬ ‫למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫מפליא פלאות ה"ה‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫הקידושא רבא‬ ‫הקידושא רבא‬ ‫למז"ט‬ ‫הרה"ג ר' יוסף צבי שישא שליט"א‬ ‫למז"ט‬ ‫למז"ט‬ ‫בבית מדרשינו‬ ‫מח"ס זכרון מטמוניות ועורך בגליונינו מדור "בית האוצר"‬ ‫בבית מדרשינו‬ ‫הקידושא רבא‬ ‫לרגל שמחתו בנשואי נכדו החתן יעקב עקיבא הי"ו עב"ג תחי'‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫רמה ד' ‪ 3/‬בי"ש‬ ‫רח' חזון איש ב"ב‬ ‫בבית מדרשינו באלעד‬ ‫בן לחתנו הרה"ח ר' פנחס יוחנן הלוי הברפלד שליט"א למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫ויה"ר שמע"כ ירוה רב נחת דקדושה מהם וכל יוצ"ח‬ ‫עד ביאת ינון בב"א אכ"י‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫המברכים בשמחה רבה‪ :‬חברי המערכת‬ ‫יג‬ ‫ימות הגשמים )ב(‬ ‫וגורם טומאה ומרי יותר ומגדל אנשים רעים‬ ‫השמים‪ ,‬מכל מקום גם זה אמת כי הווית העבים‬ ‫וחטאים יותר‪ ,‬ושוב יגדלו האנשים את‬ ‫הוא מהאידים העולים מן הארץ‪ ,‬והיות כן‬ ‫כשהגשמים באין מאוצר טוב אינן‬ ‫הגשמים רע יותר בשה השלישית מבשנית‪,‬‬ ‫החוש והשכל יעיד כי אם בני אדם וההבל‬ ‫באין ע"י שליח‬ ‫וכן לעולם חוזר חלילה‪ ,‬עד שח"ו כל כך‬ ‫והאידים העולים מהם הוא מהבל פה דובר‬ ‫דוקא גשמים הבאים מאוצר שאינו טוב בא ע"י‬ ‫מושרשים בחטא וטומאה עד כי אין תרופה‬ ‫נבלה ולה"ר ורכילות‪ ,‬הגשמים המהווים מזה‬ ‫שליח אפילו בארץ ישראל‪ ,‬ואיתא עוד שם‬ ‫למכתם חלילה‪ ,‬ומטובו של אלקי ישראל‬ ‫המה מלוכלכים מזוהמת קליפת עוונות‬ ‫בפרשת דרכים הסימן איזהו מאוצר הטוב‬ ‫ית"ש לעצור השמים ולא יהיה מטר רע ולא‬ ‫ופשעים ההמה‪ ,‬והמאכלים המהווים מזה‬ ‫ואיזהו מאוצר שאינו טוב‪ ,‬וכתב דכשהגשמים‬ ‫יולידו פירות רעים עד יכנע לבבם הערל‬ ‫מטמאים אוכליהם ביתר שאת באופן שיהיה‬ ‫נמצאים מאד בשפע רב הם מאוצר טוב‪ ,‬וזהו‬ ‫וישובו אל ה' ויטהרו האויר ויהנו מזיו ה'‬ ‫הבל פיהם של שנה הבאה רע יותר משל‬ ‫שאמר ולא שביק מיטרא למיזל מיסגד‪ ,‬לומר‬ ‫)דרשות חת"ם סופר‪ ,‬דף שע"ו(‬ ‫ותפארתו‪.‬‬ ‫אשתקד‪ ,‬ועי"ז גשמי שנה הבאה ותבואתה רע‬ ‫שבא בשפע רב מאוצר הטוב‪ ,‬דבהאי גוונא אין‬ ‫תלוי בתנאי כיון דא"א לקיימו‬ ‫ע"י שליח‪ ,‬ולזה בא אליהו ז"ל‬ ‫להוציא הדבר מלבו ואמר חי ה'‬ ‫כו' ובעא רחמי ואימסר ליה‬ ‫איקלידא‪ ,‬להורות שאפשר‬ ‫לקיימו ע"י שליח‪ ,‬אכן אח"כ‬ ‫מחמת שנעצר הרבה אבד‬ ‫המפתח וכאמור הגשמים מיקרי‬ ‫איתערותא דלעילא‪.‬‬ ‫)ערבי נחל – פרשת בלק(‬ ‫אף אם הגשמים מועטים‬ ‫שורה בהם הברכה‬ ‫אף אם הגשמים מועטין מ"מ‬ ‫שורה בה הברכה ולזה רמזו‬ ‫חכמינו ז"ל על פסוק ונתתי‬ ‫גשמיכם בעתם‪ ,‬ד"א בעתם –‬ ‫בלילי רביעיות ובלילי שבתות‪.‬‬ ‫שכן מצינו בימי שמעון בן שטח‪,‬‬ ‫שירדו להם גשמים בלילי‬ ‫רביעיות ובלילי שבתות‪ ,‬עד‬ ‫שנעשו חטים ככליות‪ ,‬ושעורים‬ ‫כגרעיני זיתים‪ ,‬ועדשים כדינרי‬ ‫זהב‪ .‬וצררו מהם דגמא לדורות‪,‬‬ ‫להודיע כמה החטא גורם‪,‬‬ ‫שנאמר עונותיכם הטו אלה‬ ‫וחטאתיכם מנעו הטוב מכם‪ ,‬עד‬ ‫כאן‪ .‬ופרש רש"י שכן מצינו‬ ‫כלומר ושמא תאמר אין ספק‬ ‫בגשמים של שני לילות בשבת‪,‬‬ ‫מצינו בימי שמעון בן שטח וכו'‪,‬‬ ‫הרי שאף אם הגשמים מועטין‪,‬‬ ‫אם טיב הברכה שרוי בה‪ ,‬הכל‬ ‫נעשה יפה במעט‪ ,‬שלא כדרך‬ ‫טבע הארץ‪ .‬ולכן הביאו על זה‬ ‫הפסוק עונותיכם הטו אלה‬ ‫וחטאתיכם מנעו הטוב מכם‪.‬‬ ‫'הטוב' דיקא‪ ,‬שהוא הטוב‬ ‫והברכה עליונה היורד עם הגשם‬ ‫להתברך הארץ על ידו‪.‬‬ ‫)סידורו של שבת‪,‬‬ ‫שורש ג' ענף א' עלה ח'(‬ ‫טעם לעצירת גשמים‬ ‫כי ידוע שהגשמים מתהווים‬ ‫בטבע מאידים העולים מהארץ‬ ‫והבל פה אנשי העולם‪ ,‬ואם כי זה‬ ‫הוא רק הכנה קטנה בטבעי‬ ‫העולם‪ ,‬ועיקר הוא כמאחז"ל‬ ‫ספ"ק דתענית שהעבים שואבים‬ ‫ממי אוקינוס ומתמתקים בעבים‬ ‫ע"י מים העליונים מאת ה' מן‬ ‫יד‬ ‫;‬ ‫התנא האלקי רבינו יהודה הנשיא – רבי זי"ע‬ ‫הרב ישעי' קוהט שליט"א‬ ‫ט"ו כסלו‬ ‫תולדות בעל ההילולא זצ"ל‬ ‫רבי למד אצל אביו‪ ,‬ואצל רבי יעקב בר קודשי )ירושלמי שבת פ"י ה"א(‪ ,‬אצל רבי שמעון בן יוחאי‪,‬‬ ‫התנא האלקי רבינו יהודה הנשיא‪ ,‬המכונה רבי או רבינו הקדוש‪ ,‬ובירושלמי מכונה רבי יודן‬ ‫על אותה תקופה מספר רבי )שבת קמז‪" :(:‬אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון‬ ‫הנשיא‪ ,‬או רבי יידן נשייא‪ ,‬היה דור י"ב של התנאים‪ ,‬ודור רביעי אחרי חורבן בית המקדש‪.‬‬ ‫בתקוע‪ ,‬היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג‪ ,‬ומגג לחצר‪ ,‬ומחצר לחצר‪ ,‬ומחצר לקרפף‪,‬‬ ‫מקום דירתו היה בבית שערים‪ ,‬הנקרא גם כן צפורי‪.‬‬ ‫ומקרפף לקרפף אחר‪ ,‬עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו"‪.‬‬ ‫כשמת רבי עקיבא נולד רבי‪ ,‬ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו‪,‬‬ ‫כן למד אצל רבי יוסי בן חלפתא‪ ,‬רבי אלעזר בן שמוע‪ .‬גם ישב אצל רבי מאיר‪ ,‬וכמו שמספר‬ ‫שנאמר וזרח השמש ובא השמש‪) .‬קידושין עב‪ ,:‬בר"ר פרשה נח אות ב(‪ .‬רבי נולד בערב יום הכיפורים‬ ‫רבי )עירובין יג‪" :(:‬אמר רבי מה שאני חריף מחברי‪ ,‬הוא בזכות שראיתי את רבי מאיר מאחוריו‪,‬‬ ‫ג' אלפים תת"פ‪ ,‬או בשנת תתפ"ב‪ ,‬לאביו רבן שמעון בן רבן גמליאל מיבנה‪ ,‬בן רבן שמעון‪,‬‬ ‫ואילו ראיתיו מפניו‪ ,‬הייתי חריף יותר‪ ,‬דכתיב )ישעי' ל כ( והיו עיניך ראות את מוריך"‪ .‬ונקרא‬ ‫בן רבן גמליאל הזקן‪ ,‬בן רבי שמעון‪ ,‬בן הלל הזקן‪ ,‬משבט בנימין‪ ,‬ומצד אמו ששמה היה‬ ‫גם תלמידו של רבי יהודה בר עילאי )שבועות יג‪ ,.‬מגילה כ‪ .(.‬פעם סיפר רבי‪" :‬קטן הייתי וקריתי‬ ‫פלאי )מליצי אש( היה מצאצאי דוד המלך‪.‬‬ ‫לפני רבי יהודה באושה‪ ,‬והיו שם זקנים ולא אמר אחר מהן דבר"‪) .‬תוספתא מגילה ה ב(‬ ‫כך מתאר הרמב"ם )הקדמה לפירוש המשניות( את שבחיו של רבי‪" :‬היה יחיד בדורו ואחד בזמנו‬ ‫בספר מליצי אש מובא שיום פטירתו הוא ביום ט"ו כסליו שנת ג' אלפים תתקמ"ח‪ ,‬ויש‬ ‫איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות‪ ,‬עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו‬ ‫אומרים ששנת פטירתו הוא תתקע"ט‪ ,‬ויש אומרים שנת תתקנ"ד‪ .‬מקום מנוחתו הוא בצפורי‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש‪ ,‬ושמו יהודה‪ ,‬והיה בחכמה ובמעלה בתכליתם‪ ,‬כמו שאמרו מימות משה רבינו‬ ‫ועד רבי לא ראינו תורה וגדולה במקום אחד‪ .‬והיה בתכלית החסידות והענוה והרחקת‬ ‫בניו הם‪ :‬רבן גמליאל‪ ,‬מילא מקום אביו בנשיאות‪ ,‬קבור ליד אביו בציפורי‪ .‬רבי שמעון היה‬ ‫התענוגים‪ ,‬כמו שאמרו גם כן משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא‪ .‬והיה צח לשון‪ ,‬ומופלג‬ ‫אב בית דין‪ ,‬וקבור גם כן ליד אביו‪ .‬בנו יעבץ‪ ,‬נכנס בחייו לגן עדן )דרך ארץ זוטא סוף פ"א(‪ .‬בת‬ ‫מכל האדם בלשון הקדש‪ ,‬עד שהחכמים ע''ה היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהן‬ ‫אחד מתה בדמי ימיה‪ .‬בת אחד היתה זוגתו של בן אלעשה‪ ,‬ורבי כיבדו מאד‪.‬‬ ‫מאותות המקרא מדברי עבדיו ומשרתיו‪ .‬וזה מפורסם בתלמוד‪ .‬והיה לו מן העושר וההון‬ ‫ורחב היכולת"‪.‬‬ ‫וסיפר באוזניו את מעשהו התמוה של רבי‪ .‬הקיסר ירד מיד לסוף‬ ‫סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל‬ ‫דעתו‪ ,‬והחליף את שרי האוצר )ב"ר סז ו(‪.‬‬ ‫ברית מילה במסירות נפש‬ ‫מעשה בתלמיד אחד מתלמידיו של רבי שהיה עני‪ ,‬והיו בידו‬ ‫בתקופה קשה נולד רבי‪ ,‬מלכות רומי גזרו על ישראל שלא‬ ‫כאשר רצה אנטונינוס לנסוע לאלכסנרריה של מצרים‪,‬‬ ‫מאתיים חסר דינר ‪,‬והיה רבי רגיל להעניק לו את מעשר העני‬ ‫למול את בניהם‪ ,‬ומסופר‪ :‬פעם אחת גזרה מלכות רומי גזירה על‬ ‫וחשש מפני מרידה‪ ,‬נמלך בדעתו של רבי‪ .‬הרגיעו רבי‪ ,‬באמרו‪:‬‬ ‫שהפריש מיבולו בכל שלוש שנים‪ .‬קינאו בו שאר התלמידים‪ ,‬מה‬ ‫ישראל‪ ,‬שלא לימול את בניהם‪ ,‬ובאותו זמן נולד רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫"מקובל בידינו כי אין צורך לחשוש מפני המצרים‪ ,‬שכן נביאנו‬ ‫עשו נתנו בידיו כספי צדקה עד שהיו בידיו מאתיים זוז‪ .‬בא רבי‬ ‫ואמר רבן שמעון בן גמליאל אביו‪" :‬הקדוש ברוך הוא ציוונו למול‪,‬‬ ‫יחזקאל כבר ניבא עליהם לאמר )יחזקאל כט טו( מן הממלכות תהיה‬ ‫לתת לו כדרכו את מעשר העני‪ ,‬אמר לו העני לרבי‪" :‬איני יכול‬ ‫ורשעים הללו גזרו עלינו שלא למול‪ .‬כיצד אנו מבטלים גזירתו‬ ‫שפלה ולא תתנשא עוד על הגויים והמעטתים לבלתי רדות‬ ‫ליטול מידך‪ ,‬שהרי יש בידי מאתיים זוז"‪ .‬אמר רבי‪" :‬זה מכת‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬ונקיים גזרתו של אותו רשעי"‪ .‬מיד עמד רבן שמעון‬ ‫בגויים"‪) .‬מכילתא בשלח טו(‬ ‫פרושים נגעו בו"‪ .‬מה עשה‪ ,‬רמז לתלמידיו והכניסוהו לחנות‪ ,‬וגרעו‬ ‫בן גמליאל ומל את בנו‪.‬‬ ‫ממנו סכום קטן‪ ,‬וזכה זה בכל מעשר העני של רבי כהרגלו‪) .‬פאה‬ ‫רבי כבד את אנטונינוס מאד‪ ,‬ופעם אמר לרבי אפס‪" :‬כתוב‬ ‫לז‪(.‬‬ ‫כשהודיעו הדבר בפני ההגמון שהיה בעיר‪ ,‬שלח וקרא את רבן‬ ‫איגרת בשמי למרן מלכא אנטונינוס"‪ .‬קם וכתב‪" :‬מן יהודה נשיאה‬ ‫שמעון בן גמליאל‪ ,‬אמר לו‪" :‬מפני מה עברת על גזירתו של מלך‬ ‫למרן מלכא אנטונינוס"‪ .‬נטלה רבי קראה‪ ,‬וקרעה‪ .‬אמר לו‪" :‬כתוב‪:‬‬ ‫מעשה בעגל שהובילו אותו לשחיטה‪ ,‬הלך והחביא את ראשו‬ ‫ומלת את בנך"‪ .‬אמר לו‪" :‬כך ציונו הקב"ה"‪ .‬אמר לו אותו הגמון‪:‬‬ ‫"מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס"‪ .‬אמר לו‪" :‬רבי מפני מה‬ ‫תחת כנפי כסותו של רבי‪ ,‬והיה בוכה על שלוקחים אותו לשחיטה‪.‬‬ ‫"הרבה כבוד יש לך עלי שאתה ראש לאומתך‪ ,‬אלא גזירתו של‬ ‫אתה מבזה על כבודך"? אמר לו‪" :‬וכי אני טוב מן זקני‪ ,‬וכי לא כך‬ ‫אמר רבי לעגל‪" :‬לך כי לכך נוצרת"‪ .‬אמרו בשמים‪ ,‬הואיל ואין הוא‬ ‫מלך היא‪ ,‬ואיני יכול להניחך"‪ .‬אמר ליה‪" :‬ומה אתה מבקשי"‪ .‬אמר‬ ‫אמר )בראשית לב ה( 'כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי"‪) .‬בר"ר עה ו(‬ ‫מרחם‪ ,‬יבואו עליו יסורים‪ .‬והיסורים הלכו על ידי שריחם על בעלי‬ ‫לו‪" :‬אני רוצה שנשלח את הילד ואת אימו אצל המלך‪ ,‬ומה שהוא‬ ‫חיים‪ ,‬כי פעם אחת היתה שפחתו של רבי מכבדת הבית‪ ,‬היו מטלין‬ ‫רוצה לעשות יעשה"‪ .‬אמר לו‪" :‬עשה כל מה שאתה חפץ"‪.‬‬ ‫ארטבן מלך פרס שלח לרבינו הקדוש מרגלית יקרה מאד‪,‬‬ ‫על הארץ בני חלדה‪ ,‬והיא טאטאה אותם‪ .‬אמר לה רבי‪" :‬עזבי‬ ‫אותם‪ ,‬שהרי כתוב )תהלים קמה ט( ורחמיו על כל מעשיו"‪ .‬אמרו‬ ‫מיד שלח את רבינו הקדוש ואת אמו‪ ,‬והלכו כל היום בדרך‪ .‬לערב‬ ‫שלדעתו לא ניתן להעריכה לגודל חשיבותה‪ ,‬ובקש ממנו שישלח‬ ‫הגיעו למלון בית אביו של אנטונינוס בן אסוירוס‪ .‬ובאותו הזמן‬ ‫לו דבר ערך כמותה‪ .‬ישב רבי וכתב מזוזה‪ ,‬ושלח אותה כתמורה‬ ‫בשמים הואיל והוא מרחם‪ ,‬נרחם עליו ופסקו ממנו היסורים‪) .‬ב"מ‬ ‫פה‪(.‬‬ ‫נולד אנטונינוס‪ .‬נכנסה אמו של רבינו הקדוש אצל אמו של‬ ‫על המרגלית שקיבל‪ .‬תמה ארטבן על כך‪ ,‬ושלח לרבי‪" :‬אני‬ ‫אנטונינוס‪ ,‬אמרה לה‪" :‬מה טיבך"‪ .‬אמרה לה‪" :‬כך וכך גזרו עלינו‬ ‫שלחתי לך דבר שלא ניתן לעמוד על ערכו‪ ,‬ואילו אתה שלחת לי‬ ‫דבר השווה מטבע קטן ביותר"? שלח לו רבי‪" :‬אתה שלחת לי דבר‬ ‫שאני צריך לשמור‪ ,‬ואילו אני שלחתי לך דבר ערך שאתה ישן‪,‬‬ ‫והוא שומר עליך‪ ,‬שכתוב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו‬ ‫בה‪ ,‬והעושר שלך ושלי גם יחד אינם בעלי ערך לעומתה"‪.‬‬ ‫"‬ ‫עד ימיו לא היו המסכתות סדודות‪,‬‬ ‫שלא למול‪ ,‬ועכשיו מלתי את בני‪ .‬ולכך מוליכין אותנו אל המלך‬ ‫להרוג אותנו כאחד"‪ .‬כיון ששמעה ממנה כן‪ ,‬אמרה לה‪" :‬אם רצונך‬ ‫קחי את הילד שלי שאינו מהול‪ ,‬ותני לי את הילד שלך‪ ,‬ולכי ומלטי‬ ‫את נפשך ואת נפש בנך מאת המלך"‪.‬‬ ‫אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי‬ ‫מיד עשתה כן והלכה למלך‪ .‬נכנס אותו הגמון למלך‪ ,‬אמר לו אדוני‬ ‫באותה שעה נכנס שד בבתו היחידה של ארטבן‪ ,‬ולא נתן לה מנוח‪.‬‬ ‫מיד הוזעקו כל הרופאים לרפא אותה‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬נזכר המלך‬ ‫גדול הימנו גרסה ונתן סימנים‪,‬‬ ‫המלך‪" :‬זו עברה על גזרתך ומלה את בנה‪ ,‬ועכשיו הבאתי אותה‬ ‫אצלך‪ ,‬ומה שתרצה לעשות עשה"‪ .‬אמר להם המלך‪" :‬ראו בנה אם‬ ‫במתנתו של רבי‪ ,‬וקבע את המזוזה בפתח חדרה של בתו‪ ,‬מיד‬ ‫הלכה פלונית ופלונית שמעתי‬ ‫הוא מהול"‪ .‬נמצא שאינו מהול‪ .‬באותה שעה כעס המלך על אותו‬ ‫ברח אותו השד‪ ,‬ובתו החלימה‪) .‬תלמוד ירושלמי פאה ד‪ ,.‬וראה שאילתות פר'‬ ‫עקב(‬ ‫משם פלוני‪.‬‬ ‫הגמון‪ ,‬אמר ליה‪" :‬אני גזרתי על מהול‪ ,‬ואתה הבאת לי שאינו‬ ‫מהול"‪ .‬באותה שעה היו גדולים יושבים לפני קיסר‪ ,‬ואמרו לו‪:‬‬ ‫"אדונינו המלך אנו מעידים בודאי שבנה של זו מהול היה‪ ,‬אלא‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫בקדושה ובטהרה לימד רבי תורה לתלמידים‪ ,‬באותה יצאו‬ ‫מפיו זיקוקין דנור )חולין קלז‪ .(:‬פעם עשה רבי סעודה לתלמידיו‪.‬‬ ‫הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים‪ .‬התחילו התלמידים‬ ‫"‬ ‫רבי ואנטונינוס‬ ‫רבי היה בידידות עם אנטונינוס מלך רומי‪ .‬לרגל ידידותם‬ ‫האמיצה היה אנטונינוס עורך סעודה לכבוד רבי‪ ,‬ורבי אף הוא‬ ‫אלוקיהם של אלו קרוב הוא להם‪ ,‬וכיון שהם קוראים אליו מיד‬ ‫הוא עונה להם‪ ,‬שנאמר )דברים ד ז( מי כד' אלוקינו בכל קראנו אליו"‪.‬‬ ‫מיד צוה המלך‪ ,‬ונהרג אותו הגמון ובטל את הגזרה‪.‬‬ ‫ושלח את רבינו הקדוש ואת אמו לשלום‪ .‬כיון שחזרו לביתו של‬ ‫בוררים את הרכים ומניחים את הקשים‪ .‬אמר להם רבי‪" :‬דעו מה‬ ‫הזמינו לסעוד על שולחנו‪ .‬מסופר כי רבי עשה סעודה לאנטונינוס‬ ‫אתם עושים‪ ,‬כשם שאתם בוררים את הרכים ומניחים את הקשים‬ ‫אנטונינוס‪ ,‬אמרה אמו‪" :‬הואיל ועשה לך הקב"ה נס על ידי‪ ,‬ולבנך‬ ‫בשבת‪ ,‬הביא לפניו תבשילין צוננים אכל מהם‪ ,‬וערבו לו‪ .‬עשה לו‬ ‫על יד בני‪ ,‬יהיו שושבינים לעולם‪ .‬ובשכר אותו החלב שינק‬ ‫כך יהיה לשונכם רך אלו לאלו"‪) .‬ויקרא רבה לג א(‬ ‫סעודה בחול‪ ,‬הביא לפניו תבשילין רותחין‪ .‬אמר אנטונינוס לרבי‪:‬‬ ‫אנטונינוס מאמו של רבינו הקדוש‪ ,‬זכה ולמד תורה‪ ,‬ושימש את‬ ‫"אותן ערבו לי יותר מאלה"‪ .‬אמר לו רבי‪" :‬תבלין אחר הן חסרין"‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש‪ ,‬ונעשה מלך לאומתו‪ ,‬וירש עולם הזה ועולם הבא‪.‬‬ ‫בעת שמחת נישואי רבי שמעון בן רבי יהודה הנשיא עשרים‬ ‫אמר לו‪" :‬וכי אוצרות המלך חסרים כלום"‪ .‬אמר לו‪" :‬שבת הן חסרין‪,‬‬ ‫)ירושלמי פסחים פ"י ה"א‪ ,‬ע"ז י‪ :‬תוד''ה אמר ליה‪ .‬הנוסח כאן מספר מנורת המאור נר‬ ‫וארבע אלף ריבוא דינרין הוציאו על שמחה זו‪ ,‬עושר אגדי וגינוני‬ ‫יש לך שבת"? )ב"ר יא ד(‬ ‫ג פרק ב כלל א חלק ב פרק ג‪(.‬‬ ‫מלכות מצד אחד‪ ,‬ומצד שני התנאים הקדושים מנחילי התורה‪,‬‬ ‫תורה וגדולה במקום אחד‪ .‬אז בעיצומה של השמחה פונה התנא‬ ‫רבי אלעזר בר קפרא לרבו רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שואל פירוש של‬ ‫רבי ניסה לפעול אצל הקיסר להקלת הגזירות שהעיקו על‬ ‫צדקת פזרונו‬ ‫היהודים‪ ,‬ולשיפור מצבם‪ ,‬אך לא תמיד יכול היה אנטונינוס‬ ‫פעם היו שלש עשרה אחין‪ ,‬ומתו שנים עשר מהם בלא בנים‪,‬‬ ‫תיבה בתורה‪ ,‬תיבה אחת‪ ,‬והשמחה נעצרה‪ .‬רבי משיב ובר קפרא‬ ‫להיעתר לרבי ולבטל את הגזירות שגזרו הקיסרים הקודמים‪ ,‬שכן‬ ‫פורך‪ ,‬רבי מנסה אחרת ובר קפרא דוחה‪ .‬כך כמה פעמים‪ ,‬עד‬ ‫ובאו נשותיהן לפני רבי לומר שהאח שנשאר ייבם אותם‪ ,‬והאח‬ ‫הדבר היה טעון אישור הסנט הרומי‪ .‬מס גולגולת הכביד על כיסם‬ ‫אמר לרבי שאין בכוחו לפרנסם‪ ,‬והיבמות אמרו שכל אחת תפרנס‬ ‫שאמר לו רבי‪" :‬פרש אתה"‪ .‬בר קפרא מבקש על כך תמורה‪:‬‬ ‫של היהודים‪ ,‬אך לא ניתן לביטול‪ .‬לבקשתו של רבי לשחרר את‬ ‫"תבוא אשתך ותמזוג לי את הכוס"‪ .‬היא מזגה את הכוס‪ .‬אבל זה‬ ‫חודש אחד בשנה‪ ,‬והאח שאל‪" :‬ומי יזון אותו בחודש העיבור‪ ,‬הרי‬ ‫יהורי טבריה מתשלומי המיסים‪ ,‬השיב‪" :‬רציתי לעשות זאת‪ ,‬אבל‬ ‫יש כאן רק שנים עשר נשים"? אמר לו רבי שהוא יפרנס אותו‪,‬‬ ‫לא הספיק‪ ,‬ובר קפרא ממשיך לבקש‪ .‬אמר לו לרבי‪" :‬קום רקוד‬ ‫מצערים אותי חשובי רומי"‪) .‬ע"ז י‪(.‬‬ ‫לפני כדי שאומר לך"‪ .‬והגם שלא היה זה לפי כבודו‪ ,‬רקד לפני‬ ‫והתפלל עליו שיולידו בנים‪ ,‬והלכו‪ .‬לאחר שלש שנים באו אותם‬ ‫תלמידו לעיני כל ישראל‪ ,‬כי הוא יקבל כעת תיבה בתורה‪.‬‬ ‫הנשים לרבי ביחד עם שלושים וששה בנים שכל אחת ילדה בכל‬ ‫אנטונינוס התייעץ עם רבי בענינים שונים‪ ,‬ולעתים גם בענינים‬ ‫שנה בן אחד‪ ,‬ובאו לומר לרבי שלמטה עומדין כפר של תינוקות‬ ‫הרוחות נרגעות השמחה חוזרת‪ ,‬ובר קפרא שואל מתיבה אחרת‪,‬‬ ‫מדיניים‪ .‬פעם שלח לשאול את רבי כיצד למלא את קופת האוצר‬ ‫שרוצים לשאול בשלומו‪ .‬רבי שאל אותן מה הם צריכות‪ .‬ואמרו‪:‬‬ ‫ושוב רבי מבאר‪ ,‬ובר קפרא דוחה‪ .‬רבי מפרש ובר קפרא פורך‪ .‬ורבי‬ ‫המדולדלת‪ .‬הכניס רבי את השליח אל גנו‪ ,‬ובנוכחותו עקר צנון‬ ‫"אנו רוצים שתתן לנו מזון חודש העיבור כאשר אמרת"‪ .‬ורבי נתן‬ ‫מבקש מבר קפרא שיפרש בעצמו‪ ,‬ולא למחרת אלה עכשיו‬ ‫גדול ושתל צנון קטן תחתיו‪ .‬כשביקש השליח איגרת תשובה‪ ,‬אמר‬ ‫להם מזון לחודש העיבור‪) .‬ירושלמי יבמות פ"ד הי"ב(‬ ‫לו רבי‪" :‬ספר לשולחך את אשר ראית"‪ .‬מיהר השליח אל הקיסר‪,‬‬ ‫טו‬ ‫התנא האלקי רבינו יהודה הנשיא – רבי זי"ע‬ ‫ט"ו כסלו‬ ‫והמיחושים שתקפו אותו ברגליו מזה שנים‪ .‬למעשה היה זה היום‬ ‫מעלת לימוד משניות גדולה מאד‪ ,‬ונביא כאן דברים‬ ‫בעיצומו של החתונה‪ .‬תשובתו של בר קפרא לא השתנתה מהפעם‪,‬‬ ‫האחרון בו חש הבחור בכאב‪ ,‬מאותו יום פסק הכאב ונעלם כליל‪,‬‬ ‫הרבנית תמזוג את הכוס‪ ,‬והרב ירקוד לפנינו‪ .‬ואכן הרבנית מוזגת‬ ‫ואותו בחור שש ושמח למלא את הבטחתו וללמוד את ארבעים‬ ‫מלהיבים ממה שמובא בספרים הקדושים‪" :‬לימוד המשניות מסוגל‬ ‫את הכוס‪ ,‬ונשיא ישראל קם מפזז ומכרכר לפני התלמיד לעיני כל‬ ‫פרקי המשניות שהבטיח‪ ,‬שהיו טובה כה גדולה לנשמתו של הצדיק‪,‬‬ ‫לבטל היצר הרע"‪) ,‬מדבר קדמות לחיד"א(‪" .‬המהרהר במשנה בשעת‬ ‫ישראל פעם שניה‪ .‬תיכף תתבהר אצלו מילה בתורה‪ ,‬שמחת נישואי‬ ‫והרעיפו עליו את הרפואה לה נכסף‪) .‬פניני פרשת השבוע ח"ב עמ' רכג(‬ ‫אכילתו נחשבת כקרבנות וזבחים" )מגיד מישרים(‪" .‬מי שפגם בנשמה‬ ‫הבן‪ ,‬מאן דכר שמא‪ ,‬עשרים וארבע אלף ריבוא דינרים‪ ,‬שילכו‬ ‫יכול לתקנו ע"י לימוד משניות" )ראשית חכמה(‪" .‬לימוד משניות סגולה‬ ‫לכפרות‪ ,‬העיקר שלא תשאר מילה בתורה שאינה מובנת‪.‬‬ ‫הלילה כבר ירד מזמן‪ ,‬ליל שבת קסום ושקט‪ ,‬סעודות השבת‬ ‫לאריכות ימים‪ ,‬והוא תיקון גדול" )תקנת השבין(‪" .‬קבלה בידי שמי‬ ‫הסתיימו זה מכבר ברוב הבתים‪ .‬הכל כבר עלו על יצועם‪ .‬בבית אחד‬ ‫שבקי במשניות אינו רואה פני גיהנום" )ווי העמודים(‪" .‬אין ישראל‬ ‫והתנא בר קפרא שואל מתיבה שלישית בעיצומה של השמחה‪,‬‬ ‫בבני ברק‪ ,‬אבי המשפחה שב עתה משמחה בשעה מאוחרת‪ .‬בכל‬ ‫נגאלין אלא בזכות משניות" )ויקרא רבה ג ז(‪" .‬בלא משניות אי אפשר‬ ‫דוחה את ביאורי רבי‪ ,‬ורבי מבקש לשמוע את ביאורו של בר קפרא‪,‬‬ ‫לבו הוא מבקש לפנות לישון לצבור כח לקראת יום המחר‪ ,‬כשכבר‬ ‫להיות בקי בתורה" )תורת חמ"ד(‪" .‬סגולת המשניות להרוג היצר הרע‬ ‫ובשביל לזכות לכך‪ ,‬הרבנית תמזוג את הכוס הנשיא ירקוד לפני‬ ‫עלה על יצועו‪ ,‬והוא שוכב במיטתו‪ ,‬נזכר בשיעור המשניות שלו‪,‬‬ ‫ולהכניעו" )אמרי פנחס(‪" .‬לימוד המשניות מציל ומגין על כל בני ביתו"‪.‬‬ ‫התלמיד לעיני כל ישראל פעם שלישית‪.‬‬ ‫אותו קבע כמנהג של קבע דבר יום ביומו‪ ,‬ואילו היום טרם למד‬ ‫)אור לישרים(‪" .‬אשר בן יעקב מציל מגיהנום את מי שלומד משניות"‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫)מדרש תלפיות(‪" .‬סגולה לפרנסה ללמוד משניות‪ ,‬שמשנה בגימטריא‬ ‫בן אלעשא חתנו של רבי‪ ,‬לא יכול לסבול זאת‪ ,‬קם ויצא משמחת‬ ‫פרנסה" )אמרי פנחס(‪.‬‬ ‫הנישואין‪ .‬גם עליו היו חביבין דברי תורה‪ ,‬ופיזר מעותיו בשביל‬ ‫מלחמה התחוללה בלבו‪ ,‬הן הוא כה עייף ותשוש‪ ,‬חסר כוחות‬ ‫ללמוד וללמד מהי תספורת של כהן גדול‪ ,‬אבל למזוג כוס יין ולרקד‬ ‫לחלוטין‪' ,‬לקום עכשיו'? 'מה בוער'? 'וכי מה יקרה אם ישלים מחר‬ ‫הרה"ג רבי שאול משה אב"ד ויערשוב זצ"ל היה אצל השפת‬ ‫שלוש פעמים לפני התלמידים ‪ -‬נשיא בישראל באמצע נישואי בן‪.‬‬ ‫את השיעור של היום'? מצד שני הן זו הקביעות שלו‪ ,‬והוא שומר‬ ‫אמת זי"ע‪ .‬שאלו השפת אמת אם לומד משניות‪ .‬השיב רבי שאול‬ ‫עליה מכל משמר‪ ,‬חוק ולא יעבור‪ .‬האם היום יוותר על הזכות‬ ‫משה‪ ,‬כי הוא טרוד בשיעורים‪ .‬אמר השפת אמת כל גדולתו של מרן‬ ‫ובכן מה בכל זאת התכוין התנא רבי אלעזר בר קפרא‪ ,‬כמובן אין‬ ‫הכבירה? עוד רגע או שניים של התלבטות‪ ,‬ורגע לפני ששמורות‬ ‫הבית יוסף היתה מלימוד המשניות‪ ,‬והוסיף‪" :‬אין כוונתי לגדלותו‬ ‫ביכולתינו להבין כוונותיו של תנא‪ .‬אבל בהבנה פשוטה יכולים‬ ‫עיניו נעצמו‪ ,‬החליט לקום ולהסתער על המשנה האהובה‪ .‬הוא קם‬ ‫בנסתר‪ ,‬כידוע שהבית יוסף זכה על ידי לימוד המשניות למלאך‬ ‫לבאר כך‪ ,‬אלפים אולי רבבות מישראל משתתפים בשמחת‬ ‫מהמיטה במבט נחוש‪ ,‬הוציא את הספר מהארון והתיישב במטבח‬ ‫מגיד שנברא מלימוד משניותיו‪ ,‬אלא בנגלה שזכה לחיבור הבית‬ ‫הנישואין‪ ,‬רואים עושר אגדי כבוד מלכות‪ ,‬רואים דינרים שהוציאו‬ ‫המקום היחיד בו דולק האור בשעה כזו‪ ,‬כדי ללמוד את שיעורו‬ ‫יוסף ושלחן ערוך וכסף משנה על הרמב"ם‪ ,‬ופסקיו נתקבלו בכלל‬ ‫על השמחה זו‪ ,‬ההזדמנות ללמד מול עם ועדה פרק בכבוד התורה‪,‬‬ ‫היומי‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫להראות בפרהסיא‪ ,‬מהו כל חפציך לא ישוו בה‪ ,‬עכשיו הוא הרגע‬ ‫לקמט ולהעליב את כל הסכום העצום שהוציאו לרגל השמחה‪ ,‬אל‬ ‫הוא לומד את המשנה הראשונה בחשק ובהתלהבות‪ ,‬ולפתע משהו‬ ‫סיפר כ"ק אדמו"ר מנדבורנה זי"ע בשם בעל המעשה‪ :‬בעיירה‬ ‫מול תיבה אחת של תורה‪ ,‬ושוב מול תיבה אחת לפוגג ולהמיס את‬ ‫לא מריח לו תרתי משמע‪ .‬הוא מתחיל ללמוד את המשנה השניה‪,‬‬ ‫דורוהי כיהן כרבי הרה"ק רבי יחיאל מדורוהי זי"ע‪ .‬בעיירה התגורר‬ ‫כל הגדולה בתוך התורה‪ ,‬ללמד דעת את העם ששמחה‪ ,‬ואף שמחת‬ ‫והוא כבר חש ריח לא נעים מתפשט‪ .‬הריח והעשן הוא פלטת‬ ‫בחור צעיר כבן ‪ ,16‬שביום מן הימים תקפו אותו כאבים עזים‪,‬‬ ‫נישואין‪ ,‬ואף גם נישואי בן בטלים ומבוטלים מול תיבה אחת של‬ ‫השבת‪ ,‬מסתבר שהמגבת המכסה את סיר הטשולנט גלשה על‬ ‫שריתקו אותו למיטה‪ .‬בימי ההתקף הקשים לא ידע את נפשו‬ ‫תורה‪ ,‬פעם ועוד פעם‪ ,‬ופעם שלישית‪" ,‬קום רקוד לפני כדי שאומר‬ ‫הפלטה וניצוצות כבר החלו להיתפס בשוליה‪ .‬הוא עצר את עצמו‬ ‫מכאב‪ ,‬לא הצליח להתרכז או לתפקד‪ ,‬כל כולו היה נתון בצער‬ ‫לך תיבה אחת"‪) .‬והערב נא עמ' צט(‬ ‫מלזעוק בבהלה‪ ,‬הן בני הבית ישנים‪ .‬היה זה תקופה קצרה לאחר‬ ‫מכאוביו‪ .‬גם בימים אחרים התקשה ללכת‪.‬‬ ‫"‬ ‫שמגבת שעל פלטת שבת התלקחה‪ ,‬וגרמה לאסון שזעזע את‬ ‫פעם היה שנת בצורת‪ ,‬ורבי פתח את מחסני המזון שהיו‬ ‫העולם היהודי כולו‪ ,‬והוא הבין כי ברגעים אלו ממש ניצל מאסון‬ ‫ברשותו כדי לחלק מזון‪ ,‬והנה רבי הגביל את חלוקת המזון‪ ,‬וכך‬ ‫דומה‪ .‬הוא הרחיק את המגבת מהפלטה הרותחת‪ ,‬ועיניו זלגו‬ ‫אמר‪" :‬יכנסו למחסני המזון אנשים שלמדו מקרא תורה נביאים‬ ‫דמעות הודיה לה'‪ ,‬בראותו כי כבר נפער חור במגבת‪ ,‬עדות לרתיחה‬ ‫המשניות הצילו את חייו‪,‬‬ ‫וכתובים‪ ,‬אנשים שלמדו משנה‪ ,‬אנשים שלמדו גמרא‪ ,‬אנשים‬ ‫הגבוהה שהותירה חותם של אש במגבת המפוייחת‪ ,‬אך נפשו ונפש‬ ‫שלמדו הלכה ואגדה‪ ,‬אבל עמי הארץ שלא עסקו בתורה כלל לא‬ ‫בני משפחתו היו לו לשלל מתנה מבורא עולם‪.‬‬ ‫שמירת הקביעות ללימוד‬ ‫יכנסו"‪ .‬נדחק רבי יונתן בן עמרם שהסתיר את זהותו‪ ,‬ונכנס‪ .‬אמר‬ ‫המשניות הצילו את חייו‪ ,‬שמירת הקביעות ללימוד המשניות מדי‬ ‫המשניות מדי יום היא‬ ‫ר' יונתן לרבי‪" :‬רבי פרנסני ככלב וכעורב"‪ .‬נתן לו להיכנס ולקחת‬ ‫מזון‪ .‬לאחר שיצא רבי יונתן‪ ,‬ישב רבי והצטער וכך אמר‪" :‬אוי לי‬ ‫יום היא שהצילה אותו ואת משפחתו מאסון כבד‪ .‬רק אז הבין כמה‬ ‫גדול כח המשנה לשמור ולהציל את לומדיה מכל צרה וצוקה‪) .‬פניני‬ ‫שהצילה אותו ואת משפחתו‬ ‫שנתתי מלחמי לעם הארץ"‪ .‬אמר רבי שמעון בנו של רבי לרבי‪:‬‬ ‫"שמא היה זה רבי יונתן בן עמרם תלמידך‪ ,‬שכל חייו לא רצה להנות‬ ‫הפרשה ח"ב עמ' רכו(‬ ‫מאסון כבד‬ ‫מכבוד התורה‪ ,‬ולכן התחזה לעם הארץ"‪ .‬בדקו את הדבר‪ ,‬ומצאו‬ ‫מעשה ביהודי שנתקף בפחד מות מפני נכרי‪ ,‬שהפסיד אצלו כל‬ ‫שאכן היה זה רבי יונתן בן עמרם‪ .‬כשראה רבי שישנם תלמידים‬ ‫כספו‪ ,‬והגוי התנכל להמיתו‪ .‬היהודי הגיע רועד מפחד לפני הגאון‬ ‫מהרי"ל דיסקין זצ"ל‪ .‬יעץ לו הרב מבריסק שילמד כל יום משניות‬ ‫מסכת מדות‪ .‬היהודי נהג כך‪ ,‬ואכן הגוי הפסיק לרדפו‪.‬‬ ‫חכמי ירושלים נלאו למצוא מקור לעצת הרב‪ .‬כאשר שמע זאת כ"ק‬ ‫"‬ ‫לאחר שכבר התייאש מהבטחות הרופאים‪ ,‬מהתרופות ומסגולות‬ ‫שונות שהעלו חרס‪ ,‬פסע הבחור בצעדים כושלים תרתי משמע אל‬ ‫שאינם רוצים להנות מכבוד התורה‪ ,‬אמר‪" :‬יכנסו הכל"‪.‬‬ ‫והגמרא אמר שטעמו של רבי הוא משום שסבר כי פורענות רעב‬ ‫ומלחמות באה לעולם בגלל עמי הארץ שאינם עוסקים בתורה‪,‬‬ ‫שהרי התורה הבטיחה שבזמן שתהיו עמלים בתורה נתתי גשמיכם‬ ‫ביתו של הצדיק רבי יחיאל‪ ,‬לבקש את ברכתו ועצתו‪ .‬הוא שירך את‬ ‫האדמו"ר מסאטמר זי"ע‪ ,‬אמר שהמקור לכך כתוב במסכת זבחים‬ ‫רגליו הכאובות ובכניסתו אל הרבי פרץ בבכי מתמשך‪ .‬כשסיפר על‬ ‫וחרב לא תעבור‪ .‬כראיה לדברי רבי מספרת הגמרא‪ ,‬פעם הטילו על‬ ‫)נ‪ (:‬המבארת את הנאמר בספר שמואל )א' פי"ט( וייבקש שאול להכות‬ ‫הכאבים העזים העוברים עליו‪ ,‬הרבי בירכו וחיזקו‪ ,‬אך ההטבה טרם‬ ‫תושבי טבריה לשלם דמי עטרה לקיסר‪ ,‬באו עמי הארץ לפני רבי‪,‬‬ ‫בחנית בדוד‪ ,‬ודוד ברח וימלט‪ ,‬ויבא אל שמואל הרמתה‪ .‬וילך הוא‬ ‫הופיעה‪.‬‬ ‫ואמרו לו‪" :‬יתנו גם חכמים את המס יחד אתנו"‪ .‬אמר להם‪" :‬לא"‪.‬‬ ‫ושמואל וישבו בניות‪ .‬שואלת הגמרא מה ענין ניות אצל רמה‪,‬‬ ‫אמרו לו‪" :‬נערוק"‪ .‬אמר להם‪" :‬ערקו"‪ .‬ערקו מחציתם‪ ,‬מחל להם‬ ‫מתרצת הגמרא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם‪,‬‬ ‫הימים עוברים חולפים והרה"ק רבי יחיאל נסתלק לבית עולמו‪,‬‬ ‫המלך דמי החצי‪ ,‬וסילקה מעליהן‪ .‬באו המחצית שנותרה‪ ,‬ואמרו‬ ‫ומפרש"י עניני בית הבחירה‪ .‬הרי לנו שבשעה שדוד המלך פחד‬ ‫מותיר את יהודי דורוהי שבורים ואבלים‪ ,‬ובתוכם מיודענו הבחור‬ ‫לרבי‪" :‬יתנו חכמים גם כן את המס"‪ .‬אמר להם‪" :‬לא"‪ .‬אמרו‪:‬‬ ‫מהחרב‪ ,‬הלך ועסק בעניני בית המקדש‪ ,‬וזוהי מסכת מדות‪ ,‬וזה‬ ‫שכל שיפור לא נרשם במצבו‪ ,‬אלא עם כל יום שחלף המצב הלך‬ ‫"נערוק"‪ .‬אמר להם‪" :‬ערקו"‪ .‬ערקו כולם‪ ,‬ונשאר כובס אחד‪ .‬הטילו‬ ‫מקור לעצת הרב מבריסק‪) .‬עולמות שחרבו פ"ח(‬ ‫והחמיר‪ .‬בסתר לבו כאב על שלא זכה להבטחה מפורשת מפי‬ ‫על הכובס את התשלום‪ .‬ערק הכובס‪ ,‬ביטלו את המס‪ .‬אמר רבי‪:‬‬ ‫הצדיק כי ייוושע‪.‬‬ ‫"ראיתם שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ"‪) .‬ב"ב‬ ‫פטירתו‬ ‫ח‪(.‬‬ ‫באחד הימים הבחור שוהה בבית הכנסת המקומי‪ ,‬ולפתע שוב‬ ‫בשעת פטירתו אמר כמה דברים ברוח הקודש מה שהתרחש‬ ‫התקף עז של כאב ברגליו‪ .‬הבחור החל לצעוק ולזעוק לגנוח‬ ‫היו שני אילמים שהיו שכנים של רבי‪ ,‬בני בתו של רבי יוחנן בן‬ ‫באותה עת בבבל‪ .‬אז הוא גם החל לצוות לבאים אחריו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫ולהיאנח‪ ,‬הכאב היה חד ומפלח כואב ומטלטל‪ ,‬מעומק כאבו‬ ‫גודגדא‪ ,‬ויש אומרים בני אחותו של רבי יוחנן‪ ,‬שכל זמן שהיה עולה‬ ‫"לבני אני צריך"‪ .‬נכנסו בניו אצלו‪" :‬אמר להם הזהרו בכבוד אמכם‬ ‫העמוק החל הבחור קורא בקול לא לו‪" :‬נשמה מעולם האמת‬ ‫רבי לבית המדרש‪ ,‬היו עולים ויושבים לפניו‪ ,‬ומנדנדים בראשיהם‬ ‫החורגת‪ ,‬ונר של שבת יהא דלוק במקומו והשלחן ערוך במקומו‬ ‫שתעשה עמי טובה ותפעל אצל בורא רפואות את ישועתי‪ ,‬אלמד‬ ‫ומרחשים שפתיהם‪ .‬ביקש רבי רחמים עליהם‪ ,‬ונתרפאו‪ ,‬ונמצא‬ ‫מיטה תהיה מוצעת במקומה‪ ,‬כיון שהיה בא אחר מיתתו בכל ערב‬ ‫לזכותה ארבעים פרקי משניות"‪ .‬הבחור עודו מבוסס בכאביו‬ ‫שהיו בקיאים בהלכות ומדרשי ספרא וספרי וכל הש"ס‪) .‬חגיגה ג‪(.‬‬ ‫שבת לביתו והיה מקדש להוציא את בני הבית‪ ,‬עד שנודע הדבר‬ ‫ובדמעותיו‪ ,‬אך התכוון לכל מילה בהבטחתו הנואשת‪ .‬הוא קיווה‬ ‫לשכנים‪ ,‬על ידי שאחת השכנות דפקה על הדלת‪ ,‬ואמתו של רבי‬ ‫היסתה אותה בגלל כבודו של רבי‪ ,‬והוא פסק מלבוא‪ ,‬כדי שלא‬ ‫שאחת הנשמות בעולם העליון תשמע את דבר הבטחתו‪ ,‬ותפעל‬ ‫עבורו את ישועתו‪.‬‬ ‫סידור המשניות‬ ‫להוציא לעז על צדיקים הראשונים למה הם לא זכו להיות כמותו‬ ‫על תקופתו המיוחדת של רבי‪ ,‬אשר בגינה נתאפשרה לו‬ ‫באים אחר מותם לעולם הזה‪.‬‬ ‫וכן אכן קרה‪ ,‬מתוך כאבו וזעקותיו נרדם הבחור‪ ,‬והנה חלום‪.‬‬ ‫עבודה גדולה זו‪ ,‬מרחיב רש"י‪" :‬בימי רבי נשנית משנה זו‪ ,‬לפי‬ ‫לאחר הפטירה נטלוהו להוליכו לקברו‪ ,‬אותו היום ערב שבת היה‪,‬‬ ‫ובחלומו והנה הוא ניצב בתוך בית המדרש הגדול בדורוהי‪ ,‬ובכותל‬ ‫שמשרבו תלמידי שמאי והלל‪ ,‬שהיו לפניו שלושה דורות רבו‬ ‫ונעשה נס שלא שקעה החמה‪ ,‬עד שהספידו אותו בעשרה מקומות‬ ‫המזרח יושב הרבי הקדוש רבי יחיאל מדורוהי זי"ע‪ ,‬מעוטר בטלית‬ ‫מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תודות‪ ,‬מתוך עול שעבוד מלכויות‬ ‫והובילוהו לקברו‪ ,‬ושבו הביתה‪ ,‬והספיקו לעשות את מינימום צרכי‬ ‫ותפילין‪ .‬לפתע התרומם הצדיק ממושבו‪ ,‬ופונה לעברו כשבידיו הוא‬ ‫וגזרות שהיו גוזרין עליהן‪ ,‬ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר‬ ‫השבת למלא מים ולהדליק את הנרות‪ .‬ויצתה בת קול ואמרה כל‬ ‫חובק ספר משניות גדול‪ .‬והרבי אומר לו‪" :‬בני הלא הבטחת ללמוד‬ ‫דברי החולקים עד ימיו של רבי‪ ,‬שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס‬ ‫מי שלא התעצל בהספדו של רבי מזומן לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫‪ 40‬פרקים משניות‪ ,‬ואני מבקש לזכות בהם‪ ,‬מעתה הם שלי‪ ,‬וזה לך‬ ‫מלך רומי‪ ,‬ונחו מצרה‪ ,‬ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל‪ ,‬ועד ימיו‬ ‫האות‪ ,‬בקומך משנתך תראה כי רגליך נרפאו‪ ,‬והכאב חלף עבר כלא‬ ‫לא היו המסכתות סדודות‪ ,‬אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול‬ ‫דבר נפלא מצינו בשטמ"ק )כתובות קג‪ (.‬שלכן ביקש רבנו הקדוש שלא‬ ‫היה‪ .‬או אז זכור ואל תשכח למלא את הבטחתך באמונה‪ ,‬וללמוד‬ ‫הימנו גרסה ונתן סימנים‪ ,‬הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם‬ ‫יספרו בעיר על פטירתו‪ ,‬כדי שאנשים לא ידעו‪ ,‬וימשיכו בתפלתם‪,‬‬ ‫לטובת נשמתי ארבעים פרקי משניות"‪.‬‬ ‫פלוני‪ .‬וכשנתקבצו‪ ,‬אמר כל אחד מה ששמע‪ ,‬ונתנו לב לברר טעמי‬ ‫ואולי יועיל להחיותו ממיתה‪ ,‬ומשום שתפלה מועילה גם להחיות‬ ‫המחלוקת‪ ,‬דברי מי ראויין לקיים‪ ,‬וסידדו המסכתות דברי נזיקין‬ ‫מתים‪ .‬אלא טבע האדם שעל מת אינו מתפלל שיחיה‪.‬‬ ‫אחוז בהלה ושטוף זיעה קרה‪ ,‬התעורר הבחור משנתו הטרופה‪ .‬זכר‬ ‫לבדם‪ ,‬ודברי יבמות לבדם‪ ,‬ודברי קדשים לבדם‪ ,‬וסתם נמי במשנה‬ ‫החלום עודנו מול עיניו‪ ,‬המראה הנשגב בו ראה את רבו מתגלה‬ ‫דברי יחידים שראה דבי את דבריהם‪ ,‬ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫אליו מהעולם העליון עודו עומד מולו חד כתער‪ .‬בידיים רועדות‬ ‫כמותם"‪) .‬ב"מ לג‪(:‬‬ ‫מקורות‪ :‬התודה והברכה להרה"ג רבי חיים אביגדור פיליפ שליט"א‪ ,‬על שנהג בי עין טובה‪ ,‬ונתן לי רשות‬ ‫להעתיק מספרו 'משנת התנאים'‪ ,‬על התנאים הקדושים‪ ,‬שעתיד לצאת בקרוב בס"ד‪ .‬הקב"ה יעזור שיזכה‬ ‫החל למשש את רגליו בוחן את כל האיזור שכאב‪ ,‬את כל המקומות‬ ‫להצלחה בכל מעשה ידיו‪ ,‬מתוך בריאות הגוף והנפש‪ ,‬אכיה"ר‪.‬‬ ‫בהם התפרצו ההתקפים‪ ,‬אולם למרבה הפליאה‪ ,‬ולגודל‬ ‫בבן יהוידע )ברכות א‪ (.‬מביא רמז במילת הפתיחה של המשניות‪,‬‬ ‫ההתרגשות‪ ,‬אכן כן הוא נרפא לחלוטין‪ ,‬אין זכר לכל הכאבים‬ ‫'מאימתי' ר"ת א'ני י'הודה מ'חבר מ'שנה ת'ורת ה'‪.‬‬ ‫מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל ‪ S5813468@GMAIL.COM‬או ‪05331-03541‬‬ ‫תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו‬ ‫טז‬