בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava
הטקסט של גיליון זה
לוח לימוד היומי
פרשת וישלח הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
יערת דבש-של"ה הק' שולחן ערוך בבא בבתרא
מ- יום סי' סעי' פר' משנה דרוש-
מסכת
י-יא א' ויש להבין ב' כו ג-יא א'
יב-יג תמיד ענין חנוכה כו יב -כא ב' ב'
ג' כו-כז כב-ד ב'-ג' יד-א תמיד ומהרא"י
כתב
תמיד ג' כז-כח
אורח יכול ב-ג ה--ח ד'
ד-ה תמיד לשון אבא ג' ב - ט ה' כח-
מורי כט
ו-ז תמיד בענין הדיבור ג' כט ג-ח ו'
ייי י כט ט-טז שב"ק
פר' ויצא תשפ"ז
גליון תתקנ"ה
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
Aגילוי דעת שהכל לשם ה' לבד a Aכל החכמות יונקות מהתורה a
אם יהיה אלקים עמדי והיה ה' לי לאלקים וגו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ויקח מאבני המקום ושם מראשותיו )כח ,יא( .ברש"י :התחילו מריבות זו עם זו וכו'.
)כב ,כ-כב( .כי באמת אי אפשר לאדם שיהיו כל מחשבותיו תמיד שוים ,אך בשעה נראה כי האבנים מרמזים על החכמה המכונה בלשון אבן ,וכמו שאמר שלמה )משלי
שיתלהב לבב אנוש להשי"ת ומייחד כל מחשבתו לה' כאשר חפץ ה' ,באותה שעה ט( 'חכמות בנתה ביתה' ,והנה 'שבעה מוצקות למנורה' )זכריה ד ,ב( -הוא רמז
ימסור מודעא שכל מעשי עבודת ה' אשר אעשה היום תהיה על כוונה זו שאני לשבע חכמות ,וכל אחת אומרת עלי יניח צד את ראשו ,שהיא תהיה ראש לכל
מחשב עתה ,וכל התערובות ממחשבה שתתערב בו יהיה בטל ומבוטל ,לא יקבלו החכמות ,ועתה כשראה יעקב החורבן ותורה חוגרת שק שאין מעלת התורה
ה' ממני ולא יעשה רצוני במחשבה ההיא ,כי אם יקבל המצוה ההיא שאעשה אז ניכרת נגד שאר חכמות ח"ו ,על כן לקח מאבני המקום שהתחילו מריבות ,וכולן
נבלעו באחת ,לרמז שכל החכמות יונקות מהתורה ,ולולא התורה לא היה אפשר
על מחשבתי של עתה .ובזה יש לפרש נדרו של יעקב אבינו ע"ה ,שלא נדר כלום
שתמצא חכמה בעולם כלל ,ואם מתנגדות לדעת תורתנו הקדושה ידוע שאין
ולא התחייב את עצמו בשום דבר ,אלא כך אמר 'אם יהיה אלקים עמדי והיה ה' לי
בחכמה כזו כלום ,ועל כן כולן נבלעו באחת היינו לומר שכולן תלויות ועומדות
לאלקים' שיתייחד שמו עלי כפרש"י ,ואם אז 'והאבן אשר שמתי מצבה יהיה בית
תורת מהרי"ץ בתורה.
אלקים' ,אם אבנה בית ומזבח ומצבה לשם ה' ,ואם 'כל אשר תתן לי עשר
אעשרנו' ,היינו כל אשר אני עושה ,הכל יהיה 'לך' פירוש לא לי לטובתי ולשום Aביד האדם להיות למעלה מן המלאכים a
כונה אפי' כוונת עוה"ב ,אלא כולו שלך לעשות רצונך .ונמצא כל נדרו של יעקב
והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים
מוסב על תיבה אחת שבסוף הנדר ,הוא תיבת "לך". בו )כח ,יב( .כי פרא אדם יולד ,ויש בידו להשלים נפשו ללכת ממדריגה למדריגה עד
חתם סופר )פרשת כי תצא עמ' פ"ח ד"ה כי( שמגביה עצמו יותר ממלאכי השרת .וזהו 'והנה סולם מוצב ארצה' זהו האדם
שתחילתו מוצב ארצה' ,וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו',
Aע"י השפעת חסד ורחמים ילכו בדרך הטוב a שבהתחלה הם גבוהים ממנו ועולים במעלה עליו ,ולבסוף הם יורדים בו ,שהם
ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים )כח ,כא( .נראה לפרש שיעקב כתב סופר במדריגה למטה ממנו.
אבינו ע"ה ביקש 'והיה ה' לי לאלקים' דהיינו שמקבל ע"ע באהבה מידת הדין
בחינת אלקים ,וכפירש"י 'שיחול עלי שמו זה -היינו שם אלקים שהוא דין - Aהבא ליטהר מסייעין אותו לעלות מעלה מעלה a
מתחילה ועד סוף' לחיות חיי צער ויסורין ,כל זאת על מנת שיושפע רחמים וחסדים והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו' והנה ה' נצב עליו )כח ,יב-יג(.
לזרעו אחריו עד עולם 'שלא ימצא פסול בזרעי' ,כי כאשר יושפע חסד ורחמים על הנה אל יאמר האדם איך אפשר להיות ירא ה' באמת ובתמים ,הלא רב ממני הדרך
תורת מהרי"ם ישראל אז יודו לה' חסדו וילכו בדרך הישר והטוב. והסולם העולה בית א-ל ,שהרי כבר אמרו חז"ל )אבות פ"ב מט"ז( "לא עליך המלאכה
לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה" ,כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו
Aעניני גשמיות המסייעים לרוחניות אף הם קודש a אלא כל אחד לפי כוחותיו והשגותיו יעבוד את ה' ,והבא ליטהר מסייעין אותו
הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני )לא ,מ( .ואמרו במדרש שיעלה מעלה מעלה למדרגות הצדיקים .וזה מרומז בפסוק 'והנה סולם מוצב ארצה
)ב"ר עד ,יא( שאמר אז יעקב ט"ו שיר המעלות שבתהלים .נ"ל דכאשר שם אל ליבו וראשו מגיע השמימה' דסולם השלימות מוצב על הארץ וכל מי שחפץ יכול לעלות
כל הטורח ההוא שעשה בעניני צורכי עוה"ז נפל עליו פחד ,ואמר אם לחיי עוה"ז בו ,ומשליבה לשליבה יוכל לצעוד עד שראשו יגיע השמימה ,כי 'הנה ה' נצב עליו'
לשמרו ולסייעו על כך ,אך אם האדם עומד על עמדו ואף אינו מתחיל לעלות
כך לחיי עוה"ב עאכו"כ ,וזו שאמר )ל ,ל( 'ומתי אעשה גם אנכי לביתי' היינו לבית
במדרגות עבודת השי"ת ,וודאי שיבצר ממנו להתעלות עוד במעלות השלימות.
ה' לעוה"ב ,אמנם זאת השיב אל ליבו כי המסייע והדרך המוביל למצוה הוא ג"כ
תהלות מהרי"ץ )מזמור לט פסוק ו(
מצוה ,וכל העוסק בעניני עוה"ז כדי שיוכל לעבוד את ה' ולגדל בניו לתורה ועבודה
וליר"ש -וכ"ש יעקב אבינו שהוצרך להעמיד י"ב שבטי קה ולבנות בית ישראל -
Aיעקב התפלל שיהא נחשב צדיק אף בבית אביוa
אז גם עניני החול נעשים קודש ,ובזה נתיישב דעתו והתחיל לשורר שיר המעלות,
ושבתי בשלום אל בית אבי )כח ,כא( .פירש"י" :שלום מן החטא שלא אלמד מדרכי
כי עניני עוה"ז המסייעים ומעלים לעניני עוה"ב הם דוגמת שירי המעלות שהיו
לבן" .וקשה מה ענין חטא לחזרתו לבית אביו ,אטו אם ישב שם אין צריך שמירה
אומרים במקדש ,כי הם מעלים לקודש ולכן הם ג"כ קודש .וזה מרומז במזמור 'שיר
מן החטא .ונראה לי כי כמה פעמים רשעות אנשי המקום גורם להיות שם צדיק
למעלות אשא עיני אל ההרים' שמיוחס ליעקב אבינו ע"ה ,שהתנחם בזה ש'מאין
נקרא עליו ,ומי שנחשב במקום זה צדיק יכול להיות שבמקום אחר בין צדיקים לא
-דהיינו עניני עוה"ז שהם אין וכלא חשיבי -יבוא עזרי' לעזר וסיוע לעניני נחשב לכלום ,וזהו שאמר 'ושבתי בשלום אל בית אבי' ופירש"י שלום מן החטא,
עוה"ב ,כי 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' שהוא ברא את הארץ שיהיה עזר שאף בבית אביו הצדיק יהיה צדיק ושלם' ,שלא אלמד מדרכי לבן' להיות נחשב
מהר"ם שיק לעניני עבודת השמים. וידבר משה צדיק רק כלפי מעשי לבן.
סוז"ת סוזק"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ ר"ת צאה"ש הדלה"נ
הפטרה:
ויברח יעקב 9:09 8:01 מג"א: 5:50 5:16 4:16 בני ברק 5:53 5:15 4:01 ירושלים:
)הושע י"ב י"ד( 9:39 8:47 גר"א: 5:17 4:59 3:49 לאנדאן: 5:54 5:17 4:01 בית שמש:
5:50 5:13 3:59 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}חלום יעקב ורעידת האדמה בצפת{
בית מדרש של ה'בת עין' בצפת \ רעידת האדמה שהרעידה את כל היהדות \ גדולי ישראל בסיבת הצרה \ רבינו החת"ס :קנאת ירושלים עשתה
זאת \ עקידת יצחק ושכיבת יעקב משפיעים עד דורנו אנו \ יעקב אבינו הכין את הדרך לגלות \ כוח להחזיק מעמד עד שנזכה לשוב לציון ברינה
לו˙ ׁ˘וֹ ֵמר ֻח ֵּ˜י ה' ימן ¿ל ָבנ ƒים¿ ,ו ָגלוּ˙וֹ ׁ ֶ˘ל ַי ֲﬠ˜ֹב ֶו ¡היוֹ ˙וֹ נ¿ ƒר ָּדף ¿ ּג ָר ָמא נֶ ֶדר ַה ּׁ ֵ˘נ ƒיּƒ ,כי ּƒבז¿ ּ
כו˙ ָמה ׁ ֶ˘ ֲאנ ƒי ַּב ָ ּג ּ ¿ו ƒה ֵ ּנה ַמ ֲﬠ ֵׂ˘י ָאבוֹ ˙ ƒס ָ
לו˙ ָּבנָ יו¿ ,ו ָא ַמר ַי ֲﬠ˜ֹב 'ƒאם ƒי ¿ה ֶיה ¡אל ˜ֹƒים ¿ו˙וֹ רוֹ ָ˙יו ,סוֹ ף ַה ָּכבוֹ ד ָלבוֹ א'¿ ,ו ָה ֶא ֶבן ַה ּזֹא˙ ֲא ׁ ֶ˘ר ַׂ˘ ¿מ ּ˙ƒי ַמˆֵּ ָבה ימן ¿ל ָג ּהוא ƒס ָ
ƒמ ָ ּל ָבן ¿ו ָﬠ ׁ ָ˘יו ּ
כו˙ זֶ ה ֶאז¿ ֶּכה ַל ֲחזֹר ƒל ֻיר ּׁ ַ˘˙ ָאבוֹ ˙ ¿ ¿
ƒע ָּמ ƒדי ּו ׁ ¿˘ ָמ ַרנ ƒי ַּב ֶּד ֶרך ַה ֶּזה ֲא ׁ ֶ˘ר ָאנ ֹƒכי הוֹ ֵלך' ,פיר˘"י ַמ ֲﬠ ָׂ˘יו ¿ו ָל ָבן ƒי ¿ה ֶיה ֵּבי˙ ¡אל ˜ֹƒים'ּƒ ˘ֶ ׁ ,בז¿ ּ
˘ ּ ֶפ ֶל˙ בעו"ה .דר˘ו˙ ח˙ם סופר )כבוד מלך ,דרו˘ ד'( כו'¿ ,ו ƒדין ¿ו ƒל ¿בנוֹ ˙ ƒעיר ¡אל ˜ֹƒים ַה ֻּמ ׁ ¿ הו ¿ו ֶא ׁ ¿˘מֹר ּ˙וֹ ָר˙וֹ ¿ו ּ
כו''¿ ,ו ָה ָיה ה' ƒלי ֵלאל ˜ֹƒים' ׁ ֶ˘ ֶא ֶﬠ ¿ב ֵד ּ ¿ו ּ
חשובה מירושלים אשר שם שער השמיים ,אלא כוונתו *** כ"ד בטבת תקצ"ז .עיה"ק צפת ת"ו.
לשבח את עיה"ק צפת לעומת שאר ערי ארץ ישראל חוץ
מירושלים.
על מה רגזה הארץ ר' יהושע-לייב הגבאי המסור עומד בזווית בית המדרש
מעשה פלא זה התפרסם בעולם כנס למעלה מדרך הטבע עסוק בעבודת הקודש ,בזריזות ובזהירות הוא מכניס את
אמנם כאן ,מדברי כיבושין שנשא בפני קהל ועדה ,הוסיף בזכות אותו צדיק ,אך לעומת זאת נספו באותו רעש ,בעיה"ק העצים לתנור ומצית בהם האש ,ואט-אט החל החום
החתם סופר פן נוסף ומיוחד במינו במה גדלה ונשגבה צפת וטבריה ת"ו ,כאלפיים נפשות מישראל .היגון והאנחה להתפשט בחלל בית המדרש .הן בעוד כמחצית השעה
ירושלים משאר ערי הארץ ,טעם נפלא אשר בהתבוננות היו נוראים ואיומים ,בכל קצוות תבל נחרדו למשמע חרון האף יתכנסו המתפללים לתפילת מנחה לעת ערב ,והקור
ראויה נבחין בחשיבותו הגדולה והעמוקה עבורנו בימי שנחת על תושבי הגליל ,ובהרבה מקהלות ישראל נערכו מקפיא העצמות בגליל העליון דורש ממנו לחמם את חלל
הגלות. דרשות התעוררות על הצרה הזאת. בית המדרש מבעוד מועד ,כדי שיוכלו המתפללים
לשפוך צקון לחשם ביישוב הדעת ובחמימות הלב –
החתם סופר מונה את שבחה וקדושתה של ירושלים הגה"ק רבי ישראל משקאלוו זי"ע – מתלמידי הגר"א תרתי משמע.
דרגה אחר דרגה" :כי שם שער השמים עיר שחוברה לה ומתושבי ורבני צפת ,אשר שהה באותה העת בעיה"ק
יחדיו ,שם הר המוריה עקידת יצחק ,שם שכב יעקב ירושלים – שלח איגרת בהולה אל הגולה ,אל רבן של ישראל, זכות מיוחדת נפלה בחלקם ,שבבית מדרש קטן זה קבע
וחלם לו סולם ,שם הר בית שכל פיות עליו פונים ,ולא זזה ראש גולת אריאל רבינו החתם סופר זי"ע .במכתבו הארוך מקום לתפילתו האי גאון וצדיק ,הרה"ק רבי אברהם דוב
שכינה מכותל המערבי" .קדושת ירושלים שהיא שער הוא מגולל את הצרה הגדולה וזועק זעקת הצלה עבור תושבי מאווריטש זי"ע – בעל ה'בת עין' – אשר עלה לארץ
השמים גדלה ושגבה עד מאוד מחמת ששם נעקד יצחק צפת והגלילות .את סיבת הצרה הוא תולה כפורענות על פירוד הקודש לפני כשנתיים וחצי ,בחודש אלול תקצ"ג ,וקבע
אבינו על גבי המזבח ,ושם שכב יעקב וחלם לו הסולם לבבות ,וגם כאות מן השמיים לייסד את היישוב בירושלים;
את דירתו בעיר .רבים מתושביה התדבקו אליו בעבותות
המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה .משם נמשכת ובעיקר הוא רואה בזה אות מן השמים על הגאולה הקרובה,
אהבה ,לקבל ממנו תורה ודרכי עבודה.
הקדושה לבית שכל פיות פונים אליו ,ומשם נמשכת עליה ניבאו חז"ל "בעקבתא דמשיחא הגליל יחרב" )סוטה
הקדושה לעולמי עד ,עד כדי כך שגם בחורבנה לא זזה מט.(: עוד הוא משוטט במחשבותיו ,וראשוני המתפללים
שכינה מכותל המערבי. הגיעו ,עטופים במעיליהם וצעופים בצעיפיהם .לעת
רבינו החתם סופר זי"ע נחרד מאוד בשומעו את הבשורה
המבהילה ,ובהספידו "על מיתת צדיקים ועל חורבן ארץ שקיעת החמה הופיע גם ה'בת עין' זי"ע ונעמד על
כאשר נתבונן בזה נגלה דבר נפלא .לפי דברי קודשו אלו,
הגליל בארץ הקדושה" ,שנשא בחודש אייר תקצ"ז )דרשות מקומו .שליח הציבור נעמד ליד העמוד ,במקום מדרון
כאשר יש לו לאדם שתי ברירות ,האחת לדור בגליל
חת"ס ,הספדים דרוש ט"ז( ,יצא מדרכו בקודש ובקול בכי הרים קצת ,לרמז על מאמר נעים זמירות ישראל "ממעמקים
העליון עם גודל קדושתה ,והאחרת לדור בעיה"ק
קולו בלשון מבהילה לאמור" :ונשאר קושיא לאלקינו מדוע קראתיך ה'" ,ותפילת מנחה החלה בהשתפכות הנפש.
ירושלים ,אזי אף כעבור אלפי שנים מאותם מאורעות
מופלאים שעברו האבות הקדושים ,עליו לבחור לדור עשה ה' ככה לארץ הזאת". רעש אדיר ונורא נשמע לפתע .הלבבות נחרדו והחושים
בירושלים עיה"ק ,כי שם נעקד יצחק אבינו ,וכי שם שכב נשתתקו .לא היה זמן אפילו לחשוב על מקור הרעש ועל
בנוסף לטעמים של רבי ישראל משקלוב הנ"ל שמביא שם,
יעקב אבינו ונתגלו לו מראות אלקים .מחמת סיבות אלו משמעותו ,כאשר קירות בית המדרש החלו לרעוד
יבחר לדור בירושלים. מוסיף החת"ס טעם מדיליה על מה הסיב ה' עונש כזה על
יושבי צפת" :אך לפי דברי אליהו זכור לטוב ,שרעידת הארץ ולהזדעזע ואבנים החלו ליפול ארצה.
*** הוא מקנאת ירושלים ,נראה לי כי צדיק הוא אלקינו ,וקנאת
ירושלים עשתה זאת ,כי שם שער השמים עיר שחוברה לה המתפללים החלו לרוץ לכיוון הפתח ,אך ה'בת עין' זי"ע
הזהירם לבל יהינו לצאת; במקום זאת ציווה עליהם
דרך סלולה לכל אורך הדורות יחדיו ,שם הר המוריה עקידת יצחק ,שם שכב יעקב וחלם לו
לעמוד סביבו .ואז קרה דבר פלא נורא :ה'בת עין' זי"ע
מונח כאן יסוד גדול ללמד על הכלל כולו של מעשי סולם ,שם הר בית שכל פיות עליו פונים ,ולא זזה שכינה
מכותל המערבי ,והנה נשכחה לגמרי זה מקרוב מאה שנים הפיל את עצמו על הארץ בפישוט ידיים ורגליים ,וכל
האבות הקדושים שאנו קוראים בפרשיות אלו .אסור לנו
שמו פניהם לצפת כי שם קבר איש אלקים הרשב"י במירון המתפללים הצטופפו סביבו באימה וחרדה גדולה.
לדמות בנפשנו שכל אלו הם מעשיות ודברים שקרו
בשעתם ואין להם השפעה לדורות; עלינו להשכיל על והאר"י בצפת ,וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא
לצפת וטבריה ,וירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבוד". אבנים נפלו מסביב ,כיפת בית המדרש וקורותיו
דבר אמת ,שכל מעשיהם אשר פעלו ועשו יש להם התמוטטו ונפלו ארצה ,הכל מסביב אבק ועפר – אך מקום
השפעה ישירה אף לימינו אלה ממש. *** מצומצם זה ,שבו נמצא ה'בת עין' זי"ע והעומדים
מסביבו ,לא נפגע ולא ניזוק .כיפת הגג נשארה תלויה
וכדברי החת"ס שהבאנו בריש המאמר ,שכל עניינו של
יעקב אבינו בברחו מפני עשיו אחיו ומה שגלה לבית לבן,
קדושת ירושלים – ע"י מעשה האבות הק' מעליהם ,כמעט באוויר.
תוקף דעתו הבהירה של החתם סופר זי"ע במעלתה הגדולה
הכל הוא סימן לנו – לגלות שבה אנו נמצאים ,שנזכה של ירושלים ידוע זה מכבר מדברי תשובותיו בהלכה ,שהשיב לציון נס גדול זה למעלה מדרך הטבע ,נחקקו על קיר בית
להחזיק מעמד בגלות לשמור מצוות ה' וחוקיו .כי יש לנו בשנת תקפ"ח לפ"ק להגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצוק"ל המדרש על אבן שיש השורות הבאות" :מה נורא המקום
אב זקן אשר הכין וסלל לנו את הדרך ,והוא כבר הכניס )שו"ת חת"ס יו"ד סימן רל"ג – רל"ד( .גם שם עמד בכל תוקף ועוז הזה ,בית מדרש רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש
כוחות בשבילנו שנוכל להחזיק בחזקה לכל אורך הגלות. להעלות את ירושלים בראש ערי ארץ הקודש להתיישב בה. זצ"ל ,שחזה את הרעש הגדול בעיר צפת תובב"א
ובזכות זה אכן סוף הכבוד לבוא ,שיקויים בקרוב "והאבן ומה שסמך עצמו רבי אפרים זלמן על דברי הגה"ק המקובל בתקצ"ז ,ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן
הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים" ,לחזור רבי אברהם אזולאי זי"ע בספרו 'חסד לאברהם' )מעין ג' נהר והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים".
לירושת אבות ולבנות עיר אלקים המושפלת ,במהרה י"ג( ,כי אין אוויר זך בכל ארץ ישראל כמו אוויר צפת ,מבאר ]לרגל יוד"ק של ה'בת עין' זי"ע – י"ב כסלו תר"א לפ"ק[
בימינו אמן. החת"ס בפשטות ובנחרצות שחלילה לומר שצפת תהיה
ב
הלכות מעשר כספים )ב(
נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך )בפרשתינו -בראשית כח ,כב(
אומר במדרש דיעקב תקן להם לתת מעשר מממון )פירוש בעלי התוספות שם(
א .מחלוקת הפוסקים בדין מעשר כספים ,יש אומרים דהוי מן התורה,
)תוס' מס' תענית דף ט' ע"א בשם הספרי ,שו"ת שער אפרים סי' פ"ד( ,ויש אומרים
דהוי מדרבנן) ,חוו"י סי' רכ"ד ,שו"ת תשובה מאהבה ח"ד סי' פ"ו( ויש שכתבו
דאינו אפילו מדרבנן אלא שמ"מ יש חיוב ליתנו) ,ב"ח סי' של"א ,חכ"צ ,שאילת
יעבץ ח"א סי' ו'( ויש שכתבו דאינו חיוב אלא מידת חסידות) ,שו"ת חת"ס יו"ד
סי' רל"א ,שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' של"ד(.
ב .מי שנוהג כן הוי עליו כנדר ואסור להפסיק ,ולכן יתנה מתחילה שאינו
מקבלו עליו בתורת נדר) .חוות יאיר סי' רכ"ד(.
ג .ומ"מ יכול להתיר ולשאול על הנדר) .צדקה ומשפט פ"ה בשם אחרונים(
ד .אם לא נהג לעשר עד עתה ורוצה מעכשיו להתחיל לעשר ,אינו חייב
לעשר על כספים שהי' לו בעבר ,אבל אם קבל עליו ולא הפריש ,חייב
להשלים )שו"ת שבט הלוי ח"ט(.
ה .מי שאין ידו משגת כדי פרנסתו יש לו להפריש המעשר ויכול לזכות
לעצמו להוצאת פרנסתו) .מנחת יצחק ח"ו סי' ק"א( ,ויש שכתבו שאם לא
קבל על עצמו בפירוש להפריש מעשר אין צריך להפריש בכהאי גונא,
אבל אם קבל על עצמו ונדר בפירוש שיתן מעשר צריך להפריש) .צדקה
ומשפט אות כ'(.
ו .יש שכתבו דהפרשת המעשר יהי' בדקדוק ובצמצום בדיוק לא פחות
ולא יותר) ,כנה"ג סי' של"א( ,ומן הראוי שיהי' לו פנקס מיוחד לחשבון
המעשרות) ,שם( ,ומי שרוצה לתת יותר יתנה שהמותר הוא נותן
בתורת צדקה) ,אהבת חסד פי"ט סעיף ג'( .ומ"מ אם הוא מסופק בסכום
המעשר יכול להוסיף) ,צדקה ומשפט שם ,הערה מ'(.
ז .מן הנכון שיקבע לו זמן קבוע שבו יעשה חשבון ריווח והפסד של כל
עסקיו בתקופה זו ,ומריווח הנקי יפריש מעשר) ,אהבת חסד פי"ב סעיף ב'
ועוד אחרונים(.
ח .אם נהג אביו לתת מעשר כספים מתחייב גם הבן משום אל תיטוש
)שאילת יעב"ץ ח"א סי' ו( ,ויש חולקים עליו )עי' פתחי תשובה יו"ד סי' רי"ד סע"ה ה'(
ומ"מ אם התנה האב שאינו מקבל עליו בנדר ,לכו"ע אין חיוב על הבן
להמשיך) ,צדקה ומשפט שם הערה כ"א(.
ט .כל מה שמרוויח דרך עסק וסחורה או שמרוויח ע"י היתר עסקא
צריך לעשר ממנו ,וכן המקבל משכורת קבועה.
י .המקבל מתנה וכן היורש חייבים במעשר אע"פ שהנותן או המוריש
עישר מקודם את ממונו) ,צדקה ומשפט שם( ,וה"ה המוצא מציאה והזוכה
מהפקר )שאילת יעב"ץ סי' ג'( וכן אם גבה חוב שנתייאש ממנו כבר צריך
להפריש ממנו מעשר) ,חי' הפלאה כתובות נ.(.
יא .מכר באשראי אינו מעשר עד שיגבה החוב )שבט הלוי ח"ט סי' ר"א(.
יב .אין צריך להפריש על הכספים שמוציא לצורך פרנסתו ויש להפריש
מן הריוח בניכוי סכום ההוצאות) ,חוות יאיר סי' רכ"ד( ,וה"ה הוצאות
נסיעות למקום העסק או למקום העבודה ג"כ מנכה) ,צדקה ומשפט שם
הערה ל"ה(
יג .אשה היוצאת לעבודה והוצרכה עבור זה לשכור עוזרת או שומרת
טף ,מנכה מן הריוח) ,שם(.
יד .הוצאות מזונותיו ומזונות אנשי ביתו אינו מנכה מסכום הריווח) ,ברכי
יוסף סי' ר"מ ,בשם רוב הפוסקים( ,וי"א דיכול לנכות) ,שם בשם ראשון לציון לבעל
האוה"ח הק'( .ומי שדחיקא ליה שעתא יכול לסמוך על דעה זו) ,צדקה ומשפט
פ"ו הערה י"א(.
טו .מס הכנסה יכול לנכות מן הריוח) ,צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ו( ,ובשו"ת מנחת יצחק
)ח"ה סי' ל"ד( כתב דהמחמיר תבוא עליו ברכה ,ואם פרנסתו דחוקה יכול
לנכות ,אבל מיסים הניתנים עבור רכושו הפרטי ודירתו יכול לנכות) ,שם(.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא מציעא
האם מותר להלוות בלא עדים? – האם יש מצות ביומו תתן שכרו בפועל גוי
לא ,האם יש בזה משום לפני עור .והוכיח מדברי רש"י שפירש שעובר על פרק ה' משנה
לפני עור משום שעולה על דעתו של לוה לכפור ,נמצא שאף שבעת שמלוה האם מותר להלוות בלא עדים?
לו שלא בעדים לא נודע שיכפור ,מ"מ עובר והוא הדין כאן.
ואלו עוברין בלא תעשה וכו' ,וחכמים אומרים אף הסופר וכו':
פרק ט' משנה בגמרא )ב"מ עה (:איתא אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה
האם יש מצות ביומו תתן שכרו בפועל גוי? אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול ,וריש לקיש אמר
גורם רעה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק.
אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ופירש"י ,שעולה על רוחו של לוה לכפור .עוד איתא בגמ' שם ת"ר שלשה
ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר וכו' ,וכן גר תושב יש בו משום צועקין )בבי"ד של מטה -רש"י( ולא נענין )שהרי הן גרמו לעצמן -רש"י( ,ואלו הן מי
ביומו תתן שכרו: שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים .וכן נפסק להלכה בשו"ע )חו"מ סימן
בגמ' )ב"מ דף קיא (:איתא מאחיך פרט לאחרים -פירש"י ,עכו"ם ,מבואר להדיא ע' ס"א( שאין להלוות בלא עדים אפילו לתלמיד חכם ,משום איסור לפני
בגמ' דליכא מצות עשה דביומו תתן שכרו בגוי ,אמנם בספר המצוות עור ומשום שגורם קללה לעצמו.
להרמב"ם )מ"ע ר' ,מל"ת רלח( כתב את דין משנתינו האמור לגבי גר תושב,
שעובר עליו משום ביומו תתן שכרו ,ולא משום בל תלין ,אלא ששינה מלשון וכבר נתחבטו בזה גדולי הפוסקים אמאי אין נזהרים בזה ,וכך כתב ערך
המשנה ולא כתב גר תושב אלא 'גוי' ,ומשמע מדבריו דגם בגוי איכא מצות שי בזה"ל ,ותמיהני שלא ראיתי לאנשי מעשה שיהיו נזהרים בזה ,ולולי
לשון הפוסקים הייתי מפרש שדקדקו לומר כל מי שיש לו מעות ,משום
ביומו תתן שכרו ,וכן כתב בספר החינוך )מצוה רל( דלדעת הרמב"ם עובר בן
שחזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ,ולא שכיח כ"כ שיכפור ,וזהו
נח על העשה.
גם הטעם שכופר הכל פטור משבועה מה"ת .אלא רק מי שיש לו מעות
וכבר תמה במנחת חינוך ע"כ ,דהא בגמ' מבואר להדיא דרק גר תושב התרבה המיוחדים להלוותן )גמ"ח( ורגיל בכך פעמים רבות ,יזדמן לוה שיכפור
לאיסור ,אך גוי גמור מיעטו קרא דכתיב מאחיך .ובשדי חמד הקשה שהרי הכל ,אבל המלוה רק באקראי מותר מפני שאין זה שכיח ולא חששו לזה.
אמנם הרמב"ם והטור והשו"ע שינוי הלשון ,הרי שלא חילקו בכך.
הפוסקים השמיטו דיני גר תושב ,וטעמם משום שאינו נוהג בזמן שאין היובל
נוהג ,אך אם דין נכרי כדין גר תושב ,שוב הו"ל לפוסקים לכתוב האי דינא. ובערוך השולחן כתב שבזמנינו לא נזהרים משום שמכירים ונאמנים זה
ובמהר"ם שיק על תרי"ג מצוות כתב מתחילה דטעות סופר הוא ברמב"ם, לזה ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו.
אך כיון שספר החינוך הביאו א"א לומר כן .ולכך ביאר דהרמב"ם ס"ל
האם הוא איסור גמור :והריטב"א )מגילה כח (:כתב ,איתא במסכת סנהדרין
דמיעוט 'מאחיך' קאי רק על הלאו דבל תלין ולא על העשה דביומו ,וס"ל
)סג (:אסור לאדם לעשות שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה והתורה
דהוא ככל גזל עכו"ם האסור .וברמב"ם מהדורת פרנקל הביאו דברי
אמרה לא ישמע על פיך ,וכענין שאמרו אסור לשחרר עבדו דעובר בעשה,
המפרשים שיד הצענזור שלטה כאן ברמב"ם ,וראי' לזה שבהלכות לא הזכיר ואסור להלוות את הגוי בריבית .והנכון דההיא לאו איסורא ממש
הרמב"ם דין זה דבגוי איכא עשה זה. דאורייתא או דרבנן ,אלא מידת חסידות בעלמא ,וכענין שאמרו אסור
לאדם שילוה מעותיו בלא עדים ,עכ"ד.
והאדר"ת זצ"ל כתב בענין זה על עצמו בזה"ל ,בראשית ירח אלול בשנת
תר"ס ,בטרם עזבי את העיר ריגא ]לעלות לא"י ולהתיישב בעיה"ק ירושלים ת"ו[ נתתי ובדברי מלכיאל כתב דהעולם סמכו להקל ע"ד הריטב"א אלו ,והוכיח כן
לרופא אינו יהודי לתקן את השיניים שלי ,ובעת גמרו לא רציתי לתת לזוגתי מהעובדא דאיתא בגמ' שרב אשי ניסה את רבינא בענין זה ,וצ"ב מה עלה
תחי' לשלם לו ,מפני שעלה ברעיוני דברי בעל ספר החינוך ז"ל שגם באינו על דעתו של רב אשי שרבינא יעבור על דין מפורש ואיסור גמור ,ומוכח
יהודי יש מצות ביומו תתן שכרו ,וא"כ מצוה בו יותר מבשלוחו ,וחשבתי שאין זה איסור גמור אלא מדת חסידות .ובשו"ת ערוגת הבושם יישב
לומר שמצוה בו גם יותר מאשתו אף שהיא כגופו .אבל כמדומני שנענשתי המנהג כיון דתקנו חז"ל שבועת היסת למי שכופר הכל ,אין לחשוש שמא
בזה ,שאני נדברתי עמו בעד עשרה רובל ,והיא זוגתי תחי' הושווה עמו גם יכפור בהלואה ,דהא יצטרך לישבע ע"כ ,ובגמ' איירי קודם שתקנו שבועת
בעד תקון שיני נכדתינו הילדה תחי' אחד עשר רובל ,ואני לא ידעתי מזה, היסת ורק בכה"ג חששו שמא יכפור הכל.
ושלמתי לו י"ב רובל ,והוא קיבלם ברצון ,וכמובן לא גילה לי מזה ולא החזיר ובפלפולא חריפתא ביאר דריש לקיש שאמר שגורם קללה לעצמו חולק
לי רובל אחד .ונחמתי בלבי על הפסד הרובל ,וגם על הל"ת של לא תחנם, על ר"י ,וס"ל שאין זה איסור גמור של לפני עור אלא שגורם רעה לעצמו.
ואמרתי אל תצדק הרבה ,המקום ימלא חסרוני ,עכ"ד. ולכך מי שאינו חושש מזה ,אין עליו איסור להלוות בלא עדים .וכעי"ז
כתב בשו"ת מהרש"ג שאין כוונת הגמ' שיש בזה איסור גמור ,רק שהוא
המפרשים הקשו אמאי תני דינא דגר תושב רק בסיום המשנה ,ולא מיד באחריות לבוא לידי לפני עור.
בתחילתה כשאמרו כל המקומות ואנשים שיש בהם מצות ביומו תתן שכרו,
והריטב"א תי' דאם הי' נכתב בתחילה היינו אומרים דכל הדינים שנשנו הלוואה בשטר :ובשו"ת יד יצחק נשאל ג"כ על מה סומכים העולם להלוות
אח"כ במשנה שצריך תביעה וכיוצ"ב היינו טועים ואומרים שרק בגר הקילה בלא עדים ,ולאחר שהאריך ליישב כתב לא כתבתי אלא לתרץ סוגיין אבל
תורה על בעה"ב שלא יעבור כשאין הפועל תובעו אך כשהשכיר הוא ישראל לא להלכה וכ"ש לא למעשה .ובעיקר מה שתמה מר על מנהג העולם ,אם
כוונתו שנהגו להלוות בלי עדים ובלי כתב ,אני לא נודע לי שנהגו כן,
יעבור בעה"ב בכל אופן ,ועוד שהמשנה רצה לכלול כל דיני שכיר ישראל
ואדרבא דרכם ללוות רק ע"י כתב .וא"כ לפי מאי דכתב הש"ך עפ"ד
יחד ולכך הביאו דינא דגר תושב רק בסוף. הסמ"ע שבכתב ידו מותר להלוות א"כ יש בזה היתר גמור ,ובפרט בכתבם
והפני יהושע תירץ דלאחר שהמשנה כתבה דבבהמה ובכלים עובר על איסור שיש להם דין שטר ,שאינו נאמן לומר לא לויתי או פרעתי א"כ בודאי אין
בל תלין ,דלדעת תנא דמתני' נלמד דין זה מדכתיב 'אתך' הביאו במשנה בזה חשש כפירה.
שאר הדינים דילפינן מקרא זה ,ורק אח"כ הביאו דין גר תושב שאינו בכלל בשו"ת תורה לשמה )סימן תז( דן האם מותר לנסות משרת אם הוא נאמן,
איסור זה. וכגון שישליך מעות באיזה מקום ויראה אם המשרת יקח אותו לעצמו או
דא
הרב יוסף צבי מרגליות ומטמניות
הלוי שישא שליט"א
מפלאי פלאות התורה
לעשות המצוות קלות בבהירות חזק ונפלא בעשיית מצוה אחת מקבל עליו כל מעשר
כמו המצוות החמורות התורה
עינינו רואות שלמצוה חמורה כגון שופר סוכה לולב
נס השלחן על ידי מעשר
כל מצוה איננה אלא אבר אחד מרמ"ח אברי התורה או
וכדומה ,עובד אדם בהתלהבות ובבהירות חזק ,לא כן רבי חנינא בן דוסא הוה יתיב אכול בלילא שבת ,פחת
גיד אחד משס"ה גידים ,ובעושה מצוה אחת כאילו מקריב פתורא קומי ,אמרו ליה מהו כן .אמר להו תבלין שאלתי
תפילין ציצית ודומיהון אין עושין כל כך בבהירות עצום .מול אבר אחד להקב"ה ,וכאומר רגלה של זו עולה וכו' ,על כן
זה הורינו התנא "הוי זהי"ר" מלשון הארה ,שתאיר במצוה משכינתי ,ולא עשרתיו .והזכיר תיניין ,ועלה השלחן מאליו.
בכל עשיית מצוה אחת מקבל עליו כל התורה ,דעל ידי ירושלמי דמאי ,פרק א' הלכה ג'
קלה ותעשינה בבהירות חזק ונפלא כמו מצוות החמורות. קדושת אבר אחד פשטה קדושה בכולה.
פרקי משה בשם אביו ה"עבודת ישראל", ]תרגום :רבי חנינא בן דוסא ישב לאכול בליל שבת ,נפחת השלחן
דרשות חתם סופר לשבת תשובה ,דף ל"א טור ד'.
הובא בספר "פרקי ישראל" אבות ב' א'.
מלפניו ונפל ,ושאל מה זה ,והשיבה לו אשתו ,תבלין שאלתי
משכנתי ושכחתי מלעשרן .והזכיר תנאי
המעשר שיהא במקום אחר להפרישו אחר
השבת ,ועלה השלחן מאליו ,פני משה ,שם[.
עיין עוד ערך זכרון ד"ה עיקר. #
מצוה
טעם שהעוסק במצוה פטור
מן המצוה
שמעתי מפ"ק זקני מו"ר זצ"ל ]ה"חידושי
הרי"ם"[ הטעם דעוסק במצוה פטור
ממצוה אחרת .שצריך להניח כל כחו
ואונו במצוה דעסיק בה ,ולא נותר בו כח
וחוש למצוה אחרת ,עכל"ק.
שפתי צדיק פרשת וירא ,אות י"ח.
רק מצוות הנעשים ברצון
ובשמחה נכתב בספר החיים
ספרי החיים וספרי המתים פתוחים לפניו
)ראש השנה דף ל"ב ע"ב( .פירוש הדבר ,כי
כל המצוות ומעשים טובים שהאדם
עושה ברצון הטוב ובשמחה ,הוא הנכתב
בספר חיים שיש בו שמחה וחיות ,כמו
שנאמר )אחרי מות י"ח ה'( "אשר יעשה
אותם האדם וחי בהם" וכו' .ומה שהאדם
עושה ח"ו בעצבות בלי חיות ,הוא נקרא
ספר המתים ,כי הוא בלי חיות.
תפארת שלמה לערב יום כיפור.
מי שעובד ה' במצוות אנשים מלומדה
הרי הוא כמת מבלי חיות ,ואמרו שנבראו
מאותן מצוות מלאכים בלי נשמה .ואמנם
העובדים בלב שלם היא עבודה חיוניות,
ונבראו מזה מלאכים חיים עם נשמה וכו'.
בראש השנה ספרי חיים וספרי מתים
פתוחים לפניו ]ראש השנה דף ל"ב ע"ב[,
מי הוא העובד בשמחה ובטוב לבב שהוא
החיים ,ומי הוא העובד כמתים ,ובני ֲעלִ יָּ ה
מועטים בזה ,על כן אין ראויה לומר
שירה על עבודה מזויפת.
דרשות חתם סופר כ"ה אלול דף שמ"ט,
טור ג' ,ד"ה והנה.
הנזהר במצוה אחת בכל
פרטיה ודקדוקיה מסייעים
לו לקיים כל המצוות
זה בלתי אפשרי שיזהר אדם בכל
המצוות לקיימם בכל פרטיהם
ודקדוקיהם ,רק כשאדם נזהר במצוה
אחת לעשותה בכל פרטיה ודקדוקיה
התלוים בה ,זה הוא מסייעו לו שהשי"ת
יהיה בעזרו לקיים כל המצוות.
נועם אלימלך פרשת בשלח ,עה"פ ואתה
הרם את מטך.
ה
ו
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
מעמד הנשגב
"פתיחת שערים וקביעת מזוזות"
לבנייני ישיבתנו הק' בקרית הישיבה באלעד
בהדרו למתחם של קרית הישיבה ,כאשר כשזוכים לפתוח השערים ולקבוע המזוזות ברגשי קודש מיוחדים גיל וחדוה ובשעה
תחילה נכנס לבנין הראשון -בנין הפנימיה לבנייני הישיבה ,כאשר היום כבר מתחנכים דור טובה ומוצלחת נחגג ביום חמישי העבר
שכבר מוכן בתכלית השלימות וההדר ,שם רביעי ,רבינו שליט"א התבטא שהיסודות של פרשת תולדות לסדר כי עתה הרחיב ה' לנו
סייר בכל האגפים ,לרבינו שליט"א נתלוו היום הם יסוד איתן לדור העתיד ,בתו"ד ופרינו בארץ המעמד הנשגב והמיוחל
אחיו הגה"צ רב דקהלתינו בבי"ש שליט"א, התבטא רבינו שליט"א "ליבי אומר לי שזו עת מעמד "פתיחת שערים וקביעת מזוזות"
וכן הנגה"ח הרבני ר' שמואל דוד הרצוג רצון נשגב היום" כשרבותינו הק' מייסדי לבניינים האדירים דישיבתנו הק' "בית יוסף
שליט"א יו"ר קרית הישיבה ובנו הרה"ח ר' הישיבה משתתפים עמנו כאן ורוחם איתנו כאן צבי" שנבנו בקרית הישיבה באלעד ,בהם
מרדכי הי"ו ,יחד עם מנהלי ועסקני קרית חופף עלינו ,וגם אבותינו תלמידי רבותינו הק' יתחנכו בחורי החמד תלמידי הישיבה
הישיבה. בוודאי נמצאים .רבינו שליט"א הזכיר שבית גדולה לתורה ויראת שמים בדרך אבותינו
לאחר סיור ארוך וממושך הופיע רבינו המקדש של מטה מכוון נגד ביהמ"ק של מעלה, ורבותינו הק' .ובס"ד ממש בימים הולכים
שליט"א במבנה של היכל הישיבה ,תחילה ודיבר מהרמב"ן על בית המקדש השלישי ונשלמים בניית בנייני הישיבה בשעה טובה
נכנס באולם האוכל הגדול שם הגו בתורה המקווה, ומוצלחת
מאות תלמידי הישיבות לצעירים - כשרבינו שליט"א התבטא במליצה שהישיבה כפי שכלל אנ"ש בכל אתר עוקבים בדריכות
מתיבתא ירושלים ,מהרי"ם בי"ש ,ומנחת באלעד זו הוא בבחינת בנין הבית השלישי - רבה בארבע השנים האחרונות אחר כל
יצחק ב"ב ,שלמדו בהתמדה מרובה וקול כאשר זו המקום השלישי של ישיבתנו הק' השתלשלות העניינים מאז הבשורה על
תורה אדיר נשמע והדהד למרחקים ,רבינו בארה"ק ,ואמר שאנו ממשיכים כעת את רכישת השטח הענקי על טהרת הקודש,
שליט"א סייר בין בחורי הלמד ועקב מקרוב התורה ותפילה ,כוחות ,קדושה וטהרה של עובר לבניית כל בנייני הישיבה מראשית
על סדר הלימוד ,כשעל פניו ניכרת קורת ישיבתם ובית מדרשם של רבותינו הק' ,וסיים ועד הגמר .כולל מסעות הקודש של רבינו
רוח מרובה מהתמדתם. בדברי הדרכה לנצל את היום הנשגב כדבעי שליט"א ,דינרים ומעמדי קודש בארצות
ברצינות הן בסדר הלימוד והן בכל המעמד. הגולה לטובת הקמת קרית הישיבה,
לאחמ"כ עלה רבינו שליט"א לקומה של
וסיים בברכת ויהי נעם עלינו ויהי רצון שתשרה בסייעתא דשמיא בימים אלו הולך ונשלם
היכל הישיבה ,תחילה סייר רבינו שליט"א
שכינה במעשה ידינו .ובזכות המעמד הנשגב הפרויקט האדיר של קרית הישיבה על
בחדרי השיעורים בקומה ,ולאחמ"כ הופיע
יתעורר עלינו רחמים וחסד שיתבטל מעלינו מבניה ,היכלותיה ואגפיה לשם ולתפארת
בהיכל שם למדו והגו בתורה מאות תלמידי הגזירות והרדיפות נגד לומדי התורה בארה"ק.
ישיבה גדולה ,יחד עם תלמידי ישיבה בית יוסף צבי.
גבוהה ,רבינו שליט"א סייר בין הבחורים משם יצאו מאות בחורי הישיבות לכיוון קרית
הלומדים ,וכן התבונן על כל ההיכל שכבר הישיבה באלעד ,כאשר סדרת המעמדים תפילת שחרית ושיחת
נשלם בנייתו לתפארה. באלעד החל בסדר לימוד מיוחד ע"י כל בחורי
הישיבות הק' החונים על דגל בית יוסף צבי
קודש בהיכל הישיבה
מעמד קביעת המזוזות מרחבי ארה"ק ,כאשר גם תלמידי הישיבות בירושלים
משאר הערים הגיעו ללמוד יחד ,סדרי הלימוד המעמד המיוחד של "קביעת מזוזות
ופתיחת שערים התקיימו בהיכל הישיבה וכן באולם הגדול של ופתיחת השערים" לבניני ישבתנו נקבע
לאחמ"כ קבע רבינו שליט"א בהתרגשות חדר האוכל במשך שעתיים רצופות ,ובכך ליום חמישי תולדות ,כאשר סדר היום החל
את המזוזה בכניסה לאולם האוכל ,בקביעת חינכו את הבית לראשונה בלימוד התורה בהתרגשות דקדושה עוד בהיכל הישיבה
המזוזה בפתח היכל הישיבה כיבד רבינו ברציפות .הבחורים הגיעו יחד עם כל הק' בירושלים מקום שהתפללו אבותינו,
שליט"א את הגה"צ רב דקהילתנו בי"ש המשגיחים ,מנהלים וכל הצוות הרוחני. כאשר רבינו שליט"א הופיע לתפילת
שליט"א ,כן כיבד את הגאון רבי דוד צבי שחרית מרוממת בשעה 8יחד עם תלמידי
שלזינגר שליט"א ראש ישיבת מנחת יצחק תפילה בציון רבותינו הק' הישיבות מירושלים ,התפילה היתה
בקביעת מזוזה בכניסה השניה של היכל בשעה 11.30יצא רבינו שליט"א לכיוון אלעד בהתלהבות והתעוררות יתירה.
הישיבה. לפאר בראש מעמדי הקודש ,על אם הדרך לאחר התפילה עלה רבינו שליט"א
לאחר מכן התפלל רבינו שליט"א תפילת הגיע לתפילה מיוחדת בציוני רבותינו הק' למדרגות ארון הקודש ובעודו מעוטף
מנחה בהיכל הישיבה ,יחד עם מאות מייסדי ישיבתנו הק' והעתיר בתפילה חרישית. בטלית נשא דברות קודש נרגשים ,רבינו
תלמידי הישיבות ,רבנן ותלמידהון .כאשר שליט"א הזכיר את הפסוק בפרשת השבוע
זכיה מיוחדת היתה שרבינו שליט"א יחנך סיור בבניני הישיבה "ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם
את קרית הישיבה עם התפילה הראשונה. בשעה 12.40בצהריים הופיע רבינו שליט"א אביו" ,ודיבר על פנימיות היום הנשגב
ז
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
היתה מרכז חייהם ומעולם לא פסקה מעמד הלחיים התרגשות מיוחדת שרתה בעת התפילה.
ישיבה מביתם .מברעזווא ,גאלאנטא לאחמ"כ הופיע רבינו שליט"א להמעמד לאחר מנחה נשא הרה"ג ר' אהרן נחמן
וחוסט ,וכשהציעו למרן רבינו מהרי"ץ זי"ע הנשגב ,מעמד הלחיים לרגל המאורע ,המעמד טויסיג שליט"א משפיע בקהלתינו הק'
את הרבנות בעיר וארה"ק התנה זאת בתנאי נערך בחצר הענקית של קרית הישיבה ,כאשר באלעד דברים קצרים ,בגודל העת הזו ומה
שייסדו ויחזקו לו את ישיבתו .ומאז ועד במרכז החצר ישבו מסודר מאות תלמידי נאה לחנוך את בנייני הישיבה בתפילת
הלום עדיין נמשכת הרבצת התורה באותה הישיבות ,כן השתתפו במעמד ,כל צוות מנחה ,כאשר ידוע מה שהגה"ח ר' יוסף
דרך ומסורת תחת הנהגתו הרמה של כ"ק הישיבות ,זקני ופארי אנ"ש ,מנהלי ועסקני דוידוביץ ז"ל התבטא פעם שמכל העבודה
רבינו שליט"א ,כאשר ישיבתנו כבר הולכת מוסדותינו הק' ועוד ציבור נכבד מאנ"ש.
וגודלת בליע"ה והמקום לא מכיל את מספר ודמותו של מרן מהרי"ץ הוא העובדא
התלמידים .וכעת כאשר זוכים לראות את כאשר בראש המעמד ישבו לצד רבינו שליט"א שתפילת מנחה פשוטה היתה נראית כמו
בנייני הישיבה על תילם בנוייים מה רבתה בשולחן הכבוד הגה"צ רב דקהלתינו בבי"ש תפילת נעילה.
השמחה ,ובפרט כאן בעיר אלעד שתזכה שליט"א ,הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א ,וחתני
כ"ק רבינו שליט"א ,וכן הגרד"צ שלזינגר לאחר מכן אמרו סדר מזמורי התהלים
להיות אכסניה של תורה לישבתנו הק' - מיוחדים ,כפי אשר קבע ותיקן מרן רביה"ק
כאשר הישיבה אשר נמצאת בפאתי העיר שליט"א ר"י מנח"י.
מהרי"ם זי"ע בעת חינוך ביהמ"ד הגדול
תהיה המזוזה של העיר אלעד ויגן על כל את המעמד הנעימו מקהלת מלכות ,ור' ברוך
העיר. "היכל מהרי"ץ" בירושלים בצום גדליה שנת
ויזל ,יחד עם ר' אפרים מארקאוויטש ,שהנעימו תש"ס ,כאשר לעמוד ניגש הגה"צ ראש
לאחמ"כ כיבד את פמ"מ הגאון ר' זושא בשירה וזמרה לכבוד המאורע. ישיבתנו שליט"א .לאחר מכן הוסיפו לאמר
הורוביץ שליט"א אב"ד קהילות החסידים פתח והנחה את המעמד הרב אהרן נחמן שלשה פרקי תהלים לרפואת כ"ק אדמו"ר
באלעד לשאת את דבריו לכבוד המעמד. טויסיג שקידם את הקהל ותיאר את המאורע מוויזניץ שליט"א רבי ישראל בן לאה אסתר
הגר"ז ציין את הנהגתם של מרנן רבותינו הנרגש וציין את מסירות נפשם של רבותינו הזקוק לרחמי שמים מרובים ,ועשו מי
הק' לתלמידים כאילו ילדם ,כאב את בנו, הק' ,לייסד ישיבות וההעמיד תלמידים וזו שברך.
ח
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
אופפת את כל ציבור המשתתפים. המשיך בדברי מרן זי"ע שאומר שמעולם לא וכן היא הנהגתו של רבינו שליט"א ,וציין את
לאחמ"כ נשא דברים נרגשים יו"ר קרית פסקה ישיבה מביתו ותמיד כל מטרתו להעמיד השמחה הגדולה בעיר אלעד כאשר
הישיבה הנגיד ר' שמואל דוד הרצוג תלמידים ישרים .כשמרן זי"ע מעיד על ישיבתנו תשכון בקרבתה אחר כבוד ויהיה
שליט"א שציין את זכותו האדירה לעמוד התלמידים בירושלים שהם הוגים בתורה כותל המזרח של העיר ,כאשר הישיבה היא
לימין קדשו של רבינו שליט"א עם הקמת בעמל ויגיעה -כשרבינו שליט"א מוסיף הפח השמן הטהור בטהרת הקודש ללא
קרית הישיבה ,וציין את קשריו וקשרי בדבריו שאנו צריכים לדעת שמדברים כאן שום תמיכה מהממשלה או מהרשויות ,וכן
אבותיו למרנן רבותינו הק' ,ואף קשרי מתלמידים אשר היו אודים מוצלים מאש הזכיר לשבח את הרבני הנגה"ח ר' שמואל
משפחתו עם הרבנית הצדקנית מרת אסתר ואיבדו את הוריהם ומשפחות שלימות דוד הערצאג שליט"א יו"ר קרית הישיבה
ע"ה לאחמ"כ העניק רבינו שליט"א מתנה במלחמה מתוך צרות ויגיעות ,והם לא הביטו שזכה לנדב את שטח הישיבה בנוסף
היסטורית ונדירה להנגיד הי"ו" ,סידור על כל זה וייגעו עצמם בלימוד התורה .רבינו לתרומותיו הגדולים ,ושיבח את מעשיו.
אוצר התפילות" של מרן מהרי"ץ זי"ע שליט"א המשיך בברכות שמרן מהרי"ץ זי"ע
בירך את התורמים החשובים ,והתבטא אח"כ רבינו שליט"א בירך לחיים ,ושיגר כוסות יין
ואח"כ היה אצל מרן מהרי"ם זי"ע אשר להנגיד ר' שמואל דוד הרצוג שליט"א יו"ר
השתמשו עם זה רבות בשנים והיא חתומה שאנו מאמינים באמונה שלימה שרבותינו הק'
בוודאי נמצאים כאן איתנו ,להשתתף במעמד קרית הישיבה ולבני משפחתו ולשאר
בכתי"ק ,הסידור נכרך עם כריכה יפה העסקנים .רבינו שליט"א נשא דברות
ומהודרת ,ורבינו שליט"א ברכו בברכות כמאמר הידוע על הפסוק וצדיקים ישמחו
יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה .רבינו קודש ,כאשר חזר בהתרגשות מרובה
לרוב. ובדמעות בעיניו על דרשתו של מרן
שליט"א סיים בדברי הדרכה להבחורים לקבל
רבינו שליט"א יצא שוב בריקוד עם כל עליהם עול התורה בעמל ויגיעה ,ולצד התורה רביה"ק מהרי"ץ זי"ע שהשמיע לפני קרוב
שולחן הכבוד יחד ,כשהנגיד ר' שמואל דוד עבודה ותפילה ומידות טובות ,וסיים בברכות לשמונים שנה בהנחת אבן הפינה לאגף
עומד לצידו ,בניגון בורא עולם בקנין. קדשו. הראשון של הישיבה בשמואל הנביא 52
המעמד ננעל ברגשי קודש ,בתקוה ותפילה בשנת תש"ז ,כאשר מרן זי"ע אמר שעל אף
שיהיה זה הבית נכון ונישא ,ויתגדלו בו לאחמ"כ יצא רבינו שליט"א לריקוד נלהב שהפרסום הוא לא שלא לרוחו ,אבל היות
דורות ישרים על דרך המורשה ,עדי נזכה בניגון קה זכות אבות יגן עלינו ,והמשיכו בניגון שהתלמידים מתכוונים לש"ש בוודאי לא
בנה ביתך כבתחילה .כשהתרגשות מיוחדת תצא מכשול מתחת ידם .רבינו שליט"א
לבנין בית הבחירה במהרה.
ט
זכרון להולכים
הרה"ח ר' אפרים אולמן ז"ל
מפארי וחשובי קהילתינו הק' למנוחת עולמים
לבקש את שמם ושם אימם. עם אחיו שיבדלחט"א בת"ת שע"י מוסדותינו הק' בני ירושלם בכלל ואנשי שלומינו בפרט ליוו
בירושלים .בירושלים היה ר' יעקב דוב מתפלל בשבוע האחרון את מיטתו של הרה"ח ר' אפרים
אך לעולם לא נסע מבלי להיכנס לברכת פרידה בקביעות בשבתות ובימים טובים בבית מדרשינו אולמן ז"ל מפארי וחשובי קהילתינו הק',
ממרן מהרי"ם זי"ע .עובדא נפלאה אירעה פעם, בצל הקודש של מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע ,וכך שנלב"ע בפתע פתאום בשנת הע"א לחייו,
בעת שהתכונן לצאת לדרכו ביום חמישי ונכנס משחר טל ילדותו ינק ר' אפרים את רוחה של בית למגינת לב כל מכריו וידידיו ,שקיבלו את
לקבל ברכת פרידה .שאל אותו מרן זי"ע" :אתה חיינו בצלו של רביה"ק זי"ע ,כן הסתופף אביו השמועה בהלם ותדהמה.
נוסע ביום חמישי? אתה בטוח שלא ביום בירושלים אצל הגה"צ מטורדא זצ"ל כשהיה לוקח
ראשון?" ,והוא לא הבין מה פשר שאלה זו .כך את בניו עמו.
חזר מרן זי"ע ושאל את אותה שאלה כמה
ילדות באירופא
פעמים .לבסוף ,באותו יום חמישי בוטלו כל בהגיעו למצוות נכנס ללמוד בין כותלי ישיבתנו הק ר' אפרים ז"ל נולד ביום כ"ג כסלו תשט"ו
הטיסות מחוסר במטוסים ,עקב עלייה גדולה של 'בית יוסף צבי' ,שם התקרב בצל הקודש של מרן בגרוסוורדיין שברומני'ה לאביו הרה"ח המפו' ר'
עולים מרוסיה ,והטיסה אכן נדחתה ליום ראשון. רביה"ק מהרי"ם זי"ע ועלה ונתעלה במעלות רמות יעקב דוב אולמן ז"ל ,ולאמו מרת שאשא ע"ה ,בת
בתורה ויראת שמים. הגה"ח ר' אלימלך גולדשטיין ז"ל בעל אמירה
אביו ר' יעקב דוב ז"ל היה קונה בקביעות את יפה.
זכות אתה הראית למרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוגתו תחי' מנב"ת,
בליל שמח"ת ,כשר' אפרים היה משתתף עם בת הרה"ח ר' אברהם פולק ז"ל מחשובי תושבי קרית אביו ר' יעקב דוב ז"ל היה בנו של הרה"ח ר'
אביו בזכות זו ,כשרביה"ק זי"ע היה מודה להם אגוד"י בב"ב ,גם הוא נצר לזקינו ראש המשפחה בעל אברהם יצחק ז"ל הי"ד בן הגאון ר' משה זצ"ל רב
אח"כ בסבר פנים. היריעות שלמה ,וגם מתייחס למרן החתם סופר קהילת מחזיקי הדת בגרוסוורדיין ובנו הגדול
זיע"א ,יחד הקימו את ביתם על אדני התורה והיראה. של הגה"ק המפורסם ר' שלמה זלמן אולמן
לאחר הסתלקות רביה"ק מהרי"ם זי"ע דבק בעוז זצוק"ל אב"ד מאקאווא ובעל יריעות שלמה .ר'
בצל ממלא מקומו וממשיך דרכו כ"ק מרן מיד לאחר נישואיו נכנס ללמוד בכולל "שומרי יעקב דוב היה תלמידו של הגה"ק המהר"ם
אדמו"ר שליט"א ,ותמיד היה מתייעץ ושואל את החומות" בצלו של הגאון הגדול ר' ישכר דוב בריסק זצוק"ל בטשאשנאד.
חוות דעתו של רבינו שליט"א בכל הליכותיו. גולדשטיין זצוק"ל ,שם שקע באהלה של תורה
בכל המועדים שהה בצל הקודש ,ולא ויתר לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,היה מזכיר על מסי"נ של ר' יעקב דוב ז"ל מסופר כי בשהותו
כמעט על שום שולה"ט )גם בלילות ר"ה וכד'(. תמיד בערגה את שיעוריו של הגרי"ד גולדשטיין ברומניה לאחר המלחמה בימי הקומוניסטים
וכמנהגו אצל מרן זי"ע ,גם המשיך להטריח את שהיו בריתחא דאורייתא ,וגם בימי הקיץ הלוהטים ישב בבית המעצר למשך שנה תמימה ,כאשר
עצמו מידי שבת מברכים להסתופף בצל הקודש, שלא היה מיזוג אויר בימים ההם היה מוסר את השאיר בביתו ארבעה ילדים קטנים ,לאחר שלא
)בשנים האחרונות ממש היה שוהה בשבת מברכים בבית השיעורים בלהט ובהתלהבות. רצה למסור שמות של יהודים אחרים ,וכאשר
חתנו הרה"ח ר' הערשל ווייס שליט"א הקרוב לביהמ"ד( לחצו על זוגתו שתמסור שמות אחרים ועי"ז
ואף בשבת האחרונה לחייו – שבת מברכים כסלו בצל רבותינו הק' ישוחרר בעלה ,נענתה ואמרה "ח"ו בכל מחיר
עוד נראה המנוח בצל הקודש בתפילות שבעולם לא אמסור יהודי אחר" ,בצאתו מבית
היה דבוק ומקושר בלו"נ לרבותינו הק' זי"ע
ובשולה"ט בליל שב"ק .סיפרו בניו שבשבוע האסורים נענה ר' יעקב דוב ואמר כי הישיבה
ויבדלחט"א ולדרכם ומשנתם הטהורה בכל רמ"ח
האחרון לחייו עלי אדמות כשרבינו שליט"א בבית האסורים היתה יותר גרועה מתחת
איבריו .ואף חינך את צאצאיו אחריו בדרך זו ,מימי
שהה בחו"ל הוא בירר כל העת אצל בניו אם הנאצים ימ"ש ,ובכל זאת לא הסכים בשופ"א
נעוריו דבק במרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע ,אליו התבטל
רבינו שליט"א כבר חוזר לשבת ואם כבר יהיה למסור יהודי אחר .ר' אפרים נולד מיד לאחר
בכל מאודו ונפשו וכל העת סיפר לדור אחריו
בשבת בירושלים ,וזו היתה השבת האחרונה שאביו שוחרר מבית המעצר.
תהלוכות חייו של רביה"ק זי"ע ,וכהמים הפנים
לחייו עלי אדמות.
לפנים אף רבינו חיבבו ביותר .ר' אפרים הסתופף בצל בבית גדול ורם זה נתגדל ונתחנך ר' אפרים ז"ל
במהלך השנים זכה לקנות כמה פעמים את הקודש של מרן מהרי"ם בכל עת ,על אף שהתגורר משחר טל ילדותו לתורה ויראה בעבודת ה'
עליית "מפטיר יונה" ביום הקדוש עבור רבינו ברחוב סורוצקין הרחוקה ,היה מקפיד להגיע מדי כראוי וכיאות ,בשנת תש"כ בהיותו פעוט כבן
שליט"א )כידוע ,עלייה זו מסוגלת לעשירות( .כדרכו שבת מברכים לתפילות בצל הקודש כשהיה מכתת חמש שנה עלה עם הוריו ומשפחתו לארצינו
בקודש ,היה רבינו אומר לו בכל פעם" :אני אכן רגליו ,ובכל המועדים עשה את הדרך הארוכה הק') ,אחר שאחיו של ר' יעקב דוב הרבני הרה"ח ר' משה
עליתי למפטיר יונה ,אבל הזכות נשארת לך" .ר' להסתופף במחיצת הקודש. ז"ל התייעץ עם מרן הגאב"ד הגה"ק מסאטמאר זיע"א
אפרים סיפר כי באחת השנים שבהן קנה עלייה שייעץ לו לעלות לארה"ק בהיות ויש שם מבני משפחתו
היה נוסע הרבה לחו"ל לפקוד קברי אבות וכדומה, שיתמכו בו(.
זו ,ניגש אליו מיד לאחר יום הכיפורים יהודי
ובפרט את מערת המכפלה בחברון וקבר רחל .תמיד
שלווה ממנו סכום גדול של עשרות אלפי דולרים
כשהיה במקומות הקדושים נהג להתקשר משם
לפני שנים רבות – דבר שנשכח ברבות השנים –
לשבורי לב או לכאלו המצפים לישועה ,ולציין
בבית חיינו
והחזיר לו את ההלוואה .בכך ,ציין ,התקיים מה מיד בעלותו לארה"ק קבעו המשפחה את
בפניהם שהזכיר אותם כעת במקום קדוש פלוני.
שאמר לו רבינו שהסגולה נשארת אצלו. מושבם בירושלים ור' אפרים נכנס ללמוד יחד
לעיתים אף היה מתקשר לאנשים כאלו משם ,כדי
י
זכרון להולכים
היה תומך רבות במוסדותינו הק' ובכל קדשי בית במהלך השנים זכה ר' אפרים ליתן לרבינו שליט"א כמו כן ,קנה ר' אפרים פעמים רבות עליות עבור
חיינו תמידין כסדרן בלב ונפש חפיצה .הרבה חפצי קודש נוספים .כשהיה חורט על המתנות את רבינו שליט"א .באחת הפעמים קנה עלייה
פעמים כשתרם סכום גדול ומכובד למוסדות לא שמות צאצאיו לזכות .הגביע שבו משתמש רבינו לרבינו שליט"א בשבת רגילה .כששאלו בניו "מה
רצה שיתפרסם ,אלא עשה הכל בצניעות ובסתר. שליט"א מידי שב"ק בעת השוה"ט קנה ר' אפרים היום?" ,השיב ר' אפרים שראה חובה לעצמו
לרבינו שליט"א. להעלות את המחיר ,כדי שעליית רבינו שליט"א
בעת שייסדו את כולל תרביצ"א בהר יונה, לא תימכר בעד סכום נמוך ,שאין זה לפי כבודו.
בתחילת השתכנות אנ"ש ביישוב החדש ,דאג ר' כאמור הסתופף תמידים כסדרם בשולה"ט בצל
אפרים במשך תקופה ארוכה מדי חודש בחודשו הקודש בימי חג ומועד ,מספר בנו ,כי באחד מלילות את המנורה של רבינו שליט"א לימי החנוכה קנה
לגייס את המשכורות לאברכים ,והכל בהשקט ר"ה בשנתו האחרונה ,כשהמתינו שרבינו שליט"א ר' אפרים עבורו .היה זה לאחר עלות רבינו
ובלי פרסום יופיע לטיש )הטיש התקיים באולם החסד במקום סעודת החג שליט"א על כס ההנהגה ,כשראה ר' אפרים
של האורחים( ,התאונן ר' אפרים על כך שלא מנקים שרבינו מדליק במנורה קטנה יותר ,ואמר שלא
על התורה ועל העבודה כראוי את מקום השולחן הטהור ,ואמר שאין זה מתאים ומכובד שתהיה לרבינו מנורה כזו ,אלא
כל ימיו היו מלאים בעבודת ה' כאשר את יומו לכבודו של רבינו שליט"א .הדבר הפריע לו מאוד. צריך מנורה גדולה .רבינו שליט"א אמר בשעתו
התחיל באשמורת הבוקר עם השכמתו קום שהוא לוקח אותה רק לפיקדון ,ומתי שירצה
בהיותו גומל חסד גדול )כדלהלן( ,היה הרבה פעמים
לעבודת הבורא ,כשמטהר נפשו לאביו שבשמים יוכל לקחת אותה חזרה ,ובכל שנה היה רבינו
מעביר מעטפות עם סכומי כסף מכובדים למרן
ועבד את בוראו בשפיכת שיח לה' ,והקפיד שליט"א שואל אותו אם הוא יכול להשתמש
רביה"ק מהרי"ם זיע"א ,שיעביר זאת למשפחות
להתפלל כוותיקין - ,ואכן לפלא כי ידוע מאמרם במנורה .כשר' אפרים העניק את המנורה לרבינו
נזקקות .כמו כן ,היה נותן תמיד מעטפות לידי רבינו
ז"ל כי המתפלל כותיקין אינו ניזוק כל אותו יום, שליט"א ,אמר לו ברוב פשטותו שאם מישהו ייתן
שליט"א עבור צדקותיו .כך סיפר גם המשב"ק הרה"ג
ואכן נפטר באשמורת הבוקר לפני עמדו פעם לרבינו מנורה מכובדת יותר ,לא מפריע לו
ר' שלום נויפלד שליט"א ,שתמיד כשהיה ר' אפרים
בתפלתו .בכל עיר ומקום שהגיע בירר היכן יש שרבינו שליט"א ישתמש במנורה ההיא .גם
מרים את נדבתו לקופת הקודש בלו"נ ,היה מצרף
באיזור מנין ותיקין. כשרבינו שליט"א הגיע לנחם את אחיו ובניו
לכך עוד כמה מעטפות שיועדו לנזקקים שונים.
הגה בתורה הק' בכל עת מצוא ,ולצד עיסוקיו כשהיו שואלים אותו אם לומר למקבל מי הוא האבלים ,אמר רבינו" :אתם יודעים שאני
הרבים ,הקפיד לקבוע עיתים לתורה במשך כמה התומך ,היה מורה שבשום אופן לא להזכיר את שמו. משתמש בחנוכה במנורה שלו?".
יא
זכרון להולכים
וגמרא .כשהיה מסיים תפילת שמו"ע ,פתח מיד היה מסיע ברכבו בכל פעם את הגרי"י בלויא זצ"ל אל שעות מידי יום ,תמידין כסדרן הגה בשו"ע
את הגמרא להשלים את חוק לימודיו ,וכשסיים השיעור ומחזירו לביתו .לאחר הסתלקותו של ומשנ"ב דבר יום ביומו .הוא היה מתעורר
ועוד נותר זמן ,היה פותח את ספר התהילים ולא הגרי"י זצוק"ל ,כשהגאון הגדול רבי שמעון יצחק באמצע הלילה )לא משנה איזה שעה( כבר לא היה
ביטל רגע .כמו כן ,ניתן היה לראותו ממתין שלזינגר שליט"א חבר הביד"צ מילא את מקומו חוזר על מיטתו ,רק היה מתיישב ללמוד
שרבינו שליט"א ייכנס לשולה"ט כשהוא יושב באמירת השיעור ,המשיך להשתתף בקביעות בהתמדה .היה מקפיד מידי יום לסיים את חוק
והוגה בספר .בכל פעם שהגיע לשמחה בשיעוריו עד לתקופה האחרונה ,ואף היה מסיע את לימודו ,כשהיה לו סדר מיוחד של טור ושו"ע,
משפחתית וטרם החלה השמחה ,לא נלחץ כלל, הגרש"י שליט"א ברכבו אל השיעור. משנ"ב ,דף היומי ושאר לימודיו חוק ולא יעבור
אלא התיישב ופתח ספר בטבעיות. מיד יום .צאצאיו מספרים שתמיד כשהיו מגיעים
כן השתתף מידי שבוע בשבוע בשיעוריו של אחיו אליו לביתו ראו יושב ולומד ולידו ערימה של
הקפיד מאוד על תפילה בציבור במסירות נפש הגאון הגדול רבי אברהם יצחק שליט"א חבר ספריו הקבועים .לא היה עולה על מיטתו עד
ממש ,ושמר פיו ולשונו במלוא המובן .קיים כל הביד"צ ,ואף נהג להסיע את אחיו הדיין ברכבו שלא השלים את לימודיו היומיים ,כך שלפעמים
ימיו את מאמר החכם 'אבלו בלבו וצהלתו בפניו', לאירועים שונים ,הרבה פעמים כשהוא עושה זאת שהיה נרדם על ספרו וכך העביר את הלילה.
כאשר היה משמח אלוקים ואנשים בטוב לבו בהכנעה ובביטול עצמי מוחלט ,מתוך כבוד והערכה
ובמאור פניו לכאו"א .לכל אחד ואחד ,קטן כגדול, לאחיו הגדול. כל ימי חייו השתתף בשיעורי תורה שנמסרו
מצא מילה טובה לחזקו ולעודדו בכל עת מצוא, תמידין כסדרן .בין היתר ,השתתף בקביעות מדי
והאיר פנים לכל אדם בחיוך של חכמה וטוב לב. עוד זכה לשמש את מרן הגאב"ד בעל המנחת יצחק שבוע בשבוע בשיעורים בשו"ע חושן משפט של
היה נוח לשמיים ולבריות זי"ע ,כשלפעמים היה המנוח ז"ל מסיעו לטיולו הגאון האדיר הגרי"י בלויא זצוק"ל חבר הביד"צ,
הקבוע לצורך בריאות גופו הטהור. שהתקיימו בבית הכנסת בשכונת פאג"י
עושה צדקה וחסד ניצל מאוד את זמנו ולא יכול היה לסבול שאנשים בירושלים .רבות התייעץ עמו הגרי"י זצוק"ל
רבי אפרים ז"ל עסק בעשות צדקה וחסד בכל מבזבזים את זמנם .בכל פעם שהתפנה לו מעט זמן, בגדרי שווה פרוטה של כסף ,על מטבעות של
עת ועידן בהצנע ובסתר ,וכפי שהספידו רבינו היה פותח ספר ומתחיל ללמוד .סיפר אחד ממתפללי פדיון הבן ועוד עניינים רבים בגדרי שווי כסף
שליט"א לפני מיטתו שרב הנסתר על הגלוי ביהמ"ד שישב לידו בימים הנוראים ,שר' אפרים היה הקשורים לחו"מ ,בהיות שר' אפרים היה בקי
אצלו במידת הצדקה והחסד .בהצנע לכת היה מגיע למקומו לפני התפילה עם מחזור ,תהילים ומומחה לכך מתוקף עיסוקו בכלי כסף .כמו כן,
יב
זכרון להולכים
משם המשיכה מסע הלויה לעבר רחבת ביהמ"ד סמוך אליהם .אחיו הגדול הגרא"י שליט"א המליץ מסייע לרבים בסכומים נכבדים ,הן לבעלי
הגדול ,שם השתתפו מאות אנשי שלומינו על כך שזהו "המקום" ינחם אתכם. עסקים והן ליחידים שנזקקו לעזרה .היה בחור
ומכיריו וידידיו ,שהגיעו לחלוק לו את כבודו, גלמוד ששהה במוסד 'נוה שמחה' במחלקה
במשלח ידו נשא ונתן באמונה .בין עיסוקיו אף סגורה ,היה ר' אפרים לוקחו בקביעות לכותל
ובראשם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,אשר נשא
התעסק בחריטה ובשילוט ,ועשה בין היתר את
עליו דברי נהי ומספד בקול תמרורים ,בדבריו המערבי ולקבר רחל ,ובדרך היה רוכש לו מיני
השילוט מחוץ לביהמ"ד הגדול ובבנייני
הזכיר בין היתר את זהירותו היתירה במקדש מוסדותינו הק' .המנוח היה איש עסקים מצליח מטעמים כרצונו .כמו כן ,כשהרה"ח ר' יעקב בינט
מעט ,בהיותו עושה עצמו כאילם בעת קבעו וישר דרך ,ורבים נהגו להיוועץ בו בענייני מסחר ז"ל שהה בשנותיו האחרונות ב'נוה שמחה' ,הגיע
עצמו לתפילתו ,והיה ניכר עי"ז הפנימיות ועסקים וליהנות מניסיונו העשיר .מכריו מספרים ר' אפרים להניח לו מדי יום תפילין .וכך כהנה
שבקרבו והירא"ש שהייתה אצורה בו .וכן עורר כי אחד מסודות הצלחתו היה הקפדתו שלא וכהנה מקרים רבים ,בגלוי ובעיקר בסתר.
רבינו על החובה להתבונן בתהלוכות חייו ,שהיה להסתמך על אחרים בלבד ,אלא לטרוח ולראות
את הדברים במו עיניו .גם כשמדובר היה בנכסים ייסד גמ"ח הלוואות לעזרת נזקקים ,אשר מנוהל
הצנע לכת בכל הליכותיו ללא שום פרסום
ובעסקים מרוחקים ,לא חסך מעצמו את הטורח עד עצם היום הזה על ידי בנו ,כן ייסד גמ"ח "יד
וביראת חטאו ,ובהסתלקותו בפתע פתאום
והנסיעה כדי לעמוד מקרוב על טיבם. אפרים" לאברכי אנ"ש בהר יונה המלווה כספים
עלינו לדאוג כל החבורה ,ובפרט בעניין הזהירות
לעת הצורך לאברכים הצעירים בני הקהילה.
במורא מקדש. על אף היותו איש אמיד ובעל יכולת ,מאס בהבלי
העולם ,במותרות ובתענוגות ,וחי בפשטות יתירה. היה ענוותן ושפל ברך ,ולא אהב שמכבדים אותו
כן השמיעו דברי הספד אחיו הגאון הגדול ר'
אף כשהיה ראוי לכך .כשסייע למישהו לא חיפש
אברהם יצחק אולמן שליט"א חבר הביד"צ,
שביכה בקול מר על הסתלקותו של אדם כשר.
הלך לעולמו הערכה בתמורה ,ותמיד ברח מכל פרסום.
כמו"כ השמיע דברי הספד חתנו הרה"ח ר' בנימין בבוקרו של יום שני פר' תולדות כ"ט מרחשון
ער"ח כסלו נסתלק לפתע פתאום לשמי מרום היה זהיר ביותר במצוות כיבוד הורים ,ומסר
מילר שליט"א ,ומשם יצאה הלוי'ה לעבר הר כאשר נשמתו עלתה זכה ליוצרה ובוראה בביתו . נפשו לכבדם ולעזור להם .בחיים חיותו של אביו,
המנוחות שם נטמן בחלקת אבותיו. פטירתו הפתאומית הכתה בהלם ובתדהמה את הטריח עצמו ללכת עמו מדי שבת מביתו
משפחתו וכל מכריו. בשכונת פאג"י עד לשכונת מאה שערים כדי
זכה המנוח והשאיר אחריו דורות ישרים
להשתתף בשיעורי תורה ,ועמד תמיד לימינו
ומבורכים ההולכים בדרך התורה והיראה. כשרבינו שליט"א הגיע לנחם את האבלים ,אמר בכל הצטרכותו .גם לאמו דאג תמיד בלב ונפש.
אלמנתו החשובה תחי' שעמדה במסירות לימינו אחיו הגרא"י לרבינו שליט"א שהמנוח לא הלך מדי ערב ראש חודש ובכל הזדמנות ,הטריח את
כל ימי חייו .בניו :הרה"ח ר' אברהם שליט"א, לעולמו בדרך ארץ ,כאשר נפטר בפתאומיות מבלי עצמו ולקח אותה לפקוד את קברי הוריה
הרה"ח ר' שלמה זלמן שליט"א ,והרה"ח ר' להודיע לאף אחד .התבטא רבינו שליט"א" :ר' הטמונים בפתח תקווה ,על אף היותו טרוד .אף
שמעון שליט"א .חתניו הרה"ח ר' יוסף ישראל אפרים האט זיך געבויגן צים באשפער" ,באשר זה במותם היה מכבדם במשנה זהירות יתירה,
שפיצר שליט"א מחשובי חסידי ערלוי בביתר , היה רצון ה' ,ור' אפרים עשה תמיד את רצונו כשהיה מארגן בקרב בני המשפחה לימודי
הרה"ח ר' הערשיל ווייס שליט"א מחשובי אנ"ש, יתברך. משניות לעילוי נשמתם בימי היארצייט ,ונותן
והרה"ח ר' בנימין מילר שליט"א מחשובי חסידי
יצוין לפלא כי על זקנו ,ראש המשפחה בעל פרס מכיסו לכל נכדי הוריו שלמדו משניות או
ויזניץ בבי"ש .נכדים ונינים כ"י ,ההולכים כולם
ה'יריעות שלמה' זצוק"ל ,נכתב שהלך לעולמו 'זקן הגיעו לקבר )גם לפני שבועות בודדים ,ביארצייט של
בדרכי התורה היראה והחסידות.
ושבע ימים' – והוא נסתלק בגיל ע"ב שנים .אף ר' אמו( .וכן דאג לסעודות יארצייט מדי שנה.
אחיו :הגאון הגדול ר' אבהם יצחק שליט"א חבר אפרים נלב"ע בגיל זה. יצויין שבדרך פלא זכה לבוא לקבורה ממש
הביד"צ ורב שכונת גבעת שאול ,הרה"ח ר' אשר
מסע הלווייתו יצא ביום שני בצהריים מבית סמוך קברי הוריו ,חלקה זו כבר היתה מלאה ולא
הלל ,הרה"ח ר' משה חיים שליט"א ,הרה"ח ר'
הלוויות שמגר ,שם השמיעו דברי הספד אחיו היה שם מקום פנוי ,וממש ימים ספורים קודם
שלמה זלמן שליט"א ,הרה"ח ר' יחיאל שליט"א.
הרה"ח ר' שלמה זלמן שליט"א ,וב"א הגאון ר' פטירתו מכר מישהו את חלקו וכך התפנה מקום,
ואחיותיו שתחי'.
מאיר שמעון אולמן שליט"א מו"צ דעדתנו כשראו בכך אות ושכר על שהקפיד על כיבוד
יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. הוריו סייעו מן השמים שיבוא לקבורה ממש
וראה"כ תרביצ"א ,וא' מבני המשפחה.
נדבת ידידנו נדבת ידידנו
נדבת ידידנו
נדבת ידידנו
הר"ר יואל הרה"ח ר' גדליה הרה"ח ר' גבריאל משנתו של רבינו נדבת ידידנו המחותנים
הרה"ח ר' אהרן משה בר"מ קוביטשעק הי"ו
הר"ר יחזקאל קופמן הי"ו גרינבוים הי"ו הירש הי"ו נא ללמוד הרה"ח ר' שמואל יעקב ליכטנשטיין הי"ו
שיינברגר הי"ו לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט בלימוד המשניות והמוסר היומי לרגל שמחת אירוסי צאצאיהם
לרגל הולדת בתו תחי'
לרגל שמחת לרגל שמחת הבר מצווה
השלום זכר בבית מדרשינו אירוסי בתו תחי' למז"ט לבנו יוסף יהושע ני"ו במוצש"ק הבעל"ט י"ב כסלו ה"ה החתן צבי ני"ו
למז"ט עב"ג תחי' למז"ט בשעטומו"צ
רמה ד' 3/בי"ש בשעטומו"צ
יזכה לגדלה לתורה לחופה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה יזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיבנו בית
יזכה לגדלו לתורה לחופה לעי"נ קלערל בת ר' מאיר דוב ע"ה יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל
ולמעש"ט מתוך נחת
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה נאמן בישראל והרחבה ת.נ.צ.ב.ה. מתוך שמחה ונחת
מתוך שמחה ונחת
נדבת ידידנו נדבת ידידנו מערכת גליון "בית יוסף להבה"
הר"ר מאיר הר"ר פסח נדבת ידידנו בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נדבת ידידנו נדבת ידידנו בלויא הי"ו גרינברגר הי"ו הר"ר חיים יעקב ] כסא דברכתא [
הר"ר יעקב עקיבא הר"ר יוסף לרגל הולדת בתו תחי' לרגל הולדת בתו תחי' בלוי הי"ו משגרים אנו ברכת מזלא טבא להאי גברא רבה וחשיבא ויקירא צנא מלא ספרא
ממשפחת הסופרים והוא גופא צורבא מרבנן ומוציא לאור ספרים מתובלים בחוקי תורה
ב"ר מ"ש שישא הי"ו קורלנד הי"ו למז"ט למז"ט לרגל הולדת בתו תחי' מפליא פלאות ה"ה
לרגל הולדת בתו תחי' לרגל הולדת בתו תחי' הקידושא רבא הקידושא רבא
למז"ט הרה"ג ר' יוסף צבי שישא שליט"א
למז"ט למז"ט בבית מדרשינו מח"ס זכרון מטמוניות ועורך בגליונינו מדור "בית האוצר"
בבית מדרשינו הקידושא רבא לרגל שמחתו בנשואי נכדו החתן יעקב עקיבא הי"ו עב"ג תחי'
יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה רמה ד' 3/בי"ש רח' חזון איש ב"ב בבית מדרשינו באלעד בן לחתנו הרה"ח ר' פנחס יוחנן הלוי הברפלד שליט"א למז"ט ובשעטו"מ
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה ויה"ר שמע"כ ירוה רב נחת דקדושה מהם וכל יוצ"ח
עד ביאת ינון בב"א אכ"י
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה המברכים בשמחה רבה :חברי המערכת
יג
ימות הגשמים )ב(
וגורם טומאה ומרי יותר ומגדל אנשים רעים השמים ,מכל מקום גם זה אמת כי הווית העבים
וחטאים יותר ,ושוב יגדלו האנשים את הוא מהאידים העולים מן הארץ ,והיות כן כשהגשמים באין מאוצר טוב אינן
הגשמים רע יותר בשה השלישית מבשנית, החוש והשכל יעיד כי אם בני אדם וההבל באין ע"י שליח
וכן לעולם חוזר חלילה ,עד שח"ו כל כך והאידים העולים מהם הוא מהבל פה דובר דוקא גשמים הבאים מאוצר שאינו טוב בא ע"י
מושרשים בחטא וטומאה עד כי אין תרופה נבלה ולה"ר ורכילות ,הגשמים המהווים מזה שליח אפילו בארץ ישראל ,ואיתא עוד שם
למכתם חלילה ,ומטובו של אלקי ישראל המה מלוכלכים מזוהמת קליפת עוונות בפרשת דרכים הסימן איזהו מאוצר הטוב
ית"ש לעצור השמים ולא יהיה מטר רע ולא ופשעים ההמה ,והמאכלים המהווים מזה ואיזהו מאוצר שאינו טוב ,וכתב דכשהגשמים
יולידו פירות רעים עד יכנע לבבם הערל מטמאים אוכליהם ביתר שאת באופן שיהיה נמצאים מאד בשפע רב הם מאוצר טוב ,וזהו
וישובו אל ה' ויטהרו האויר ויהנו מזיו ה' הבל פיהם של שנה הבאה רע יותר משל שאמר ולא שביק מיטרא למיזל מיסגד ,לומר
)דרשות חת"ם סופר ,דף שע"ו( ותפארתו. אשתקד ,ועי"ז גשמי שנה הבאה ותבואתה רע שבא בשפע רב מאוצר הטוב ,דבהאי גוונא אין
תלוי בתנאי כיון דא"א לקיימו
ע"י שליח ,ולזה בא אליהו ז"ל
להוציא הדבר מלבו ואמר חי ה'
כו' ובעא רחמי ואימסר ליה
איקלידא ,להורות שאפשר
לקיימו ע"י שליח ,אכן אח"כ
מחמת שנעצר הרבה אבד
המפתח וכאמור הגשמים מיקרי
איתערותא דלעילא.
)ערבי נחל – פרשת בלק(
אף אם הגשמים מועטים
שורה בהם הברכה
אף אם הגשמים מועטין מ"מ
שורה בה הברכה ולזה רמזו
חכמינו ז"ל על פסוק ונתתי
גשמיכם בעתם ,ד"א בעתם –
בלילי רביעיות ובלילי שבתות.
שכן מצינו בימי שמעון בן שטח,
שירדו להם גשמים בלילי
רביעיות ובלילי שבתות ,עד
שנעשו חטים ככליות ,ושעורים
כגרעיני זיתים ,ועדשים כדינרי
זהב .וצררו מהם דגמא לדורות,
להודיע כמה החטא גורם,
שנאמר עונותיכם הטו אלה
וחטאתיכם מנעו הטוב מכם ,עד
כאן .ופרש רש"י שכן מצינו
כלומר ושמא תאמר אין ספק
בגשמים של שני לילות בשבת,
מצינו בימי שמעון בן שטח וכו',
הרי שאף אם הגשמים מועטין,
אם טיב הברכה שרוי בה ,הכל
נעשה יפה במעט ,שלא כדרך
טבע הארץ .ולכן הביאו על זה
הפסוק עונותיכם הטו אלה
וחטאתיכם מנעו הטוב מכם.
'הטוב' דיקא ,שהוא הטוב
והברכה עליונה היורד עם הגשם
להתברך הארץ על ידו.
)סידורו של שבת,
שורש ג' ענף א' עלה ח'(
טעם לעצירת גשמים
כי ידוע שהגשמים מתהווים
בטבע מאידים העולים מהארץ
והבל פה אנשי העולם ,ואם כי זה
הוא רק הכנה קטנה בטבעי
העולם ,ועיקר הוא כמאחז"ל
ספ"ק דתענית שהעבים שואבים
ממי אוקינוס ומתמתקים בעבים
ע"י מים העליונים מאת ה' מן
יד
;
התנא האלקי רבינו יהודה הנשיא – רבי זי"ע
הרב ישעי' קוהט שליט"א ט"ו כסלו
תולדות בעל ההילולא זצ"ל
רבי למד אצל אביו ,ואצל רבי יעקב בר קודשי )ירושלמי שבת פ"י ה"א( ,אצל רבי שמעון בן יוחאי, התנא האלקי רבינו יהודה הנשיא ,המכונה רבי או רבינו הקדוש ,ובירושלמי מכונה רבי יודן
על אותה תקופה מספר רבי )שבת קמז" :(:אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון הנשיא ,או רבי יידן נשייא ,היה דור י"ב של התנאים ,ודור רביעי אחרי חורבן בית המקדש.
בתקוע ,היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ,ומגג לחצר ,ומחצר לחצר ,ומחצר לקרפף, מקום דירתו היה בבית שערים ,הנקרא גם כן צפורי.
ומקרפף לקרפף אחר ,עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו".
כשמת רבי עקיבא נולד רבי ,ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו,
כן למד אצל רבי יוסי בן חלפתא ,רבי אלעזר בן שמוע .גם ישב אצל רבי מאיר ,וכמו שמספר שנאמר וזרח השמש ובא השמש) .קידושין עב ,:בר"ר פרשה נח אות ב( .רבי נולד בערב יום הכיפורים
רבי )עירובין יג" :(:אמר רבי מה שאני חריף מחברי ,הוא בזכות שראיתי את רבי מאיר מאחוריו, ג' אלפים תת"פ ,או בשנת תתפ"ב ,לאביו רבן שמעון בן רבן גמליאל מיבנה ,בן רבן שמעון,
ואילו ראיתיו מפניו ,הייתי חריף יותר ,דכתיב )ישעי' ל כ( והיו עיניך ראות את מוריך" .ונקרא בן רבן גמליאל הזקן ,בן רבי שמעון ,בן הלל הזקן ,משבט בנימין ,ומצד אמו ששמה היה
גם תלמידו של רבי יהודה בר עילאי )שבועות יג ,.מגילה כ .(.פעם סיפר רבי" :קטן הייתי וקריתי פלאי )מליצי אש( היה מצאצאי דוד המלך.
לפני רבי יהודה באושה ,והיו שם זקנים ולא אמר אחר מהן דבר") .תוספתא מגילה ה ב(
כך מתאר הרמב"ם )הקדמה לפירוש המשניות( את שבחיו של רבי" :היה יחיד בדורו ואחד בזמנו
בספר מליצי אש מובא שיום פטירתו הוא ביום ט"ו כסליו שנת ג' אלפים תתקמ"ח ,ויש איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות ,עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו
אומרים ששנת פטירתו הוא תתקע"ט ,ויש אומרים שנת תתקנ"ד .מקום מנוחתו הוא בצפורי. רבינו הקדוש ,ושמו יהודה ,והיה בחכמה ובמעלה בתכליתם ,כמו שאמרו מימות משה רבינו
ועד רבי לא ראינו תורה וגדולה במקום אחד .והיה בתכלית החסידות והענוה והרחקת
בניו הם :רבן גמליאל ,מילא מקום אביו בנשיאות ,קבור ליד אביו בציפורי .רבי שמעון היה התענוגים ,כמו שאמרו גם כן משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא .והיה צח לשון ,ומופלג
אב בית דין ,וקבור גם כן ליד אביו .בנו יעבץ ,נכנס בחייו לגן עדן )דרך ארץ זוטא סוף פ"א( .בת מכל האדם בלשון הקדש ,עד שהחכמים ע''ה היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהן
אחד מתה בדמי ימיה .בת אחד היתה זוגתו של בן אלעשה ,ורבי כיבדו מאד. מאותות המקרא מדברי עבדיו ומשרתיו .וזה מפורסם בתלמוד .והיה לו מן העושר וההון
ורחב היכולת".
וסיפר באוזניו את מעשהו התמוה של רבי .הקיסר ירד מיד לסוף סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל
דעתו ,והחליף את שרי האוצר )ב"ר סז ו(. ברית מילה במסירות נפש
מעשה בתלמיד אחד מתלמידיו של רבי שהיה עני ,והיו בידו בתקופה קשה נולד רבי ,מלכות רומי גזרו על ישראל שלא
כאשר רצה אנטונינוס לנסוע לאלכסנרריה של מצרים, מאתיים חסר דינר ,והיה רבי רגיל להעניק לו את מעשר העני למול את בניהם ,ומסופר :פעם אחת גזרה מלכות רומי גזירה על
וחשש מפני מרידה ,נמלך בדעתו של רבי .הרגיעו רבי ,באמרו: שהפריש מיבולו בכל שלוש שנים .קינאו בו שאר התלמידים ,מה ישראל ,שלא לימול את בניהם ,ובאותו זמן נולד רבינו הקדוש,
"מקובל בידינו כי אין צורך לחשוש מפני המצרים ,שכן נביאנו עשו נתנו בידיו כספי צדקה עד שהיו בידיו מאתיים זוז .בא רבי ואמר רבן שמעון בן גמליאל אביו" :הקדוש ברוך הוא ציוונו למול,
יחזקאל כבר ניבא עליהם לאמר )יחזקאל כט טו( מן הממלכות תהיה לתת לו כדרכו את מעשר העני ,אמר לו העני לרבי" :איני יכול ורשעים הללו גזרו עלינו שלא למול .כיצד אנו מבטלים גזירתו
שפלה ולא תתנשא עוד על הגויים והמעטתים לבלתי רדות ליטול מידך ,שהרי יש בידי מאתיים זוז" .אמר רבי" :זה מכת של הקב"ה ,ונקיים גזרתו של אותו רשעי" .מיד עמד רבן שמעון
בגויים") .מכילתא בשלח טו( פרושים נגעו בו" .מה עשה ,רמז לתלמידיו והכניסוהו לחנות ,וגרעו בן גמליאל ומל את בנו.
ממנו סכום קטן ,וזכה זה בכל מעשר העני של רבי כהרגלו) .פאה
רבי כבד את אנטונינוס מאד ,ופעם אמר לרבי אפס" :כתוב לז(. כשהודיעו הדבר בפני ההגמון שהיה בעיר ,שלח וקרא את רבן
איגרת בשמי למרן מלכא אנטונינוס" .קם וכתב" :מן יהודה נשיאה שמעון בן גמליאל ,אמר לו" :מפני מה עברת על גזירתו של מלך
למרן מלכא אנטונינוס" .נטלה רבי קראה ,וקרעה .אמר לו" :כתוב: מעשה בעגל שהובילו אותו לשחיטה ,הלך והחביא את ראשו ומלת את בנך" .אמר לו" :כך ציונו הקב"ה" .אמר לו אותו הגמון:
"מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס" .אמר לו" :רבי מפני מה תחת כנפי כסותו של רבי ,והיה בוכה על שלוקחים אותו לשחיטה. "הרבה כבוד יש לך עלי שאתה ראש לאומתך ,אלא גזירתו של
אתה מבזה על כבודך"? אמר לו" :וכי אני טוב מן זקני ,וכי לא כך אמר רבי לעגל" :לך כי לכך נוצרת" .אמרו בשמים ,הואיל ואין הוא מלך היא ,ואיני יכול להניחך" .אמר ליה" :ומה אתה מבקשי" .אמר
אמר )בראשית לב ה( 'כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי") .בר"ר עה ו( מרחם ,יבואו עליו יסורים .והיסורים הלכו על ידי שריחם על בעלי לו" :אני רוצה שנשלח את הילד ואת אימו אצל המלך ,ומה שהוא
חיים ,כי פעם אחת היתה שפחתו של רבי מכבדת הבית ,היו מטלין רוצה לעשות יעשה" .אמר לו" :עשה כל מה שאתה חפץ".
ארטבן מלך פרס שלח לרבינו הקדוש מרגלית יקרה מאד, על הארץ בני חלדה ,והיא טאטאה אותם .אמר לה רבי" :עזבי
אותם ,שהרי כתוב )תהלים קמה ט( ורחמיו על כל מעשיו" .אמרו מיד שלח את רבינו הקדוש ואת אמו ,והלכו כל היום בדרך .לערב
שלדעתו לא ניתן להעריכה לגודל חשיבותה ,ובקש ממנו שישלח הגיעו למלון בית אביו של אנטונינוס בן אסוירוס .ובאותו הזמן
לו דבר ערך כמותה .ישב רבי וכתב מזוזה ,ושלח אותה כתמורה בשמים הואיל והוא מרחם ,נרחם עליו ופסקו ממנו היסורים) .ב"מ
פה(. נולד אנטונינוס .נכנסה אמו של רבינו הקדוש אצל אמו של
על המרגלית שקיבל .תמה ארטבן על כך ,ושלח לרבי" :אני אנטונינוס ,אמרה לה" :מה טיבך" .אמרה לה" :כך וכך גזרו עלינו
שלחתי לך דבר שלא ניתן לעמוד על ערכו ,ואילו אתה שלחת לי
דבר השווה מטבע קטן ביותר"? שלח לו רבי" :אתה שלחת לי דבר
שאני צריך לשמור ,ואילו אני שלחתי לך דבר ערך שאתה ישן,
והוא שומר עליך ,שכתוב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו
בה ,והעושר שלך ושלי גם יחד אינם בעלי ערך לעומתה".
"
עד ימיו לא היו המסכתות סדודות,
שלא למול ,ועכשיו מלתי את בני .ולכך מוליכין אותנו אל המלך
להרוג אותנו כאחד" .כיון ששמעה ממנה כן ,אמרה לה" :אם רצונך
קחי את הילד שלי שאינו מהול ,ותני לי את הילד שלך ,ולכי ומלטי
את נפשך ואת נפש בנך מאת המלך".
אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי מיד עשתה כן והלכה למלך .נכנס אותו הגמון למלך ,אמר לו אדוני
באותה שעה נכנס שד בבתו היחידה של ארטבן ,ולא נתן לה מנוח.
מיד הוזעקו כל הרופאים לרפא אותה ,אך ללא הועיל .נזכר המלך
גדול הימנו גרסה ונתן סימנים, המלך" :זו עברה על גזרתך ומלה את בנה ,ועכשיו הבאתי אותה
אצלך ,ומה שתרצה לעשות עשה" .אמר להם המלך" :ראו בנה אם
במתנתו של רבי ,וקבע את המזוזה בפתח חדרה של בתו ,מיד הלכה פלונית ופלונית שמעתי הוא מהול" .נמצא שאינו מהול .באותה שעה כעס המלך על אותו
ברח אותו השד ,ובתו החלימה) .תלמוד ירושלמי פאה ד ,.וראה שאילתות פר'
עקב(
משם פלוני. הגמון ,אמר ליה" :אני גזרתי על מהול ,ואתה הבאת לי שאינו
מהול" .באותה שעה היו גדולים יושבים לפני קיסר ,ואמרו לו:
"אדונינו המלך אנו מעידים בודאי שבנה של זו מהול היה ,אלא
תורתך שעשועי
בקדושה ובטהרה לימד רבי תורה לתלמידים ,באותה יצאו
מפיו זיקוקין דנור )חולין קלז .(:פעם עשה רבי סעודה לתלמידיו.
הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים .התחילו התלמידים
" רבי ואנטונינוס
רבי היה בידידות עם אנטונינוס מלך רומי .לרגל ידידותם
האמיצה היה אנטונינוס עורך סעודה לכבוד רבי ,ורבי אף הוא
אלוקיהם של אלו קרוב הוא להם ,וכיון שהם קוראים אליו מיד
הוא עונה להם ,שנאמר )דברים ד ז( מי כד' אלוקינו בכל קראנו אליו".
מיד צוה המלך ,ונהרג אותו הגמון ובטל את הגזרה.
ושלח את רבינו הקדוש ואת אמו לשלום .כיון שחזרו לביתו של
בוררים את הרכים ומניחים את הקשים .אמר להם רבי" :דעו מה הזמינו לסעוד על שולחנו .מסופר כי רבי עשה סעודה לאנטונינוס
אתם עושים ,כשם שאתם בוררים את הרכים ומניחים את הקשים אנטונינוס ,אמרה אמו" :הואיל ועשה לך הקב"ה נס על ידי ,ולבנך
בשבת ,הביא לפניו תבשילין צוננים אכל מהם ,וערבו לו .עשה לו על יד בני ,יהיו שושבינים לעולם .ובשכר אותו החלב שינק
כך יהיה לשונכם רך אלו לאלו") .ויקרא רבה לג א(
סעודה בחול ,הביא לפניו תבשילין רותחין .אמר אנטונינוס לרבי: אנטונינוס מאמו של רבינו הקדוש ,זכה ולמד תורה ,ושימש את
"אותן ערבו לי יותר מאלה" .אמר לו רבי" :תבלין אחר הן חסרין". רבינו הקדוש ,ונעשה מלך לאומתו ,וירש עולם הזה ועולם הבא.
בעת שמחת נישואי רבי שמעון בן רבי יהודה הנשיא עשרים אמר לו" :וכי אוצרות המלך חסרים כלום" .אמר לו" :שבת הן חסרין, )ירושלמי פסחים פ"י ה"א ,ע"ז י :תוד''ה אמר ליה .הנוסח כאן מספר מנורת המאור נר
וארבע אלף ריבוא דינרין הוציאו על שמחה זו ,עושר אגדי וגינוני יש לך שבת"? )ב"ר יא ד( ג פרק ב כלל א חלק ב פרק ג(.
מלכות מצד אחד ,ומצד שני התנאים הקדושים מנחילי התורה,
תורה וגדולה במקום אחד .אז בעיצומה של השמחה פונה התנא
רבי אלעזר בר קפרא לרבו רבי יהודה הנשיא ,שואל פירוש של
רבי ניסה לפעול אצל הקיסר להקלת הגזירות שהעיקו על צדקת פזרונו
היהודים ,ולשיפור מצבם ,אך לא תמיד יכול היה אנטונינוס פעם היו שלש עשרה אחין ,ומתו שנים עשר מהם בלא בנים,
תיבה בתורה ,תיבה אחת ,והשמחה נעצרה .רבי משיב ובר קפרא להיעתר לרבי ולבטל את הגזירות שגזרו הקיסרים הקודמים ,שכן
פורך ,רבי מנסה אחרת ובר קפרא דוחה .כך כמה פעמים ,עד ובאו נשותיהן לפני רבי לומר שהאח שנשאר ייבם אותם ,והאח
הדבר היה טעון אישור הסנט הרומי .מס גולגולת הכביד על כיסם אמר לרבי שאין בכוחו לפרנסם ,והיבמות אמרו שכל אחת תפרנס
שאמר לו רבי" :פרש אתה" .בר קפרא מבקש על כך תמורה: של היהודים ,אך לא ניתן לביטול .לבקשתו של רבי לשחרר את
"תבוא אשתך ותמזוג לי את הכוס" .היא מזגה את הכוס .אבל זה חודש אחד בשנה ,והאח שאל" :ומי יזון אותו בחודש העיבור ,הרי
יהורי טבריה מתשלומי המיסים ,השיב" :רציתי לעשות זאת ,אבל יש כאן רק שנים עשר נשים"? אמר לו רבי שהוא יפרנס אותו,
לא הספיק ,ובר קפרא ממשיך לבקש .אמר לו לרבי" :קום רקוד מצערים אותי חשובי רומי") .ע"ז י(.
לפני כדי שאומר לך" .והגם שלא היה זה לפי כבודו ,רקד לפני והתפלל עליו שיולידו בנים ,והלכו .לאחר שלש שנים באו אותם
תלמידו לעיני כל ישראל ,כי הוא יקבל כעת תיבה בתורה. הנשים לרבי ביחד עם שלושים וששה בנים שכל אחת ילדה בכל
אנטונינוס התייעץ עם רבי בענינים שונים ,ולעתים גם בענינים שנה בן אחד ,ובאו לומר לרבי שלמטה עומדין כפר של תינוקות
הרוחות נרגעות השמחה חוזרת ,ובר קפרא שואל מתיבה אחרת, מדיניים .פעם שלח לשאול את רבי כיצד למלא את קופת האוצר שרוצים לשאול בשלומו .רבי שאל אותן מה הם צריכות .ואמרו:
ושוב רבי מבאר ,ובר קפרא דוחה .רבי מפרש ובר קפרא פורך .ורבי המדולדלת .הכניס רבי את השליח אל גנו ,ובנוכחותו עקר צנון "אנו רוצים שתתן לנו מזון חודש העיבור כאשר אמרת" .ורבי נתן
מבקש מבר קפרא שיפרש בעצמו ,ולא למחרת אלה עכשיו גדול ושתל צנון קטן תחתיו .כשביקש השליח איגרת תשובה ,אמר להם מזון לחודש העיבור) .ירושלמי יבמות פ"ד הי"ב(
לו רבי" :ספר לשולחך את אשר ראית" .מיהר השליח אל הקיסר,
טו
התנא האלקי רבינו יהודה הנשיא – רבי זי"ע
ט"ו כסלו
והמיחושים שתקפו אותו ברגליו מזה שנים .למעשה היה זה היום מעלת לימוד משניות גדולה מאד ,ונביא כאן דברים בעיצומו של החתונה .תשובתו של בר קפרא לא השתנתה מהפעם,
האחרון בו חש הבחור בכאב ,מאותו יום פסק הכאב ונעלם כליל, הרבנית תמזוג את הכוס ,והרב ירקוד לפנינו .ואכן הרבנית מוזגת
ואותו בחור שש ושמח למלא את הבטחתו וללמוד את ארבעים מלהיבים ממה שמובא בספרים הקדושים" :לימוד המשניות מסוגל את הכוס ,ונשיא ישראל קם מפזז ומכרכר לפני התלמיד לעיני כל
פרקי המשניות שהבטיח ,שהיו טובה כה גדולה לנשמתו של הצדיק, לבטל היצר הרע") ,מדבר קדמות לחיד"א(" .המהרהר במשנה בשעת ישראל פעם שניה .תיכף תתבהר אצלו מילה בתורה ,שמחת נישואי
והרעיפו עליו את הרפואה לה נכסף) .פניני פרשת השבוע ח"ב עמ' רכג(
אכילתו נחשבת כקרבנות וזבחים" )מגיד מישרים(" .מי שפגם בנשמה הבן ,מאן דכר שמא ,עשרים וארבע אלף ריבוא דינרים ,שילכו
יכול לתקנו ע"י לימוד משניות" )ראשית חכמה(" .לימוד משניות סגולה לכפרות ,העיקר שלא תשאר מילה בתורה שאינה מובנת.
הלילה כבר ירד מזמן ,ליל שבת קסום ושקט ,סעודות השבת לאריכות ימים ,והוא תיקון גדול" )תקנת השבין(" .קבלה בידי שמי
הסתיימו זה מכבר ברוב הבתים .הכל כבר עלו על יצועם .בבית אחד שבקי במשניות אינו רואה פני גיהנום" )ווי העמודים(" .אין ישראל והתנא בר קפרא שואל מתיבה שלישית בעיצומה של השמחה,
בבני ברק ,אבי המשפחה שב עתה משמחה בשעה מאוחרת .בכל נגאלין אלא בזכות משניות" )ויקרא רבה ג ז(" .בלא משניות אי אפשר דוחה את ביאורי רבי ,ורבי מבקש לשמוע את ביאורו של בר קפרא,
לבו הוא מבקש לפנות לישון לצבור כח לקראת יום המחר ,כשכבר להיות בקי בתורה" )תורת חמ"ד(" .סגולת המשניות להרוג היצר הרע ובשביל לזכות לכך ,הרבנית תמזוג את הכוס הנשיא ירקוד לפני
עלה על יצועו ,והוא שוכב במיטתו ,נזכר בשיעור המשניות שלו, ולהכניעו" )אמרי פנחס(" .לימוד המשניות מציל ומגין על כל בני ביתו". התלמיד לעיני כל ישראל פעם שלישית.
אותו קבע כמנהג של קבע דבר יום ביומו ,ואילו היום טרם למד )אור לישרים(" .אשר בן יעקב מציל מגיהנום את מי שלומד משניות"
אותו. )מדרש תלפיות(" .סגולה לפרנסה ללמוד משניות ,שמשנה בגימטריא בן אלעשא חתנו של רבי ,לא יכול לסבול זאת ,קם ויצא משמחת
פרנסה" )אמרי פנחס(. הנישואין .גם עליו היו חביבין דברי תורה ,ופיזר מעותיו בשביל
מלחמה התחוללה בלבו ,הן הוא כה עייף ותשוש ,חסר כוחות ללמוד וללמד מהי תספורת של כהן גדול ,אבל למזוג כוס יין ולרקד
לחלוטין' ,לקום עכשיו'? 'מה בוער'? 'וכי מה יקרה אם ישלים מחר הרה"ג רבי שאול משה אב"ד ויערשוב זצ"ל היה אצל השפת שלוש פעמים לפני התלמידים -נשיא בישראל באמצע נישואי בן.
את השיעור של היום'? מצד שני הן זו הקביעות שלו ,והוא שומר אמת זי"ע .שאלו השפת אמת אם לומד משניות .השיב רבי שאול
עליה מכל משמר ,חוק ולא יעבור .האם היום יוותר על הזכות משה ,כי הוא טרוד בשיעורים .אמר השפת אמת כל גדולתו של מרן ובכן מה בכל זאת התכוין התנא רבי אלעזר בר קפרא ,כמובן אין
הכבירה? עוד רגע או שניים של התלבטות ,ורגע לפני ששמורות הבית יוסף היתה מלימוד המשניות ,והוסיף" :אין כוונתי לגדלותו ביכולתינו להבין כוונותיו של תנא .אבל בהבנה פשוטה יכולים
עיניו נעצמו ,החליט לקום ולהסתער על המשנה האהובה .הוא קם בנסתר ,כידוע שהבית יוסף זכה על ידי לימוד המשניות למלאך לבאר כך ,אלפים אולי רבבות מישראל משתתפים בשמחת
מהמיטה במבט נחוש ,הוציא את הספר מהארון והתיישב במטבח מגיד שנברא מלימוד משניותיו ,אלא בנגלה שזכה לחיבור הבית הנישואין ,רואים עושר אגדי כבוד מלכות ,רואים דינרים שהוציאו
המקום היחיד בו דולק האור בשעה כזו ,כדי ללמוד את שיעורו יוסף ושלחן ערוך וכסף משנה על הרמב"ם ,ופסקיו נתקבלו בכלל על השמחה זו ,ההזדמנות ללמד מול עם ועדה פרק בכבוד התורה,
היומי. ישראל. להראות בפרהסיא ,מהו כל חפציך לא ישוו בה ,עכשיו הוא הרגע
לקמט ולהעליב את כל הסכום העצום שהוציאו לרגל השמחה ,אל
הוא לומד את המשנה הראשונה בחשק ובהתלהבות ,ולפתע משהו סיפר כ"ק אדמו"ר מנדבורנה זי"ע בשם בעל המעשה :בעיירה מול תיבה אחת של תורה ,ושוב מול תיבה אחת לפוגג ולהמיס את
לא מריח לו תרתי משמע .הוא מתחיל ללמוד את המשנה השניה, דורוהי כיהן כרבי הרה"ק רבי יחיאל מדורוהי זי"ע .בעיירה התגורר כל הגדולה בתוך התורה ,ללמד דעת את העם ששמחה ,ואף שמחת
והוא כבר חש ריח לא נעים מתפשט .הריח והעשן הוא פלטת בחור צעיר כבן ,16שביום מן הימים תקפו אותו כאבים עזים, נישואין ,ואף גם נישואי בן בטלים ומבוטלים מול תיבה אחת של
השבת ,מסתבר שהמגבת המכסה את סיר הטשולנט גלשה על שריתקו אותו למיטה .בימי ההתקף הקשים לא ידע את נפשו תורה ,פעם ועוד פעם ,ופעם שלישית" ,קום רקוד לפני כדי שאומר
הפלטה וניצוצות כבר החלו להיתפס בשוליה .הוא עצר את עצמו מכאב ,לא הצליח להתרכז או לתפקד ,כל כולו היה נתון בצער לך תיבה אחת") .והערב נא עמ' צט(
מלזעוק בבהלה ,הן בני הבית ישנים .היה זה תקופה קצרה לאחר מכאוביו .גם בימים אחרים התקשה ללכת.
"
שמגבת שעל פלטת שבת התלקחה ,וגרמה לאסון שזעזע את פעם היה שנת בצורת ,ורבי פתח את מחסני המזון שהיו
העולם היהודי כולו ,והוא הבין כי ברגעים אלו ממש ניצל מאסון ברשותו כדי לחלק מזון ,והנה רבי הגביל את חלוקת המזון ,וכך
דומה .הוא הרחיק את המגבת מהפלטה הרותחת ,ועיניו זלגו אמר" :יכנסו למחסני המזון אנשים שלמדו מקרא תורה נביאים
דמעות הודיה לה' ,בראותו כי כבר נפער חור במגבת ,עדות לרתיחה המשניות הצילו את חייו, וכתובים ,אנשים שלמדו משנה ,אנשים שלמדו גמרא ,אנשים
הגבוהה שהותירה חותם של אש במגבת המפוייחת ,אך נפשו ונפש שלמדו הלכה ואגדה ,אבל עמי הארץ שלא עסקו בתורה כלל לא
בני משפחתו היו לו לשלל מתנה מבורא עולם. שמירת הקביעות ללימוד יכנסו" .נדחק רבי יונתן בן עמרם שהסתיר את זהותו ,ונכנס .אמר
המשניות הצילו את חייו ,שמירת הקביעות ללימוד המשניות מדי המשניות מדי יום היא ר' יונתן לרבי" :רבי פרנסני ככלב וכעורב" .נתן לו להיכנס ולקחת
מזון .לאחר שיצא רבי יונתן ,ישב רבי והצטער וכך אמר" :אוי לי
יום היא שהצילה אותו ואת משפחתו מאסון כבד .רק אז הבין כמה
גדול כח המשנה לשמור ולהציל את לומדיה מכל צרה וצוקה) .פניני
שהצילה אותו ואת משפחתו שנתתי מלחמי לעם הארץ" .אמר רבי שמעון בנו של רבי לרבי:
"שמא היה זה רבי יונתן בן עמרם תלמידך ,שכל חייו לא רצה להנות
הפרשה ח"ב עמ' רכו(
מאסון כבד מכבוד התורה ,ולכן התחזה לעם הארץ" .בדקו את הדבר ,ומצאו
מעשה ביהודי שנתקף בפחד מות מפני נכרי ,שהפסיד אצלו כל שאכן היה זה רבי יונתן בן עמרם .כשראה רבי שישנם תלמידים
כספו ,והגוי התנכל להמיתו .היהודי הגיע רועד מפחד לפני הגאון
מהרי"ל דיסקין זצ"ל .יעץ לו הרב מבריסק שילמד כל יום משניות
מסכת מדות .היהודי נהג כך ,ואכן הגוי הפסיק לרדפו.
חכמי ירושלים נלאו למצוא מקור לעצת הרב .כאשר שמע זאת כ"ק
"
לאחר שכבר התייאש מהבטחות הרופאים ,מהתרופות ומסגולות
שונות שהעלו חרס ,פסע הבחור בצעדים כושלים תרתי משמע אל
שאינם רוצים להנות מכבוד התורה ,אמר" :יכנסו הכל".
והגמרא אמר שטעמו של רבי הוא משום שסבר כי פורענות רעב
ומלחמות באה לעולם בגלל עמי הארץ שאינם עוסקים בתורה,
שהרי התורה הבטיחה שבזמן שתהיו עמלים בתורה נתתי גשמיכם
ביתו של הצדיק רבי יחיאל ,לבקש את ברכתו ועצתו .הוא שירך את
האדמו"ר מסאטמר זי"ע ,אמר שהמקור לכך כתוב במסכת זבחים רגליו הכאובות ובכניסתו אל הרבי פרץ בבכי מתמשך .כשסיפר על וחרב לא תעבור .כראיה לדברי רבי מספרת הגמרא ,פעם הטילו על
)נ (:המבארת את הנאמר בספר שמואל )א' פי"ט( וייבקש שאול להכות הכאבים העזים העוברים עליו ,הרבי בירכו וחיזקו ,אך ההטבה טרם תושבי טבריה לשלם דמי עטרה לקיסר ,באו עמי הארץ לפני רבי,
בחנית בדוד ,ודוד ברח וימלט ,ויבא אל שמואל הרמתה .וילך הוא הופיעה. ואמרו לו" :יתנו גם חכמים את המס יחד אתנו" .אמר להם" :לא".
ושמואל וישבו בניות .שואלת הגמרא מה ענין ניות אצל רמה, אמרו לו" :נערוק" .אמר להם" :ערקו" .ערקו מחציתם ,מחל להם
מתרצת הגמרא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם, הימים עוברים חולפים והרה"ק רבי יחיאל נסתלק לבית עולמו, המלך דמי החצי ,וסילקה מעליהן .באו המחצית שנותרה ,ואמרו
ומפרש"י עניני בית הבחירה .הרי לנו שבשעה שדוד המלך פחד מותיר את יהודי דורוהי שבורים ואבלים ,ובתוכם מיודענו הבחור לרבי" :יתנו חכמים גם כן את המס" .אמר להם" :לא" .אמרו:
מהחרב ,הלך ועסק בעניני בית המקדש ,וזוהי מסכת מדות ,וזה שכל שיפור לא נרשם במצבו ,אלא עם כל יום שחלף המצב הלך "נערוק" .אמר להם" :ערקו" .ערקו כולם ,ונשאר כובס אחד .הטילו
מקור לעצת הרב מבריסק) .עולמות שחרבו פ"ח( והחמיר .בסתר לבו כאב על שלא זכה להבטחה מפורשת מפי על הכובס את התשלום .ערק הכובס ,ביטלו את המס .אמר רבי:
הצדיק כי ייוושע. "ראיתם שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ") .ב"ב
פטירתו ח(.
באחד הימים הבחור שוהה בבית הכנסת המקומי ,ולפתע שוב
בשעת פטירתו אמר כמה דברים ברוח הקודש מה שהתרחש התקף עז של כאב ברגליו .הבחור החל לצעוק ולזעוק לגנוח היו שני אילמים שהיו שכנים של רבי ,בני בתו של רבי יוחנן בן
באותה עת בבבל .אז הוא גם החל לצוות לבאים אחריו ,ואמר: ולהיאנח ,הכאב היה חד ומפלח כואב ומטלטל ,מעומק כאבו גודגדא ,ויש אומרים בני אחותו של רבי יוחנן ,שכל זמן שהיה עולה
"לבני אני צריך" .נכנסו בניו אצלו" :אמר להם הזהרו בכבוד אמכם העמוק החל הבחור קורא בקול לא לו" :נשמה מעולם האמת רבי לבית המדרש ,היו עולים ויושבים לפניו ,ומנדנדים בראשיהם
החורגת ,ונר של שבת יהא דלוק במקומו והשלחן ערוך במקומו שתעשה עמי טובה ותפעל אצל בורא רפואות את ישועתי ,אלמד ומרחשים שפתיהם .ביקש רבי רחמים עליהם ,ונתרפאו ,ונמצא
מיטה תהיה מוצעת במקומה ,כיון שהיה בא אחר מיתתו בכל ערב לזכותה ארבעים פרקי משניות" .הבחור עודו מבוסס בכאביו שהיו בקיאים בהלכות ומדרשי ספרא וספרי וכל הש"ס) .חגיגה ג(.
שבת לביתו והיה מקדש להוציא את בני הבית ,עד שנודע הדבר ובדמעותיו ,אך התכוון לכל מילה בהבטחתו הנואשת .הוא קיווה
לשכנים ,על ידי שאחת השכנות דפקה על הדלת ,ואמתו של רבי
היסתה אותה בגלל כבודו של רבי ,והוא פסק מלבוא ,כדי שלא
שאחת הנשמות בעולם העליון תשמע את דבר הבטחתו ,ותפעל
עבורו את ישועתו.
סידור המשניות
להוציא לעז על צדיקים הראשונים למה הם לא זכו להיות כמותו על תקופתו המיוחדת של רבי ,אשר בגינה נתאפשרה לו
באים אחר מותם לעולם הזה. וכן אכן קרה ,מתוך כאבו וזעקותיו נרדם הבחור ,והנה חלום. עבודה גדולה זו ,מרחיב רש"י" :בימי רבי נשנית משנה זו ,לפי
לאחר הפטירה נטלוהו להוליכו לקברו ,אותו היום ערב שבת היה, ובחלומו והנה הוא ניצב בתוך בית המדרש הגדול בדורוהי ,ובכותל שמשרבו תלמידי שמאי והלל ,שהיו לפניו שלושה דורות רבו
ונעשה נס שלא שקעה החמה ,עד שהספידו אותו בעשרה מקומות המזרח יושב הרבי הקדוש רבי יחיאל מדורוהי זי"ע ,מעוטר בטלית מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תודות ,מתוך עול שעבוד מלכויות
והובילוהו לקברו ,ושבו הביתה ,והספיקו לעשות את מינימום צרכי ותפילין .לפתע התרומם הצדיק ממושבו ,ופונה לעברו כשבידיו הוא וגזרות שהיו גוזרין עליהן ,ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר
השבת למלא מים ולהדליק את הנרות .ויצתה בת קול ואמרה כל חובק ספר משניות גדול .והרבי אומר לו" :בני הלא הבטחת ללמוד דברי החולקים עד ימיו של רבי ,שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס
מי שלא התעצל בהספדו של רבי מזומן לחיי העולם הבא. 40פרקים משניות ,ואני מבקש לזכות בהם ,מעתה הם שלי ,וזה לך מלך רומי ,ונחו מצרה ,ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל ,ועד ימיו
האות ,בקומך משנתך תראה כי רגליך נרפאו ,והכאב חלף עבר כלא לא היו המסכתות סדודות ,אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול
דבר נפלא מצינו בשטמ"ק )כתובות קג (.שלכן ביקש רבנו הקדוש שלא היה .או אז זכור ואל תשכח למלא את הבטחתך באמונה ,וללמוד הימנו גרסה ונתן סימנים ,הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם
יספרו בעיר על פטירתו ,כדי שאנשים לא ידעו ,וימשיכו בתפלתם, לטובת נשמתי ארבעים פרקי משניות". פלוני .וכשנתקבצו ,אמר כל אחד מה ששמע ,ונתנו לב לברר טעמי
ואולי יועיל להחיותו ממיתה ,ומשום שתפלה מועילה גם להחיות המחלוקת ,דברי מי ראויין לקיים ,וסידדו המסכתות דברי נזיקין
מתים .אלא טבע האדם שעל מת אינו מתפלל שיחיה. אחוז בהלה ושטוף זיעה קרה ,התעורר הבחור משנתו הטרופה .זכר לבדם ,ודברי יבמות לבדם ,ודברי קדשים לבדם ,וסתם נמי במשנה
החלום עודנו מול עיניו ,המראה הנשגב בו ראה את רבו מתגלה דברי יחידים שראה דבי את דבריהם ,ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן אליו מהעולם העליון עודו עומד מולו חד כתער .בידיים רועדות כמותם") .ב"מ לג(:
מקורות :התודה והברכה להרה"ג רבי חיים אביגדור פיליפ שליט"א ,על שנהג בי עין טובה ,ונתן לי רשות
להעתיק מספרו 'משנת התנאים' ,על התנאים הקדושים ,שעתיד לצאת בקרוב בס"ד .הקב"ה יעזור שיזכה
החל למשש את רגליו בוחן את כל האיזור שכאב ,את כל המקומות
להצלחה בכל מעשה ידיו ,מתוך בריאות הגוף והנפש ,אכיה"ר. בהם התפרצו ההתקפים ,אולם למרבה הפליאה ,ולגודל בבן יהוידע )ברכות א (.מביא רמז במילת הפתיחה של המשניות,
ההתרגשות ,אכן כן הוא נרפא לחלוטין ,אין זכר לכל הכאבים 'מאימתי' ר"ת א'ני י'הודה מ'חבר מ'שנה ת'ורת ה'.
מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל S5813468@GMAIL.COMאו 05331-03541
תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו
טז
