תורת הבטחון · Toras Habetachon — ויצא (2026-11-16)

פרשת ויצא
בענין השגחה פרטית
וְ עֵ ינֵי ל ֵָאה ַרּכֹות וְ ָרחֵ ל הָ י ְָתה ְיפַת ת ַֹּאר וִ יפַת מַ ְר ֶאה( .כט ,יז)
יגיע לאזניו .וכן לא יוכל שום אדם לדבר איזשהו דיבור אשר אינו הנה דרשו חז"ל (ב"ב קכג ,ע"א) על פסוק זה" :ועיני לאה רכות,
בגזירת השי"ת ,כיון שהוא ית' מנהיג כל הבריאה ,ואם אינו ברצונו מאי רכות ,אילימא רכות ממש ,אפשר בגנות בהמה טמאה לא
ית' שידבר אותו דיבור – אזי לא יוכל לדבר כלל [וכדחזינן במעשה דבר הכתוב ,דכתיב :מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה
בלעם ,שביקש לקלל כלל ישראל ,והיה יודע לכוין השעה בדיוק טהורה ,בגנות צדיקים דבר הכתוב ...רב אמר :לעולם רכות ממש,
אותו רגע שהקב"ה זועם בכל יום ,ואילו היה מקלל כלל ישראל ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה ,שהיתה שומעת על פרשת
באותה שעה ,לא היה נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, דרכים בני אדם שהיו אומרים :שני בנים יש לה לרבקה ,שתי בנות
ואעפ"כ בכל פעם שביקש לקללם יצאו מפיו ברכות ולא קללות]. יש לו ללבן ,גדולה לגדול וקטנה לקטן ,והיתה יושבת על פרשת
דרכים ומשאלת :גדול מה מעשיו ,איש רע הוא מלסטם בריות,
כח התפילה קטן מה מעשיו ,איש תם יושב אוהלים ,והיתה בוכה עד שנשרו
ריסי עיניה .והיינו דכתיב :וירא ה' כי שנואה לאה ,מאי שנואה,
וא"כ נראה שאפשר לומר ,שמאחר ששמעה לאה שכן בני אילימא שנואה ממש ,אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב,
אדם מדברים ,אות הוא שכך עלה ברצונו ית' שתשמע הך דיבור. בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו
וע"כ הבינה שהשי"ת רוצה שתפעול כל מה שבכוחה בכדי לבטל בפניה -ויפתח את רחמה" ,ע"כ.
הך גזירה ,והיינו ע"י כח התפילה .שהתפילה בכוחה לשנות ולבטל
כל גזירות שבעולם .ובאמת מצינו כן בגמ' מפורשת [עי' מועד קטן וכעין זה איתא בדברי המדרש רבה (פרשה ע ,ט"ז) וז"ל המדרש:
יח :היטב] שמועלת התפילה לשנות הגזירה אפילו בשידוכין .וע"כ "ועיני לאה רכות ,אמוראי דר' יוחנן תרגם קודמוי ועיני לאה הוו
התפללה לאה מעומקא דליבא לפעול לשנות הך גזירה .ומכח זה רכיכין ,א"ל עינוהי דאימך הוו רכיכין ומהו רכות רכות מבכיה ,שהיו
זכתה באמת לינשא ליעקב אבינו. אומרים כך היו התנאים הגדולה לגדול והקטנה לקטן והיתה בוכה
ואומרת יהי רצון שלא אפול בגורלו של רשע ,א"ר הונא קשה היא
ושוב ראיתי שכן משמע מדברי הפירוש מהרז"ו ,שכתב לבאר התפילה שבטלה את הגזירה ,ולא עוד אלא שקדמה לאחותה",
דברי המדרש (הנ"ל) וז"ל" :שכך היו התנאים – הבריות היו משערין ע"כ.
שכך נגזרו התנאים מהקב"ה מתולדתם .כי גם אברהם נשא
ויש להבין בדברי חז"ל הללו ,שלכאורה מה איכפת לה ללאה
ממשפחה זו בת אחיו ,וכן יצחק ובני יצחק" ,עכ"ל .הרי שהוא
מה שהיו בני אדם אומרים שעתידה לינשא לעשו ,והלאאין הם
מפרש שאת זה היו הבריות אומרים – שכך היא גזירת השי"ת.
השדכניםאלא השי"ת בכבודו ובעצמו הוא השדכן האמיתי ,והוא
וכיון ששמעה לאה את זה ,הבינה שזהו מאת הקב"ה ,שרצה
ית' גוזר "בת פלוני לפלוני" ,ואין הדברים תלויים כלל במה שיאמרו
שתשמע את זה ,וזאת בכדי שתהא לה היכולת לשנות הגזירה.
בני האדם?
ע"י הרגש הפחד יתפלל הכל בגזירת השי"ת
וכבר האריך ר' צדוק הכהן (צדקת הצדיק אות ק"ע) בענין זה ,וכתב ונראה לבאר בעזהי"ת ,שהנה בכלל האמונה השלימה בהשי"ת
וז"ל" :כשהקב"ה רוצה להיטיב לאדם ורוצה רק שיתפלל האדם הוא שנדע בבירור שכל מה שבא לאזניאדם מדברים שאנשים
על הדבר אז מזמין לפניו צער או פחד מעין דבר זה וכדרך שאמרו אחרים אומרים ,הכל הוא לגמרי בהשגחת השי"ת .וכל דבר אשר
ז"ל (יבמות סד ,א) :מפני מה היו אמהות עקרות וכו' .או רואה אחר אינו ברצונו של השי"ת שישמע – אזי לא ישמעזאת האדם ולא
סיפור נפלא: מעונה באותו דבר ומבקש רחמים עליו כדי שיהיה הוא נענה וכמו
שנאמר (איוב ג ,כד) :פחד פחדתי וגו' .כי כל דבר שהשם יתברך רוצה
ויש להעתיק כאן סיפור נפלא מהבעל שם טוב בענין זה .בספר להביא לעולם או לאדם היא מתפשטת לכמה גוונין ויש בה ההיפך
תפארת למשה (פרשת בלק) כתב שאחד מעיקרי היסודות שלימד גם כן חס ושלום וכדרך שאמרו (שמות רבה ל' ,וזוהר ח"ג דף רט"ז) בדור
והדריך הבעל שם טוב הק' זצ"ל היה בהיבט זה – דבכלל האמונה המבול שהיו מעותדים לקבל תורה אילו זכו .וכן בכל דור ובכל
הוא –שנדע שכל דבר שאנו רואים ושומעים הוא בהשגחה פרטית אדם .ולכך כשמתעורר מדה זו לטובה מתעורר גם כן ההיפך חס
משמים כדי שנלמוד מזה .וכמו שמסופר דכשבא הרה"ק הרב ושלום ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב .אבל לעולם הוא בא הדבר
דפולנאה בעל תולדות יעקב יוסף זצ"ל בפעם הראשונה להבעל שמתפחד רק שבא ההיפך דהיינו כל מיני טובה שבדבר זה" ,עכ"ל.
שם טוב זצ"ל ,היתה אחת משיחותם בענין השגחה פרטית ,ואמר
הבעש"ט צז"ל שכל דבר שאדם רואה או שומע וכל דבר שקורה הרי לנו מדבריו שטעם מה שהקב"ה מביא על אדם פחד
לו ,הכל הוא בהשגחה פרטית מאת השי"ת ,וממילא על האדם כלשהו ,הוא בכדי שיתפלל אותו אדם על אותו דבר ,וע"י זה יזכה
להתבונן במה שראה או שמע או כשקרה לו דבר מסויים – מה שלא יתקיים עליו הגזירה רעה ההיא .ולאה שהיתה מאמינה
עליו ללמוד מזה .שמאחר שהקב"ה שלח זאת במכוון אליו שיראה באמונה שלימה ,הבינה שמאחר ששמעה שהבריות אומרים עליה
וישמע דבר זה ,הרי זה בבחינת בת קול מאת הקב"ה שמדבר אליו. שהיא עתידה להנשא לעשו ,ודאי שהקב"ה רצה שתשמע את זה,
עודם מדברים ועבר שם גוי שהיתה אומנותו לתקן תיקוני בית והיינו בכדי שתתפלל על כך להשי"ת ,וע"י תפילתה תפעל לשנות
בעיר זו ,והנה הוא דופק על הדלת ושואל להבעש"ט זצ"ל אם יש הגזירה ,ולא תפול בגורלו של עשו הרשע.
לו בבית מה לתקן .ענה לו הבעש"ט שאין אצלו מה לתקן .שאל
הגוי עוד פעם ,אולי בכל זאת יש לך משהו לתקן. באיזו זכות זכתה לאה לילדים
חזר ופנה הבעש"ט לבעל התולדות ואמר -ראה ,הגוי הזה הוא ולפי"ז מובנים היטב המשך דברי הגמ' -שראה הקב"ה שלאה
שנאה מעשיו של עשו הרשע ,וע"כ זכתה ל"ויפתח את רחמה" .שליח משמים לעורר אותי שעדיין יש לי ברוחניות מה לתקן ,כי
והנה שאר כל האמהות היו עקרות ,ואמרו חז"ל שהטעם שהיו מה שהגוי בא לשאול זאת הוא ג"כ השגחה פרטית.
עקרות היה משום שהקב"ה התאוה לתפילתן .ולאור הנ"ל מובנים
אבל הרה"ק הרב דפולנאה זצ"ל לא רצה לקבל דברים אלו ,כי הדברים היטב ,שמי שמתפלל להשי"ת ,ומוציא לפועל תאותו של
השי"ת ,שוב אין צורך כלל שהשי"ת יזמין לו עוד סיבות להתפלל .היה רחוק בעיניו לומר שדיבורים היוצאים מגוי יהיה בהם השגחה
ומשום כך לאה זכתה מיד לילדים ,שהרי כבר היתה מתפללת פרטית והוראה מן השמים מהקב"ה להאדם .חזר הבעש"ט
והוציה לפועל את תאותו של השי"ת ,ולא היה שום צורך שתהא והסביר עוד את הענין ,אך התולדות נשאר בעמדתו.
עקרה.
אז אמר לו הבעל שם טוב" :דו קענסט ,נאר דו ווילסט נישט"
וחזינן מזה ,שאם אחד מתפלל להשי"ת על כל דבר שהוא ,זוהי [יכול אתה להבין הדברים ,אלא שאינך רוצה] .במילים אלו נפרדו
כבר סיבה שלא יבואו עליו צרות ,שאחד מן הטעמים שהקב"ה וחזר הרה"ק הרב דפולנאה זצ"ל לאכסניא שלו.
מביא על אדם צרות ,זהו בכדי שיתפלל להשי"ת שיצילו מאותה
בדרך חזרתו עבר שם גוי עם עגלה ,ונהפכה העגלה .חיפש הגוי צרה .ואם אותו יהודי כבר מתפלל להשי"ת ,גודם בכך שלא יבואו
אנשים שיעזרו לו להרימה ,וכשראה את התולדות ,פנה אליו עליו עוד צרות.
וביקש ממנו עזרה .אמנם בהיותו טרוד במחשבותיו ענה לו שאינו
יכול .או אז אמר לו הגוי – "דו קענסט ,נאר דו ווילסט נישט" [יכול השגחה פרטית בכל דיבור שאחד שומע
אתה ,אלא שאינך רוצה].
נחזור לעיקר היסוד הנ"ל ,שכל דיבור ודיבור שאדם שומע הוא
כששמע בעל התולדות מילים אלו נזכר בדברי הבעל שם טוב, בהשגחת השי"ת ,ולאה ששמעה שהיו הבריות אומרים שתנשא
לעשו ,היתה שמיעה זו בהשגחת השי"ת ,כדי שתתפלל להשי"ת ואז הבין שהגוי הלזה היה שליח אליו משמים ,ומני אז נעשה
תלמיד הבעל שם טוב זצ"ל. לשנות הגזירה.
הערות והוספות יתקבלו בברכה ,וגם ניתן לקבל הגליון בכל שבוע בכתובתtorashabitachon@gmail.com :
