שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ויצא (2026-11-16)

פרשת ויצא
254
ליקח דבר שאינו ברשותי והמכר אינו כלום ,ונמצאתי מאבד השבועה, "ויצא יעקב מבאר שבע"
כי על ידי השבועה המכר קיים. (כח ,י).
ומיהו קשה ,וכי יצא משם מאי הוי ,אטו משום הכי לא יערער עשו.
פירשו רז"ל במדרשא בפסוק' :מבארה של שבועה[ ,אמר שלא יעמוד
וי"ל ,דעשו חכם היה ,ויודע שעל ידי שבועה חל המכר ,לא בתורת קנין
עלי אבימלך ויאמר השבעה לי כשם שנשבע לי זקינך וכו' .רב הונא
אלא משום השבועה ,ומ"מ אי בעי אתשיל על שבועתו ,ועיין בהגהה
אמר מבארה של בכורה ,אמר שלא יעמוד עלי עשו ויערער על הבכורה,
בחושן המשפט (סימן רט דין ד) .והנה ההתרה צריך שיהיה בפניו,
ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את בכורתי ונמצאתי מאבד אותה
כדאיתא ביורה דעה (סימן רכחז) .לכן "ויצא יעקב מבאר שבע" דוק.
שבועה וכו' .רבי ברכיה אמר מבארה של ברכות ,אמר שלא יעמוד עלי
ועיין פסוק "ויאמר יעקב השבעה לי ...וישבע לו" וגו'.
עשו ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את הברכות ונמצאתי מאבד
ורבי ברכיא סבר כרב הונא ,אלא דדריש "באר שבע" כפשוטו באר אותה יגיעה שיגעה בי אמי'].
שובע ,והן הברכות .ומיהו קשה ,היכן רמיזא
יגיעת אמו .ועוד קשה ,למה מצטער על וקשה ,מי דחקו לפרש כן .ועוד קשה,
יגיעת אמו ,ואינו מצטער על אבידת הברכות דשביק עיקר טעמא המפורש בפסוקב כדי
עצמן .ומיהו י"ל ,דהברכות היו במרמה שלא יהרגנו עשו ,ובקשו טעמים אחרים על
דכתיבח "בא אחיך במרמה" ,אבל יגיעת אמו פי רמזים.
דאמרהט "עלי קללתך בני" ,עלי אתאמר וי"ל ,דקשיא להו כבר כתיבג "וישמע
בנבואה וכו' ,נמצאת נבואתה כוזבת ,דו"ק. יעקב אל אביו ואל אמו" וגו' ,מה תלמוד
הגאון רבי שמואל גארמיזאן זצ"ל, לומר "ויצא יעקב מבאר שבע" .ועוד קשה,
מחו"ר ירושליםי. אם היה בבאר שבע מה צורך להזכיר שם
המקום שיצא ממנו ,והרי לעילד אמר סתם
"וילך פדנה ארם" ,ולא הזכיר שם המקום
שיצא .ואם היה דר בחברון ,מה טעם "ויצא
"והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' יעקב מבאר שבע".
אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק" ולכן פירש 'מבאר שבועה' ,כלומר יעקב
(כח ,יג). ברח מחברון ,בורח מפני עשו והלך באר
קשה ,דלמה באביו לא אמר "אביך". שבע ,וסיפר הכתוב כי גם שם לא מצא מנוח,
ויצא משם משום השבועה ,ונרמז בהזכיר
ויובן ,דיצחק עולה ר"ח ,ויעקב -קפ"ב,
שם המקום שיצא המקום שהיה באר שבע,
אם תוסיף עליו כ"ו כמנין שם הוי"ה ,עולה כת"י הגאון רבי שמואל גרמיזאן זצ"ל ,מחו"ר ירושלים
דוק.
גם הוא ר"ח .לזה אמר "והנה ה' נצב עליו"
וחזר ר"ח ,ולכך אמר לו "אני ה' אלקי אברהם אביך" שאתה עכשיו ורב הונא סבר שבבאר שבע היה דר
יצחק. שם הזכיר ולא וגו' יעקב" "וישמע יצחק ,וקשיא ליה דלעיל אמר סתם
יא
וכן פירשו ז"ל במה שנאמר "ויהי ה' את יוסף ויהי איש" ,שיוסף על עשו יערער שלא אחר טעם רמז המקום שיצא ממנו ,אלא ודאי
עולה קנ"ו ,הוסף עליו כ"ו עולה קפ"ב ,וזהו שאמר "ויהי ה'" וכו' שחזר בכח כי עשו שידע אחר כלומר בי, מרמה הבכורה ,ויאמר כך היית
ה
כ"ו עם קנ"ו ,אז "ויהי איש" שהוא יעקב דכתיב ביהיב "ויעקב איש תם". יעקב שמו קרא הכי "ויאמר בפסוק כדפירש הבכורה לקח הברכה
ויעקבני זה פעמים" וגו' ,ואדעתא דהכי לא מכרתי ,דו"ק.
הגאון המקובל רבי יוסף פינטו זצ"ל,
מחו"ר מראכש ,מרוקויג. ומה שאמר 'ונמצאתי מאבד אותה שבועה' ,כלומר דמן הדין מכירת
הבכורה אינו כלום דהוי דבר שאינו ברשותו ,זולת בשבועה כדפירש
בפסוקו "ויאמר יעקב השבעה לי" וגו' ,וזהו שאמר 'כך היית מרמה בי'
חידושיו במקצועות התורה נהרא דלא פסיק בכל הפרד"ס ,ואף אחז בעקב א .בראשית רבה פרשה סח פיסקא ז .ב .לעיל כז ,מא-מו .ג .לעיל פסוק
גליונות הספרים שברשותו אותם גדש ומילא בהערותיו .מתורתו הגדולה שרדו ז .ד .שם .ה .לעיל כז ,לו .ו .לעיל כה ,לג .ז .סעיף טז .ח .כז,
כמה וכמה חיבורים שיש בהם ללמד על מכלול תורתו .בשנים האחרונות עלו לה .ט .שם ,יג .י .הגאון המקובל רבי שמואל גארמיזאן נולד בשאלוניקי
ונדפסו חלק מחידושיו לש"ס בכמה כרכים ונקבם בשמם אמרי בינה .נלב"ע בשנת ש"ס בקירוב ,בצעירותו עלה לארה"ק והתגורר בירושלים ,בראשית
בין השנים ת"ל – ת"מ .מתוך חיבורו עה"ת אמרות טהורות כתי"ק .יא .להלן שנות הת' יצא לגולה בשליחות חכמי ירושלים ובשנת ת"י לערך נשבה באי
לט ,ב .יב .לעיל כה ,כז .יג .משלשלת היחס גזע רמי המעלה ,נולד הגה"ק מאלטה ,בעת שבייתו הריץ אגרות להגאון מהר"ש אבוהב זצ"ל שיפעל לפדיונו
רבי יוסף לאביו המקובל הקדוש רבי יעקב פינטו זצוק"ל ,מגדולי המקובלים מהשבי .לאחר צאתו התגורר זמן לא ידוע במאלטה עד שובו לירושלים ,ונמצא
בדורו ,מחבר הספר מקדש מלך ביאור ע"ס הזוהר הקדוש .רבי יוסף נולד זכרו בה שוב בשנת תכ"ב .מגדולי המורים בעיה"ק היה להורות בדין ובהלכה
ונתגדל במראכש ,שם הרביץ תורה לרבים ושימש כדיין בעיר .כפי המסופר באורח ובמשפט ,ואף העמיד בה תלמידים הרבה ,הנודע שבהם הוא הגאון
עזב את עיר הולדתו מחמת מחלוקת עם מקובלי העיר באופן כוונות מסויימות, רבי משה בן חביב זצ"ל .ידו היתה אוחזת בקולמוסו תדיר ,ממנה השתפכו
www.shuvi.co.il
הפייט בר"היט 'האדמון כבט שלא חלה צבה לקחת[ה] לו' וכו' ,לכך צריך "ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי"
לשהות שם עד כי ילדה רחל .אך ורק על כי שהה ועבד שש שנים בצאן, (כט ,לב).
גלות בא לעולם.
[ברכות ז] ע"ב :ראובן ,אמרה לאה [ראו מה בין בני לבן חמי] וכו'.
א"כ יפה מאוד אומרו פה "זה לי" וגו' ,כי במה מדבר על שם שעתיד
הא דלא קאמר 'מאי ראובן' ,כדקאמר לקמן 'מאי רות' .היינו ,משום
ללקות' ,בי' כתיב ,פירש רש"י בפרשת וישב על פסוקכ "ימים רבים"
דהכא מפורש בקרא טעם לקריאת שם זה "כי ראה ה'" כו' ,רק דרבותינו
וגו' ,ע"לכא ,זהו שאמר הכתוב "זה לי עשרים" וגו' ,לי הן עלי [הן]
ז"ל באו ליישב ,דלא תקשה למה קראתו 'ראובן' הוא"ו אחר הא' ,דלפי
וסופי ללקות כנגדן וכו' ,נמצא כי טוב מאוד אומרו עתה כי רדף אחריו
הטעם המבואר בכתוב היה לה לקרותו 'ראהבן' לומר שהרי הוא מוסב
ובקש להחזירו לביתו לשמור את צאנו ,עשה זה להתנצל ובא בטענה
על ה' .ולזה פירשו ,שכיוונה בזה עוד לכונה אחרת ,שיראו כל העם
ואמר בתחילה כי עשה את העבודה באמונה ,ונמצא אין לו מקום לחפש
ההבדל שבין בנה לבין חמיה ,ולזה אמרה ראו בלשון רבים.
ולמשש את כליו.
ובזה יתיישב קצת ,מה שהקשה בחידושי אגדותיד דלמה לא חשיב
זהו טעם אומרוכב "מה מצאת מכל כלי ביתך וגו' זה עשרים שנה
לה הש"ס פ"ק דמגילהטו בין הנביאות .דמאחר שאין מוכח מקרא להדיא,
וגו' הייתי ביום אכלני" וגו' ,וא"כ לא טוב הדבר נגד אחי ונגד אחיך כי
דאדרבה הא מפורש בקרא טעם אחר לזה ,לא חשיב לה( .וצריך לומר,
דלקת אחרי ,אך ורק פן ואולי יאמר לבן שוב אלי לשמור צאני ,כי על
כג דיעקב אמר לראובן מיד בחללו
כן יצאתי לרדוף אחריך והיא יותנו'
יצועיו ,שיעביר ממנו הבכורה).
על דבר עבודתו שהיתה באמנה ,לכן
בא ואמר כי גם זה בלתי אפשר ,כי הגאון רבי יחיאל מיכל
על הראשונים אני מצער. בורנשטיין זצ"ל ,מח"ס לחם
שערים ,אב"ד טרעסטינאטז.
זהו טעם אומרו" ,זה לי עשרים"
וגו' ,דייק לי [הן] עלי הן סופי ללקות
כנגדן ,וא"כ אין לי להמתין עוד כת"י הגאון רבי יחיאל מיכל בורנשטיין זצ"ל ,אב"ד טרעסטינא
בחו"ל ,אך ורק יש במשמעות כי על "זה לי עשרים שנה בביתך
כל העשרים אמר "זה לי" וגו' סופי עבדתיך ארבע עשרה שנה
ללקות .ובאמת אין הדבר כן ,כי בי"ד שנה אשר עבד באשה ובאשה
שמר ,לא היה הדין נותן ללקות בגלות המר ,על כן בא ואמר פעם שני
. בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך" וגו' (לא ,מא)
אשר נדקדק שינוי אחד ,באומרו "לי" וגו' ,רק יאמר 'זה עשרים' וגו' .כי לא ראי זה י"ד שנים כראי זה שש שנים.
זהו טעם אומרו "י"ד שנים בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך" וגו', גם לרבות ,למה חזר וסיפר האיך נהיית עד שאמר "י"ד בשתי
ועשה שתי בנות לומר כי זה לי עשרים שאמר היינו כל עצמו על שהיו בנותיך" וגו' ,כי מי לא ידע שהיה כן ,ומה בא לחדש בסיפור זה.
גם לרבות ,הלא כבר נאמריז "עשרים שנה אנכי עמך" וגו' ,א"כ פסוק עשרים ,לא כן אלו היו י"ד אין בו משפט גלות ,אך ורק על שהם בא
זה הוא למותר ,ומה בא להצדיק את עצמו בתשובה זו על כי בורח הוא לכלל עשרים ,גלות בא לעולם.
והנה ,בתחילה כי רצה לילך לדרכו כאשר ילדה רחל את יוסף ,אז מבלתי רשות.
גם ר"ל ,למה לא נאמרו דברים אלו בראשונה כאשר ילדה רחל את לא היה לו טענה זו ,וא"כ אין מקום לדבר שם "זה לי י"ד שנה" ,כי י"ד
יוסף לאחר י"ד שנה ,כי גם שם ביקש לילך לדרכו שנאמריח "ויאמר אלו אין מוטל עליו ללקות כנגדן ,אך ורק הואיל ובא לכלל עשרים אשר
שלחני" וגו' ,א"כ שם שם מקום אומרו 'זה לי י"ד שנה' וגו' ,כאשר ידבר לא כדת עשה להמתין שש שנים בצאן ,נמשך גלות גם לכלם ,אך ורק
לא יענש כל כך ,כי ע"י שש שנים בא גלות המר ,וי"ד עליו ללקות רק עתה.
אכן ,כל זה יתכן בהצעה קטנה ,כי ירא יעקב אבינו לנפשו ,כי עתיד דרך עבדות אך לא גלות המר ,לכן נעשתה בנות שתים ,והכל בא יבא כל
ללקות על שהיה זמן רב בחו"ל ,וגלות בא לעולם על שהיית חו"ל .וא"כ הדקדוקים על נכון ,וק"ל.
הגאון רבי נחמיה הורוויץ (המכונה רבי פייבל דושניז) זצ"ל, כל זמן שהיה בשם ועבר לא נענש ,גם י"ד שנה עד כי ילדה רחל את
מחכמי פראג, יוסף לא היה עונש כל כך ,כי בדין שהו על שם כי הוא זה לישא אשה,
מח"ס דברי נב"אכד. וכל זמן שלא ילדה ירא פן ואולי (יעלה) [תעלה] לחלק עשו ,כי כן יסד
לחם שערים (ירושלים תרס"ח ,ראה שם את הסכמותיהם הנלהבות של מהר"ח ועבר להתגורר בכפר סמוך הנקרא ווארזאזאת .מלומד היה בנסים ונפלאות,
ברלין ומהרי"ח זוננפלד זצ"ל); שובע שמחות מערכות לסיום מסכתות הש"ס ומקובל בפי אנשי עירו כי היה לומד עם אליהו הנביא בעליית הגג .אף לאחר
(שם תרע"ג) .מתוך חיבורו כת"י עמ"ס ברכות .יז .פסוק לח .יח .פסוק יותר ממאה שנה אחרי פטירתו נישא שמו לברכה ,והיה ביתו כמקום סגולה.
כה .יט .בפיוט שלפני קדושה המתחיל 'אבן חוג' .כ .לז ,לד .כא = .עיין חיבורו לקח טוב על פרשיות התורה ,נתחבב במאוד על חכמי מרוקו הן על
לקמן .כב .פסוקים לז -כ .כג .קריאת תיבה זו אינה ברורה .כד .הגאון הדרשנים והן על הלומדים ,והעתקות רבות קיימות ממנו .נדפס מכת"י בשנת
רבי נחמיה פייבל הורוויץ זצ"ל הנקרא גם רבי פייבל דושניז ב"ר הג"ר אברהם תשס"ט .עוד מתורתו נודע שחיבר חידושים על הש"ס ובהלכה ,והגהות ע"ס
הורוויץ סג"ל זצ"ל ,מגדולי חכמי פראג ,עמד בראשות ישיבה בעיר[ ,חידושיו קבלה .נלב"ע במגפה בשנת תק"פ ונטמן בכפר תאורירת .מתוך חיבור חידושיו
המודפסים בספרו הזדקקו והתלבנו עם תלמידיו] .אף במשך כמה שנים היה עה"ת כתי"ק .יד .מהרש"א ד"ה עד שבאת .טו .דף יד ע"א .טז .הגאון
ראש וקצין בק"ק פראג והנהיג את הקהילה .בהסכמות על חיבוריו המודפסים רבי יחיאל מיכל נולד בשנת התקע"ח לערך ,לאביו רבי זרח זצ"ל ,לאחר נישואיו
תואר ע"י חכמי עירו' :האלוף התורני הרב המופלג בתורה ובחסידות' .בספר שם עם בתו של הגאון רבי שמעון אריה כהנא זצ"ל [אב"ד ראדזילאווא] ,כיהן כרב
הגדולים (בערך חיבורו) הובא מעשה מעניין בשם האוה"ח הק' בזה"ל :ושמעתי ודיין בעיר קאלנא ,משם נשא ונתן בהלכה עם זקני הדור כדוגמת מהרי"א חבר,
מהרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר זלה"ה שבזמנו חכם אחד מחכמי המערב מהרמ"ז אטינגא ,מהר"ש קלוגר ,ועוד רבים מרבני דורו ,זכרם לטובה וברכה.
קרא בו בענין אחד ולא ערב לו ודבר עליו סרה ובלילה בא לחנקו עד שבכה בשנת תרכ"ח לערך עבר לכהן כרב ואב"ד בעיר טרעסטינא שבמחוז ביאליסטוק
ושאל מחילה וקבל שלא לזלזל בשום מחבר .חיבורו דברי נב"א על מסכתות עד שנלב"ע בג' שבט תרנ"ב .בנו הוא הג"ר אברהם אליהו זצ"ל ,מחבר ספר
הש"ס וספר פי נב"א חידושי דינים בחו"מ ,נדפסו באמשטרדם תמ"ח .נלב"ע כ' האשל – אשל אברהם ביאור על מגלת תענית (ירושלים תרס"ח) .חיבוריו
טבת ת"ח .מתוך חיבורו דרש נב"א בכתי"ק. הנדפסים :מעיין מבית ה' ביאור לפסוקי שה"ש (יוהניסבורג תרט"ו); שו"ת
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
