gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: ויצא (2026-11-16)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ויצא‬ ‫‪254‬‬ ‫ליקח דבר שאינו ברשותי והמכר אינו כלום‪ ,‬ונמצאתי מאבד השבועה‪,‬‬ ‫"ויצא יעקב מבאר שבע"‬ ‫כי על ידי השבועה המכר קיים‪.‬‬ ‫(כח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫ומיהו קשה‪ ,‬וכי יצא משם מאי הוי‪ ,‬אטו משום הכי לא יערער עשו‪.‬‬ ‫פירשו רז"ל במדרשא בפסוק‪' :‬מבארה של שבועה‪[ ,‬אמר שלא יעמוד‬ ‫וי"ל‪ ,‬דעשו חכם היה‪ ,‬ויודע שעל ידי שבועה חל המכר‪ ,‬לא בתורת קנין‬ ‫עלי אבימלך ויאמר השבעה לי כשם שנשבע לי זקינך וכו'‪ .‬רב הונא‬ ‫אלא משום השבועה‪ ,‬ומ"מ אי בעי אתשיל על שבועתו‪ ,‬ועיין בהגהה‬ ‫אמר מבארה של בכורה‪ ,‬אמר שלא יעמוד עלי עשו ויערער על הבכורה‪,‬‬ ‫בחושן המשפט (סימן רט דין ד)‪ .‬והנה ההתרה צריך שיהיה בפניו‪,‬‬ ‫ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את בכורתי ונמצאתי מאבד אותה‬ ‫כדאיתא ביורה דעה (סימן רכחז)‪ .‬לכן "ויצא יעקב מבאר שבע" דוק‪.‬‬ ‫שבועה וכו'‪ .‬רבי ברכיה אמר מבארה של ברכות‪ ,‬אמר שלא יעמוד עלי‬ ‫ועיין פסוק "ויאמר יעקב השבעה לי‪ ...‬וישבע לו" וגו'‪.‬‬ ‫עשו ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את הברכות ונמצאתי מאבד‬ ‫ורבי ברכיא סבר כרב הונא‪ ,‬אלא דדריש "באר שבע" כפשוטו באר‬ ‫אותה יגיעה שיגעה בי אמי']‪.‬‬ ‫שובע‪ ,‬והן הברכות‪ .‬ומיהו קשה‪ ,‬היכן רמיזא‬ ‫יגיעת אמו‪ .‬ועוד קשה‪ ,‬למה מצטער על‬ ‫וקשה‪ ,‬מי דחקו לפרש כן‪ .‬ועוד קשה‪,‬‬ ‫יגיעת אמו‪ ,‬ואינו מצטער על אבידת הברכות‬ ‫דשביק עיקר טעמא המפורש בפסוקב כדי‬ ‫עצמן‪ .‬ומיהו י"ל‪ ,‬דהברכות היו במרמה‬ ‫שלא יהרגנו עשו‪ ,‬ובקשו טעמים אחרים על‬ ‫דכתיבח "בא אחיך במרמה"‪ ,‬אבל יגיעת אמו‬ ‫פי רמזים‪.‬‬ ‫דאמרהט "עלי קללתך בני"‪ ,‬עלי אתאמר‬ ‫וי"ל‪ ,‬דקשיא להו כבר כתיבג "וישמע‬ ‫בנבואה וכו'‪ ,‬נמצאת נבואתה כוזבת‪ ,‬דו"ק‪.‬‬ ‫יעקב אל אביו ואל אמו" וגו'‪ ,‬מה תלמוד‬ ‫הגאון רבי שמואל גארמיזאן זצ"ל‪,‬‬ ‫לומר "ויצא יעקב מבאר שבע"‪ .‬ועוד קשה‪,‬‬ ‫מחו"ר ירושליםי‪.‬‬ ‫אם היה בבאר שבע מה צורך להזכיר שם‬ ‫המקום שיצא ממנו‪ ,‬והרי לעילד אמר סתם‬ ‫"וילך פדנה ארם"‪ ,‬ולא הזכיר שם המקום‬ ‫שיצא‪ .‬ואם היה דר בחברון‪ ,‬מה טעם "ויצא‬ ‫"והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה'‬ ‫יעקב מבאר שבע"‪.‬‬ ‫אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק"‬ ‫ולכן פירש 'מבאר שבועה'‪ ,‬כלומר יעקב‬ ‫(כח‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫ברח מחברון‪ ,‬בורח מפני עשו והלך באר‬ ‫קשה‪ ,‬דלמה באביו לא אמר "אביך"‪.‬‬ ‫שבע‪ ,‬וסיפר הכתוב כי גם שם לא מצא מנוח‪,‬‬ ‫ויצא משם משום השבועה‪ ,‬ונרמז בהזכיר‬ ‫ויובן‪ ,‬דיצחק עולה ר"ח‪ ,‬ויעקב ‪ -‬קפ"ב‪,‬‬ ‫שם המקום שיצא המקום שהיה באר שבע‪,‬‬ ‫אם תוסיף עליו כ"ו כמנין שם הוי"ה‪ ,‬עולה‬ ‫כת"י הגאון רבי שמואל גרמיזאן זצ"ל‪ ,‬מחו"ר ירושלים‬ ‫דוק‪.‬‬ ‫גם הוא ר"ח‪ .‬לזה אמר "והנה ה' נצב עליו"‬ ‫וחזר ר"ח‪ ,‬ולכך אמר לו "אני ה' אלקי אברהם אביך" שאתה עכשיו‬ ‫ורב הונא סבר שבבאר שבע היה דר‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫שם‬ ‫הזכיר‬ ‫ולא‬ ‫וגו'‬ ‫יעקב"‬ ‫"וישמע‬ ‫יצחק‪ ,‬וקשיא ליה דלעיל אמר סתם‬ ‫יא‬ ‫וכן פירשו ז"ל במה שנאמר "ויהי ה' את יוסף ויהי איש"‪ ,‬שיוסף‬ ‫על‬ ‫עשו‬ ‫יערער‬ ‫שלא‬ ‫אחר‬ ‫טעם‬ ‫רמז‬ ‫המקום שיצא ממנו‪ ,‬אלא ודאי‬ ‫עולה קנ"ו‪ ,‬הוסף עליו כ"ו עולה קפ"ב‪ ,‬וזהו שאמר "ויהי ה'" וכו' שחזר‬ ‫בכח‬ ‫כי‬ ‫עשו‬ ‫שידע‬ ‫אחר‬ ‫כלומר‬ ‫בי‪,‬‬ ‫מרמה‬ ‫הבכורה‪ ,‬ויאמר כך היית‬ ‫ה‬ ‫כ"ו עם קנ"ו‪ ,‬אז "ויהי איש" שהוא יעקב דכתיב ביהיב "ויעקב איש תם"‪.‬‬ ‫יעקב‬ ‫שמו‬ ‫קרא‬ ‫הכי‬ ‫"ויאמר‬ ‫בפסוק‬ ‫כדפירש‬ ‫הבכורה לקח הברכה‬ ‫ויעקבני זה פעמים" וגו'‪ ,‬ואדעתא דהכי לא מכרתי‪ ,‬דו"ק‪.‬‬ ‫הגאון המקובל רבי יוסף פינטו זצ"ל‪,‬‬ ‫מחו"ר מראכש‪ ,‬מרוקויג‪.‬‬ ‫ומה שאמר 'ונמצאתי מאבד אותה שבועה'‪ ,‬כלומר דמן הדין מכירת‬ ‫הבכורה אינו כלום דהוי דבר שאינו ברשותו‪ ,‬זולת בשבועה כדפירש‬ ‫בפסוקו "ויאמר יעקב השבעה לי" וגו'‪ ,‬וזהו שאמר 'כך היית מרמה בי'‬ ‫חידושיו במקצועות התורה נהרא דלא פסיק בכל הפרד"ס‪ ,‬ואף אחז בעקב‬ ‫א‪ .‬בראשית רבה פרשה סח פיסקא ז‪ .‬ב‪ .‬לעיל כז‪ ,‬מא‪-‬מו‪ .‬ג‪ .‬לעיל פסוק‬ ‫גליונות הספרים שברשותו אותם גדש ומילא בהערותיו‪ .‬מתורתו הגדולה שרדו‬ ‫ז‪ .‬ד‪ .‬שם‪ .‬ה‪ .‬לעיל כז‪ ,‬לו‪ .‬ו‪ .‬לעיל כה‪ ,‬לג‪ .‬ז‪ .‬סעיף טז‪ .‬ח‪ .‬כז‪,‬‬ ‫כמה וכמה חיבורים שיש בהם ללמד על מכלול תורתו‪ .‬בשנים האחרונות עלו‬ ‫לה‪ .‬ט‪ .‬שם‪ ,‬יג‪ .‬י‪ .‬הגאון המקובל רבי שמואל גארמיזאן נולד בשאלוניקי‬ ‫ונדפסו חלק מחידושיו לש"ס בכמה כרכים ונקבם בשמם אמרי בינה‪ .‬נלב"ע‬ ‫בשנת ש"ס בקירוב‪ ,‬בצעירותו עלה לארה"ק והתגורר בירושלים‪ ,‬בראשית‬ ‫בין השנים ת"ל – ת"מ‪ .‬מתוך חיבורו עה"ת אמרות טהורות כתי"ק‪ .‬יא‪ .‬להלן‬ ‫שנות הת' יצא לגולה בשליחות חכמי ירושלים ובשנת ת"י לערך נשבה באי‬ ‫לט‪ ,‬ב‪ .‬יב‪ .‬לעיל כה‪ ,‬כז‪ .‬יג‪ .‬משלשלת היחס גזע רמי המעלה‪ ,‬נולד הגה"ק‬ ‫מאלטה‪ ,‬בעת שבייתו הריץ אגרות להגאון מהר"ש אבוהב זצ"ל שיפעל לפדיונו‬ ‫רבי יוסף לאביו המקובל הקדוש רבי יעקב פינטו זצוק"ל‪ ,‬מגדולי המקובלים‬ ‫מהשבי‪ .‬לאחר צאתו התגורר זמן לא ידוע במאלטה עד שובו לירושלים‪ ,‬ונמצא‬ ‫בדורו‪ ,‬מחבר הספר מקדש מלך ביאור ע"ס הזוהר הקדוש‪ .‬רבי יוסף נולד‬ ‫זכרו בה שוב בשנת תכ"ב‪ .‬מגדולי המורים בעיה"ק היה להורות בדין ובהלכה‬ ‫ונתגדל במראכש‪ ,‬שם הרביץ תורה לרבים ושימש כדיין בעיר‪ .‬כפי המסופר‬ ‫באורח ובמשפט‪ ,‬ואף העמיד בה תלמידים הרבה‪ ,‬הנודע שבהם הוא הגאון‬ ‫עזב את עיר הולדתו מחמת מחלוקת עם מקובלי העיר באופן כוונות מסויימות‪,‬‬ ‫רבי משה בן חביב זצ"ל‪ .‬ידו היתה אוחזת בקולמוסו תדיר‪ ,‬ממנה השתפכו‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫הפייט בר"היט 'האדמון כבט שלא חלה צבה לקחת[ה] לו' וכו'‪ ,‬לכך צריך‬ ‫"ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי"‬ ‫לשהות שם עד כי ילדה רחל‪ .‬אך ורק על כי שהה ועבד שש שנים בצאן‪,‬‬ ‫(כט‪ ,‬לב)‪.‬‬ ‫גלות בא לעולם‪.‬‬ ‫[ברכות ז] ע"ב‪ :‬ראובן‪ ,‬אמרה לאה [ראו מה בין בני לבן חמי] וכו'‪.‬‬ ‫א"כ יפה מאוד אומרו פה "זה לי" וגו'‪ ,‬כי במה מדבר על שם שעתיד‬ ‫הא דלא קאמר 'מאי ראובן'‪ ,‬כדקאמר לקמן 'מאי רות'‪ .‬היינו‪ ,‬משום‬ ‫ללקות‪' ,‬בי' כתיב‪ ,‬פירש רש"י בפרשת וישב על פסוקכ "ימים רבים"‬ ‫דהכא מפורש בקרא טעם לקריאת שם זה "כי ראה ה'" כו'‪ ,‬רק דרבותינו‬ ‫וגו'‪ ,‬ע"לכא‪ ,‬זהו שאמר הכתוב "זה לי עשרים" וגו'‪ ,‬לי הן עלי [הן]‬ ‫ז"ל באו ליישב‪ ,‬דלא תקשה למה קראתו 'ראובן' הוא"ו אחר הא'‪ ,‬דלפי‬ ‫וסופי ללקות כנגדן וכו'‪ ,‬נמצא כי טוב מאוד אומרו עתה כי רדף אחריו‬ ‫הטעם המבואר בכתוב היה לה לקרותו 'ראהבן' לומר שהרי הוא מוסב‬ ‫ובקש להחזירו לביתו לשמור את צאנו‪ ,‬עשה זה להתנצל ובא בטענה‬ ‫על ה'‪ .‬ולזה פירשו‪ ,‬שכיוונה בזה עוד לכונה אחרת‪ ,‬שיראו כל העם‬ ‫ואמר בתחילה כי עשה את העבודה באמונה‪ ,‬ונמצא אין לו מקום לחפש‬ ‫ההבדל שבין בנה לבין חמיה‪ ,‬ולזה אמרה ראו בלשון רבים‪.‬‬ ‫ולמשש את כליו‪.‬‬ ‫ובזה יתיישב קצת‪ ,‬מה שהקשה בחידושי אגדותיד דלמה לא חשיב‬ ‫זהו טעם אומרוכב "מה מצאת מכל כלי ביתך וגו' זה עשרים שנה‬ ‫לה הש"ס פ"ק דמגילהטו בין הנביאות‪ .‬דמאחר שאין מוכח מקרא להדיא‪,‬‬ ‫וגו' הייתי ביום אכלני" וגו'‪ ,‬וא"כ לא טוב הדבר נגד אחי ונגד אחיך כי‬ ‫דאדרבה הא מפורש בקרא טעם אחר לזה‪ ,‬לא חשיב לה‪( .‬וצריך לומר‪,‬‬ ‫דלקת אחרי‪ ,‬אך ורק פן ואולי יאמר לבן שוב אלי לשמור צאני‪ ,‬כי על‬ ‫כג‬ ‫דיעקב אמר לראובן מיד בחללו‬ ‫כן יצאתי לרדוף אחריך והיא יותנו'‬ ‫יצועיו‪ ,‬שיעביר ממנו הבכורה)‪.‬‬ ‫על דבר עבודתו שהיתה באמנה‪ ,‬לכן‬ ‫בא ואמר כי גם זה בלתי אפשר‪ ,‬כי‬ ‫הגאון רבי יחיאל מיכל‬ ‫על הראשונים אני מצער‪.‬‬ ‫בורנשטיין זצ"ל‪ ,‬מח"ס לחם‬ ‫שערים‪ ,‬אב"ד טרעסטינאטז‪.‬‬ ‫זהו טעם אומרו‪" ,‬זה לי עשרים"‬ ‫וגו'‪ ,‬דייק לי [הן] עלי הן סופי ללקות‬ ‫כנגדן‪ ,‬וא"כ אין לי להמתין עוד‬ ‫כת"י הגאון רבי יחיאל מיכל בורנשטיין זצ"ל‪ ,‬אב"ד טרעסטינא‬ ‫בחו"ל‪ ,‬אך ורק יש במשמעות כי על‬ ‫"זה לי עשרים שנה בביתך‬ ‫כל העשרים אמר "זה לי" וגו' סופי‬ ‫עבדתיך ארבע עשרה שנה‬ ‫ללקות‪ .‬ובאמת אין הדבר כן‪ ,‬כי בי"ד שנה אשר עבד באשה ובאשה‬ ‫שמר‪ ,‬לא היה הדין נותן ללקות בגלות המר‪ ,‬על כן בא ואמר פעם שני‬ ‫‪.‬‬ ‫בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך" וגו' (לא‪ ,‬מא)‬ ‫אשר נדקדק שינוי אחד‪ ,‬באומרו "לי" וגו'‪ ,‬רק יאמר 'זה עשרים' וגו'‪ .‬כי לא ראי זה י"ד שנים כראי זה שש שנים‪.‬‬ ‫זהו טעם אומרו "י"ד שנים בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך" וגו'‪,‬‬ ‫גם לרבות‪ ,‬למה חזר וסיפר האיך נהיית עד שאמר "י"ד בשתי‬ ‫ועשה שתי בנות לומר כי זה לי עשרים שאמר היינו כל עצמו על שהיו‬ ‫בנותיך" וגו'‪ ,‬כי מי לא ידע שהיה כן‪ ,‬ומה בא לחדש בסיפור זה‪.‬‬ ‫גם לרבות‪ ,‬הלא כבר נאמריז "עשרים שנה אנכי עמך" וגו'‪ ,‬א"כ פסוק עשרים‪ ,‬לא כן אלו היו י"ד אין בו משפט גלות‪ ,‬אך ורק על שהם בא‬ ‫זה הוא למותר‪ ,‬ומה בא להצדיק את עצמו בתשובה זו על כי בורח הוא לכלל עשרים‪ ,‬גלות בא לעולם‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בתחילה כי רצה לילך לדרכו כאשר ילדה רחל את יוסף‪ ,‬אז‬ ‫מבלתי רשות‪.‬‬ ‫גם ר"ל‪ ,‬למה לא נאמרו דברים אלו בראשונה כאשר ילדה רחל את לא היה לו טענה זו‪ ,‬וא"כ אין מקום לדבר שם "זה לי י"ד שנה"‪ ,‬כי י"ד‬ ‫יוסף לאחר י"ד שנה‪ ,‬כי גם שם ביקש לילך לדרכו שנאמריח "ויאמר אלו אין מוטל עליו ללקות כנגדן‪ ,‬אך ורק הואיל ובא לכלל עשרים אשר‬ ‫שלחני" וגו'‪ ,‬א"כ שם שם מקום אומרו 'זה לי י"ד שנה' וגו'‪ ,‬כאשר ידבר לא כדת עשה להמתין שש שנים בצאן‪ ,‬נמשך גלות גם לכלם‪ ,‬אך ורק‬ ‫לא יענש כל כך‪ ,‬כי ע"י שש שנים בא גלות המר‪ ,‬וי"ד עליו ללקות רק‬ ‫עתה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כל זה יתכן בהצעה קטנה‪ ,‬כי ירא יעקב אבינו לנפשו‪ ,‬כי עתיד דרך עבדות אך לא גלות המר‪ ,‬לכן נעשתה בנות שתים‪ ,‬והכל בא יבא כל‬ ‫ללקות על שהיה זמן רב בחו"ל‪ ,‬וגלות בא לעולם על שהיית חו"ל‪ .‬וא"כ הדקדוקים על נכון‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫הגאון רבי נחמיה הורוויץ (המכונה רבי פייבל דושניז) זצ"ל‪,‬‬ ‫כל זמן שהיה בשם ועבר לא נענש‪ ,‬גם י"ד שנה עד כי ילדה רחל את‬ ‫מחכמי פראג‪,‬‬ ‫יוסף לא היה עונש כל כך‪ ,‬כי בדין שהו על שם כי הוא זה לישא אשה‪,‬‬ ‫מח"ס דברי נב"אכד‪.‬‬ ‫וכל זמן שלא ילדה ירא פן ואולי (יעלה) [תעלה] לחלק עשו‪ ,‬כי כן יסד‬ ‫לחם שערים (ירושלים תרס"ח‪ ,‬ראה שם את הסכמותיהם הנלהבות של מהר"ח‬ ‫ועבר להתגורר בכפר סמוך הנקרא ווארזאזאת‪ .‬מלומד היה בנסים ונפלאות‪,‬‬ ‫ברלין ומהרי"ח זוננפלד זצ"ל); שובע שמחות מערכות לסיום מסכתות הש"ס‬ ‫ומקובל בפי אנשי עירו כי היה לומד עם אליהו הנביא בעליית הגג‪ .‬אף לאחר‬ ‫(שם תרע"ג)‪ .‬מתוך חיבורו כת"י עמ"ס ברכות‪ .‬יז‪ .‬פסוק לח‪ .‬יח‪ .‬פסוק‬ ‫יותר ממאה שנה אחרי פטירתו נישא שמו לברכה‪ ,‬והיה ביתו כמקום סגולה‪.‬‬ ‫כה‪ .‬יט‪ .‬בפיוט שלפני קדושה המתחיל 'אבן חוג'‪ .‬כ‪ .‬לז‪ ,‬לד‪ .‬כא‪ = .‬עיין‬ ‫חיבורו לקח טוב על פרשיות התורה‪ ,‬נתחבב במאוד על חכמי מרוקו הן על‬ ‫לקמן‪ .‬כב‪ .‬פסוקים לז ‪ -‬כ‪ .‬כג‪ .‬קריאת תיבה זו אינה ברורה‪ .‬כד‪ .‬הגאון‬ ‫הדרשנים והן על הלומדים‪ ,‬והעתקות רבות קיימות ממנו‪ .‬נדפס מכת"י בשנת‬ ‫רבי נחמיה פייבל הורוויץ זצ"ל הנקרא גם רבי פייבל דושניז ב"ר הג"ר אברהם‬ ‫תשס"ט‪ .‬עוד מתורתו נודע שחיבר חידושים על הש"ס ובהלכה‪ ,‬והגהות ע"ס‬ ‫הורוויץ סג"ל זצ"ל‪ ,‬מגדולי חכמי פראג‪ ,‬עמד בראשות ישיבה בעיר‪[ ,‬חידושיו‬ ‫קבלה‪ .‬נלב"ע במגפה בשנת תק"פ ונטמן בכפר תאורירת‪ .‬מתוך חיבור חידושיו‬ ‫המודפסים בספרו הזדקקו והתלבנו עם תלמידיו]‪ .‬אף במשך כמה שנים היה‬ ‫עה"ת כתי"ק‪ .‬יד‪ .‬מהרש"א ד"ה עד שבאת‪ .‬טו‪ .‬דף יד ע"א‪ .‬טז‪ .‬הגאון‬ ‫ראש וקצין בק"ק פראג והנהיג את הקהילה‪ .‬בהסכמות על חיבוריו המודפסים‬ ‫רבי יחיאל מיכל נולד בשנת התקע"ח לערך‪ ,‬לאביו רבי זרח זצ"ל‪ ,‬לאחר נישואיו‬ ‫תואר ע"י חכמי עירו‪' :‬האלוף התורני הרב המופלג בתורה ובחסידות'‪ .‬בספר שם‬ ‫עם בתו של הגאון רבי שמעון אריה כהנא זצ"ל [אב"ד ראדזילאווא]‪ ,‬כיהן כרב‬ ‫הגדולים (בערך חיבורו) הובא מעשה מעניין בשם האוה"ח הק' בזה"ל‪ :‬ושמעתי‬ ‫ודיין בעיר קאלנא‪ ,‬משם נשא ונתן בהלכה עם זקני הדור כדוגמת מהרי"א חבר‪,‬‬ ‫מהרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר זלה"ה שבזמנו חכם אחד מחכמי המערב‬ ‫מהרמ"ז אטינגא‪ ,‬מהר"ש קלוגר‪ ,‬ועוד רבים מרבני דורו‪ ,‬זכרם לטובה וברכה‪.‬‬ ‫קרא בו בענין אחד ולא ערב לו ודבר עליו סרה ובלילה בא לחנקו עד שבכה‬ ‫בשנת תרכ"ח לערך עבר לכהן כרב ואב"ד בעיר טרעסטינא שבמחוז ביאליסטוק‬ ‫ושאל מחילה וקבל שלא לזלזל בשום מחבר‪ .‬חיבורו דברי נב"א על מסכתות‬ ‫עד שנלב"ע בג' שבט תרנ"ב‪ .‬בנו הוא הג"ר אברהם אליהו זצ"ל‪ ,‬מחבר ספר‬ ‫הש"ס וספר פי נב"א חידושי דינים בחו"מ‪ ,‬נדפסו באמשטרדם תמ"ח‪ .‬נלב"ע כ'‬ ‫האשל – אשל אברהם ביאור על מגלת תענית (ירושלים תרס"ח)‪ .‬חיבוריו‬ ‫טבת ת"ח‪ .‬מתוך חיבורו דרש נב"א בכתי"ק‪.‬‬ ‫הנדפסים‪ :‬מעיין מבית ה' ביאור לפסוקי שה"ש (יוהניסבורג תרט"ו); שו"ת‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬