gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai

שבוע: ויצא (2026-11-16)

חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לתוכן‬ ‫לתוכן‬ ‫לתוכן‬ ‫חשבתי דרכי‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫הודאת המלאך ליעקב ‪ -‬שם ישראל חל עלינו בכל מצב [א']‬ ‫ואכן‪ ,‬התנאים של "אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך וגו' ונתן לי‬ ‫מהו הויכוח בין יעקב לשרו של עשו‬ ‫לחם לאכול ובגד ללבוש" נתקיימו‪ ,‬אולם יש לבאר מהו "ושבתי בשלום‬ ‫"ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני"‬ ‫אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים" והיאך נתקיים כאן‪ ,‬ורש"י מפרש שם‬ ‫ופירש"י "ברכתני ‪ -‬הודה לי על הברכות שברכני אבי‪ ,‬שעשו מערער‬ ‫"והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף שלא ימצא פסול‬ ‫עליהם"‪" ,‬ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם‬ ‫בזרעי"‪ ,‬וצריך לבאר מה נתחדש כאן בקיום אותו התנאי‪.‬‬ ‫אלהים ועם אנשים ותוכל"‪ ,‬ופירש"י "לא יעקב ‪ -‬לא יאמר עוד שהברכות‬ ‫מה השייכות לבשר ליעקב כאן את מעשה אליהו בהר‬ ‫באו לך בעקבה וברמיה כי אם בשררה ובגלוי פנים‪ ,‬וסופך שהקב"ה נגלה‬ ‫עליך בבית אל ומחליף את שמך‪ ,‬ושם הוא מברכך‪ ,‬ואני שם אהיה ואודה‬ ‫הכרמל‬ ‫לך עליהן‪ ,‬וזהו שכתוב (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו‪,‬‬ ‫בבשורה נאמר כאן ליעקב "גוי וקהל גויים יהיה ממך" ובשרו על בנימין‬ ‫בכה המלאך ויתחנן לו‪ ,‬ומה נתחנן לו (שם) בית אל ימצאנו ושם ידבר‬ ‫ועל אפרים ומנשה שעתידים להולד‪ ,‬ועוד מפרש רש"י על הפסוק גוי‬ ‫עמנו‪ ,‬המתן לי עד שידבר עמנו שם‪ ,‬ולא רצה יעקב‪ ,‬ועל כרחו הודה לו‬ ‫וקהל גוים "דבר אחר שעתידים בניו להקריב איסור במות כגוים בימי‬ ‫עליהן‪ ,‬וזהו ויברך אותו שם‪ ,‬שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה"‪.‬‬ ‫אליהו"‪ ,‬וצריך להבין מדוע כאן הוא המקום לגלות ליעקב אבינו שעתיד‬ ‫יש כאן ויכוח בין יעקב לשרו של עשו‪ ,‬שרו של עשו אומר ליעקב‪ ,‬הרי‬ ‫להיות זמן שעתידים בניו להתנהג כגוים‪ -‬היינו כמי שלא קבל תורה‪,‬‬ ‫בסופו של דבר יתגלה עליך ה' בכבודו ובעצמו בבית אל‪ ,‬ושם הוא יברך‬ ‫כי מי שקבל תורה אסור לו להקריב בחוץ בזמן איסור הבמות כשבית‬ ‫אותך ויקרא את שמך ישראל‪ ,‬ושם גם אני אהיה ואודה לך על הברכות‪,‬‬ ‫המקדש בנוי בירושלים – והיא אותה הקרבה בחוץ שנעשתה על פי‬ ‫אולם יעקב אינו מוכן לחכות ותובעו שיודה לו על הברכות כאן ועכשיו‪,‬‬ ‫אליהו‪.‬‬ ‫המלאך בוכה‪ - ,‬דבר שאינו מצוי כלל‪ ,‬רק בחורבן מצינו "מלאכי שלום‬ ‫עניינה של אותה ההקרבה היה כדאיתא ביבמות "אפילו אומר לך עבור‬ ‫מר יבכיון" – ומתחנן ליעקב המתן לי עד לשם שיתגלה עליך הבורא‬ ‫על אחת מכל מצוות האמורות בתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל‬ ‫ויברך אותך ויאשר את העובדה שאתה ישראל‪ ,‬ויעקב מתעקש שיודה‬ ‫לפי שעה שמע לו" והיינו כשהוא לצורך העניין‪ ,‬וכלשון הרמב"ם ( הל'‬ ‫לו כאן‪.‬‬ ‫יסודי התורה פ"ט ה"ג) "אני אקריב היום בחוץ בדבר ה' כדי להכחיש נביאי‬ ‫הדברים תמוהים ביותר‪ ,‬מהו הויכוח ומהי הנהגת יעקב הנראה‬ ‫הבעל"‪ ,‬ויש נידון בראשונים אם הדבר נאמר לאליהו בנבואה או שהבין‬ ‫כמתאכזר אל המלאך‪ ,‬ובעצם הדבר‪ ,‬מהו הצורך בהודאה עכשיו בשעה‬ ‫מסברת לבו‪ ,‬עכ"פ זו הייתה הוראת שעה שבלעדיה היה הדבר אסור‪,‬‬ ‫שהדברים ברורים ונאמרו כבר בנבואה‪ ,‬כי המלאך הרי גילה לו שהקב"ה‬ ‫וכאן נתבשר הדבר ליעקב‪ ,‬וצריך להבין כי הרי המדובר על שנים רבות‬ ‫יבא לברכו ולקרותו בשם ישראל ואומר לו שיודה לו שם‪ ,‬ומה העניין‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬אחר שכאן עדיין לא נולד בנימין‪ ,‬ועד לאותו מעשה עברו‬ ‫בהודאה הניתנת בכפיה‪ ,‬ומאידך תמוהה אותה בכיה‪ ,‬בכיה של מלאך‪,‬‬ ‫הירידה למצרים ושנות הגלות‪ ,‬ההליכה במדבר‪ ,‬ימי משכן שילה שס"ט‬ ‫והרי בין כך הוא עתיד להודות‪ ,‬וצריך לבאר‪ ,‬לפי ערכנו‪ ,‬מהי הבנת סוגיא‬ ‫שנים‪ ,‬ושנות נוב וגבעון‪ ,‬ואף אחר בניין הבית הראשון עברו יותר ממאה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫שנים עד לאליהו‪ ,‬ומהו העניין לבשרו על כך עתה‪ ,‬הדברים סתומים‬ ‫וצריכים ביאור‪.‬‬ ‫היאך נשלמו התנאים לחייב את קיום נדרו של יעקב‬ ‫"וירא אלקים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו‪ ,‬ויאמר לו‬ ‫תכלית הגילוי בהכרזת "ה' הוא האלקים"‬ ‫אלקים שמך יעקב לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך‬ ‫להבנת העניין‪ ,‬עלינו ללמוד את אותו המאורע אשר היה בהר הכרמל‪,‬‬ ‫ויקרא את שמו ישראל" זאת הפרשה שעליה אמר לו המלאך שיגלה‬ ‫(מלכים א' פרק י"ח) אחר שהכריתה איזבל את כל נביאי ה'‪ ,‬ואליהו נראה‬ ‫עליו בורא העולם לברכו וכאן רצה להודות לו על הברכות‪.‬‬ ‫אל אחאב ואומר לו שיקבוץ את כל נביאי הבעל ונביאי האשרה אל הר‬ ‫ובהמשך לאותה ההתגלות של בורא העולם על יעקב כתוב‪" ,‬ויאמר‬ ‫הכרמל במעמד כל ישראל‪" ,‬ויגש אליהו אל כל העם ויאמר אליהם עד‬ ‫לו אלקים אני א‪-‬ל ש‪-‬ד‪-‬י פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים‬ ‫מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים אם ה' הוא האלקים לכו אחריו‬ ‫מחלציך יצאו‪ ,‬ואת הארץ וגו'‪ ,‬ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו‬ ‫ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אותו דבר"‪ ,‬ואז מעמיד אליהו מבחן‬ ‫מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצוק עליה שמן"‪ ,‬בפשטות הדברים עניין‬ ‫שיתנו שנים פרים וישימו על המזבח ולא יתנו אש‪ ,‬והאלקים אשר יענה‬ ‫המצבה הוא קיום הנדר האמור בתחילת פרשת ויצא‪" ,‬וידר יעקב נדר‬ ‫באש הוא האלקים‪" ,‬ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר"‪ ,‬ובתחילה בוחרים‬ ‫לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך וגו' והאבן הזאת אשר שמתי‬ ‫להם נביאי הבעל פר וקוראים בשם הבעל ואין קול ואין עונה‪.‬‬ ‫מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך"‪ ,‬ומשמע‬ ‫ואז קורא אליהו לכל העם ומרפא את מזבח ה' ההרוס "ויקח אליהו‬ ‫שכאן התקיימו כל התנאים לנדר‪ ,‬ולכן התחייב יעקב לקיים את אשר‬ ‫שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה' אליו‬ ‫נדר‪ ,‬וצריך להבין במה נתקיים הנדר‪.‬‬ ‫אוסף | ‪9‬‬ ‫לעילוי נשמת האשה בלה בת ר' מנחם הלל לוין ע"ה‬ ‫בשם אלקים שרש ההוי'ה‪ ,‬שם הוי' הוא האלקים‪ ,‬בזה נעקרה כאן‬ ‫לתוכןישראל יהיה שמך" את אותה הפרשה שאנו עוסקים בה מזכירים‬ ‫לאמר‬ ‫האפשרות של עבודה זרה‪ ,‬עקירה מן השורש‪.‬‬ ‫באותו המאורע‪ ,‬ובהמשך מתפלל אליהו לה' "ה' אלקי אברהם יצחק‬ ‫בילקוט שמעוני שם במלכים (מלכים א רמז רט) מאריך מאד להשוות‬ ‫וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי‬ ‫את מעשיהם של משה ואליהו‪ ,‬כל מה שעשה משה עשה אליהו‪ ,‬אליהו‬ ‫את כל הדברים האלה‪ ,‬עני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' האלקים‬ ‫פעל בכלל ישראל פעולות דוגמת משה רבנו‪ ,‬וכן בכמה דברים אשר‬ ‫וגו'"‪ ,‬ותפול אש ה' וגו'‪ ,‬וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא‬ ‫קרו רק למשה רבנו ולאליהו‪ ,‬כאותה התגלות של ויעבור ה' על פניו‬ ‫האלקים ה' הוא האלקים" ואז שוחט אליהו את כל נביאי הבעל‪.‬‬ ‫שמצינו אצל משה ואצל אליהו במערה‪ ,‬משה רבנו כנס את ישראל להר‬ ‫זאת היא הפרשה‪ ,‬ואותה מגלה ה' ליעקב כאן בגילוי הזה‪ ,‬ועתה נבא‬ ‫סיני ואליהו כנסם להר הכרמל‪ ,‬כולנו שמענו אנכי ה' אלקיך בהר סיני‪,‬‬ ‫לבאר מה עשה כאן אליהו ולאיזה גילוי הביא את כל כלל ישראל‪ ,‬כפי‬ ‫ובמקביל הביא אותנו אליהו להר הכרמל לגילוי של "ה' הוא האלקים"‪,‬‬ ‫שנאמר כאן שכל העם נפלו על פניהם ואמרו פעמיים‪ ,‬ה'‪ -‬היינו שם‬ ‫מה שהיה בהר סיני‪ ,‬גילוי "אנכי ה' אלקיך" ו"לא יהיה לך אלהים אחרים‬ ‫הוי'ה‪ ,‬הוא האלקים‪.‬‬ ‫על פני" ששמענו מפי הגבורה‪ ,‬אליהו הביא אותנו לדבר שמקביל לכך‪,‬‬ ‫הוא הביא את כלל ישראל למצב שכולם יפלו על פניהם וישנו באמירת‬ ‫ביאור השמות הוי'ה ואלקים‬ ‫ה' הוא האלקים‪ ,‬הדבר הוחלט אצלם שה'‪ ,‬שם הוי'‪ ,‬הוא האלקים‪.‬‬ ‫בהקדם לכך יש לבאר את עניין השמות האלו‪ ,‬שם הוי'ה הוא השם של‬ ‫עצם מציאותו יתברך כביכול‪ ,‬בשם זה מציאותו יתברך היא אחת ויחידה‪,‬‬ ‫"שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף" הארת הוי'ה הוא‬ ‫הוא ההויה כולה ואין חוץ ממציאותו שום הויה‪ ,‬שום היות לא קיים חוץ‬ ‫האלקים‬ ‫מהיותו יתברך‪ ,‬וכשהשם הזה מאיר אין מקום לעבודה זרה‪ ,‬אין מקום‬ ‫על פי הדברים האלה יבואר לנו עניין נדרו של יעקב אבינו‪" ,‬אם יהיה‬ ‫להעמיד שום מציאות אחרת בעולם‪.‬‬ ‫אלקים וגו' והיה ה' לי לאלקים"‪ ,‬ופירש"י "והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬שיחול‬ ‫לעומת זאת יכול שם אלקים יכול להקרא גם כשם חול‪ ,‬כפי שנאמר‬ ‫שמו עלי מתחילה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי"‪ ,‬צריך להבין מה‬ ‫"אלהים לא תקלל" על דיינים‪ ,‬וכן "עד האלהים יבא דבר שניהם"‪ ,‬וכן‬ ‫פירוש הדבר "שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף"‪ ,‬מהי התחילה ומהו‬ ‫"והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" מתרגם אונקלוס "כרברביא" היינו‬ ‫הסוף‪.‬‬ ‫לשון שופטים ומנהיגים‪ ,‬ואף כשם עבודה זרה ממש יכול להקרא כלשון‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬שם הוי'ה הוא שורש הבריאה‪ ,‬זהו השם שהוא הבריאה‬ ‫הכתוב "אלהים אחרים"‪ ,‬זהו השם שאינו מבורר לגמרי והוא מקור לכל‬ ‫בעצמה‪ ,‬השם שעל ידו הכל נברא‪ ,‬ואילו הבריאה בפועל היא בשם‬ ‫האפשרויות שיש בבריאה‪ ,‬ונבאר בזה‪.‬‬ ‫אלקים‪ ,‬כל אותם ל"ב אלקים הכתובים במעשה בראשית‪ .‬הבריאה‬ ‫בפועל זה שם אלקים‪ ,‬ואילו שורש הבריאה‪ ,‬הרצון והמכוון בבריאה‪,‬‬ ‫אנו מצווים לצרף את "מי" ל"אלה"‬ ‫זה שם הוי'ה‪ ,‬אמנם‪ ,‬שם הוי'ה אינו מאיר בבריאה ואף אסור לאמרו‪,‬‬ ‫שם אלקים יכול להתחלק לשתי תיבות "מי ו"אלה"‪ .‬הגר"א מבאר כי‬ ‫וכדרשת הגמרא "זה שמי לעולם" לעלם כתיב זהו שם הנעלם בבריאה‪,‬‬ ‫שורש הטעות של חטא העגל נרמזת בזה‪ ,‬כי אחר שאמרו "למי זהב" יצא‬ ‫לא כשם שאני נכתב אני נקרא‪ ,‬ובעולם הזה איננו חיים את שם הוי'ה ואי‬ ‫מכך "אלה אלהיך ישראל"‪ .‬הביאור בזה‪ ,‬כל הבריאה מכונה כאן בתור‬ ‫אפשר להגיד אותו‪ ,‬כאן אנחנו חיים את הבריאה שנבראה בשם אלקים‪.‬‬ ‫"אלה" וצריך לשייך אותה ל"מי"‪ ,‬וההפרדה יוצרת את העבודה זרה‪ .‬זהו‬ ‫ציווי הנביא "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"‪ .‬אולם אם חלילה לא‬ ‫כשיעקב אבינו אומר והיה ה' ‪-‬היינו שם הוי'ה ‪-‬לי לאלקים‪ ,‬וכוונתו‪,‬‬ ‫עושים כך‪ ,‬אם לא נושאים עיניים למרום ורואים מי ברא אלה‪ ,‬אז קיים‬ ‫כפי שפירש"י‪ ,‬שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף‪ ,‬המכוון הוא‪ ,‬משם‬ ‫חשש ככתוב בתורה "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת‬ ‫הוי' ועד שם אלקים‪ ,‬היינו שתחול עלי אותה הארה שנתגלתה לכל‬ ‫הירח כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם"‪ ,‬אפשר לשאת עיניים‬ ‫בני ישראל על ידי אליהו הנביא שם בהר הכרמל‪ ,‬אותה הארה של "ה'‬ ‫לשמים ודבר זה עצמו יהיה סיבה לעבוד עבודה זרה‪ ,‬לכן מוטל על‬ ‫‪-‬שם הוי'‪ -‬הוא האלקים"‪ ,‬ובזה עצמו יובטח "שלא ימצא פסול בזרעי"‪,‬‬ ‫כל הרוצה להפקיע עצמו מכך לעקור את האפשרות הזו‪ ,‬ובזה נצטוינו‬ ‫משום שאם "יחול שמו עלי מתחילה ועד סוף" לא יהיה מקור לשום‬ ‫כאמור "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"‪ ,‬שאו מרום עיניכם באופן‬ ‫פסול‪ ,‬כי כמו שנתבאר‪ ,‬סיבת כל ההידרדרויות כולם‪ ,‬היא בחיסרון‪ ,‬באי‬ ‫כזה שתראו מי ברא אלה‪ ,‬כך תחברו את שם אלקים בצורה הנכונה‪ .‬מי‬ ‫שלימות של שם אלקים‪ ,‬היינו באי חיבור של שם אלקים ‪ -‬השם של‬ ‫שמחבר זאת בצורה נכונה מבער עבודה זרה‪ ,‬אבל מי שמפצל ולוקח‬ ‫הכח והשליטה כמבואר בטוש"ע (אורח חיים סימן ה') בכונת שם אלקים‬ ‫את ה"אלה" כדבר בפני עצמו ואת ה"מי" כדבר בפני עצמו‪ ,‬הרי ה"אלה"‬ ‫שהוא בעל הכוחות כולם‪ ,‬לשם הוי'ה ‪ -‬שם המציאות עצמה‪ ,‬כשרואים‬ ‫נעשה למציאות נפרדת‪ ,‬והופך חלילה ל"אלה אלהיך ישראל"‪ ,‬זה המקור‬ ‫את הכוחות בנפרד‪ ,‬וכפי שנקרא שם אלקים בלשון רבים כי יש הרבה‬ ‫לעבודה זרה‪ .‬נמצא‪ ,‬שם אלקים הוא המקור‪ ,‬חלילה‪ ,‬שממנו נובע כל‬ ‫כוחות‪ ,‬נדמה שהם שליטים לעצמם‪ ,‬ואפשר חלילה לפנות אליהם‪.‬‬ ‫רע‪ ,‬מכח השם הזה המאפשר טעויות יכולים להגיע לכל התרחקות‬ ‫מעתה‪ ,‬כשיעקב אבינו נודר ואומר והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬והיינו שיחול‬ ‫ולכל סטיה‪.‬‬ ‫שמו עלי מתחילה ועד סוף‪ ,‬מתחילה‪ ,‬הכונה היא לשם הוי'ה שהוא‬ ‫תחילת הכל‪ ,‬והוא השם שכל השמות נאצלים ממנו‪ ,‬כלשון הרא"ש‬ ‫אליהו בא לעקור את האפשרות לע"ז‬ ‫בפרק יום הכיפורים (יומא פ"ח סי' י"ט)‪ ,‬ועד סוף‪ ,‬כי השם האחרון‪ ,‬השם‬ ‫עתה נבא לעניינו של אליהו בהר הכרמל‪ ,‬אליהו הנביא לא בא להראות‬ ‫של הבריאה בפועל‪ ,‬זה שם אלקים‪ ,‬וקיום הדבר הוא כשאמר לו ה' "לא‬ ‫מופת אלא לבער ולסלק את העבודה הזרה מכלל ישראל‪ ,‬ועומק הדבר‬ ‫יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך כי שרית עם אלקים ועם‬ ‫היה לעקור את עצם האפשרות לעבודה זרה‪.‬‬ ‫אנשים ותוכל"‪ ,‬ה' אומר לו‪ ,‬נלחמת ויכולת‪ ,‬התגברת על מה שנקרא‬ ‫אליהו מגיע לכלל ישראל במצב של "אני נותרתי נביא לה' לבדי ונביאי‬ ‫אלקים‪ ,‬שהוא הדבר שיכול להביא לטעות‪.‬‬ ‫הבעל ארבע מאות וחמישים איש"‪ ,‬לבד מנביאי האשרה עוד ארבע‬ ‫לכן כאן נרמז לו עתידים בניך לעשות כמעשה גוים‪ ,‬כי המקור הוא‬ ‫מאות איש‪ ,‬הם אלו שהפיצו את העבודה זרה בכלל ישראל‪ ,‬התנבאו‬ ‫מכאן‪ ,‬ועל ידי אותו מעשה גוים שיעשו בניך בימי אליהו ויקריבו בזמן‬ ‫בשמה‪ ,‬והשפיעו על כלל ישראל לעבוד לבעל ולאשרה‪ ,‬ועתה בא אליהו‬ ‫איסור הבמות‪ ,‬הם יביאו לכך שיתקיים בעם ישראל כולו והיה ה' לי‬ ‫לעקור את הע"ז מכלל ישראל‪ ,‬מן השורש‪.‬‬ ‫לאלקים‪ ,‬כלשון הכתוב "ויפלו כל העם על פניהם" וכולם אמרו ה' ‪ -‬שם‬ ‫כשכל העם נפל על פניו‪ ,‬ואמרו ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים‪,‬‬ ‫הוי'ה ‪ -‬הוא האלקים‪.‬‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬ששם אלקים נתפס בצורה כזו בדיוק כמו שם הוי'‪ ,‬שם‬ ‫בשבוע הבא נמשיך בעז"ה בשיעור זה במלחמת שרו של עשו ביעקב‬ ‫אלקים נתגלה בהארה ובבירור כזה כמו הבירור של שם הוי'‪ ,‬כי מתגלה‬ ‫‪ | 10‬אוסף‬