gilyoines.com

נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫נחמת יצחק‬ ‫פרפראות‬ ‫מכון‬ ‫ליקוטי‬ ‫נחמת‬ ‫וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן וגו’‪( ,‬כ”ח י”ח)‪.‬‬ ‫יצחק‬ ‫הנה צריך ביאור מה קא משמע לן קרא בזה שיעקב‬ ‫הקדים בבוקר ליקח את האבן וכו’‪.11‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה מבואר לקמן בפרשה שיעקב אמר על זאת‬ ‫האבן והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו’‪ ,‬ופירש רש”י‪,‬‬ ‫בסייעתא דשמיא | ויצא תשפ"ז | גליון מס' ‪376‬‬ ‫מאחר‬ ‫ביום‪,‬‬ ‫בענין תפילת ערבית‬ ‫‪ 11‬שזה פשוט שאין הפי’ וישכם‪ ,‬שקם משנתו‪ ,‬דהרי כבר‬ ‫כבר‪,‬‬ ‫מכון‬ ‫שהתפלל‬ ‫נחמת‬ ‫ויפגע במקום‪.‬‬ ‫התעורר‪ ,‬כמ”ש וייקץ יעקב משנתו‪ ,‬ולא שכב עוד‪ ,‬וכמ”ש‬ ‫ואנכי לא ידעתי‪ ,‬אלא וישכם בלשה’’ק הוא כמו‬ ‫דעתיה‬ ‫והוה‬ ‫>>>‬ ‫ויקדם בלשון ארמית‪ ,‬ועי’ בליקוטי נ”י תש”פ‪.‬‬ ‫וקשה‬ ‫יצחק‬ ‫למהדר‪,‬‬ ‫למתניתין דפרק‬ ‫א‬ ‫קמא‪ ,‬דקאמר שאינו זמן תפלה עד צאת הכוכבים‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ויפגע במקום‪ ,‬פירש רש”י‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬ורבותינו פירשו לשון תפילה‪ ,‬כמו ואל‬ ‫פירוש דשם מבואר שזמן תפילת ערבית אינו אלא בלילה ולא מבעוד יום‪,‬‬ ‫תפגע בי‪ ,‬ולמדנו שתקן תפלת ערבית‪ ,‬ושינה הכתוב ולא כתב ויתפלל‪ ,‬ללמדך‬ ‫ואם כן קשה איך ילפינן מיעקב שהוא התפלל מבעוד יום‪.‬‬ ‫שקפצה לו הארץ‪ ,‬כמו שמפורש בפרק גיד הנשה‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ותירצו התוס’‪ ,‬וזה לשונם‪ ,‬ולפי מה שפירשנו דקיימא לן כרבי יהודה‪ ,‬דאמר‬ ‫והיינו דמה שכתוב ויפגע‪ ,‬מלמדנו שתיקן תפילת ערבית‪ ,‬וזה היה על ידי‬ ‫עד פלג המנחה‪ ,‬ניחא‪ ,‬ויפה מנהג שלנו‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬טוב להתפלל מבעוד יום‬ ‫שקפצה לו הארץ‪ ,‬ושניהם למדנו מלשון ויפגע‪.‬‬ ‫קצת‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא משמע דעצם זה שיעקב תיקן תפילת ערבית על ידי פגיעה‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬דהרי פליגי חכמים ורבי יהודה מתי נגמר זמן תפילת מנחה ומתחיל‬ ‫לא רק שתיקן תפילה זו‪ ,‬אלא שעצם תיקונה של תפילה זו‪ ,‬היה דייקא באופן‬ ‫זמן תפילת ערבית‪ ,‬אי בפלג המנחה‪ ,‬שזה שעה ורביע קודם השקיעה‪ ,‬או בלילה‬ ‫שקפצה לו הארץ‪ ,‬ודייקא באופן זה נתקנה התפילה‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬ורבי יהודה סבירא ליה שזמנו הו בפלג המנחה‪ ,‬ואם כן בהכרח שצריך‬ ‫והיינו‪ ,‬דמכיון שלא כתוב ‘ויתפלל’‪ ,‬אלא ויפגע‪ ,‬קא משמע לן דגוף תפילת‬ ‫לומר שמה שילפינן תפילת ערבית מיעקב‪ ,‬אינו אלא אליבא דרבי יהודה‪ ,‬שרק‬ ‫ערבית הוא באופן זה‪ ,‬והיינו שזה מהותה של תפילה זו‪.‬‬ ‫לפי דבריו אפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך‪ ,‬ואם כן רק אליביה יש‬ ‫אכן צריך ביאור מה הדבר שבא להשמיענו‪ ,‬שגוף התפילה היה על ידי שפגע‬ ‫לומר שיעקב התפלל תפילה זו‪ ,‬ע’’כ‪.‬‬ ‫במקום על ידי קפיצה‪.‬‬ ‫ומבואר בתוספות שלמאן דאמר שתפילת ערבית ילפינן לה מיעקב אבינו‪,‬‬ ‫הוה עיקר זמנה מבעוד יום דייקא‪ ,‬ולא כל הלילה ממש‪.33‬‬ ‫ב‬ ‫והנה מקור דברי רש”י הם בגמרא חולין (צ”א‪ ,):‬דאיתא שם‪ ,‬ויצא יעקב מבאר‬ ‫איברא מה שצריך ביאור הוא‪ ,‬דאם כן‪ ,‬מי יימר שזמן תפילת ערבית הויא כל‬ ‫שבע וילך חרנה‪( ,‬ופירש רש”י‪ ,‬כתיב וילך חרנה‪ ,‬דמשמע דמטא לחרן)‪ ,‬וכתיב‬ ‫הלילה‪ ,‬דמכיון שילפינן מיעקב שהתפלל מבעוד יום‪ ,‬אפשר דזמנה אינו אלא‬ ‫ויפגע במקום (פירש רש”י‪ ,‬והדר כתיב ויפגע במקום‪ ,‬דהיינו בית א’ל‪ ,‬דאכתי לא‬ ‫מפלג המחנה עד הלילה‪ ,‬ותו לא‪ ,‬ומנא לן שזמנה כל הלילה‪.‬‬ ‫מטא לחרן)‪ ,‬כי מטא לחרן‪ ,‬אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי‪ ,‬ואני‬ ‫והיינו‪ ,‬דאם נקטינן כהך מאן דאמר שתפילות אבות תיקנום‪( ,‬ולא שהן‬ ‫לא התפללתי‪ ,‬כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא‪( ,‬פירש רש”י‪ ,‬קפצה‪,‬‬ ‫כנגד הקרבנות והקטר חלבים ואברים)‪ ,‬אם כן כל תפילה זו לא נלמד אלא‬ ‫לשון לא תקפוץ את ידך‪ ,‬נתקצרה ונתקמצה לו)‪ ,‬מיד ויפגע במקום‪( ,‬פירש רש”י‪,‬‬ ‫מיעקב‪ ,‬והרי לא מצינו שיעקב התפלל אלא לפני שקיעת החמה‪ ,‬ואם כן מנא‬ ‫ויפגע במקום‪ ,‬כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו‪ ,‬ודרשינן ליה נמי לשון תפלה‪,‬‬ ‫לן שאפשר להתפלל כל הלילה‪ ,‬והרי תנן להדיא (בריש פרק תפילת השחר)‪,‬‬ ‫כדכתיב אל תפגעי בי‪ ,)11‬כד צלי‪ ,‬בעי למיהדר‪ ,‬אמר הקב’’ה‪ ,‬צדיק זה בא לבית‬ ‫שתפילת ערבית אין לה קבע‪ ,‬שפירושה שכל הלילה זמנה‪ ,‬ומנא לן דבר זה‪,‬‬ ‫מלוני ויפטר בלא לינה‪ ,‬מיד בא השמש‪( ,‬פירש רש”י‪ ,‬מיד בא השמש‪ .‬כדכתיב‬ ‫וצריך ביאור‪.‬‬ ‫וילן שם כי בא השמש‪ ,‬למה ליה למיכתב כי בא השמש‪ ,‬אלא ללמדנו ששקעה‬ ‫ד‬ ‫קודם זמנה)‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫תנן בריש פרק ד’ דברכות (כ”ו‪ ,).‬תפלת השחר וכו’ תפלת המנחה עד הערב‪,‬‬ ‫ומבואר שסדר הדברים היה שפגע בבית א’ל בעוד יום‪ ,‬והתפלל‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫(ופירש רש”י עד חשכה)‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ ,‬עד פלג המנחה‪ ,‬תפלת הערב אין לה‬ ‫בא השמש‪ ,‬ואז היה וילן שם‪.‬‬ ‫קבע (ופירש רש”י‪ ,‬שכל הלילה זמנה)‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫והנה עיין בגמרא שם (כ”ז‪ ,).‬תפלת המנחה עד הערב וכו’‪ ,‬אמר ליה רב חסדא‬ ‫‪22‬‬ ‫והנה עיין מה שכתבו בתוספות ברכות (כ”ו‪ ,):‬ד”ה יעקב תקן תפלת ערבית‪,‬‬ ‫לרב יצחק‪ ,‬התם (לגבי תפילת השחר)‪ ,‬אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה‪ ,‬הואיל‬ ‫שהקשו אהא ששנינו שם שתפילת ערבית זמנה בלילה‪ ,‬וילפינן דבר זה מיעקב‪,‬‬ ‫ותנן בבחירתא כוותיה‪ ,‬הכא (לגבי תפילת המנחה)‪ ,‬מאי‪ ,‬אישתיק ולא אמר ליה‬ ‫דכתיב ביה ויפגע במקום‪ ,‬שיעקב תיקן תפילת ערבית‪.‬‬ ‫ולא מידי‪.‬‬ ‫וזה לשונם‪ ,‬תימה‪ ,‬דאמר בפרק גיד הנשה‪ ,‬וילך חרנה‪ ,‬כי מטי לחרן בעי‬ ‫אמר רב חסדא‪ ,‬נחזי אנן‪ ,‬מדרב מצלי של שבת בערב שבת‪ ,‬מבעוד יום‪ ,‬שמע‬ ‫למיהדר‪ ,‬אמר אפשר שעברתי במקום וכו’‪ ,‬אלמא דהתם מוכח דהתפלל ערבית‬ ‫מינה הלכה כרבי יהודה‪.‬‬ ‫ופירש רש”י‪ ,‬של שבת בערב שבת‪ ,‬שקבל עליו שבת מבעוד יום‪ ,‬שמע מינה‪,‬‬ ‫‪ 11‬ומבואר כאן כמש”כ רש”י‪ ,‬שויפגע סובל ב’ פי’‪ ,‬גם שפגע במקום‪ ,‬וגם שהתפלל‪,‬‬ ‫ולא שזה ב’ שיטות‪( ,‬עי’ סנהדרין (צ”ה‪ ,):‬ד”א וכו’‪ ,‬אכן עי’ בהגהות הגר”א שם‬ ‫‪ 33‬ועי’ מש”כ בליקוטי נ”י תשפ”ה‪ ,‬די’’ל אף אליבא דחכמים‪ ,‬עכ”פ לשי’ רש”י‪,‬‬ ‫שמחקו מן הספר)‪ ,‬ועי’‪.‬‬ ‫אפשר להתפלל ערבית מבע”י‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫‪ 22‬צוין שם בגלהש”ס‪.‬‬ ‫ביום‪ ,‬לא הייתה פוטרת את תפילת ערבית‪ ,‬שזמנה בלילה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫כרבי יהודה סבירא ליה‪ ,‬דאמר מפלג המנחה אזיל ליה זמן תפלת המנחה‪ ,‬ועייל‬ ‫ולכאורה יש להקשות‪ ,‬מה הראיה שזמן נעילה הוא בלילה מכיון שפוטר‬ ‫ליה זמן תפלת ערבית‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫תפילת מעריב‪ ,‬הרי מבואר בברכות‪ ,‬דרב סבירא ליה שיכול להתפלל ערבית‬ ‫ומקשה הגמרא‪ ,‬אדרבה‪ ,‬מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא‪ ,‬שמע‬ ‫גם מבעוד יום‪ ,‬ואם כן אף אי תפילת נעילה הוה ביום אכתי יכול לפטור תפילת‬ ‫מינה אין הלכה כרבי יהודה‪ ,‬ואין זמנה אלא בלילה ממש‪.‬‬ ‫מעריב‪ ,‬שגם תפילת ערבית יכול להתפלל מבעוד יום‪ ,‬ואמאי קאמרי שאינו יכול‬ ‫ומסיק שם‪ ,‬השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר‪ ,‬דעבד כמר עבד‪,‬‬ ‫לפטור תפילת נעילה על ידי שיתפלל ערבית ביום‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫ודעבד כמר עבד‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬דאפשר לנהוג או כרבי יהודה שזמן מנחה הוא עד פלג המנחה‪ ,‬ומשם‬ ‫ו‬ ‫ואילך הוא זמן ערבית‪ ,‬או כחכמים שזמן תפילת מנחה הוא עד הלילה‪.55‬‬ ‫והנה‪ ,‬הא דאיתא בברכות שם שרב התפלל של שבת בערב שבת‪ ,‬פירש רש”י‬ ‫ועל כל פנים מבואר דאליבא דרב שייך להתפלל תפילת ערבית מבעוד יום‪.‬‬ ‫שקיבל עליו שבת מבעוד יום‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ובפשטות כוונתו שבא לאפוקי מקושיית התוספות שם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫דהנה עיין בתוספות שם‪ ,‬ד”ה דרב צלי של שבת בערב שבת‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬תימה‪,‬‬ ‫איתא ביומא (פ”ז‪ ,):‬לגבי תפילת נעילה‪ ,‬אמר רב‪ ,‬תפלת נעילה פוטרת את‬ ‫דהא אמרינן בפרק במה מדליקין‪ ,‬ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫של ערבית (לדברי האומר תפילת ערבית חובה)‪ ,‬רב לטעמיה דאמר (שתפילת‬ ‫פירוש דאיתא בשבת (כ”ג‪ ,):‬כשאשתו של רב יוסף הייתה מקדמת להדליק‬ ‫נעילה) צלותא יתירא היא‪ ,‬וכיון דצלי ליה תו לא צריך‪.‬‬ ‫נרות שבת‪ ,‬אמר לה שאין להקדים להדליק לפני הזמן‪ ,‬עיין שם‪ ,‬הרי מבואר‬ ‫והקשו שם בגמרא שמבואר בברייתא שצריך את שני התפילות‪ ,‬דתניא אור‬ ‫שאי אפשר להקדים את השבת לפני זמנה‪ ,‬ואם כן שאי אפשר להקדים את‬ ‫יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה וכו’ בנעילה מתפלל שבע ומתודה‪ ,‬ערבית‬ ‫השבת‪ ,‬מקשה בתוספות‪ ,‬האיך היה מותר לרב להתפלל של שבת בערב שבת‪,‬‬ ‫מתפלל שבע מעין שמונה עשרה‪ ,‬רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו‪ ,‬מתפלל‬ ‫הרי עדיין אין זה שבת‪.‬‬ ‫שמונה עשרה שלימות‪ ,‬מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת‪.‬‬ ‫ותירצו שם התוספות‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬ויש לומר‪ ,‬דהתם בשאינו מקבל עליו שבת‬ ‫הרי להדיא מבואר‪ ,‬שהגם שהתפלל תפילת נעילה‪ ,‬עדיין צריך להתפלל‬ ‫מיד‪ ,‬אבל הכא מיירי שמקבל עליו שבת מיד‪ ,‬הלכך לא הויא הקדמה‪ ,‬וטעמא‬ ‫תפילת ערבית‪.‬‬ ‫משום דסבירא ליה כרבי יהודה‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ומתרץ בגמרא (פ”ח‪ ,).‬תנאי היא דפליגי מתי הוי חיוב תפילת נעילה האם ביום‬ ‫פירוש שכל מה שאי אפשר להקדים את השבת‪ ,‬אינו אלא אם אינו מקבל‬ ‫או בלילה‪ ,‬וכמבואר שם ברש”י‪.‬‬ ‫עליו שבת‪ ,‬אבל אם מקבל הוא את השבת‪ ,‬שפיר אפשר להקדים את השבת‪.‬‬ ‫ועל כל פנים מבואר‪ ,‬שאליבא דרב‪ ,‬דסבירא ליה שתפילת נעילה פוטרת את‬ ‫ומבואר שהדלקת הנר לבד אינו בהכרח קבלת שבת‪ ,‬אלא צריך לקבל שבת‬ ‫של ערבית‪ ,‬מוכח דסבירא ליה שזמן תפילת נעילה היא בלילה‪ ,‬דאי הוה זמנה‬ ‫בפירוש‪ ,‬אבל תפילה מבואר בתוס’ שעצם התפילה הוי בהכרח קבלת שבת‪,‬‬ ‫ודו”ק‪.‬‬ ‫‪ 44‬עי’ סנהדרין (י”ז‪ ,):‬שהיה תלמידו של רב‪ ,‬ומוכח שכל מה שעשה היה עפ”י רבו‪,‬‬ ‫א”כ גם רב נהג כוותיה‪.‬‬ ‫ועל כל פנים יש לומר שזה מה שכתב רש”י שקיבל עליו שבת מבעוד יום‪,‬‬ ‫‪ 55‬ועי’ בפוסקים‪ ,‬שאפשר לנהוג לכתחילה כל יום ויום כחד מהם‪ ,‬או כחכמים או‬ ‫פירוש שתפילת שבת הוה קבלת שבת‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫כר”י‪ ,‬אבל לא באותו יום‪ ,‬דהיינו שאם התפלל מנחה אחר פלג המנחה‪ ,‬לא יתפלל‬ ‫וכן איתא בהמשך הגמרא שם (כ”ז‪ ,):‬בהא שרבי ירמיה אמר ליה לרב מי‬ ‫באותו היום גם תפילת ערבית לפני שקיעת החמה‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫נכונים‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫כתרגומו אהי פלח עלה קדם ה’‪ ,‬וכן עשה וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ומבואר דהגדלת כבודו של בית המקדש‪ ,‬היינו גם במנין השנים שהוא עומד ‪.‬‬ ‫ומבואר שיעקב עשה אותו האבן מקום המקדש‪.‬‬ ‫והנה לגבי בית המקדש השלישי שיבנה במהרה‪ ,‬ושעליו אנו מתפללים‬ ‫הרי מבואר‪ ,‬שמה שהשכים לקחת את האבן‪ ,‬היה כדי לבנות מקום לעבוד‬ ‫שיתגדל כבודו‪ ,‬והיינו שאנו מבקשים שיתגדל בין בשנים ובין בבנין‪ ,‬והנה הא‬ ‫שם עבודת ה’‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫תינח שיתגדל ‘כבודו’ בבנין‪ ,‬זה שייך שיהא הבנין גדול יותר‪ ,‬אך צריך ביאור מה‬ ‫והא דלא שם האבן מיד בלילה כשהקיץ משנתו‪ ,‬נראה‪ ,‬דזה משום שאין בונים‬ ‫שאנו מתפללים שיתגדל ‘כבודו’ בשנים‪ ,‬הא הבית השלישי יעמוד לעד‪ ,‬שהרי‬ ‫המקדש בלילה‪ ,‬כמבואר בשבועות (ט”ו‪ ,):‬ממילא היה מוכרח לעשותו בבוקר‪.22‬‬ ‫נקרא בית‪( ,‬עיין פסחים פ”ח‪ ,).‬ולא יחרב לעולם‪ ,‬ואם כן צריך ביאור איך יתגדל‬ ‫והנה הא שהקדים יעקב מיד בזמן הראשון שהיה יכול לבנות‪ ,‬נראה‪ ,‬דהנה‬ ‫כבודו‪.‬‬ ‫מצינו בתפילת מוסף לשלש רגלים‪ ,‬לגבי מה שאנו מתפללים על בית המקדש‪,‬‬ ‫ובהכרח צריך לומר שמה שיתגדל ‘כבודו’‪ ,‬אינו אלא באופן זה שיבנה יותר‬ ‫שאומרים ‘ותבנהו מהרה ותגדל כבודו’‪ ,‬ולכאו’ צריך ביאור הקשר שני דברים‬ ‫מוקדם‪ ,‬ועל ידי זה שיוקדם בנייתו‪ ,‬ממילא יתגדל כבודו בשנים‪ ,‬ודו’’ק‪.‬‬ ‫אלו‪ ,‬שתבנהו מהרה לזה שיתגדל כבודו‪.‬‬ ‫ונראה שזה מה שאנו מתפללים ‘ותבנהו מהרה’‪ ,‬פירוש דזה שיבנה יותר‬ ‫ונראה‪ ,‬על פי הא דאיתא בגמרא בבא בתרא (ג‪ ,).‬שדרשו חז’’ל הך קרא דכתיב‪,‬‬ ‫במהרה על ידי זה ‘ותגדל כבודו’ בשנים‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫בנבואת חגי‪ ,‬על הבית השני‪ ,‬גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון‪ ,‬רב‬ ‫ונראה שזה גם הביאור אמאי וישכם יעקב‪ ,‬שיעקב הקדים בנין המזבח מיד‬ ‫ושמואל‪ ,‬ואמרי לה רבי יוחנן ורב אלעזר‪ ,‬חד אמר בבנין‪( ,‬פירוש שהבית השני‬ ‫בבוקר‪ ,‬מכיון שיעקב בא לבנות מקום לעבודת ה’‪ ,‬ויש בזה משום בנין בית‬ ‫היה יותר גבוה בבנין‪ ,‬שהיה גבוה מאה אמה‪ ,‬ולא ארבעים אמה‪ ,‬כמו הבית‬ ‫המקדש‪ ,‬משום הכי הקדים לעשותו‪ ,‬ומפני שרצה להרבות “כבודו” של המקום‬ ‫הראשון)‪ ,‬וחד אמר בשנים‪( ,‬פירוש שהבית השני עמד ארבע מאות ועשרים‬ ‫הזה‪ ,‬פירוש להרבות כבודו מבחינת הזמן‪.‬‬ ‫שנים‪ ,‬ולא רק ארבע מאות ועשר‪ ,‬כמו הבית הראשון)‪ ,‬ומסיק בגמרא ששניהם‬ ‫‪ 33‬עי’ ליקוטי נ”י תשפ”ד‪.‬‬ ‫‪ 22‬ועיי”ש‪.‬‬ ‫מה שאין כן לגבי הדלקת הנרות‪ ,‬מבואר שם שאם הדליק נרות בטעות‪ ,‬יש‬ ‫בדלת‪ ,‬ופירש רש”י‪ ,‬אמר ליה רבי ירמיה‪ ,‬מי בדלת מן המלאכה‪ ,‬הואיל וקבלת‬ ‫אומרים שאותם שהדליקו נרות אסורים בעשיית מלאכה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫עליך שבת בתפלתך‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ועיין בביאור הגר”א שם‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬דסבירא להו דקבלה בטעות הוי קבלה‪,‬‬ ‫‪66‬‬ ‫הרי שעצם תפילת שבת הוה קבלת שבת‪ ,‬ודו”ק ‪.‬‬ ‫ומתפלה אין ראיה כיון דתפלה בטעות אינה כלום‪ ,‬ואף בצבור רק משום דלא‬ ‫והנה מבואר דכלפי קבלת שבת הוה תפילת שבת יותר קבלה מהדלקת הנר‪,‬‬ ‫מטרחינן להו‪ ,‬הקבלה גם כן אינה כלום‪ ,‬מה שאין כן בקבלה דהדלקה וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫דאף שהדליק את הנר‪ ,‬עדיין צריך הוא לקבל שבת‪ ,77‬מה שאין כן אם התפלל‬ ‫ומבואר דהדלקת הנר חמורה מתפילת שבת‪ ,‬דתפילת שבת בטעות אינה‬ ‫אינו צריך לקבל תו את השבת‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬מה שאין כן הדלקה בטעות הוה הדלקה‪.‬‬ ‫ולכאורה צריך ביאור שזה ההיפך ממה שראינו לגבי תנאי‪ ,‬שבתנאי הדלקה‬ ‫ז‬ ‫קילא מתפילה‪ ,‬שבהדלקה אפשר לעשות תנאי‪ ,‬מה שאין כן בתפילה שאי אפשר‬ ‫והנה כעין זה‪ ,‬שתפילת שבת יותר חמור לבי קבלת שבת מהדלקת הנר לכבוד‬ ‫שזה חמור‪ ,‬וצריך ביאור מאי שנא טעות מתנאי‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬מצינו לגבי אם מהני תנאי שלא לקבל שבת בדבר זה‪.‬‬ ‫דהנה עיין בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רס”ג סעיף י’)‪ ,‬שיש אומרים שמהני‬ ‫ט‬ ‫תנאי בהדלקת הנר‪ ,‬שאפילו כשהאשה הדליקה הנרות‪ ,‬עדיין יכולה היא להתנות‬ ‫והנה עיין במשנה ברורה שם (ס”ק נ”ה)‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬כיון שבטעות התפלל‬ ‫של לקבל את השבת‪ ,‬מה שאין כן לגבי תפילת ערבית‪ ,‬כתב המחבר (סעיף י”א)‪,‬‬ ‫שסבר שכבר חשכה‪ ,‬והוא הדין בחול נמי דינא הכי‪ ,‬כיון שהוא נוהג תמיד‬ ‫שאף לדעה זו אם התפלל הוה קבלת שבת וודאית‪ ,‬ואפילו אם התנה‪ ,‬לא מהני‪,‬‬ ‫להתפלל מעריב בזמנו כרבנן‪ ,‬והיום בטעות התפלל‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫שהרי חלה עליו שבת‪ ,‬עיין שם‪.88‬‬ ‫והיינו דאין זה רק בקבלת שבת‪ ,‬אלא בכל מקרה של תפילת ערבית לפני‬ ‫הרי דכלפי קבלה הוה חמור תפילת שבת מהדלקת הנר‪.‬‬ ‫זמנה‪ ,‬אמרינן שתפילה בטעות לא הוי תפילה‪.‬‬ ‫וצריך ביאור מהיכי תיתי דתפילה בטעות לא תהא תפילה‪ ,‬האם כשרוצה‬ ‫ח‬ ‫להתפלל בשעה מסוימת וטעה‪ ,‬האם נימא אז שמכיון שהתכוין לדבר אחר‪ ,‬אין‬ ‫אכן מה שצריך ביאור הוא‪ ,‬דהנה כתוב שם בשולחן ערוך (סעיף י”ד)‪ ,‬היכא‬ ‫זו תפילה‪ ,‬בוודאי שאין זה כך‪ ,‬אלא מכיון שהתפלל התפלל‪.‬‬ ‫שטעה וקבל שבת ביום המעונן‪ ,‬דאם התפלל ערבית בטעות עדיין מותר בעשיית‬ ‫ואם כן צריך ביאור מאי שנא הכי לגבי תפילת ערבית שהתפלל בטעות‪,‬‬ ‫מלאכה‪ ,‬דאין זה נחשב כתפילת שבת‪ ,‬ויחיד צריך גם לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫דאמרינן תפילה בטעות לא הוי תפילה‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫‪ 66‬ועי’ תר”י שם‪ ,‬רב צלי של שבת בע”ש‪ ,‬כלומר‪ ,‬היה מתפלל קודם שקיעת החמה‪,‬‬ ‫י‬ ‫ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא ק”ש בעונתה‪ ,‬ואעפ”י שלא היה סומך גאולה‬ ‫וביסוד הדבר נראה לבאר על פי מה שכתב הגר”א‪ ,‬בפירושו שנות אליהו‬ ‫לתפלה‪ ,‬כיון שהיה מתכוין למצוה‪ ,‬לקבל שבת מבעו”י‪ ,‬ולהוסיף מחול על הקדש‪,‬‬ ‫בברכות שם‪( ,‬אהא דתנן בריש תפילת השחר‪ ,‬שתפילת הערב אין לה קבע)‪ ,‬וזה‬ ‫לא חיישינן להכי‪ ,‬וזהו מפלג המנחה ואילך‪ ,‬דמשם ואילך יכול אדם לקבל השבת‬ ‫בתפלתו‪ ,‬אבל קודם לכן לא‪ ,‬וכשרוצה להתפלל ולקבל עליו השבת מבעו”י‪ ,‬צריך‬ ‫לשונו‪ ,‬אין לה קבע‪ ,‬פירוש אין לה זמן בפני עצמו‪ ,‬אלא זמנה בזמן שאין יכולין‬ ‫שידליק תחלה‪ ,‬שאחר שקבל השבת בתפלה‪ ,‬אינו יכול להדליק ולעשות שום‬ ‫להתפלל שאר תפלות‪ ,‬דהיינו בין מנחה לשחרית‪ ,‬ולרבי יהודה מתפלל מנחה‬ ‫מלאכה‪ ,‬אח”כ‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫עד פלג המנחה‪ ,‬ומתחיל זמן מעריב מפלג המנחה ואילך‪ ,‬ולרבנן שזמן המנחה‬ ‫‪ 77‬ודלא כבה”ג‪ ,‬ועי’ בשו”ע האם מהני תנאי‪. .‬‬ ‫עד הערב‪ ,‬מתחלת זמנה מערב של ערבית‪ ,‬ולפי זה אתי שפיר מה שאמרו רב‬ ‫‪ 88‬ועי’ בהגהות רעק”א שם‪.‬‬ ‫עם הצאן‪ ,‬הבין שלא באו לרעות שם צאנם‪ ,‬דאין מספיק מרעה לכל כך הרבה‬ ‫ונראה דזה גופא מקור לתפילה זו שאנו מתפללים “ותבנהו מהרה ותגדל‬ ‫צאן‪ ,‬ובהכרח שבאים לאסוף את הצאן‪ ,‬ומשום הכי עכשיו העיר להם שהן עוד‬ ‫כבודו”‪ ,‬דהרי בנין בית שלישי יהיה בזכות יעקב שקראו בית‪ ,‬וכמבואר בפסחים‬ ‫היום גדול‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ודייקא אצלו מצינו מדה זו שבנה במהרה כדי לגדל כבודו‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫ולפי זה מבואר שפיר אמאי הודיע לנו הכתוב שהיו שם שלשה עדרי צאן‪ ,‬כדי‬ ‫***‬ ‫שנבין אמאי רק עכשיו אמר להם יעקב עוד היום גדול‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה וגו’‪( ,‬כ”ט ז’)‪.‬‬ ‫הנה צריך ביאור על פי פשוטו מאי קא משמע לן בזה שהיו שם שלושה‬ ‫***‬ ‫עדרים‪.44‬‬ ‫ונראה דהנה בהמשך כתוב הן עוד היום גדול‪ ,‬והיינו שיעקב העיר לרועים על‬ ‫אלקי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם‪( ,‬ל”א נ”ג)‪.‬‬ ‫זה שמתאספים עם הצאן באמצע היום‪.‬‬ ‫עיין רש”י‪ ,‬אלקי אברהם‪ ,‬קדש‪ ,‬ואלהי נחור‪ ,‬חול‪ ,‬אלהי אביהם‪ ,‬חול‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫והנה צריך ביאור אמאי לא אמר לרועים מיד כשבא שהן עוד היום גדול‪ ,‬אמאי‬ ‫אמר להם זאת רק עכשיו אחר ששאל אותם על לבן‪.‬‬ ‫פירוש דהיינו שאין לומר שמה שכתוב אביהם חוזר על אביהם של יעקב ולבן‪,‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה בפשטות כל עדר זה מאתיים ועשרים צאן‪ ,‬וכמו שכתוב בפרשת‬ ‫שזה אינו‪ ,‬אלא שחוזר על אביהם של אברהם ונחור‪ ,‬שמה שאמר לבן ואלהי‬ ‫וישלח עזים מאתים ותישים עשרים וגו’‪ ,‬וכתוב שם עדר עדר לבדו‪ ,‬ופירש רש”י‬ ‫נחור‪ ,‬היינו שאלהי נחור היה אלהי אביהם של נחור ואברהם‪ ,‬דהיינו של תרח‪.‬‬ ‫שכל מין נקרא עדר‪ ,‬ואם כן שם עדר שייך במאתיים ועשרים צאן‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫וטעם הדבר נראה‪ ,‬דאי לאו הכי היה נראה כמשתף קודש וחול‪ ,‬ובפרט שיעקב‬ ‫והנה יש לומר דהרי הבאר הייתה בשדה‪ ,‬ובתוך השדה יש מקום רק לשלושה‬ ‫נשבע בפחד יצחק‪ ,‬שזה אלקי אביו‪ ,‬ואם היה אלהי אביהם חוזר על יעקב ולבן‬ ‫עדרים (שש מאות וששים צאן)‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬וממילא מכיון שראה שרחל בתו באה‬ ‫היה נראה חס ושלום כשיתוף‪ ,‬ומשום הכי מפרש שזה חוזר על תרח אביהם של‬ ‫אברהם ונחור‪ ,‬דהשתא הוה לגמרי חול‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫‪ 44‬דעפ”י רמז עי’ רמב”ן ובעה”ט‪.‬‬ ‫כשתיקן תפילה זו‪ ,‬והיינו שתיקן תפילה בזמן שאינו לא זמן מנחה ולא זמן‬ ‫צלי של שבת בערב שבת‪ ,‬שמע מינה דהלכה כרבי יהודה‪ ,‬דלכאורה מאי תלוי‬ ‫שחרית‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫זמן מנחה במעריב‪ ,‬ובמעריב לא מצינו שפליגי רבי יהודה ורבנן‪ ,‬אבל לפי מה‬ ‫שביארנו הוא שפיר‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ומבואר דאין זמן מיוחד לתפילת ערבית‪ ,‬אלא שעיקר זמן תפילה זו היא‪,‬‬ ‫כשאין זה זמן של תפילה אחרת‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬דהנה מבואר בגמרא חולין שם‪ ,‬שיעקב התפלל מבעוד יום‪ ,‬דהרי רק‬ ‫והנה לפי זה‪ ,‬כיון שאנן נקטינן דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד‪ ,‬ואפשר‬ ‫אחר כך‪ ,‬אחר שרצה לחזור‪ ,‬אז בא השמש‪ ,‬ומבואר שתפילה זו נתקנה כשעדיין‬ ‫להתפלל מנחה גם אחר פלג המנחה‪ ,‬היינו דבעצם הזמן שבין פלג המנחה עד‬ ‫היה מבעוד יום‪.‬‬ ‫השקיעה הוא זמן שראוי לתפילת מנחה‪ ,‬אם כן צריך ביאור איך אפשר להתפלל‬ ‫ערבית בתוך זמן זה‪ ,‬הרי זה זמן הראוי לתפילת מנחה‪.‬‬ ‫והנה הא דאמרו שאז תיקן תפילת ערבית‪ ,‬אף דהוה ביום‪ ,‬ולא אמרינן שבא‬ ‫ובהכרח צריך לומר‪ ,‬שמה שאפשר אז להתפלל מעריב היינו שבזה שמתפלל‬ ‫להתפלל תפילת מנחה‪ ,‬משמע בגמרא דמכיון שיעקב אמר אפשר שעברתי על‬ ‫הרי הוא כמכוון להדיא שרוצה לאפקועי זמן מנחה מהזמן הזה‪ ,‬והשתא אין זה‬ ‫מקום שהתפללו בו אבותי‪ ,‬היינו שהתפללו ותיקנו במקום זה תפילה מיוחדת‪,‬‬ ‫זמן של תפילת מנחה‪ ,‬וממילא שפיר אפשר להתפלל אז תפילת ערבית‪ ,‬ודו’’ק‪.‬‬ ‫דהרי זה פשוט שבוודאי אבותיו היו מתפללים בכל מקום שהוא‪ ,‬ולאו דווקא‬ ‫והנה הא דאמרינן שמי שהתפלל ערבית בשעה זו כוונתו הוא שבא לאפקועי‬ ‫רק במקום ההוא‪ ,‬אלא פירוש מקום שהתפללו בו אבותי‪ ,‬היינו שתיקנו תפילה‬ ‫זמן זה מתפילת המנחה‪ ,‬אין זה אינו אלא אם מתפלל ערבית בזמן שראוי למנחה‪,‬‬ ‫מיוחדת במקום זה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫דרק אז צריך להפקיע את זמן המנחה‪ ,‬מה שאין כן אם מתפלל ערבית בלילה‪,‬‬ ‫דלכולי עלמא אינו זמן מנחה‪ ,‬אינו צריך להפקיע כלום‪ ,‬שבין כך אין זה זמן‬ ‫ולפיכך יש לומר שגם יעקב כשרצה להתפלל תפילה במקום הזה‪ ,‬היינו שבא‬ ‫תפילת המנחה כלל‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫לתקן תפילה מיוחדת‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫יא‬ ‫ובעצם כן מדויק ברש”י חולין שם‪ ,‬שכתב‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬שהתפללו בו אבותי‪,‬‬ ‫ולפי זה מבואר שפיר אמאי דוקא מי שהתפלל תפילת ערבית בטעות לפני‬ ‫האי בית א’ל‪ ,‬לא הסמוך לעי הוא‪ ,‬אלא ירושלים וכו’ והוא הר המוריה‪ ,‬שהתפלל‬ ‫הזמן אין זה כלום‪ ,‬דהרי רק אז כדי שזה יוכל להיחשב תפילת ערבית‪ ,‬צריך‬ ‫בו אברהם‪ ,110‬והוא שדה שהתפלל בו יצחק‪ ,‬דכתיב לשוח בשדה‪ ,‬דהכי אמרינן‬ ‫להפקיע שאין זה זמן תפילת המנחה‪ ,‬וכל זמן שלא הפקיע את זמן תפילת‬ ‫בפסחים‪ ,‬אל הר ה’ ואל בית אלקי יעקב מאי שנא יעקב‪ ,‬אלא לא כאברהם שקראו‬ ‫המנחה‪ ,‬הרי שלא התפלל ערבית‪ ,‬ודבר זה אינו שייך כשמתפלל בלילה ממש‪.‬‬ ‫הר‪ ,‬דכתיב בהר ה’‪ ,‬ולא כיצחק שקראו שדה‪ ,‬דכתיב לשוח בשדה אלא כיעקב‬ ‫והשתא מבואר כמין חומר אמאי רק בתפילת ערבית בטעות אמרינן שאינה‬ ‫שקראו בית‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫תפילה‪ ,‬ואין בזה קבלת שבת‪ ,‬ואף שבעצם קבלת שבת על ידי תפילה חמירא‬ ‫מקבלת שבת על ידי הדלקת הנר‪ ,‬שאי אפשר להתנות בקבלה בתפילה‪ ,‬שכל זה‬ ‫ומבואר ראייתו‪ ,‬דמכיון שיצחק יצא שם לשוח בשדה‪ ,‬משום הכי גם יעקב רצה‬ ‫אינו היכא שהתפלל תפילת ערבית‪ ,‬אבל כשלא התפלל כלל‪ ,‬הרי לא התפלל‪ ,‬ולא‬ ‫להתפלל שם‪ ,‬והנה הא דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה משם דרשו חז”ל שיצחק‬ ‫הייתה כאן שום קבלה של שבת‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫תיקן תפילת מנחה‪ ,111‬הרי בהכרח דמיירי כאן בתקנה של תפילה מיוחדת‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫אכן לגבי הדלקת הנרות היכא שהדליק בטעות‪ ,‬אף ששייך להתנות‪ ,‬מכל מקום‬ ‫היכא שלא התנה‪ ,‬אף שטעה‪ ,‬הרי עשה מעשה והדליק‪ ,‬וקיבל עליו את השבת‬ ‫טו‬ ‫על ידי מעשה זה‪ ,‬וממילא אסור הוא בעשיית מלאכה אפילו שזה היה בטעות‪,‬‬ ‫מה שאין כן בתפילה דלא הוי מעשה כלל‪ ,‬ודו”ק‪.99‬‬ ‫והנה אם יעקב בא לתקן תפילה חדשה‪ ,‬היינו שוודאי כבר התפלל מנחה לפני‬ ‫זה‪ ,‬דאי לאו הכי אין כאן תפילה חדשה‪ ,‬אלא בהכרח שתפילה זו באה בזמן שאינו‬ ‫יב‬ ‫זמן של תפילה אחרת‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫ובזה יש ליישב גם הא דאם זמן תפילת נעילה הוא ביום אינו פוטר תפילת‬ ‫מעריב‪ ,‬דהנה אם נקטינן שזמן תפילת נעילה הוא ביום‪ ,‬היינו שזמנו הוא בזמן‬ ‫והנה חז’’ל דרשו שתפילה זו נקבעה על ידי פגיעה‪ ,‬וכמו שכתוב ויפגע במקום‪.‬‬ ‫שזה עדיין זמן תפילת מנחה‪ ,‬ואם כן בהכרח אין זה זמן תפילת ערבית‪ ,‬ושפיר‬ ‫אינה פוטרת אותה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫והנה עיין רש”י בחולין שם‪ ,‬ויפגע במקום‪ ,‬כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו‪,‬‬ ‫ע”כ‪ ,‬והיינו שכאן הייתה התפילה על ידי קפיצת הדרך‪ ,‬שפגע במקום שלא היה‬ ‫יג‬ ‫אמור להיות שם‪ ,‬דמקום זה בא כנגדו‪ ,‬כמבואר ברש”י‪.‬‬ ‫ועל כל פנים מבואר דעצם תפילת ערבית אין לה זמן מסוים‪ ,‬אלא שזה תפילה‬ ‫שיש להתפלל כשאינו זמן של תפילה אחרת‪.‬‬ ‫ונראה דיש לומר שזהו מהות תפילה זו‪ ,‬שזה תפילה של פגיעה‪ ,‬פירוש‬ ‫ונראה שזה ילפינן מדכתיב ויפגע במקום‪ ,‬שזה גופא הייתה תקנת יעקב אבינו‬ ‫שנקבעה במקום שלא היה שם מקום תפילה‪ ,‬ורק פגע בו‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫והנה יש לומר שזה הביאור של אין לה קבע‪ ,‬שפגע בו‪.‬‬ ‫‪ 99‬אכן כל זה הוא לגבי יחיד‪ ,‬שצריך לחזור ולהתפלל‪ ,‬משא”כ ציבור אף אם נאמר‬ ‫שאינם צריכים להתפלל‪ ,‬אין זה משום דהוה כתפילה‪ ,‬אלא שאינם צריכים להטריח‬ ‫והשתא מבואר שפיר אמאי הוה זמן תפילת ערבית כל הלילה‪ ,‬שכל זמן שזה‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫אכן מה שיש לדון כשציבור התפללו בטעות‪ ,‬הוא לפי מש”כ הגר”א במע”ר‪ ,‬שרק‬ ‫אינו זמן של תפילה אחרת‪ ,‬עדיין נחשב ויפגע‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫היכא שהתפלל ערבית יכול הוא לקדש על הכוס מבעו”י‪ ,‬ויש לדון מה הדין בציבור‬ ‫שהתפללו בטעות‪ ,‬האם יכולים הם לקדש אז‪ ,‬האם נאמר שהיות ותפילת ערבית‬ ‫‪ 110‬ועי’ מש”כ בליקוטי נ”י פר’ חיי שרה ש‪.‬ז‪ .‬עיי”ש‪.‬‬ ‫מעכבת‪ ,‬ואין כאן חיוב תפילת ערבית‪ ,‬או שעצם תפילת ערבית היא הקובעת‪ ,‬ובלי‬ ‫‪ 111‬עי’ ברכות (כ”ו‪.):‬‬ ‫תפילה זו אי אפשר לקדש‪ ,‬וצ”ב‪.‬‬