נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock
הטקסט של גיליון זה
נחמת יצחק
פרפראות מכון ליקוטי
נחמת
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן וגו’( ,כ”ח י”ח).
יצחק
הנה צריך ביאור מה קא משמע לן קרא בזה שיעקב
הקדים בבוקר ליקח את האבן וכו’.11
ונראה ,דהנה מבואר לקמן בפרשה שיעקב אמר על זאת
האבן והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו’ ,ופירש רש”י, בסייעתא דשמיא | ויצא תשפ"ז | גליון מס' 376
מאחר ביום, בענין תפילת ערבית
11שזה פשוט שאין הפי’ וישכם ,שקם משנתו ,דהרי כבר
כבר, מכון
שהתפלל
נחמת ויפגע במקום.
התעורר ,כמ”ש וייקץ יעקב משנתו ,ולא שכב עוד ,וכמ”ש
ואנכי לא ידעתי ,אלא וישכם בלשה’’ק הוא כמו דעתיה והוה
>>> ויקדם בלשון ארמית ,ועי’ בליקוטי נ”י תש”פ. וקשה
יצחק
למהדר,
למתניתין דפרק א
קמא ,דקאמר שאינו זמן תפלה עד צאת הכוכבים ,ע”כ. ויפגע במקום ,פירש רש”י ,וזה לשונו ,ורבותינו פירשו לשון תפילה ,כמו ואל
פירוש דשם מבואר שזמן תפילת ערבית אינו אלא בלילה ולא מבעוד יום, תפגע בי ,ולמדנו שתקן תפלת ערבית ,ושינה הכתוב ולא כתב ויתפלל ,ללמדך
ואם כן קשה איך ילפינן מיעקב שהוא התפלל מבעוד יום. שקפצה לו הארץ ,כמו שמפורש בפרק גיד הנשה ,ע”כ.
ותירצו התוס’ ,וזה לשונם ,ולפי מה שפירשנו דקיימא לן כרבי יהודה ,דאמר והיינו דמה שכתוב ויפגע ,מלמדנו שתיקן תפילת ערבית ,וזה היה על ידי
עד פלג המנחה ,ניחא ,ויפה מנהג שלנו ,דאדרבה ,טוב להתפלל מבעוד יום שקפצה לו הארץ ,ושניהם למדנו מלשון ויפגע.
קצת ,ע”כ. ולא עוד ,אלא משמע דעצם זה שיעקב תיקן תפילת ערבית על ידי פגיעה,
פירוש ,דהרי פליגי חכמים ורבי יהודה מתי נגמר זמן תפילת מנחה ומתחיל לא רק שתיקן תפילה זו ,אלא שעצם תיקונה של תפילה זו ,היה דייקא באופן
זמן תפילת ערבית ,אי בפלג המנחה ,שזה שעה ורביע קודם השקיעה ,או בלילה שקפצה לו הארץ ,ודייקא באופן זה נתקנה התפילה.
ממש ,ורבי יהודה סבירא ליה שזמנו הו בפלג המנחה ,ואם כן בהכרח שצריך והיינו ,דמכיון שלא כתוב ‘ויתפלל’ ,אלא ויפגע ,קא משמע לן דגוף תפילת
לומר שמה שילפינן תפילת ערבית מיעקב ,אינו אלא אליבא דרבי יהודה ,שרק ערבית הוא באופן זה ,והיינו שזה מהותה של תפילה זו.
לפי דבריו אפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך ,ואם כן רק אליביה יש אכן צריך ביאור מה הדבר שבא להשמיענו ,שגוף התפילה היה על ידי שפגע
לומר שיעקב התפלל תפילה זו ,ע’’כ. במקום על ידי קפיצה.
ומבואר בתוספות שלמאן דאמר שתפילת ערבית ילפינן לה מיעקב אבינו,
הוה עיקר זמנה מבעוד יום דייקא ,ולא כל הלילה ממש.33
ב
והנה מקור דברי רש”י הם בגמרא חולין (צ”א ,):דאיתא שם ,ויצא יעקב מבאר
איברא מה שצריך ביאור הוא ,דאם כן ,מי יימר שזמן תפילת ערבית הויא כל
שבע וילך חרנה( ,ופירש רש”י ,כתיב וילך חרנה ,דמשמע דמטא לחרן) ,וכתיב
הלילה ,דמכיון שילפינן מיעקב שהתפלל מבעוד יום ,אפשר דזמנה אינו אלא
ויפגע במקום (פירש רש”י ,והדר כתיב ויפגע במקום ,דהיינו בית א’ל ,דאכתי לא
מפלג המחנה עד הלילה ,ותו לא ,ומנא לן שזמנה כל הלילה.
מטא לחרן) ,כי מטא לחרן ,אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי ,ואני
והיינו ,דאם נקטינן כהך מאן דאמר שתפילות אבות תיקנום( ,ולא שהן
לא התפללתי ,כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא( ,פירש רש”י ,קפצה,
כנגד הקרבנות והקטר חלבים ואברים) ,אם כן כל תפילה זו לא נלמד אלא
לשון לא תקפוץ את ידך ,נתקצרה ונתקמצה לו) ,מיד ויפגע במקום( ,פירש רש”י,
מיעקב ,והרי לא מצינו שיעקב התפלל אלא לפני שקיעת החמה ,ואם כן מנא
ויפגע במקום ,כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו ,ודרשינן ליה נמי לשון תפלה,
לן שאפשר להתפלל כל הלילה ,והרי תנן להדיא (בריש פרק תפילת השחר),
כדכתיב אל תפגעי בי ,)11כד צלי ,בעי למיהדר ,אמר הקב’’ה ,צדיק זה בא לבית
שתפילת ערבית אין לה קבע ,שפירושה שכל הלילה זמנה ,ומנא לן דבר זה,
מלוני ויפטר בלא לינה ,מיד בא השמש( ,פירש רש”י ,מיד בא השמש .כדכתיב
וצריך ביאור.
וילן שם כי בא השמש ,למה ליה למיכתב כי בא השמש ,אלא ללמדנו ששקעה
ד קודם זמנה) ,ע”כ.
תנן בריש פרק ד’ דברכות (כ”ו ,).תפלת השחר וכו’ תפלת המנחה עד הערב, ומבואר שסדר הדברים היה שפגע בבית א’ל בעוד יום ,והתפלל ,ורק אחר כך
(ופירש רש”י עד חשכה) ,רבי יהודה אומר ,עד פלג המנחה ,תפלת הערב אין לה בא השמש ,ואז היה וילן שם.
קבע (ופירש רש”י ,שכל הלילה זמנה) ,ע”כ.
ג
והנה עיין בגמרא שם (כ”ז ,).תפלת המנחה עד הערב וכו’ ,אמר ליה רב חסדא 22
והנה עיין מה שכתבו בתוספות ברכות (כ”ו ,):ד”ה יעקב תקן תפלת ערבית,
לרב יצחק ,התם (לגבי תפילת השחר) ,אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה ,הואיל
שהקשו אהא ששנינו שם שתפילת ערבית זמנה בלילה ,וילפינן דבר זה מיעקב,
ותנן בבחירתא כוותיה ,הכא (לגבי תפילת המנחה) ,מאי ,אישתיק ולא אמר ליה
דכתיב ביה ויפגע במקום ,שיעקב תיקן תפילת ערבית.
ולא מידי.
וזה לשונם ,תימה ,דאמר בפרק גיד הנשה ,וילך חרנה ,כי מטי לחרן בעי
אמר רב חסדא ,נחזי אנן ,מדרב מצלי של שבת בערב שבת ,מבעוד יום ,שמע
למיהדר ,אמר אפשר שעברתי במקום וכו’ ,אלמא דהתם מוכח דהתפלל ערבית
מינה הלכה כרבי יהודה.
ופירש רש”י ,של שבת בערב שבת ,שקבל עליו שבת מבעוד יום ,שמע מינה,
11ומבואר כאן כמש”כ רש”י ,שויפגע סובל ב’ פי’ ,גם שפגע במקום ,וגם שהתפלל,
ולא שזה ב’ שיטות( ,עי’ סנהדרין (צ”ה ,):ד”א וכו’ ,אכן עי’ בהגהות הגר”א שם
33ועי’ מש”כ בליקוטי נ”י תשפ”ה ,די’’ל אף אליבא דחכמים ,עכ”פ לשי’ רש”י, שמחקו מן הספר) ,ועי’.
אפשר להתפלל ערבית מבע”י ,עיי”ש. 22צוין שם בגלהש”ס.
ביום ,לא הייתה פוטרת את תפילת ערבית ,שזמנה בלילה ,עיין שם. כרבי יהודה סבירא ליה ,דאמר מפלג המנחה אזיל ליה זמן תפלת המנחה ,ועייל
ולכאורה יש להקשות ,מה הראיה שזמן נעילה הוא בלילה מכיון שפוטר ליה זמן תפלת ערבית ,ע”כ.
44
תפילת מעריב ,הרי מבואר בברכות ,דרב סבירא ליה שיכול להתפלל ערבית ומקשה הגמרא ,אדרבה ,מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא ,שמע
גם מבעוד יום ,ואם כן אף אי תפילת נעילה הוה ביום אכתי יכול לפטור תפילת מינה אין הלכה כרבי יהודה ,ואין זמנה אלא בלילה ממש.
מעריב ,שגם תפילת ערבית יכול להתפלל מבעוד יום ,ואמאי קאמרי שאינו יכול ומסיק שם ,השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר ,דעבד כמר עבד,
לפטור תפילת נעילה על ידי שיתפלל ערבית ביום ,וצריך ביאור. ודעבד כמר עבד ,ע”כ.
פירוש ,דאפשר לנהוג או כרבי יהודה שזמן מנחה הוא עד פלג המנחה ,ומשם
ו
ואילך הוא זמן ערבית ,או כחכמים שזמן תפילת מנחה הוא עד הלילה.55
והנה ,הא דאיתא בברכות שם שרב התפלל של שבת בערב שבת ,פירש רש”י
ועל כל פנים מבואר דאליבא דרב שייך להתפלל תפילת ערבית מבעוד יום.
שקיבל עליו שבת מבעוד יום ,ע”כ.
ובפשטות כוונתו שבא לאפוקי מקושיית התוספות שם. ה
דהנה עיין בתוספות שם ,ד”ה דרב צלי של שבת בערב שבת ,וזה לשונו ,תימה, איתא ביומא (פ”ז ,):לגבי תפילת נעילה ,אמר רב ,תפלת נעילה פוטרת את
דהא אמרינן בפרק במה מדליקין ,ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר ,ע”כ. של ערבית (לדברי האומר תפילת ערבית חובה) ,רב לטעמיה דאמר (שתפילת
פירוש דאיתא בשבת (כ”ג ,):כשאשתו של רב יוסף הייתה מקדמת להדליק נעילה) צלותא יתירא היא ,וכיון דצלי ליה תו לא צריך.
נרות שבת ,אמר לה שאין להקדים להדליק לפני הזמן ,עיין שם ,הרי מבואר והקשו שם בגמרא שמבואר בברייתא שצריך את שני התפילות ,דתניא אור
שאי אפשר להקדים את השבת לפני זמנה ,ואם כן שאי אפשר להקדים את יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה וכו’ בנעילה מתפלל שבע ומתודה ,ערבית
השבת ,מקשה בתוספות ,האיך היה מותר לרב להתפלל של שבת בערב שבת, מתפלל שבע מעין שמונה עשרה ,רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו ,מתפלל
הרי עדיין אין זה שבת. שמונה עשרה שלימות ,מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.
ותירצו שם התוספות ,וזה לשונו ,ויש לומר ,דהתם בשאינו מקבל עליו שבת הרי להדיא מבואר ,שהגם שהתפלל תפילת נעילה ,עדיין צריך להתפלל
מיד ,אבל הכא מיירי שמקבל עליו שבת מיד ,הלכך לא הויא הקדמה ,וטעמא תפילת ערבית.
משום דסבירא ליה כרבי יהודה ,ע”כ. ומתרץ בגמרא (פ”ח ,).תנאי היא דפליגי מתי הוי חיוב תפילת נעילה האם ביום
פירוש שכל מה שאי אפשר להקדים את השבת ,אינו אלא אם אינו מקבל או בלילה ,וכמבואר שם ברש”י.
עליו שבת ,אבל אם מקבל הוא את השבת ,שפיר אפשר להקדים את השבת. ועל כל פנים מבואר ,שאליבא דרב ,דסבירא ליה שתפילת נעילה פוטרת את
ומבואר שהדלקת הנר לבד אינו בהכרח קבלת שבת ,אלא צריך לקבל שבת של ערבית ,מוכח דסבירא ליה שזמן תפילת נעילה היא בלילה ,דאי הוה זמנה
בפירוש ,אבל תפילה מבואר בתוס’ שעצם התפילה הוי בהכרח קבלת שבת,
ודו”ק. 44עי’ סנהדרין (י”ז ,):שהיה תלמידו של רב ,ומוכח שכל מה שעשה היה עפ”י רבו,
א”כ גם רב נהג כוותיה.
ועל כל פנים יש לומר שזה מה שכתב רש”י שקיבל עליו שבת מבעוד יום,
55ועי’ בפוסקים ,שאפשר לנהוג לכתחילה כל יום ויום כחד מהם ,או כחכמים או
פירוש שתפילת שבת הוה קבלת שבת ,ודו”ק.
כר”י ,אבל לא באותו יום ,דהיינו שאם התפלל מנחה אחר פלג המנחה ,לא יתפלל
וכן איתא בהמשך הגמרא שם (כ”ז ,):בהא שרבי ירמיה אמר ליה לרב מי באותו היום גם תפילת ערבית לפני שקיעת החמה ,עיי”ש.
נכונים ,עיין שם. כתרגומו אהי פלח עלה קדם ה’ ,וכן עשה וכו’ ,ע”כ.
33
ומבואר דהגדלת כבודו של בית המקדש ,היינו גם במנין השנים שהוא עומד . ומבואר שיעקב עשה אותו האבן מקום המקדש.
והנה לגבי בית המקדש השלישי שיבנה במהרה ,ושעליו אנו מתפללים הרי מבואר ,שמה שהשכים לקחת את האבן ,היה כדי לבנות מקום לעבוד
שיתגדל כבודו ,והיינו שאנו מבקשים שיתגדל בין בשנים ובין בבנין ,והנה הא שם עבודת ה’ ,ודו”ק.
תינח שיתגדל ‘כבודו’ בבנין ,זה שייך שיהא הבנין גדול יותר ,אך צריך ביאור מה והא דלא שם האבן מיד בלילה כשהקיץ משנתו ,נראה ,דזה משום שאין בונים
שאנו מתפללים שיתגדל ‘כבודו’ בשנים ,הא הבית השלישי יעמוד לעד ,שהרי המקדש בלילה ,כמבואר בשבועות (ט”ו ,):ממילא היה מוכרח לעשותו בבוקר.22
נקרא בית( ,עיין פסחים פ”ח ,).ולא יחרב לעולם ,ואם כן צריך ביאור איך יתגדל
והנה הא שהקדים יעקב מיד בזמן הראשון שהיה יכול לבנות ,נראה ,דהנה
כבודו.
מצינו בתפילת מוסף לשלש רגלים ,לגבי מה שאנו מתפללים על בית המקדש,
ובהכרח צריך לומר שמה שיתגדל ‘כבודו’ ,אינו אלא באופן זה שיבנה יותר שאומרים ‘ותבנהו מהרה ותגדל כבודו’ ,ולכאו’ צריך ביאור הקשר שני דברים
מוקדם ,ועל ידי זה שיוקדם בנייתו ,ממילא יתגדל כבודו בשנים ,ודו’’ק. אלו ,שתבנהו מהרה לזה שיתגדל כבודו.
ונראה שזה מה שאנו מתפללים ‘ותבנהו מהרה’ ,פירוש דזה שיבנה יותר ונראה ,על פי הא דאיתא בגמרא בבא בתרא (ג ,).שדרשו חז’’ל הך קרא דכתיב,
במהרה על ידי זה ‘ותגדל כבודו’ בשנים ,ודו”ק. בנבואת חגי ,על הבית השני ,גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ,רב
ונראה שזה גם הביאור אמאי וישכם יעקב ,שיעקב הקדים בנין המזבח מיד ושמואל ,ואמרי לה רבי יוחנן ורב אלעזר ,חד אמר בבנין( ,פירוש שהבית השני
בבוקר ,מכיון שיעקב בא לבנות מקום לעבודת ה’ ,ויש בזה משום בנין בית היה יותר גבוה בבנין ,שהיה גבוה מאה אמה ,ולא ארבעים אמה ,כמו הבית
המקדש ,משום הכי הקדים לעשותו ,ומפני שרצה להרבות “כבודו” של המקום הראשון) ,וחד אמר בשנים( ,פירוש שהבית השני עמד ארבע מאות ועשרים
הזה ,פירוש להרבות כבודו מבחינת הזמן. שנים ,ולא רק ארבע מאות ועשר ,כמו הבית הראשון) ,ומסיק בגמרא ששניהם
33עי’ ליקוטי נ”י תשפ”ד. 22ועיי”ש.
מה שאין כן לגבי הדלקת הנרות ,מבואר שם שאם הדליק נרות בטעות ,יש בדלת ,ופירש רש”י ,אמר ליה רבי ירמיה ,מי בדלת מן המלאכה ,הואיל וקבלת
אומרים שאותם שהדליקו נרות אסורים בעשיית מלאכה ,עיין שם. עליך שבת בתפלתך ,ע”כ.
ועיין בביאור הגר”א שם ,וזה לשונו ,דסבירא להו דקבלה בטעות הוי קבלה, 66
הרי שעצם תפילת שבת הוה קבלת שבת ,ודו”ק .
ומתפלה אין ראיה כיון דתפלה בטעות אינה כלום ,ואף בצבור רק משום דלא והנה מבואר דכלפי קבלת שבת הוה תפילת שבת יותר קבלה מהדלקת הנר,
מטרחינן להו ,הקבלה גם כן אינה כלום ,מה שאין כן בקבלה דהדלקה וכו’ ,ע”כ. דאף שהדליק את הנר ,עדיין צריך הוא לקבל שבת ,77מה שאין כן אם התפלל
ומבואר דהדלקת הנר חמורה מתפילת שבת ,דתפילת שבת בטעות אינה אינו צריך לקבל תו את השבת ,ודו”ק.
כלום ,מה שאין כן הדלקה בטעות הוה הדלקה.
ולכאורה צריך ביאור שזה ההיפך ממה שראינו לגבי תנאי ,שבתנאי הדלקה
ז
קילא מתפילה ,שבהדלקה אפשר לעשות תנאי ,מה שאין כן בתפילה שאי אפשר והנה כעין זה ,שתפילת שבת יותר חמור לבי קבלת שבת מהדלקת הנר לכבוד
שזה חמור ,וצריך ביאור מאי שנא טעות מתנאי. שבת ,מצינו לגבי אם מהני תנאי שלא לקבל שבת בדבר זה.
דהנה עיין בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רס”ג סעיף י’) ,שיש אומרים שמהני
ט תנאי בהדלקת הנר ,שאפילו כשהאשה הדליקה הנרות ,עדיין יכולה היא להתנות
והנה עיין במשנה ברורה שם (ס”ק נ”ה) ,וזה לשונו ,כיון שבטעות התפלל של לקבל את השבת ,מה שאין כן לגבי תפילת ערבית ,כתב המחבר (סעיף י”א),
שסבר שכבר חשכה ,והוא הדין בחול נמי דינא הכי ,כיון שהוא נוהג תמיד שאף לדעה זו אם התפלל הוה קבלת שבת וודאית ,ואפילו אם התנה ,לא מהני,
להתפלל מעריב בזמנו כרבנן ,והיום בטעות התפלל ,ע”כ. שהרי חלה עליו שבת ,עיין שם.88
והיינו דאין זה רק בקבלת שבת ,אלא בכל מקרה של תפילת ערבית לפני הרי דכלפי קבלה הוה חמור תפילת שבת מהדלקת הנר.
זמנה ,אמרינן שתפילה בטעות לא הוי תפילה.
וצריך ביאור מהיכי תיתי דתפילה בטעות לא תהא תפילה ,האם כשרוצה ח
להתפלל בשעה מסוימת וטעה ,האם נימא אז שמכיון שהתכוין לדבר אחר ,אין אכן מה שצריך ביאור הוא ,דהנה כתוב שם בשולחן ערוך (סעיף י”ד) ,היכא
זו תפילה ,בוודאי שאין זה כך ,אלא מכיון שהתפלל התפלל. שטעה וקבל שבת ביום המעונן ,דאם התפלל ערבית בטעות עדיין מותר בעשיית
ואם כן צריך ביאור מאי שנא הכי לגבי תפילת ערבית שהתפלל בטעות, מלאכה ,דאין זה נחשב כתפילת שבת ,ויחיד צריך גם לחזור ולהתפלל.
דאמרינן תפילה בטעות לא הוי תפילה ,וצריך ביאור.
66ועי’ תר”י שם ,רב צלי של שבת בע”ש ,כלומר ,היה מתפלל קודם שקיעת החמה,
י ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא ק”ש בעונתה ,ואעפ”י שלא היה סומך גאולה
וביסוד הדבר נראה לבאר על פי מה שכתב הגר”א ,בפירושו שנות אליהו לתפלה ,כיון שהיה מתכוין למצוה ,לקבל שבת מבעו”י ,ולהוסיף מחול על הקדש,
בברכות שם( ,אהא דתנן בריש תפילת השחר ,שתפילת הערב אין לה קבע) ,וזה לא חיישינן להכי ,וזהו מפלג המנחה ואילך ,דמשם ואילך יכול אדם לקבל השבת
בתפלתו ,אבל קודם לכן לא ,וכשרוצה להתפלל ולקבל עליו השבת מבעו”י ,צריך
לשונו ,אין לה קבע ,פירוש אין לה זמן בפני עצמו ,אלא זמנה בזמן שאין יכולין
שידליק תחלה ,שאחר שקבל השבת בתפלה ,אינו יכול להדליק ולעשות שום
להתפלל שאר תפלות ,דהיינו בין מנחה לשחרית ,ולרבי יהודה מתפלל מנחה מלאכה ,אח”כ ,עיי”ש.
עד פלג המנחה ,ומתחיל זמן מעריב מפלג המנחה ואילך ,ולרבנן שזמן המנחה 77ודלא כבה”ג ,ועי’ בשו”ע האם מהני תנאי. .
עד הערב ,מתחלת זמנה מערב של ערבית ,ולפי זה אתי שפיר מה שאמרו רב 88ועי’ בהגהות רעק”א שם.
עם הצאן ,הבין שלא באו לרעות שם צאנם ,דאין מספיק מרעה לכל כך הרבה ונראה דזה גופא מקור לתפילה זו שאנו מתפללים “ותבנהו מהרה ותגדל
צאן ,ובהכרח שבאים לאסוף את הצאן ,ומשום הכי עכשיו העיר להם שהן עוד כבודו” ,דהרי בנין בית שלישי יהיה בזכות יעקב שקראו בית ,וכמבואר בפסחים
היום גדול ,ודו”ק. שם ,ודייקא אצלו מצינו מדה זו שבנה במהרה כדי לגדל כבודו ,ודו”ק.
ולפי זה מבואר שפיר אמאי הודיע לנו הכתוב שהיו שם שלשה עדרי צאן ,כדי ***
שנבין אמאי רק עכשיו אמר להם יעקב עוד היום גדול ,ודו”ק. וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה וגו’( ,כ”ט ז’).
הנה צריך ביאור על פי פשוטו מאי קא משמע לן בזה שהיו שם שלושה
*** עדרים.44
ונראה דהנה בהמשך כתוב הן עוד היום גדול ,והיינו שיעקב העיר לרועים על
אלקי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם( ,ל”א נ”ג).
זה שמתאספים עם הצאן באמצע היום.
עיין רש”י ,אלקי אברהם ,קדש ,ואלהי נחור ,חול ,אלהי אביהם ,חול ,ע”כ. והנה צריך ביאור אמאי לא אמר לרועים מיד כשבא שהן עוד היום גדול ,אמאי
אמר להם זאת רק עכשיו אחר ששאל אותם על לבן.
פירוש דהיינו שאין לומר שמה שכתוב אביהם חוזר על אביהם של יעקב ולבן,
ונראה ,דהנה בפשטות כל עדר זה מאתיים ועשרים צאן ,וכמו שכתוב בפרשת
שזה אינו ,אלא שחוזר על אביהם של אברהם ונחור ,שמה שאמר לבן ואלהי
וישלח עזים מאתים ותישים עשרים וגו’ ,וכתוב שם עדר עדר לבדו ,ופירש רש”י
נחור ,היינו שאלהי נחור היה אלהי אביהם של נחור ואברהם ,דהיינו של תרח.
שכל מין נקרא עדר ,ואם כן שם עדר שייך במאתיים ועשרים צאן ,ודו”ק.
וטעם הדבר נראה ,דאי לאו הכי היה נראה כמשתף קודש וחול ,ובפרט שיעקב והנה יש לומר דהרי הבאר הייתה בשדה ,ובתוך השדה יש מקום רק לשלושה
נשבע בפחד יצחק ,שזה אלקי אביו ,ואם היה אלהי אביהם חוזר על יעקב ולבן עדרים (שש מאות וששים צאן) ,ולא יותר ,וממילא מכיון שראה שרחל בתו באה
היה נראה חס ושלום כשיתוף ,ומשום הכי מפרש שזה חוזר על תרח אביהם של
אברהם ונחור ,דהשתא הוה לגמרי חול ,ודו”ק. 44דעפ”י רמז עי’ רמב”ן ובעה”ט.
כשתיקן תפילה זו ,והיינו שתיקן תפילה בזמן שאינו לא זמן מנחה ולא זמן צלי של שבת בערב שבת ,שמע מינה דהלכה כרבי יהודה ,דלכאורה מאי תלוי
שחרית ,ודו”ק. זמן מנחה במעריב ,ובמעריב לא מצינו שפליגי רבי יהודה ורבנן ,אבל לפי מה
שביארנו הוא שפיר ,ע”כ.
יד ומבואר דאין זמן מיוחד לתפילת ערבית ,אלא שעיקר זמן תפילה זו היא,
כשאין זה זמן של תפילה אחרת.
והיינו ,דהנה מבואר בגמרא חולין שם ,שיעקב התפלל מבעוד יום ,דהרי רק והנה לפי זה ,כיון שאנן נקטינן דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד ,ואפשר
אחר כך ,אחר שרצה לחזור ,אז בא השמש ,ומבואר שתפילה זו נתקנה כשעדיין להתפלל מנחה גם אחר פלג המנחה ,היינו דבעצם הזמן שבין פלג המנחה עד
היה מבעוד יום. השקיעה הוא זמן שראוי לתפילת מנחה ,אם כן צריך ביאור איך אפשר להתפלל
ערבית בתוך זמן זה ,הרי זה זמן הראוי לתפילת מנחה.
והנה הא דאמרו שאז תיקן תפילת ערבית ,אף דהוה ביום ,ולא אמרינן שבא
ובהכרח צריך לומר ,שמה שאפשר אז להתפלל מעריב היינו שבזה שמתפלל
להתפלל תפילת מנחה ,משמע בגמרא דמכיון שיעקב אמר אפשר שעברתי על
הרי הוא כמכוון להדיא שרוצה לאפקועי זמן מנחה מהזמן הזה ,והשתא אין זה
מקום שהתפללו בו אבותי ,היינו שהתפללו ותיקנו במקום זה תפילה מיוחדת, זמן של תפילת מנחה ,וממילא שפיר אפשר להתפלל אז תפילת ערבית ,ודו’’ק.
דהרי זה פשוט שבוודאי אבותיו היו מתפללים בכל מקום שהוא ,ולאו דווקא והנה הא דאמרינן שמי שהתפלל ערבית בשעה זו כוונתו הוא שבא לאפקועי
רק במקום ההוא ,אלא פירוש מקום שהתפללו בו אבותי ,היינו שתיקנו תפילה זמן זה מתפילת המנחה ,אין זה אינו אלא אם מתפלל ערבית בזמן שראוי למנחה,
מיוחדת במקום זה ,ודו”ק. דרק אז צריך להפקיע את זמן המנחה ,מה שאין כן אם מתפלל ערבית בלילה,
דלכולי עלמא אינו זמן מנחה ,אינו צריך להפקיע כלום ,שבין כך אין זה זמן
ולפיכך יש לומר שגם יעקב כשרצה להתפלל תפילה במקום הזה ,היינו שבא
תפילת המנחה כלל ,ודו”ק.
לתקן תפילה מיוחדת ,ודו”ק.
יא
ובעצם כן מדויק ברש”י חולין שם ,שכתב ,וזה לשונו ,שהתפללו בו אבותי,
ולפי זה מבואר שפיר אמאי דוקא מי שהתפלל תפילת ערבית בטעות לפני
האי בית א’ל ,לא הסמוך לעי הוא ,אלא ירושלים וכו’ והוא הר המוריה ,שהתפלל הזמן אין זה כלום ,דהרי רק אז כדי שזה יוכל להיחשב תפילת ערבית ,צריך
בו אברהם ,110והוא שדה שהתפלל בו יצחק ,דכתיב לשוח בשדה ,דהכי אמרינן להפקיע שאין זה זמן תפילת המנחה ,וכל זמן שלא הפקיע את זמן תפילת
בפסחים ,אל הר ה’ ואל בית אלקי יעקב מאי שנא יעקב ,אלא לא כאברהם שקראו המנחה ,הרי שלא התפלל ערבית ,ודבר זה אינו שייך כשמתפלל בלילה ממש.
הר ,דכתיב בהר ה’ ,ולא כיצחק שקראו שדה ,דכתיב לשוח בשדה אלא כיעקב והשתא מבואר כמין חומר אמאי רק בתפילת ערבית בטעות אמרינן שאינה
שקראו בית ,ע”כ. תפילה ,ואין בזה קבלת שבת ,ואף שבעצם קבלת שבת על ידי תפילה חמירא
מקבלת שבת על ידי הדלקת הנר ,שאי אפשר להתנות בקבלה בתפילה ,שכל זה
ומבואר ראייתו ,דמכיון שיצחק יצא שם לשוח בשדה ,משום הכי גם יעקב רצה
אינו היכא שהתפלל תפילת ערבית ,אבל כשלא התפלל כלל ,הרי לא התפלל ,ולא
להתפלל שם ,והנה הא דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה משם דרשו חז”ל שיצחק הייתה כאן שום קבלה של שבת ,ודו”ק.
תיקן תפילת מנחה ,111הרי בהכרח דמיירי כאן בתקנה של תפילה מיוחדת ,ודו”ק. אכן לגבי הדלקת הנרות היכא שהדליק בטעות ,אף ששייך להתנות ,מכל מקום
היכא שלא התנה ,אף שטעה ,הרי עשה מעשה והדליק ,וקיבל עליו את השבת
טו על ידי מעשה זה ,וממילא אסור הוא בעשיית מלאכה אפילו שזה היה בטעות,
מה שאין כן בתפילה דלא הוי מעשה כלל ,ודו”ק.99
והנה אם יעקב בא לתקן תפילה חדשה ,היינו שוודאי כבר התפלל מנחה לפני
זה ,דאי לאו הכי אין כאן תפילה חדשה ,אלא בהכרח שתפילה זו באה בזמן שאינו יב
זמן של תפילה אחרת ,ודו”ק. ובזה יש ליישב גם הא דאם זמן תפילת נעילה הוא ביום אינו פוטר תפילת
מעריב ,דהנה אם נקטינן שזמן תפילת נעילה הוא ביום ,היינו שזמנו הוא בזמן
והנה חז’’ל דרשו שתפילה זו נקבעה על ידי פגיעה ,וכמו שכתוב ויפגע במקום. שזה עדיין זמן תפילת מנחה ,ואם כן בהכרח אין זה זמן תפילת ערבית ,ושפיר
אינה פוטרת אותה ,ודו”ק.
והנה עיין רש”י בחולין שם ,ויפגע במקום ,כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו,
ע”כ ,והיינו שכאן הייתה התפילה על ידי קפיצת הדרך ,שפגע במקום שלא היה יג
אמור להיות שם ,דמקום זה בא כנגדו ,כמבואר ברש”י. ועל כל פנים מבואר דעצם תפילת ערבית אין לה זמן מסוים ,אלא שזה תפילה
שיש להתפלל כשאינו זמן של תפילה אחרת.
ונראה דיש לומר שזהו מהות תפילה זו ,שזה תפילה של פגיעה ,פירוש
ונראה שזה ילפינן מדכתיב ויפגע במקום ,שזה גופא הייתה תקנת יעקב אבינו
שנקבעה במקום שלא היה שם מקום תפילה ,ורק פגע בו ,ודו”ק.
והנה יש לומר שזה הביאור של אין לה קבע ,שפגע בו. 99אכן כל זה הוא לגבי יחיד ,שצריך לחזור ולהתפלל ,משא”כ ציבור אף אם נאמר
שאינם צריכים להתפלל ,אין זה משום דהוה כתפילה ,אלא שאינם צריכים להטריח
והשתא מבואר שפיר אמאי הוה זמן תפילת ערבית כל הלילה ,שכל זמן שזה ולהתפלל ,עיי”ש.
אכן מה שיש לדון כשציבור התפללו בטעות ,הוא לפי מש”כ הגר”א במע”ר ,שרק
אינו זמן של תפילה אחרת ,עדיין נחשב ויפגע ,ודו”ק.
היכא שהתפלל ערבית יכול הוא לקדש על הכוס מבעו”י ,ויש לדון מה הדין בציבור
שהתפללו בטעות ,האם יכולים הם לקדש אז ,האם נאמר שהיות ותפילת ערבית
110ועי’ מש”כ בליקוטי נ”י פר’ חיי שרה ש.ז .עיי”ש. מעכבת ,ואין כאן חיוב תפילת ערבית ,או שעצם תפילת ערבית היא הקובעת ,ובלי
111עי’ ברכות (כ”ו.): תפילה זו אי אפשר לקדש ,וצ”ב.
