מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — ויצא (2026-11-16)

מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים
בעל תשובות והנהגות
פרשת ויצא תשפ"ז
בלבד ,אלא התורה היא חכמה אלוקית ,וכדי להשיגה צריך סייעתא דשמיא ,ולא השפעת בני התורה והכוללים בכל עיר ועיר
שייך להשיג סייעתא דשמיא בלא תפילה ,ואם כן מאחר שהאבות השתדלו מאוד
להתפלל במקום הזה שמסוגל להתקבל שם התפילות ,ראוי לו לחזור את כל "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"( ,בראשית כ"ח י').
הדרך כדי להתפלל שם להשיג את המפתח לתורה -שהוא התפילה. פירש"י "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ,ולמה הזכיר יציאתו ,אלא
ובכל יום אנו מתפללים בברכת אהבה רבה" :בעבור אבותינו שבטחו בך מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם ,שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא
ותלמדם חוקי חיים כן תחננו ותלמדנו" ,והרי מבואר שאבותינו לא בטחו על זיוה הוא הדרה ,יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה" ,ע"כ.
שכלם וכישרונותיהם כדי להבין את התורה ,אלא "בטחו בך" וידעו שאי אפשר וראוי להבין מדוע הדגישה תורה עניין "יציאת צדיק מן העיר" רק אצל יעקב
להשיג את חכמת התורה בדרך הטבע ,ובטחו בקב"ה שייתן להם סייעתא דשמיא אבינו ,והלא גם אברהם ויצחק יצאו ממקום מושבם ,ולמה שם לא הדגישה תורה
להבין את התורה ,ובזכות זה אכן זכו "ותלמדם חוקי חיים" ,ולכך אנו מתפללים שיציאתם מן העיר עשתה רושם.
"כן תחננו ותלמדנו" ,שגם אנחנו בוטחים בקב"ה כאבותינו ,ומתפללים שבעבור ושמעתי מהגאון רבי אליעזר לופיאן זצ"ל שביאר ,שאצל אברהם ויצחק היה
זה הקב"ה יאיר עינינו בתורתו הקדושה. הדבר פשוט שיציאתם עשתה רושם ,שהרי הם עסקו בזיכוי הרבים ופעלו הרבה
ושמעתי מהגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ,שפעם אחת אירע שהנצי"ב לא לגייר גרים ,וכמבואר במדרש (מד"ר פ"ד) על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו"
אמר את השיעור היומי הקבוע שהיה רגיל למסור מידי יום בישיבה ,ויהי הדבר שגם יצחק היה מגייר גרים כאביו ,וא"כ כשיצאו מן העיר בוודאי עשה הדבר
לפלא בעיני כולם אך לא העיזו לשאול אותו מדוע לא מסר השיעור ,ורבי איסר רושם שהרי נפסקה פעולתם בעיר לצורך הרבים ,ועיקר החידוש הוא שאע"פ
זלמן שהיה מאוד מקורב לנצי"ב שאל אותו[ ,שרבי איסר זלמן אף שהיה תלמיד שיעקב אבינו בימי בחרותו בבאר שבע היה "יושב אוהל" ולמד כבחור ישיבה
מובהק של מרן הגר"ח ,אבל היה מיוחד בכך שהיה תלמיד גם של הנצי"ב ,ולא ולא התעסק בקירוב רחוקים ,מ"מ יציאתו עשתה רושם גדול על כל בני העיר ,כי
כשאר תלמידי ישיבת וואלז'ין שהיו מחולקים – חלקם היו תלמידי הגר"ח וחלקם עצם הדבר שבני העיר ראו את גודל קדושתו ועבודתו הרי זה גורם להם ללמוד
תלמידי הנצי"ב] ,והשיב הנצי"ב שבאותו היום לא עלה בידו לכוון בכוונה הראויה מדרכיו והנהגותיו .ומה עוד ,שקדושתו השפיעה על כל סביבתו וכשיצא מן העיר
בברכת אהבה רבה ,ואינו מעיז לומר סברות בסוגיא בלא תפילה בכוונה ,כי בלא פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה.
התפילה אין סייעתא דשמיא לכוון לאמת. ובדור האחרון זכינו שרבים יושבים ולומדים בכולל יומם ולילה ושקועים על
וזכורני שבשעה שיסד הגרא"א דסלר זצ"ל כולל בגייטסהד ,דרש שיהיה בכולל התורה והעבודה ,ויש בעלי בתים התמהים לפעמים מה תועלת יש לנו מהם ,והרי
בית הכנסת לתפילה ,שהרי התורה והתפילה קשורים זה בזה ,וכן גם מו"ר הגה"צ אין להם שום משרה ציבורית של רב או מג"ש ואינם מסייעים לציבור ,אמנם כאן
רבי משה שנידער זצ"ל כשפתח כולל הזהיר את האברכים שיתפללו רק בישיבה בא הכתוב ולימד שאברך שיושב ולומד תורה ומתפלל ,הרי הוא "עוסק בצרכי
שהוא מקום תורה. ציבור" שמשפיע בכך על כל הציבור לטובה ,הן בזכות כוח קדושתו ותורתו
ומו"ר זצ"ל היה חוזר ואומר כמעט בכל שיחה בישיבה ,שהישיבה איננה כמו שמשפיע רוח קדושה על כולם ,וממנו השפע בא לכל העולם ,והן על ידי מה
אוניברסיטה שבאים רק ללמוד שם ח"ו "מקצוע" של חכמת התורה ,ובחורי שאחרים רואים אותו ולמדים מדרכיו ,עד כדי כך שיציאתו מן העיר עושה רושם.
ישיבות אינם סטודנטים שבאים להחכים בחכמת התורה ,אלא הישיבה היא
מקום להתעלות בתורה ויראת ה' טהורה ,וכדי להתעלות בישיבה צריך גם ללמוד עוד נראה לבאר באופן אחר ,שאברהם ויצחק היו היחידים שעבדו את הקב"ה
בישיבה וגם להתפלל בישיבה. במקומם ,ולכן הדבר פשוט שבשעה שיצאו ניכר רושם עצום על העיר ,ועיקר
החידוש הוא ביציאת יעקב מבאר שבע שהוא מקום ישיבת שם ועבר ,דאע"פ
וכשבחור היה מאחר לתפילה בישיבה ,אפילו אם היה למדן גדול היה מו"ר נוזף שנשארו בבאר שבע עוד תלמידי חכמים ועובדי ה' בישיבת שם ועבר ,וגם יצחק
בו ומכנה אותו בתואר "סטודנט" ,שהרי התורה לא השפיעה על התנהגותו ואורח ורבקה נשארו שם ,מ"מ גם יציאת תלמיד חכם אחד מתוך הרבה תלמידי חכמים,
חייו ,ופעם אחת בעת שיחה לבני הישיבה אמר "אני צריך בחורי ישיבה ואיני משאיר רושם על העיר שניכר בה שחסר בה זיווה והדרה מאותו תלמיד חכם.
צריך כלל סטודנטים ,ואם ח"ו יהיה מצב שבני הישיבה יהיו כסטודנטים ,אסגור
מיד את הישיבה" ,וב"ה שלא עלה כך ח"ו ,אלא להיפך ,הבחורים ספגו ממנו רוח וזהו יסוד גדול ,שכל תלמיד חכם או כל ישיבה או כולל מוסיפים רושם לטובה
תורה ויראת ה' טהורה ,ותלמידי הישיבה צמחו ונעשו מרביצי תורה ויראת שמים. על כל השכונה והעיר ,וגם אם יש שם כבר בלא"ה הרבה ישיבות או הרבה תלמידי
חכמים ,מ"מ כל אחד מוסיף לזיוה והדרה של העיר.
מעלת יעקב אבינו שביקש להישפט על פי מידת הדין והדברים גם נוגעים לדור האחרון כאשר אנשי שלטון הרשע דורשים שבני
הישיבות יתגייסו לצבא שלהם ,ובשעה זו ראוי לכל אחד מבני התורה לדעת שאם
"והיה ה' לי לאלוקים"( ,כ"ח ,כ"א). הוא עוזב את צבא ה' והולך לצבא שלהם ,אינו מזיק רק לעצמו אלא לכל צבא ה'
בספרים ביארו שכוונת יעקב אבינו לבקש מהקב"ה שידון אותו במידת הדין כולו ,כי כל עזיבת בן תורה אחד מן העיר ,עושה רושם על כולם ואף שנשארים
הנקרא "אלוקים" ,כי מי שזוכה להתקיים רק על ידי מידת הרחמים – ושלא כפי עוד בני תורה.
מעשיו מנכים לו מזכויותיו ,ויעקב אבינו לא רצה שינכו לו מזכויותיו ולכן ביקש
מהקב"ה שינהג עמו במידת הדין. התפילה והתורה כרוכים זה בזה
וזהו באמת הטעם שיעקב אבינו סבל צער וייסורים עצומים במשך כל ימי "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש"( ,כ"ח ,י"א).
חייו עם לבן ועשו ואליפז ויוסף ודינה וכו' ,כי הקב"ה נהג עמו במידת הדין ,אבל
מאידך עי"ז זכה למדריגה עצומה שאין מלאך יכול להשיג – שהיה רגל במרכבה. בגמ' בחולין (צא ,ב) איתא "כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו
אבותי ואני לא התפללתי כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע
ויסוד הדברים הם עפ"י דברי האריז"ל ,שפירש דברי חז"ל (מנחות כ"ט ע"ב) במקום" ,ע"כ.
שבשעה שעלה משה למרום והראה לו הקב"ה את מיתתו הנוראית של רבי
עקיבא שסרקו את בשרו במסריקות של ברזל ושוקלין את בשרו באטליז ,שאל ומבואר בדברי הגמ' ,שמתחילה עבר יעקב אבינו דרך הר המוריה ולא התפלל
משה רבינו את הקב"ה "ריבונו של עולם ,זו תורה וזו שכרה" ,אמר לו הקב"ה, שם ,ורק כאשר הגיע לחרן אמר "אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי,
"שתוק ,כך עלה במחשבה לפני" ,וביאר האריז"ל בעומק כוונת תשובת הקב"ה ואני לא התפללתי" ,ומיד נתן דעתו לחזור וקפצה לו הדרך והגיע להר המוריה.
למשה ,עפי"מ שאמרו חז"ל (בר"ר י"ב) שמתחילה עלה במחשבה לפני הקב"ה וראוי להבין דמעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר ,ולמה חזר בו ממה שהיה
לברוא את העולם במידת הדין ,אלא שראה שאין העולם מתקיים ולכן הקדים סבור בתחילה שלא להתפלל שם.
מדת רחמים ושיתפה למדת הדין ,וביאר האריז"ל שצדיקים האמיתיים כמו רבי ושמעתי מפי הגאון מטשעבין לפרש בזה ,שיעקב איש תם יושב אהלים ,באהלי
עקיבא ,הקב"ה דן אותם במידת הדין והם זוכים לשכר עצום שאין אנו יכולים שם ועבר ,היה סבור כי תלמוד תורה עדיפא מתפילה ,שתורה חיי עולם ותפילה
לשער כלל ,שהם מקיימים את העולם כפי המחשבה הראשונה שעלתה לפניו חיי שעה (שבת י ).ואין כדאי להתעכב בדרך עבור תפילה ולהפסיד זמן מלימוד
ית"ש ,וזה מה שאמר לו הקב"ה "כך עלה במחשבה לפני" ,והיינו שרבי עקיבא התורה ,ולכן לא נעצר להתפלל שם ,אבל אחר כך חזר בו וסבר שהתפילה היא
זכה למדריגה להיות נידון במידת הדין כפי מה שעלה במחשבה מתחילה לדון הלא צורך הכרחי התורה ,וכיון שהמקום שם מסוגל לתפילה ,ראוי לו להתעכב
את העולם במידת הדין. בדרך כדי להתפלל ,שהרי התורה איננה כשאר חכמות שכדי להשיגם צריך חכמה
להם שאדרבה ,לכשנתבונן בתפקיד האשה בישראל ,נראה שהקב"ה ייעד לנשים לשלם הוצאות הנישואין בדרך כבוד ולא בדרך פיזור
תפקיד נכבד מאוד הנוגע לכל המשך ועתיד עם ישראל ,שהלא הן אלו שמעמידות
את הבית היהודי ויש להן תפקיד לחנך את הילדים ,לשמור על כשרות הבית ,הן "ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה"( ,כ"ט ,כ"ב).
אלו שמופקדות על גמילות חסדים והכנסת אורחים ,ושומרות על הבית מדעות עובדא הוי ביהודי עני שבא לרבי זלמל'ה מוואלז'ין זצ"ל (תלמיד הגר"א ואחיו של
כוזבות ואפיקורסות עד שכל עתיד הילדים תלוי בהם ,ויתרה מכך ,כל ייחוס הגר"ח מוואלז'ין) וביקש מכתב המלצה לקראת נישואי בנו באומרו שהוא צריך כסף
היהדות בעם ישראל נקבע על ידי האמא ,ואף מצינו שהקב"ה החשיב את בנות הרבה כדי לעשות סעודה מכובדת ומפוארת לכבוד נישואי בתו ,ועל כן ברצונו
ישראל והקדים בנות ישראל לבני ישראל וכמוש"כ (שמות י"ט ג') "כה תאמר לבית לחזר על הפתחים להשיג הכסף הנדרש לו עבור זה ,והשיב לו רבי זלמל'ה שזהו
יעקב ותגיד לבני ישראל". דרך לבן הגוי שעשה סעודה לכל אנשי המקום ,בכדי להראות לכולם את עושרו
ולהטעים הדבר אמרתי להם משל למלך שיש לו חיילים לוחמים בחזית וגודל כבודו ,ואם ירצה להעמיד בית בישראל יוכל לעשות כבועז שכינס עשרה
וחיילים עומדים לפניו בארמונו ,לכבד אותו תמיד ,אמנם אלה שעומדים לפני אנשים לשמחת נישואיו וזכה שיצא ממנו מלכות בית דוד.
המלך חשובים ומכובדים יותר ,אבל צריכים באותה מידה ממש גם לוחמים ויש להוסיף ,שבוודאי צריך לערוך סעודת נישואין מכובדת ולהרבות בשמחה
בחזית ,שבלעדיהם האויב עלול להיכנס ולהחריב הכל ,וזהו הגדר באנשים ונשים, על שזוכים להקים בית בישראל שהוא מקום להשראת השכינה ,אבל כשמרבה
האנשים עומדים לפני המלך ומכבדים אותו ,ואסור להם לסטות מתפקידם, בהוצאות ומטרתו כדי להראות עושרו ולהתכבד בכך ,הרי עלול למתוח על עצמו
שכבודו של המלך הוא כשהם עוסקים בתורתו ומקיימין מצותיו ,ואין לך זכות את מידת הדין שמבזבז מעותיו בשביל כבוד עצמו במקום לכבוד השי"ת ,וגם
וכבוד כמוהו לעמוד תמיד לפני המלך ולכבדו ,ולכן משבחים ואומרים שלא עשני מביא על עצמו ועל החתן והכלה עין הרע ,ה"י.
אשה ,שתפקידם מכובד יותר .והנשים -תפקידן בבית ,לחנך הילדים ולשמור
אותם מכל רע ,לעסוק במעשה חסד ודקדוקי כשרות ,ולא להניח לדעות כוזבות השקפת התורה על קדימת האנשים לנשים
ולרוחות זרות להכנס לבית ,והן כעין החיילים ששומרים בחזית המדינה ,שאלולא
הנשים אין כבוד למלך שאין בתי ישראל. "ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים"( ,ל"א ,י"ז).
ולכן אמנם תפקיד הבעל מכובד יותר ,אבל תפקיד האשה חשוב יותר לבית, פירש"י "הקדים זכרים לנקבות ,ועשיו הקדים נקבות לזכרים ,שנאמר ויקח
שהרי היא עומדת בחזית המלחמה ,ושומרת על הבית שלא ייכנסו בו השפעות עשו את נשיו ואת בניו".
זרות ,ושניהם כאחד בונים בית להשראת השכינה ,והשם "אשה" שעיקרה והנה הגויים או החופשיים עד היום ממשיכים את דרכו של עשיו ומקדימים את
הוספת אות ה' על האיש ,לרמז שם הוי"ה ית"ש ,שתדע שהשכינה שורה גם זכויות הנשים ,וזועקים חמס נגד עמידתינו על עיקרי הדת להבדיל בין הנשים
בה ,ובצניעותה ובשותפות לתורת בעלה משרה השכינה בביתם ,כבעלה ,ובונה לאנשים.
לעצמה בנין עדי עד לנצח נצחים ,וביצירתה מצלע האיש נרמז לה תפקידה וכאשר הייתי בדרום אפריקה ביקשו ממני להסביר למה אנו מברכים בכל
להשלים בעלה למלאות תפקידו . בוקר "ברוך שלא עשני אשה" ,וכי הנשים כל כך מתועבות אצלינו ,וביארתי
יסודות להצלחה בתורה עפ"י משנתו של מרן הגאון ר' ברוך בער זצ"ל
(נאמר השבוע למעמד סיום מסכת נדרים בישיבת קמניץ ביום היא"צ של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצוק"ל)
לעשותו תלמיד חכם ,והלא כדי לגדול בתורה צריך עמל ויגיעה ,ובלא עמל אני מלא שמחה שתלמידי ישיבת קמניץ עורכים היום סיום על מסכת נדרים,
ויגיעה לא יועילו הברכות כלל ,כי אי אפשר לגדול בתורה בלא עמל ויגיעה. שלמדו דף אחר דף בעיון ובהבנה.
(ורק לבסוף כאשר עמי ע"ה התעקשה אז הסכים לברך מפני פחדו ויראתו שלא לצער צריך לידע שה'שמחה' בסיום הוא עניין גדול ,שבזה אנחנו מוכיחים שאנחנו
אלמנה). לא מסכנים ('נעבאך') שבכל רגע יש לנו דינים והוראות מהתורה הקדושה מה
מותר ומה אסור ,רק אדרבה אנחנו שמחים שלא שם חלקינו כהם ,שהם חיים
כאן בישיבת קמניץ ממשיכים את דרכו של הגאון ר' ברוך בער שקיבל מרבו כבהמות -אוכלים ושותים וישנים עד שמתים כפגרים ,בלי שום תכלית בחיים,
הגאון רבי חיים מבריסק ,והיה מחנך את תלמידיו ללמוד בעיון ובהעמקה. אבל אנחנו דבוקים בקב"ה ,ומקבלים שכר גדול על כל דבר ,ואפילו על מחשבה
וידועים דברי הגמ' במגילה (ג ,א) "מבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה", מקבלים שכר.
והקשו האחרונים שהלא במקרא מגילה ג"כ מקיימים מצוות עשה דתלמוד ישיבת קמניץ הוא המשך דרכו של הגאון ר' ברוך בער זצ"ל שהיה כולו קודש
תורה והיכן יש כאן "ביטול תורה" ,וכתב בשו"ת בית אפרים (או"ח סי' ס"ח) להשם ולתורתו .שמעתי ממי שזכה להיות אצל הגאון ר' ברוך בער ,שהרגישו
ליישב דהכוונה לביטול תורה באיכות ,שהוא הרי יכול ללמוד בעיון ובעומק אצלו את הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" ,שהיה כולו אש קודש
מתוך יגיעת המחשבה ,וכאשר הוא קורא מגילה במקום להתעמק בתורה הרי ממש לכבוד ה' ותורתו ,והשוהים בסביבתו הרגישו זאת.
זה ביטול תורה ,עכ"ד .ודבריו הם יסוד גדול הנוגע לכל בחור בישיבה ,שאם
מתבטלים מלימוד העיון כדבעי ולומדים רק בבקיאות ,הרי זה בגדר "ביטול הגאון ר' ברוך בער היה מסביר שאי אפשר להצליח בלימוד בלא עמל ויגיעה,
תורה". ורק זהו הדרך לחדש חידושי תורה ולהגיע לאמת.
ועל אחת כמה וכמה הדברים אמורים אצל בחורי ישיבה צעירים ,שכן השנים וכיוצא בזה שמעתי כמה פעמים מפי מרן הגרי"ז זצ"ל על אביו מרן הגר"ח
שבהם לומדים בישיבה ,הם השנים המיוחדות שקונים בהם את דרך הלימוד, זצ"ל ,שאינו נכון מה שאומרים שהוא זכה מחמת כישרונותיו ,אלא זכה מחמת
ואין להרפות ולהתבטל מלימוד העיון ,שכן הרפיון בזה נוגע לביטול קניין דרך יגיעתו ועמלותו בתורה.
הלימוד לכל החיים.
וידוע שגם השכר בעולם הנצח תלוי בעמל ויגיעה ולא על התוצאה .ושמעתי
וחז"ל אמרו (סנהדרין צט ,א) על הפסוק (במדבר טו ,לא) "כי דבר ה' בזה וגו' מפי הגרא"א דסלר זצ"ל לבאר מאמר חז"ל (ב"ב י ,ב) "עולם הפוך ראיתי,
הכרת תיכרת הנפש ההיא מישראל" ,דזה קאי על מי שאפשר לו לעסוק בתורה עליונים למטה ותחתונים למעלה" ,שהטעם בזה הוא מפני שכאן בעוה"ז אין
ואינו עוסק ,ויש לדקדק מלשון הגמ' שלא אמרו "כל שאפשר לו ללמוד תורה בני אדם מתחשבים ביגיעה אלא בכישרונות שהוא בקי או למדן ,אבל לעתיד
ואינו לומד" אלא "כל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק" ,ומשמע מתחשבים בעיקר ביגיעה ולא בתוצאות ,ולכן העליונים כאן – שהתפרסמו
שהתורה צריך להיות בגדר 'עסק' ממש שחושב עליה וטרוד בה וכמו "עסק" מחמת כישרונותיהם ,יהיו למטה בעולם הבא כיון שלא יגעו מספיק ,אבל
של אדם שחושב עליו וטרוד בו ,ולזה צריך ללמוד בעיון ,ולהתבונן בסוגיא התחתונים שהיו למטה בעוה"ז מחמת חוסר כישרון אבל למדו ביגיעה ,יהיו
היטב בכל פרטיה ודקדוקיה ,וכמו עסק שמתעסקים בו ובודקים מכל צד. עליונים למעלה.
וברצוני לברך את בני הישיבה הקדושה שעשו סיום מסכת נדרים ,ואשר ואספר לכם מעשה מלפני בערך תשעים שנה .לאחר פטירת אבי ע"ה ביקשה
לומדים בהתמדה שעות על גבי שעות בלילי שבתות חורף הארוכים כפי שנהגו אמי ע"ה מהגאון הקדוש ר' אלחנן וסרמן זצוק"ל (שהיה בא לעיתים תכופות בביתנו
בישיבה אצל הגאון ר' ברוך בער ,ויתברכו כולם בכל טוב ,ויזכו לעבוד את השם בלונדון) שיברכני שאצליח ואגדל בתורה ,אבל הוא השתמט ואמר שמקובל
בשמחה ובטוב לבב ,לעשות נחת רוח לבורא ית"ש. אצלו שאין מברכים על הצלחה בתורה ,באומרו "וכי בברכות אתם חפצים
ברכת מזל טוב לידידינו עוז ברכת מזל טוב לידידינו עוז
הרה"ח ר' שמעון (ברי"צ) שישא שליט"א ברכת מזל טוב להנגיד הנכבד
הרה"ח ר' אהרן (ב"ר יקותיאל) סאמעט שליט"א הרב ר' דוד מעלצמאכער שליט"א
העומד במלאכת הקודש בועד הכשרות דהעדה החרדית ממקורבי מרן שליט"א
לרגל שמחת נישואי בתו שתחי' בשעטו"מ השבוע לרגל שמחת אירוסי בתו בשעטו"מ
לרגל שמחת נישואי בתו בשעטו"מ בשבוע הבעל"ט יה"ר שיזכה לראות דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד
יה"ר שיזכה לדורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד יה"ר שיזכה לראות דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד
לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות,
להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו', לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם,
חייגו ל 0799691219 :שלוחה 3 חייגו 0799691219 :שלוחה ,2והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם.
