gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא התורה היא חכמה אלוקית‪ ,‬וכדי להשיגה צריך סייעתא דשמיא‪ ,‬ולא‬ ‫השפעת בני התורה והכוללים בכל עיר ועיר‬ ‫שייך להשיג סייעתא דשמיא בלא תפילה‪ ,‬ואם כן מאחר שהאבות השתדלו מאוד‬ ‫להתפלל במקום הזה שמסוגל להתקבל שם התפילות‪ ,‬ראוי לו לחזור את כל‬ ‫"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"‪( ,‬בראשית כ"ח י')‪.‬‬ ‫הדרך כדי להתפלל שם להשיג את המפתח לתורה ‪ -‬שהוא התפילה‪.‬‬ ‫פירש"י "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה‪ ,‬ולמה הזכיר יציאתו‪ ,‬אלא‬ ‫ובכל יום אנו מתפללים בברכת אהבה רבה‪" :‬בעבור אבותינו שבטחו בך‬ ‫מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא‬ ‫ותלמדם חוקי חיים כן תחננו ותלמדנו"‪ ,‬והרי מבואר שאבותינו לא בטחו על‬ ‫זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שכלם וכישרונותיהם כדי להבין את התורה‪ ,‬אלא "בטחו בך" וידעו שאי אפשר‬ ‫וראוי להבין מדוע הדגישה תורה עניין "יציאת צדיק מן העיר" רק אצל יעקב‬ ‫להשיג את חכמת התורה בדרך הטבע‪ ,‬ובטחו בקב"ה שייתן להם סייעתא דשמיא‬ ‫אבינו‪ ,‬והלא גם אברהם ויצחק יצאו ממקום מושבם‪ ,‬ולמה שם לא הדגישה תורה‬ ‫להבין את התורה‪ ,‬ובזכות זה אכן זכו "ותלמדם חוקי חיים"‪ ,‬ולכך אנו מתפללים‬ ‫שיציאתם מן העיר עשתה רושם‪.‬‬ ‫"כן תחננו ותלמדנו"‪ ,‬שגם אנחנו בוטחים בקב"ה כאבותינו‪ ,‬ומתפללים שבעבור‬ ‫ושמעתי מהגאון רבי אליעזר לופיאן זצ"ל שביאר‪ ,‬שאצל אברהם ויצחק היה‬ ‫זה הקב"ה יאיר עינינו בתורתו הקדושה‪.‬‬ ‫הדבר פשוט שיציאתם עשתה רושם‪ ,‬שהרי הם עסקו בזיכוי הרבים ופעלו הרבה‬ ‫ושמעתי מהגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‪ ,‬שפעם אחת אירע שהנצי"ב לא‬ ‫לגייר גרים‪ ,‬וכמבואר במדרש (מד"ר פ"ד) על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו"‬ ‫אמר את השיעור היומי הקבוע שהיה רגיל למסור מידי יום בישיבה‪ ,‬ויהי הדבר‬ ‫שגם יצחק היה מגייר גרים כאביו‪ ,‬וא"כ כשיצאו מן העיר בוודאי עשה הדבר‬ ‫לפלא בעיני כולם אך לא העיזו לשאול אותו מדוע לא מסר השיעור‪ ,‬ורבי איסר‬ ‫רושם שהרי נפסקה פעולתם בעיר לצורך הרבים‪ ,‬ועיקר החידוש הוא שאע"פ‬ ‫זלמן שהיה מאוד מקורב לנצי"ב שאל אותו‪[ ,‬שרבי איסר זלמן אף שהיה תלמיד‬ ‫שיעקב אבינו בימי בחרותו בבאר שבע היה "יושב אוהל" ולמד כבחור ישיבה‬ ‫מובהק של מרן הגר"ח‪ ,‬אבל היה מיוחד בכך שהיה תלמיד גם של הנצי"ב‪ ,‬ולא‬ ‫ולא התעסק בקירוב רחוקים‪ ,‬מ"מ יציאתו עשתה רושם גדול על כל בני העיר‪ ,‬כי‬ ‫כשאר תלמידי ישיבת וואלז'ין שהיו מחולקים – חלקם היו תלמידי הגר"ח וחלקם‬ ‫עצם הדבר שבני העיר ראו את גודל קדושתו ועבודתו הרי זה גורם להם ללמוד‬ ‫תלמידי הנצי"ב]‪ ,‬והשיב הנצי"ב שבאותו היום לא עלה בידו לכוון בכוונה הראויה‬ ‫מדרכיו והנהגותיו‪ .‬ומה עוד‪ ,‬שקדושתו השפיעה על כל סביבתו וכשיצא מן העיר‬ ‫בברכת אהבה רבה‪ ,‬ואינו מעיז לומר סברות בסוגיא בלא תפילה בכוונה‪ ,‬כי בלא‬ ‫פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה‪.‬‬ ‫התפילה אין סייעתא דשמיא לכוון לאמת‪.‬‬ ‫ובדור האחרון זכינו שרבים יושבים ולומדים בכולל יומם ולילה ושקועים על‬ ‫וזכורני שבשעה שיסד הגרא"א דסלר זצ"ל כולל בגייטסהד‪ ,‬דרש שיהיה בכולל‬ ‫התורה והעבודה‪ ,‬ויש בעלי בתים התמהים לפעמים מה תועלת יש לנו מהם‪ ,‬והרי‬ ‫בית הכנסת לתפילה‪ ,‬שהרי התורה והתפילה קשורים זה בזה‪ ,‬וכן גם מו"ר הגה"צ‬ ‫אין להם שום משרה ציבורית של רב או מג"ש ואינם מסייעים לציבור‪ ,‬אמנם כאן‬ ‫רבי משה שנידער זצ"ל כשפתח כולל הזהיר את האברכים שיתפללו רק בישיבה‬ ‫בא הכתוב ולימד שאברך שיושב ולומד תורה ומתפלל‪ ,‬הרי הוא "עוסק בצרכי‬ ‫שהוא מקום תורה‪.‬‬ ‫ציבור" שמשפיע בכך על כל הציבור לטובה‪ ,‬הן בזכות כוח קדושתו ותורתו‬ ‫ומו"ר זצ"ל היה חוזר ואומר כמעט בכל שיחה בישיבה‪ ,‬שהישיבה איננה כמו‬ ‫שמשפיע רוח קדושה על כולם‪ ,‬וממנו השפע בא לכל העולם‪ ,‬והן על ידי מה‬ ‫אוניברסיטה שבאים רק ללמוד שם ח"ו "מקצוע" של חכמת התורה‪ ,‬ובחורי‬ ‫שאחרים רואים אותו ולמדים מדרכיו‪ ,‬עד כדי כך שיציאתו מן העיר עושה רושם‪.‬‬ ‫ישיבות אינם סטודנטים שבאים להחכים בחכמת התורה‪ ,‬אלא הישיבה היא‬ ‫‪‬‬ ‫מקום להתעלות בתורה ויראת ה' טהורה‪ ,‬וכדי להתעלות בישיבה צריך גם ללמוד‬ ‫עוד נראה לבאר באופן אחר‪ ,‬שאברהם ויצחק היו היחידים שעבדו את הקב"ה‬ ‫בישיבה וגם להתפלל בישיבה‪.‬‬ ‫במקומם‪ ,‬ולכן הדבר פשוט שבשעה שיצאו ניכר רושם עצום על העיר‪ ,‬ועיקר‬ ‫החידוש הוא ביציאת יעקב מבאר שבע שהוא מקום ישיבת שם ועבר‪ ,‬דאע"פ‬ ‫וכשבחור היה מאחר לתפילה בישיבה‪ ,‬אפילו אם היה למדן גדול היה מו"ר נוזף‬ ‫שנשארו בבאר שבע עוד תלמידי חכמים ועובדי ה' בישיבת שם ועבר‪ ,‬וגם יצחק‬ ‫בו ומכנה אותו בתואר "סטודנט"‪ ,‬שהרי התורה לא השפיעה על התנהגותו ואורח‬ ‫ורבקה נשארו שם‪ ,‬מ"מ גם יציאת תלמיד חכם אחד מתוך הרבה תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫חייו‪ ,‬ופעם אחת בעת שיחה לבני הישיבה אמר "אני צריך בחורי ישיבה ואיני‬ ‫משאיר רושם על העיר שניכר בה שחסר בה זיווה והדרה מאותו תלמיד חכם‪.‬‬ ‫צריך כלל סטודנטים‪ ,‬ואם ח"ו יהיה מצב שבני הישיבה יהיו כסטודנטים‪ ,‬אסגור‬ ‫מיד את הישיבה"‪ ,‬וב"ה שלא עלה כך ח"ו‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬הבחורים ספגו ממנו רוח‬ ‫וזהו יסוד גדול‪ ,‬שכל תלמיד חכם או כל ישיבה או כולל מוסיפים רושם לטובה‬ ‫תורה ויראת ה' טהורה‪ ,‬ותלמידי הישיבה צמחו ונעשו מרביצי תורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫על כל השכונה והעיר‪ ,‬וגם אם יש שם כבר בלא"ה הרבה ישיבות או הרבה תלמידי‬ ‫חכמים‪ ,‬מ"מ כל אחד מוסיף לזיוה והדרה של העיר‪.‬‬ ‫מעלת יעקב אבינו שביקש להישפט על פי מידת הדין‬ ‫והדברים גם נוגעים לדור האחרון כאשר אנשי שלטון הרשע דורשים שבני‬ ‫הישיבות יתגייסו לצבא שלהם‪ ,‬ובשעה זו ראוי לכל אחד מבני התורה לדעת שאם‬ ‫"והיה ה' לי לאלוקים"‪( ,‬כ"ח‪ ,‬כ"א)‪.‬‬ ‫הוא עוזב את צבא ה' והולך לצבא שלהם‪ ,‬אינו מזיק רק לעצמו אלא לכל צבא ה'‬ ‫בספרים ביארו שכוונת יעקב אבינו לבקש מהקב"ה שידון אותו במידת הדין‬ ‫כולו‪ ,‬כי כל עזיבת בן תורה אחד מן העיר‪ ,‬עושה רושם על כולם ואף שנשארים‬ ‫הנקרא "אלוקים"‪ ,‬כי מי שזוכה להתקיים רק על ידי מידת הרחמים – ושלא כפי‬ ‫עוד בני תורה‪.‬‬ ‫מעשיו מנכים לו מזכויותיו‪ ,‬ויעקב אבינו לא רצה שינכו לו מזכויותיו ולכן ביקש‬ ‫מהקב"ה שינהג עמו במידת הדין‪.‬‬ ‫התפילה והתורה כרוכים זה בזה‬ ‫וזהו באמת הטעם שיעקב אבינו סבל צער וייסורים עצומים במשך כל ימי‬ ‫"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש"‪( ,‬כ"ח‪ ,‬י"א)‪.‬‬ ‫חייו עם לבן ועשו ואליפז ויוסף ודינה וכו'‪ ,‬כי הקב"ה נהג עמו במידת הדין‪ ,‬אבל‬ ‫מאידך עי"ז זכה למדריגה עצומה שאין מלאך יכול להשיג – שהיה רגל במרכבה‪.‬‬ ‫בגמ' בחולין (צא‪ ,‬ב) איתא "כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו‬ ‫אבותי ואני לא התפללתי כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע‬ ‫ויסוד הדברים הם עפ"י דברי האריז"ל‪ ,‬שפירש דברי חז"ל (מנחות כ"ט ע"ב)‬ ‫במקום"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שבשעה שעלה משה למרום והראה לו הקב"ה את מיתתו הנוראית של רבי‬ ‫עקיבא שסרקו את בשרו במסריקות של ברזל ושוקלין את בשרו באטליז‪ ,‬שאל‬ ‫ומבואר בדברי הגמ'‪ ,‬שמתחילה עבר יעקב אבינו דרך הר המוריה ולא התפלל‬ ‫משה רבינו את הקב"ה "ריבונו של עולם‪ ,‬זו תורה וזו שכרה"‪ ,‬אמר לו הקב"ה‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ורק כאשר הגיע לחרן אמר "אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי‪,‬‬ ‫"שתוק‪ ,‬כך עלה במחשבה לפני"‪ ,‬וביאר האריז"ל בעומק כוונת תשובת הקב"ה‬ ‫ואני לא התפללתי"‪ ,‬ומיד נתן דעתו לחזור וקפצה לו הדרך והגיע להר המוריה‪.‬‬ ‫למשה‪ ,‬עפי"מ שאמרו חז"ל (בר"ר י"ב) שמתחילה עלה במחשבה לפני הקב"ה‬ ‫וראוי להבין דמעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר‪ ,‬ולמה חזר בו ממה שהיה‬ ‫לברוא את העולם במידת הדין‪ ,‬אלא שראה שאין העולם מתקיים ולכן הקדים‬ ‫סבור בתחילה שלא להתפלל שם‪.‬‬ ‫מדת רחמים ושיתפה למדת הדין‪ ,‬וביאר האריז"ל שצדיקים האמיתיים כמו רבי‬ ‫ושמעתי מפי הגאון מטשעבין לפרש בזה‪ ,‬שיעקב איש תם יושב אהלים‪ ,‬באהלי‬ ‫עקיבא‪ ,‬הקב"ה דן אותם במידת הדין והם זוכים לשכר עצום שאין אנו יכולים‬ ‫שם ועבר‪ ,‬היה סבור כי תלמוד תורה עדיפא מתפילה‪ ,‬שתורה חיי עולם ותפילה‬ ‫לשער כלל‪ ,‬שהם מקיימים את העולם כפי המחשבה הראשונה שעלתה לפניו‬ ‫חיי שעה (שבת י‪ ).‬ואין כדאי להתעכב בדרך עבור תפילה ולהפסיד זמן מלימוד‬ ‫ית"ש‪ ,‬וזה מה שאמר לו הקב"ה "כך עלה במחשבה לפני"‪ ,‬והיינו שרבי עקיבא‬ ‫התורה‪ ,‬ולכן לא נעצר להתפלל שם‪ ,‬אבל אחר כך חזר בו וסבר שהתפילה היא‬ ‫זכה למדריגה להיות נידון במידת הדין כפי מה שעלה במחשבה מתחילה לדון‬ ‫הלא צורך הכרחי התורה‪ ,‬וכיון שהמקום שם מסוגל לתפילה‪ ,‬ראוי לו להתעכב‬ ‫את העולם במידת הדין‪.‬‬ ‫בדרך כדי להתפלל‪ ,‬שהרי התורה איננה כשאר חכמות שכדי להשיגם צריך חכמה‬ ‫להם שאדרבה‪ ,‬לכשנתבונן בתפקיד האשה בישראל‪ ,‬נראה שהקב"ה ייעד לנשים‬ ‫לשלם הוצאות הנישואין בדרך כבוד ולא בדרך פיזור‬ ‫תפקיד נכבד מאוד הנוגע לכל המשך ועתיד עם ישראל‪ ,‬שהלא הן אלו שמעמידות‬ ‫את הבית היהודי ויש להן תפקיד לחנך את הילדים‪ ,‬לשמור על כשרות הבית‪ ,‬הן‬ ‫"ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה"‪( ,‬כ"ט‪ ,‬כ"ב)‪.‬‬ ‫אלו שמופקדות על גמילות חסדים והכנסת אורחים‪ ,‬ושומרות על הבית מדעות‬ ‫עובדא הוי ביהודי עני שבא לרבי זלמל'ה מוואלז'ין זצ"ל (תלמיד הגר"א ואחיו של‬ ‫כוזבות ואפיקורסות עד שכל עתיד הילדים תלוי בהם‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬כל ייחוס‬ ‫הגר"ח מוואלז'ין) וביקש מכתב המלצה לקראת נישואי בנו באומרו שהוא צריך כסף‬ ‫היהדות בעם ישראל נקבע על ידי האמא‪ ,‬ואף מצינו שהקב"ה החשיב את בנות‬ ‫הרבה כדי לעשות סעודה מכובדת ומפוארת לכבוד נישואי בתו‪ ,‬ועל כן ברצונו‬ ‫ישראל והקדים בנות ישראל לבני ישראל וכמוש"כ (שמות י"ט ג') "כה תאמר לבית‬ ‫לחזר על הפתחים להשיג הכסף הנדרש לו עבור זה‪ ,‬והשיב לו רבי זלמל'ה שזהו‬ ‫יעקב ותגיד לבני ישראל"‪.‬‬ ‫דרך לבן הגוי שעשה סעודה לכל אנשי המקום‪ ,‬בכדי להראות לכולם את עושרו‬ ‫ולהטעים הדבר אמרתי להם משל למלך שיש לו חיילים לוחמים בחזית‬ ‫וגודל כבודו‪ ,‬ואם ירצה להעמיד בית בישראל יוכל לעשות כבועז שכינס עשרה‬ ‫וחיילים עומדים לפניו בארמונו‪ ,‬לכבד אותו תמיד‪ ,‬אמנם אלה שעומדים לפני‬ ‫אנשים לשמחת נישואיו וזכה שיצא ממנו מלכות בית דוד‪.‬‬ ‫המלך חשובים ומכובדים יותר‪ ,‬אבל צריכים באותה מידה ממש גם לוחמים‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שבוודאי צריך לערוך סעודת נישואין מכובדת ולהרבות בשמחה‬ ‫בחזית‪ ,‬שבלעדיהם האויב עלול להיכנס ולהחריב הכל‪ ,‬וזהו הגדר באנשים ונשים‪,‬‬ ‫על שזוכים להקים בית בישראל שהוא מקום להשראת השכינה‪ ,‬אבל כשמרבה‬ ‫האנשים עומדים לפני המלך ומכבדים אותו‪ ,‬ואסור להם לסטות מתפקידם‪,‬‬ ‫בהוצאות ומטרתו כדי להראות עושרו ולהתכבד בכך‪ ,‬הרי עלול למתוח על עצמו‬ ‫שכבודו של המלך הוא כשהם עוסקים בתורתו ומקיימין מצותיו‪ ,‬ואין לך זכות‬ ‫את מידת הדין שמבזבז מעותיו בשביל כבוד עצמו במקום לכבוד השי"ת‪ ,‬וגם‬ ‫וכבוד כמוהו לעמוד תמיד לפני המלך ולכבדו‪ ,‬ולכן משבחים ואומרים שלא עשני‬ ‫מביא על עצמו ועל החתן והכלה עין הרע‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫אשה‪ ,‬שתפקידם מכובד יותר‪ .‬והנשים ‪ -‬תפקידן בבית‪ ,‬לחנך הילדים ולשמור‬ ‫אותם מכל רע‪ ,‬לעסוק במעשה חסד ודקדוקי כשרות‪ ,‬ולא להניח לדעות כוזבות‬ ‫השקפת התורה על קדימת האנשים לנשים‬ ‫ולרוחות זרות להכנס לבית‪ ,‬והן כעין החיילים ששומרים בחזית המדינה‪ ,‬שאלולא‬ ‫הנשים אין כבוד למלך שאין בתי ישראל‪.‬‬ ‫"ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים"‪( ,‬ל"א‪ ,‬י"ז)‪.‬‬ ‫ולכן אמנם תפקיד הבעל מכובד יותר‪ ,‬אבל תפקיד האשה חשוב יותר לבית‪,‬‬ ‫פירש"י "הקדים זכרים לנקבות‪ ,‬ועשיו הקדים נקבות לזכרים‪ ,‬שנאמר ויקח‬ ‫שהרי היא עומדת בחזית המלחמה‪ ,‬ושומרת על הבית שלא ייכנסו בו השפעות‬ ‫עשו את נשיו ואת בניו"‪.‬‬ ‫זרות‪ ,‬ושניהם כאחד בונים בית להשראת השכינה‪ ,‬והשם "אשה" שעיקרה‬ ‫והנה הגויים או החופשיים עד היום ממשיכים את דרכו של עשיו ומקדימים את‬ ‫הוספת אות ה' על האיש‪ ,‬לרמז שם הוי"ה ית"ש‪ ,‬שתדע שהשכינה שורה גם‬ ‫זכויות הנשים‪ ,‬וזועקים חמס נגד עמידתינו על עיקרי הדת להבדיל בין הנשים‬ ‫בה‪ ,‬ובצניעותה ובשותפות לתורת בעלה משרה השכינה בביתם‪ ,‬כבעלה‪ ,‬ובונה‬ ‫לאנשים‪.‬‬ ‫לעצמה בנין עדי עד לנצח נצחים‪ ,‬וביצירתה מצלע האיש נרמז לה תפקידה‬ ‫וכאשר הייתי בדרום אפריקה ביקשו ממני להסביר למה אנו מברכים בכל‬ ‫להשלים בעלה למלאות תפקידו ‪.‬‬ ‫בוקר "ברוך שלא עשני אשה"‪ ,‬וכי הנשים כל כך מתועבות אצלינו‪ ,‬וביארתי‬ ‫יסודות להצלחה בתורה עפ"י משנתו של מרן הגאון ר' ברוך בער זצ"ל‬ ‫(נאמר השבוע למעמד סיום מסכת נדרים בישיבת קמניץ ביום היא"צ של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצוק"ל)‬ ‫לעשותו תלמיד חכם‪ ,‬והלא כדי לגדול בתורה צריך עמל ויגיעה‪ ,‬ובלא עמל‬ ‫אני מלא שמחה שתלמידי ישיבת קמניץ עורכים היום סיום על מסכת נדרים‪,‬‬ ‫ויגיעה לא יועילו הברכות כלל‪ ,‬כי אי אפשר לגדול בתורה בלא עמל ויגיעה‪.‬‬ ‫שלמדו דף אחר דף בעיון ובהבנה‪.‬‬ ‫(ורק לבסוף כאשר עמי ע"ה התעקשה אז הסכים לברך מפני פחדו ויראתו שלא לצער‬ ‫צריך לידע שה'שמחה' בסיום הוא עניין גדול‪ ,‬שבזה אנחנו מוכיחים שאנחנו‬ ‫אלמנה)‪.‬‬ ‫לא מסכנים ('נעבאך') שבכל רגע יש לנו דינים והוראות מהתורה הקדושה מה‬ ‫‪‬‬ ‫מותר ומה אסור‪ ,‬רק אדרבה אנחנו שמחים שלא שם חלקינו כהם‪ ,‬שהם חיים‬ ‫כאן בישיבת קמניץ ממשיכים את דרכו של הגאון ר' ברוך בער שקיבל מרבו‬ ‫כבהמות ‪ -‬אוכלים ושותים וישנים עד שמתים כפגרים‪ ,‬בלי שום תכלית בחיים‪,‬‬ ‫הגאון רבי חיים מבריסק‪ ,‬והיה מחנך את תלמידיו ללמוד בעיון ובהעמקה‪.‬‬ ‫אבל אנחנו דבוקים בקב"ה‪ ,‬ומקבלים שכר גדול על כל דבר‪ ,‬ואפילו על מחשבה‬ ‫וידועים דברי הגמ' במגילה (ג‪ ,‬א) "מבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה"‪,‬‬ ‫מקבלים שכר‪.‬‬ ‫והקשו האחרונים שהלא במקרא מגילה ג"כ מקיימים מצוות עשה דתלמוד‬ ‫ישיבת קמניץ הוא המשך דרכו של הגאון ר' ברוך בער זצ"ל שהיה כולו קודש‬ ‫תורה והיכן יש כאן "ביטול תורה"‪ ,‬וכתב בשו"ת בית אפרים (או"ח סי' ס"ח)‬ ‫להשם ולתורתו‪ .‬שמעתי ממי שזכה להיות אצל הגאון ר' ברוך בער‪ ,‬שהרגישו‬ ‫ליישב דהכוונה לביטול תורה באיכות‪ ,‬שהוא הרי יכול ללמוד בעיון ובעומק‬ ‫אצלו את הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"‪ ,‬שהיה כולו אש קודש‬ ‫מתוך יגיעת המחשבה‪ ,‬וכאשר הוא קורא מגילה במקום להתעמק בתורה הרי‬ ‫ממש לכבוד ה' ותורתו‪ ,‬והשוהים בסביבתו הרגישו זאת‪.‬‬ ‫זה ביטול תורה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ודבריו הם יסוד גדול הנוגע לכל בחור בישיבה‪ ,‬שאם‬ ‫‪‬‬ ‫מתבטלים מלימוד העיון כדבעי ולומדים רק בבקיאות‪ ,‬הרי זה בגדר "ביטול‬ ‫הגאון ר' ברוך בער היה מסביר שאי אפשר להצליח בלימוד בלא עמל ויגיעה‪,‬‬ ‫תורה"‪.‬‬ ‫ורק זהו הדרך לחדש חידושי תורה ולהגיע לאמת‪.‬‬ ‫ועל אחת כמה וכמה הדברים אמורים אצל בחורי ישיבה צעירים‪ ,‬שכן השנים‬ ‫וכיוצא בזה שמעתי כמה פעמים מפי מרן הגרי"ז זצ"ל על אביו מרן הגר"ח‬ ‫שבהם לומדים בישיבה‪ ,‬הם השנים המיוחדות שקונים בהם את דרך הלימוד‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שאינו נכון מה שאומרים שהוא זכה מחמת כישרונותיו‪ ,‬אלא זכה מחמת‬ ‫ואין להרפות ולהתבטל מלימוד העיון‪ ,‬שכן הרפיון בזה נוגע לביטול קניין דרך‬ ‫יגיעתו ועמלותו בתורה‪.‬‬ ‫הלימוד לכל החיים‪.‬‬ ‫וידוע שגם השכר בעולם הנצח תלוי בעמל ויגיעה ולא על התוצאה‪ .‬ושמעתי‬ ‫וחז"ל אמרו (סנהדרין צט‪ ,‬א) על הפסוק (במדבר טו‪ ,‬לא) "כי דבר ה' בזה וגו'‬ ‫מפי הגרא"א דסלר זצ"ל לבאר מאמר חז"ל (ב"ב י‪ ,‬ב) "עולם הפוך ראיתי‪,‬‬ ‫הכרת תיכרת הנפש ההיא מישראל"‪ ,‬דזה קאי על מי שאפשר לו לעסוק בתורה‬ ‫עליונים למטה ותחתונים למעלה"‪ ,‬שהטעם בזה הוא מפני שכאן בעוה"ז אין‬ ‫ואינו עוסק‪ ,‬ויש לדקדק מלשון הגמ' שלא אמרו "כל שאפשר לו ללמוד תורה‬ ‫בני אדם מתחשבים ביגיעה אלא בכישרונות שהוא בקי או למדן‪ ,‬אבל לעתיד‬ ‫ואינו לומד" אלא "כל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק"‪ ,‬ומשמע‬ ‫מתחשבים בעיקר ביגיעה ולא בתוצאות‪ ,‬ולכן העליונים כאן – שהתפרסמו‬ ‫שהתורה צריך להיות בגדר 'עסק' ממש שחושב עליה וטרוד בה וכמו "עסק"‬ ‫מחמת כישרונותיהם‪ ,‬יהיו למטה בעולם הבא כיון שלא יגעו מספיק‪ ,‬אבל‬ ‫של אדם שחושב עליו וטרוד בו‪ ,‬ולזה צריך ללמוד בעיון‪ ,‬ולהתבונן בסוגיא‬ ‫התחתונים שהיו למטה בעוה"ז מחמת חוסר כישרון אבל למדו ביגיעה‪ ,‬יהיו‬ ‫היטב בכל פרטיה ודקדוקיה‪ ,‬וכמו עסק שמתעסקים בו ובודקים מכל צד‪.‬‬ ‫עליונים למעלה‪.‬‬ ‫וברצוני לברך את בני הישיבה הקדושה שעשו סיום מסכת נדרים‪ ,‬ואשר‬ ‫ואספר לכם מעשה מלפני בערך תשעים שנה‪ .‬לאחר פטירת אבי ע"ה ביקשה‬ ‫לומדים בהתמדה שעות על גבי שעות בלילי שבתות חורף הארוכים כפי שנהגו‬ ‫אמי ע"ה מהגאון הקדוש ר' אלחנן וסרמן זצוק"ל (שהיה בא לעיתים תכופות בביתנו‬ ‫בישיבה אצל הגאון ר' ברוך בער‪ ,‬ויתברכו כולם בכל טוב‪ ,‬ויזכו לעבוד את השם‬ ‫בלונדון) שיברכני שאצליח ואגדל בתורה‪ ,‬אבל הוא השתמט ואמר שמקובל‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬לעשות נחת רוח לבורא ית"ש‪.‬‬ ‫אצלו שאין מברכים על הצלחה בתורה‪ ,‬באומרו "וכי בברכות אתם חפצים‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז‬ ‫הרה"ח ר' שמעון (ברי"צ) שישא שליט"א‬ ‫ברכת מזל טוב להנגיד הנכבד‬ ‫הרה"ח ר' אהרן (ב"ר יקותיאל) סאמעט שליט"א‬ ‫הרב ר' דוד מעלצמאכער שליט"א‬ ‫העומד במלאכת הקודש בועד הכשרות דהעדה החרדית‬ ‫ממקורבי מרן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו שתחי' בשעטו"מ השבוע‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו בשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו בשעטו"מ בשבוע הבעל"ט‬ ‫יה"ר שיזכה לראות דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫יה"ר שיזכה לדורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫יה"ר שיזכה לראות דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות‪,‬‬ ‫להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪,‬‬ ‫לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם‪,‬‬ ‫חייגו ל‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫חייגו‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪ ,2‬והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם‪.‬‬