להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif
הטקסט של גיליון זה
ג נהרי אש
גם יש לפרש כמו שאני אומר תמיד על אויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה )בראשית
הפסוק 'זה א-לי ואנוהו אלקי אבי כח ,י( .וברש"י ,לא היה צריך לכתוב אלא
וארוממנהו' )שמות טו ,ב( ,כי ע"פ אמת כל וילך יעקב חרנה ,ולמה הזכיר יציאתו ,אלא
אחד ואחד צריך להועיל בדבר חידוש מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם,
בעבודת ה' ,כמו שכתוב 'דור לדור ישבח שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה
מעשיך' )תהלים קמה ,ד( ,שבכל דור יש הוא הדרה ,יצא משם פנה הודה פנה זיוה
דברים חדשים שלא היה קודם לזה ,כי פנה הדרה .והנה כבר כתוב בסוף הסדרה
מתחדש רק בדור ההוא ,וזהו 'זה א-לי דלעיל כי הלך יעקב לפדן ארם ,ומדוע שם
ואנוהו' ,הנה זה הנוי שלי שחידשתי בעולם לא הזכיר יציאתו ,ואפשר לומר על פי
לפאר את שם ה' ,אבל כיצד יכול לדעת פשטות כי בעת שיעקב היה אצל יצחק,
שאכן יש תועלת בזה ,כשאינו מגרע מדרך אינו לכבודו של יצחק לרמז שע"י יציאת
אבות ,אלא אדרבה 'אלקי אבי וארוממנהו', יעקב מן העיר פנה הודה זיוה והדרה ,ולכן
שמרומם את הדרך של אביו ומוסיף עליה לא נזכר עד כאן כי פנה הודה פנה זיוה פנה
גדרים וסייגים. הדרה.
וזהו 'ראו ראינו כי היה ה' עמך' ,גם כל מה ונבאר מדוע אכן פנה הודה זיוה והדרה
שראינו אצל אביך ראינו גם בך ,ומלבד זאת אפילו שנשאר יצחק בעיר ,ע"פ מה דאיתא
'ראינו כי היה ה' עמך' ,שאנו רואים אצלך בפרש"י בפרשת העקידה )בראשית כב ,יז( 'כי
גם דברים חדשים מה שלא ראינו אצל ברך אברכך ,אחת לאב אחת לבן' ,ויש
אביך ,ובזה יש לפרש גם 'אחת לאב ואחת לפרש על שני אופנים ,א' ,שהברכה שבירך
לבן' ,שיש דרך אחת לאב ,ועוד דרך אחת השי"ת את אברהם אבינו שיהיה 'אחת לאב
לבן מוסיף על מה שראה אצל אביו. ואחת לבן' ,דהיינו שבנו ימשיך ללכת על
וכן היה אצל יעקב אבינו ,שחידש דרכים אותו דרך שהלך הוא ,וכמו שאכן נאמר
חדשים שלא היה אצל יצחק אביו ,כידוע אצל יצחק 'ראינו באביך ,ראינו בך' )רש"י
שכל אחד מהאבות היה לו מידה אחרת, בראשית כו ,כח( ,שכל מה שראו אצל אברהם
ויעקב היה מידת תפארת ,שהדגיש על ראו אצל יצחק.
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א שיעור חו"ר יום ג' ויצא תשנ"ו.
להבות אש ד
פרשת נח ,על 'וימת תרח בחרן' ,שהנו"ן לימוד התורה ,ועל מידת האמת - ,ולכן
הפוכה לומר לך עד אברם היה חרון אף של הועמד בבית לבן הרשע מקור השקר ,כי
מקום ,כן היה כאן כאשר יצא והופיע ירידות צריכים להביא עליות ,ולולא שיהיו
עבודת הקודש של יעקב אבינו הלך לאדם ירידות אין יכול להיות לו עליות ,כי
ונסתלק החרון אף. מי שהדרך ישר לפניו אינו מתאמץ לעלות,
ומה שיעקב אבינו היה אצל לבן עזר לו
לעבוד על מידת האמת ביתר שאת - ,וכל
ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב זה היה כוחו של יעקב אבינו דוקא ,ולכן
במקום ההוא )פסוק יא( .זקה"ק זי"ע אמר כי כשיצא מן העיר פנה הודה פנה זיוה פנה
אבנים פירושם אותיות כדאיתא בספר הדרה ,כי כל צדיק לפי ערכו משרה את
יצירה ,וכשיעקב אבינו עמד לשכב לקח את בחינתו על מקומו.
אותיות שם הוי"ה ב"ה ואותיות של שמו
ושילבם ,כמו שכ' לשלב שמו עם אותיות
נשמה בקידוש לבנה ,וכן איתא שיש לכוון הרה"ק ר' ישכר דוב מבעלזא זי"ע שלח
בבוקר בעת קומו באמירת 'מודה אני' לדודי הרה"ק ר' ישראל יעקב מחוסט זי"ע,
לשלב אותיות נשמה עם שמו ,ולצייר לפניו שלח האם לעקור מבית מגוריו ממונקאטש,
מעמד הר סיני ,וכך 'וישכב במקום ההוא', בשביל איזה מחלוקת שהיה בעיר ,וענה
ומי שעומד לשכב באופן זה חולם חלומות שאינו רוצה להתערב ,ושלח לו עוד שהוא
של נבואה' ,ויחלום והנה סולם מוצב ארצה רוצה שבנו של הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע יגיד
וגו'' ,וכשמקיץ משנתו והנה ה' נצב עליו, לו כדת מה לעשות ,וענה לו ר' ישראל
ועל דרך זה הולך כל סדר יומו. יעקב ,כי בעלזא ישאר בעלזא בכל מקום
שיהא נמצא שם.
וזהו 'ויחן את פני העיר' ,שבכל מקום
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שהגיע יעקב אבינו חונן את הודו וזיוו בעיר
השמימה )פסוק יב( .מתאמר בשם צדיקים, ההיא ,כי יעקב אבינו בכל מקום שהיה היה
כי 'סלם' בגימטריא 'ממון' ,דהנה ממון הוא יעקב ,כי רק על המקום שפנה ממנו שם
דבר המוצב ארצה כי זהו דבר פחות ביותר, נעשה רושם במקום שעזב ,אבל הוא עצמו
אבל וראשו מגיע השמימה ,כי אם עושים נשאר יעקב בכל מקום שהגיע.
בזה מעשים טובים אפשר להגיע בזה
לדברים נשגבים ביותר.
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה .זקה"ק
זי"ע פירש תיבת 'חרנה' ע"פ פרש"י בסוף
ה נהרי אש
כמו שפירש זקני הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו .אם
את מאמר רז"ל 'לוו עלי ואני פורע' )ביצה מלאכי אלקים יהיו עולים או יורדים תלוי
טו ,(:לוו מלשון חיבור ודביקות ,התלוו אלי 'בו' ,שכל אחד ואחד גורם זאת ע"י מעשיו.
ואני כבר אגלה אתכם ,שמי שמתלווה אל
הש"י ,העולם נוסעים אליו ממילא ,וכמו
שהיה אצל הרה"ק ר' שלום מבעלזא זי"ע הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה
שלא היה צריך לנסוע ,אלא הוא ישב על ולזרעך .והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה
מקומו והעולם התחילו לנסוע אליו ממילא. וקדמה וצפנה ונגבה )פסוק יג-יד( .וברש"י,
קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו .ידוע
שהענין שצריך האדם לעשות נסיעות הוא
והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך כדי לתקן את הניצוצות הקדושים שפזורים
והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך באותם מקומות ,אבל איתא בשם צדיקים
וגו' )פסוק טו( .כשמברכים אדם אין די לומר שאם יושבים ולומדים אין צריך ליסע לשום
לו ברכה כללית אלא צריך לברך אותו מקום ,כי כל הניצוה"ק מתקבצים ובאים
בפרטיות ,על כל דבר שצריך ישועה ,ויעקב אליו ,וכן באכילה שצריך בה לתקן
היה צריך לשמירה ולשוב אל ביתו ,וגם היה הניצוה"ק הטמונים במאכל ,אם זוכים
צריך שלא להיות נעזב בינתיים על הדרך, מתקבצים כל הניצוה"ק במעט הכפות
ובירכו ה' בכל פרט ופרט. שאוכל ,ואפשר לו לתקן במיעוט אכילה מה
שאחרים מתקנים בהרבה.
וזהו 'קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו',
ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום
שלא היה צריך ללכת לשום מקום כאברהם
הזה ואנכי לא ידעתי )פסוק טז( .ובמדרש
אבינו שכתוב בו 'וילך למסעיו' )לעיל יג ,ג(,
'ויקץ יעקב ממשנתו' .ויש לומר על דרך
אלא היה יכול להישאר במקום שהוא שוכב
דאיתא בגמרא )שבת יא (.שחברים העוסקים
עליו ואינו צריך לעשות שום פעולה ,ומשם
בתורה פטורים מתפילה ,והנה כל אותם
'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'.
שנים ישב יעקב אבינו ולמד יומם ולילה,
נמצא שאז לא היה מתפלל ,אך עתה תיקן ולזאת אפשר לזכות ע"י לימוד התורה ,כי
תפילת ערבית ,ואמר 'אכן יש ה'' ,שעד עתה אם יושבים ולומדים לא צריך עוד לעשות
ידעתי שרק ע"י לימוד התורה אפשר שום דבר ,כי דברי תורה נחמדים מזהב
להתקשר אל השי"ת ,וכאן אני רואה כי ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים,
אפשר להיות 'ויפגע במקום' ,שגם ע"י וכשלומדים לא חסר כלום ,וכשלא חסר
תפילה אפשר להתדבק בהשי"ת ,ולא כפי אפשר שיהיה לו הכל.
להבות אש ו
שהוא לומד ומתפלל ושומר שבת כראוי, שסבר עד עתה שאפשר רק ע"י תורה.
אם הוא מרגיש שחסר לו עדיין ועוד לא
הגיע למה שצריך להגיע ,כי אם הוא מרגיש
שהגיע למקום שחפץ זהו סימן שאין לו אמרתי איזה דבר גבוה שצריך הרבה
כלום ,כי מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, סייעתא דשמיא לזכות לזה ,איתא כי מי
ואם אינו רוצה מאתיים זהו סימן שאין לו שנדמה לו שהוא לומד תורה לשמה רבי
גם מנה. מאיר מכחישו ,כי הרי 'רבי מאיר אומר כל
ואמרתי כי זהו מרומז בתורה' ,ויקץ יעקב הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה'
משנתו' ,ממשנתו' ,ויאמר אכן יש ה'' ,כיצד )אבות פ"ו מ"א( ,והיכן הם הדברים הרבה,
יודעים שאכן יש ה' במקום משנתו ולמד והסימן אם לומד באמת תורה לשמה הוא
תורה לשמה ,אם 'ואנכי לא ידעתי' ,שאומר על פי דברי הרמב"ם שאומר כי תכלית
הנה לא ידעתי כל מה שלמדתי עכשיו ,זהו הידיעה שנדע שלא נדע.
סימן שיש ה' במקום הזה. וביאור הדבר הוא ,שאם אדם לומד ורואה
איזה חידוש בתוספות או בשאר מפרשים
או איזה דיבור של חסידות חדש וכדומה,
איתא שבעת השינה הנשמה עולה למעלה יש לו שני אופנים מה לחשוב אז ,יכול
בעולמות העליונים ,וקודם עוברים בג' לחשוב כי הנה יודע אני עוד תוספות ועוד
מקומות של חשכות ,ואם יש לה כוח דיבור נאה ,ויש מחשבה היפך מזה ,הנה
לעמוד היא זוכה לעלות להיכלי הקדושה, רואה אני שאיני יודע מאומה ,כי הרי עד
וכשזוכה להגיע להיכלי הקדושה זוכה עתה לא ידעתי כלל שיש מאמר חז"ל זה או
ללמוד תורה ,ואם לא זוכה ,מביא התניא שיש תוספות או דיבור זה ,ותלוי בזה ,שאם
בלקוטי אמרים )פכ"ט( שהחיצונים תופסים לומד תורה לשמה אזי מגיע לתכלית
בנשמה ,כמו לאחר מאה ועשרים שנה הידיעה שנדע שלא נדע ,ואז מתברר לו
שצריך לעשות כל השמירות שלא יאחזו בה שאינו יודע מאומה ,ואם לא הוא מרגיש
החיצונים ,ואם הנשמה עולה למעלה שהוא יודע כבר איזה דבר ,וזהו סימן אם
להיכלי הקדושה ולומדת תורה ,אזי לומד האדם תורה לשמה ,שאם חושב כי
כשמקיץ ממשנתו אומר 'אכן יש ה' במקום איננו יודע עדיין זהו סימן שלומד תורה
הזה' כי משם הוא מגיע. לשמה ,ואם חושב להיפך זהו סימן שאינו
לשמה ,ובה הוא יכול לדעת אם הוא לומד
לשמה או לא.
וירא ויאמר )פסוק יז( .איתא שצריכים להיות וכמו שאמרנו בשבת שמי שיש לו מנה
בפחד קודם שמוציאים שם שמים בפיו ולא רוצה מאתיים ,והסימן שבה אדם יודע
ז נהרי אש
נח( ,ואיתא בגמרא 'לא כאברהם שקראו הר בשעת האמירה ,וכן בכל דיבור שמוציאים
ולא כיצחק שקראו מקום אלא כיעקב מהפה צריך להתיירא קודם ואח"כ לומר,
שקראו בית' )פסחים פח ,(.ומבואר בספרים כדאיתא בספר חסידים 'יכלכל דבריו
כי כל אחד מהאבות מרומז כנגד בית אחד, במשפט' שקודם כל דיבור צריך לשקול
ויעקב הוא כנגד בית השלישי שהוא הבית דבריו אם לומר והאיך לומר ,וכ"ש דיבורי
הנכון. קדושה שצריך להתיירא קודם הדיבור.
על כן אמר יעקב 'מה נורא המקום הזה', וכ"ה בפני יהושע בברכות ,שמה שאיתא
וכיוון על מקום אבן השתיה' ,אין זה כי אם בטור שצדיקים הגיעו קודם התפילה
בית אלקים' ,שבית זה יהיה בית אלקים להתפשטות הגשמיות ,זה היה דוקא קודם
שיתגלה מלמעלה ע"י השי"ת ,מקדש ה' התפילה ,אבל בשעת התפילה אי אפשר
כוננו ידיך ,ועד אז יהיה זה רק שער להיות התפשטות הגשמיות ,שהרי צריך
השמים ,כי בית אלקים הנכון ירד ע"י לכוון בפירוש המילות ולשאול צרכיו כעבד
האותיות שנעשה בהם אבן השתיה. המבקש פרס מרבו ,אלא קודם התפילה אין
עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש
והכנעה ,ולשעבד המחשבה לעבודת הבורא
וישכם יעקב בבוקר )פסוק יח( .שמעתי עד שיידע לפני מי הוא עומד להתפלל.
לספר על בעל האמרי אמת זי"ע ,שכל יום
היה מביא לו המשמש כוס קאווע בשעה
שש בבוקר ,ויום אחד היה בחתונה ושב וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי
לביתו לפנות בוקר ,ובאותו יום איחר אם בית אלקים וזה שער השמים .ע"ד
המשמש להביא הקאווע ,ושאל אותו שאמרנו שאבנים נקראים אותיות כדאיתא
האמרי אמת מדוע לא הביא בשעה הרגילה, בספר יצירה ,וזהו מה שאמר כל אבן 'עלי
וענה ,כי יודע הוא שהרבי שב לביתו לפנות יניח צדיק ראשי' ,דהיינו שכל אות רוצה
בוקר והבין שלא יוכל להשכים כבכל יום, שבאמירתו יכוונו בשלימות ,כי לפעמים
תמה האמרי אמת ,וכי מה שייך דבר אחד אומר האדם שני קאפיטלעך בחטף ונשארו
לשני. אותיותיה בלא חיות.
וכן מצינו אצל יעקב אבינו שהיה ער י"ד והנה בית המקדש שעתיד להתגלות נבנה
שנים בבית עבר ,ולכאורה היה צריך עכשיו ע"י אותיות התורה והתפילה של בני
קצת למצוא מנוחה לנפשו ,אך לא כן עשה, ישראל כדאיתא ,והם האבנים שבהם נבנה
אלא 'וישכם יעקב בבוקר'. בית המקדש למעלה ,והאבן הזאת היא
האבן השתיה שבו יבנה בית המקדש
שעתיד להתגלות כדאיתא בזוה"ק )פרשת
להבות אש ח
וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך )פסוק כב(. אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה
איתא בגמרא )סנהדרין כו (:מחשבה מועלת אשר אנכי הולך )פסוק כ( .אין קוראים אבות
אפילו לדברי תורה) ,פרש"י ,מחשבה שאדם אלא לשלושה ,כי שלושה אלו סיגל כל אחד
מחשב כך וכך אעשה ,כך וכך תעלה בידי ,מועלת דרך לעצמו ולא המשיך רק את כוחו של
להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת ,אפילו אביו ,אברהם אבינו חסד ,יצחק גבורה,
לדבר תורה ,כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך יעקב תפארת ,לכן נקראים הם בשם אבות,
וכך מסכתות בגירסא( אבל במעשר הרי כתוב וזהו 'אם יהיה אלקים 'עמדי' ושמרני בדרך
'ובחנוני נא בזאת' ,על כן מותר לומר שאם הזה אשר 'אנכי' הולך' ,רצ"ל ענין הדרך
יעזור לי ה' אתן חומש לצדקה. שסיגל לעצמו יצליח בה.
היה חסיד אחד ושמו היה ר' שמואל פרץ'ס, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש .זקני הרבי
שבזמן המלחמה היה יושב בקרעטשניף, ר' מרדכי'לע זי"ע הקשה ,מדוע היה הכתוב
וסיפר לזקה"ק זי"ע כי בדידיה הוה עובדא, צריך לומר 'לחם לאכול ובגד ללבוש' ,האם
שהגיע פעם לשולה"ט של זקני הרבי ר' איני יודע כי לחם הוא לאכול ובגד הוא
מרדכי'לע זי"ע ,ובנדבורנא לא הכניסו ללבוש ,אלא שאם יש לאדם לחם רק כדי
אנשים לקידוש אלא אח"כ בעת הטיש, צרכי עצמו אין זה נקרא פרנסה ,אלא 'ונתן
ואמר לו זקני הרבי ר' מרדכי'לע כי בעת לי לחם' שאוכל לתת לאחרים 'לאכול',
שלקח את הכוס של קידוש לידיו, 'ובגד' לתת לאחרים 'ללבוש'.
התבוננתי בין כל הבתים של מקורביי ,וגם
אצלך הייתי ,וראיתי שהיה לך מריבה עם
אשתך ,תדע שהיא צדקה ולא אתה ,וגם ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי
אמר לה את תוכן דבריהם. לאלקים )פסוק כא( .תמיד צריך להיות שני
שהיה מונח בחדר כלי שלתוכו נוטלים את הדברים יחד ,מחד גיסא לא להתפעל ממה
הידים ,והוא היה בעל השגה מכובד ,ואמר שעשה בעצמו אלא תמיד לדעת שצריך
שכלי כזה אינו ראוי שיעמוד בחדר בשעת להמשיך על הדרכים הראשונות' ,ושבתי
קידוש ,והיא אמרה שקשה לה מאוד בשלום אל בית אבי' ,ומאידך גיסא לא
לטלטל את הכלי ואין שום סיבה להוציאו לחשוב שאי אפשר לעשות לבדו גם כן,
מהחדר ,ומאז נעשה ר' שמואל מחסידיו אלא 'והיה ה' לי לאלקים' ,להוסיף לעצמו
הנלהבים של הרבי ר' מרדכי'לע ,באמרו, דרכים בעבודת ה' לפי הצורך.
אם הוא עומד תחת חלונותיי ושומע כל מה
שאני מדבר אין לי ברירה ואני מוכרח
ט נהרי אש
וסיפרו כי בין לעמבערג לסטאניסלאב היו להיות חסיד שלו.
כחמישים עיירות ,ומכל עבר ראו את וזהו דבר מופלא מאוד שנכנס אל כל בתי
הדרכים עמוסות באנשים ,וכשנשאלו מקורביו קודם קידוש ,והתבונן בכל בית את
להיכן הם נוסעים ,אמרו לצדיק מנדבורנא. הנעשה שם ואיזה ישועה כל אחד צריך,
פעם נכנס אצלו יהודי אחד לקו"פ ונתן לו ופעל להם ישועה בקידוש ,והיו הם מאות
כוס יין ,ואמר לו ,הרי בליל הסדר נרדמת אנשים ,כי לנדבורנא נסעו אנשים רבים
לפני הכוס הרביעי ,לכן אני נותן לך עתה מאוד ,והרחיק בכוח את האנשים שהגיעו
כוס שתשתה אותו במקום הכוס הרביעי ,כי אליו ע"י שלא היו יכולים לעמוד בזמנים
בשעת הסדר היה מהלך בין כל ערי ישראל. שלו ,שנכנס מאוחר לתפילה וכדומה,
להבות אש י
חשבון ,מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים ויפגע במקום וילן שם וגו' וישכב במקום
בואו חשבון' ,המושלים' אלו המושלים ההוא )בראשית כח ,יא( .ברענגט רש"י אראפ
ביצרם' ,בואו חשבון' בואו ונחשוב חשבונו פון מדרש ,באותו מקום שכב ,אבל ארבע
של עולם ,הפסד מצוה כנגד שכרה ,ושכר עשרה שנים ששימש בבית עבר ,לא שכב
עבירה כנגד הפסדה ,ע"כ. בלילה שהיה עוסק בתורה.
דארף מען דאך לכאורה צו פארשטיין ,די לכאורה דארף מען צו פארשטיין ,פארוואס
מענטשן וואס זענען שטענדיג מושלים דארף דאס די תורה צו פארציילן ,איז דען
ביצר ,זיי טוען דאך נישט קיין שלעכטס דא א הוה אמינא אז יעקב אבינו איז יא
קיינמאל ,ווייל אדער לערנען זיי ,אדער געשלאפן ,אזוי ווי א צווייטער פשוט'ער
דאווענען זיי ,אדער זיצט מען אין א מענטש ,אז די תורה דארף פון דעם
דביקות וכדומה ,איז פארוואס דארף אזא ארויסדרינגען אז ער איז נישט געשלאפן
איינער חשבונות? נאר די תורה וויל אונז נאר געלערנט תורה.
דא לאזן הערן א הוראה ,אז וויאזוי זענען
זיי צוגעקומען צו זיין מושלים ביצרם ,דאס דאס זעלבע איז אויך שווער ביי דוד המלך,
איז נאר ווייל זיי האבן געמאכט חשבונות, עס שטייט אין מדרש )ויקרא רבה ל"ה( אז דוד
ווייל טאמער וואלט מען נישט געפירט קיין המלך האט געזאגט ,רבונו של עולם בכל
חשבון ,דעמאלטס וואלט מען נישט יום ויום הייתי מחשב ואומר ,למקום פלוני
געקענט זיין קיין מושל ביצרו ,און וויבאלד ולבית דירה פלונית אני הולך ,והיו רגלי
מען האט יא געפירט א חשבון ,אויף יעדע מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות,
מחשבה ,אויף יעדען דיבור ,און אויף יעדע הה"ד )תהלים קיט ,נט( ואשיבה רגלי אל
מעשה - ,און מען איז נישט געווען ,אזוי ווי עדותיך .איז אויך שווער צו פארשטיין ,איז
דער וואס רעדט זיך איין ,אז ער וויל טאקע דען דא א הוה אמינא חלילה ,אז דוד המלך
ווערן א ירא שמים ,צי ער וויל ענדיגן ש"ס האט נישט געוואלט גיין לערנען אין בית
אין דעם יאר ,אבער ער וויל אויך אין די המדרש ,דעמאלטס וואס דארף דאס דוד
זעלבע צייט ,רייכערן ציגארעטליך און המלך צו זאגן?
רעדן פאליטיק ,און אזוי וויל ער ווערן א קען מען זאגן פשט ,לויט ווי עס שטייט אין
ירא שמים און א תלמיד חכם ,-זיי האבן די גמרא )בבא בתרא עח ,(:אויפ'ן פסוק
זוכה געווען צו לעבן מיט א חשבון ,פאר )במדבר כא ,כז( על כן יאמרו המושלים באו
יא ניצוצי אש
וויבאלד זיי האבן געמאכט אזעלכע דעם זענען זיי טאקע מושלים ביצרם ,דאס
'חשבונות' איז אויפגעוואקסן א יעקב אבינו קען זיין פשט אין די גמרא ,על כן יאמרו
און א דוד המלך. המושלים ,וויאזוי זענען זיי געווארן
מען זאל דאס צונעמען אויף קליין געלט, מושלים ביצרם ,ווייל באו חשבון ,זיי לעבן
אזוי ווי מען רופט דאס 'אויסשמועסן' ,א כסדר מיט א חשבון ,און פאר דעם קענען
בחור אדער א יונגערמאן וואס זיצט אין א זיי זיין מושלים ביצרם.
ישיבה ,אדער לערנט אין א כולל .און קוקט די זעלבע בחינה קען מען אויך דא זאגן,
כסדר אויפ'ן זייגער ,דער זייגער גייט אים ווייל ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא
אויף די 'נערוון' ...ער ווארט שוין קוים ,ווען )תענית ט ,(.אלעס וואס שטייט אין די תורה
עס ווערט שוין איינס אזייגער ,ווען ווערט און אין די מדרשים ,און אלע מעשיות
שוין אכט אזייגער ,ווען וועט מען שוין אפילו ,וואס מען פארציילט נאך פון
קענען גיין עסן צי שלאפן ,און אזוי גייט צדיקים ,איז אלעס תורה ,די תורה דארף
דורך א גאנצער זמן ,א יאר ,און פינעף יאר צו זיין א עסק ,אז פון יעדע זאך וואס
וכו' ,און למעשה צום סוף זעט ער זיך מיט שטייט אין די תורה ,דארף מען זיך עפעס
גארנישט נעבעך ,ער וועט זיך נאך דארפן ארויסלערנען פון דעם ,עס איז נישט קיין
פארענטפערן ,ווען מען וועט אים פרעגן סתם מעשיות ח"ו ,נאר די תורה איז א
ביים בי"ד של מעלה ,אויף יעדע רגע ,און נצחיות.
אויף יעדע מינוט וואס ער איז געגאנגען ממילא קען מען זאגן ,אז די תורה האט
ליידיג רח"ל. אונז געוואלט לערנען ,אז מען זאל וויסן,
און אין די זעלבע צייט ,האט א צווייטער פארוואס איז יעקב אבינו טאקע נישט
יא אויסגעניצט א יעדע מינוט און א יעדע געשלאפן ,די י"ד שנים בבית עבר ,און
שעה ,יעדן טאג און יעדע וואך ,אזוי אז ווען פארוואס איז דוד המלך יא אריין געגאנגען
עס איז אדורך געגאנגען בערך פינעף יאר, אין בית המדרש לערנען ,אנשטאט צו גיין
דערזעט ער זיך מיט דריי הונדערט בלאט אויף סתם אנדערע פלעצער ,ווייל זיי האבן
גמרא מיט תוספות אויף אויסנווייניג ,און געלעבט מיט 'חשבונות'! זיי האבן ביידע
אדורך געלערנט א פופציג זעכציג געטראכט דאס זעלבע" ,וואס וועט זיין אז
חסידישע ספרים ,און אזא בחור צי אזא איך וועל יא גיין אין בית המדרש ,זיצן און
יונגערמאן האט עפעס ,ער האט זיך עפעס לערנען גאנצע טעג און נעכט ,וויאזוי וועל
קונה געווען ,פארוואס? ווייל ער האט זיך איך דעמאלטס אויסזען ,און צו וואס וועל
געמאכט א 'חשבון' הנפש" ,וואס וועט זיין איך דעמאלטס זוכה זיין .און פארקערט,
אויב איך וועל נאכגיין די עולם הזה ,וואס וואס וועט זיין אז איך וועל נישט לערנען,
וועט זיין ווייטער ,איך וועל דאך אויסזען וויאזוי וועל איך דעמאלטס אויסזען" ,און
להבות אש יב
טון אזוי ווי זיי האבן געטון .אזוי ווי איך חלילה ווי דער 'ליידיג -גייער' ,אבער אויב
טייטש אלעמאל ,מתי יגיע מעש"י למעש"י איך וועל יא גיין אין בית המדרש ,זיצן און
אבותי )תדא"ר כה( ,אז אונזערע מעשי"ם לערנען בהתמדה ,דעמאלטס וועט עפעס
זאלן כאטש צוקומען ,צו די מעשי"ם פון ווערן פון מיר".
אונזערע עלטערן ,דאס מיינט אז אויב מען דאס לערנט מען זיך פון הייליגן יעקב
זעט ווי זיי האבן זיך אויפגעפירט, אבינו ,און פון הייליגן דוד המלך ,אז נאר
דעמאלטס קען מען זיך אפלערנען פון זיי, אזוי קען מען אנקומען ,די תורה הק' האט
אויך אזוי צו טון ,און אזוי קען מען נישט געוואלט סתם זאגן ,אז זיי זענען
אנקומען. געזעסן און געלערנט ,דאס איז דאך א
פשטות ,נאר די תורה הק' וויל אונז לערנען
א זאך ,וואס איז אונז נוגע ,א דרך אויך פאר
אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. אונז צו וויסן ,אז מען זאל זעהן וויאזוי זיי
ביי יעדע זאך וואס א מענטש טוט ,דארף זענען צו געקומען ,וויבאלד זיי האבן
ער קודם צו טראכטן אין זה כי אם בית געטראכט" ,וואס גייט שוין זיין אויב איך
אלקים ,דאס הייסט ,אז ווען איינער גייט וועל גיין 'למקום פלוני' ,צי וואס גייט שוין
צו צום לערנען ,און צו פארשטיין א פשט זיין ,אויב איך וועל נישט אויף זיין ביינאכט
אין א תוספות ,דארף ער וויסן ,אז פאר און לערנען ,וועט דאך גארנישט ווערן פון
דעם איז ער באשאפן געווארן ,צו מיר ,און ווייטער דאס פארקערטע" ,דאס
פארשטיין 'דעם' פשט .צי ווען מען זאגט איז א וויכטיגער לימוד פאר אונז ,אז מיט
הללו קל בקדשו וכו' ,זאל מען טראכטן ,אז אזעלכע חשבונות קען מען אנקומען.
פאר דעם איז מען באשאפן געווארן .אזוי און אז מען זעט ,וויאזוי דער הייליגער רבי
אויך אויף צו זאגן כל מקדש שביעי וכו' ר' אלימלך זי"ע ,האט זיך געטרויט צו מאכן
פרייטאג צונאכטס ,אויף דעם איז מען דעם 'יהי רצון' ,וואו עס זאל דארט שטיין,
באשאפן געווארן .אזוי ביי יעדן ווארט וממדריגה למדריגה תעלנו ,שנזכה לבוא
ווארט פון דאווענען,
תורה ,און ביי יעדן ָ למעלת אבותינו הקדושים 'אברהם יצחק
דארף א איד צו טראכטן אין זה כי אם בית ויעקב' ,פארשטייט זיך אליין ,אז דאס גייט
אלקים! און אזוי אויך ביי יעדע זאך וואס נישט ָאן אויף אזא אופן ,אז מען וועט ווערן
א איד טוט ,דארף ער צו טראכטן ,אז 'דאס' ממש אברהם יצחק ויעקב ,נאר מען בעט,
איז דאס גאנצע לעבן זיינע .וזה שער שנזכה לבוא למעלת אבותינו ,אז מען זאל
השמים ,אזוי קומט מען ָאן ,אויב מען כאטש אנקומען ,אויף די דרכים פון
טראכט אזוי כסדר. אונזערע עלטערן ,אז מען זאל פראבירן צו
יג רשפי אש
שיחו"ק בסעודת מלוה מלכה פר' ויצא תשנ"ח לפ"ק
עליכם הרגיש כמו שעוברים ב'ביגל אייזן' זקני אבי אמי היה אב"ד קרעטשניף ,ואחיו
על כתפיו ונעלמו כל מכאוביו. היה אב"ד נאראל והיה חסיד בעלזא ,וגם
זקני הק' היה במקורו חסיד בעלזא ,כי
היום חשבתי על עובדא זו בעת הבדלה ,כי
קודם שהיה חתן הרה"ק ר' אברהם אהרן
היו לי מכאובים ,ואמרתי אם הרה"ק מהר"י
מקאלבסוב זי"ע בנו של הייטב לב ישב
מבעלזא היה יכול לכבוש החולי ע"י אמירת
אצל הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זי"ע ,ואח"כ
'שלום עליכם' ,גם הבדלה יכול לעשות כן,
ישב קעסט כמה שנים אצל זקינו הייטב לב
ואכן ב"ה אחר הבדלה עברו המכאובים
ומשם נסע אל הרה"ק מצאנז זי"ע.
ממש לגמרי.
ופעם הגיע אחיו אב"ד נאראל לקרעטשניף,
ואמר לאחיו שהוא רוצה לנסוע על שבת
הרה"ק ר' יהודה צבי מראזלא זי"ע ,חתנו אל הרה"ק מבעלזא זי"ע כי נופל במוחו
ובן אחיו של העטרת צבי ,היה אומר איזה מחשבה שאינה רצויה ורוצה להיפטר
בבדיחותא ,כי לראשונה כאשר אדם נתן לו ממנה ,וביקש מאחיו שיצטרף אליו
מטבע ,שרף לו המטבע כ"כ שזה עשה לו בנסיעה ,ואכן זקני הק' נסע איתו ,ועל
חור בידו ,כי האם ראוי הוא לקחת כסף הדרך אמר זקני הק' לאחיו מנאראל ,אתה
מבני אדם וכי הוא רבי ,ומאז והלאה כל תראה שהרה"ק מבעלזא ידבר בשבת
העת ממלאים את החור ועדיין לא מעניין קדש עצמך במותר לך.
נתמלא... על הדרך הצטנן אב"ד נאראל והיו לו
כאבים גדולים בכתפיו ,והבין שלא יוכל
זקה"ק זי"ע כשהיה מדבר מאת הרה"ק
להישאר על כל הטיש ,אבל על שמיעת
מראזלא היה אומר ,כשהיה לו לפנות בוקר
'שלום עליכם' מפי הרה"ק מבעלזא לא רצה
טוב היה שומע את המלאכים אומרים
לוותר למרות מכאוביו ,וביקש מהמשמש
שירה.
שלא יושיבו אצל השולחן כנהוג אלא
היה לו זכיה לראות ולשמוע את משה רבינו יעמוד מן הצד וישמע משם 'שלום עליכם'
ורבן שמעון בר יוחאי .וגופא דעובדא הוה, ואח"כ יפרוש למנוחה כי הוא בעל יסורים,
שפעם נסע יחד עם העטרת צבי לכפר אחד וסיפר כי כשהרה"ק מבעלזא התחיל שלום
להבות אש יד
ואם ראשונים בני אנשים ,אנו כחמורים'- , על שבת ,ולא ערך שם העטרת צבי את
ושוב מצאתיו כתוב - ,שהפי' הוא ,אם אנו שולחנו ,אלא אכל את הסעודה ותיכף ומיד
עדיין יודעים שראשונים הם כמלאכים אזי הסתגר בחדר והתיישב ללמוד ,וחתנו
אנו כבני אדם ,אך אם אנו סבורים הרה"ק מראזלא נשאר בחוץ ,ובאמצע
שהראשונים כבני אדם ,אזי אנו נכללים הלילה שמע כי כמה אנשים יושבים
במה שקראנו בפרשת השבוע 'גמלים ולומדים יחד ,וידע שלא נכנס שם אדם ,כי
וחמורים' )בראשית ל ,מג(. הוא עצמו עמד על הפתח לשמור שלא
'גמלים וחמורים' פירושו כי השי"ת גומל יכנס שום אדם.
לנו חסד שאפשר לנו להחמיר על עצמנו. בסעודה שלישית ישב העטרת צבי עם
הקהל ונשא את מדברותיו בענייני קבלה
כמנהגו ,ואמר מאמר מספר הזוהר ,ואמר,
איתא בתנא דבי אליהו )אליהו זוטא פט"ז( כי אני אמרתי כך פשט בדברי הזוהר ,ומשה
המלווה את חבירו ד' אמות שוב אינו ניזוק, רבינו אמר כך פשט ,ורבן שמעון בר יוחאי
אם כן במוצאי שבת כשמלווים את המלכה אמר כך פשט ,ובמתיבתא דרקיעא הסכימו
וודאי שהוא זמן שאפשר לפעול כל לפשט שאמרתי.
הישועות.
זקני הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע היה מחלק
כשאומרים בקידוש 'זכרון למעשה שום ,ופעם חטף ילד קטן שום ולא הבין מה
בראשית' יש לכוון להזכיר לפני ה' כביכול זאת ,ואכל ממנו וכמובן ששרף לו בפה,
שהוא ברא את העולם להיטיב. ופנה ואמר לאביו' ,אבא ,השום קדוש מאוד
אבל הוא חריף מאוד' ,...אפילו נער היה
יכול להבין כי השום של הרבי ר' מרדכי'לע
תלמידי הבעש"ט הק' ישבו יחד בשמחת קדוש מאוד.
נישואין ,והכריז כל אחד כמה הוא נותן
כדרשה געשאנק ,אחד הכריז שהוא נותן
אחוזת פריץ פלוני ,והשני הכריז שנותן אמרתי פעם על מה שאמרו חז"ל )שבת קיב(:
אחוזה של פריץ פלוני ,וכדבריהם כן היה. 'אם ראשונים בני מלאכים ,אנו בני אנשים,
טו רשפי אש
שיחות חיזוק לבחורים יום ד' פרשת ויצא תשנ"ז לפ"ק
בישיבת תורת חסד
תרגום ואח"כ הולכים למקווה אז יכולים בטור )או"ח סי' רפה( כתב ,וצריך ליזהר
לקבל תוספת נשמה יתירה של שבת. להשלים הפרשה עם הציבור ,דאמר רב
הארת הנשמה יתירה פירשו בספרים הונא בריה דרב יהושע א"ר יונה א"ר אמי,
דהיינו הכוחות שמקבלים בשבת עי"ז, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור
ואילו היו האנשים יודעים מאמר זה לא היו שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות
עוברים על זה. ודיבון ,וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור
מאריכין לו ימיו ושנותיו.
בדרך כלל הטור מביא רק פסקי הלכות
איתא בגמרא )ברכות ה' (.אם רואה אדם בלא מקורות ,ורק הבית יוסף הוא מביא את
שייסורים באים עליו יפשפש במעשיו, מקור הדין בש"ס ופוסקים ,אך כאן הטור
פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה', עצמו מביא את מקור ההלכה מדברי
ומקשים העולם וכי ביטול תורה היא הגמרא ,כי רצה לדקדק בלשון 'לעולם
עבירה קטנה ,והלא עבירה חמורה היא, ישלים אדם פרשיותיו' ,שלא יעביר הסדרה
כדאיתא בתניא )פ"א( שכל רגע שאפשר לו רק כשיש לו פנאי ,ופעם יאמר שמו"ת
לאדם לעסוק בתורה ואינו עוסק נקרא בלילה ,ופעם ביום ,ופעם בליל שבת ,אלא
רשע ,והוא בכלל 'כי דבר ה' בזה' ,ואיך יכול מזהיר הטור שיקבע לו עת להשלים
לומר עליו שפשפש ולא מצא ,ואומרים פרשיותיו עם הציבור ,וזהו 'לעולם ישלים
העולם ,כי אם האדם לומד הרי הוא יודע אדם פרשיותיו עם הציבור' ,ולא פעמים כך
כיצד להתנהג ,אבל אם הוא אינו לומד ופעמים כך.
ואינו מתבונן בספרים אינו יודע ,וזהו
'פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה', יש ספר אור צדיקים שחיברו הרה"ק ר'
דהיינו שיתלה את הסיבה שלא מצא משום מאיר פאפארוש תלמידו של האר"י הק'
ביטול תורה ,כי אילו היה מתבונן בספרים מח"ס אור הישר- ,ובילדותי הייתי לומד
ולומד היה מוצא מה עליו לתקן. הרבה בספר זה והוא היה מורי ורבי ,וכל
ההנהגות שלי היו על פי הספר אור
צדיקים - ,ושם איתא שיזהר שלא לטבול
סדר הדברים בעולם הוא ,שכשמגיע אורח אלא אחר שיקרא הסדרה שנים מקרא ואחד
שהוא אומר קצת דיבורים ,ואין הפשט בזה תרגום ,דאם לא כן אין בו כח לקבל הארת
שהאורח יודע טוב יותר מתושבי המקום, שבת ,ורק אם קוראים שנים מקרא ואחד
להבות אש טז
אפילו שיש קץ להתעוררות אחר העבודה, ואין הפשט שתושבי המקום אינם יודעים,
מכל מקום אחר התפילה נשאר רושם אלא יכול להיות שהתושבים חשובים ממנו
מתפילתם וכשהיה להם שבת טובה נשאר ויודעים יותר דברים מהאורח ,ומכל מקום
רושם מהשבת ,ואפילו שבפועל אין להם האורח פותח בדברים ,ומובן כי אין
עוד התעוררות אבל כיוון שנשאר רשימה התכלית לשמוע פירוש כזה או כזה ,אלא
במוחם אינו נקרא שחלף אלא 'הריני קורא התכלית כמו שאומרים באהבה רבה
באהבתם שבתפילתם ג"כ שפת אמת תכון 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים',
לעד'. וברשות ראש הישיבהא אומר כמה דיבורים.
והנה בשנים הראשונות כשצדיק הגיע לעיר כתיב בפרשת השבוע 'ויצא יעקב מבאר
היה נעשה רושם גדול ,וגם היום מנסים שבע וילך חרנה' )בראשית כח ,י( ,ופרש"י
ללכת בדרכי הראשונים ,אבל אין לחשוב 'מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה
שפעם היה נראה כמו שנראה היום ,אלא רושם ,שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא
כשהיה צריך להיכנס לרבי היו רועדים זיוה הוא הדרה ,יצא משם פנה הודה פנה
הידיים והרגליים ,וכשצדיק בא לעיר היו זיוה פנה הדרה' ,ומקשים העולם מאי נפקא
כולם מתעלים וכולם הרגישו שמסתובבים מינה מה נעשה בעיר כשיצא הצדיק ,מילא
סביב צדיק. כשהוא שם צריך לדעת שהוא הודה והדרה
ואם בזמן שהצדיק בעיר 'הוא הודה הוא וזיוה ,אבל כשכבר במילא יוצא משם ,מה
זיוה הוא הדרה' ,דהיינו שכולם נתפסים תועלת לדעת כי פנה זיוה והודה והדרה.
אחר הצדיקים ומרגישים כי הוא הודה הוא איתא בתניא )פי"ג( עה"פ 'שפת אמת תכון
זיוה הוא הדרה ,אזי גם כשיצא משם עדיין לעד ועד ארגיעה לשון שקר' )משלי יב ,יט(,
עושה רושם ,דהיינו שכיוון שיש שברון לב דהיינו שדבר של אמת נשאר לעד ,וכגון אם
על שפנה הודה פנה זיוה פנה הדרה על כן היה לו שבת טובה הוא נשאר לעד ,ואם
נשאר רשימה מן הצדיק ,כי נזכרים האיך הכל חולף ועובר זהו סימן שאינו אמת ,וכן
היה נראה הצדיקים הראשונים ,כיצד היה תפילה טובה נשאר לעד ,וכן אם אחר
נראה כשהרבי היה נכנס לאמירת 'שלום הלימוד יש לו יותר יראה מהשי"ת הרי זה
עליכם' ,האיך היה נראה כשהיה אומר בכלל 'שפת אמת תכון לעד' ,ואם אינו
תורה והאיך היה נראה כשהיה מתפלל נשאר מאומה הוא בבחינת 'ועד ארגיעה
תפילה ,על כן אפילו שכל אלו כבר אינם לשון שקר'.
אבל נשאר הרושם.
אעפ"כ אומר התניא על מדריגת הבינונים
שהריני קורא עליהם 'שפת אמת תכון לעד',
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א ה"ה הגה"צ ר' אברהם שמואל שטערן זצ"ל.
יז רשפי אש
אחריו אמן והלא לכאורה כאן הוא סיום עוד כתוב בפרשת השבוע 'ויקץ יעקב
הברכה ,אלא שיש אנשים אשר בעוו"ה אין משנתו' )פסוק טז( ובמדרש אל תקרי משנתו
זה שבח להם שהעביר שינה מעיניהם אלא ממשנתו .ולכאורה אפשר להקשות כי
ותנומה מעפעפיהם ,על כן אין יכולים אם רצתה תורה לומר שהקיץ ממשנתו
לענות על זה אמן ,אלא מאי ,אימתי טוב שישב ולמד י"ד שנים בבית עבר היה יכול
הוא' ,שתרגילנו במצותיך ודבקנו לכתוב בפירוש 'ממשנתו' ,ומדוע כתב
במצותיך' ,כשהוא קם ורוצה ללמוד ולעבוד 'משנתו' ודרשינן 'ממשנתו'.
את ה' ,אז הקימה הוא דבר טוב ומברכים וי"ל בהקדם ביאור הפסוק 'בקר ויודע ה'
על זה 'הגומל חסדים טובים לעמו ישראל'. את אשר לו' )במדבר טז ,ה(' ,בקר' אותיות
ובמה שאדם אוחז באמת אפשר להרגיש 'קבר' ,דשינה הוא אחד משישים שבמיתה
בעת קומו משנתו ,כי כל היום אי אפשר )ברכות נז ,(:על כן מברכים בבוקר 'ברוך
לדעת בבירור ,כי לפעמים יש לו מורא אתה ה' ,המחזיר נשמות לפגרים מתים',
מבשר ודם וכדומה ,אבל בעת התעוררתו והנה אם היו מעוררים את המתים היו כולם
משינתו בבוקר אז אינו עושה רק מה שהוא ממהרים לקום ולברוח מהקבר ,כי רוצים
אוחז בזה באמת ,ואז נודע אם כנים אתם להתפלל וללמוד ולעבוד את ה' ואילו
לעבדו בלבב שלם וזהו 'בוקר ויודע ה' את במתים חפשי ואין יכול לעשות כלום ,והיו
אשר לו'. שמחים שיכולים לחזור ולעבוד את ה'.
ובזה יבואר המדרש שבפסוק כתוב 'ויקץ ואם כן מובן מעצמו כי בר ישראל שנשכב
יעקב משנתו' כי אכן פשוטו של מקרא לישן ביראת שמים כשידיו תחת מראשותיו,
שהקיץ משינתו ,אך המדרש בא לפרש ואינו מדבר דברים בטלים ,ואינו מדבר
האיך יכולים להקיץ מהשינה' ,אל תקרי בכלל אחר קריאת שמע וכ"ש אחר המפיל,
משנתו אלא ממשנתו' ,שאין יכולים להקיץ ונרדם מתוך ספר מוסר או ספר חסידות,
מהשינה רק אם הוא משכים למשנתו במילא כשמקיץ משנתו רוצה לברוח
ולומד קודם השינה כך אפשר להקיץ מהקבר ,שהשינה הוא כקבר והוא ממהר
מהשינה. להימלט מהקבר כדי ללמוד ולעבוד את ה',
אך אם אינו ממהר לקום הרי זה סימן כי
הוא בכלל רשעים בחייהם קרויים מתים
עי"ל על דבר המדרש' ,ויקץ יעקב ח"ו ,והוא עובר ממיתה למיתה ואין לו
'ממשנתו' ויאמר אכן יש ה' במקום הזה', נפק"מ אם מיתה זו או מיתה אחרת.
ע"ד שאמרנו בשבת עה"פ 'מטל השמים וכן אומרים בדרך צחות כי על ברכת
ומשמני הארץ' ,כי כל מה שלומדים, 'המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי' אין
'המפקיד' או 'שור שנגח את הפרה' הכל הם עונים אמן ,ואינו מובן מדוע אין עונים
להבות אש יח
דברים בטלים ויכול לאכול כבהמה ולחפש סודות התורה וכל תיבה הוא רצון הבורא
מה ערב לחיכו ,הוא סימן שלא היה תלמודו יתברך שמו ,כדאיתא בתניא )פ"ה( כי כל
לדעת רצון הבורא ,כי אז היה צריך להרגיש הלכה שלומדים זו היא חכמתו ורצונו של
יראת שמים ,ואם אינו מרגיש יראת שמים הקב"ה ,שעלה ברצונו ,שכשיטעון ראובן
הרי זה סימן שלא למד למען השי"ת ,כי אם כך וכך ושמעון כך וכך ,יהיה הפסק ביניהם
היה לומד למען הקב"ה היה זוכה ליראת כך וכך ,ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר
שמים. הזה לעולם לבוא למשפט על טענות
וזהו 'ויקץ יעקב ממשנתו ויאמר אכן יש ה' ותביעות אלו ,מכל מקום מאחר שכך עלה
במקום הזה' ,שאחר הלימוד הוא מרגיש ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה
יותר את ה' ,ומרגיש כי ה' הוא שם אפילו כך וזה כך יהיה הפסק כך ,הרי זה משיג
שאנכי לא ידעתי מאומה ,זהו סימן ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של
שהתורה שלמד היה כראוי שזכה עי"ז הקב"ה.
להגיע לידי יראת שמים. וכדי לדעת אם אכן האדם זוכה ללמוד
משום שהוא יודע שזו היא רצון הבורא יש
שלושה סימנים לדבר ,סימן אחד לזה הוא
מבקשים מהשי"ת שיעזור הלאה כמו שעזר 'חיים שיש בהם אהבת תורה' ,כמו שאני
עד עכשיו ונעשה כאן מקום תורה ,ועוד אומר החילוק בין ספרי המוסר שלומדים
קודם בריאת העולם בחר ה' את המקום המתנגדים ובין ספרי חסידות ,שאם
הזה שיהיה שם ישיבת תורת חסד ,ומקום לומדים מוסר כמו שלומדים המתנגדים אזי
זה נבחר למקום תורה מעת בריאת העולם, 'מוכרחים' להיות יהודי ,ואם לומדים ספרי
שיהיה שם ישיבה לעשות נחת רוח לה', חסידות 'רוצים' להיות יהודי ,ואם עושים
וכולם יתקנאו בהם שנמצאים מחוץ לעיר הכנה אז יש רצון לזה ,יש אהבת תורה.
והבחורים אין להם אלא תורה וגדלים הדבר השני שאין מפסיקים באמצע
בעבודת ה' ובמידות ,אשר זהו אחד הלימוד ,כמו שאומר הרבי בעל התניא
מהדברים שהישיבה צריכה להכנים )פל"ז( דבשעת הלימוד הוי כמו שקוראים
בבחורים ,לעדן אותם שיהיו בעלי מידות, להקב"ה לבוא אליו ,כביכול כאדם הקורא
כי זהו תכלית התורה. לחבירו שיבא אליו ,ואם הוא נפנה לדבר
ויעזור ה' שימשיך גם הלאה בברכה עם חבירו אפשר להבין איזה עלבון גדול
וסייעתא דשמיא ולא ישלוט בהם עין הרע, הוא כביכול להשי"ת.
ויעזור ה' לכל הבחורים שצריכים למצוא והעיקר הוא ,שאחר הלימוד הוא אוכל
את זיווגם ויתן להם חן וחסד ,כי כשבני באופן אחר ומדבר אחרת ,כי אם כשמסיים
ישראל מתקבצים יחד הרי זה עת רצון, את חק לימודו סובר הוא שיכול כבר לדבר
יט רשפי אש
ויעזור ה' שבחורים אלו ובחורי כל הישיבות ויעזור ה' לכל מי שצריך חברותות טובות,
וכל בני ישראל יחד נזכה כולנו לקבל פני ולמי שצריך שיטע בו ה' אהבת התורה,
משיח צדקנו בב"א. ולמי שצריך רפואה יהיה לו רפואה שלימה,
להבות אש כ
מתוך דא"ח רעוא דרעוין פרשת ויצא תשפ"ב לפ"ק
עצמו ברוחניות ,כך הוא מרחיק את עצמו בשבת קודש משביעים את האדם בקדושה
מן העבירה ,ומשל לכוס שהיא מלאה מים ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה )בראשית
אשר ממילא אין יכולים מרעין בישין כח ,י( .יתבאר בהקדם מה שפירשו בספה"ק
להכנס בכוס ,אך אם תתרוקן הכוס מן על מאמר חכמינו ז"ל )נדה ל (:שבשעה
המים ,שוב לא תהיה שמירה לכוס מהן, שיורדת נשמתו של האדם לזה העולם,
ויכולים לחלחל לתוכו .והנמשל מובן ,כי 'משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע',
כאשר ממלא האדם את מוחו ומחשבתו שהוא מלשון 'שביעה' )בשי"ן שמאלית( ,כי
ב'מים' – 'ואין מים אלא תורה' ,והכל מלא השי"ת משביע את האדם בכל צרכו -צרכי
בקדושת התורה ,ממילא אין מותיר דריסת הגוף וצרכי הנפש ,על מנת ש'תהי צדיק' –
רגל לכל מיני תאוות ומחשבות זרות להכנס 'ואל תהי רשע' .ולא רק שלא יהיה 'רשע'
בתוכו. גס האוכל נבילות וטריפות וכדו' ,אלא כי
אף מי שלא עוסק בתורה נקרא 'רשע',
כדדרש בתניא )ליקוטי אמרים ,פ"א( על פי
הטעם שהקדים יעקב אבינו ללמוד תורה דברי הגמ' בחומר מי שאפשר לו לעסוק
בבית שם ועבר בתורה ואינו עוסק ,אשר פשיטא שהוא
הנה כבר דקדקו בספרים הק' ,על כך שנקרא רשע.
שנתעכב יעקב בבית שם ועבר במשך י"ד ועל פי זה נראה לדרוש הכתוב דידן ,כי
שנה )עיין רש"י בראשית כה ,יז( ,דהלא שליחות 'שבע' נדרש בב' לשונות ,הן על מספר
יצחק את יעקב לחרן היה על מנת שינשא, 'שבע' ,והן מלשון 'שביעה' ,כי השי"ת נתן
וא"כ למה לא עשה יעקב כשליחות אביו לישראל את השבת ביום ה'שביעי' ,שאז
מיד ,אלא נתעכב בחרן במשך י"ד שנה. 'משביעין' את האדם בתורה ויראת שמים,
ויבואר בהקדם מה שדרש הרה"ק רבי וכחות אדירים לנפש ולגוף לעבוד את
מנחם מענדל מרימנוב זיע"א על מה השי"ת ,ובזה 'וילך חרנה' מסתלק החרון
שנאמר באברהם אבינו אחר עקידת יצחק אף.
)בראשית כב ,י( 'וישלח אברהם את ידו ויקח וזהו כלל ברור ,כי כמה שמשביע האדם את
כא רזא דאמונה
שם ועבר ,כי דייקא כאשר עמד בפרק זה את המאכלת לשחוט את בנו' ,כי הנה
שקודם הנישואין ,ידע שאי אפשר להעמיד הצדיקים משעבדים את גופם וחושם
בית בישראל ולזכות לדורות ישרים לולא לעשות אך ורק את רצונו יתברך ,עד
זה שהאדם ספוג בקדושת התורה ,כי הלא שאבריהם מתנועעים מאליהם לעשות
כל מטרת הנישואין היא להקים בית של מצוות ומעשים טובים ,ועל כן כאשר עמד
תורה ,בבנים ובני בנים עוסקים בתורה אברהם אבינו לשחוט את בנו ,לא התנועעה
ומצוות ,ועל כן מן ההכרח שיוקדם לזה ידו מאליה לעשות פעולה זו ,כי הרי לא
תורה וירא"ש .ועל כן קודם שעמד יעקב היתה המצוה על השחיטה ,ומשום זה
אבינו להקים את ביתו ולהוליד את י"ב הוצרך אברהם אבינו בעצמו לשלוח את ידו
השבטים ,הקדים קודם ללכת אל בית שם לקחת את המאכלת.
ועבר לינוק שם מלוא חפניים תורה ויראת
והנה גם יעקב אבינו שאחז בדרך אבותיו
שמים.
הק' ,היו איבריו מתנועעים מאליהם לעשות
רצון השי"ת ,ועל כן אמנם שיצא יעקב
אבינו כשפניו לחרן על מנת לישא אשה
לימוד התורה מתוך ענוה ושפלות
כציווי אביו ,אך ראה שרגליו הולכות
עוד דרש אאמו"ר זיע"א על מה שכתוב מאליהן לאהל שם ועבר על מנת ללמוד את
)פסוק טז( 'ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש התורה הק' ,כי היו הולכות מאליהן על מנת
ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי' ,ואיתא לקיים רצונו ית"ש ,על כן אף שלכאורה
במדרש )בראשית רבה סט ,ז( 'ויקץ יעקב היתה הסברא נותנת שמוטב יהיה שבזמן
ממשנתו' רבי יוחנן אמר ממשנתו .וביאר הזה ישלח ידו במשא ובמתן ,על מנת
בזה על פי דברי הרמב"ם 'תכלית הידיעה שיבוא להתקשרות השידוכין וסכום הגון
שלא נדע' .כי הנה כאשר עומד האדם באמתחתו ,כדרך שהיה בעת זיווג הוריו
ממשנתו ,ורוצה לבחון אם הלימוד הוא שהביא אליעזר לרבקה מתנות יקרות ,אך
לרצון לפני ה' ,יראה אם יש בו בחינת עכ"ז כיון שראה יעקב שכך הוא רצונו
'ואנכי לא ידעתי' ,אשר זו היא תכלית ית"ש שילך ללמוד תורה ,וזאת על פי
הידיעה שלא נדע. תנועת רגליו שהלכו אל בית שם ועבר,
והרחבת הביאור בזה ,כי לכאורה אחר ביטל את מחשבתו ורצונו על מנת לקיים
שקונה האדם חכמה בתורה ,ויש לו ידיעות רצונו ית"ש ,והלך לבית שם ועבר ללמוד
רבות בכל מיני הלכות ודינים ,יכולה לבוא תורה במשך י"ד שנה.
בלבו הרגשה ,שהנה הוא בודאי חשוב
מפלוני זה שלא קרא ולא שנה ,אך מחשבה
זו לא טובה היא ,כי בכך בא האדם לידי ואאמו"ר זיע"א דרש על הליכת יעקב לבית
להבות אש כב
ובשברון לבבו ישא תפילה לפני השי"ת, גאוה .ועל כן הנכון הוא ,אשר לאחר
'מתי אזכה ללמוד תורה בקדושה וטהרה - שמתחדשים לאדם ידיעות בתורה ,צריך
ללמוד תורה רק לכבוד שמך יתברך'. הוא להעמיק במחשבתו את בחינת 'ואנכי
לא ידעתי' ,שיחשוב עצמו 'הנה אני כבר בן
שלושים או בן ארבעים ,ועדיין לא היתה לי
תכלית ירידת הנשמה הטהורה לזה העולם ידיעה בענין פשוט זה עד עתה ...איך כליתי
לבנות משכן לשכינה שנות נעורי להבל ולריק'...
כי זה תכלית כל ירידת האדם לעולם הזה וכאשר יש לו לאדם בחינת מחשבה זו ,אז
לעבוד את השי"ת באמת ובתמים וללמוד 'אכן יש ה' במקום הזה' ,הרי שהיה לימוד
תורה בהתמדה גדולה ,ולהתפלל לפניו התורה שלו לשם שמים ,כי לימוד התורה
בהתלהבות ,ולא ירדנו לזה העולם על מנת הנעשה מתוך ענוה ושפלות ,היא העבודה
לענג הגוף בתאוות ותענוגים ,כי לא לחנם הרצויה.
המשיך השי"ת נשמה קדושה -הנשמה ובזאת למודעי ,כי דוקא לימוד כזה הנעשה
הטהורה שמכסא הכבוד חוצבה ,אל העולם מתוך ענוה ושפלות יש בו כח לשמר את
הזה התחתון. האדם מן החטא .כי הרבה לומדי תורה
ומשל למה הדבר דומה ,למלך רם ונישא תמהים ,דהלא ידוע על התורה הק' שיש בה
ששלט על ממלכה גדולה ,וחפץ היה כח להציל את האדם מן החטא ,וא"כ למה
להרחיב הנהגתו אף על המדינה שהיתה אף בהם יתכן לפעמים דבר מכשול רח"ל,
מעבר לים ,אשר עדיין לא היתה בשליטתו, אך אינם יודעים שסגולה זו קיימת רק
על כן גמר בדעתו לשלוח את בנו אהובו בלימוד התורה הנעשה מתוך ענוה ,ולא
יחד עם עוד הרבה עבדים ומשרתים ,על מתוך גאוה ופניות ,והם ,כיון שיש להם
מנת להשליט את עול מלכות המלך על בני בלימוד התורה כל מיני פניות חיצוניות,
המדינה ,ולבנות לו שם ארמון מפואר, שלומדים על מנת להיות 'גדול' בתורה
שיוכל המלך לבוא שמה מפעם לפעם. וכדו' ,ואינם שמים על לב את המטרה
היחידה שבלימוד התורה לעשות רצונו
אך כאשר בא בן המלך שמה ,ראה שבני
המדינה נמוכים מאוד משפת המלוכה ,וירד ית"ש ,על כן אין התורה משפיעה עליהם
הוא לדרגתם כדי שיוכל לבנות עמם את להנצל מן החטא.
המלוכה ,אך כיון שהיו אנשים נמוכים אמנם מדריגה כזו ,לימוד התורה בלא
ושפלים מאוד השפיעו אף עליו משפלותם, פניות כלל ,היא מדריגה גבוהה ,אך לכל
ועם הזמן נהפך להיות כאחד מהם ,כשהוא הפחות ישתוקק האדם למדריגה זו' ,מתי
מתנהג ומדבר כאחד השפלים ,כרחוק יגיעו מעשי למעשי אבותי' )תדא"ר פכ"ה(,
כג רזא דאמונה
הוריד את הנשמה הקדושה מתחת כסא מזרח ממערב מהנהגות המלכות האצילות.
הכבוד לזה העולם ,על מנת שיקימו בני כל הימים היה משחק עמם בשפלותם,
ישראל 'פלטרין של מלך' בתוככי העולם כשהוא שוכח לגמרי מהתפקיד שהוטל
השפל הזה ,כדי שיהיה מקום משכן עליו ,להכשיר את בני המלוכה לקבל עול
לשכינה הק' שמה ,אשר ע"י קול התורה מלכותו ,ולבנות בעיר ארמון נכבד למלך,
והתפילה הנשמעים בבתי כנסיות ובתי ובינתיים ,היה השטח המיועד לבניית
מדרשות ,נעשה מקום משכן לשכינה הק', הארמון המפואר מלא בקוצים ועשבים,
כדכתיב )שמות כה ,ח( 'ועשו לי מקדש ומהלכים בו נחשים וכל מיני מרעין בישים.
ושכנתי בתוכם' ,אשר לשם כך נבנו בתי כעבור זמן שלח המלך שליחים לאותה
מקדש מעט ,על מנת שישרה השי"ת בהם מדינה לבדוק בדבר המלוכה ,וראו
– בתוכנו ,ואפי' מי שאינו מתמיד או עובד השליחים את כל אשר נעשה ,חזרו לספר
כל כך ,לכל הפחות יפקוד בתי מקדש מעט למלך בצער נורא ,כי לא רק שלא התחילה
הללו כפי יכולתו ,על מנת שיעשה מצידו בניית הארמון כלל ,והקרקע המיועדת
לבנות המשכן לשכינה ,כדאיתא בזוה"ק לבניית הארמון מלאה בקוצים ונחשים,
שאף כשלומדים לכל הפחות תיבה אחת אלא כי אף בן המלך היקר והנכבד נסחף
מפרשת השבוע זוכים לבחינת 'רגלי ונעשה כפשוטי העם ,וכל הליכותיו כאחד
השכינה'. הריקים .החל המלך לבכות בכיה גדולה
אך כאשר נמשכים בני ישראל לתאוות ונוראה על מר הגורל ,כי לא רק שלא נעשה
ותענוגי עוה"ז ,ומניחים חיי עולם הבא כלל בענין המלוכה שם ,אלא אף בן המלך
תורה ויראת שמים ,ופונים לעסוק בחיי שהועידו לו גדולות ונצורות נאבד יקרו
שעה ,ולא רק זו ,אלא אף מתלכלכים ונעשה כאחד הריקים ,במסתרים תבכה
בחטאים רח"ל ,הרי הם דוחקים רגלי נפשו מאנה הנחם.
השכינה ,כי בכל עת שפוגע האדם בכבוד ברם ,אהבת המלך אל בנו אהובו אינה
התורה ונכשל בעבירה ,הרי הוא פוגע בטלה ,והוא יושב וחושב מחשבות כיצד
כביכול בשכינה בעצמה .ומכל זה נגרם להשיב את בנו אהובו ,ואחר שיתוודה בנו
צער עצום ונורא למלך מלכי המלכים לפניו ויתחרט על פשעו ,כי אז בודאי ימחול
הקב"ה ,אשר לא רק שהמשכן המקווה אינו לו על כל אשר גרם לו ,וישיב אותו על כנו
מוקם ,אלא אפי' בן המלך עצמו – כל אחד כבתחילה.
ואחד מישראל שיש לו חלק אלוה ממעל,
נתדרדר ונתערב בזוהמות העולם.
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
והנה כל אחד מישראל נושא עיניו השמימה
לבקש ישועות ורפואות ,זיווגים הגונים, והנמשל ,המלך מלכי המלכים הקב"ה
להבות אש כד
שאומרים בברכת ישתבח 'הבוחר בשירי פרנסה בריוח ,אך אם הוא עצמו גרם
זמרה מלך יחיד אל חי העולמים' ,כי ע"י לדחוק רגלי השכינה ,אם בחטאים שבין
'שירי זמרה' זוכים להתקשר אל ה'מלך יחיד אדם למקום אם שבין אדם לחבירו ,איך
אל חי העולמים' .ובזה צריכים אנו לנצל יצפה לישועה ,כשהוא בעצמו כביכול דחק
את הכלים המיוחדים שנתן לנו השי"ת על רגלי השכינה ממקומה .וכן הוא בכלליות
מנת להתקשר אליו בתפילה ובשירה בבתי מקדש מעט ,אשר ע"י הדיבורי חול
וזמרה. שמדברים בהם ,דוחקים את השכינה מבית
אך עיקר המטרה היא להשפיע על כל ימות מקדש מעט ,ובזה כאשר בא האדם וזועק
השבוע את קדושת השבת ,למען יזכה כל אל ה' בבתי מקדש מעט ,ואינו נענה ,הוא
השבוע להיות קשור ודבוק לאילנא דחיי, מתפלא למה אין תפילתו נענית ,אך בידוע
וכמו שאומרים )במוצאי יום כיפור( 'שובו לכם כי השכינה כביכול פנתה משם ע"י
לאהליכם ומלכיכם בראשיכם' ,כי עיקר הדיבורים שדיבר בעצמו בבית הקדוש.
ענין הימים הגדולים הוא על מנת להשפיע ומדה טובה מרובה ,שיעמול האדם בכל
על שאר ימות השבוע ,כאשר שב האדם כוחו לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו,
לביתו שיהיה גם אז 'מלכיכם בראשיכם', כי לכך נוצרנו ,ולהתגבר על כל הנסיונות
אשר אם ייקרה דבר נסיון לידו ,אם בחטא שגורם היצר הרע ,אך כיון שהתורה כבר
קל אם בחטא חמור חלילה ,יהיה לו כח אמרה )שמות כג ,כה( 'ועבדתם את ה'
להתגבר על היצר הרע .וכן יזכה ע"י אלקיכם' ,לעבוד את השי"ת בכל הכח,
ההתלהבות בשבתות וימים טובים, ולשבר את כח הקליפה ולהתגבר על כל
להשפיע על בניו מאור היראה והקדושה, הנסיונות ,הרי שענין זה שייך בכל דור ודור
למען ילכו אף הם בדרך טובים. עד הדור הזה ממש ,וכל אחד מישראל יש
ויזכור תמיד בכל ימות השבוע ,את טעמו בכוחו לעבוד את השי"ת בכל לב ונפש,
הערב של לימוד התורה בהתמדה ,תפילה לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו ,וכפי
עריבה בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה', מה שהאדם זוכה לקדש את איבריו וגידיו
ותהיה יראת ה' תמיד על פניו .ולא יהיה כן הוא זוכה לעשות משכן להשי"ת.
כאלו ההולכים בשרירות לבם ,ורק בעת
צרה נזכרים מהשי"ת לבכות אליו בצרתה המשכת אור קדושת השבת על ימות
להם' ,רבש"ע ,אבינו מלכינו ,הושע אותנו השבוע
בישועה אמיתית' ,אשר אז אומר להם
והנה כאשר זוכים להתקדש בקדושת
הקב"ה 'אם מלכא אנא' מדוע לא באתם עד
השבת ,ולזמר שירות ותשבחות לאל חי ,כי
כה.
אז זוכים להתקשר אל אבינו שבשמים
באמת ,כדאיתא ב'דברי ישראל' על מה
כה רזא דאמונה
כנישתא חדא יחזרו בתשובה לפני השי"ת, השי"ת מצפה לעבודת בית המקדש
כי אז תיכף ומיד יבנה בית המקדש .בני כי הנה הקב"ה מצפה עד מאוד לעבודת בני
ישראל החביבים ,כאשר זימנה אותנו ישראל ,שנשוב לעשות לו נחת רוח
ההשגחה לפונדק אחד ,בודאי הרי זה כבראשונה ,כמאמר הכתוב )מלאכי ג ,ז(
בהשגחה פרטית על מנת שנתחזק כולנו 'שובו אלי ואשובה אליכם' ,כי בזמן שהיה
יחד כאיש אחד ,על מנת שנוכל לקבל פני בית המקדש קיים היו הקרבנות עולים
משיח צדקנו במהרה בימינו ,אך לשם כך לריח ניחוח לה' ,ובפרט בעת המועדות
צריכים להתחזק באמת בחרטה אמיתית על כאשר היו בני ישראל עולים לרגל להקריב
העבר ,וקבלה איתנה על העתיד .כי הנה קרבנות לה' .בחג הפסח היו מקריבין את
הוא עומד אחר כתלינו ,כפי שאנו רואים קרבן פסח ואומרים הלל בשמחה והודיה
כמה סימנים שעת הגאולה ממשמשת ברוב עם ,ובחג הסוכות שמחים כל ישראל
ובאה ,אחר הצרות הנוראות שעברו עלינו בשמחת בית השואבה ,כי לא היתה שמחה
במשך השנתיים האחרונות ,ואם נתחזק גדולה כמו שמחת בית השואבה.
ביראת ה' ,אז נזכה לראות במהרה בעת
שוב ה' לציון וירושלים. אך לדאבוננו תמו כל אלה ,כאשר מפני
חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל
ונעורר רחמים על גלות השכינה ,אשר 'עמו אדמתנו ,וכדדרשו הצדיקים זיע"א אשר
אנכי בצרה' ,ו'שכינתא בגלותא' ,אשר בשל עיקר ההרחקה תלויה בנו ,על דרך משל
התארכות הגלות ובסיבת זה שאין אנו הבעל שברח מאשתו ,אשר בידוע שכל זמן
מכינים עצמנו לגאולה ,נמנע השי"ת שהאשה עדיין ממתנת לבעלה ומצפה לו,
מלגאלנו ,ונגרם מזה חרון אף גדול ונורא. סופה שיחזור אליה בעלה ,אך כאשר
ועל כן אומרים אנו קמיה מלך מלכי נתייאשה האשה מבעלה ,שוב לא יחזור
המלכים 'השיבנו ה' אליך ונשובה' -אנו אליה .וכן הוא בזמן הגלות ,כי באמת בית
נשוב אליך באמת ,ואז גם נזכה לראות המקדש קיים בשלימותו ,כדאיתא שכאשר
בשובך לציון. יבנה בית המקדש השלישי ,ירד הוא
בשלימותו בבת אחת ,וכן ידוע שבכל יום
ויום מקריבים קרבנות בשמי מעל .אלא
כל עבודת האדם תלויה בשמירת הקדושה שהחסרון הוא בנו ש'נתרחקנו מעל
והנה העיקר צריך להקפיד על ענין אדמתנו' ,אשר נתייאשנו משכינת כבודך,
ה'קדושה' ,אשר ציונו בתורה הק' )במדבר טו, והרחקנו עצמנו מעבודת הקודש ,אשר
לט( 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי בשל כך חסרנו כל אלה.
עיניכם' ,להתנהג בקדושה וטהרה בכל ואכן היה מרגלא בפומיה של אאמו"ר זיע"א
הענינים ,לשמור על הדיבור ועל העינים, בשם הזוהר הק' )זוהר חדש מ ,(.דכאשר
להבות אש כו
שטארקע תורה' ,ותו לא ,ויחזרו אחר כך לנטור המחשבה מכל משמר כי הלא כבר
לעסקיהם כפי שהיו ,אלא כי מטרתי שיהיו פירש מרנא הבעש"ט הק' זיע"א דהיכן
בחורי ישראל מצויינים בקדושתם ,וכל שמחשבתו של אדם שם הוא .כי בידוע
רואיהם יכירו כי הם זרע ברך ה' .וכמו שבמידת ה'קדושה' תלויה כל עבודת
שהיה אאמו"ר זיע"א מספר על ישיבתו של האדם ,כי הסיבה שהאדם לפעמים נסתם
הגה"ק רבי יוסף צבי דושינסקיא זיע"א, מוחו מלהתפלל או ללמוד ,זהו בשל כך
אשר בעת שהיו נוסעים הבחורים לביתם שהמח טרוד ועסוק בתאוות ובהבלי
אחר חדשים ארוכים של לימוד במחיצתו הבלים.
הק' ,והיו נוסעים יחד עמם ברכבת בחורים
ובזאת כאשר עומדים כאן בחורי ישראל
רבים מכל מיני ישיבות ,היה כל אחד יכול
היקרים מפז ,נרחיב בענינים אלו ,ואמנם
להראות באצבעו מי מהם הוא תלמיד של
שמאוד קשה לדבר על ענינים אלו ברבים,
מהרי"ץ דושינסקיא ,כי היה ניכר עליהם
אך אין ברירה ,כי צריכים הבחורים לנטור
בקדושתם .וכן רצוני שיהיה ניכר על כל
על קדושתם על מנת לעבוד את ה' באמת.
אחד מכם ,ויראו באצבע 'הנה בחור ירא
כי הנה מצינו באאמו"ר זיע"א בעת שהחזיק
שמים המלא וגדוש בתורה ויראת שמים',
ה'ישיבה' ,אשר היה שומר מאוד מכל
וזאת בכח הדיבורים שיעשו רושם בלב
משמר על ארחות הבחורים בעניני קדושה,
פנימה.
בראשונה היה מקפיד מאוד לגבי חדרי
וכן האברכים צריכים להתחזק בענין 'קדש השינה ,לבל ישב בחור על מיטת חבירו,
עצמך במותר לך' )יבמות כ ,(.אשר בכך תלוי ואם מצא בחור שעובר על הוראתו זו,
כל הנהגת הבית ועתיד הילדים ,כדדרשנו סילקו תיכף ומיד מהישיבה ,וזהו על אף
כמ"פ על מה שכתוב )תהלים קיב ,א( 'גבור שהיה זה בחור מושלם בתורה ,כי כיון
בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך' ,כי ע"י שהיה בחור זה מיקל ראש בענין זה ,הבין
שהאב הוא 'גבור בארץ' – גבור הכובש את שראשו של בחור זה מונח בתאוות רעות.
יצרו ,אז זוכה ש'יהיה זרעו – דור ישרים
יבורך'. וכן היה מקפיד מאוד שלא יגע בחור בגוף
חבירו ,עד כדי כך ,שפ"א כאשר ראה בחור
העובר על הוראתו זו ,בא אאמו"ר מאחוריו
ברכות הקודש ובחזקה השיב את יד הבחור למקומו .וכל
זה על מנת שיתרחקו הבחורים מן החטא,
יעזור השי"ת שנזכה לבחינה שפתחנו בה
לבל יכשלו אם באונס אם ברצון.
'ויצא יעקב מבאר שבע' -שנשכיל לשׂבוע
מקדושת השבת ,ולא להעביר את השבת וזאת למודעי ,כי אין מטרתי בדברים אלו,
להבל ולריק ,אלא לישב באסיפת מרעים שיפטירו השומעים אחר השל"ס שהיה 'א
כז רזא דאמונה
בכל מקום שהם ,וכל התפילות והבקשות בשבת קודש ,ללמוד ספרי חסידות ולזמר
יתקבלו לטובה ולברכה ,ובכח השבת קודש שירות ותשבחות ,ונקוה שעי"ז יתקיים
יושפע כל אחד ואחד בכל הנצרך ,בפרנסה 'וילך חרנה' שיוסר ה'חרון אף' מעל עם
בריוח ,תורה וגדולה במקום אחד ,שמירה ישראל ,ויאמר הקב"ה לצרותינו די.
עליונה בבית ברוחניות ובגשמיות ,זיווגים
הגונים לבנים ולבנות תיכף ומיד ,ותהא אבינו מלכינו חוס ורחם עלינו והושיענו,
השעה הזאת שעת רחמים להוושע בזרעא הבט נא וראה את בניך רחומיך החוסים
חיא וקיימא בקרוב ממש ,ישועות ורפואות בצל קדושת השבת אף שעות טובא לאחר
ברוחניות ובגשמיות ,עדי נזכה בקרוב צאת השבת ,ומשתוקקים להתדבק
לקבל פני משיח צדקנו ,ותחזינה עינינו ולהתקשר אליך באמת .ובודאי ישפיע
בשובך לציון ברחמים ,אמן. השי"ת רחמים וחסדים על כל בני ישראל
ג חומש רש"י
וואס איך האב געשפירט שבת קודש? ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה )בראשית
די זעלבע זאך זעט מען אין דעם וואס דער כח ,י( .זאגט רש״י :יצא ללכת לחרן .רש״י
מאור ושמש )פרשת יתרו( ברענגט ,אז איז מדייק דא אויף די ווערטער "וילך
יעדער מענטש האט אין זיך מוחין דגדלות חרנה" .איז ער דען שוין געגאנגען קיין
און מוחין דקטנות .מוחין דגדלות מיינט חרן? ער איז דאך נישט גלייך געגאנגען
אזוי :אמאל שטייט א מענטש אויף צופרי, קיין חרן .ער איז דאך געווען פערצן יאר
ער עפנט אויף דעם סידור און הייבט אן צו ביי שם ועבר .נאר וואס דען? "יצא ללכת
זאגן ברכת התורה .בשעת ער זאגט ברכת לחרן".
התורה ,שפירט ער א מוראדיגן טעם אין די דער פשט איז אזוי.
ברכת התורה .ער הייבט אן צו זאגן אשר דער זיידע ז״ל האט אמאל געזאגט א פשט
קידשנו במצוותיו וציונו לעסוק בדברי אויף דעם וואס די ספה״ק זאגן ,אז הכנה
תורה .נאכדעם ליינט ער קריאת שמע ,און למצוה איז א חלק פון די מצוה ,און אמאל
ער שפירט א מין חיות ,א מין דביקות .דאס איז עס אפילו גרעסער ווי די מצוה.
איז ווען דער אייבערשטער העלפט ,אז א פארוואס פעלט אויס הכנה צו א מצוה?
מענטש האט מוחין דגדלות. מען קען עס פארשטיין מיט דעם וואס מיר
נאכדעם איז דא א מציאות אז א מענטש זעען זייער אסאך מאל .עס קומט א יום
האט מוחין דקטנות .וואס הייסט? ער טוב ,ראש השנה ,יום כיפור אדער סוכות,
שטייט אויף צופרי ,און ממש שפירט ער אז און מען שפירט א טעם אין יום טוב .מען
ער קען נישט ארויסזאגן קיין ווארט פון האט געשפירט א שטיקל חיות .אבער גלייך
מויל .ער הייבט אן צו זאגן מודה אני נאך יום טוב גייט עס אריבער ,און מען
לפניך ,און ער טראכט" :רבונו של עולם, פאלט צוריק .די זעלבע זאך איז אמאל ווען
וואס איז מיט מיר? לאמיר זיך בעסער עס קומט שבת .מען דערהייבט זיך אין
צוריק לייגן שלאפן .איך קען נישט ,ס׳איז שבת קודש ,עס ברענט ,עס פלאקערט.
צו שווער פאר מיר ".די לעבן פייניגט אים. אבער מוצאי שבת ,ווען עס קומט זונטאג
ער עפנט אויף א סידור און וויל זאגן ברכת און מען גייט צוריק אין בית המדרש און
התורה ,אבער ער הייבט אן צו טראכטן ביי אין ישיבה ,שפירט מען גארנישט ,נישט
זיך :פארוואס האט מען געמאכט אזויפיל קיין חיות .מען טראכט :וואו איז מיין חיות
דברי אלוקים חיים ד
תירוץ איז דורך הכנה .דורכדעם וואס ער ברכות און אזויפיל דאווענען? מ׳דארף נאך
גרייט זיך אן צום שבת ,מאכט ער די כלים, זאגן פון פארנט ,און מ׳דארף נאך דאס ,און
כדי ווען די אור פון שבת קומט אראפ ,זאל מ׳דארף נאך ...ער קען נישט דערהייבן!
ער האבן די כלים צו מקבל זיין די אור ,און דאס ווערט אנגערופן מוחין דקטנות.
עס זאל זיך האלטן אויך שפעטער. דאס האט צו טון מיט זמנים .עס איז דא
בשעת מעשה שפירט מען די זעלבע ,אפילו מוחין דגדלות ,עס דאווענט זיך ,עס לערנט
ער האט נישט געמאכט קיין הכנה .דער זיך ,עס טוט זיך .נאכדעם איז דא א זמן פון
חילוק צווישן דעם וואס האט זיך מוחין דקטנות.
צוגעגרייט און דעם וואס האט זיך נישט דער הייליגער רבי ר׳ אלימלך ברענגט אין
צוגעגרייט איז ,אז ביי דעם וואס האט זיך פרשת אמור "להזהיר גדולים על הקטנים".
צוגעגרייט בלייבט דער טעם אויך 'להזהיר' איז א לשון פון אריינשיינען .ווען
שפעטער .ער שפירט עס אינמיטן ווינטער, א מענטש האט א גוטע צייט און ער שפירט
און ער קען זיך דערמאנען אינמיטן חודש א טעם אין אידישקייט ,א טעם אין עבודת
חשון אז ער האט געפילט א טעם אין ראש השם ,זאל ער דעמאלטס אויך געדענקען
השנה און א טעם אין יום כיפור .אלעס אז עס גייט אמאל קומען א זמן ווען ער
האט צו טון מיט די הכנה. וועט נישט שפירן דעם טעם .עס וועט
רש״י זאגט דא אז יעקב אבינו איז געגאנגען אנקומען צו דאווענען שחרית צופרי ,און
קיין חרן על דעת אז דארט גייט מען ער וועט נישט האבן קיין געדולד.
אוועקשטעלן א כלל ישראל .דארט האט און בשעת ער איז אין מוחין דקטנות ,זאל
מען געבראכן די קליפה ,אזוי ווי מען זאגט ער געדענקען די גוטע מינוטן וואס ער
ביי די הגדה" ,ארמי אובד אבי" )דברים כו, האט געשפירט ווען ער האט געהאט מוחין
ה( ,לבן ביקש לעקור את הכל .אלעס איז דגדלות .דאס וועט אים העלפן אז ער זאל
געווען דארט ,דארט איז געווען דער מקור. נישט ווערן פארלוירן בשעת מעשה פון די
יעקב אבינו האט געוואוסט וואס ער וויל קטנות.
און צו וואס ער גרייט זיך אן. יעצט ,וויאזוי קען מען מאכן אז א זמן פון
דערפאר זאגט רש״י "וילך חרנה" .איז יעקב עליה זאל זיך האלטן? וויאזוי קען מען
אבינו שוין טאקע געגאנגען קיין חרן? ניין! האבן די כוחות ,אז ווען א מענטש האט א
"יצא ללכת חרן" .ער האט אנגעהויבן די גוטע צייט ,למשל ווען עס קומט שבת און
הכנה ,די הכנה צו דער מצוה .עס האט אים ער שפירט א טעם אין שבת ,אדער ער האט
געדויערט פערצן יאר פון הכנה ,ביז ער געהאט א גוטן דאווענען און א גוטן
זאל אנקומען צו חתונה האבן מיט רחל און לערנען ,זאל ער אויך זונטאג ווייטער
מיט לאה ,אראפברענגען כלל ישראל ,און שפירן אזוי? וויאזוי טוט מען דאס? דער
ה חומש רש"י
דער זיידע ז״ל האט געפרעגט ,וואס איז אז כלל ישראל זאל זוכה זיין צו מקבל זיין
געווען די הוה אמינא פון יעקב אבינו? ער די תורה .אבער די הכנה האט געדויערט.
האט פארלוירן די בטחון? און וויאזוי האט דער עיקר עבודה פון א מצוה איז ווען מען
ער זיך שפעטער מחזק געווען?. גרייט זיך אן צו דער מצוה .און מען האט
נאר דער אמת איז ,יעקב אבינו איז שוין שוין געשמועסט ,אז מיט איין מצוה גרייט
נישט געווען קיין יונגערמאן דעמאלטס. מען זיך אויך אן צו נאך א מצוה .וויאזוי
ווען יעקב אבינו איז ארויסגעגאנגען ,איז גרייט מען זיך אן? מיט לערנען גרייט מען
ער שוין געווען דריי אין זעכציג יאר ,און זיך אן צום דאווענען .מיט דאווענען ,מיט
ער איז נאך נישט געווען חתונה געהאט. א גוטע תפלה און מיט א גוטע אהבה רבה,
ער איז געווען יעקב אבינו ,בחיר האבות, גרייט מען זיך אן צום לערנען נאכ׳ן
און ער האט געוואוסט אין וועלכע מלחמה דאווענען .מען האט אינזינען בשעת
ער דארף אריינגיין .אבער ער האט זיך מעשה :איך טו דאס כדי איך זאל קענען
געדארפט מחזק זיין .מיט וואס האט ער זיך אנקומען צו נאך א מצוה ,צו דער מצוה.
מחזק געווען? "אשא עיני אל ההרים" .איך
טו מיינס ,איך טו מיין השתדלות ,מיין
אחריות וואס איך האב צו טון .דאס טו איך, ויצא יעקב מבאר שבע .שטייט אין מדרש
און די איבריגע לאז איך פאר׳ן אייבערשטן. )בראשית רבה סח ,ב( ]רבי שמואל בר נחמן[
דאס איז טאקע געווען די הצלחה פון יעקב פתח ,שיר למעלות אשא עיני אל ההרים
אבינו. )תהלים קכא ,א(' ,אשא עיני אל ההורים' -
למלפני ולמעבדני' .מאין יבוא עזרי' -
אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה ,מה
שטייט ווייטער :ויפגע במקום )פסוק יא(. כתיב ביה )בראשית כד ,י( ויקח העבד עשרה
זאגט רש״י :לא הזכיר באיזה מקום ,אלא גמלים וגו׳ ,ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד.
במקום הנזכר במקום אחר ,הר המוריה דאס טייטש ,אז מיינע עלטערן ,ווען זיי
שנאמר בו וירא את המקום מרחוק )בראשית האבן א שידוך געטון ,האבן זיי געהאט
כב ,ד(. וואס צו געבן .אבער איך ,מאין יבא עזרי?
עס זענען דא וואס זאגן א פשט אויף דעם האט זיך אבער יעקב אבינו מחזק געווען
פסוק אז ויפגע במקום מיינט ,אז אסאך און געזאגט :מה אנא מובד סברי מן בריי,
מאל איז דא א מציאות וואס א מענטש חס ושלום ,לית אנא מובד סברי מן בריי.
שפירט ווי עס איז דא א וואנט נעבן אים. איך פארליר חלילה נישט מיין בטחון
ער זעט גארנישט ,ער האט נישט קיין שום אינעם אייבערשטן' ,אלא עזרי מעם ה׳'
לעכטיגקייט ,קיין שום אור. עושה שמים וארץ.
דברי אלוקים חיים ו
מען וואס א מענטש קען אויפטון מיט איין יעקב אבינו איז געגאנגען אויפ׳ן וועג ,און
ווארט תפלה! פלוצלינג איז געווען "כי בא השמש" .עס
נישט נאר דאס .א מענטש זאל זיך מתבונן איז געווארן טונקל .אויבן אויף האט נאך
זיין ,נישט נאר א ווארט ,נישט נאר א דיבור געדארפט זיין ליכטיג ,אבער פלוצלינג,
וואס א מענטש רעדט ארויס ,נאר אפילו אינמיטן ,ווערט טונקל.
במחשבה .די גמרא זאגט )שבועות כו ,ב( אז עס איז דא אמאל א מציאות אז א מענטש
א מענטש קען מקדיש זיין א בהמה האט אויסגערעכנט א געוויסן מהלך וואס
במחשבה. ער דארף טון .ער טראכט :אזוי איז ריכטיג,
די גמרא זאגט אז א מענטש גייט אריין אין און אזוי טוט ער .ער גייט דא ,ער גייט
א שטאל און טראכט אז "בהמה זו עולה". דארט ,אבער למעשה קומט עס אויס
ווערט די בהמה א עולה .מען לערנט עס אינגאנצן אנדערש ווי ער האט געוואלט.
ארויס פון דעם וואס עס שטייט אין פסוק ער שפירט ביי זיך אז עס איז טונקל ,ער
"ידבנו לבו" )שמות כה ,ב( ,אפילו אן א דיבור. שפירט א געוויסע טונקלקייט .יעצט ,וואס
איז די עצה ווען מען שפירט טונקלקייט?
לעניננו ,יעקב אבינו איז געווען אין א מצב
פון "כי בא השמש" .עס האט אויסגעזען דער ענין פון "ויפגע במקום" איז תפלה,
ממש טונקל .דעמאלטס" ,ויפגע במקום", אזוי זאגט רש״י" :אין פגיעה אלא לשון
האט ער מתפלל געווען צום אייבערשטן. תפילה".
עס איז דא א תפלה וואס א מענטש איז
מתפלל ווען ער איז אזוי פארלוירן און ער
מען זעט אז די אמהות זענען געווען האט נישט קיין ברירה .אזוי ווי די גמרא
עקרות .פארוואס? ווייל הקדוש ברוך הוא זאגט" :אפילו חרב חדה מונחת על צוארו
מתאוה לתפלתן של צדיקים )יבמות סד ,א(. של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים"
וואס מיינט דאס ,מתאוה לתפלתן של )ברכות י ,א( .מען זאל זיך מתבונן זיין .א
צדיקים? וואס איז די תאוה? וואס מיינט מענטש זאל אמאל טראכטן ,וואס מיינט
דאס? דער רבונו של עולם האט באשאפן איין ווארט תפלה? ווי לאנג דויערט עס
א וועלט פון רוחניות ,און ער האט משלשל ווען א מענטש האט ח״ו א שווערד אויף
געווען אסאך עולמות ,מער און מער ,ביז זיין האלדז ,און ער קען מער נישט זיין בין
עס איז געווארן דער עולם המעשה ,דער החיים ח״ו? ווייניגער ווי א רגע .און וועגן
עולם הגשמי .אבער דער רבונו של עולם די איין רגע זאגט די גמרא צוויי מימרות.
וויל נישט פארלירן דעם עולם הגשמי .ער איין זאך זאגט די גמרא" :אל ימנע עצמו
וויל אז עס זאל ווייטער בלייבן א קשר. מן הרחמים" ,און די אנדערע זאך זאגט די
וויאזוי ווערט דער שטארקסטער קשר? גמרא" :אל ייאש עצמו מן הרחמים" .זעט
ז חומש רש"י
מען זעט אן אינטערעסאנטע זאך .פון וואו דורך דיבור.
לערנט מען ארויס תפלה? זייער אסאך
מען זעט ,וואס איז דער חילוק צווישן
הלכות תפלה לערנט מען ארויס פון צוויי
בהמה ,חיה און א מדבר? דער חילוק איז
פלעצער .פון משה רבינו ,וואס האט
אין דעם וועג ווי אזוי א מענטש פארבינדט
מתפלל געווען כמנין ואתחנן תקט״ו
זיך איינער מיט׳ן אנדערן .דער
תפילות )רש״י דברים ג ,כג( ,און ער איז נישט
שטערקסטער וועג ווי אזוי א מענטש
נענה געווארן .נאכדעם זעט מען אז
פארבינדט זיך מיט׳ן אנדערן איז דורך
אברהם אבינו האט מתפלל געווען ביי
רעדן .דער רבונו של עולם וויל אז א איד
סדום ,און אויך דארט זעט אויס אז ער איז
זאל רעדן צום אייבערשטן .תפלה איז אן
נישט נענה געווארן .פונקט פון דארט
ענין פון דביקות' .נפתולי אלקים נפתלתלי'
לערנט מען ארויס דעם ענין פון תפלה.
)בראשית ל ,ח( איז א לשון פון תפלה ,אזוי
נאר וואס דען? דער רבונו של עולם וויל ווי רש״י ברענגט דארט ,און דאס איז א
דייקא אז א מענטש זאל וויסן ,אז אויך ווען לשון פון חיבור און דביקות ,אזוי ווי עס
עס קומט צום כח פון תפלה ,דארף ער טון שטייט וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל
זיינס .דער הייליגער תניא ברענגט א משל עליו )במדבר יט ,טו(.
אויף דעם .ער זאגט ,בדרך כלל איז די סדר
העולם אז ווען א סאלדאט איז מצליח אין זייער אסאך מאל זעט א מענטש אז ער איז
א מלחמה ,מאכט מען אים אין א העכערן מתפלל איינמאל ,נאכאמאל און נאכאמאל,
ראנג ,העכער און נאך העכער ,ביז ער אבער ער ווערט נישט געהאלפן .ער מיינט
ווערט א גענעראל ,און נאכדעם ווערט ער אז די תפילות גייען לאיבוד .פונקט
א שר. פארקערט! דער רבונו של עולם וויל פון
אים אזא מין עבודה ,אז ער זאל דארפן
אבער מען זעט אן אינטערעסאנטע זאך.
נאכאמאל מתפלל זיין .און דערפאר מאכט
עס איז דא אמאל א גוטער סאלדאט וואס
אים דער רבונו של עולם אז ער זאל
מען לאזט אים בלייבן אויפ׳ן מלחמה
אריינפאלן אין אזא מצב ,ווייל דער רבונו
פראנט ,און מען מאכט אים נישט העכער.
של עולם וויל זיך מיט אים מקשר זיין אויף
איי ,ס׳קומט אים דאך! ער האט שוין
אזא אופן .ער זאל אדורכגיין א שווערע
מצליח געווען ,ער האט געטון זיין ארבעט.
צייט און בעטן דעם אייבערשטן .אזוי
נאר וואס דען? וויבאלד בשעת ער איז ווערט ער זיך מקשר מיט׳ן אייבערשטן.
אויפ׳ן פראנט פירט ער גוט ,זענען אלע דעמאלטס דאווענט ער צום אייבערשטן
סאלדאטן אונטער אים מצליח .באמת געהעריג.
קומט אים טאקע אז מען זאל אים מאכן
פאר א העכערן ראנג ,א גענעראל און א
דברי אלוקים חיים ח
אויף דיינע זאכן ,אויף דער זעלבער זאך שר ,ביז ער זאל אנקומען צום בית המלוכה.
וואס דו האסט זיך שוין געפלאגט פאר אבער לטובת המלוכה פעלט זיך אויס אז
צוואנציג יאר צוריק ,צוברעכסטו דעם כח ער זאל בלייבן אויפ׳ן פלאץ וואו ער איז,
פונעם סטרא אחרא. ווייל דארט ,אויפ׳ן פלאץ וואו ער איז ,טויג
עס איז דא אסאך מאל וואס א מענטש ער זייער שטארק.
פרובירט צו ארבעטן אויף עפעס ,אבער עס אזוי זאגט דער תניא .אסאך מאל איז דא א
ארבעט זיך נישט אויס .לאמיר זאגן ,עס איז מענטש וואס הארעוועט אויף א געוויסע
דא אן ענין פון שקר .א מענטש איז מקבל מדה .לאמיר זאגן ,ער ארבעט אויף די מדה
אויף זיך אז ער גייט נישט רעדן קיין ליגנט. פון כעס אדער די מדה פון קנאה .בדרך
ער ארבעט אויף דעם ,ער לערנט וועגן הטבע וואלט געדארפט זיין אז ער זאל זיך
דעם ,ער טוט וועגן דעם .עס גייען אריבער אויסארבעטן און מצליח זיין .ער האט דאך
א פאר חדשים ,ער האלט זיך איין ,ער געהארעוועט אויף דעם ,זאל ער שוין פטור
פרובירט ,ממש ער רעדט נישט .און ווערן פון דער מדה.
פלוצלינג פאלט ער דורך .ער ווערט זאגט ער ,אמאל ארבעט א מענטש אויף א
מוראדיג צובראכן ,ווייל ער האט דאך ממש געוויסע זאך .ער ארבעט נאכאמאל,
געהאט מסירות נפש. פרובירט נאכאמאל ,פאלט נאכאמאל דורך,
די זעלבע זאך ביי שמירת עינים .יעדן ענין און פרובירט נאכאמאל .ער פאלט
וואס א מענטש ארבעט אויף זיך ,קען ער נאכאמאל דורך ,און ער זעט אז ער איז
אמאל ווערן צובראכן ווען ער זעט אז ער נישט מצליח .ער טראכט ,אלע זיינע
קומט נישט אן .אבער אמאל איז דא ,אז חברים מיט וועמען ער האט געלערנט אין
דאס נישט אנקומען איז אליין א הצלחה. ישיבה האבן שוין מצליח געווען ,זיי זענען
דאס איז דער תכלית וואס א מענטש דארף געווארן תלמידי חכמים און רבנים ,און ער
אלץ געדענקען .דער גאנצער מושג פון פלאגט זיך נאך .יעדעס מאל וואס ער
טונקלקייט מיט ליכטיגקייט ,ירידות מיט דארף זיך אוועקזעצן לערנען ,שפירט ער
עליות ,איז נאר דא אויף דער וועלט .דער ווייטער א טעם מיתה .ער קען נישט ,עס
רבונו של עולם האט גענוג מלאכים .א גייט נישט .דערפאר ווערט ער דאך
מלאך האט נישט קיין נסיונות ,ער זינדיגט מוראדיג מיואש.
נישט ,ער פאלט נישט דורך ,ער טוט נישט זאגט דער תניא :ניין ,דארפסט נישט ווערן
תשובה .ער האט אייביג השגות אלקות, מיואש .דיין עבודה אויף דער וועלט ,דאס
יעדעס מאל די זעלבע זאך .דאס האט דער וואס דער רבונו של עולם וויל פון דיר ,איז
רבונו של עולם גענוג .דער רבונו של עולם אז דו זאלסט ארבעטן איינמאל און
וויל א מענטש וואס פאלט דורך ,און ער נאכאמאל .דורכדעם וואס דו פלאגסט זיך
ט חומש רש"י
געהעכערט אין ראנג. הייבט אן נאכאמאל ,און ער הייבט אן
נאכאמאל.
דער נמשל איז פשוט .דער רבונו של עולם
האט אונז אראפגעשיקט אהער .מיר זענען
אין א מלחמה .מען כאפט מכות ,מען
די נקודה איז :ווי כאפט זיך דער מענטש
שיסט ,מען ווערט פארוואונדעט .עס
צוריק?
געלונגט נישט אייביג .מען פאלט דורך,
מען מאכט זיך א קבלה' :איך נעם זיך איינער פון די צדיקים האט געגעבן א משל.
נאכאמאל אונטער ,איך נעם זיך נאכאמאל עס איז געווען א מיליטער ,און מען האט
אונטער' .ס׳גייט נישט ,איך פאל נאכאמאל געוואלט וויסן וועלכן סאלדאט קען מען
דורך. העכערן אין ראנג .מען האט אים גענומען
און ארויפגעזעצט אויף א ווילדן פערד.
דאס וואס איך פאל דורך ,דאס איז איין דער פערד איז געווען אזוי ווילד ,אז עס
זאך ,אבער ווי גיי איך פון דארט ווייטער? איז נישט געווען מעגליך פאר דעם
מען וויל זען ווי לאנג עס נעמט מיר זיך סאלדאט צו קאנטראלירן דעם פערד ,און
צוזאמצונעמען .דאס איז די עבודה .א דער פערד האט אים אראפגעטראסקעט.
מענטש דארף זיך צוזאמנעמען. מען האט אים נאך אנגעטון שטעכעדיגע
אייזערנע בגדים ,כדי אז ווען ער פאלט
אראפ זאל ער זיך גוט צושניידן.
אין דער וואכעדיגער סדרה זענען דא ווען ער איז אראפגעפאלן אויף דער ערד,
גרויסע השפעות .דער הייליגער ריבניצער האט מען געזען ווי לאנג ער וואלגערט זיך.
רבי ,ר׳ חיים זאנוויל בן ר׳ משה ,האט יעדן אויב ער וואלגערט זיך צו לאנג ,האט מען
דאנערשטאג ביינאכט גערעדט פון ר׳ שלום געזען אז ער איז נישט פון די חברה וואס
שכנא פון פראהבישט .דער אייבערשטער קענען נעמען אויף זיך אחריות פאר
זאל העלפן אז די השפעות פון די וואך זאלן סאלדאטן .אבער אויב ער האט זיך גלייך
אנקומען צו יעדן איינעם אין שטוב ,און צוזאמגענומען טראץ די ווייטאגן ,און ער
מען זאל האבן א גוטן שבת. איז ווייטער אנגעגאנגען ,אים האט מען
