gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תמצית מוסר · Tamtzis Mussar — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: תמצית מוסר · Tamtzis Mussar

שבוע: ויצא (2026-11-16)

תמצית מוסר · Tamtzis Mussar — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לו היכל מיוחד בעולם הבא שלא יהיה כמוהו לאחרים‪ .‬ובפרט‬ ‫אברהם בנו לעקידה‪ ,‬וכתב הרמב"ם שהנסיון היה מה‬ ‫שע"י שמירת הלשון נמנע ממאות ואלפי עוונות‪ ,‬ומרוויח‬ ‫שנתרצה לזה באהבה גמורה‪ ,‬וא"כ כ"ש שהיה מוסר בנו‬ ‫מאות ואלפי מצוות‪ ,‬כי היושב ואינו עובר עבירה נותנים לו‬ ‫לתורה בלי חשבונות שיוקל לו אם ילמדו שאר דברים‪ ,‬וכן‬ ‫שמירת הלשון‬ ‫שכר כעושה מצוה‪( .‬פרק א')‪.‬‬ ‫יצחק הלך לעקידה בלב שלם‪ ,‬וודאי לא היה מונע מעבודת ד'‬ ‫גודל התועלת במה שלא ידבר דיבורים אסורים בבית‬ ‫בשביל דברים קטנים‪ ,‬וא"כ אנו שמזכירים זכות אבות עלינו‬ ‫שער התורה‬ ‫לילך בדרכיהם ולא למנוע מתורה ומצוות עבור שום דבר‪.‬‬ ‫הכנסת‪ -‬תועלת גדולה יש למי שיש לו זמן קבוע ללמוד‬ ‫וכן מצינו אצל יעקב שהלך י"ד שנה ללמוד תורה אף שהיה‬ ‫גודל החיוב להחזיק בנו ללמוד תורה‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬שישמור את לשונו באותו הזמן‪ ,‬כי על ידי זה‬ ‫בן ס"ג ולא היה לו שום זרע‪ ,‬והיה עליו להעמיד את האומה‬ ‫לא יפסיד מזמן לימודו‪ ,‬וגם לא תהיה תורתו קרעים קרעים‬ ‫יש אנשים המרפים ידיהם מלימוד התורה של בניהם‪,‬‬ ‫הישראלית‪ ,‬ובכל זאת מחמת שידע שלבן לא יתן לו בתו‬ ‫שעונשו שמאכילים אותו גחלי רתמים (שנענש י"ב חודש‬ ‫ומורים התר שבכל מקרה בנם לא יהיה רב‪ ,‬אך האמת‬ ‫בחינם ויצטרך לעבוד אצלו‪ ,‬וירצה להאבידו מן העולם‪ ,‬וגם‬ ‫כרשע גמור)‪ .‬ועצה טובה למי שרוצה לשמור פיו ולשונו‬ ‫שחובת האדם לדעת איך לעבוד את ד' ולהנצל מהיצר‬ ‫ביתו מלא טומאת תרפים‪ ,‬ולא יוכל לעמוד נגד זה בלי‬ ‫מדיבורים אסורים‪ ,‬שימנע מלשוח בבית הכנסת ובית‬ ‫שסכנתו עצומה‪ ,‬ומביא את האדם להפסיד הרבה מצוות‪,‬‬ ‫קדושת התורה‪ ,‬ולכן הקדים ללמוד י"ד שנה (כנגד הי"ד‬ ‫המדרש מפני כמה סיבות‪ -‬א' מפני קדושת המקום‪ .‬ב' על ידי‬ ‫וגם המצוות שיעשה יהיו בלי שמחה יראה ואהבה‪ ,‬וגם לא‬ ‫שנים שיהיה מוכרח להיות אצל לבן עד לידת יוסף) בלי‬ ‫זה תורתו ותפילותיו יהיו בשלימות‪ .‬ג' על ידי זה יהיה שיעור‬ ‫לישן שינת קבע‪ ,‬וא"כ גם אנו צריכים ללכת בדרכיו ולהרגיל‬ ‫ידע לעשותם כדין (וכגון מצות תפילין שצריך שיהיו‬ ‫זמן מצטבר של בערך י' שנים מחייו בלא דיבורים אסורים‬ ‫בנינו לתורה ומצוות‪ ,‬שגם אם יוכרח ללכת לעבודת הקיסר‬ ‫מרובעים כדין‪ ,‬ויהיו הרצועות שחורות‪ ,‬ויהיה של ראש כולו‬ ‫אלא רק תורה ועבודה‪ .‬ד' על ידי זה יהיה לו קל יותר להמנע‬ ‫ולא יוכל ללמוד לא תסור ממנו קדושת התורה‪ ,‬ויתן ד' חינו‬ ‫על הראש ולא על המצח‪ ,‬והקשר יהיה כנגד הפנים ושל יד‬ ‫מדיבורים אסורים בשאר היום‪( .‬פ"ב)‪.‬‬ ‫בלב המלכות‪ ,‬ויצליח ד' דרכו אחרי שיחזור‪ ,‬וזהו עצת היצר‬ ‫יהיה כולו על מקום הקיבורת בלא חציצה‪ ,‬וצריך ליזהר בזה‬ ‫לחשוב רק על ההצלחה הזמנית‪ ,‬ועל זה אמרו הוי מחשב‬ ‫בכל זמן ק"ש ותפילה‪ .‬וכן בק"ש יש לדקדק לקבל על עצמו‬ ‫צריך להשתדל במיוחד בשמירת הלשון מפני שזה‬ ‫הפסד מצוה (הגדול‪ ,‬בעולם הבא)‪ ,‬כנגד שכרה (הקטן‪,‬‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬ולהשמיע לאזנו ולדקדק באותיותיה‬ ‫מצוה שאין לה דורשים‪ -‬איתא בספר חרדים שאף‬ ‫ולקרותה בזמנה‪ ,‬וכן בשאר מצוות ודאי יחסר לו אם לא‬ ‫שחייבים להזהר בכל המצוות‪ ,‬מ"מ יש לאדם להחזיק באופן‬ ‫בעולם הזה)‪ ,‬ושכר עבירה (הקטן‪ ,‬בעולם הזה)‪ ,‬כנגד‬ ‫הפסדה (הגדול‪ ,‬בעולם הבא)‪ ,‬וכן בענייננו יעריך גודל השכר‬ ‫ילמד כראוי)‪ ,‬ולעתיד לבוא כל אחד יראה איזה חסרון היה‬ ‫מיוחד במצוה אחת שלא יעבור עליה כל ימי חייו‪ ,‬שעל ידי‬ ‫במצוותיו‪ .‬וכמו שדורות הראשונים היו שולחים בניהם‬ ‫בעולם הבא אם הבן מקיים מצוות כראוי‪ ,‬והעונש הנצחי‬ ‫זה שאר המצוות נמשכים אחר אותה המצוה‪ ,‬אבל אם בא‬ ‫לת"ת אף שידעו שרק אחד מאלף יוצא להוראה‪ ,‬כי גם אם‬ ‫שמגיע לאדם אם אין הבן הולך בדרך הישר (שאפילו אם‬ ‫לאחוז בכולם לא יצליח‪ .‬וא"כ בזמננו שהופקר אצל חלק‬ ‫יגדל הבן ויהיה לו עסק ויקבע מעט זמן ללימוד ואפי' רק‬ ‫יזכה לשבת בגן עדן יטלוהו מגן עדן ויוליכוהו לגיהנום למען‬ ‫מהאנשים עוון לשון הרע ורכילות‪ ,‬א"כ האוחז במצוה זו‬ ‫בשבת‪ ,‬כדאי הוא כל הכוחות שעמל האב עליו‪ ,‬וה'מרחם'‬ ‫יראה ביסורי בנו)‪ ,‬וע"י התבוננות בזה ירף ממנו היצר וישלח‬ ‫באופן מיוחד יגיע לו על זה שכר מיוחד‪ .‬ואם מת מצוה‬ ‫על בניו ואינו שולחם לת"ת הרי הוא אכזרי‪ ,‬על כן יראה כל‬ ‫בנו לתורה‪ ,‬ויזכה לחיי נצח הוא וזרעו‪ ,‬ונכסיו יצליחו בעולם‬ ‫מותר אפי' לכהן גדול ונזיר להטמא לו מפני בזיונו‪ ,‬כ"ש אם‬ ‫אדם להחזיק בנו לתורה והקב"ה יסייע בידו‪( .‬פרק ז')‪.‬‬ ‫הזה‪( .‬פרקים ח' ט')‪.‬‬ ‫התורה הקדושה מוטלת בבזיון‪ ,‬ובעוון זה יש בזיון מיוחד‬ ‫לתורה‪ ,‬מפני שמי שרגיל לדבר לשון הרע אף אם מזכירים‬ ‫אל יאמר האדם שיוכל בנו לנהוג כראוי גם בלי לימוד‬ ‫על האדם ללמד בנו תורה ולא לחשב חשבונות אחרים‬ ‫לו שהדבר אסור אינו פורש‪ ,‬כי יש לו כל מיני התירים‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬כי רק ע"י לימוד התורה האדם מחזיק בקיום‬ ‫על עתידו‪ -‬יש האומרים שצריכים להכין את בניהם וללמדם‬ ‫ואדרבה יוסיף לומר שהוא חנף ושאינו בכלל עמיתך‪ ,‬ואין‬ ‫מצוותיה‪ ,‬ואם הוא פורש מן התורה הרי הוא נעקר ממקור‬ ‫חכמות אולי יצטרכו לילך לצבא ועל ידי זה יקל להם‪ ,‬אמנם‬ ‫לך מת מצוה גדול מזה‪ .‬ואם יתנו לאדם ספר תורה שמחוק‬ ‫חיותו כדג בלי מים ויבוא לבסוף לידי ביטול כל התורה‬ ‫זה אינו סיבה שלא ללמדם כלל‪( ,‬ועוד שהצורך בלימוד‬ ‫בו כמה תיבות ודאי לא יסכים לברך עליו‪ ,‬ואיך לא יתבייש‬ ‫והמצוות‪ ,‬ויכול להגיע אף לעבודת אלילים‪ .‬ובפרט בזמננו‬ ‫התורה הוא ודאי והוא טוב ומועיל יותר מכל ענייני העולם‬ ‫שהרבה סרו מדרך ד' מחמת הפרישה מן התורה‪ ,‬או שהגיעו‬ ‫הזה‪ ,‬ויתבונן האדם בגודל שכר עולם הבא שאפי' אם ינתן‬ ‫האדם שיהיה מופקר אצלו עוון זה כאילו אינו כתוב בתורה‬ ‫לחילול שבת ושאר איסורים‪ ,‬ודאי הוא עת לעשות לד'‬ ‫לאדם כל העולם הזה ותענוגיו אינו מספיק אפי' לשכר מצוה‬ ‫כלל‪( .‬פרק ג')‪.‬‬ ‫לחזק ענין זה‪ ,‬וטובה אחת בצער ממאה שלא בצער‪( .‬פ"י)‪.‬‬ ‫אחת)‪ ,‬ובזמננו אין הגזירות קשות כ"כ ומניחים ללמוד תורה‬ ‫השכר הגדול המצוי בשמירת הלשון‪ ,‬ובזיכוי הרבים‬ ‫ולעבוד את ד'‪ ,‬וא"כ איך אנחנו נרפים יותר מהדורות‬ ‫הקודמים שהיו כופים אותם לבטל התורה והמצוות‪ ,‬והיא‬ ‫בזה‪ -‬המתחזק בהימנעות מדיבורים אסורים יש לו בזה רווח‬ ‫חתימת הספר‬ ‫עצת היצר כי יודע שהתורה היא כלי הזין להלחם נגדו‪ ,‬ורוצה‬ ‫מיוחד‪ ,‬כי מצוה זו מצויה תמיד ובכל מקום‪ ,‬וא"כ מצוי לו‬ ‫הרווח בלא שיצטרך לחפשו‪ ,‬והמזכה את הרבים בענין זה‬ ‫ע"י שמירת הלשון יזכה האדם לחשיבות מיוחדת בעולם‬ ‫לבטלה כדי שיוכל לנצח‪( .‬פרק ח')‪.‬‬ ‫שכרו גדול‪ ,‬ובודאי יצליח כי ישראל בחזקת כשרים וצדיקים‬ ‫זכות אבות מועילה כשאנו הולכים בדרכי אבות‪ -‬אנו הבא כי טבע האדם להתנאות באיזה דבר מיוחד שאין‬ ‫ואין העוון הזה מצוי אלא מחמת חסרון ידיעת פרטי הדינים‬ ‫מתפללים שיזכור ד' לנו זכות אבות‪ ,‬ואין זכות אבות לאחרים‪ ,‬וא"כ כיון שאמרו חז"ל שהרוב נכשלים בגזל ומיעוט‬ ‫בזה‪ ,‬ועל ידי זה ימהר ביאת הגואל‪( .‬פרק ד')‪.‬‬ ‫מועילה אלא אם אנו הולכים בדרכיהם‪ ,‬ומצינו שמסר בעריות וכולם באבק לשון הרע‪ ,‬א"כ הנזהר מלשון הרע יהיה‬ ‫‪-------------------------------------------------------------- -----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ובאומרו "עושה פלא" ו"תבלעמו ארץ" יכוין בשמחה‬ ‫האדם לדמות בעצמו בשעת אמירת שירה זו כאלו הוא יצא‬ ‫עצומה על גבורות ד'‪ .‬ובאומרו "נחית בחסדך עם זו גאלת"‬ ‫ממצרים ועומד על שפת הים ומזמר שירה זו עם כלל ישראל‪.‬‬ ‫יסוד ושורש העבודה‬ ‫יודה במחשבתו בשמחה על שגאלנו ממצרים‪ .‬ובאומרו‬ ‫(פרק ו')‪.‬‬ ‫"נהלת בעזך אל נוה קדשך" יודה במחשבתו על שהכניסנו‬ ‫כוונות מיוחדות בפסוקי שירת הים‪ -‬באומרו "ויאמינו‬ ‫שער השיר‬ ‫לארץ ישראל לירושת עולמים‪ .‬ובאומרו "שמעו עמים ירגזון‬ ‫בד' " יכוין אני ג"כ מאמין באמונה שלימה ואמיתית‬ ‫וגו' כל יושבי כנען" ישמח על שנתגדל שמו יתברך בכל‬ ‫שירת הים מכפרת כל עוונותיו של אדם‪ ,‬ואיתא בזוהר‬ ‫באלוקותו ית"ש‪ ,‬וראוי שיקבל על עצמו למסור נפשו‬ ‫העמים ששמעו זאת‪ .‬ובאומרו "עד יעבור עמך ד' " ישמח‬ ‫הקדוש שהאומרה ומכוין בה יזכה לאומרה בביאת המשיח‬ ‫להראות אמיתת אמונתו‪ ,‬ובאומרו "ובמשה עבדו" יכוין‬ ‫שרק אנו זכינו להקרא עם ד'‪ .‬ובאומרו "עם זו קנית" יכוין כמו‬ ‫ובעולם הבא‪ ,‬ולשמוח עם השכינה‪ ,‬והיא מעולה מכל שאר‬ ‫בשמחה שהוא מאמין בנבואת משה ובאמיתות התורה‬ ‫שפרש"י ‪ -‬חיבבת משאר אומות‪ ,‬כחפץ הקנוי בדמים יקרים‬ ‫השירות‪ ,‬וכל הפלגת מאמרי הזוהר הקדוש באמירת השירה‬ ‫שניתנה על ידו‪ ,‬ויקבל על עצמו ללמוד וללמד לשמור‬ ‫שחביב על האדם‪ ,‬וישמח בזה‪ .‬ובאומרו "מקדש ד' כוננו ידיך"‬ ‫ולעשות תורתו הקדושה‪ .‬ובאומרו "אז ישיר" יכוין אני‬ ‫וסיפור השבח של הבורא ית"ש שבה‪ ,‬אינו אלא במי ששם‬ ‫יתפלל במחשבתו ברוח נשברה שיבנה ביהמ"ק במהרה‬ ‫מאמין בתחית המתים לעתיד (כמו שאמרו חז"ל שר לא‬ ‫ליבו להודאה והשבח על התשועה הגדולה והנפלאה שעשה‬ ‫בימינו ותשרה השכינה הקדושה בתוכו‪ .‬ובאומרו "ד' ימלוך‬ ‫נאמר אלא ישיר מכאן וכו')‪ .‬ובאומרו "אלוקי אבי‬ ‫לנו עם קדוש אז על הים והצילנו מיד המצרים‪ ,‬ועל‬ ‫לעולם ועד" ישמח במלכותו ית"ש הנצחית‪ .‬ובאומרו "כי לד'‬ ‫וארוממנהו" ישתוקק ויצייר איך מוסר נפשו כדי לרומם את‬ ‫נפלאותיו וגבורותיו היוצאים מדרך הטבע שבהם הראנו ד'‬ ‫המלוכה וגו' והיתה לד' המלוכה"‪ ,‬וביחוד בפסוק "והיה ד'‬ ‫שם ד'‪ .‬ובאומרו "ד' איש מלחמה ד' שמו" יכוין פרש"י‬ ‫את כבודו וגדולתו‪ ,‬ואמירתה בכל יום היא כדי לזכור ולספר‬ ‫למלך על כל הארץ" יכניס בליבו שמחה עצומה כנ"ל‪ .‬ויזהר‬ ‫בחומש (שד' נלחם בשמו ולא בכלי מלחמה‪ ,‬או שאף‬ ‫בתמידות גודל גבורותיו ונפלאותיו אשר עשה לכל עם‬ ‫לומר פסוק ד' ימלוך שנים מקרא ואחד תרגום‪ .‬גם יזהר לומר‬ ‫בשעת מלחמה הוא מרחם על ברואיו)‪ .‬ובאומרו "וברוב‬ ‫ישראל במצרים ועל הים‪ ,‬והעיקר הוא שבעת הספור יגיל‬ ‫פסוק "כי בא סוס פרעה"‪ .‬ומאוד מאוד להזהר בכל הכוונות‬ ‫גאונך תהרוס קמיך" יכוין ג"כ מה שפירש רש"י שהקמים‬ ‫וישמח בגודל אלוקותו ית"ש ויתן שבח והודאה לשמו ית"ש‬ ‫הנ"ל‪ .‬וע"י שימת הלב והנפש לדברים תבוא הכונה‪ ,‬וכשיורגל‬ ‫על ישראל כאילו קמים עליו יתברך‪ ,‬וישמח על גודל אהבתו‪,‬‬ ‫בליבו ובמחשבתו על זה‪.‬‬ ‫בכל יוכל להספיק להתפלל עם הציבור‪ ,‬אך יכוין בזה לעשות‬ ‫ותתלהב נפשו לאהבת השם‪ .‬ובאומרו "וברוח אפיך נערמו‬ ‫ועל כן ראוי לאדם שד' נתן לו חכמה ותבונה‪ ,‬לדעת לעשות‬ ‫נחת רוח ליוצרנו‪ ,‬וגודל מעלת השירה תלוי בכוונת הלב‪.‬‬ ‫מים נצבו כמו נד נוזלים" דאיתא במדרש שקמו המים‬ ‫כוונה כללית‪ ,‬והיינו שבכל פסוק שמדבר בענין תשועה‬ ‫ישתבח‪ -‬בזוהר הקדוש מבואר גודל מעלת השבח של‬ ‫כחומה גבוהה כמה מאות פרסאות למעלה עד שראו זאת‬ ‫לישראל ושפטים במצרים לתת במחשבתו הודאה עצומה‬ ‫ישתבח‪ ,‬שהקב"ה שם לפניו את הכתר‪ ,‬וכנסת ישראל‬ ‫כל מלכי מזרח ומערב‪ ,‬וגם נבקעו אז כל המימות שבעולם‬ ‫בזה הלשון 'אני נותן לך ית"ש שבח והודאה על זה'‪ ,‬ויהיה זה‬ ‫מתקשטת לפניו בי"ג מידות הרחמים העליונות שמהם היא‬ ‫ואף מים שבכלים‪ ,‬יתלהב להודות לקב"ה על גבורותיו‬ ‫בכל עוצם כחו ומעומקא דליבא ובשמחה עצומה‪ ,‬ובכל פסוק‬ ‫מתברכת‪ ,‬וכל תיבה ותיבה (שיר שבחה וכו') מרמזת לעולם‬ ‫ונפלאותיו‪ .‬ובאומרו "נאדר בקדש" יכוין פירוש התרגום 'את‬ ‫שמדבר על גבורה נפלאה (כגון בפסוק "וירא ישראל את‬ ‫עליון קדוש ונורא מאד‪ ,‬ובשעה שמזכיר האדם השמות‬ ‫אדיר בקודשא'‪ .‬ובאומרו "נורא תהלות" יכוין מה שפרש"י‬ ‫מצרים מת על שפת הים" ‪ -‬שפלטם הים על שפתו‪ ,‬וכדומה)‪,‬‬ ‫שלהם בכוונה עצומה‪ ,‬מעורר למעלה כל עולם ועולם‪ .‬ואף‬ ‫יראוי מלהגיד תהלותיך פן ימעטו‪ ,‬שזה שבח עצום‪.‬‬ ‫יחשוב כמה פעמים על גבורות ד'‪ ,‬ואיתא בספרים שצריך‬ ‫(ובנוסח אשכנז אהבה רבה) ובפסוק ואהבת את ד' אלוקיך‪,‬‬ ‫פירוש איש"ר וכו'‪ -‬וימליך מלכותיה‪ -‬שיראה מלכותו‬ ‫שמובא בספרים בשם הזוהר הקדוש שצריך לומר כל י"ג‬ ‫"לברכו" בישתבח וביוצר המאורות ובכל ז' ברכות של ק"ש‬ ‫עלינו‪ .‬לעילא מן כל ברכתא וכו‪ -‬שבחיו של הקב"ה יהיו‬ ‫השבחים בנשימה אחת‪ ,‬אינו מוכרח כלל מלשון הזוהר‪.‬‬ ‫בבוקר ובערב‪ ,‬ולקדש את שמו יתברך במסירת נפשו‬ ‫למעלה מכל שירות ותשבחות שהאדם מהלל ומשבח למלך‬ ‫ובאומרו 'א'ל מלך גדול בתשבחות א'ל ההודאות אדון‬ ‫במחשבה בפסוק שמע ישראל‪ ,‬ובקדושה‪ .‬והנה אף‬ ‫בשר ודם‪ .‬נחמתא‪ -‬יתנחם בנחמות ציון יותר משאר נחמות‬ ‫הנפלאות' יכוין בשמחה שאין יכולת לשום בריה לספר כל‬ ‫שלכאורה פסוקי דזמרה הם אהבה‪ ,‬ואהבה רבה היא תפילה‬ ‫של בני אדם‪ ,‬והקב"ה מתאונן על גלותינו ואנו מתפללים‬ ‫שבחיו והודאותיו ונפלאותיו ית"ש‪ .‬ובאומרו 'הבוחר בשירי‬ ‫ויראה‪ ,‬עם כל זה שייך לשבח את המלך מיראת המלכות‪,‬‬ ‫שיגאלנו ועי"ז יתנחם‪ .‬דאמירן בעלמא‪ -‬מכל הברכות‬ ‫זמרה' ישבח את ד' בשמחה על שבחר בנו לזמר לשמו‬ ‫ושייך לבקש מהקב"ה מגודל אהבתו לבקש שיקרבו אל‬ ‫והשבחים והנחמות שאומרים לבני אדם בעולם‪ .‬וכתב‬ ‫הגדול‪ .‬ובאומרו 'מלך א'ל חי העולמים' לא יאמר תיבות אלו‬ ‫עבודתו באמת‪ ,‬ועל כן בכדי לקיים מצות עשה של אהבת‬ ‫האבודרה"ם בשם רב נחשון גאון שיש בקדיש ד' כריעות‬ ‫במהירות בפיו ובשפתיו לבד‪ ,‬אלא יכוין בכל תיבה כוונתה‬ ‫השם‪ ,‬תיקנו אנשי כנסת הגדולה ברכת אהבה רבה‪ ,‬להראות‬ ‫של חובה ואחת של רשות‪ ,‬יתגדל ויתקדש כורע‪ ,‬בעגלא‬ ‫הראויה‪ ,‬והיינו שד' הוא מלך גדול ונורא‪ ,‬והוא תקיף ובעל‬ ‫בזה גודל אהבתו‪ ,‬שבגלל זה הוא מבקש בקשות אלו‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫ובזמן קריב כורע‪ ,‬יתברך וישתבח כורע‪ ,‬שמי' דקודשא בריך‬ ‫היכולת‪ ,‬ובתיבות חי העולמים יכוין אני מאמין באמונה‬ ‫ועל כן באומרו 'אהבה רבה אהבתנו' יכניס אהבה לבורא‬ ‫הוא כורע‪ ,‬אבל בעושה שלום זו כריעה של רשות‪ .‬עוד כתב‬ ‫אמיתית שאתה מחיה כל העולמות עליונים ותחתונים‪.‬‬ ‫ית"ש‪ ,‬כפי שהקב"ה אוהב אותנו‪ ,‬ומתוך זה יבקש את‬ ‫ש'הפורס על שמע' פרוס הוא מלשון ברכה‪.‬‬ ‫ע"כ מתיקוני תפלות של עולם היצירה‪.‬‬ ‫הבקשות שמבקשים שם‪ ,‬ויזהר מאוד בזה כי הוא מצות‬ ‫ברכו‪ -‬אחר שאמר הש"צ ברכו את ד' המבורך‪ ,‬יענה ברוך‬ ‫עשה דאורייתא‪ ,‬ותהיה כוונתו שיוכל לעשות לו נחת רוח‪,‬‬ ‫וביחוד בחתימת הברכה בא"י הבוחר בעמו ישראל באהבה‬ ‫ד' המבורך לעולם ועד בשמחה‪ ,‬כי הוא שבח גדול ועצום‬ ‫שער המזרח‬ ‫יזהר מאד בקיום מ"ע זו של אהבת השם‪ ,‬להכניס בליבו‬ ‫מאד‪ ,‬והוא תיקון גדול בעולמות העליונים‪ ,‬כמבואר בזוהר‬ ‫היות ויתרון האור מן החושך ניכר בתחילת הבוקר כשהשמש‬ ‫אהבה עזה ועצומה לבורא ית"ש‪ ,‬ולשבח את הקב"ה‬ ‫הקדוש ובכתבי האריז"ל‪ ,‬ורק אחרי שמברכים את ד'‪,‬‬ ‫זורחת‪ ,‬ואז אנו משבחים בקול רינה ותודה‪ ,‬ומתעטרים בקריאת‬ ‫אפשר להתחיל להתפלל‪( .‬פרק א')‪.‬‬ ‫שמע וברכותיה‪ ,‬לכן נקרא שער זה שער המזרח‪ ,‬ובו יבוארו קריאת‬ ‫בשמחה על שזיכה אותו ג"כ להיות בחלקו וגורלו הקדוש‬ ‫שמע וברכותיה וכוונותיהם והזהירות בדקדוקי המילות‪ .‬וכן יבואר‬ ‫בעמו הישראלי הקדושים‪( .‬פרק ג')‪.‬‬ ‫יוצר אור‪ -‬קריאת שמע וברכותיה הם תקונים בעולמות‬ ‫כוונת אמן יהא שמיה רבה וגודל מעלותיה‪.‬‬ ‫יחוד השם‪ -‬על ידי שהאדם מייחד שמו של הקב"ה בפה‬ ‫יותר עליונים מתקוני הזמירות‪ ,‬ולכן ראוי לאומרם בכונה‬ ‫מעלת אמירת אמן יהא שמיה רבה‪ -‬איתא בגמרא (שבת‬ ‫בלב ובנפש‪ ,‬גורם שד' יתרצה אליו‪ ,‬ובשעה שישראל‬ ‫עצומה יותר מפסוקי דזמרה‪ ,‬ובזוהר הקדוש מבאר את‬ ‫קי"ט‪ ):‬שכל העונה איש"ר בכל כחו קורעים לו גזר דין של‬ ‫מייחדים שמו יתברך‪ ,‬מאיר עליהם אור חזק המתחלק‬ ‫סדרם והשפעתם על ז' היכלות עליונים‪ .‬וכאשר יאמר‬ ‫שבעים שנה‪ ,‬ואפילו יש בו שמץ עבודת גילולים מוחלים לו‪,‬‬ ‫לשבעים אורות המאירים בשבעים ענפים של עץ החיים‪,‬‬ ‫האדם ברכה זו במתינות‪ ,‬יתלהב ליבו לאהבת ד'‪ .‬כשיאמר‬ ‫וכו'‪ ,‬ולגודל שבחו אומרים אותו בלשון תרגום‪ ,‬כדי שלא‬ ‫וכל האילנות שבגן עדן מעלים ריחות ומשבחים לאדונם‪,‬‬ ‫'יוצר אור' יפתח עיניו ויכוין גבורת ד' במאורות שברא (ועיין‬ ‫יתקנאו בנו המלאכים שאנו משבחים שבח נאה כזה‪ .‬ואיתא‬ ‫והמלכות מיתקנת‪ ,‬ונפתחים מ"ט השערים‪ ,‬והקב"ה מחשיב‬ ‫לעיל בברכת פוקח עורים)‪ .‬וכשיאמר 'ובורא חושך' ראוי‬ ‫שיסגור עיניו ויחשוב גבורת ד' של בריאת החושך‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש שקדושה זו עולה לכל הצדדים‪ ,‬ושוברת את‬ ‫לאדם כאילו קיים את כל התורה‪ .‬ויקרא את פסוק היחוד‬ ‫כח הסטרא אחרא‪ ,‬ושמו של הקב"ה מתעלה על כל‬ ‫בקול רם‪ ,‬ויאמר שמע וישראל וברוך שם בכל עוצם כוחו‬ ‫וכשיאמר 'ובורא את הכל' יכוין בשמחה עצומה ‪ -‬אתה‬ ‫הבורא כל העולמות עליונים ותחתונים‪ .‬ובשעה שאומר‬ ‫העולמות‪ ,‬ועי"ז הקב"ה זוכר את בניו לגואלם‪ ,‬ולקדש את‬ ‫ואיבריו ומוחו‪ ,‬וכמו שמייחדים שם ד' מלמטה כך שמו‬ ‫שמו המחולל‪ .‬וצריך האדם לעורר כל אבריו בכח חזק‬ ‫מתייחד למעלה‪ ,‬ויחבר כל אבריו ליחוד ההוא‪ ,‬וכל צבאות‬ ‫יוצר אור ימשמש בתפילין של יד‪ ,‬ובבורא חושך ימשמש‬ ‫בתפילין של ראש‪ ,‬וכבר נתבארה לעיל הכונה בעת‬ ‫באמירת איש"ר‪ ,‬והא דאיתא בגמרא שיש לאומרה 'בכל‬ ‫השמים מיתקנים באותו יחוד‪ ,‬והוי קרבן שלם‪ .‬ואף‬ ‫המשמוש בתפילין‪ ,‬ויזהר האדם בה‪ .‬ובאומרו 'ובטובו‬ ‫כוחו'‪ ,‬רש"י מבאר בכל כוונתו‪ ,‬והתוס' מביאים שהפסיקתא‬ ‫שלכאורה היה נראה שדי בהבנת פירוש המילות‪ ,‬בוודאי‬ ‫מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' יחשוב בשמחה כמה‬ ‫מפרש בכל כוחו ממש‪ ,‬ושני הפירושים נכונים‪ .‬ובהיות ואנו‬ ‫צריך שיקבל בליבו מה שמוציא בשפתיו‪ ,‬כי עיקר מצות‬ ‫פעמים על גבורות ד' שאין המאורות משנים סדרם‬ ‫נמצאים בגלות‪ ,‬ושם ד' מחולל בעוונותינו‪ ,‬וכח הקליפות‬ ‫היחוד הוא בלב ובמחשבה‪ ,‬וכדאיתא במתני' למה קדמה‬ ‫מתגבר ומעביר את השפע לאומות העולם‪ ,‬בודאי ראוי למי‬ ‫ותפקידם‪ .‬ובאומרו 'מה רבו מעשיך ד' כולם בחכמה עשית'‬ ‫שמע לוהי' אם שמע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים‬ ‫יחשוב על החכמה הנפלאה שבכל הברואים‪ ,‬ויראה בזה את‬‫שנגע יראת ד' בליבו שישב בדד ויבכה שעה אחת בכל יום‪,‬‬ ‫תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות‪ ,‬ואין קבלה אלא בלב‪ ,‬כפי‬ ‫שיבואר בפרקים הבאים‪.‬‬ ‫גבורות ד'‪ .‬ובאומרו 'המלך המרומם לבדו מאז המשובח'‬‫ויפול מלא קומתו ארצה‪ ,‬ויתן בעפר פיהו‪ ,‬ויבכה הרבה‪ ,‬על‬ ‫חילול שם ד' בין העמים עובדי אלילים‪ ,‬וביחוד יצטער על‬ ‫וכו' ישמח על גודל מלכותו ית"ש‪' .‬א'ל ברוך גדול דעה'‬ ‫קודם התחלת קריאת שמע יקבל במחשבתו קיום מצות‬ ‫שנתקן על סדר הא"ב הובא בזוהר הקדוש גודל מעלתה‬ ‫זה כשאומר תפילות ותחנונים המדברים על זה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫עשה זו של ק"ש‪ ,‬ויאמר תמיד ג' תבות 'א'ל מלך נאמן' כדי‬ ‫ותיקונה בעולמות העליונים‪ ,‬ויזהר האדם לאומרם במתינות‬ ‫במזמורים של תקון חצות‪ ,‬ואף מי שאינו יכול לבכות יתאונן‬ ‫להשלים רמ"ח תיבות של ק"ש‪ ,‬כיון שכשאומר ק"ש בכונה‬ ‫ובכוונה עצומה‪ ,‬והאבודרה"ם מפרט לאלו פסוקים רומזות‬ ‫על זה‪ .‬וידוע שבכל התפילות והשבחים אנו משברים‬ ‫א"א לסיים ק"ש עם הש"ץ ולהשלים התיבות באמירת‬ ‫תיבות אלו‪' .‬כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות' וכו'‪,‬‬ ‫ומשפילים כח הקליפות מאד‪ ,‬ומקדשים שם ד'‪ ,‬וכדי שלא‬ ‫הש"ץ ד' אלוקיכם אמת‪( .‬פרק ד')‪.‬‬ ‫כל התוארים האלו נתקנו על סדר מדות וספירות העליונים‬ ‫יתקנאו בנו המלאכים שאנו משבחים שבח גדול ונאה כזה‬ ‫אמירת שמע ישראל היא דרך עדות‪ ,‬כאילו כל אחד אומר‬ ‫הקדושים‪ ,‬ויזהר האדם לאומרם במתינות ובכוונה‪ ,‬ואם היה‬ ‫ויקטרגו עלינו‪ ,‬לכן אומרים איש"ר בלשון תרגום‪ ,‬וכיון שע"י‬ ‫לחבירו שמע שאני מאמין שד' אלוקינו הוא יחיד בעולמו‪,‬‬ ‫לאדם איזה חולי בבני ביתו ונתרפא‪ ,‬ראוי שיתן בליבו שבח‬ ‫שבח זה מתגדל שמו יתברך בעולם‪ ,‬לכן איתא בכתבי‬ ‫(ולכן ע' של שמע וד' של אחד הם אותיות גדולות)‪.‬‬ ‫והודאה על זה באומרו 'בורא רפואות‪ ,‬ובאומרו 'נורא‬ ‫האריז"ל שבעניית איש"ר יקבל אדם על עצמו מסירות‬ ‫ואומרים 'ישראל' מפני שיעקב אבינו לא מת‪ ,‬והקב"ה חתם‬ ‫תהלות' יכוין היטב כמו שנתבאר בשירת הים‪ ,‬ובאומרו‬ ‫נפש‪ ,‬ויצטער על חילול ד'‪ ,‬ויאמר עד דאמירן בעלמא ויענה‬ ‫אותו בכסא כבודו שיהיה תמיד עד על בניו שמייחדים שם‬ ‫'אדון הנפלאות' יכוין כפי שנתבאר בישתבח‪ ,‬ובאומרו‬ ‫אמן אחר סיום הש"ץ כשיאמר ואמרו אמן‪ .‬ואיש"ר נקרא‬ ‫ד' כראוי‪ ,‬ובשעה זו מעלים את יעקב לפני הקדוש העליון‪,‬‬ ‫'המחדש בטובו בכל יום' וכו' יכוין כמו שנתבאר בתחילת‬ ‫בזוהר הקדוש 'קדושה'‪ ,‬כי בעניה זו מקדשים שמו הגדול‬ ‫ומברך אותו בז' ברכות‪ ,‬והקב"ה פותח ואומר אשרי האב‬ ‫הברכה בתיבות 'ובטובו מחדש בכל יום'‪ ,‬וגם בתיבות‬ ‫בכל העולמות‪ ,‬לכן יזהר האדם מאד לענות קדושה עצומה‬ ‫שהוליד זרע זה בארץ‪ ,‬ואשרי הבנים שמעטרים את אביהם‬ ‫כאמור לעושה אורים גדולים וביחוד בחתימת הברכה בא"י‬ ‫זו בכוונה עצומה מאד ובכל עוצם כוחו‪ .‬ולגודל מעלת‬ ‫כך‪ ,‬וכל צבאות השמים אומרים בשכמל"ו‪ ,‬ויעקב מתעטר‬ ‫יוצר המאורות יחשוב בשמחה על גבורות ד' ביצירת‬ ‫איש"ר יראה האדם להזהר מאד להתפלל תמיד עם הציבור‪,‬‬ ‫בי"ג נהרות אפרסמון טהור‪ ,‬ועומד כעיר המוקפת חומה‬ ‫המאורות‪ ,‬וכשעונה אמן על ברכה זו יכוין ג"כ הכוונה של‬ ‫מלבד באונס גדול של חולי ח"ו‪ ,‬כדי שלא לאבד טובות‬ ‫שלא ישלוט בבניו דין קשה‪ .‬ויש ביאור אחר בתיבת‬ ‫חתימת הברכה בשמחה‪( .‬פרק ב')‪.‬‬ ‫הרבה של עניית איש"ר כמה פעמים בבית הכנסת עם‬ ‫'ישראל' שהכונה בזה לקב"ה‪ ,‬ישר א'ל‪ ,‬והיינו שכאילו אומר‬ ‫הציבור‪ ,‬וגם מונע טוב מבעליו שע"י אמירת איש"ר הקב"ה אהבת ד' בברכת אהבה רבה‪ -‬רבי חיים ויטאל מביא‬ ‫לקב"ה שישמע שאני מאמין שאתה הוא ד' אלוקינו ואתה‬ ‫חס על הרשעים בגיהנום ונותן להם הרווחה שעה וחצי מהזוהר הקדוש ש"ליראה את ד' " היינו בקרבנות השחר‬ ‫הוא ד' אחד‪ ,‬והבוחר יבחר ובלבד שיכוין ליבו‪.‬‬ ‫ובזמירות‪ .‬ו"לאהבה את ד' " היינו בברכת אהבת עולם‬ ‫שעה‪.‬‬ ‫קורס ללמוד להנות ולזכור‬ ‫מבחני 'לדעת'‬ ‫סיכומי 'תמצית'‬ ‫‪ 11‬שעורים בהם נלמד בצורה מקצועית‬ ‫מבחן שבועי על דף היומי‪ ,‬עמוד היומי‪ ,‬משנה‬ ‫ניתן להשיג את גליונות סיכומי תמצית החודשיים‬ ‫וייחודית כיצד נזכור את הלימוד‪,‬‬ ‫ברורה‪ ,‬חפץ חיים ואהבת חסד‬ ‫על הדף היומי ‪ /‬משנה ברורה ומוסר ‪ /‬ועמוד היומי‬ ‫ונעצים את איכות וחווית הלימוד‪.‬‬ ‫ניתן לעשות את המבחנים מיום שישי עד יום‬ ‫‪-‬‬ ‫בנקודות ההפצה‬ ‫ניתן עדיין להצטרף לקבוצות החדשות‬ ‫שלישי בשעה ‪ 5:00‬בבוקר‪:‬‬ ‫במייל ‪7692282@gmail.com‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לאברכים ובני ישיבות‪ ,‬בירושלים‬ ‫בטלפון ‪0737-289-669‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬בפקס ‪ 02-3132-641‬קוד גליון ‪3135‬‬ ‫בישיבת מיר ובבית וגן נוה יעקב ופסגת‬ ‫במייל ‪7692282@gmail.com‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בנוסף ניתן לקבל במייל סיכומים על כל מסכתות‬ ‫זאב‪ ,‬באופקים‪ ,‬ובאלעד‪.‬‬ ‫בנדרים פלוס קופת לדעת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הש"ס‪ ,‬ועל כל המשנה ברורה‪ ,‬ועל תנ"ך וספרי מוסר‪,‬‬ ‫לפרטים ‪02-3131-465 / 055-400-7977‬‬ ‫הגרלות בכל שבוע על ‪ ,₪ 500‬ו‪ 5‬זוכים בזכות‬ ‫ועל מסלולי הלימוד דף הכולל‪ ,‬חבורת ש"ס‪ ,‬קנין‬ ‫וכן בגליון 'מאחורי הקלעים'‬ ‫קניה של ‪ ₪ 100‬ב'יפה נוף'‪.‬‬ ‫ירושלמי‪ ,‬ועוד‪.‬‬