gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מבחן ‪ 13‬כ"ו כסלו עד ב' טבת‬ ‫מבחן ‪ 12‬י"ט עד כ"ה כסלו‬ ‫מבחן ‪ 11‬י"ב עד י"ח כסלו‬ ‫מכלל י' סעיף י"ד עד רכילות א' ס"ס ז'‬ ‫מכלל י' סעיף ג' עד כלל י' ס"ס י"ג‬ ‫הלכות לשוה"ר מכלל ח' סעיף י' עד כלל י' ס"ס ב'‬ ‫חלק ב' פרקים כ"א כ"ב‬ ‫חלק ב' פרק י"ט 'ודע דכתבו' עד סוף פרק כ'‬ ‫חלק ב' פי"ז 'גדולה צדקה שהיא ממהרת' עד פי"ט 'ודע דכתבו'‬ ‫האם מי שמזרז אחרים לסייע לחבירו‬ ‫מי שחבירו הזיקו או ביישו ורוצה לספר דבר‬ ‫האם צריך לתת חומש מהקרן או‬ ‫מדוע נענש יהוא על הריגת בית אחאב?‬ ‫מה טוב לעשות כדי לצאת ידי חובת‬ ‫האם מותר לספר לשון הרע לפני קרוביו של‬ ‫שלא יתמוטט מקיים מצות "והחזקת‬ ‫זה לתועלת‪ ,‬איזה סיבה כתב הח"ח מדוע יש‬ ‫מהרווח?‬ ‫א' מפני שלא היה צריך להכריתם אלא רק להענישם‪.‬‬ ‫חסד בתמידות?‬ ‫מי שמספר עליו?‬ ‫בו"?‬ ‫בזה קושי מיוחד לברר שעל פי התורה דווקא‬ ‫א' מהקרן די לתת מעשר‪ ,‬ומהרווח יתן‬ ‫ב' מפני שיהוא לא נצטוה על כך‪.‬‬ ‫א' יפריש תמיד מעשר מרווחיו‪ ,‬ויתן שני‬ ‫א' אסור בכל אופן‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫חבירו עשה שלא כדין?‬ ‫חומש‪.‬‬ ‫ג' מפני שיהוא עצמו ג"כ היה פושע (וממילא לא‬ ‫שליש לצדקה ושליש לגמ"ח‪ ,‬עד שיהיה לו‬ ‫ב' אם כוונתו שיוכיחוהו מותר בכל אופן‪.‬‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫א' כי יש בזה פרטים רבים‪ ,‬וקשה לעמוד על הדבר‪.‬‬ ‫ב' פעם ראשונה מהקרן ומכאן ואילך‬ ‫היתה כוונתו בזה לתועלת)‪.‬‬ ‫כמה שצריכים בעיר‪.‬‬ ‫ג' אם כוונתו שיוכיחוהו מותר רק אם הוא משער‬ ‫ב' מפני שאין אדם רואה חוב לעצמו‪ ,‬כי "כל דרך‬ ‫ג' ודאי יש בזה מעלה‪ ,‬אבל קיום המצוה‬ ‫מהרווח‪.‬‬ ‫ב' כנ"ל‪ ,‬ובתחילה יתן חצי לצדקה וחצי‬ ‫שאם יוכיחו בעצמו זה לא יעזור‪.‬‬ ‫איש ישר בעיניו"‪.‬‬ ‫האם כוונה שהבריות יתרחקו מדרך רשע ואולי‬ ‫היא רק כשנותן בעצמו‪.‬‬ ‫ג' רק מהקרן‪.‬‬ ‫לגמ"ח‪.‬‬ ‫ג' מפני שבדיני ממונות יכול אדם להקל לעצמו גם‬ ‫על פי שיטה שלא נפסקה להלכה‪.‬‬ ‫החוטא בעצמו ישוב בתשובה נחשבת כוונה‬ ‫ג' כנ"ל‪ ,‬ובתחילה יתן הכל לגמ"ח‪.‬‬ ‫מהו אבק לשון הרע?‬ ‫מה המעלה לתת הלואה בתשלומים?‬ ‫באיזה אופן לא נאמר המבזבז אל‬ ‫לתועלת לענין להתיר איסור לשון הרע?‬ ‫א' כגון האומר מי היה חושב שפלוני יהיה כמו שהוא‬ ‫אם ראובן סיפר לשון הרע על שמעון‪ ,‬האם‬ ‫א' לא‪.‬‬ ‫מה מייעץ הח"ח למי שהיצר אינו מניחו‬ ‫א' שבזה הוא מקיים מצות חסד גם בזמני‬ ‫יבזבז יותר מחומש?‬ ‫ב' כן‪.‬‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫הפרעון‪.‬‬ ‫מותר לשמעון לחזור לספר על ראובן לשון‬ ‫א' כשהדבר נוגע לפיקוח נפש‪ ,‬או מי שיש‬ ‫לתת מעשר מן הקרן?‬ ‫ב' דבר שאין איסור גמור לאומרו‪ ,‬ומ"מ ראוי להזהר‬ ‫הרע?‬ ‫ג' ראוי להמנע מלספר באופן זה‪.‬‬ ‫ב' שבזה קל יותר ללוה לפרוע‪.‬‬ ‫לו משכורת קבועה ויש לו מעט יותר מכדי‬ ‫א' שיתן מעט בכל חודש‪.‬‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫א' מותר כמו שכתוב "כאשר עשה כן יעשה לו"‪.‬‬ ‫צורכו‪.‬‬ ‫ב' שיעשה בזה גמ"ח לעניים‪ ,‬וגם לו מותר‬ ‫ג' לומר על אדם שאינו צדיק כמו שחושבים‪ ,‬אבל‬ ‫ב' אסור רק כאשר אין שני עדים על הדבר‪.‬‬ ‫באיזה אופן חובה להוכיח אדם לפני שמספר‬ ‫ללוות ובתנאי שכשיבואו עניים ילוה מאחרים‬ ‫אינו בעל עבירה‪.‬‬ ‫ב' בעשיר מופלג‪ ,‬או קודם מותו‪.‬‬ ‫ג' גם אם באמת ראובן סיפר עליו לשון הרע אסור‪.‬‬ ‫עליו לשון הרע לתועלת?‬ ‫וילוה להם‪.‬‬ ‫באיזה אופן מקיימים מצות "והחזקת‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫א' רק אם ברור לו שיקבל תוכחתו‪.‬‬ ‫בו"?‬ ‫ג' שיזכיר לעצמו שממון שנמצא אצלו שלא‬ ‫מתי אסור לשבח אדם גם כאשר אינו מרבה‬ ‫איזה איסור שייך לעבור על ידי רכילות?‬ ‫ב' אם הוא יודע שלא יקבל תוכחתו א"צ להוכיחו‪.‬‬ ‫כדין סופו יאבד ממנו‪.‬‬ ‫א' דווקא כשנותן לו דבר שעל ידו יוכל‬ ‫א' רק איסור לא תלך רכיל בעמך‪.‬‬ ‫כמה נתנו שבט זבולון מממונם לשבט‬ ‫ג' אף אם יודע שלא יקבל תוכחתו חייב להוכיחו‪.‬‬ ‫לספר בשבחו?‬ ‫להתפרנס באופן קבוע‪.‬‬ ‫ב' לא תלך רכיל בעמך ועוד הרבה לאוין ועשים‪.‬‬ ‫יששכר?‬ ‫א' בפני שונאיו‪.‬‬ ‫ב' כל דבר שיוכל להתפרנס על ידו‪ ,‬אפילו‬ ‫ג' לא תלך רכיל מדבר רק לשון הרע‪ ,‬אבל שייך‬ ‫א' מעשר‪.‬‬ ‫האם מותר להלוות לאיש אמיד מעות‬ ‫ב' ברבים‪.‬‬ ‫איזה תנאים להתיר לשון הרע לתועלת שייכים‬ ‫דבר חד פעמי‪.‬‬ ‫לעבור ברכילות על כמה לאוין ועשין אחרים‪.‬‬ ‫ב' מסתבר שלא נתנו יותר מחומש‪.‬‬ ‫שכבר הפריש למעשר‪ ,‬עד שיזדמנו‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫רק בסיפור על עבירות שבין אדם למקום ולא‬ ‫ג' המצוה היא להקימו פעם אחת‬ ‫ג' מסתבר שנתנו הרבה יותר מחומש‪.‬‬ ‫שייכים בעבירות שבין אדם לחבירו?‬ ‫העניים שהוא רגיל לתת להם?‬ ‫משפלותו‪ ,‬ואם חזר ונפל אין חייבים‬ ‫האם מותר לספר רכילות כשאביו או אמו‬ ‫א' מותר לכולי עלמא‪.‬‬ ‫האם מותר לספר לשון הרע לפי כללי ההתר‬ ‫א' שיעשה את העבירה כמה פעמים‪ ,‬והאיסור‬ ‫לעוזרו‪.‬‬ ‫מפצירים בו שיספר?‬ ‫מפורסם לכל‪.‬‬ ‫ב' אסור לכולי עלמא‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫המחזיק לומדי תורה אבל בצמצום‬ ‫לתועלת‪ ,‬כאשר לא ראה את הדבר בעצמו?‬ ‫ב' שיכוון לתועלת‪ ,‬ולא יגדיל את העולה יותר ממה‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫ב' מותר משום חומרת עשה של כבוד אב ואם‪.‬‬ ‫ובפנים זועפות‪ ,‬מה נגרם לו בגלל זה?‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫איזה מצוה מקיים המשאיל ספר‬ ‫שהיא‪.‬‬ ‫ב' אם נתברר לו שהדבר אמת מותר‪.‬‬ ‫ג' ברכילות גמורה אסור ובאבק רכילות מותר‪.‬‬ ‫א' יפסיד ממונו ולא יוכל לתת‪.‬‬ ‫לחבירו ללמוד בו?‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫מי שעשה חשבון ומצא שנתן צדקה‬ ‫ג' בכל אופן מותר‪.‬‬ ‫ב' מפסיד שכרו בעולם הבא‪.‬‬ ‫א' חסד והחזקת תורה‪.‬‬ ‫יותר מהמעשר‪ ,‬האם יכול לנכות את זה‬ ‫ג' יקבל שכרו לבסוף באותו האופן שהוא‬ ‫ב' צדקה ולימוד תורה‪.‬‬ ‫נתן ללומדי התורה‪.‬‬ ‫מהמעשר של שנה הבאה?‬ ‫ג' חסד ולימוד תורה‪.‬‬ ‫אדם ששואלים אותו אם עשה דבר מסוים‪,‬‬ ‫אדם שביישו אותו‪ ,‬האם מותר לספר זאת‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫לאחרים כדי שידעו שביישו לחינם ועי"ז‬ ‫מדוע אסור לספר לאשתו דבר שעשו לו‬ ‫ואם יענה שלא‪ ,‬יבינו מי עשה זאת‪ ,‬האם‬ ‫על מי נאמר "ארור אשר לא יקים את‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫באפי תלתא?‬ ‫מה כתב הח"ח שיתבונן האדם כדי‬ ‫מותר לענות אני לא עשיתי זאת?‬ ‫תתמעט ממנו הבושה?‬ ‫ג' מחלוקת‪ ,‬אלא אם כן התנה מראש‪.‬‬ ‫דברי התורה"?‬ ‫א' מותר‪ ,‬לפי כללי התר לשון הרע לתועלת‪.‬‬ ‫א' מפני שדרך המספר להטעים את הדבר ולהראות‬ ‫שלא להמנע מלהשאיל חפץ לאדם‬ ‫א' מותר בכל אופן‪.‬‬ ‫א' על מי שלא לומד תורה‪.‬‬ ‫ב' אם יש בזה תועלת מותר גם אם אין כוונתו‬ ‫שהעוולה עם פלוני‪.‬‬ ‫שיש לו שנאה עליו?‬ ‫ב' אסור בכל אופן‪.‬‬ ‫ב' מפני שהוא מרבה בזה מחלוקת‪.‬‬ ‫ג' אם זה דבר שאינו הגון מותר‪ ,‬אבל אם רק השואל‬ ‫ב' על מי שלא החזיק לומדי תורה כשהיה‬ ‫לתועלת‪.‬‬ ‫איזה פתרון כתב הח"ח למי שאיו יכול‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫א' שהוא לא היה רוצה ששונאו ימנע‬ ‫חושב שאינו הגון‪ ,‬אם השואל בטוח שזה הוא אסור‪,‬‬ ‫יכול לעשות זאת‪.‬‬ ‫ג' אסור‪ ,‬וימעט צערו ע"י ההכרה שהכל מן השמים‪.‬‬ ‫לדייק בחשבון המעשר?‬ ‫מלהיטיב לו‪.‬‬ ‫ואם אינו בגדר זה נראה שמותר וצ"ע‪.‬‬ ‫ג' אפילו על מי שמזונותיו מצומצמים‪.‬‬ ‫האם מותר לספר לתועלת שפלוני דיבר לשון‬ ‫א' שיתנה בתחילת קבלתו שנתינת המעשר‬ ‫את מי אסור לשאול מה יצא בדין תורה‬ ‫ב' שהשכר הוא לפי הצער‪.‬‬ ‫הרע‪ ,‬בלי להוכיחו מתחילה?‬ ‫היא בלי נדר‪.‬‬ ‫שהיה איתו?‬ ‫ג' שהקב"ה מיטיב לו למרות שהוא הקניט‬ ‫האם מותר לדיין לומר שהוא זיכה ופלוני‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫ב' שיתנה שתחילת קבלתו שישער את‬ ‫א' רק אדם שידוע שיש לו דבר כנגד הבית דין‪.‬‬ ‫את הקב"ה בדיבורו ובמעשיו‪.‬‬ ‫ופלוני חייבו‪ ,‬כאשר אותם דיינים לא יכחישו‬ ‫מה לומד הח"ח ממה שתיקנו חז"ל‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫המעשר בערך ולא בצמצום‪.‬‬ ‫ב' הרוצה לצאת ידי שמים יזהר אפילו באדם שלא‬ ‫דבר זה?‬ ‫שלא לתת לצדקה יותר מחומש?‬ ‫ג' אם הוא משער שתוכחתו תועיל חייב להוכיחו‪ ,‬ואם‬ ‫ידוע שיש לו דבר כנגד הבי"ד‪.‬‬ ‫ג' שיתן שיעור שזה ודאי יותר ממעשר‪ ,‬וודאי‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫א' שמותר לאדם לחיות ברחבות אבל לא‬ ‫הוא משער שהתוכחה לא תועיל מותר לפי כללי‬ ‫ג' מותר בכל אופן‪ ,‬ובלבד שיקבל על עצמו שלא‬ ‫איזה דבר מחשיב את השואל לגזלן?‬ ‫יותר מדאי‪.‬‬ ‫ההתר‪.‬‬ ‫לא יבוא להפסד בגלל זה‪.‬‬ ‫להאמין‪.‬‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫א' אם הוא משתמש בחפץ לפעולה אחרת‬ ‫ג' מסתבר שמותר‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫ב' שיזהר האדם שלא לפזר ממונו שלא‬ ‫מי שחטא כמה פעמים בעבירות שבין אדם‬ ‫ממה שהרשהו‪.‬‬ ‫לצורך‪.‬‬ ‫עבור מי בעיקר נתקן המעשר?‬ ‫באיזה אופן אסור לשבח אדם גם בלי‬ ‫לחבירו‪ ,‬האם שייך עליו מצות תוכחה ומצוות‬ ‫ב' אם הוא משתמש בחפץ יותר ממה‬ ‫האם מותר לדיין לומר שהוא זיכה ופלוני‬ ‫ג' שעד חומש זה חיוב‪.‬‬ ‫א' עבור קרוביו‪.‬‬ ‫להרבות בשבחו?‬ ‫שקיבל רשות‪.‬‬ ‫ואהבת לרעך כמוך?‬ ‫ופלוני חייבו‪ ,‬כאשר אותם דיינים לא יכחישו‬ ‫א' כן‪ ,‬ואם ברור שהוא יודע שזה איסור גמור צ"ע אם‬ ‫ב' עבור עניי עירו‪.‬‬ ‫א' אם על ידי השבח ניכר שמעלות אחרות שראויות‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫דבר זה?‬ ‫חייבים להוכיחו‪.‬‬ ‫ג' להחזיק עמלי תורה למען יחזקו בתורת‬ ‫להיות לו אינם בו‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫האם עדיף לתת מעשר או לתת סתם‬ ‫ב' לא‪ ,‬מפני שיצא מכלל 'עמיתך'‪.‬‬ ‫ב' אדם בינוני אסור לדבר כלל בשבחו‪.‬‬ ‫השם‪.‬‬ ‫עד מתי השואל חייב בשמירה?‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫צדקה באותו הסכום?‬ ‫ג' מצות תוכחה לא‪ ,‬אבל ואהבת לרעך כמוך שייך גם‬ ‫ג' מותר בכל אופן‪.‬‬ ‫ג' מסתבר שמותר‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫א' מעשר עדיף‪ ,‬מפני שבזה יש בעסק שלו‬ ‫בו‪.‬‬ ‫א' רק עד שכלו ימי שאילתו‪.‬‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫האם מותר לשלם שכר לימוד של בני‬ ‫אדם ששומע שמדברים לשון הרע‪ ,‬מה הוא‬ ‫ב' חייב באונסים עד שיחזירו לבעליו‪.‬‬ ‫מי שסיפרו לו שפלוני עשה לו רעה‪ ,‬מה עליו‬ ‫חייב לעשות כדי להפסיקם?‬ ‫האם מותר לומר לאדם שהרב שהטריף לו‬ ‫ב' צדקה עדיף‪ ,‬מפני שהוא לא מגביל את‬ ‫עניים ממעות מעשר?‬ ‫ג' חייב בשמירה עד שיחזיר‪ ,‬ובתוך ימי‬ ‫לעשות?‬ ‫א' להוכיחם‪ ,‬ואם זה לא עוזר ילך משם‪.‬‬ ‫את הבהמה וכדומה טעה?‬ ‫עצמו כמה לתת‪.‬‬ ‫א' הנהגה גדולה שלא יבוש לשאול את אותו פלוני על‬ ‫א' מצוה גדולה‪.‬‬ ‫שאילתו חייב אפילו באונסים‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫ב' אם התוכחה לא מועילה חייב להעביר את השיחה‬ ‫ג' שניהם שקולים‪.‬‬ ‫הדבר‪.‬‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫לנושא אחר‪.‬‬ ‫ב' אם המספר הוא אדם גדול שודאי אינו משקר אין‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫ג' אפילו אם על ידי דיבורו יגנו יוסיפו לדבר בגנותו‬ ‫ג' תלמיד חכם מותר לו לומר כך‪ ,‬אבל לאדם רגיל‬ ‫צריך לשואלו‪.‬‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫חייב להוכיחם‪.‬‬ ‫ג' בכל אופן אין לשאול אותו על הדבר‪.‬‬ ‫מבחן ‪ 10‬ה' עד י"א כסלו‬ ‫מבחן חודשי חודש חשון‬ ‫מבחן ‪ 9‬כ"ח חשון עד ד' כסלו‬ ‫מכלל ז' סעיף י"א עד כלל ח' ס"ס ט'‬ ‫הלכות לשוה"ר מכלל ב' ס"ג עד כלל ז' ס"ס ט'‬ ‫מכלל ו' סעיף י"א עד כלל ז' סוף סעיף י'‬ ‫חלק ב' מתחילת פרק ט"ז עד פי"ז 'גדולה צדקה שהיא ממהרת'‬ ‫חלק ב' פרק ה' 'ומי שרגיל' עד פרק ט"ו 'והנה הארכתי'‬ ‫חלק ב' פרק י"ד 'ואם עזרו' עד סוף פרק ט"ו‬ ‫לפי הזוהר איזה דבר צריך דווקא‬ ‫האם מותר לספר לשון הרע על מי שבדרך כלל‬ ‫איזה עצה נותן החפץ חיים למי שחושש‬ ‫על מה נאמר "ארור מכה רעהו בסתר"?‬ ‫מי שיכול לעסוק בעצמו בגמילות‬ ‫מי שקיבל לשון הרע ולא סיפר דבר זה לאחרים‪,‬‬ ‫להוציא עליו מעות?‬ ‫אינו מקפיד אם מספרים עליו דבר זה?‬ ‫שאם ילוה הוא יתפרסם לאיש עשיר?‬ ‫א' על המספר לשון הרע בסתר ומקפיד שהדבר לא‬ ‫חסדים‪ ,‬האם יקח אדם אחר שיתעסק‬ ‫ורוצה לחזור בתשובה‪ ,‬מה תקנתו?‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' שיתן את מעותיו לאדם נאמן ומכסה דבר‬ ‫יתגלה למי שסיפר עליו‪.‬‬ ‫א' תורה‪.‬‬ ‫שילוה אותם‪.‬‬ ‫ב' כנ"ל‪ ,‬וכ"ש אם מספר בפניו‪.‬‬ ‫בזה?‬ ‫א' שיוציא הדברים מליבו‪ ,‬ויקבל על עצמו שלא לחטוא‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫עוד בזה‪ ,‬ויתודה‪.‬‬ ‫ב' מצוות התלויות במעשה‪.‬‬ ‫ב' שיבקש מהלוים שלא יספרו שהוא הלוה להם‪.‬‬ ‫ג' על המספר לשון הרע בדרך רמז‪.‬‬ ‫א' מצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬ ‫ג' אם הוא קרובו או אוהבו מותר‪ ,‬ובסתם אדם אסור‪.‬‬ ‫ב' יפייס את מי שסיפרו עליו על שהאמין לדברים‪.‬‬ ‫ג' יתנהג בשאר ענייניו כאדם פשוט‪.‬‬ ‫ב' עדיף ע"י אחרים משום "הצנע לכת"‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫באיזה אופן צריך לדון לכף זכות אדם ירא‬ ‫ג' על זה נאמר "מזה ומזה אל תנח ידך"‪.‬‬ ‫האם בזמננו ישנו אדם שיש לו דין תלמיד חכם‬ ‫אלוקים?‬ ‫לענין איסור מבזה תלמיד חכם?‬ ‫מי מרויח יותר מההלואה‪ ,‬המקבל או‬ ‫המספר לשון הרע והמדובר מודה לדברים‪ ,‬האם‬ ‫אדם שחטא ונתחייב מיתה לשמים‪,‬‬ ‫הנותן?‬ ‫א' רק בספק שקול‪ ,‬ואם הדבר נוטה לחובה נכון שהדבר‬ ‫איזה דבר טוב כתב הח"ח שיקרה אם‬ ‫א' דין ת"ח היה רק בזמן הגמרא שהיו חכמים ביותר‪.‬‬ ‫יהיה אצלו בגדר ספק‪.‬‬ ‫מותר להאמין לסיפור?‬ ‫מה יעשה ויחיה (לפי מה שהביא‬ ‫ב' אף בזמננו שייך תלמיד חכם אם הוא בקי בש"ס‬ ‫א' המקבל‪.‬‬ ‫ב' אף בדבר הנוטה יותר לכף חובה צריך לדון אותו לכף‬ ‫כולם יזדרזו בענין הגמחי"ם?‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫הח"ח מהמדרש)?‬ ‫ופוסקים ויודע לענות בכל מקום‪.‬‬ ‫ב' הנותן‪.‬‬ ‫זכות‪.‬‬ ‫א' לא יהיה אדם שיצטרך הלואה ולא יהיה לו‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫ג' הכל לפי ערך הדור‪ ,‬ובזמננו כל מי שראוי להורות ויגע‬ ‫ג' הכל לפי הענין‪.‬‬ ‫ג' רק בדבר הנוטה לכף זכות‪ ,‬ואז צד הזכות צריך להיות‬ ‫מהיכן ללוות‪.‬‬ ‫ג' יהיה הדבר אצלו בגדר ספק‪.‬‬ ‫א' יוסיף בלימוד התורה‪ ,‬ומי שאינו לומד‬ ‫בתורה נקרא תלמיד חכם‪.‬‬ ‫אצלו ודאי‪.‬‬ ‫ב' יתבטלו כל התלאות והצרות מהעולם‪.‬‬ ‫יהיה גבאי צדקה‪.‬‬ ‫מי נחשב "צר עין"‪ ,‬שהפליגו חז"ל בגנותו?‬ ‫ג' לא יהיו עניים בעולם‪ ,‬כיון שכל אחד יהיה‬ ‫על מי מותר לקבל לשון הרע?‬ ‫ב' ירבה בעשית חסד‪.‬‬ ‫מהם התנאים להתיר לספר לשון הרע על בעלי‬ ‫א' אדם החושב רק על טובת עצמו ולא על טובת‬ ‫באיזה אופן מותר לספר על אדם שנמנע‬ ‫לו די מחסורו בשכר גמילות חסדים‪.‬‬ ‫א' על אדם שרגיל בעצמו לספר ולקבל לשון הרע‪.‬‬ ‫ג' יתענה ויחזור בתשובה‪.‬‬ ‫מחלוקת לדעת המתירים?‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫מלהיטיב לחבירו?‬ ‫ב' על מי שנראה הגיוני לומר שהסיפור נכון‪ ,‬אפילו אם אין‬ ‫א' שעל ידי סיפורו תושבת המחלוקת ואינו יכול‬ ‫ב' מי שאינו מסוגל להוציא מכספו עבורו או עבור‬ ‫א' אם מניעת הטובה היתה לאדם אחר‪ ,‬והמספר מכוין‬ ‫ניכר שהסיפור הזה עצמו אמת‪.‬‬ ‫להשביתה באופן אחר‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫רק לקנאת האמת‪.‬‬ ‫על אלו אנשים מזרז החפץ חיים שיהיה‬ ‫על איזה דבר אמרו חז"ל שהוא זכות‬ ‫ג' מי שהתפרסם עליו כמה פעמים שהוא עובר בשאט‬ ‫ב' שיודע את הדברים בעצמו‪ ,‬וכוונתו לתועלת‪ ,‬וברור מי‬ ‫ג' מי שעינו צרה בכך שאחרים יהנו מממונו‪ ,‬אפילו‬ ‫ב' אם ראה את הדבר בעצמו ונתברר לו שהיה יכול‬ ‫להם גמ"ח קבוע בביתם?‬ ‫נפש על איסורים ידועים כמו ניאוף‪.‬‬ ‫שהמלכות לא תכפה את בני העיר?‬ ‫נקרא בעל המחלוקת על פי ההלכה‪.‬‬ ‫אם כלפי עצמו אין עינו צרה‪.‬‬ ‫להיטיב ולא עשה כך מפני רוע טבעו‪.‬‬ ‫א' עשירים בלבד‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' בכל אופן אסור‪.‬‬ ‫א' על ידי שיכפו אחד את חבירו לדבר‬ ‫ב' כל אדם בין עשיר בין שאינו עשיר‪.‬‬ ‫איזה התר מצינו להאמין לסיפור שניכר שהוא‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫מהי הסיבה הגדולה בכל הסיבות שמונעות‬ ‫ג' רק אלו שאין להם ילדים‪ ,‬כדי שיהיה להם‬ ‫אמת?‬ ‫את האדם מעבודת ד'?‬ ‫השומע סיפור מחבירו והוא יודע שהסיפור‬ ‫ב' על ידי גמילות חסדים‪.‬‬ ‫באיזה אופן יש את האיסור של מבזה תלמיד‬ ‫שם עולם‪.‬‬ ‫א' שאם ראה בעצמו דבר שעל ידו ניכר שאותו סיפור‬ ‫א' עצלות‪.‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬האם שייך שהוא יעבור על איסור קבלת‬ ‫חכם?‬ ‫עצמו שמספרים הוא אמת‪ ,‬ואין בדבר צד זכות‪ ,‬מותר‬ ‫ג' על ידי תפילה צדקה‪.‬‬ ‫ב' צרות עין‪.‬‬ ‫לשון הרע?‬ ‫א' המבזה אותו או את דברי תורתו‪ ,‬ודווקא בחייו‪.‬‬ ‫להאמין‪.‬‬ ‫ג' חוסר התבוננות‪.‬‬ ‫א' לא‪ ,‬שהרי הוא כבר יודע שהסיפור אמיתי‪.‬‬ ‫מה מציין הח"ח (פרק ט"ו) שגרם לכך‬ ‫ב' שאם אותו אדם עשה בעבר דבר כזה‪ ,‬מותר להאמין‬ ‫ב' המבזה אותו או את דברי תורתו גם לאחר מותו‪.‬‬ ‫ב' אם הוא יכול לדון לכף זכות‪.‬‬ ‫שרבתה העניות בישראל?‬ ‫האם עדיף לתת לעני הלואה או‬ ‫ג' המבזה אותו דווקא מחייו‪ ,‬או את דברי תורתו גם לאחר‬ ‫שהוא עשה זאת שוב‪.‬‬ ‫ג' כיון ששמע את הדברים מאדם אחר עובר בכל אופן‪.‬‬ ‫מותו‪.‬‬ ‫מהי הדרך שלא יכבד על האדם לטרוח‬ ‫א' שמלוים בהיתר עיסקה ולא מקיימים‬ ‫ג' אין להאמין לשום דבר גם אם ניכר שהדברים אמת‪.‬‬ ‫מתנה?‬ ‫בעבודת ד'?‬ ‫מצות הלואה‪.‬‬ ‫א' הלואה‪.‬‬ ‫א' להבין שזה חיי עולם‪.‬‬ ‫ב' איסור ריבית‪.‬‬ ‫ב' מתנה‪.‬‬ ‫ב' לזכור שהשכר הוא לפי הטירחה‪.‬‬ ‫האם מותר לספר לבי"ד שאדם בינוני עבר‬ ‫ג' שמלוים שלא בסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫מדוע נענשו אהרן ומרים על מה שדיברו על משה‬ ‫מי שהאמין ללשון הרע וסיפר זאת לאחרים‪ ,‬מה‬ ‫ג' מי שע"י הלואה אפשר להחזירו למצבו‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫בכונה על עבירה שאיסורה ידוע?‬ ‫רבינו?‬ ‫תקנתו (מלבד התשובה בין אדם למקום)?‬ ‫עדיף לתת לו הלואה‪.‬‬ ‫א' מפני שלא היה תועלת בדיבור זה‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫האם בעל עסק שיכול להוציא ממונו‬ ‫א' חייב לפייס אותו‪ ,‬ולא יועיל שיוציא את הדברים מלב‬ ‫ב' מפני שהחליטו בדעתם שעשה שלא כדין‪ ,‬ולא בדקו‬ ‫כמה פעמים חייב האדם במצוות הלוואה?‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫לסחורה מחויב במצות הלואה?‬ ‫השומעים‪.‬‬ ‫למה עשה כך‪.‬‬ ‫א' כל זמן שיש מעות שלו אצל אחרים אינו מחויב‬ ‫ב' חייב להוציא את הדבר מלב השומעים‪ ,‬ולא יועיל‬ ‫בזכות מה זכו אבותינו לעוה"ז‬ ‫ג' אינו נכון לכתחילה‪.‬‬ ‫א' לא מפני שחייו קודמים‪.‬‬ ‫ג' מפני שגם אם הם צדקו היה אסור להם לדבר על כך זה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫שיפייס אותו‪.‬‬ ‫ב' אם באים לבקש ממנו חייב‪ ,‬ואם לאו‬ ‫ולימות בן דוד ולימות המשיח?‬ ‫עם זה‪.‬‬ ‫ב' אם יש לו ממון חייב להלוות כל יום‪.‬‬ ‫פטור‪.‬‬ ‫ג' יפייס אותו‪ ,‬או שיוציא את הדבר מלב השומעים‪.‬‬ ‫ג' אפילו כמה פעמים ביום אם זה בכוחו‪.‬‬ ‫תלמיד חכם שעבר עבירה‪ ,‬האם צריך‬ ‫א' בזכות התפילה‪.‬‬ ‫ג' אם יכול לצמצם מעט בעסקיו ולהלוות‬ ‫המספר לשון הרע והמדובר מתנצל וניכר‬ ‫באיזה אופן מותר לדבר לשון הרע על אפיקורס?‬ ‫להוכיחו?‬ ‫ב' בזכות הצדקה‪.‬‬ ‫איזה טעם מזכיר החפץ חיים למה ציווה‬ ‫א' אסור להוכיחו‪ ,‬מפני שודאי עשה תשובה‪.‬‬ ‫ממון מחויב לעשות כך‪.‬‬ ‫שהדברים אמת‪ ,‬האם מותר להאמין לדברים?‬ ‫א' מותר לפי כללי לשון הרע לתועלת‪.‬‬ ‫ג' בזכות התורה‪.‬‬ ‫הקב"ה לשמור צנצנת מהמן?‬ ‫ב' חובה להוכיחו‪ ,‬שמא לא עשה תשובה‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫ב' מותר בכל אופן‪.‬‬ ‫ב' מותר כדין הרואה דברים הניכרים‪.‬‬ ‫ג' מותר רק כדי להפריש את השומעים ממעשיו‪.‬‬ ‫א' לראות גודל חסדו של הקב"ה לדור המדבר‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫איזה דבר מביא תועלת לנפטר?‬ ‫ג' מותר רק לחוש לדברים‪.‬‬ ‫מה נמשל למה‪ ,‬התורה לצדקה או‬ ‫ב' להראות שהקב"ה יכול לזון את לומדי התורה‬ ‫א' דווקא מה שהבן עושה לעלוי נשמתו‪.‬‬ ‫ללא סיבה טבעית‪ ,‬ולא יפסידו מלימוד התורה‪.‬‬ ‫ב' כל מה שמישהו עושה לעלוי נשמתו‪ ,‬ובבן‬ ‫מי שנתפקר ויצא מכלל 'עמיתך' ובא אדם‬ ‫הצדקה לתורה?‬ ‫אדם שעבר על עבירות שאיסורם ידוע‪ ,‬באיזה‬ ‫מדוע הרגיל בלשון הרע כמעט לא יכול‬ ‫ג' להזכיר שאין האדם מפסיד ממה שבשבת אינו‬ ‫זה מועיל אפילו כשעושה מעצמו‪.‬‬ ‫ומספר עליו לשון הרע‪ ,‬מתי מותר להאמין?‬ ‫אופן מותר לספר עליו לשון הרע?‬ ‫לחזור בתשובה?‬ ‫א' התורה לצדקה‪.‬‬ ‫טורח לפרנסתו‪.‬‬ ‫ג' כנ"ל תשובה ב'‪ ,‬ובלבד שלא יהיה אביו‬ ‫א' מותר רק בדבר שידוע שנתפקר בו‪.‬‬ ‫א' כשכוונתו לתועלת‪ ,‬ואין להגדיל העוולה יותר ממה‬ ‫א' מפני שהמדבר לשון הרע כאילו כפר בעיקר‪.‬‬ ‫ב' הצדקה לתורה‪.‬‬ ‫שהיא‪.‬‬ ‫רשע‪.‬‬ ‫ב' נראה שמותר להאמין גם על דברים שלא ידוע‬ ‫מדוע קוצבים לאדם בראש השנה‬ ‫ב' מפני שבמציאות כמעט לא שייך לפייס את‬ ‫שנתפקר בהם‪.‬‬ ‫ג' התורה לצדקה והצדקה לתורה‪.‬‬ ‫ב' מותר גם אם אין כוונתו לתועלת‪.‬‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫ג' גם בדבר שידוע שנתפקר בו אסור להאמין‪ ,‬או לפחות‬ ‫ג' אם כוונתו לתועלת מותר גם להגדיל את העוולה‪.‬‬ ‫חסרונותיו של אותה שנה‪ ,‬ולא נותנים לו‬ ‫מלכתחילה פחות?‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫על מה נאמר שהעושה כך אין לו‬ ‫לדונו לכף זכות‪.‬‬ ‫איזה מצוה חמורה יותר‪ ,‬שילוח הקן‬ ‫א' אין הכונה שיהיה לו והוא יתחסר‪ ,‬אלא הכונה‬ ‫מחילה עולמית?‬ ‫מה ההסבר במה שמצינו בספרים שגאון אחד‬ ‫השומע סיפור מאדם שנאמן עליו כשנים‪ ,‬האם‬ ‫שנאמר בה "למען ייטב לך והארכת‬ ‫שקוצבים לו מלכתחילה פחות‪.‬‬ ‫מי שכתב לשון הרע במכתב‪ ,‬האם מותר‬ ‫א' על איסור ריבית‪.‬‬ ‫מקנטר את חבירו?‬ ‫מותר לשונאו או לצערו באופן שאם הסיפור‬ ‫ב' הכונה שגוזרים כמה צדקה הוא צריך לתת‪ ,‬אלא‬ ‫להאמין לדברים?‬ ‫ב' על המפקיר עצמו לעשות עבירה כמה‬ ‫ימים" או צדקה?‬ ‫א' עשו זאת כדי שלא יסמכו על דברים לא נכונים‪.‬‬ ‫שאם לא יתן יתחסר באופן אחר‪.‬‬ ‫פעמים בשאט נפש‪.‬‬ ‫נכון מותר לצערו?‬ ‫ב' סמכו על המתירים לספר דבר שנתפרסם באפי תלתא‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' שילוח הקן‪.‬‬ ‫ג' הכונה שע"י ההפסד מתכפרים עוונותיו‪ ,‬ואין מי‬ ‫ג' על הנמנע מלהחזיק עני בשעת דחקו‪.‬‬ ‫ב' מותר לשונאו אבל מסתבר שאסור לצערו‪.‬‬ ‫ג' לא כתבו אלא כנגד הדברים שנכתבו ולא כנגד הכותב‬ ‫שאין לו חטאים‪ ,‬ואם נותן לצדקה מרויח גם מצוה‪.‬‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫ב' צדקה‪.‬‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫ג' מותר‪ ,‬ובלבד שלא יגרם עי"ז נזק למדובר‪.‬‬ ‫ג' מותר גם לצערו‪.‬‬ ‫ג' שניהם שקולים‪.‬‬