מחשבות טובות · Machsuvos Toives — ויצא (2026-11-16)

מחשבות טובות
מענה לבני הישיבות בנתיבי העליה
גליון 123 עמל התורה מתוך הנאה
ומוחו ,והוא כמתעלף ,לא נשאר בו רוח חיים’ וכו’ ,עיי”ש באריכות. ישנה תופעה שמטרידה אותי והיא נושא העייפות בלימוד ,כאשר אני
בפשטות כאשר אנו חושבים מהי אמונה ,אנו חושבים שזו עבודה לומד ומשתדל ללמוד בצורה טובה ולעיין בדברים ,אני מתעייף מהר
שכלית ,להכיר שהבריאה כולה היא מעשה השם ושאר יסודות מהמאמץ המחשבתי ,ואחרי שעה ולפעמים אפילו פחות מכך אני
מרגיש שאין לי כ”כ כוחות להמשיך ,וכן בסיום הלימוד אני מרגיש
האמונה ,אולם החזון איש מעמיד את האמונה בדבר מרגש ומדהים,
אפיסת כוחות ,בהתחלה חשבתי שזה ‘עמל התורה’ ,אבל במחשבה
חידה מופלאה שהאדם משתוקק לעמוד על סודה והיא תופסת את
שניה אני לא בטוח שכך זה אמור להראות ,כי אני רואה כאלו שלומדים
כולו. טוב לא פחות ממני ,ויוצאים מבית המדרש בסיום הסדר דשנים
אותו הדבר בלימוד התורה ,אם האדם הוא בעל נפש -מסוגל להרגיש ורעננים ,ואשמח לשמוע האם יש דרך לעמול בתורה כראוי ,ועם כל
דברים עמוקים החודרים לעמקי הנפש ,ושעתו שעת השקט -הוא זה ללמוד ברעננות בלי להתעייף.
מיושב בדעתו ואין לו דברים שמפריעים לו להתרכז (לא שאין לו הנקודה שהעלית היא נקודה חשובה ,למצוא את הדרך לשלב בין
טרדות אבל הוא מתרומם ומתנתק מהם בשעת הצורך) ,וחופשי לימוד מתוך רעננות ושמחה ,לבין עמל התורה.
מרעבון תאווני -בעל תאוה גשמית שאותה תאוה פועלת בו בזמן
ראשית חשוב לדעת שעמל התורה אין משמעותו לימוד מעבר
הלימוד קשה לו לחוות חוויות רוחניות ,ועינו מרהיבה ממחזה שמים
לכוחות ,אלא ניצול הכוחות בצורה נכונה בריאה ומלאה ,ללמוד בריכוז
לרום והארץ לעומק -הוא מתפעל מהחכמה האלוקית המופלאה
מלא בצורה שהדבר מרתק ותופס חזק את הראש .ונבאר את הדברים
שבאה לידי ביטוי במושגים גשמיים כמצוות התורה שהם מצוות על
פעולות מעשיות ולא חכמה בלבד ,הוא נרגש ונדהם -הלימוד הוא חז”ל אומרים (אבות ו’ ד’) כך היא דרכה של תורה וכו’ ואם אתה עושה
חוויה רגשית בשבילו ,והמידע שהוא לומד גורם לו להתפעלות ,כי כן אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ,מבואר כאן שלימוד התורה
העולם נדמה לפני כחידה סתומה כמוסה ונפלאה -חכמת התורה, כאשר הוא נעשה תוך ניתוק מכל הנאות העולם הזה ,לא רק שאינו
לרדת לעומקם של דברים ,ולקנות עוד ועוד ידיעות ,הם בעיניו חידה גורם למיעוט שמחה ,אלא אדרבה זו הצורה להגיע ל’אשריך בעולם
סתומה ,מאין החכמה המופלאה הזו ,מה התירוץ על הקושיא הזו ,מה הזה’.
ההבנה בדבר זה ובדבר אחר ,והחידה הזו מלפפת את לבבו ומוחו- לכאורה דברים אלו סותרים את המושג עמל התורה ,עמל נתפס אצלינו
הלימוד תופס לו גם את הרגש וגם את השכל בצורה מלאה ,והוא כעבודה מעבר לכוחות ,עבודה כנגד הכוחות ,דבר מתיש ומייגע ,דבר
כמתעלף לא נשאר לו רוח חיים וכו’ -הלימוד תופס אותו כ”כ חזק מעייף ,אולם האמת שאין הדבר כך ,גם התעמלות במושג הגשמי שלה,
שהוא מרגיש שאין לו שום דבר אחר בחיים חוץ מזה. אין הכונה שאדם יפעיל את כוחותיו הגשמיים מעבר לכוחותיו ,ויעשה
הדברים נראים רחוקים מהמושגים שלנו ,אבל חשוב לדעת שכל דבר שהוא לא נהנה ממנו ומחכה מתי הוא כבר יגמר ,אלא הכונה
אחד יכול להגיע לדברים אלו ברמה כזו או אחרת ,ושהשאיפה שלנו היא שהאדם יפעיל את כוחותיו הגשמיים בצורה חזקה וטובה ,וינצל
לעמל התורה לא תהיה מכוונת לדברים שאין השכל נח בהם ואין את הכוחות שיש בו ואף יפתח אותם ,והוא יהנה מהשימוש בהם,
הדעת שוקטה (כלשונו של המסילת ישרים בהקדמה על אותם אנשים פעילות גופנית מעבר לכוחות לא רק שאינה מועילה אלא מזיקה,
שחושבים שמידת החסידות בעבודת השם תלויה בצומות קשים ואחריה האדם מרגיש מותש והשרירים שלו תפוסים ואין לו חשק
ואמירת הרבה מזמורים ווידויים ,והחסידות האמיתי הנרצה והנחמד לחזור על כך פעם נוספת ,אותו דבר זה ‘עמל התורה’ ,כוחות הנפש
רחוק מציור שכלם) ,אלא עמל התורה הוא דבר המותאם לכוחות שבאדם הם כוחות אדירים ,ובדרך כלל האדם מנצל מעט מאד מהם
ומענג את האדם בצורה חזקה. (מבחינה מחקרית האדם מנצל אחוזים בודדים מכוחותיו הנפשיים),
ועמל התורה משמעותו הוא לנצל את הכוחות כראוי.
בנוסף חשוב לדעת כי עמל התורה הנ”ל אינו דבר ששייך רק ליחידי
סגולה הדבוקים בתורה ועבודת ד’ יומם ולילה ,ואין להם שום שייכות אדם שלומד סוגיא ומאמץ את מוחו להבין אותה כמו שצריך הוא
לעולם הזה והנאותיו ,כי באמת כל אחד יכול וצריך לעמול בתורה מתעייף מהר ,אבל אדם שלומד סוגיא והדברים מרתקים אותו
ולהתענג עליה ,ועמל זה הוא הדבר אשר יביא אותו להיות דבוק ומאתגרים אותו ,מסקרן ומעניין אותו להבין כל דבר עד הסוף ,כאשר
בתורה ועבודת ד’ ,וברצון לעמול בתורה בצורה עוד יותר חזקה ,אבל יש קושיא הוא משתוקק לדעת את התשובה ,וכדומה ,באופן זה המח
מי שיעמול התורה בצורה שאינה מותאמת לכוחותיו ואין הוא מתענג שלו תפוס חזק במה שהוא לומד ,והוא מנצל את הכוחות שלו ונהנה
עליה ,הדבר יעייף ויתיש אותו ויהיה קשה לו להמשיך בזה לאורך זמן ממה שהוא עושה ,זה נקרא עמל התורה.
בשבוע הבא נבאר בסייעתא דשמיא 7צורות שונות של חיבור נצטט כאן קטע מדברי החזון איש (בספרו אמונה ובטחון בתחילת
רגשי ושכלי לתורה ,חיבורים שמביאים את האדם להנאה אמיתית הספר) ‘מידת האמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש ,אם האדם הוא
מהלימוד ,וכן נבאר מתי ה’עמל התורה’ כן דורש מהאדם התמודדות בעל נפש ,ושעתו שעת השקט ,חפשי מרעבון תאווני ,ועינו מרהיבה
כנגד כוחותיו. ממחזה שמים לרום והארץ לעומק ,הוא נרגש ונדהם ,כי העולם נדמה
לפניו כחידה סתומה כמוסה ונפלאה ,והחידה הזאת מלפפת את לבבו
להצטרפות לרשימת התפוצה ולהשארת שאלות יש לפנות במייל v0747962028@gmail.com -או בטלפון 074-7962028שלוחה 6
