gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחשבות טובות · Machsuvos Toives — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מחשבות טובות · Machsuvos Toives

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מחשבות טובות · Machsuvos Toives — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מחשבות טובות‬ ‫מענה לבני הישיבות בנתיבי העליה‬ ‫גליון ‪123‬‬ ‫עמל התורה מתוך הנאה‬ ‫ומוחו‪ ,‬והוא כמתעלף‪ ,‬לא נשאר בו רוח חיים’ וכו’‪ ,‬עיי”ש באריכות‪.‬‬ ‫ישנה תופעה שמטרידה אותי והיא נושא העייפות בלימוד‪ ,‬כאשר אני‬ ‫בפשטות כאשר אנו חושבים מהי אמונה‪ ,‬אנו חושבים שזו עבודה‬ ‫לומד ומשתדל ללמוד בצורה טובה ולעיין בדברים‪ ,‬אני מתעייף מהר‬ ‫שכלית‪ ,‬להכיר שהבריאה כולה היא מעשה השם ושאר יסודות‬ ‫מהמאמץ המחשבתי‪ ,‬ואחרי שעה ולפעמים אפילו פחות מכך אני‬ ‫מרגיש שאין לי כ”כ כוחות להמשיך‪ ,‬וכן בסיום הלימוד אני מרגיש‬ ‫האמונה‪ ,‬אולם החזון איש מעמיד את האמונה בדבר מרגש ומדהים‪,‬‬ ‫אפיסת כוחות‪ ,‬בהתחלה חשבתי שזה ‘עמל התורה’‪ ,‬אבל במחשבה‬ ‫חידה מופלאה שהאדם משתוקק לעמוד על סודה והיא תופסת את‬ ‫שניה אני לא בטוח שכך זה אמור להראות‪ ,‬כי אני רואה כאלו שלומדים‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫טוב לא פחות ממני‪ ,‬ויוצאים מבית המדרש בסיום הסדר דשנים‬ ‫אותו הדבר בלימוד התורה‪ ,‬אם האדם הוא בעל נפש‪ -‬מסוגל להרגיש‬ ‫ורעננים‪ ,‬ואשמח לשמוע האם יש דרך לעמול בתורה כראוי‪ ,‬ועם כל‬ ‫דברים עמוקים החודרים לעמקי הנפש‪ ,‬ושעתו שעת השקט‪ -‬הוא‬ ‫זה ללמוד ברעננות בלי להתעייף‪.‬‬ ‫מיושב בדעתו ואין לו דברים שמפריעים לו להתרכז (לא שאין לו‬ ‫הנקודה שהעלית היא נקודה חשובה‪ ,‬למצוא את הדרך לשלב בין‬ ‫טרדות אבל הוא מתרומם ומתנתק מהם בשעת הצורך)‪ ,‬וחופשי‬ ‫לימוד מתוך רעננות ושמחה‪ ,‬לבין עמל התורה‪.‬‬ ‫מרעבון תאווני‪ -‬בעל תאוה גשמית שאותה תאוה פועלת בו בזמן‬ ‫ראשית חשוב לדעת שעמל התורה אין משמעותו לימוד מעבר‬ ‫הלימוד קשה לו לחוות חוויות רוחניות‪ ,‬ועינו מרהיבה ממחזה שמים‬ ‫לכוחות‪ ,‬אלא ניצול הכוחות בצורה נכונה בריאה ומלאה‪ ,‬ללמוד בריכוז‬ ‫לרום והארץ לעומק‪ -‬הוא מתפעל מהחכמה האלוקית המופלאה‬ ‫מלא בצורה שהדבר מרתק ותופס חזק את הראש‪ .‬ונבאר את הדברים‬ ‫שבאה לידי ביטוי במושגים גשמיים כמצוות התורה שהם מצוות על‬ ‫פעולות מעשיות ולא חכמה בלבד‪ ,‬הוא נרגש ונדהם‪ -‬הלימוד הוא‬ ‫חז”ל אומרים (אבות ו’ ד’) כך היא דרכה של תורה וכו’ ואם אתה עושה‬ ‫חוויה רגשית בשבילו‪ ,‬והמידע שהוא לומד גורם לו להתפעלות‪ ,‬כי‬ ‫כן אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא‪ ,‬מבואר כאן שלימוד התורה‬ ‫העולם נדמה לפני כחידה סתומה כמוסה ונפלאה‪ -‬חכמת התורה‪,‬‬ ‫כאשר הוא נעשה תוך ניתוק מכל הנאות העולם הזה‪ ,‬לא רק שאינו‬ ‫לרדת לעומקם של דברים‪ ,‬ולקנות עוד ועוד ידיעות‪ ,‬הם בעיניו חידה‬ ‫גורם למיעוט שמחה‪ ,‬אלא אדרבה זו הצורה להגיע ל’אשריך בעולם‬ ‫סתומה‪ ,‬מאין החכמה המופלאה הזו‪ ,‬מה התירוץ על הקושיא הזו‪ ,‬מה‬ ‫הזה’‪.‬‬ ‫ההבנה בדבר זה ובדבר אחר‪ ,‬והחידה הזו מלפפת את לבבו ומוחו‪-‬‬ ‫לכאורה דברים אלו סותרים את המושג עמל התורה‪ ,‬עמל נתפס אצלינו‬ ‫הלימוד תופס לו גם את הרגש וגם את השכל בצורה מלאה‪ ,‬והוא‬ ‫כעבודה מעבר לכוחות‪ ,‬עבודה כנגד הכוחות‪ ,‬דבר מתיש ומייגע‪ ,‬דבר‬ ‫כמתעלף לא נשאר לו רוח חיים וכו’‪ -‬הלימוד תופס אותו כ”כ חזק‬ ‫מעייף‪ ,‬אולם האמת שאין הדבר כך‪ ,‬גם התעמלות במושג הגשמי שלה‪,‬‬ ‫שהוא מרגיש שאין לו שום דבר אחר בחיים חוץ מזה‪.‬‬ ‫אין הכונה שאדם יפעיל את כוחותיו הגשמיים מעבר לכוחותיו‪ ,‬ויעשה‬ ‫הדברים נראים רחוקים מהמושגים שלנו‪ ,‬אבל חשוב לדעת שכל‬ ‫דבר שהוא לא נהנה ממנו ומחכה מתי הוא כבר יגמר‪ ,‬אלא הכונה‬ ‫אחד יכול להגיע לדברים אלו ברמה כזו או אחרת‪ ,‬ושהשאיפה שלנו‬ ‫היא שהאדם יפעיל את כוחותיו הגשמיים בצורה חזקה וטובה‪ ,‬וינצל‬ ‫לעמל התורה לא תהיה מכוונת לדברים שאין השכל נח בהם ואין‬ ‫את הכוחות שיש בו ואף יפתח אותם‪ ,‬והוא יהנה מהשימוש בהם‪,‬‬ ‫הדעת שוקטה (כלשונו של המסילת ישרים בהקדמה על אותם אנשים‬ ‫פעילות גופנית מעבר לכוחות לא רק שאינה מועילה אלא מזיקה‪,‬‬ ‫שחושבים שמידת החסידות בעבודת השם תלויה בצומות קשים‬ ‫ואחריה האדם מרגיש מותש והשרירים שלו תפוסים ואין לו חשק‬ ‫ואמירת הרבה מזמורים ווידויים‪ ,‬והחסידות האמיתי הנרצה והנחמד‬ ‫לחזור על כך פעם נוספת‪ ,‬אותו דבר זה ‘עמל התורה’‪ ,‬כוחות הנפש‬ ‫רחוק מציור שכלם)‪ ,‬אלא עמל התורה הוא דבר המותאם לכוחות‬ ‫שבאדם הם כוחות אדירים‪ ,‬ובדרך כלל האדם מנצל מעט מאד מהם‬ ‫ומענג את האדם בצורה חזקה‪.‬‬ ‫(מבחינה מחקרית האדם מנצל אחוזים בודדים מכוחותיו הנפשיים)‪,‬‬ ‫ועמל התורה משמעותו הוא לנצל את הכוחות כראוי‪.‬‬ ‫בנוסף חשוב לדעת כי עמל התורה הנ”ל אינו דבר ששייך רק ליחידי‬ ‫סגולה הדבוקים בתורה ועבודת ד’ יומם ולילה‪ ,‬ואין להם שום שייכות‬ ‫אדם שלומד סוגיא ומאמץ את מוחו להבין אותה כמו שצריך הוא‬ ‫לעולם הזה והנאותיו‪ ,‬כי באמת כל אחד יכול וצריך לעמול בתורה‬ ‫מתעייף מהר‪ ,‬אבל אדם שלומד סוגיא והדברים מרתקים אותו‬ ‫ולהתענג עליה‪ ,‬ועמל זה הוא הדבר אשר יביא אותו להיות דבוק‬ ‫ומאתגרים אותו‪ ,‬מסקרן ומעניין אותו להבין כל דבר עד הסוף‪ ,‬כאשר‬ ‫בתורה ועבודת ד’‪ ,‬וברצון לעמול בתורה בצורה עוד יותר חזקה‪ ,‬אבל‬ ‫יש קושיא הוא משתוקק לדעת את התשובה‪ ,‬וכדומה‪ ,‬באופן זה המח‬ ‫מי שיעמול התורה בצורה שאינה מותאמת לכוחותיו ואין הוא מתענג‬ ‫שלו תפוס חזק במה שהוא לומד‪ ,‬והוא מנצל את הכוחות שלו ונהנה‬ ‫עליה‪ ,‬הדבר יעייף ויתיש אותו ויהיה קשה לו להמשיך בזה לאורך זמן‬ ‫ממה שהוא עושה‪ ,‬זה נקרא עמל התורה‪.‬‬ ‫בשבוע הבא נבאר בסייעתא דשמיא ‪ 7‬צורות שונות של חיבור‬ ‫נצטט כאן קטע מדברי החזון איש (בספרו אמונה ובטחון בתחילת‬ ‫רגשי ושכלי לתורה‪ ,‬חיבורים שמביאים את האדם להנאה אמיתית‬ ‫הספר) ‘מידת האמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש‪ ,‬אם האדם הוא‬ ‫מהלימוד‪ ,‬וכן נבאר מתי ה’עמל התורה’ כן דורש מהאדם התמודדות‬ ‫בעל נפש‪ ,‬ושעתו שעת השקט‪ ,‬חפשי מרעבון תאווני‪ ,‬ועינו מרהיבה‬ ‫כנגד כוחותיו‪.‬‬ ‫ממחזה שמים לרום והארץ לעומק‪ ,‬הוא נרגש ונדהם‪ ,‬כי העולם נדמה‬ ‫לפניו כחידה סתומה כמוסה ונפלאה‪ ,‬והחידה הזאת מלפפת את לבבו‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה ולהשארת שאלות יש לפנות במייל ‪ v0747962028@gmail.com -‬או בטלפון ‪ 074-7962028‬שלוחה ‪6‬‬