gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול דודי · Kol Doidy — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: קול דודי · Kol Doidy

שבוע: ויצא (2026-11-16)

קול דודי · Kol Doidy — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קע"ד– ויצא תשפ"ז‬ ‫ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' (כ"ח כ"א)‪.‬‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כ"ח י')‪.‬‬ ‫מקשים מהא דאיתא בברכות דף ס"ד‪ .‬הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום‬ ‫אצל יעקב כתוב ויצא וגם כתוב וילך אבל לעיל גבי עשו פסוק ט' כתוב רק‬ ‫אלא לך לשלום שהרי יתרו שאמר לו למשה לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר‬ ‫וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת וגו' ולא כתוב ויצא עשו ולפי דברי רש"י‬ ‫לו לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה‪ ,‬וא"כ למה כאן אמר יעקב ושבתי בשלום‬ ‫דהא דכתיב ויצא ה"ט דיציאת צדיק מן העיר עושה רושם וכו' ניחא אבל עוד‬ ‫ולא אמר ושבתי לשלום‪.‬‬ ‫י"ל בזה דלעיל פסוק א' וב' כשדיבר יצחק עם יעקב צוה אותו שני ציווים ויקרא‬ ‫ונראה דהא דבעלמא לשון לשלום מראה על הצלחה ה"ט דכיון שיש בו‬ ‫יצחק אל יעקב וגו' ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען קום לך וגו' וקח לך‬ ‫בתחילתו אות למ"ד שפירושו יעוד ומטרה ע"כ משמע דלהיכן שהולך יהיה לו‬ ‫משם אשה מבנות לבן וגו' והיינו צווי אחד שלא לישא אשה מארץ כנען וצווי‬ ‫שלום ויהא טוב לו והא דלשון בשלום מראה על קללה ה"ט דכיון שיש בו אות‬ ‫שני לישא אשה מבנות לבן וכנגד צווי שלא לישא אשה מארץ כנען כתוב ויצא‬ ‫בי"ת בתחילתו ומשמעו דבמצב שהוא עומד ושורה בו שם יש לו שלום אבל‬ ‫שיצא מהמקום ולא נשא אשה מכאן כמו שצווהו אביו וכנגד צווי לישא אשה‬ ‫להיכן שהולך לא מבשר לו שלום דמכלל הן אתה שומע לאו והיינו שיפגע שם‬ ‫ממשפחת לבן כתוב וילך חרנה לישא שם אשה אבל עשו קיים רק צווי אחד‬ ‫היפך השלום והיא קללה או מיתה לפ"ז אצל יעקב שהתפלל שהשלום ילוונו‬ ‫שנשא אשה שאינה מכאן והיא בת ישמעאל אבל לא גירש נשיו הראשונות שהן‬ ‫כשישוב לבית אביו נמצא דמקום יעודו הוא המקום ששורה בו עכשיו א"כ שפיר‬ ‫מכנען וע"כ לא שייך אצלו לומר ויצא שלא קיים צווי זה ולא יצא מכנען לגבי‬ ‫השתמש בלשון בשלום שהמקום שרוצה להגיע אליו הוא זה שהוא נמצא בו‬ ‫זה וע"כ כתוב אצלו רק וילך‪.‬‬ ‫ומתפלל שבו יהא לו שלום לא רק עתה אלא גם לעתיד‪.‬‬ ‫ויקח מאבני המקום וגו' (כ"ח י"א)‪.‬‬ ‫והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וגו' (כ"ח כ"ב)‪.‬‬ ‫ואח"כ י"ח וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם‬ ‫אולי יש לפרש דע"י שיראו הבריות שיעקב זוכה לשמירה מאת הקב"ה‬ ‫אתה מצבה וגו' ורש"י מפרש דהאבנים רבו וע"כ נעשו כולן אבן אחת לבסוף‬ ‫ולהצלחה בכל מעשיו יהיה בזה קידוש השם שהוא היחיד בדורו הנדבק באהבת‬ ‫וי"ל דמש"ה זכו שעשה מהם יעקב מצבה דכיון דהראו שלו' ביניהם ראוין‬ ‫ויראת ה' וזוכה לכל טוב בעולם וע"י זה המצבה שעליה העלה קרבן לה' תתהפך‬ ‫האבנים להיות מצבה ומזבח לשם ה' והנה אח"כ פסוק כ"ט ב' כתיב כי מן הבאר‬ ‫לבית אלקים לכל העולם שכל העמים יבאו לשם לעבוד את ה' ככתוב במקום‬ ‫ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר וגו' וי"ל דיש קשר בין האבן ששם‬ ‫אחר כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים‪.‬‬ ‫מצבה לבין האבן שע"פ הבאר דע"י שזכה לעשות מכל האבנים אבן אחת עי"כ‬ ‫ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם וגו' (כ"ט ט"ו)‪.‬‬ ‫זכה להסיר לבדו האבן שע"פ הבאר דאף דהרועים היו מראים אחדות להמתין‬ ‫ברש"י ד"ה ועבדתני כמו ותעבדני וכו' שהוא לשון עבר הוסיף וי"ו בראשה‬ ‫להיות כולן יחד להסיר האבן הגדולה ויש קיטרוג במה שאוה"ע מראים אחדות‬ ‫היא הופכת התיבה להבא ע"ש מצינו להרב חיד"א שמפרש דהא דאמרו חז"ל‬ ‫ביניהם ביטל יעקב הקיטרוג של אחדותם במה שקדם והסיר אותה הוא לבדו‬ ‫דוהיה הוא לשון שמחה ה"ט דהיה הוא בעצם לשון עבר וע"י הוי"ו שניתן‬ ‫ולזה זכה ע"י שעשה שלו' ואחדות בין האבנים ששם סביב לראשו‪.‬‬ ‫בתחילתו מתהפך ללשון עתיד ומובן דאם דבר בעצם עבר ורוצין לראותו עתיד‬ ‫והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ‬ ‫הוי ראיה שהוא דבר טוב ומש"ה הוא לשון שמחה ולפ"ז ה"ה הכא לגבי‬ ‫אשר אתה וגו' (כ"ח י"ג)‪.‬‬ ‫ועבדתני דכיון דהוא לשון עבר ועשאו הוי"ו לשון עתיד הוי ראיה דלבן החשיבו‬ ‫צריך להבין למה אצל אברהם כתוב אביך ולא אצל יצחק הלא יצחק יותר‬ ‫ללשון שמחה והיינו דלבן באמת רצה שיעקב יעבוד בחנם וזה היה אצלו שמחה‬ ‫ראוי לקרותו אביו של יעקב מאשר אברהם שהוא זקנו‪ ,‬ונראה דהרי בפסוק ט"ו‬ ‫וכמו שאמר לו יעקב בעצמו אח"כ ל"א מ"ב לולי אלקי אבי וגו' כי עתה ריקם‬ ‫והנה אנכי עמך וגו' עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך וברש"י דברתי לך‬ ‫שלחתני‪.‬‬ ‫לצרכך ועליך מה שהבטחתי לאברהם על זרעו לך הבטחתיו וכו' ומבואר דעיקר‬ ‫ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה׳ בעניי (כ״ט ל״ב)‪.‬‬ ‫הזכות שזכה בה יעקב בא לו משום ההבטחה לאברהם על זרעו וא"כ מובן למה‬ ‫ברש״י מביא דרבותינו פירשו ראו מה בין בני לבן חמי‪ ,‬שמכר הבכורה וכו׳‪.‬‬ ‫בתחילה קרא לאברהם בשם אביך להסביר ליעקב אח"כ האיך מתייחס אליו‬ ‫ולכאורה למה הוסיפו רז״ל על מה שהתורה פירשה לשון ראובן‪ ,‬כי ראה ה׳‬ ‫זכותו של אברהם על זרעו שהנה אברהם הוא אביו ויעקב הוא זרעו‪.‬‬ ‫בעניי‪.‬‬ ‫והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת וגו׳‬ ‫ונראה דלאה ראתה בנבואה והבינה אח״כ דלא כדאי לקרוא לבן על שם‬ ‫תערומת שיש לה‪ .‬דהנה לגבי שמעון קראה לו שם זה כי שמע ה׳ כי שנואה אנכי‪,‬‬ ‫(כ״ח ט״ו)‪.‬‬ ‫ושמעון לא הצליח‪ ,‬דהיה בהריגת שכם ובמכירת יוסף ובמעשה זמרי‪ ,‬ולא היה‬ ‫ברש״י ד״ה אנכי עמך‪ :‬לפי שהיה ירא מעשו ומלבן‪ .‬ויש לומר דזה פירוש‬ ‫לו חלק בארץ בפני עצמו ולא בברכת משה וכו׳‪ .‬ותלתה דהטעם מפני ששמו על‬ ‫המשך הפסוק‪ ,‬ושמרתיך בכל אשר תלך — כנגד לבן‪ ,‬שעומד יעקב לילך‬ ‫שם שנואה אנכי‪ .‬ע״כ דרשו חז״ל דשם ראובן היה בו גם כוונה לדבר טוב‪ ,‬ראו‬ ‫לארצו; והשבתיך אל האדמה הזאת — כנגד עשו‪ ,‬שהוא שרוי באדמה הזאת‪,‬‬ ‫שבני בן מעלה שלא ערער על הבכורה‪.‬‬ ‫והבטיחו הקב״ה שעוד ישיב אותו אליה‪.‬‬ ‫וכן מצינו אח״כ לגבי יששכר‪ ,‬ותאמר לאה נתן אלקים שכרי אשר נתתי‬ ‫אולם כיון דהקדים רש״י עשו ללבן‪ ,‬יש לפרש בדרך אחרת‪ ,‬הפוכה מהנ״ל‪:‬‬ ‫שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר‪ .‬ולכאורה היה לה ליתן השם על שם מה‬ ‫ושמרתיך בכל אשר תלך הוי כנגד עשו‪ ,‬שביקש להרגו בדרך‪ ,‬כמו שמביא רש״י‬ ‫שכתוב לפני כן‪ ,‬כי שכר שכרתיך בדודאי בני‪ .‬אלא דהבינה דלא כדאי ליתן שם‬ ‫לקמן כ״ט י״א ד״ה ויבך‪ ,‬שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להרגו‪.‬‬ ‫לבנה על סמך ענין שיש בו גנאי לאחותה‪ ,‬שזלזלה בשכיבת הצדיק‪ ,‬וטוב יותר‬ ‫והשבתיך אל האדמה הזאת הוי כנגד לבן‪ ,‬כמו שכותב רש״י לקמן ל״א ג׳ ד״ה‬ ‫לקרוא שמו על הנהגה טובה‪ ,‬דבזה יצליח‪.‬‬ ‫שוב אל ארץ אבותיך‪ :‬ושם אהיה עמך‪ ,‬אבל בעודך מחובר לטמא אי אפשר‬ ‫להשרות שכינתי עליך‪.‬‬ ‫ותרא רחל וגו' ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים וגו' ויחר‬ ‫ויירא ויאמר וגו' כי אם בית אלקים וגו' (כ"ח י"ז)‪.‬‬ ‫אף יעקב ברחל וגו' (ל' א')‪.‬‬ ‫ברש"י ד"ה כי אם בית אלקים בא"ד איהו לא יהיב ליביה להתפלל במקום‬ ‫רש"י מפרש אצל ותקנא רחל באחתה וגו' קנאה במעשיה הטובים ואח"כ‬ ‫שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו וכו' כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי‬ ‫אצל הבה לי בנים וגו' מפרש רש"י שבקשה מיעקב שיתפלל עבורה ע"ש‬ ‫על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית‬ ‫ולכאורה לפי פירושו זה קשה אמאי ויחר אף יעקב אם כל בקשתה רק שיתפלל‬ ‫אל וקפצה לו הארץ וכו' ויש לרמז בזה דטבע הבן לחפש דרך לעצמו ולא ללכת‬ ‫עבורה וכי לא היה יכול להתפלל אולם לפי מה שפירש רש"י לפנ"כ ניחא דאם‬ ‫בדרכי אבותיו עד שרואה שאינו מצליח בה ואין זו תכלית עבורו ואז חוזר לדרך‬ ‫קנאה רחל במעשיה הטובים של לאה משמע דהיא לא עשתה מעשים כאלו וע"כ‬ ‫אבותיו וכשעושה כן ומכיר ביותר מעלת דרך אבותיו זוכה לקפיצת הדרך שמה‬ ‫ויחר אף יעקב דלמה מבקשת ממנו שיתפלל הלא הדבר תלוי בה שהיא תעשה‬ ‫שהם קנו נקנה לו בקלות ומשם יכול לעלות עוד ולקפוץ למעלה‪.‬‬ ‫ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני וגו' (ל' כ"ז)‪.‬‬ ‫כמעשיה הטובים של לאה ותזכה לבנים כמותה דבמקום דאיכא לתקן את‬ ‫עי' רש"י דידע בניחוש שלו שבאה לו הברכה ע"י יעקב וא"כ יש להבין‬ ‫המעשים למה לבקש ולסמוך על תפילת הצדיק‪.‬‬ ‫למה אח"כ כשברח יעקב כתוב ויוגד ללבן ביום השלישי וגו' [ל"א כ"ב]‬ ‫וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה וגו׳ (ל׳ י״ד)‪.‬‬ ‫דהוצרכו להגיד לו ולמה לא ידע בניחוש שלו והנה לעיל מינה כתוב ל"א י"ט‬ ‫בגמ׳ סנהדרין דף צ״ט‪ :‬נחלקו מה הם דודאים‪ ,‬ואמר רב יברוחי‪ .‬וברמב״ן‬ ‫ולבן הלך לגזז וגו' ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב את לב לבן‬ ‫מבואר ששורש הדודאים עשוי בצורת ראש וידים‪ ,‬ואומרים שיועיל להריון בדרך‬ ‫הארמי על בלי הגיד לו וגו' רואין מסמיכות הענינים דהאיך גנב יעקב את לב לבן‬ ‫סגולה‪ .‬ובבעל הטורים מוסיף שדודאים בגימטריא כאדם‪ ,‬ובצרור המור מביא‬ ‫ע"י שגנבה רחל את התרפים והיינו שע"י התרפים שלו הוא דהיה מנחש וכיון‬ ‫בשם מדרש‪ ,‬שראובן יצא לרעות חמורו של אביו וקשרו בשורש של דודאים‪.‬‬ ‫שגנבתם רחל ממילא לא ידע שברח יעקב ומש"ה באמת גנב את לבו‪.‬‬ ‫כשחזר מצא את החמור מת‪ ,‬שעקר את שורש הדודאים והעוקרם מת‪ ,‬והביאם‬ ‫ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד (ל"א מ"ז)‪.‬‬ ‫לאמו‪ .‬וזהו יששכר חמור גרם‪.‬‬ ‫לבן קרא לו שם המורכב משתי תיבות שיש הפסק בין יגר לבין שהדותא‬ ‫ולולי דמסתפינא‪ ,‬י"ל שהדודאים הם אדני השדה המוזכרים במתני' (כלאים‬ ‫אבל יעקב עשה מהכל תיבה אחת גלעד דאצל יעקב הגשמי היינו הגל והרוחני‬ ‫פ״ח מ״ה) דהר״ש מבאר שהיא חיה הגדלה מן הארץ כקישואין ודילועין‪,‬‬ ‫היינו העד הכל אחד שהכל מתייחד בחיות מהשי"ת אבל אצל לבן היגר הוא‬ ‫וצורתה כצורת אדם‪ ,‬ומטיבורה יוצא חבל המחובר לשורש שבארץ‪ .‬היא טורפת‬ ‫גשמי והשהדותא רוחני ואינן שייכים לגמרי יחד ומצינו בזה לפרש דברי רש"י‬ ‫והורגת את הקרב אליה כמלא החבל‪ ,‬וכשנפסק החבל מיד היא מתה‪.‬‬ ‫אח"כ פסוק מ"ח ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד‬ ‫ולפ״ז החמור שקשר ראובן לשורש הדודאים התקרב אל החיה והיא הרגתו‪,‬‬ ‫ומפרש רש"י ד"ה גלעד גל עד ולכאורה תמוה מה כוונתו ולהנ"ל ניחא דאף‬ ‫ובנפילתו גרר ופסק את החבל‪ ,‬וממילא מתה גם החיה‪ ,‬וכשחזר ראובן מצאה‬ ‫דהפסוק מעיד לנו דגם לבן חזר וקראו גלעד והוא אותו שם שנתן לו יעקב מ"מ‬ ‫מונחת על הארץ עם חלק השורש המחובר לה‪ ,‬והביאה לאמו לסגולת הריון‪,‬‬ ‫מדגיש רש"י דלא הגיע לבן למדרגת יעקב לקראו גלעד בתיבה אחת אלא רק‬ ‫ובזה מתיישבים דברי המדרש עם תיאור אדני השדה‪ .‬קול דודי ענינים‪ ,‬סימן תרנ״ט‬ ‫למדרגה זו לקראו בלשון קודש אבל עדיין היה בחינת שתי תיבות גל עד‪.‬‬ ‫בענין צער גידול בנים‬ ‫בחינת תפילת ערבית שיעקב אבינו תיקן אותה והיא‬ ‫להם מעובד אדום וגם בהא דפשיטא להו דגם‬ ‫בגמ' סנהדרין (דף י"ט ע"ב) לכן כה אמר ה' אל‬ ‫רשות ויכול להתפלל כפי הצורך של דורותיו לשנות‬ ‫אברהם היו לו בנים מרובים והם בני קטורה ולמה‬ ‫בית יעקב אשר פדה את אברהם [ישע' כ"ט כ"ב] וכי‬ ‫התפילה להאריכה ולקצרה ולהוסיף בה תחנונים‬ ‫נימא דחסר לו צער גידול בנים יש לכאורה לפרש‬ ‫היכן מצינו ביעקב שפדאו לאברהם אמר רב יהודה‬ ‫ונמצא דהא דתפילה זו של יעקב היא רשות לבד ולא‬ ‫דברי רש"י בכיוון אחר שעל פיו לא יוקשה עליו כלל‬ ‫שפדאו מצער גידול בנים והיינו דכתיב לא עתה‬ ‫חובה מעלה היא לצאת מן הלב ביתרון תוקף‬ ‫ממה שהביאו התוס'‪.‬‬ ‫יבוש יעקב וגו' לא עתה יבוש יעקב מאביו ולא עתה‬ ‫ולהתקבל יותר ברצון [עי' במשך חכמה שמפרש‬ ‫והיינו דבשלהי ברכות דף ס"ד‪ .‬איתא אמר רבי‬ ‫פניו יחוורו מאבי אביו וכו'‪.‬‬ ‫בכעי"ז הא דתרגם אונקלוס בפרשת ויחי אהא דאמר‬ ‫אבין הלוי מאי דכתיב יענך ה' ביום צרה ישגבך שם‬ ‫רש"י מפרש ד"ה שפדאו מצער גידול בנים וז"ל‬ ‫יעקב ליוסף ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך‬ ‫אלקי יעקב [תהלים כ' ב'] אלקי יעקב ולא אלקי‬ ‫שהוטל עליו טורח השבטים שעל אברהם היה מוטל‬ ‫שלקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ואומר התרגום‬ ‫אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעובי‬ ‫אותו טורח דכתיב [בראשית כ"ו ד'] והרביתי את‬ ‫בצלותי ובבעותי ומפרש המשך חכמה דצלותא היא‬ ‫הקורה ומפרש רש"י ד"ה שיאחז [משמע דכך היתה‬ ‫זרעך והוא פדאו עכ"ל‪.‬‬ ‫התפילה הקבועה שיסדו להתפלל ובעותא היא‬ ‫גירסתו ולא כגירסת הספרים שלפנינו דגרסינן שיכנס‬ ‫לכאורה נראה מדברי רש"י דלא פדה יעקב אלא‬ ‫התפילה שבלב האדם להתפלל לפי צרכו] ועתה‬ ‫וכו'] בעובי הקורה וז"ל אם בא לטלטלה ממקום‬ ‫את אברהם לבדו מצער גידול בנים דהאי קרא דהביא‬ ‫ניחא דאע"ג דתפילת יעקב רשות גרידא וקלה היא‬ ‫למקום לתתה בבנין כלומר יעקב שכל הבנים שלו‬ ‫והרביתי את זרעך רק אצל אברהם הוא דכתיב אבל‬ ‫מתפילת שחרית ומנחה שיסדו אברהם ויצחק‬ ‫וטרח בגידולם יבקש עליהם רחמים עכ"ל‪.‬‬ ‫מהא דממשיך הש"ס דלא יבוש יעקב לא מאביו ולא‬ ‫אעפ"כ לא יבוש הוא מהם שלענין התועלת עבור‬ ‫וי"ל דלזה נתכוין רש"י בענין צער גידול בנים‬ ‫מאבי אביו משמע דיעקב פדה גם את יצחק אביו‬ ‫בניו וזרעו יפה יותר תפילת רשות שבה אפשר‬ ‫שם בסנהדרין והיינו דכיון דיעקב הוא שהעמיד‬ ‫מצער גידול בנים ויש אולי לומר דכיון שירש יצחק‬ ‫להרבות ברחמים‪.‬‬ ‫הדורות עליו מוטל לבקש רחמים עליהם ועל זרעם‬ ‫את אברהם אביו היה מוטל עליו גם החוב של אביו‬ ‫בספר מרגליות הים הביא מספר עיר דוד לפרש‬ ‫לדורותם דזה ענין צער גידול בנים כשעל יעקב מוטל‬ ‫להעמיד השבטים ולבסוף רק יעקב קיים הענין‬ ‫דס"ד דיבוש יעקב שהוא תיקן תפילת ערבית שהיא‬ ‫לגדל כלל ישראל ולדאוג להם להתפלל עליהם‬ ‫ונמצא דמילא חובת אבי אביו ואביו בענין זה‪.‬‬ ‫רשות בעלמא ואילו אברהם תיקן שחרית ויצחק‬ ‫שיהיו עם סגולה וזה הוא הפדיון שפדה בו את‬ ‫אבל התוס' שם לא ניחא להו בפירוש רש"י‬ ‫תיקן מנחה שהם חובה אבל כיון שפדאם מצער‬ ‫אברהם ואת יצחק דביעקב נתלים ישראל לבקש‬ ‫שכתבו שם בד"ה שפדאו וכו' וז"ל פי' הקונטרס‬ ‫גידול בנים שוב לא יבוש‪.‬‬ ‫עליהם רחמים בכל מצבים ופשיטא דדבר זה שייך‬ ‫גידול י"ב שבטים ולא נהירא חדא דאינו צער אלא‬ ‫ולפי הנ״ל מובן מה שתיקנו בסוף תפילת‬ ‫רק לזרעם של האבות הקדושים לבד שרק הם ראוים‬ ‫שמחה כדאמרינן [ברכות ס"ג‪ ].‬גבי עובד אדום‬ ‫שחרית‪ ,‬לומר מזמור יענך ה׳ ביום צרה‪ ,‬שבו נאמר‬ ‫להיות עם הנבחר שהם קבלו התורה ונתחייבו‬ ‫שברכו ה' בבנים בשכר הארון שהיה בביתו ועוד‬ ‫ישגבך שם אלקי יעקב‪ ,‬ואח״כ לומר ובא לציון גואל‬ ‫במצות ונזהרו מאיסורים והם צריכים רחמים אי‬ ‫דאברהם היו לו בנים מקטורה וצ"ל צער של יוסף‬ ‫ולשבי פשע ביעקב‪ .‬דבמזמור נרמז בקשת הרחמים‬ ‫נכשלים ח"ו וכ"ז לא נמצא לא בבני עובד אדום ולא‬ ‫ואחיו וגלגול ירידת מצרים עכ"ל‪.‬‬ ‫שיעקב מבקש על זרעו‪ ,‬ובהמשך מזכירים את‬ ‫בבני קטורה‪.‬‬ ‫ולדבריהם צ"ע מנ"ל דצער זה של יוסף ואחיו‬ ‫הגאולה הבאה בכח תפילתו‪ .‬ומש״ה נקט הכתוב‬ ‫ואכתי יש להבין גם לפי הנ"ל מה הוא המשך‬ ‫היה ראוי לבא לו לאברהם או ליצחק עד שיאמר‬ ‫ולשבי פשע ביעקב דוקא‪ ,‬דע״י כחו ותפילתו של‬ ‫הדרשה שם בסנהדרין דדריש לא עתה יבוש יעקב‬ ‫הש"ס דיעקב פדה אותם ממנו וי"ל דכוונת התוס'‬ ‫יעקב על זרעו שישובו מפשעם ויחזרו למוטב‪,‬‬ ‫מאביו ולא עתה פניו יחוורו מאבי אביו דמה הוא‬ ‫בזה דכיון דענין יוסף עם אחיו היה הגורם לירידה‬ ‫נעשית ההכנה לביאת הגואל לציון‪ .‬וזהו גם המשך‬ ‫ענין הבושה והאיך תלויה האי בושה עם צער גידול‬ ‫למצרים וגלות מצרים שפיר היה שייך לאברהם‬ ‫הפסוקים שאומרים שם‪ :‬ודברי אשר שמתי בפיך לא‬ ‫בנים שקדם [עי' שם בח"א למהרש"א שכבר העיר‬ ‫כדמוכח מהנאמר לו אצל ברית בין הבתרים ויוצא‬ ‫ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה׳ מעתה‬ ‫מזה]‪.‬‬ ‫מזה דכל הגורם לירידת ישראל למצרים השנאה של‬ ‫ועד עולם‪ ,‬דגם בזה נרמז כח תפילתו של יעקב על‬ ‫אבל להנ"ל יש אולי לפרש דכיון דעל יעקב הוא‬ ‫האחים וגורלו של יוסף והצער של אביהם הכל היה‬ ‫הדורות שהעמיד‪ ,‬שבזכותו לא ימושו דברי התורה‬ ‫דמוטל להתפלל על השבטים ועל דורותיהם זו היא‬ ‫באמת צריך להיות חלקו של אברהם אלא דיעקב‬ ‫מזרע ישראל מעתה ועד עולם‪.‬‬ ‫פדאו‪.‬‬ ‫[ועוד יש אולי לרמז בזה לבחינת משיח בן יוסף‪,‬‬ ‫ומיהו לגבי הא דהתוס' נתקשו על פירושו‬ ‫שיוסף קיבל מאביו יעקב את העול להיות המתחיל של‬ ‫של רש"י דאדרבה פשיטא להו דכל עיקר ענין‬ ‫הגאולה השלמה‪ ,‬ע״י תפילתו ומסירות נפשו עבור‬ ‫העמדת השבטים אינו צער אלא שמחה ככל שאר‬ ‫הדורות שהעמיד אביו]‪.‬‬ ‫ריבוי בנים שנחשב לזכות וטובה לאדם כדמוכח‬ ‫קו"ד ענינים — סימן תרכ"ז‬ ‫גליון קל"ב ‪ -‬פרשת בא תשפ"ו‬