gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: ויצא (2026-11-16)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פרשת‬ ‫ויצא‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪150‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫המתקת הדינים‬ ‫שאלה איך אפשר להתחזק‬ ‫הרומזת על השלימות שהיא השילוב של מידות חסד‬ ‫אנשים הסתובבו אכולי קנאה מעשירותו של אביו‬ ‫כשאדם רואה שאחרים מצליחים‬ ‫וגבורה הנוגדים זה את זה‪ .‬באמצעות מידת התפארת‬ ‫שעלתה לאין ערוך מעשירותו של המלך בכבודו‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬ויש לו חלישות הדעת‬ ‫מתגלים גוונים של יופי לאין שיעור וזאת באמצעות‬ ‫ובעצמו‪ ,‬הוא היה המיוחס הגדול עלי תבל‪ ,‬נכדו של‬ ‫שהוא אינו מצליח כמותם?‬ ‫העלאת שעשועים של נחת רוח לפני אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫מי שכל מלכי העולם המליכוהו עליהם‪...‬‬ ‫תשובה‪ :‬אנו צריכים ללמוד מאברהם‬ ‫ואיך מתגלים הגוונים הללו?‬ ‫והוא עצמו מה?‬ ‫אבינו‪ ,‬שהיו לו מניעות וחלישות הדעת‬ ‫"דרכו של היצר הרע עם האדם הוא‪ ,‬שבא אליו בכמה סוגים‬ ‫בורח חסר כל‪ ,‬כפשוטו ממש‪ ,‬אין לו שום כלום‪ ,‬א‪-‬פ‪-‬ס!‬ ‫מכל העולם כולו ולא הסתכל על זה‬ ‫‪ -‬לא לחם לאכול ולא בגד ללבוש!‬ ‫ואופנים של כלי משחית חדשים לבקרים‪ ,‬כל פעם עם סוגים‬ ‫כלל‪ .‬וענין זה עבר על הרבה צדיקים‬ ‫אחרים‪ ,‬וזה עיקר הקושי בעבודת ה׳‪ .‬אכן כל אדם מישראל‬ ‫האם הוא יחזיק מעמד?‬ ‫וחסידים‪ ,‬ודווקא עי"ז זכו להמדרגות‬ ‫מתעורר מדי פעם ומתחיל לעבוד את ה׳ ולהנצל מרשת‬ ‫על אביו אמרו "זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו‬ ‫של אבימלך" )ב"ר וברש"י כו יג(‪ ,‬ולכבוד זקנו התאספו‬ ‫הגבוהות ביותר‪.‬‬ ‫הבעל־דבר שפורש לו‪ ,‬אבל השתנות המצבים עלולה לגרום‬ ‫האומות כולם בעמק המלך "והמליכו את אברהם‬ ‫ולהביא את הכשלונות והנפילות הרוחניים‪.‬‬ ‫עליהם לנשיא אלקים ולקצין" )מ"א‪,‬‬ ‫"אמנם למעשה צריך לדעת היטב כי‬ ‫שאלה אבל אלו הצדיקים‬ ‫וברש"י יד יז(‪ ,‬ומקרא מפורש מעיד "כי‬ ‫אב המון גוים נתתיך" – אב לכל העולם‪.‬‬ ‫היה להם הצלחה‪ ,‬כי היו קרובים‬ ‫מציאות השתנות המצבים הקיימת בבריאה‪,‬‬ ‫אינה אלא כדי שבכל פעם יגרמו להשי״ת‬ ‫אנשים הסתובבו‬ ‫להשי"ת‪ .‬אך מה יעשה אדם כשהוא‬ ‫אז איך הצליח יעקב אבינו ע"ה לשרוד‬ ‫נחת־רוח מיוחד‪ ,‬בגוון ויופי מיוחד ושונה‪,‬‬ ‫אכולי קנאה‬ ‫ירידה נוראה שכזו? נורא נוראות‪ ,‬להפוך‬ ‫מרגיש מרוחק מהשי"ת?‬ ‫בתפארת מיוחדת‪ ,‬כי אילו היה רק סוג אחד‬ ‫מעשירותו של‬ ‫מבן מלך לנרדף חסר בית‪ .‬מילד‬ ‫תשובה‪ :‬באמת אנו כן קרובים מאד‬ ‫של יצר־הרע והיו עומדים בנסיון ומכניעים‬ ‫אביו שעלתה‬ ‫שעשועים הלן בעומקא של תורה לעבד‬ ‫להשי"ת‪ ,‬אלא שיש הסתרה חזקה‪ .‬כל‬ ‫אותו בענין אחד‪ ,‬הרי אע״פ שלהתגברות זו‬ ‫לאין ערוך‬ ‫בגיל גבורות ועוד בבית הדוד הרמאי‪,‬‬ ‫ביום תחת השמש הקופחת ובקרח‬ ‫יהודי הוא קרוב להשי"ת‪ ,‬כשאדם מברך‬ ‫יש גוון נאה ויפה‪ ,‬עכ״ז אינה אלא בחינת‬ ‫מעשירותו של‬ ‫הלילה‪...‬‬ ‫ברכה הרי הוא מתדבק בהשי"ת‪ ,‬אשרינו‬ ‫צבע אחד‪ ,‬ואע״פ שהוא נאה לעצמו עכ״ז‬ ‫רחוק הוא מבחינת "תפארת"‪ ,‬והקב״ה אומר‬ ‫המלך בכבודו‬ ‫גיוואלד‪ ,‬איך עומדים בכאלו נסיונות?!‬ ‫מה טוב חלקינו‪ ,‬אנו מאושרים בעולם‬ ‫״ישראל אשר בך אתפאר״ ‪ -‬הקב״ה כביכול‬ ‫ובעצמו‬ ‫"אצל יעקב נאמר "איש תם יושב אהלים"‪,‬‬ ‫הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫חפץ בעבודה שהיא בחינת "תפארת" ]שזו‬ ‫ומתבאר שם בזהר דתמימות הכוונה לאחוז‬ ‫היא שלימות העבודה בחינת יעקב בחיר האבות שהוא‬ ‫עצמו עם השי״ת )זיך דערהאלטן מיט‬ ‫השי״ת( בכל עת ובכל מצב שיהיה‪ ,‬הן בבריאות והן בחולי‬ ‫שאלה אני עובר סבל רב‬ ‫תכלית השלמות[‪ ,‬הקב"ה חפץ בכל סוגי התגברות היצר‬ ‫ח״ו‪ ,‬הן בעשירות והן בעניות‪ ,‬הן כשהוא במצב אשר הולך‬ ‫והשפלות מידי יום ביומו מבני ביתי‪,‬‬ ‫אצל כל יהודי‪ ,‬הן בין אדם לחבירו והן בין אדם למקום‪ ,‬בכל‬ ‫לו כראוי ולומד ב״ה וגם מתפלל כדבעי‪ ,‬והן כשלא הולך לו‬ ‫מיני האופנים‪ .‬כל הנפילות וההשתנויות אינם לרעה ח"ו‪,‬‬ ‫עד שאני מרגיש שטוב מותי מחיי‬ ‫כהוגן‪ ,‬וממש אינו מרגיש שום חיות בעבודת ה׳ )סיי עס גייט‬ ‫כי התוצאה שלהם היא תפארת להקב"ה‪ ,‬על אף שעלינו‬ ‫ואינני מסוגל לסבול יותר!?‬ ‫און סיי עס גייט נישט(‪ ,‬תמיד תמיד בכל עת צריכים להיות‬ ‫הם נופלים באופן קשה ביותר‪ ,‬עכ"ז על ידם עיקר שלימות‬ ‫דבוק בה׳ )שטענדיג שטעניג זיך דערהאלטן אין השי״ת ‪-‬‬ ‫תשובה‪ :‬אתה צריך לזכור תמיד את מה‬ ‫תיקוננו‪.‬‬ ‫דאס הייסט תמימות און דאס פאדערט דער אויבערשטער‬ ‫שאמרו חז"ל )עירובין מא‪ (:‬על אנשים‬ ‫"וזה ענין התפארת של יעקב־אבינו‪ ,‬והכח הגדול שהראה‬ ‫פון יעדן איינעם(‪ ,‬זו היא התמימות שהשי"ת דורש מכל‬ ‫כדוגמתך שאינם רואים פני גיהנום‪ .‬והגם‬ ‫אצל לבן‪ ,‬שלמרות שלבן יצא כנגדו בכל מיני הכלי משחית‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫שאין לאדם להכניס עצמו בידיים למצב‬ ‫ובכל סוגי ההתגרות‪ ,‬הוא בצדקו עמד ושמר את כל התרי"ג‬ ‫"העולם הזה כולו ההעלמות והסתרות שונים ומשונים‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬עם כל זאת לאחר שמשמים סיבבו כן‬ ‫מצוות אחד מהם לא נעדר‪ ,‬ועליו נאמר ישראל אשר בך‬ ‫באופן נורא‪ ,‬ובלא הליכה בתמימות אי אפשר לעבור את‬ ‫אתפאר" )דרך כוכב‪ ,‬תו' א'‪ ,‬שיעור ז(‬ ‫העולם‪ ,‬רק כאשר אוחזים תמיד בהשי״ת‪ ,‬עד שיהיה בבחינת‬ ‫אתה צריך לשמוח ששלחו לך דרך קלה‬ ‫צדיק באמונתו יחיה" )יומם‪ ,‬תשע"ז(‬ ‫להיפטר מן הגהינום‪ ,‬הרי אין לנו קצה של‬ ‫"בדוק ומנוסה הדבר‪ ,‬שכאשר האדם חי עם אמונה‪ ,‬ובכל‬ ‫מה שעובר עליו הוא רואה רק השגחה פרטית מהשי״ת לבד‪,‬‬ ‫ובכל זאת על מה ולמה כ"כ הרבה נסיונות?‬ ‫השגה בסבל הנורא שיש בגהינום‪ ,‬ועל‬ ‫אזי נמתקים מאתו כל הדינים‪ ,‬והכל מתהפך עליו לטובה‬ ‫התשובה היא‪ ,‬כי אצל יעקב נאמר "ישראל אשר‬ ‫ידי מה שאתה עובר אתה מזדכך לגמרי‬ ‫ולברכה‪) .‬יומם‪ ,‬שם(‬ ‫בך אתפאר" ‪ -‬יעקב הוא מרכבה למידת "תפארת"‬ ‫ותעלה זך ומצוחצח לטוב הנצחי‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫ויהי בבוקר והנה היא לאה‬ ‫שיחה לקובעי עיתים לתורה‬ ‫שם בהמאמר הנ״ל )ליק"מ ח"ב סי' פה( כותב רבינו שדייקא‬ ‫ע״י לוז נכנסים לבית המקדש‪ ,‬כי דייקא ע״י עקשנות‬ ‫מתוך שיחה לכולל בע"ב ספינקא רמב"ש ד – א' דר"ח כסלו‬ ‫דקדושה זוכים ונכנסים לבית המקדש‪.‬‬ ‫ומובא שם "ויהי בבקר והנה היא לאה" ־ שעיקר התחיה יזכו‬ ‫'אנן סהדי'‪ ,‬ומה אם בשעה שהוא טרוד‬ ‫האברכים החשובים‬ ‫ע״י בחינת לאה‪ ,‬בחינת עקשנות‪ ,‬ודייקא עי״ז נכנסין לבית‬ ‫במלאכתו‪ ,‬הוא מחפש ומוצא איזה זמן‬ ‫עוסקים כל היום‬ ‫המקדש ‪ -‬על ידי לוז‪ ,‬על ידי עקשנות‪.‬‬ ‫קטן לעסוק בתורה‪ ,‬קל וחומר שאילו‬ ‫במלאכתם‪ ,‬הם באים בכל‬ ‫והנה עיקר בחי' לאה היא מדת העקשנות‪ ,‬שבכתה תמיד‬ ‫היה כל זמנו פנוי‪ ,‬היה ממלא את כל‬ ‫ערב במסירות נפש שלא‬ ‫שלא תיפול בחלק עשו )ב״ב קכג(‪ ,‬ונתעקשה דייקא ליעקב‪.‬‬ ‫עתותיו בלימוד התורה‪ ,‬לכן הקב"ה‬ ‫על מנת לקבל פרס לעסוק‬ ‫ועל ידי זה זכתה והעמידה חציים של שבטי ק־ה‪ .‬ויעקב‬ ‫מחשיב לו כאילו היה עוסק בתורה‬ ‫בתורה כשלושת רבעי‬ ‫לא זכה לבחי׳ רחל כ״א ע״י בחי׳ לאה )שהיא בחי׳ עקשנות(‪.‬‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫שעה‪ ,‬בחורף ובקיץ‪ ,‬ערב‬ ‫״ובבקר״ בעת התחיה נראה ש״והיא לאה״ ‪ -‬שכל זה‬ ‫יו"ט ומוצאי יו"ט‪ ,‬ובאו‬ ‫פעמים שהם באים‬ ‫שזכינו לתחית המתים‪ ,‬לנצחיות‪ ,‬הוא רק ע״י כח עקשנות‬ ‫לשמוע מהרב דברי חיזוק‪.‬‬ ‫לקביעת עתים‪ ,‬אך לא‬ ‫דקדושה‪ .‬וכשמתבוננים רואים שכל עיקר קיום ישראל‪,‬‬ ‫הילדים שלהם מחונכים בדרך טובה?‬ ‫כל מה שעבר עלינו ברו"ג‪ ,‬הצרות מבית ומחוץ‪ ,‬והליצנות‬ ‫תמיד זוכים ממש ללמוד‬ ‫תורה‪ ,‬האם יש חשיבות‬ ‫שעשו הגוים מאתנו על משיחנו ועל תקות ישועתינו‪ ,‬וכל‬ ‫בעצם ההתקבצות לבית‬ ‫אנו רוצים ומקווים שיהיה‬ ‫המשיחי שקר והאפיקורסים שהיו בעם ישראל‪ ,‬והקב״ה‬ ‫כך‪ ,‬לזאת באו לשמוע איך‬ ‫נתן לנו כוחות ברזל לעקשנות הזו‪ ,‬ועדיין אנו אחוזים בו‬ ‫המדרש ביחד‪.‬‬ ‫לחנך אותם כראוי‪.‬‬ ‫ודבוקים בו ומשתוקקים לעבודתו ויראתו ‪ -‬כ"ז רק ע״י‬ ‫בוודאי‪ .‬יש ענין של שכר פסיעות‪ .‬והרי‬ ‫עקשנות דקדושה‪ ,‬שזה כעין רוח הקודש שהתנוצץ בעם‬ ‫ראשית כל‪ ,‬שלום עליכם‪ ,‬ברוכים אתם‬ ‫'הלך' ללמוד תורה‪.‬‬ ‫ישראל לאחוז במדת הקדושה הזו של עקשנות דקדושה‪,‬‬ ‫לה' עושה שמים וארץ‪ .‬השי"ת יברך‬ ‫אתכם בכל הברכות הטובות‪ .‬ובעיקר‬ ‫לא ליפול משום דבר ולהחזיק עצמו כיתד נאמן בל ימוט‪.‬‬ ‫מה עושים כדי לחנך את‬ ‫תתברכו שהלב שלכם יהיה תמיד שלם‬ ‫)אוס"מ‪ ,‬מכתב צב(‬ ‫הילדים בדור פרוץ שכזה‪.‬‬ ‫עם השי"ת‪ ,‬לחיות עם אמונה גדולה‪,‬‬ ‫העצה הטובה ביותר היא מעשיות על‬ ‫ולהודות להשי"ת על שהוא עזר לכם‪,‬‬ ‫צדיקים‪ .‬כשהילד שומע מעשה על‬ ‫והוא עוזר לכם והוא ימשיך לעזור לכם‬ ‫נפתולי אלקים נפתלתי‬ ‫צדיק‪ ,‬גם הוא חפץ להיות צדיק‪ .‬כדאי‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫וזה סוד "חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה ושעה" )עיין‬ ‫להשמיע להם מעשיות על צדיקים‪ ,‬וכן‬ ‫התרגלנו להתפלל על צרכינו‪ ,‬אך לא‬ ‫לק״מ סי׳ לח אות א(‪ ,‬ופנימיות הפשט בזה הוא‪ ,‬שהנה תפילין‬ ‫לקרוא מעשיות על צדיקים ולהיות מוכן‬ ‫התרגלנו להודות ולהלל להשי"ת על‬ ‫הן דבקות )שם( מלשון נפתולי אלקים נפתלתי )חיבור(‪,‬‬ ‫תמיד עם עובדא נאה על איזה צדיק‬ ‫הטוב‪ .‬בספר תהלים יש הרבה תפילות‬ ‫וצריך לעיין ולמשמש בעצמו היכן הוא מונח מה הוא‬ ‫לספר להם‪ ,‬זה יותר טוב מהתוכחה‬ ‫על ישועות‪ ,‬ומאידך יש שם הרבה‬ ‫חושב ולמה הוא מתגעגע והיכן הוא בעולם‪ .‬וזה "חייב אדם‬ ‫הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫לשונות של הודאה‪ ,‬עצם ההודאה‬ ‫למשמש בתפילין" היינו היכן הוא מוחו היכן אני נמצא‪,‬‬ ‫והריני מברך אתכם שהאמונה הק'‬ ‫להשי"ת על מה שהוא עוזר לנו‪ ,‬זה‬ ‫אצל השי״ת או בשאול תחתיות ומתחתיו ח״ו‪.‬‬ ‫תתגלה על ידכם וע"י בניכם ובני בניכם‬ ‫בעצמו קרבת אלקים‪ ,‬כפי מה שהוא‬ ‫)אוס"א‪ ,‬קדושה מאמר ו(‬ ‫לעולמי עד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫מודה להשי"ת כך הוא קרוב אליו‪.‬‬ ‫הריני מברך אתכם שתהיו כולכם‬ ‫מה העצה לזכות להרגיש‬ ‫אור האמונה כראוי‪.‬‬ ‫בריאים וחזקים‪ ,‬ויהיה לכם פרנסה‬ ‫אסף אלקים את חרפתי‬ ‫בשפע רב‪ ,‬יהיה לכם חיים טובים בבית‪,‬‬ ‫צריך לדבר בפה דברי אמונה‪ ,‬ולהאמין‬ ‫חזרתי ושניתי על הדבר הזה כמה פעמים ע״פ מה שמבואר‬ ‫שלום בית כראוי‪ ,‬והילדים שלכם יהיו‬ ‫שהכל נעשה רק מאת השי"ת לבדו‪ ,‬ואז‬ ‫בליקו"מ סימן פ״ב‪ ,‬שרחל אמנו אמרה ״אסף אלקים את‬ ‫צדיקים וחסידים‪ ,‬שומרי הברית‪ ,‬ויהיה‬ ‫חרפתי"‪ ,‬שאחר שנולד יוסף )שהתחילה להאיר נקודת הצדיק‬ ‫רואים פלאות שבפלאות‪ .‬הקב"ה עוזר‬ ‫לכם נחת נצחי‪ ,‬שתזכו להוליכם לחופה‪,‬‬ ‫באופן נפלא מאד בכל צרכיו ממש‪ ,‬רק‬ ‫שבו( היינו שנתגלה קדושת הצדיק‪ ,‬אז נאסף ונתבטל כל‬ ‫ושהאמונה הקדושה תתמשך ותתגלה‬ ‫יתבונן בעיני האמונה‪.‬‬ ‫החרפות והבזיונות‪ ,‬וכמבואר בסימן י״ט שבקדושת הברית‬ ‫על ידכם וע"י בניכם ובני בניכם לעולמי‬ ‫תלוי הכבוד‪ ,‬כי על פגם הברית נאמר "ולא יתבששו"‪ ,‬כי‬ ‫עד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫הם עוסקים במלאכתם כל‬ ‫אין בושה אלא בעריין‪ ,‬ועריין הוא פגם הברית בבחינת‬ ‫היום‪ ,‬אך לא תמיד רואים‬ ‫הם רוצים לשמוע על‬ ‫ערלה‪ ,‬בחי׳ "כי חרפה הוא לנו" היפך הכבוד‪.‬‬ ‫ברכה בפרנסה‪ ,‬איזה‬ ‫החשיבות של קביעת‬ ‫ואמרתי על זה‪ ,‬שמכאן מבואר‪ ,‬שכל הבזיונות נחשבים‬ ‫פעולה יעשו כדי להמשיך‬ ‫עתים לתורה‪ ,‬להתחזק‬ ‫לבזיונות בזמן שיש ח״ו פגה״ב‪ ,‬אבל ע״י שנתגלה הקדושה‬ ‫ברכה ושפע‪.‬‬ ‫לבא לבית המדרש בכל‬ ‫בחי׳ יוסף‪ ,‬אין מקום לחרפה ובזיון‪ ,‬בבחי׳ "אסף אלקים את‬ ‫העיקר הראשון הוא להחשיב את המעות‬ ‫יום ויום‪.‬‬ ‫חרפתי"‪ ,‬היינו לאו דוקא בזיון של פגה״ב גופא נאסף‪ ,‬אלא‬ ‫כל מין בזיון שיהיה‪ ,‬אינו בגדר בזיון כלל‪ ,‬כי אין שייך בזיון‬ ‫שנתן לו השי"ת‪ ,‬להודות ולהלל להשי"ת‬ ‫כמדומה שמבואר בספה"ק שגם כשאדם‬ ‫במקום כבוד‪ ,‬היינו שמירת הברית וקדושה‪ ,‬שזה עיקר כבוד‬ ‫על הממון שיש לו‪ ,‬וידע איך להתנהג עם‬ ‫עסוק במלאכתו הרבה‪ ,‬אך אם בכל זמן‬ ‫ה׳‪ ,‬שבשבירת התאוות בזה מכבדים את הקב״ה‪ ,‬וזה עיקר‬ ‫הממון‪ ,‬ולבקש שיהיה לו הצלחה במה‬ ‫פנוי הוא עוסק בתורה‪ ,‬הן כשהוא לבדו‬ ‫הכבוד דקדושה של האיש הישראלי‪ ,‬וזה ׳אסף אלקים את‬ ‫שעושה עם ממונו‪ .‬וכך הוא מקשר את‬ ‫הן כשהוא עם אחרים‪ ,‬אזי נחשב בעיני‬ ‫חרפתי׳ ־ שאין שום חרפה כלל‪.‬‬ ‫השפע לעבודת ה'‪.‬‬ ‫השי"ת כאילו עסק בתורה כל היום‪ ,‬כי‬ ‫)אוס"מ ‪ -‬מכתב רלז(‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫עלי יניח צדיק‬ ‫מעון לשכינה‪ ,‬כאשר רמזו בעל ספר הכוזרי‬ ‫הדומם יש לו הרגש של תיקון כאשר הצדיק‬ ‫וכו׳‪ ,‬ע"כ ]מדברי הרמב"ן[ ולפיכך ‪ -‬מסכם‬ ‫משתמש עמו[״‪.‬‬ ‫כקרבנות על גבי המזבח‬ ‫הר״ן ‪ -‬בהמצא לנביאים והחסידים בדורותנו‪,‬‬ ‫יש לדעת כי יסוד זה במעלת מהות הצדיק‬ ‫ומסכם הרמח"ל‪" :‬כללו של דבר‪ ,‬ענין הקדושה‬ ‫יהיה השפע שופע עליהם‪ ,‬ובאמצעותם אפשר‬ ‫והשראתו לא נתחדש אצל תלמידי הבעש"ט‪,‬‬ ‫הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלקיו עד שבשום‬ ‫שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם ]כמו‬ ‫אלא הם דברים מבוררים וכבר ביארם הרמח"ל‬ ‫מעשה אשר יעשה‪ ,‬לא יפרד ולא יזוז ממנו ית׳"‪.‬‬ ‫הביהמ"ק[‪ ,‬וכל שכן לאותם שהם מתקרבים‬ ‫בספר מסילת ישרים שהקדיש לזה פרק שלם‬ ‫עליהם ומשתתפים עמהם"‪.‬‬ ‫הם המקדש המקודש‬ ‫)פרק כו בביאור מידת הקדושה( וז״ל‪ :‬אך הקדוש‬ ‫הדבק תמיד לאלקיו‪ ,‬ונפשו מתהלכת בין‬ ‫בחייהם ובמותם‬ ‫כדברי הרמח״ל מצאנו דברים מפורשים‬ ‫וברורים גם לרבותינו הראשונים‪ ,‬בדרשות‬ ‫המושכלות האמיתיות ]שהוא חושב ומתבונן‬ ‫תמיד בהשגות הבורא ית׳ ודבוק בו[ באהבת‬ ‫בהמשך דבריו מפליג הר״ן גם במעלת‬ ‫הר״ן )הדרוש השמיני( כתב בזה״ל‪" :‬והוא שאין‬ ‫בוראו ויראתו וכו׳‪ .‬והנה איש כזה ]הדבוק‬ ‫ההשתטחות על קברי הצדיקים‪ ,‬ואלו דבריו‬ ‫ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש‬ ‫ללא הרף בהשי"ת‪ ,‬שכל מה שעושה הוא‬ ‫הק׳‪" :‬ולא בחייהם בלבד כי גם אחרי מותם‪,‬‬ ‫קיים היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן‬ ‫רק להשי"ת‪ ,‬וגם מאכלו ומשקהו אינם אלא‬ ‫מקומות קברותיהן ראויים להמצא השפע שם‬ ‫לחול שפע הנבואה והחכמה ]כאשר אדם עסק‬ ‫בדבקות להשי״ת[ הוא עצמו נחשב כמשכן‪,‬‬ ‫וכו׳‪ ,‬כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים ]בחייהם[‬ ‫בחכמה דקדושה בזמן שביהמ״ק היה קיים‪,‬‬ ‫כמקדש וכמזבח‪ ,‬וכמאמרם ז״ל )רש״י בראשית ז(‬ ‫לחול עליהם השפע האלקי‪ ,‬עדיין נשאר בהם מן‬ ‫׳הצדיקים הן הן המרכבה׳ ]כי מכיון שהם דבקים‬ ‫”‬ ‫המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה ]ובכוחם‬ ‫להשפיע לאחרים גם לאחר הסתלקותם‬ ‫אחרי היותם‬ ‫תמיד בהשי"ת‪ ,‬וגופם טהור ומזוכך‪ ,‬כי אינם‬ ‫במקומות קבריהם[‪ .‬ומפני זה אמרו חז״ל )סוטה‬ ‫כבר דבוקים‬ ‫שקועים בגשמיות‪ ,‬וכל גשמיותם הוא תמיד רק‬ ‫למען שמו ית׳‪ ,‬וכלל לא למלא תאוותם‪ ,‬ולכן‬ ‫לד( שראוי להשתטח על קברי הצדיקים להתפלל‬ ‫לקדושתו ית׳ הנה‬ ‫הם מרכבה לשכינה[ כי השכינה שורה עליהם‬ ‫שם‪ ,‬כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר ‪-‬‬ ‫להמצא שם גופות ]כי שם טמונים גופות כאלה[‬ ‫עילוי ויתרון הוא‬ ‫כמו שהיתה שורה במקדש‪ .‬ומעתה המאכל‬ ‫אשר חל עליהם כבר השפע האלקי‪.‬‬ ‫לדבר ההוא שזכו‬ ‫שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים‬ ‫ומי לנו גדול מהגר״א שכתב גם הוא כדברים‬ ‫להיות תשמיש‬ ‫]כי מאכלם מלא דבקות‪ ,‬ונעשה ממאכלם ‪-‬‬ ‫האלה )ביאור הגר״א על תיקו"ז דף כב‪" :(:‬בזמן שאין‬ ‫לצדיק‪ ,‬וכבר‬ ‫מחשבות קדושות ועבודות קדושות וכו׳ ולכן‬ ‫צדיקים בדור ואין מוצא )השכינה( מקום לנוח‪ ,‬אז‬ ‫הזכירו ז״ל בענין‬ ‫הוא כקרבן[ כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי‬ ‫גדול אל אותם הדברים שהיו עולים ע״ג המזבח‬ ‫היא שורה על הצדיקים ישיני עפר" עכ״ל‪...‬‬ ‫אבני המקום‬ ‫]כגון הבהמות והעופות שהיו קרבים כקרבנות‪,‬‬ ‫שלקח יעקב ושם‬ ‫שהיה להם עילוי גדול‪ ,‬כיון שעי״ז הפכו מדומם‬ ‫זהירות גדולה‬ ‫מראשותיו‪...‬‬ ‫וחי למדרגה עליונה מאד[ כיון שהיו נקרבים‬ ‫רציתי לעורר‪ ,‬כי הרי תכלית כל לימודנו הוא‬ ‫לפני השכינה ]וכמו כן מאכלו ומשקהו של‬ ‫לדעת את גדולת הצדיקים‪ ,‬דעתם ותורתם‬ ‫היה זוכה להצלחה גדולה‪ ,‬כיון שהאור ששורה‬ ‫הצדיק הוא כמו הקרבה על גבי המזבח[ וכל כך‬ ‫הקדושה‪ ,‬אבל חלילה וחלילה לא לטעות‬ ‫בביהמ"ק האיר לו בהשגת החכמה‪ .‬כמו"כ מי‬ ‫יתרון היה להם בזה עד שהיה כל מינם מתברך‬ ‫בשיתוף ח״ו‪ .‬כי הרי בתורה יש סם חיים‬ ‫שעבד את בוראו בדבקות כזאת שהיה כלי‬ ‫בכל העולם ]היינו שכל המין והסוג שעולה על‬ ‫ולהיפך ח"ו‪ ,‬וכתוצאה מכך יכולים לומר על‬ ‫לנבואה‪ ,‬האיר לו הביהמ"ק להשיג את הנבואה‬ ‫המזבח או כשבא לצדיק‪ ,‬יש עילוי לכל בני מינו‬ ‫המאמר "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" שהצדיק‬ ‫ולהיות נביא[‪ ,‬עד שבאמצעות המקום ההוא‬ ‫על ידו[ וכמאמרם ז״ל במדרש כמובא )תענית‬ ‫גדול במעלתו אף כלפי מעלה ח״ו‪ ,‬ומי יודע‬ ‫]ביהמ"ק[ היה שופע על כל ישראל‪ ,‬כן ראוי‬ ‫כה‪ (.‬׳בשעה שמנסכין את המים בחג ]והתהומות‬ ‫אם לא נמצאים תועים ועוורים כאלו ח״ו‪ ,‬אמנם‬ ‫שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל ]שפע[‬ ‫רואים איזה נחת רוח נפלאה נעשה להשי״ת‬ ‫האמת היא כי אמנם מכאן רואים אנו גדולתו‬ ‫החכמה והנבואה‪ ,‬עד שבאמצעותם יושפע השפע‬ ‫מהמים[ תהום אומר לחבירו‪ ,‬אבע מימיך׳ ]תן‬ ‫של הצדיק שכל כך נפלאת אהבתו של בורא‬ ‫ההוא על המוכנים ]ומהם[ לכל בני דורם לכך‬ ‫שפע לעולם[‪ ,‬כן המאכל והמשתה שהאיש‬ ‫כל העולמים אל הצדיק עד שהוא כביכול‬ ‫]כלומר בעבורם ובזכותם של הצדיקים[‪ ,‬גם‬ ‫הקדוש אוכל‪ ,‬עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה‬ ‫מבטל דעתו אליו‪ ,‬והדברים מבהילים‪ .‬אבל‬ ‫אם לא ישתתפו עמהם ]גם לאלו שלא התקרבו‬ ‫ההוא‪ ,‬וכאילו נקרב ע״ג המזבח ממש‪ .‬והוא‬ ‫עם כל זה צריך לדעת היטב כי אין זה גורע‬ ‫לצדיק וגם אם אין מכירים אותו[‪ ,‬אבל מצד‬ ‫הענין שאמרו עליו ז״ל )כתובות קה‪ (:‬׳כל המביא‬ ‫ח"ו ממה שהקב"ה האחד והיחיד ומיוחד כולהו‬ ‫המצאם בדורם ‪ -‬שהם עצמם כמו המקדש‬ ‫דורון לת״ח כאילו הקריב בכורים׳‪ .‬כי התלמידי‬ ‫קמיה כלא חשיבי‪.‬‬ ‫המקודש"‪.‬‬ ‫חכמים הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה‬ ‫וצריך בזה זהירות יתירה‪ ,‬כדאיתא בליקוטי‬ ‫הם ממש כמקדש וכמזבח‪ ,‬מפני שהשכינה‬ ‫מוהר״ן )סימן לא( כי מה שמסופר בחז״ל על‬ ‫צינורות השפע‬ ‫שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש ממש‪.‬‬ ‫הארבעה שנכנסו לפרדס )חגיגה יד(; רבי עקיבא‬ ‫וממשיך הר״ן ומביא מדברי רבו בזה״ל‪:‬‬ ‫והנה הנקרב להם כנקרב ע״ג המזבח וכו׳‪ .‬ועל‬ ‫נכנס בשלום ויצא בשלום‪ ,‬בן עזאי הציץ ונפגע‪,‬‬ ‫"והרמב״ן ז״ל כתב בסוף סדר ׳והיה עקב׳‪ ,‬׳ויתכן‬ ‫דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם‬ ‫בן זומא הציץ ומת‪ ,‬אחר קיצץ בנטיעות ‪ -‬כל‬ ‫באנשי זאת המעלה שתהיה נפשם גם בחייהם‬ ‫]בגדיהם וכליהם[ אחרי היותם כבר דבוקים‬ ‫בחינות אלו נמצאים גם בהתקרבות לצדיק‪.‬‬ ‫צרורה בצרור החיים ]כמו שנשמות הצדיקים‬ ‫לקדושתו ית׳ הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא‬ ‫זהו כלל בכל תורתנו הקדושה‪" ,‬זכה נעשית‬ ‫דבקים בבוראם בעולם הבא‪ ,‬שזהו כל תענוג‬ ‫שזכו להיות תשמיש לצדיק‪ ,‬וכבר הזכירו ז״ל‬ ‫לו סם־חיים‪ ,‬לא זכה נעשית לו סם־מות ח״ו"‬ ‫עוה״ב ליהנות מזיו השכינה‪ ,‬כן יש צדיקים‬ ‫בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו‬ ‫)יומא עג‪ (:‬ורבינו מבאר שבכל דבר שבקדושה‬ ‫שגם בעולם הזה הם דבקים בצרור החיים‬ ‫)חולין צא(‪ ,‬אר״י מלמד שנתקבצו כולן והיתה כל‬ ‫יש את שני הכוחות הללו‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫באופן כזה[‪ ,‬כי ]הצדיקים האלה[ הם בעצמם‬ ‫אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו‪] ,‬הרי לנו שגם‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫על ידי המלחמה במאורי‪-‬אש זוכים למאורי‪-‬אור‬ ‫ב״ה אור ליום ד׳ ר״ח אדר תשכ״ט פעיה״ק ירושלים ת״ו בב״א‬ ‫בסוף המעשה של "הבערגער והעני" ־ היינו שממשלתם תהיה‬ ‫יקרת מכתבו הגיעני‪ ,‬והגם שאני טרוד מאד ‪ -‬הא במילי דביתא‬ ‫על כל העולם כולו ]‪.[...‬‬ ‫והא במילי דשמיא ‪ -‬בטרדת השיעורים‪ ,‬ואני בעצמי עוד דל‬ ‫ואם שהכופרים הנקראים "ציונים" וערב‪-‬רב הבעירו את ה״מאורי‬ ‫וריק מתיקון נפשי רוחי ונשמתי מביני לבין קוני ו'מתי אעשה‬ ‫אש" של התאוות והכפירות רח״ל המעלימים את ה״מאורי אור"‪,‬‬ ‫גם אנכי לביתי' ה׳ ירחם עלי ועל כל ישראל‪ .‬אולם אכן דעת‬ ‫להחיות הניצחי של התורה הק׳ והטהורה )כמובא בליק"מ תנינא סי'‬ ‫מוהרנ״ת כי יקר מאד מלאכת הכתיבה ]‪ ,[...‬א״כ איך אחדל‪.‬‬ ‫סז( ‪ -‬אין זה כי אם החושך הקודם לאור‪ ,‬כמובא בלק״ה )הל׳‬ ‫ויהא רעוא שתפלוט קולמסי מלתא דתתקבל‪.‬‬ ‫תפילין ה״ה אות כט( שהס״א מתגברת בעקבתא דמשיחא‪ ,‬בחינת‬ ‫על מה שכתבת שאתה משתוקק לארץ ישראל‪ ,‬דע‪ ,‬כי במקום‬ ‫"אין גבור כמתייאש" טרם בא הזמן של "ואתא הקדוש ברוך הוא‬ ‫שהאדם חושב ‪ -‬שם הוא‪ ,‬כמובא‪...‬‬ ‫ושחט למלאך המות"‪" ,‬ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ"‪ .‬ועל‬ ‫זה ניבא דניאל איש חמודות בסוף ספרו לפני עת הקץ "יתבררו‬ ‫אולי כבר שמעת ממני מה שמובא מהרה״ק רבי צדוק הכהן‬ ‫ויתלבנו ויצרפו רבים וגו׳ והמשכלים יבינו"‪.‬‬ ‫מלובלין שיש מדרש על הפסוק "כמגדל דויד צוארך" זה בית‬ ‫והעיקר שלא להכנע ח״ו אל הסט״א‪ ,‬אלא לישאר תמיד בעודבא‬ ‫המקדש )ילקו״ש שה״ש רמז תתקפח(‪ .‬ואמר פירוש ע״ז‪ ,‬שכמו‬ ‫]בחלק[ דקוב״ה‪ ,‬כמובן בדברי רבנו ז״ל בסי׳ ו׳ על הפסוק‬ ‫שהצואר מחבר הראש עם הגוף ‪ -‬כן הבית המקדש הוא מקום‬ ‫"וכבדתו מעשות דרכיך"‪ ,‬היינו לכבד את השי״ת מהשתי דרכים;‬ ‫שבו יתחברו העולם הזה עם העולמות העליונים‪.‬‬ ‫מהבקיאות של ׳רצוא׳ ומבקיאות של ׳שוב‪ ,‬הן מהבחינה של "אם‬ ‫וכן מבריק מלשונו הק׳ של רבינו ז״ל בסי׳ ז׳ בלק״מ‪ ,‬שארץ‬ ‫אסק שמים שם אתה" וכן גם מהבחינה של "ואציעה שאול הנך‬ ‫ישראל הוא מקום הניסים‪ ,‬מקום האמונה‪ ,‬שמשם עליית‬ ‫אפי׳ אם הוא נמצא ח״ו בשאול‪ ,‬או אפילו ח״ו בשאול תחתיות‬ ‫התפלות‪ ,‬ומביא שם את הפסוק "וזה שער השמים"‪ .‬ומוהרנ״ת‬ ‫ומתחתיו אינכם נכנעים אל הסט״א‪.‬‬ ‫מביא בלק״ה )הל׳ ברכת הפירות ה״ד אות ד( שכל תורתינו הק׳ כולה‬ ‫וכדברי רבינו ז״ל בשיחות הר״ן‪ :‬אז אפילו אז מען פאלט אין א‬ ‫מבראשית עד לעיני כל ישראל מעוטפת מסוד ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בלאטע אריין‪ ,‬שרייט מען און מ׳שרייט און מ׳שרייט און משרייט"‪,‬‬ ‫תיכף מתחילת בראשית מפרש רש״י "כדי שלא יאמרו אומות‬ ‫]אפי' כשנופלים לתוך הבוץ‪ ,‬צועקים וצועקים וצועקים[‪ ,‬ע״כ‪ ,‬ואינם‬ ‫העולם ליסטים אתם" ־ היינו שארץ ישראל נבראת עבור ישראל‬ ‫מסכימים לעזוב את השי״ת בבחי׳ ״ואציעה שאול הנך״ ‪ -‬עי״ז‬ ‫עמו ונחלתו‪ ,‬וכל הסיפורים של האבות הק׳ הוא מנסיעתם לא״י‪,‬‬ ‫מכבדים את הקב״ה‪ ,‬ונעשה מזה שעשועים נפלאים למעלה‬ ‫ומשה רבינו עה״ש הוציאם ממצרים והוליכם במדבר והכרית‬ ‫בבחי׳ "וכבדתו מעשות דרכיך" ‪ -‬בשתי דרכיך‪ ,‬שאפילו מהדרך‬ ‫את הקליפות שלפני ארץ ישראל עד שהגיעם לא״י‪.‬‬ ‫של 'ושוב' נעשה כבוד להשי״ת‪ ,‬לא רק מה״רצוא"‪ ,‬ומעצם הדבר‬ ‫שנלחמים ומשברים ומכניעים את המאורי אש ־ מזה בעצמו‬ ‫וזה תכלית הבריאה שיתאחדו הקב״ה עם כנסת ישראל "און זיי‬ ‫נתגלה המאורי האור‪ ,‬בבחי׳ סילוק הקליפה הקודמת להפרי ]‪.[...‬‬ ‫וועלין מושל זיין בכיפה" ]ושימשלו בכיפה[ ־ כמו שמסיים רבינו הק׳‬ ‫יעקב מאיר שכטער‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫איש מן התורה ללא כחל ושרק‪ ,‬ואין‬ ‫שמעתי עובדא על חתן שחקר הרבה‬ ‫מחשבה מוציאה מידי דיבור‪...‬‬ ‫מהי הגדרת קנין הקידושין שהוא עומד‬ ‫המחנה‬ ‫זהו לימוד יסודי‪ ,‬גם אם המחשבה אינה‬ ‫לעשות באמירת "הרי את מקודשת"‪ ,‬עד‬ ‫הנשאר‬ ‫אף שהאדם‬ ‫מושלמת כראוי‪ ,‬הרי שיש לשמור על‬ ‫הדיבור‪ ,‬הדיבור הוא הקובע‪ ,‬שהרי‬ ‫שהגיע לידי הגדרה שיישבה את דעתו‪,‬‬ ‫וכך אכן כיוון תחת חופתו‪.‬‬ ‫לפליטה‬ ‫מוצב ארצה‬ ‫השי״ת יודע שבעומק פנימיותנו רצוננו‬ ‫והנה בשבעת ימי המשתה‪ ,‬עיין שוב‬ ‫‪ -‬ראשו מגיע‬ ‫לעשות רצונו‪ ,‬ובודאי שאין לנו שום רצון‬ ‫באפיקורסות ודעות כוזבות והרהורים‬ ‫בסוגיא ואז נוכח לדעת שלא הבין‬ ‫כראוי את גדר הקידושין‪ .‬הדבר ייסר‬ ‫השמימה וכל‬ ‫רעים ח"ו‪ ,‬אי לכך‪ ,‬צו השעה היא‪ ,‬בפרט‬ ‫את מצפונו והלך לשאול לאחד מגדולי‬ ‫פעולותיו‬ ‫בזמננו כאשר החשיכה שולטת בעולם‪,‬‬ ‫להרבות בדיבורים קדושים‪ ,‬גם אם המוח‬ ‫ישראל אם יש לו לחשש לקידושיו‪ .‬אמר‬ ‫לו אותו אדם גדול 'גם אם היית מכוין‬ ‫עושים רושם‬ ‫אינו כתיקונו ח״ו‪ ,‬על זה נאמר‪ :‬״והיה‬ ‫המחנה הנשאר לפליטה״ ‪ -‬והוא התריס‬ ‫בשעת הקידושין ׳הרי את מגורשת׳ לא‬ ‫היית מעלה ולא מוריד'‪ ,‬מאחר שהוצאת‬ ‫למעלה‬ ‫וההצלה מכל פגעי הזמן ה׳ ירחם‪.‬‬ ‫בפיך ׳הרי את מקודשת׳‪ ,‬הרי היא אשת‬ ‫)בשם התולדות(‬