משיב נפש · Meishiv Nefesh — ויצא (2026-11-16)

בעזהשי״ת
פרשת
ויצא
תשפ״ז
150
Ū
קול ״אודיע אמונתך״
בארה״ק 08-30-20-666 -
בארה״ב 605-477-7011 -
בלאנדאן 44-3003730634
פנימיות הפרשה קﬧבﬣ שאלות המוגשות נפשי
במשנת מו“ר שליט״א ﬡל נפשי לפני מו״ר שליט״א בשאלתי
המתקת הדינים שאלה איך אפשר להתחזק
הרומזת על השלימות שהיא השילוב של מידות חסד אנשים הסתובבו אכולי קנאה מעשירותו של אביו כשאדם רואה שאחרים מצליחים
וגבורה הנוגדים זה את זה .באמצעות מידת התפארת שעלתה לאין ערוך מעשירותו של המלך בכבודו בעבודת ה' ,ויש לו חלישות הדעת
מתגלים גוונים של יופי לאין שיעור וזאת באמצעות ובעצמו ,הוא היה המיוחס הגדול עלי תבל ,נכדו של שהוא אינו מצליח כמותם?
העלאת שעשועים של נחת רוח לפני אבינו שבשמים. מי שכל מלכי העולם המליכוהו עליהם...
תשובה :אנו צריכים ללמוד מאברהם
ואיך מתגלים הגוונים הללו? והוא עצמו מה?
אבינו ,שהיו לו מניעות וחלישות הדעת
"דרכו של היצר הרע עם האדם הוא ,שבא אליו בכמה סוגים בורח חסר כל ,כפשוטו ממש ,אין לו שום כלום ,א-פ-ס!
מכל העולם כולו ולא הסתכל על זה
-לא לחם לאכול ולא בגד ללבוש!
ואופנים של כלי משחית חדשים לבקרים ,כל פעם עם סוגים כלל .וענין זה עבר על הרבה צדיקים
אחרים ,וזה עיקר הקושי בעבודת ה׳ .אכן כל אדם מישראל האם הוא יחזיק מעמד?
וחסידים ,ודווקא עי"ז זכו להמדרגות
מתעורר מדי פעם ומתחיל לעבוד את ה׳ ולהנצל מרשת על אביו אמרו "זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו
של אבימלך" )ב"ר וברש"י כו יג( ,ולכבוד זקנו התאספו הגבוהות ביותר.
הבעל־דבר שפורש לו ,אבל השתנות המצבים עלולה לגרום
האומות כולם בעמק המלך "והמליכו את אברהם
ולהביא את הכשלונות והנפילות הרוחניים.
עליהם לנשיא אלקים ולקצין" )מ"א,
"אמנם למעשה צריך לדעת היטב כי שאלה אבל אלו הצדיקים
וברש"י יד יז( ,ומקרא מפורש מעיד "כי
אב המון גוים נתתיך" – אב לכל העולם. היה להם הצלחה ,כי היו קרובים
מציאות השתנות המצבים הקיימת בבריאה,
אינה אלא כדי שבכל פעם יגרמו להשי״ת
אנשים הסתובבו להשי"ת .אך מה יעשה אדם כשהוא
אז איך הצליח יעקב אבינו ע"ה לשרוד
נחת־רוח מיוחד ,בגוון ויופי מיוחד ושונה,
אכולי קנאה ירידה נוראה שכזו? נורא נוראות ,להפוך מרגיש מרוחק מהשי"ת?
בתפארת מיוחדת ,כי אילו היה רק סוג אחד מעשירותו של מבן מלך לנרדף חסר בית .מילד תשובה :באמת אנו כן קרובים מאד
של יצר־הרע והיו עומדים בנסיון ומכניעים אביו שעלתה שעשועים הלן בעומקא של תורה לעבד
להשי"ת ,אלא שיש הסתרה חזקה .כל
אותו בענין אחד ,הרי אע״פ שלהתגברות זו לאין ערוך בגיל גבורות ועוד בבית הדוד הרמאי,
ביום תחת השמש הקופחת ובקרח יהודי הוא קרוב להשי"ת ,כשאדם מברך
יש גוון נאה ויפה ,עכ״ז אינה אלא בחינת מעשירותו של הלילה... ברכה הרי הוא מתדבק בהשי"ת ,אשרינו
צבע אחד ,ואע״פ שהוא נאה לעצמו עכ״ז
רחוק הוא מבחינת "תפארת" ,והקב״ה אומר
המלך בכבודו גיוואלד ,איך עומדים בכאלו נסיונות?! מה טוב חלקינו ,אנו מאושרים בעולם
״ישראל אשר בך אתפאר״ -הקב״ה כביכול
ובעצמו "אצל יעקב נאמר "איש תם יושב אהלים", הזה ובעולם הבא.
חפץ בעבודה שהיא בחינת "תפארת" ]שזו ומתבאר שם בזהר דתמימות הכוונה לאחוז
היא שלימות העבודה בחינת יעקב בחיר האבות שהוא עצמו עם השי״ת )זיך דערהאלטן מיט
השי״ת( בכל עת ובכל מצב שיהיה ,הן בבריאות והן בחולי שאלה אני עובר סבל רב
תכלית השלמות[ ,הקב"ה חפץ בכל סוגי התגברות היצר
ח״ו ,הן בעשירות והן בעניות ,הן כשהוא במצב אשר הולך והשפלות מידי יום ביומו מבני ביתי,
אצל כל יהודי ,הן בין אדם לחבירו והן בין אדם למקום ,בכל
לו כראוי ולומד ב״ה וגם מתפלל כדבעי ,והן כשלא הולך לו
מיני האופנים .כל הנפילות וההשתנויות אינם לרעה ח"ו, עד שאני מרגיש שטוב מותי מחיי
כהוגן ,וממש אינו מרגיש שום חיות בעבודת ה׳ )סיי עס גייט
כי התוצאה שלהם היא תפארת להקב"ה ,על אף שעלינו ואינני מסוגל לסבול יותר!?
און סיי עס גייט נישט( ,תמיד תמיד בכל עת צריכים להיות
הם נופלים באופן קשה ביותר ,עכ"ז על ידם עיקר שלימות דבוק בה׳ )שטענדיג שטעניג זיך דערהאלטן אין השי״ת - תשובה :אתה צריך לזכור תמיד את מה
תיקוננו. דאס הייסט תמימות און דאס פאדערט דער אויבערשטער שאמרו חז"ל )עירובין מא (:על אנשים
"וזה ענין התפארת של יעקב־אבינו ,והכח הגדול שהראה פון יעדן איינעם( ,זו היא התמימות שהשי"ת דורש מכל
כדוגמתך שאינם רואים פני גיהנום .והגם
אצל לבן ,שלמרות שלבן יצא כנגדו בכל מיני הכלי משחית אדם.
שאין לאדם להכניס עצמו בידיים למצב
ובכל סוגי ההתגרות ,הוא בצדקו עמד ושמר את כל התרי"ג "העולם הזה כולו ההעלמות והסתרות שונים ומשונים,
זה ,עם כל זאת לאחר שמשמים סיבבו כן
מצוות אחד מהם לא נעדר ,ועליו נאמר ישראל אשר בך באופן נורא ,ובלא הליכה בתמימות אי אפשר לעבור את
אתפאר" )דרך כוכב ,תו' א' ,שיעור ז( העולם ,רק כאשר אוחזים תמיד בהשי״ת ,עד שיהיה בבחינת אתה צריך לשמוח ששלחו לך דרך קלה
צדיק באמונתו יחיה" )יומם ,תשע"ז( להיפטר מן הגהינום ,הרי אין לנו קצה של
"בדוק ומנוסה הדבר ,שכאשר האדם חי עם אמונה ,ובכל
מה שעובר עליו הוא רואה רק השגחה פרטית מהשי״ת לבד, ובכל זאת על מה ולמה כ"כ הרבה נסיונות? השגה בסבל הנורא שיש בגהינום ,ועל
אזי נמתקים מאתו כל הדינים ,והכל מתהפך עליו לטובה התשובה היא ,כי אצל יעקב נאמר "ישראל אשר ידי מה שאתה עובר אתה מזדכך לגמרי
ולברכה) .יומם ,שם( בך אתפאר" -יעקב הוא מרכבה למידת "תפארת" ותעלה זך ומצוחצח לטוב הנצחי.
יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות ,ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר , 7או בפקס 077-3179926
דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע וחיתה
וח
מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה ננפשי פניני ישעשעו
הפרשה נפשי
ויהי בבוקר והנה היא לאה
שיחה לקובעי עיתים לתורה שם בהמאמר הנ״ל )ליק"מ ח"ב סי' פה( כותב רבינו שדייקא
ע״י לוז נכנסים לבית המקדש ,כי דייקא ע״י עקשנות
מתוך שיחה לכולל בע"ב ספינקא רמב"ש ד – א' דר"ח כסלו דקדושה זוכים ונכנסים לבית המקדש.
ומובא שם "ויהי בבקר והנה היא לאה" ־ שעיקר התחיה יזכו
'אנן סהדי' ,ומה אם בשעה שהוא טרוד האברכים החשובים ע״י בחינת לאה ,בחינת עקשנות ,ודייקא עי״ז נכנסין לבית
במלאכתו ,הוא מחפש ומוצא איזה זמן עוסקים כל היום המקדש -על ידי לוז ,על ידי עקשנות.
קטן לעסוק בתורה ,קל וחומר שאילו במלאכתם ,הם באים בכל והנה עיקר בחי' לאה היא מדת העקשנות ,שבכתה תמיד
היה כל זמנו פנוי ,היה ממלא את כל ערב במסירות נפש שלא שלא תיפול בחלק עשו )ב״ב קכג( ,ונתעקשה דייקא ליעקב.
עתותיו בלימוד התורה ,לכן הקב"ה על מנת לקבל פרס לעסוק ועל ידי זה זכתה והעמידה חציים של שבטי ק־ה .ויעקב
מחשיב לו כאילו היה עוסק בתורה בתורה כשלושת רבעי לא זכה לבחי׳ רחל כ״א ע״י בחי׳ לאה )שהיא בחי׳ עקשנות(.
תמיד. שעה ,בחורף ובקיץ ,ערב
״ובבקר״ בעת התחיה נראה ש״והיא לאה״ -שכל זה
יו"ט ומוצאי יו"ט ,ובאו
פעמים שהם באים שזכינו לתחית המתים ,לנצחיות ,הוא רק ע״י כח עקשנות
לשמוע מהרב דברי חיזוק.
לקביעת עתים ,אך לא דקדושה .וכשמתבוננים רואים שכל עיקר קיום ישראל,
הילדים שלהם מחונכים בדרך טובה? כל מה שעבר עלינו ברו"ג ,הצרות מבית ומחוץ ,והליצנות
תמיד זוכים ממש ללמוד
תורה ,האם יש חשיבות שעשו הגוים מאתנו על משיחנו ועל תקות ישועתינו ,וכל
בעצם ההתקבצות לבית אנו רוצים ומקווים שיהיה המשיחי שקר והאפיקורסים שהיו בעם ישראל ,והקב״ה
כך ,לזאת באו לשמוע איך נתן לנו כוחות ברזל לעקשנות הזו ,ועדיין אנו אחוזים בו
המדרש ביחד.
לחנך אותם כראוי. ודבוקים בו ומשתוקקים לעבודתו ויראתו -כ"ז רק ע״י
בוודאי .יש ענין של שכר פסיעות .והרי עקשנות דקדושה ,שזה כעין רוח הקודש שהתנוצץ בעם
ראשית כל ,שלום עליכם ,ברוכים אתם
'הלך' ללמוד תורה. ישראל לאחוז במדת הקדושה הזו של עקשנות דקדושה,
לה' עושה שמים וארץ .השי"ת יברך
אתכם בכל הברכות הטובות .ובעיקר לא ליפול משום דבר ולהחזיק עצמו כיתד נאמן בל ימוט.
מה עושים כדי לחנך את
תתברכו שהלב שלכם יהיה תמיד שלם )אוס"מ ,מכתב צב(
הילדים בדור פרוץ שכזה.
עם השי"ת ,לחיות עם אמונה גדולה,
העצה הטובה ביותר היא מעשיות על ולהודות להשי"ת על שהוא עזר לכם,
צדיקים .כשהילד שומע מעשה על והוא עוזר לכם והוא ימשיך לעזור לכם נפתולי אלקים נפתלתי
צדיק ,גם הוא חפץ להיות צדיק .כדאי תמיד.
וזה סוד "חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה ושעה" )עיין
להשמיע להם מעשיות על צדיקים ,וכן
התרגלנו להתפלל על צרכינו ,אך לא לק״מ סי׳ לח אות א( ,ופנימיות הפשט בזה הוא ,שהנה תפילין
לקרוא מעשיות על צדיקים ולהיות מוכן
התרגלנו להודות ולהלל להשי"ת על הן דבקות )שם( מלשון נפתולי אלקים נפתלתי )חיבור(,
תמיד עם עובדא נאה על איזה צדיק
הטוב .בספר תהלים יש הרבה תפילות וצריך לעיין ולמשמש בעצמו היכן הוא מונח מה הוא
לספר להם ,זה יותר טוב מהתוכחה
על ישועות ,ומאידך יש שם הרבה חושב ולמה הוא מתגעגע והיכן הוא בעולם .וזה "חייב אדם
הגדולה ביותר.
לשונות של הודאה ,עצם ההודאה למשמש בתפילין" היינו היכן הוא מוחו היכן אני נמצא,
והריני מברך אתכם שהאמונה הק' להשי"ת על מה שהוא עוזר לנו ,זה אצל השי״ת או בשאול תחתיות ומתחתיו ח״ו.
תתגלה על ידכם וע"י בניכם ובני בניכם בעצמו קרבת אלקים ,כפי מה שהוא
)אוס"א ,קדושה מאמר ו(
לעולמי עד ולנצח נצחים. מודה להשי"ת כך הוא קרוב אליו.
הריני מברך אתכם שתהיו כולכם
מה העצה לזכות להרגיש
אור האמונה כראוי. בריאים וחזקים ,ויהיה לכם פרנסה אסף אלקים את חרפתי
בשפע רב ,יהיה לכם חיים טובים בבית,
צריך לדבר בפה דברי אמונה ,ולהאמין חזרתי ושניתי על הדבר הזה כמה פעמים ע״פ מה שמבואר
שלום בית כראוי ,והילדים שלכם יהיו
שהכל נעשה רק מאת השי"ת לבדו ,ואז בליקו"מ סימן פ״ב ,שרחל אמנו אמרה ״אסף אלקים את
צדיקים וחסידים ,שומרי הברית ,ויהיה
חרפתי" ,שאחר שנולד יוסף )שהתחילה להאיר נקודת הצדיק
רואים פלאות שבפלאות .הקב"ה עוזר לכם נחת נצחי ,שתזכו להוליכם לחופה,
באופן נפלא מאד בכל צרכיו ממש ,רק שבו( היינו שנתגלה קדושת הצדיק ,אז נאסף ונתבטל כל
ושהאמונה הקדושה תתמשך ותתגלה
יתבונן בעיני האמונה. החרפות והבזיונות ,וכמבואר בסימן י״ט שבקדושת הברית
על ידכם וע"י בניכם ובני בניכם לעולמי
תלוי הכבוד ,כי על פגם הברית נאמר "ולא יתבששו" ,כי
עד ולנצח נצחים.
הם עוסקים במלאכתם כל אין בושה אלא בעריין ,ועריין הוא פגם הברית בבחינת
היום ,אך לא תמיד רואים הם רוצים לשמוע על ערלה ,בחי׳ "כי חרפה הוא לנו" היפך הכבוד.
ברכה בפרנסה ,איזה החשיבות של קביעת ואמרתי על זה ,שמכאן מבואר ,שכל הבזיונות נחשבים
פעולה יעשו כדי להמשיך עתים לתורה ,להתחזק לבזיונות בזמן שיש ח״ו פגה״ב ,אבל ע״י שנתגלה הקדושה
ברכה ושפע. לבא לבית המדרש בכל בחי׳ יוסף ,אין מקום לחרפה ובזיון ,בבחי׳ "אסף אלקים את
העיקר הראשון הוא להחשיב את המעות
יום ויום. חרפתי" ,היינו לאו דוקא בזיון של פגה״ב גופא נאסף ,אלא
כל מין בזיון שיהיה ,אינו בגדר בזיון כלל ,כי אין שייך בזיון
שנתן לו השי"ת ,להודות ולהלל להשי"ת כמדומה שמבואר בספה"ק שגם כשאדם
במקום כבוד ,היינו שמירת הברית וקדושה ,שזה עיקר כבוד
על הממון שיש לו ,וידע איך להתנהג עם עסוק במלאכתו הרבה ,אך אם בכל זמן
ה׳ ,שבשבירת התאוות בזה מכבדים את הקב״ה ,וזה עיקר
הממון ,ולבקש שיהיה לו הצלחה במה פנוי הוא עוסק בתורה ,הן כשהוא לבדו
הכבוד דקדושה של האיש הישראלי ,וזה ׳אסף אלקים את
שעושה עם ממונו .וכך הוא מקשר את הן כשהוא עם אחרים ,אזי נחשב בעיני
חרפתי׳ ־ שאין שום חרפה כלל.
השפע לעבודת ה'. השי"ת כאילו עסק בתורה כל היום ,כי
)אוס"מ -מכתב רלז(
מסיﬥוﬨ העבודה בכל
מאוצרות מו״ר שליט"א נפשך
עלי יניח צדיק
מעון לשכינה ,כאשר רמזו בעל ספר הכוזרי הדומם יש לו הרגש של תיקון כאשר הצדיק
וכו׳ ,ע"כ ]מדברי הרמב"ן[ ולפיכך -מסכם משתמש עמו[״.
כקרבנות על גבי המזבח
הר״ן -בהמצא לנביאים והחסידים בדורותנו, יש לדעת כי יסוד זה במעלת מהות הצדיק
ומסכם הרמח"ל" :כללו של דבר ,ענין הקדושה
יהיה השפע שופע עליהם ,ובאמצעותם אפשר והשראתו לא נתחדש אצל תלמידי הבעש"ט,
הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלקיו עד שבשום
שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם ]כמו אלא הם דברים מבוררים וכבר ביארם הרמח"ל
מעשה אשר יעשה ,לא יפרד ולא יזוז ממנו ית׳".
הביהמ"ק[ ,וכל שכן לאותם שהם מתקרבים בספר מסילת ישרים שהקדיש לזה פרק שלם
עליהם ומשתתפים עמהם".
הם המקדש המקודש )פרק כו בביאור מידת הקדושה( וז״ל :אך הקדוש
הדבק תמיד לאלקיו ,ונפשו מתהלכת בין
בחייהם ובמותם כדברי הרמח״ל מצאנו דברים מפורשים
וברורים גם לרבותינו הראשונים ,בדרשות
המושכלות האמיתיות ]שהוא חושב ומתבונן
תמיד בהשגות הבורא ית׳ ודבוק בו[ באהבת
בהמשך דבריו מפליג הר״ן גם במעלת הר״ן )הדרוש השמיני( כתב בזה״ל" :והוא שאין בוראו ויראתו וכו׳ .והנה איש כזה ]הדבוק
ההשתטחות על קברי הצדיקים ,ואלו דבריו ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש ללא הרף בהשי"ת ,שכל מה שעושה הוא
הק׳" :ולא בחייהם בלבד כי גם אחרי מותם,
קיים היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן רק להשי"ת ,וגם מאכלו ומשקהו אינם אלא
מקומות קברותיהן ראויים להמצא השפע שם
לחול שפע הנבואה והחכמה ]כאשר אדם עסק בדבקות להשי״ת[ הוא עצמו נחשב כמשכן,
וכו׳ ,כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים ]בחייהם[
בחכמה דקדושה בזמן שביהמ״ק היה קיים, כמקדש וכמזבח ,וכמאמרם ז״ל )רש״י בראשית ז(
לחול עליהם השפע האלקי ,עדיין נשאר בהם מן
׳הצדיקים הן הן המרכבה׳ ]כי מכיון שהם דבקים
”
המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה ]ובכוחם
להשפיע לאחרים גם לאחר הסתלקותם אחרי היותם תמיד בהשי"ת ,וגופם טהור ומזוכך ,כי אינם
במקומות קבריהם[ .ומפני זה אמרו חז״ל )סוטה כבר דבוקים שקועים בגשמיות ,וכל גשמיותם הוא תמיד רק
למען שמו ית׳ ,וכלל לא למלא תאוותם ,ולכן
לד( שראוי להשתטח על קברי הצדיקים להתפלל לקדושתו ית׳ הנה הם מרכבה לשכינה[ כי השכינה שורה עליהם
שם ,כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר -
להמצא שם גופות ]כי שם טמונים גופות כאלה[
עילוי ויתרון הוא כמו שהיתה שורה במקדש .ומעתה המאכל
אשר חל עליהם כבר השפע האלקי.
לדבר ההוא שזכו שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים
ומי לנו גדול מהגר״א שכתב גם הוא כדברים
להיות תשמיש ]כי מאכלם מלא דבקות ,ונעשה ממאכלם -
האלה )ביאור הגר״א על תיקו"ז דף כב" :(:בזמן שאין לצדיק ,וכבר מחשבות קדושות ועבודות קדושות וכו׳ ולכן
צדיקים בדור ואין מוצא )השכינה( מקום לנוח ,אז הזכירו ז״ל בענין הוא כקרבן[ כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי
גדול אל אותם הדברים שהיו עולים ע״ג המזבח
היא שורה על הצדיקים ישיני עפר" עכ״ל... אבני המקום ]כגון הבהמות והעופות שהיו קרבים כקרבנות,
שלקח יעקב ושם שהיה להם עילוי גדול ,כיון שעי״ז הפכו מדומם
זהירות גדולה מראשותיו... וחי למדרגה עליונה מאד[ כיון שהיו נקרבים
רציתי לעורר ,כי הרי תכלית כל לימודנו הוא לפני השכינה ]וכמו כן מאכלו ומשקהו של
לדעת את גדולת הצדיקים ,דעתם ותורתם היה זוכה להצלחה גדולה ,כיון שהאור ששורה
הצדיק הוא כמו הקרבה על גבי המזבח[ וכל כך
הקדושה ,אבל חלילה וחלילה לא לטעות בביהמ"ק האיר לו בהשגת החכמה .כמו"כ מי
יתרון היה להם בזה עד שהיה כל מינם מתברך
בשיתוף ח״ו .כי הרי בתורה יש סם חיים שעבד את בוראו בדבקות כזאת שהיה כלי
בכל העולם ]היינו שכל המין והסוג שעולה על
ולהיפך ח"ו ,וכתוצאה מכך יכולים לומר על לנבואה ,האיר לו הביהמ"ק להשיג את הנבואה
המזבח או כשבא לצדיק ,יש עילוי לכל בני מינו
המאמר "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" שהצדיק ולהיות נביא[ ,עד שבאמצעות המקום ההוא
על ידו[ וכמאמרם ז״ל במדרש כמובא )תענית
גדול במעלתו אף כלפי מעלה ח״ו ,ומי יודע ]ביהמ"ק[ היה שופע על כל ישראל ,כן ראוי
כה (.׳בשעה שמנסכין את המים בחג ]והתהומות
אם לא נמצאים תועים ועוורים כאלו ח״ו ,אמנם שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל ]שפע[
רואים איזה נחת רוח נפלאה נעשה להשי״ת
האמת היא כי אמנם מכאן רואים אנו גדולתו החכמה והנבואה ,עד שבאמצעותם יושפע השפע
מהמים[ תהום אומר לחבירו ,אבע מימיך׳ ]תן
של הצדיק שכל כך נפלאת אהבתו של בורא ההוא על המוכנים ]ומהם[ לכל בני דורם לכך
שפע לעולם[ ,כן המאכל והמשתה שהאיש
כל העולמים אל הצדיק עד שהוא כביכול ]כלומר בעבורם ובזכותם של הצדיקים[ ,גם
הקדוש אוכל ,עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה
מבטל דעתו אליו ,והדברים מבהילים .אבל אם לא ישתתפו עמהם ]גם לאלו שלא התקרבו
ההוא ,וכאילו נקרב ע״ג המזבח ממש .והוא
עם כל זה צריך לדעת היטב כי אין זה גורע לצדיק וגם אם אין מכירים אותו[ ,אבל מצד
הענין שאמרו עליו ז״ל )כתובות קה (:׳כל המביא
ח"ו ממה שהקב"ה האחד והיחיד ומיוחד כולהו המצאם בדורם -שהם עצמם כמו המקדש
דורון לת״ח כאילו הקריב בכורים׳ .כי התלמידי
קמיה כלא חשיבי. המקודש".
חכמים הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה
וצריך בזה זהירות יתירה ,כדאיתא בליקוטי הם ממש כמקדש וכמזבח ,מפני שהשכינה
מוהר״ן )סימן לא( כי מה שמסופר בחז״ל על צינורות השפע שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש ממש.
הארבעה שנכנסו לפרדס )חגיגה יד(; רבי עקיבא וממשיך הר״ן ומביא מדברי רבו בזה״ל: והנה הנקרב להם כנקרב ע״ג המזבח וכו׳ .ועל
נכנס בשלום ויצא בשלום ,בן עזאי הציץ ונפגע, "והרמב״ן ז״ל כתב בסוף סדר ׳והיה עקב׳ ,׳ויתכן דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם
בן זומא הציץ ומת ,אחר קיצץ בנטיעות -כל באנשי זאת המעלה שתהיה נפשם גם בחייהם ]בגדיהם וכליהם[ אחרי היותם כבר דבוקים
בחינות אלו נמצאים גם בהתקרבות לצדיק. צרורה בצרור החיים ]כמו שנשמות הצדיקים לקדושתו ית׳ הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא
זהו כלל בכל תורתנו הקדושה" ,זכה נעשית דבקים בבוראם בעולם הבא ,שזהו כל תענוג שזכו להיות תשמיש לצדיק ,וכבר הזכירו ז״ל
לו סם־חיים ,לא זכה נעשית לו סם־מות ח״ו" עוה״ב ליהנות מזיו השכינה ,כן יש צדיקים בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו
)יומא עג (:ורבינו מבאר שבכל דבר שבקדושה שגם בעולם הזה הם דבקים בצרור החיים )חולין צא( ,אר״י מלמד שנתקבצו כולן והיתה כל
יש את שני הכוחות הללו ,ה"י. באופן כזה[ ,כי ]הצדיקים האלה[ הם בעצמם אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו] ,הרי לנו שגם
מכתבים ממו״ר משיב
בעניני ﬣזמן דבﬧ
על ידי המלחמה במאורי-אש זוכים למאורי-אור
ב״ה אור ליום ד׳ ר״ח אדר תשכ״ט פעיה״ק ירושלים ת״ו בב״א
בסוף המעשה של "הבערגער והעני" ־ היינו שממשלתם תהיה יקרת מכתבו הגיעני ,והגם שאני טרוד מאד -הא במילי דביתא
על כל העולם כולו ].[... והא במילי דשמיא -בטרדת השיעורים ,ואני בעצמי עוד דל
ואם שהכופרים הנקראים "ציונים" וערב-רב הבעירו את ה״מאורי וריק מתיקון נפשי רוחי ונשמתי מביני לבין קוני ו'מתי אעשה
אש" של התאוות והכפירות רח״ל המעלימים את ה״מאורי אור", גם אנכי לביתי' ה׳ ירחם עלי ועל כל ישראל .אולם אכן דעת
להחיות הניצחי של התורה הק׳ והטהורה )כמובא בליק"מ תנינא סי' מוהרנ״ת כי יקר מאד מלאכת הכתיבה ] ,[...א״כ איך אחדל.
סז( -אין זה כי אם החושך הקודם לאור ,כמובא בלק״ה )הל׳ ויהא רעוא שתפלוט קולמסי מלתא דתתקבל.
תפילין ה״ה אות כט( שהס״א מתגברת בעקבתא דמשיחא ,בחינת
על מה שכתבת שאתה משתוקק לארץ ישראל ,דע ,כי במקום
"אין גבור כמתייאש" טרם בא הזמן של "ואתא הקדוש ברוך הוא
שהאדם חושב -שם הוא ,כמובא...
ושחט למלאך המות"" ,ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ" .ועל
זה ניבא דניאל איש חמודות בסוף ספרו לפני עת הקץ "יתבררו אולי כבר שמעת ממני מה שמובא מהרה״ק רבי צדוק הכהן
ויתלבנו ויצרפו רבים וגו׳ והמשכלים יבינו". מלובלין שיש מדרש על הפסוק "כמגדל דויד צוארך" זה בית
והעיקר שלא להכנע ח״ו אל הסט״א ,אלא לישאר תמיד בעודבא המקדש )ילקו״ש שה״ש רמז תתקפח( .ואמר פירוש ע״ז ,שכמו
]בחלק[ דקוב״ה ,כמובן בדברי רבנו ז״ל בסי׳ ו׳ על הפסוק שהצואר מחבר הראש עם הגוף -כן הבית המקדש הוא מקום
"וכבדתו מעשות דרכיך" ,היינו לכבד את השי״ת מהשתי דרכים; שבו יתחברו העולם הזה עם העולמות העליונים.
מהבקיאות של ׳רצוא׳ ומבקיאות של ׳שוב ,הן מהבחינה של "אם וכן מבריק מלשונו הק׳ של רבינו ז״ל בסי׳ ז׳ בלק״מ ,שארץ
אסק שמים שם אתה" וכן גם מהבחינה של "ואציעה שאול הנך ישראל הוא מקום הניסים ,מקום האמונה ,שמשם עליית
אפי׳ אם הוא נמצא ח״ו בשאול ,או אפילו ח״ו בשאול תחתיות התפלות ,ומביא שם את הפסוק "וזה שער השמים" .ומוהרנ״ת
ומתחתיו אינכם נכנעים אל הסט״א.
מביא בלק״ה )הל׳ ברכת הפירות ה״ד אות ד( שכל תורתינו הק׳ כולה
וכדברי רבינו ז״ל בשיחות הר״ן :אז אפילו אז מען פאלט אין א מבראשית עד לעיני כל ישראל מעוטפת מסוד ארץ ישראל.
בלאטע אריין ,שרייט מען און מ׳שרייט און מ׳שרייט און משרייט", תיכף מתחילת בראשית מפרש רש״י "כדי שלא יאמרו אומות
]אפי' כשנופלים לתוך הבוץ ,צועקים וצועקים וצועקים[ ,ע״כ ,ואינם העולם ליסטים אתם" ־ היינו שארץ ישראל נבראת עבור ישראל
מסכימים לעזוב את השי״ת בבחי׳ ״ואציעה שאול הנך״ -עי״ז עמו ונחלתו ,וכל הסיפורים של האבות הק׳ הוא מנסיעתם לא״י,
מכבדים את הקב״ה ,ונעשה מזה שעשועים נפלאים למעלה
ומשה רבינו עה״ש הוציאם ממצרים והוליכם במדבר והכרית
בבחי׳ "וכבדתו מעשות דרכיך" -בשתי דרכיך ,שאפילו מהדרך
את הקליפות שלפני ארץ ישראל עד שהגיעם לא״י.
של 'ושוב' נעשה כבוד להשי״ת ,לא רק מה״רצוא" ,ומעצם הדבר
שנלחמים ומשברים ומכניעים את המאורי אש ־ מזה בעצמו וזה תכלית הבריאה שיתאחדו הקב״ה עם כנסת ישראל "און זיי
נתגלה המאורי האור ,בבחי׳ סילוק הקליפה הקודמת להפרי ].[... וועלין מושל זיין בכיפה" ]ושימשלו בכיפה[ ־ כמו שמסיים רבינו הק׳
יעקב מאיר שכטער
סיפוריﬦ ולקחיהﬦ נפשות ניצוץ קודש ממאמרי ניצוץ
מאת מו״ר שליט"א חסידיו ומכתבי מורינו שליט״א אחד!
איש מן התורה ללא כחל ושרק ,ואין שמעתי עובדא על חתן שחקר הרבה
מחשבה מוציאה מידי דיבור... מהי הגדרת קנין הקידושין שהוא עומד המחנה
זהו לימוד יסודי ,גם אם המחשבה אינה לעשות באמירת "הרי את מקודשת" ,עד הנשאר אף שהאדם
מושלמת כראוי ,הרי שיש לשמור על
הדיבור ,הדיבור הוא הקובע ,שהרי
שהגיע לידי הגדרה שיישבה את דעתו,
וכך אכן כיוון תחת חופתו.
לפליטה מוצב ארצה
השי״ת יודע שבעומק פנימיותנו רצוננו והנה בשבעת ימי המשתה ,עיין שוב -ראשו מגיע
לעשות רצונו ,ובודאי שאין לנו שום רצון
באפיקורסות ודעות כוזבות והרהורים
בסוגיא ואז נוכח לדעת שלא הבין
כראוי את גדר הקידושין .הדבר ייסר השמימה וכל
רעים ח"ו ,אי לכך ,צו השעה היא ,בפרט את מצפונו והלך לשאול לאחד מגדולי פעולותיו
בזמננו כאשר החשיכה שולטת בעולם,
להרבות בדיבורים קדושים ,גם אם המוח
ישראל אם יש לו לחשש לקידושיו .אמר
לו אותו אדם גדול 'גם אם היית מכוין עושים רושם
אינו כתיקונו ח״ו ,על זה נאמר :״והיה
המחנה הנשאר לפליטה״ -והוא התריס
בשעת הקידושין ׳הרי את מגורשת׳ לא
היית מעלה ולא מוריד' ,מאחר שהוצאת
למעלה
וההצלה מכל פגעי הזמן ה׳ ירחם. בפיך ׳הרי את מקודשת׳ ,הרי היא אשת )בשם התולדות(
