במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — ויצא (2026-11-16)

גיליון קמ | ויצא פ"ז
במשעו_לי החסידות
להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש
ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש -על תורה ותפילה בזמנינו
כמאמר חז"ל (שבת לא ע"ב) חבל על דלית ליה דרתא לתרעא וכו' .וזה שער 'התנוצצות קדושת התפילה בעולם' :בגיליון קל"ה נח פ"ז הבאנו בארוכה דברי
השמים ,כי התפילה היא עיקר שער השמים לבוא להשגת אלהות ויראת תלמידי הבעש"ט ,ע"פ דברי האר"י שבזמנינו עיקר עבודת ה' הוא בתפילה .ולכן אף
שמים ,אוצר הטוב את השמים ,כי יראת ה' היא אוצרו ,ודו"ק היטב כי נכון שישנם ברמב"ם הלכות תפילה אחד עשר תנאים מצטברים הנדרשים כדי להתחייב
הוא. בתפילה ,שאם חסר אחד מהם אין חיוב ואף אסור להתפלל ,ולעומתם לגבי חובה
ללמוד תורה בכל עת מנויים ברמב"ם בהלכת"ת עשרה מצבים קשים שאעפ"כ גם
ומובן מאוד שדברים אלו טעונים הבנה מרובה לומר שלא ידע יעאע"ה סוד התפילה בהם יש חיובים בלתי מותנים ללמוד תורה .הנה בפועל אנו רואים בזמנינו שהיהודים
עד אחרי כל המעשים עם עשיו וברכות יצחאע"ה ,ורק בהגיעו בגיל ס"ג ל'ויפגע במקום', החרדים לדבר ה' באמת( ,ולהבדיל משאר שומתומ"צ) מקפידים יותר על שלוש תפילות
זכה לעמוד על סוד התפילה דווקא בשנתו ובחלומו. בציבור ובביהכנ"ס ,ואף אם ליבם בל עמם כלל .ומקילים מאוד בלימוד תורה ,כאילו
'פרסום אלקותו' :ובספר מנחם ציון ,שהם ד"ת אשר כתב בלשונו הכבירה הרה"ק כבר נתגלתה לכולם ה'הלכה ואין מורין כן בציבור' שיוצאים ידי חובת 'והגית בו יומם
בעל מראה יחזקאל מפי רבו הרמ"מ מרימנוב ,כתב בפרשתן שבוודאי בפני עצמן התפללו ולילה' ,ב'פרק אחד שחרית ובפרק אחד ערבית' .וזאת מפני שבזמנינו 'העיקר הזדככות
אבותינו הק' 'כל היום' ,וכל המדובר הוא רק בעניין תפילותיהם על 'פרסום האלוקות' לבוא לידע אלהותו ועבדות ה' יתברך העיקר הוא התפילה' .וזאת מפעולת אור הבעש"ט
שבזה היה לכל אחד דרך ועבודה בפני עצמו ,ולזה היה צריך לתקן תפילה מיוחדת וגם שמתנוצץ בכל היהודים החרדים שבכל העולם .וכבמאור ושמש ויחי .שהוסיף שלזכות
בזמן המיוחד לאותה עבודה. ל'תפילה זכה' צריך 'שימוש חכמים הרבה' ויגיעה בתורה ובמעש"ט.
ויצא יעקב וגו' ויפגע במקום וגו' .אמרו חז"ל אין פגיעה אלא תפלה ,שיעקב והנה איש הישראלי בהתקרבו אל העבודה זו תפילה שהיא גדולה מכל דבר
תיקן בפעם ההיא תפלת ערבית .ודבריהם צריכין ביאור איך יתכן שמעולם שבעולם כדאיתא בספרים הקדושים ,ובפירוש איתא בגמרא במסכת ברכות
לא התפלל עד היום ההוא שהיה אז בן ס"ג שנה .גם על מה שאמרו שאברהם גדולה תפילה יותר ממעשים טובים ,עיין שם .ובפרט בדורינו ,העיקר הזדככות
תיקן תפלת שחרית ויצחק תיקן מנחה קשה לומר שלא התפללו רק בעת לבוא לידע אלהותו ועבדות ה' יתברך ,העיקר הוא התפילה ,מעת שבא
ההיא .גם זה מתנגד למה שאמרו צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי [פירש"י הבעש"ט הקדוש זצוק"ל הציץ וזרח אור התנוצצות קדושת התפילה בעולם,
תפלת הערב שלו] .והענין הוא שבאמת בפני עצמן היה מתפללין כל היום, אל כל מי שרוצה לגשת לעבודת ה' יתברך .אבל צריך לזה לבוא לתפילה זכה
רק כשהיו מתפללין על פרסום אלקותו ,בזה היה עיקר עבודתם כל אחד לפי שימוש חכמים הרבה ליגיעה יומם ולילה בתורה ובמעשים טובים ,עד שעל
מדתו ומדרגתו{ ,ולכן} קבעו להם שעה מיוחדת ביום שבאותו הזמן מתעוררת ידי זה יכולים לבוא באמת לידע להתפלל ביראה ואהבה רבה כידוע למבינים.
המדה ההיא ,ועי"ז תקובל תפלתם ותחזקנה ידיהם להוסיף אומץ ויצליח חפץ
'בתורה לחוד לא ישלים נפשו' :ובמאור ושמש ויצא .מאריך בעניין חובת
ה' בידיהם.
התורה והתפילה יחדיו הנחוצים בכדי 'לבוא לתכלית השלימות בעבדותו ית"ש' ,וכתב
ובהמשך דבריו שם יש דברים ארוכים בעניין הגדרת מהות ג' התפילות ,ואיך שהן דברים נפלאים עד מאוד ,שאף שעל ידי לימוד התורה לשמה יכול אדם לזכות 'לקדושה
מתאימות לג' סוגי עבודות האבות הק' כל אחד במדרגתו .וכך גם מתאימות המה לג' גדולה' ,הנה לעיקר היראה והאהבה וההשתוקקות לעבדותו ית"ש לא יוכל לזכות כי אם
הזמנים .ואאע"ה 'למד דעת את העם במידת החסד' הנראית במיוחד בבוקר .ויצאע"ה על ידי התפילה במסירות נפש.
'הגיד לישרים בליבותם לעבדו בפחד' לעת ערב בעת אשר 'דרך החושך להפיל אימה'. בית אלהים וזה שער השמים .איתא במדרש ויקץ יעקב ממשנתו ,והוא תמוה.
ולהעמקה בעניין נביא את הדברים באריכותם. ונראה לבאר דהנה י דוע שעיקר עבודת האדם לבוא לתכלית השלימות
והוא כי אברהם אבינו ע"ה כשראה והתבונן בכל יושבי תבל שאינם מכירים בעבודתו יתברך שמו להשיג אלהותו יתברך שמו הוא על ידי התורה
את בוראם כלל ,ואינם משימים אל לבם שיש מנהיג לבירה אלהי עולם ה', והתפילה ,ולא יוכל להיות אחד בלא שני כי {בתפלה לבדה הנה} לא עם
ואעפ"כ יש להם כל טוב ולא יבצר מהם כל חמדת תבל ומלואה ,היה הדבר הארץ חסיד ,וגם בתורה לחוד לא ישלים נפשו כמאמר חז"ל (עיין יבמות קט):
קשה בעיניו מאוד .ומזה שפט בדעתו כי דבר זה מורה על גודל חסדו וטובו כל האומר אין אלא תורה אין לו תורה .כי בוודאי על ידי עסק התורה לשמה
של הבורא ב"ה המנהג עולמו בחסד וברחמים ,ועל כן למד דעת את העם יכול לבוא לקדושה גדולה כשלומד לשמה ומדבק עצמו בנפשו רוחו ונשמתו
במדת אהבת חסד ,והאיר עיני הבריות איך לעבדו באהבה רבה ותשוקה באותיות התורה ,אמנם אף על פי כן לא יוכל לבוא לעיקר היראה והאהבה
יתירה רשפיה רשפי אש ,ומדה הלזו מתעוררת בהיות הבוקר שמאיר לארץ וההשתוקקות לעבודתו יתברך שמו ולהשיג אלהותו ,רק על ידי התפילה
ברחמים ,וכמ"ש להגיד בבוקר חסדך .ואחריו בא יצחק וראה בעבודת אנשי במסירות נפש ובהתלהבות כידוע מכל ספרי הקדושים.
העולם לאלפים ולרבבות אשר גייר אביו הם רק במדת אהבת חסד ,לא ישרו
'סוד התפילה' :והפלא עצום ,מה עוד צריך היהודי אחרי שזוכה לקדושה גדולה על
בעיניו ,כי דבר זה בלבד אין לו קיום לזמן הרבה .אבל צריך לשתף לזה מדת
ידי לימוד תורה לשמה ,עד שחסר לו 'עיקר היראה והאהבה וההשתוקקות' שע"ז יצטרך
היראה איך ליבוש מפניו ,ושלא להרהר אחריו אם אינו משלים רצון האדם
גם להתפלל במסי"נ ,ולא די לו בקדושתו שבלימוד תורתו .והוא ממשיך שם שדבר זה
ותפלתו{ ,וכן ש}צריכין לסבול עול מלכותו ,וע"כ הדריך בני אדם למדה זו
של 'סוד התפילה' נתגלה ליעאאע"ה ,אחרי שלמד י"ד שנים בביהמ"ד של שם ועבר ,הנה
למען תהיה יראתו על פניהם .ועל דבר זה התפלל לעת מנחת ערב שמתחיל
לא זכה 'להבין יותר התגלות אלקות' רק אחרי התפילה בבית אלוקים ,שרק היא 'שער
החושך למשמש ולבוא ומתעורר מדת היראה בעולם ,כי דרך החושך להפיל
השמיים' שביכולתה לבנות את בניין 'יראת הרוממות' שהיא ה'בית' הדרוש 'להשגת
אימה על האדם ,וכח מעשיו הגיד לישרים בלבותם לעבדו בפחד ,ושלא יהיה
אלקות ויראת שמים' .כהמש"ד.
פחדים רעים על ישראל ,רק יראת הבושת שיהא מורא כבוד שמים עליהם,
וזה וזה עלתה בידו. והנה ידוע מאמר חז"ל ויפגע במקום שתיקן תפילת ערבית ,הנה לא ידע עד
עתה סוד התפילה איך היא גדולה .ומצינו שנטמן יעקב בבית מדרשו של שם
'התפלל על מדת אמת' .אמנם בעניין מידת יעאע"ה ,כתב שהתפלל על מידת ועבר ולמד תורה ,נמצא ידע סוד התורה ,אמנם לא בא להתגלות אלהותו
אמת ,מפני שהשינה בלילה בעת ה'חשכות הרב' שנופל בעולם הוא עניין 'חזרת המוחין', יתברך שמו עד עתה שנתגלה עליו אחר שעמד על סוד התפילה .וזה פירוש
ולכן צריך לתפילה שלא תוטרד דעתו בשווא ושקר של חלומות שווא וכן אצל אנשי לבן המדרש ויקץ יעקב משנתו ממשנתו ,רצה לומר מתורתו ,שנתעורר על ידי
בחרן האחוזים בשקר ,היה זקוק לתפילה על האמת. התפילה הזאת והבין שלא בא לתכלית ההשגה על ידי התורה לחוד .ואמר
ואחריו בא יעקב אבינו ע"ה וקבע זמן תפלתו בלילה ,שכבר יש חשכות רב אכן יש ה' במקום הזה ,רצה לומר ,על ידי התפילה הזאת יוכל להבין יותר
בעולם שנופל על האדם שינה ותרדימה ,והבין שעניין השינה הוא חזרת התגלות אלהות ממה שהשיג עד עתה על ידי התורה לחוד .ואנכי לא ידעתי
המוחין ,וצריך להזהר שלא יוטרד בשקר ושוא ,כי אין חלום בלא דברים סוד זה ,אין זה כי אם בית אלהים .רצה לומר ,כי על ידי התפילה בהתעוררות
בטלים ,ועל כן לעת ההוא כצאתו מארץ מולדתו מבאר שבע וחפץ לילך לחרן והתלהבות יכול האדם לבוא ליראת הרוממות אשר יקרא בלשון חז"ל בית
בבעשטעה"ת ,בראשית אות קמ"ד ,שהוא 'טרדת הפרנסה' .שהוא עתה התחכמות אצל אומות שפלים ולבית לבן הארמי האחוזים בשקר ,ושמם חרן מורה על
היצר לדחות את האדם גם מעוה"ב וגם מעוה"ז. חרון אף של השי"ת שהיה עליהם ,כי דובר שקרים לא יכון לפניו ,ולכן ויפגע
שמעתי כי לשעבר היה היצר הרע רק לדחותו מעולם הבא ,מה שאין כן במקום ,התפלל להשי"ת כי ירא לנפשו מאוד שלא יטמע בשקריהם והתפלל
עתה ,נתחכם לדחות את האדם מעולם הזה ומעולם הבא ,כגון טרדת על מדת אמת.
הפרנסה אשר יומם ולילה לא ישקוט ,ואין לו מנוחה בעולם הזה ,ומכל שכן ובאמת צריך להבין דברי קודש אלו של הרמ"מ מרימנוב ,מה עניין תפילת ערבית
שאין לו פנאי לפקח בענייני עולם הבא ונדחה משניהם וכו'. למידת האמת דווקא ומה עניינה דווקא לקראת צאתו לחרן ,ומדוע לא יתפלל על מידת
על כן כיוון שראה יעקאע"ה בהולכו לבנות את ביתו ,כי הנה למרות תורתו שלמד הקדושה או האמונה וכדו' עוד הרבה עניינים שחסרו לו אצל לבן בחרן והיו לו בבית
בהתמדה עצומה עד שלא ישן כלל במשך י"ד שנים אצל שם ועבר כבמדרשים ,הנה אביו יצאע"ה .גם יקשה שהרי מידת האמת הוא מידה עיקרית ויסודית בכל עבודה,
שלט על עשיו ממונו והוא חסר כול ועומד הוא להיות מוקף עד מאוד בטרדת עוה"ז ואיך ייתכן להתפלל עליה רק בעת שהחושך כבר יכסה ארץ ,ואיך התפילה הזו מעיקר
בהקמת ביתו מהאפס הגמור ,חלשה דעתו ונשבר ליבו מאוד ,בהעריכו עצמו נגד כל הדין אינה אלא רשות.
גדולת אבותיו הק' שעסקו תמיד 'בעבודה ובמעשה מרכבה' ,הנה ע"ז הייתה תפילתו. 'מאין יבוא עזרי' :ולהבנת דברים אלו נקדים את דברי הררצ"ה מלובלין בפרי
וכמו שתיאר זאת בציור עמוק בעל מי השלוח ח"א -פרשת ויצא. צדיק ויצא ב' .בביאור המדרש רבה בראשית -פרשה סח ב ,שיעקאע"ה הייתה כאשר
הענין בזה כשיצא יעקב מבאר שבע ולא היה לו לחם לאכול ולא שום דבר, ראה א"ע מחוסר כל ואין בידו אף מתנות לרחל ,ובשברון ליבו מזאת התפלל 'מאין יבוא
והוצרך לילך אל לבן ולעסוק בצאן למען פרנסתו ,נפל דעתו מאד ,לאשר עזרי' .וכי התפללו האבות הק' על טובת העוה"ז.
הביט וראה עצמו קטן מאד נגד אבותיו ,כי הם לא היו צריכים כלל להביט רבי שמואל בר נחמן פתח שיר למעלות אשא עיני אל ההרים אשא עיני אל
לעניני עוה"ז והיו עוסקים תמיד בעבודה ובמעשה מרכבה ,והוא יצטרך ההורים למלפני ולמעבדני מאין יבוא עזרי .אליעזר בשעה שהלך להביא את
לעסוק בדברים קטנים כאלו .חזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן בריה ,היינו רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו' ,ואני לא נזם אחד ולא
אף שהם היו בדברים גדולים ואני רואה את עצמי בדברים קטנים ,מכל צמיד אחד רבי חנינא אמר גדוד שלחו ,רבי יהושע בן לוי אמר שילח עמו
מקום גם בזה יש עבדות הש"י כי יוצר הכל הוא. אלא שעמד עשו ונטלה ממנו .חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי חס
ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה'.
הנה היה עצם מצבו הגשמי של יעקאע"ה בעיניו סתירה וקושיא גדולה על כל לימוד
התורה שלו אצל שם ועבר ,ועל עבודת ה' שלו ,ובוודאי על כל הברכות אשר קיבל .עד וכתב שבוודאי לא על העדר טובת עוה"ז גרידא היה שברון ליבו והתחזקות דעתו
שבמדרש רבה יש דעה שלכן גם בכה בשעה שנשק לרחל ,ש'אליעזר היה טעון עשרה בהשי"ת .אלא על מה שהיעדר זה גילה לו 'שלא הועיל לו תורתו' שלמד אצל שם ועבר,
גמלים ואני אף לא נזם א' יעו"ש .ועל זאת באה אליו התשובה והחלום להודיעו אשר לרפאות את היצה"ר מכל וכול ,ועל כן יכול היה עשיו לשלוח ולנשלו מכל רכושו.
דרכו דרך מיוחדת ושונה לגמרי מאשר אצל אבותיו הק' ,והוא אכן מתחילה ב'אם יהיה ובזה יובן פתיחת רשב"נ אשא עיני אל ההורים כו' ,ואני לא נזם א' .ולכאורה
אלוקים עמדי' ,אך מסתיימת בהתגברות על עשיו ומיגור טרדת הפרנסה היתירה ,ובכך מה ענין זה לזה לפי דרשתו אל ההורים למלפני כו' ,שהאבות נותנים בית
שיהיה ה' לו לאלוקים כמו שפירש"י 'מתחילה ועד סוף' ,ואף 'בדברים הקטנים' תתראה והון אבל לא חרב .אמנם בא רשב"נ ללמד שבודאי לא הצטער על טובת
עליו עבדות ה' ,ויהיה לו גם לחם לאכול ובגד ללבוש .וכמשי"ת. עולם הזה רק הצטער על קטרוג היצר הרע בחלוקה השניה שלא יועיל לזה
קהלה גדולה נקראת עדת ישראל :ובהבדל שבין עבודת האבות אאע"ה דברי תורה כאמור .ועל זה מרמז למלפני שגם התורה שלמד מרבותיו שם
ויצאע"ה לבין עבודתו של יעאע"ה ,הנה כבר ידועים דברי הרמב"ן בפרשת לך לך פרק ועבר לא הועיל לו ומאין יבא עזרי .והביא ראיה שעדיין לא אתפני יצר הרע
יב פסוק ח ,בטעם מה שיעאע"ה לא נאמר עליו ש'קרא בשם ה' כאבותיו ליד המזבחות מכל וכל שהרי הוצרך ליתן כל ממונו לאליפז כמו שאמרו במדרש .ומזה
שבנו' ,מפני שהוליד בנים רבים כלם עובדי ה' ,והייתה לו קהלה גדולה נקראת עדת הרגיש יעקב שלא הועיל לו תורתו לרפאות את היצר הרע מכל וכל .שאם
ישראל ונתפרסמה האמונה בהם ,ונודעה לכל עם'. היה מועיל לא היה לו שום פחד מעשו וכמו שאמרנו שזה תלוי בזה ומה יהיה
ויקרא בשם ה' פירש אונקלוס שהתפלל שם ...והנכון שהיה קורא בקול עוד תקותו להבא.
גדול שם לפני המזבח את שם ה' ,מודיע אותו ואלהותו לבני אדם ,כי באור ולכן תיקן לו תפילה מיוחדת שאף 'שאין לו שום עצה בעצמו' כיצד לתקן הכל מכל
כשדים היה מלמדם ולא אבו שמוע ,ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה וכל ,ועדיין לכאורה יש לעשיו שליטה על ממונו ,הנה עם כל זאת 'ישליך בטחונו על ה'.
'ואברכה מברכיך' ,היה למוד ללמד ולפרסם האלהות וכן אמר הכתוב ביצחק
ועל זה נתמרמר בנפשו מאד לשפוך שיחו לפני ה' כמו שנאמר ויפגע במקום
כאשר הלך אל נחל גרר והובטח אל תירא כי אתך אנכי ,שבנה מזבח 'ויקרא
ואמרו ז"ל שתיקן תפלת ערבית .והיינו שבחשכות הגדול שיהיה לכל נפש
בשם ה' כי בא במקום חדש אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו
עד שאין לו שום עצה בעצמו עם כל זה ישליך בטחונו על ה' .ועל זה רמזו
והגיד כבודו בגוים ההם .ולא נאמר ביעקב כן ,מפני שהוליד בנים רבים כלם
במדרש רבה לית אנא מוביד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה שמים
עובדי ה' ,והייתה לו קהלה גדולה נקראת עדת ישראל ונתפרסמה האמונה
וארץ ,היינו שסובל ומרחם על כל הנפשות מרום המעלה שנקראו שמים עד
בהם ,ונודעה לכל עם ,וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען וכך
שפל המדרגה שמכונים ארץ.
אמרו בבראשית רבה מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה.
הקב"ה עוזר למי שמצפה :ולכאורה על איזה יצה"ר אין מועיל לימוד התורה
ודברים אלו נפלאים מאוד ,שבעת שבנה המזבח בשכם הייתה כל ה'קהילה הגדולה'
וכוחה להתגבר עליו ,והרי התורה תבלין ליצה"ר .וכתב שם בפרי"צ שאכן לדחפי הגוף
הזאת ,שנקראה 'עדת ישראל' ,משפחה אחת של איש מבוגר אחד ואחד עשר נוספים
ומשיכותיו שהוא היצר הטבעי לו לאדם מיצירתו ,אכן מועילה קדושת התורה שלומד
שרובם ילדים קטנים ,עם ארבעת האימהות הק' ודינה ,ואיך 'נתפרסמה האמונה בהם
ולהתגבר עליו לתבלו ולהמתיקו .אבל למה 'שמוסיף היצר מדיליה' להתגרות באדם
ונודעה לכל עם' .ומה יכול כבר להיות כוחה של משפחה אחת ברוכת ילדים בפרסום 'יותר ממה שנפקד' ,הנה על זה אין די בלימוד התורה .ולולא הקב"ה שעוזר לו היה יכול
האלוקות ,מול מעשי הענק של אאע"ה נשיא האלוקים ש'היה למוד ללמד ולפרסם לעמוד בו ,והקב"ה עוזר בזאת למי שמצפה לו בתפילתו .כהמש"ד שם.
האלהות' לאלפים ורבבות כדברי הרמב"ם בהלכות ע"ז א-ג ,ושהיה קורא בקול גדול
ליד המזבח שבנה 'מודיע אותו ואלהותו לבני אדם' .כולל אותם ארבע מאות פרקי הנה בגמרא קודם מאמר משכהו לבית המדרש איתא יצרו של אדם מתגבר
ע"ז שהיו לו לאאע"ה( .כבע"ז יד ):ולבטח גם ליצאע"ה היה כך בהקימו את עולמות הדין עליו בכל יום כו' ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו .שנראה מזה
והדיינים .ומה הסוג ותוכן איזו אמונה ראו שם באותה משפחה עד ש'נודעה בהם לכל שגם על ידי תורה אין עצה נגד יצר הרע רק בעזר השם יתברך .והיינו מה
עם' .ובכלל לפי המשך דבריו שכבר 'מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען' ,הנה אם שהיצר הרע מתגרה באדם מעצמו יותר ממה שנפקד שעל שם זה נקרא
כן ,כבר הייתה מיותרת ה'קריאה בשם השם' שלו ,א"כ אז מה עוד היה לו לחדש שיהא רשע כמו שדרשו זה ממה שנאמר צופה רשע לצדיק וגו' ,והוא שברשעתו
נודע לכל עם ,עם ה'קהילה הגדולה' נקראת 'עדת ישראל'. רוצה להכשיל את האדם .ועל זה שנטבע מיצירה היצר הרע לפי ערך כל
נפש ונפש ,על זה אמרו בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין .אבל מה
'להוציא כח התורה על הלבוש' :אך העניין הוא שיש הפרש עצום מלימוד
שמוסיף היצר הרע מדיליה על זה אין בכוח האדם לעמוד נגדו ,ואין קב"ה
התורה והבנתה ,עד שיכול היהודי 'להוציא כח התורה על הלבוש' ,דהיינו ליישם את
בא בטרוניא וה' לא יעזבנו בידו שעוזר לו .רק לא לכל עוזר הקב"ה אלא למי
תורתו למעשה בכל ענייניו בשלימות .ובעוד שאברהם ויצחק היו כל אחד מהם 'למוד
שמצפה לזה והוא על ידי התפלה להשליך יהבו על ה'.
וללמד ולפרסם האלקות' על ידי הקמת מזבחות ולעמוד שם בהרבצת תורות רבות
ו'מודיע אותו ואלקותו לבני האדם' והשקפות נכונות על העולם .הנה יעאע"ה לא 'גם בזה יש עבדות הש"י' :והנה בדורותינו הלוואי שנצליח על ידי התורה
עסק בללמד כלום לאף אחד ,אלא יישם את כל אותה התורה ,והוציאה אל הפועל אף להתגבר על היצרים הטבעיים .אמנם כדי להבין מה בזמנינו 'מוסיף היצה"ר מדיליה'
בכל הלבושים ,במשפחתו ובקהילתו הנאמנה .וזו היא מידת האמת המתגלה בתורה להתחכם על האדם ,שהרי בזה תלוי כל ענייני עבודת ה' ושליטת עשיו ,ואין מועיל בזה
שנלמדה כאשר היא נראית ביישום בפועל .וכמש"כ במי השלוח ח"ב -לקוטי הש"ס אף לימוד התורה ,ושע"ז באה דווקא התפילה שצריכה להיות כנ"ל במסי"נ .הנה יוצאים
ברכות .שאף הבריאה עצמה הייתה זקוקה לתפילת האדם כדי לצאת מן הכוח הגמור הדברים מפורשים מפי כהן גדול בספר התולדות פ' נח ,בשם הבעש"ט ,ושהובאו
'ויפגע במקום' ,ירצה שהתוה"ק מרמז לנו ,עצה לזה -הוא תפלה .והוא על שנטע בה ה' בחכמה ובתבונה ובדעת ,ולהגיע אל הפועל ואל הלבוש ,שתאיר בהם
פי אשר שמעתי ממורי הצדיק הקדוש מפרשיסחא זצ"ל זי"ע ,עצה לכל החכמה והכוונה של רצון ה' .ולכן תורה ותפילה הולכים יחדיו.
בר ישראל ,שלא יחסר לו מחסורו ,ולהיות תמיד דבוק בעבודתו ית' ,הוא, רבי אמי ורבי אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו
שירגיל תמיד עצמו להתפלל ולבקש ממנו ית' על כל דבר מקטן ועד גדול. אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי .ובירושלמי אמר רבי יוחנן ברית כרותה
ואל יחשוב אדם שצריך לזה התבודדות בטלית ותפילין ,רק בכל מקום הוא היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח ,והיינו כי תורה
שעומד אז ,אפילו בשוק ,יראה אם הוא מקום נקי ,כמ"ש ,והיה מחניך קדוש. ותפלה מתאחדים ואין תורה רק מכח תפלה ואין תפלה רק מכח תורה ,כי
ויבקש מהשי"ת ,ובודאי ימלא שאלתו ,שומע תפלת כל פה .ועי"ז יהיה תמיד אף שהאדם מבין בחכמתו את התורה ,מכל מקום להוציא כח התורה על
דבוק בה' .וזהו ויפג"ע במקו"ם .הוא תפלה ,ובכל מקום שעומד אז. הלבוש הוא רק על ידי תפלה .וכמו שהיה בבריאת עולם שכתיב ואדם אין
ולדעה שבמדרש ש'על הפרנסה לא השיבו' ,הנה זאת אשר כתב שם במנחם ציון לעבד את האדמה ,ואיתא בגמ' מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע
ויצא ,שאכן על הפרנסה יש ואין לאדם תשובה מלאה ,כי בזאת ה' מדבר אליו ,ויש עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו .והיינו אף
מי שאם פרנסתו 'בטוחה ומזומנת' אין 'עבודתו תמה' ואמיתית ,ולכן אף יעקאע"ה שנטע ה' גן בעדן מקדם ,שזה רומז שהיה להבריאה הבנה בחכמה והיה לו
שבתפילתו רק ביטא בדיבור בדרך שאלה ,את מה שראה בחלומו ובדרכו בעבודת עצות לראות האור ,אכן היה מותפסים אצלו רק בחכמה ובתבונה ובדעת
ה' שלו בדרך הבטחה ותשובה ,הנה לא ראה בחלומו שום הבטחה ותשובה על עניין שזה היה ענין עץ החיים ועץ הדעת ,אך להאיר אורם שיאירו על הלבוש
הפרנסה ,בכדי שכך תישמר האמת בעבודתו .כהמש"ד שם. לפועל שהאדם יקבל מהם חכמה שידע איך להתנהג זה היה רק ע"י תפלה,
ואמרו במדרש שעל כל השאלות ששאל אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו' כי אין שלימות לד"ת בלתי ע"י תפלה.
על כלם השיבו ועל הפרנסה לא השיבו ,וצריך ביאור איך שייך תשובה קודם וכך גם א"א לתפילה ללא תורה וכמו שהבאנו באורך בגיליון קל"ו לך לך פ"ז,
השאלה ,הן אמת שכל התפלות נענים קודם לכן כמ"ש והיה טרם יקראו שהתפילה הוא חיבור האדם וכל מעשיו אל מציאות ה' שבתפיסתו ,וכיצד תבוא אל
ואני אענה ,והיינו שסיבת התשועה נעשית קודם השאלה ,אבל מכל מקום הפועל ותיראה בכל מעשיו ודיבוריו מציאות ה' המובנת לו על פי ערכו ודעתו ,שהוא
התשובה באה אחר התפלה ,גם קשה למה באמת לא נענה על הפרנסה. תורתו .כהמש"ד שם.
וביאור הענין שיעקב אבינו הוצרך להביא ענין החלום ההוא לבחינת דבור
וכן שלימות התפלה הוא רק ע"י תורה ,כי בעצמותו יתברך לית מחשבה
כדי שיתקיים ,וכל החלומות הולכין אחר הפה ,ועל כן הוצרך להתפלל גם
תפיסא ביה כלל ,לכן אין יכול האדם להתפלל לפני השי"ת כיון שאין
על הפרנסה .אבל בדבר זה לא היו יכולין להבטיחו ,כי דרך נסתר ונעלם
לו בהשי"ת שום תפיסה ,אכן ע"י תפיסתו בד"ת מצד זה יכול להתפלל
הוא כי בזה תלוי כל צדקותינו ומעשינו ,שאם היה לאדם פרנסה בטוחה
לפני השי"ת ,וכמו שכתיב ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני בעצתך תנחני
ומזומנת לא היתה עבודתו תמה ,ודרך זה הוא נתיב לא ידע עיט ,ובזה צדקו
ואחר כבוד תקחני ,והיינו שהתפלל מצד זה שרואה שהוא דבוק בהשי"ת
דברי המדרש.
והוא אוחז תמיד ביד ימינו ,לכן התפלל שינחנו בעצתו ויאיר עיניו למעלה
'לחם לאכול ובגד ללבוש' :ועל זמנינו זה בעקבתא דמשיחא הנה ניבא זאת מתפיסתו.
הרר"ב מפרשיסחא שתהיה תפילת הפרנסה של 'לחם לאכול ובגד ללבוש' דבר גדול
ובקשה עצומה .כבקול מבשר ח"א -פרשת ויצא .אות ז .משש"ק ח"ג אות תע"ג ,בשם 'שבלחם של האדם השי"ת עוסק' :וכמו שאנו רואים שכאשר יוצאת
אדמו"ר מדאברין-קראשנאוויץ רבי חיים לערמאן זצ"ל. תיאוריה מדעית חדשה בטיבו של איזה חוק טבע שבארץ או בגוף האדם וכדו'.
הנה רבים כותבים על זאת ספרים שלמים בהשערות והוכחות רבות .ומ"מ עד שבא
ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וכו' .הרבי רבי בונם מפרשיסחא זי"ע אמר, אחד ומוכיח זאת באיזה מעשה ניסוי קטן במעבדה שלו ,או שמצליח לייצר תרופה
יעקב אבינו ע"ה בקש מהשי"ת שיתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש .אין פלוג, ורפואה לפי אותם השערות ,המוכיחה את אמיתתה ונכונותה ,הנה בוודאי שיכולת
זעהט אויס דיזעס אקליינע בקשה' ,א ברויט' 'א קלייד' ,אבער בעקבתא הפעולה המעשית במעבדה גדולה וגבוהה הרבה יותר לתכלית הוצאתה אל הפועל,
דמשיחא ,וועט זיין אלעס ,פון די גרויסע זאכען און בקשות[ .לכאורה בקשה מכל אלו שהגו את התיאוריות וההשערות גרידא .ומההוצאה לפועל הזאת למעשה,
זו נראית כבקשה קטנה ,לחם ,לבוש ,אולם בעקבתא דמשיחא ,כל הדברים נהנה כל העולם מפירותיה המעשיים ,ואף אלו שאינם מבינים כלל את ההמצאה ואת
הללו יהיו מהעניינים ומהבקשות הגדולים ביותר] .ועתה ,ראינו בחוש עין החוק הטבעי העומד מאחוריה .וכך גם יעאע"ה שבמשפחתו הקטנה אך הנאמנה
שנתקיים אמרי פי צדיק. לה' ולתורתו ולדרך האבות ,הייתה לעיני כל העמים ההוכחה וההצלחה המעשית
ור' מנחם בוים ז"ל המהדיר המופלא של ספרי הרר"ב מציין שכוונתו על שנות לאמיתת דרכם הגדולה של האבות הק' בלימוד וייסוד דרכי החסד והדין ,והתחיל
העוני האיום שהיה בפולין לפני המלחמה העולמית הראשונה ,העניות שהורידה אותה יעקאע"ה ממש מהאפס הגמור ,כאשר עבד בעצמו על כל מה שהיה לו .כך
מדרך היהדות מיליוני יהודים .ואפשר שזה נכון גם עתה בעת השפע הגדול ,למי שלא שמציאות ה' והשראת השכינה בעולם ,הייתה נראית על יעאע"ה ומשפחתו הברוכה
זכה לשפע ,הנה העניות קשה שבעתיים לנוכח רמת החיים העולה ועלות הצרכים קהילתו הנאמנה דווקא בהצלחתם בכל ענייני הגשמיות ,הן אצל לבן ,שע"ז הייתה
הפשוטים הנדרשים לקיומה של משפחה ברוכת ילדים בזמנינו .אך גם השפע הגדול טענת בני לבן 'לקח יעקב את אשר לאבינו' ,שע"ז אמר יעקב 'את עניי ואת יגיע
שזכינו לו בזמנינו ,מהווה גם הוא עניין ובקשה גדולים ,וזאת הן בשפע הגשמיות כפי ראה אלוקים ויוכח אמש' היינו שאימת את צדקת דרכי .וכך גם כשניסה שרו
הפשוטה של 'לחם לאכול ובגד ללבוש' ,שנוכל לקבלו כראוי ולעבוד בו את השי"ת של עשיו ופגע בגיד הנשה ותמכי דאורייתא ,לבסוף 'ויברך אותו שם ו'הודה לו על
יחד עם צאצאינו ,שימצאו על ידו עניין ותכלית רוחנית בחייהם בדרך ה'' ,ולהוציא כח הברכות' .והראה יעקאע"ה כי בדור של ההוצאה לפועל של הדרכים תורות הגדולים
התורה על הלבוש' ,שיכולו לבנות את ביתם ולהשיאם בעתם ובזמנם .וגם בשפע של של האבות ,הנה השי"ת עוסק בדברים הקטנים ובטרדת הפרנסה של היהודי והם אכן
צורת החיים הציבוריים ,שהרי יש כמה ערים ועיירות בארץ ובחו"ל שהם בשליטת מראים בדיוק את אמיתת עבודתו את ה' ,ולכן הם חלק גמור מעבודת ה' ולכן בהולכו
יהודים החרדים לדבר ה' ,שתיראה בהם השראת השכינה בהנהגה של שלום וברכה 'להוציא כח התורה על הלבוש' ולהקים את בית ישראל ,התפלל אף על הפרנסה,
ללא מחלוקת ומדנים ,ובהצלחה הגשמית של כל עובדי ה' המתגוררים שם .ולכן עתה ותפילה מועלת .וכבמי השלוח ח"ב ויצא.
בזמנינו כבמיה"ש הנ"ל שעיקר העניין הוא בהוצאת התורות הגדולות של אבותינו וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי
הק' 'אל הלבוש' בפועל ממש ,כבר אין די רק בלימוד התורה לבד ,ואף אנשים שזכו הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש .הורה לנו יעקב בזה שלא יחשוב
לקדושה גדולה בלימודם ,הנה כבמאור ושמש ופרי"צ הנ"ל ,מרגישים כולם 'כי לא האדם שהלחם הוא רק צרכי הגוף ,רק ידע שבלחם של האדם השי"ת
הועילה תורתם' ,ובבואם להוציא זאת אל הפועל על הלבוש ועל החומר של זמנינו עוסק ,כי נוגע לנפש ישראל ,ובאם חלילה חסר לחם ,בטח יש לו חסרון
בקהילות ושכונות וערים גדולות של אלפים ורבבות יהודים חרדים לדבר ה' באמת, בעבודה .כמו שכתוב ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם .לכן יתבונן
צריכים המה לתפילה גדולה במסי"נ להינצל מעצות היצר וטרדותיו .וכמו שאנו רואים האדם על מעשיו וישוב אל ה' וירחמהו ,וזה נלמד מיעקב אבינו שהתפלל
בארץ ישראל וגם בכל תפוצות ישראל ,ש'הוסיף השטן מדיליה' והצליחו הרשעים על פרנסה ,ואיתא במדרש אמר ר' איסי אף על הפרנסה השיבו שנאמר
בהסתת השלטונות וההמונים ,ואנו נדרשים להוכיח כי 'תורה מגנא ומצלא' בחינוך כי לא אעזבך וכו'.
שלנו ובישיבותינו הקד' .וגם כי 'אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד' וכי איננו
'חיים על חשבונם' ואיננו נזקקים להם ולשכמותם ,ורק חיים על פי תורה ועבודת ה' 'שירגיל תמיד עצמו להתפלל' :אשר על כן מיוחדת היא גם תפילתו של יעקב
הם שמביאים את ההצלחה הגשמית כפשוטה .הנה בזמנינו עיקר העבודה הוא בתפילה, שנאמרה בלשון 'ויפגע במקום' ,שהיא אכן תפילה שאין לה קביעות מקום וחובה ,אלא
ליישום דרך התורה הנלמדת בשלימות .ולכן התפילה היא על כל דבר 'שירגיל תמיד נאמרת בכל זמן ובכל מקום ואף בשוק ,בכל עת שצר לו ליהודי מטרדת היצר והבליו
עצמו להתפלל ולבקש ממנו ית' על כל דבר מקטן ועד גדול ...בכל מקום שעומד אז, ש'מוסיף מדיליה' לאבדו בזה ובבא .הנה תועיל לו תפילתו בוודאי ,אף שאין לו כ"כ זכות,
אפילו בשוק ...ועי"ז יהיה תמיד דבוק בה' .ונוכל להוציא לפועל את אלקותו 'מתחילה וכדעה במדרש ש'אף על הפרנסה השיבו' .וכך גם עצת הרר"ב מפרשיסחא שהובאה
ועד סוף' בממון ובבנים שלמים ויראים ,אכי"ר. מס' בית יעקב ,בקול מבשר ח"א ויצא.
להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב 052-7659117
