gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: ויצא (2026-11-16)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קמ | ויצא פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ‪ -‬על תורה ותפילה בזמנינו‬ ‫כמאמר חז"ל (שבת לא ע"ב) חבל על דלית ליה דרתא לתרעא וכו'‪ .‬וזה שער‬ ‫'התנוצצות קדושת התפילה בעולם'‪ :‬בגיליון קל"ה נח פ"ז הבאנו בארוכה דברי‬ ‫השמים‪ ,‬כי התפילה היא עיקר שער השמים לבוא להשגת אלהות ויראת‬ ‫תלמידי הבעש"ט‪ ,‬ע"פ דברי האר"י שבזמנינו עיקר עבודת ה' הוא בתפילה‪ .‬ולכן אף‬ ‫שמים‪ ,‬אוצר הטוב את השמים‪ ,‬כי יראת ה' היא אוצרו‪ ,‬ודו"ק היטב כי נכון‬ ‫שישנם ברמב"ם הלכות תפילה אחד עשר תנאים מצטברים הנדרשים כדי להתחייב‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬שאם חסר אחד מהם אין חיוב ואף אסור להתפלל‪ ,‬ולעומתם לגבי חובה‬ ‫ללמוד תורה בכל עת מנויים ברמב"ם בהלכת"ת עשרה מצבים קשים שאעפ"כ גם‬ ‫ומובן מאוד שדברים אלו טעונים הבנה מרובה לומר שלא ידע יעאע"ה סוד התפילה‬ ‫בהם יש חיובים בלתי מותנים ללמוד תורה‪ .‬הנה בפועל אנו רואים בזמנינו שהיהודים‬ ‫עד אחרי כל המעשים עם עשיו וברכות יצחאע"ה‪ ,‬ורק בהגיעו בגיל ס"ג ל'ויפגע במקום'‪,‬‬ ‫החרדים לדבר ה' באמת‪( ,‬ולהבדיל משאר שומתומ"צ) מקפידים יותר על שלוש תפילות‬ ‫זכה לעמוד על סוד התפילה דווקא בשנתו ובחלומו‪.‬‬ ‫בציבור ובביהכנ"ס‪ ,‬ואף אם ליבם בל עמם כלל‪ .‬ומקילים מאוד בלימוד תורה‪ ,‬כאילו‬ ‫'פרסום אלקותו'‪ :‬ובספר מנחם ציון‪ ,‬שהם ד"ת אשר כתב בלשונו הכבירה הרה"ק‬ ‫כבר נתגלתה לכולם ה'הלכה ואין מורין כן בציבור' שיוצאים ידי חובת 'והגית בו יומם‬ ‫בעל מראה יחזקאל מפי רבו הרמ"מ מרימנוב‪ ,‬כתב בפרשתן שבוודאי בפני עצמן התפללו‬ ‫ולילה'‪ ,‬ב'פרק אחד שחרית ובפרק אחד ערבית'‪ .‬וזאת מפני שבזמנינו 'העיקר הזדככות‬ ‫אבותינו הק' 'כל היום'‪ ,‬וכל המדובר הוא רק בעניין תפילותיהם על 'פרסום האלוקות'‬ ‫לבוא לידע אלהותו ועבדות ה' יתברך העיקר הוא התפילה'‪ .‬וזאת מפעולת אור הבעש"ט‬ ‫שבזה היה לכל אחד דרך ועבודה בפני עצמו‪ ,‬ולזה היה צריך לתקן תפילה מיוחדת וגם‬ ‫שמתנוצץ בכל היהודים החרדים שבכל העולם‪ .‬וכבמאור ושמש ויחי‪ .‬שהוסיף שלזכות‬ ‫בזמן המיוחד לאותה עבודה‪.‬‬ ‫ל'תפילה זכה' צריך 'שימוש חכמים הרבה' ויגיעה בתורה ובמעש"ט‪.‬‬ ‫ויצא יעקב וגו' ויפגע במקום וגו'‪ .‬אמרו חז"ל אין פגיעה אלא תפלה‪ ,‬שיעקב‬ ‫והנה איש הישראלי בהתקרבו אל העבודה זו תפילה שהיא גדולה מכל דבר‬ ‫תיקן בפעם ההיא תפלת ערבית‪ .‬ודבריהם צריכין ביאור איך יתכן שמעולם‬ ‫שבעולם כדאיתא בספרים הקדושים‪ ,‬ובפירוש איתא בגמרא במסכת ברכות‬ ‫לא התפלל עד היום ההוא שהיה אז בן ס"ג שנה‪ .‬גם על מה שאמרו שאברהם‬ ‫גדולה תפילה יותר ממעשים טובים‪ ,‬עיין שם‪ .‬ובפרט בדורינו‪ ,‬העיקר הזדככות‬ ‫תיקן תפלת שחרית ויצחק תיקן מנחה קשה לומר שלא התפללו רק בעת‬ ‫לבוא לידע אלהותו ועבדות ה' יתברך‪ ,‬העיקר הוא התפילה‪ ,‬מעת שבא‬ ‫ההיא‪ .‬גם זה מתנגד למה שאמרו צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי [פירש"י‬ ‫הבעש"ט הקדוש זצוק"ל הציץ וזרח אור התנוצצות קדושת התפילה בעולם‪,‬‬ ‫תפלת הערב שלו]‪ .‬והענין הוא שבאמת בפני עצמן היה מתפללין כל היום‪,‬‬ ‫אל כל מי שרוצה לגשת לעבודת ה' יתברך‪ .‬אבל צריך לזה לבוא לתפילה זכה‬ ‫רק כשהיו מתפללין על פרסום אלקותו‪ ,‬בזה היה עיקר עבודתם כל אחד לפי‬ ‫שימוש חכמים הרבה ליגיעה יומם ולילה בתורה ובמעשים טובים‪ ,‬עד שעל‬ ‫מדתו ומדרגתו‪{ ,‬ולכן} קבעו להם שעה מיוחדת ביום שבאותו הזמן מתעוררת‬ ‫ידי זה יכולים לבוא באמת לידע להתפלל ביראה ואהבה רבה כידוע למבינים‪.‬‬ ‫המדה ההיא‪ ,‬ועי"ז תקובל תפלתם ותחזקנה ידיהם להוסיף אומץ ויצליח חפץ‬ ‫'בתורה לחוד לא ישלים נפשו'‪ :‬ובמאור ושמש ויצא‪ .‬מאריך בעניין חובת‬ ‫ה' בידיהם‪.‬‬ ‫התורה והתפילה יחדיו הנחוצים בכדי 'לבוא לתכלית השלימות בעבדותו ית"ש'‪ ,‬וכתב‬ ‫ובהמשך דבריו שם יש דברים ארוכים בעניין הגדרת מהות ג' התפילות‪ ,‬ואיך שהן‬ ‫דברים נפלאים עד מאוד‪ ,‬שאף שעל ידי לימוד התורה לשמה יכול אדם לזכות 'לקדושה‬ ‫מתאימות לג' סוגי עבודות האבות הק' כל אחד במדרגתו‪ .‬וכך גם מתאימות המה לג'‬ ‫גדולה'‪ ,‬הנה לעיקר היראה והאהבה וההשתוקקות לעבדותו ית"ש לא יוכל לזכות כי אם‬ ‫הזמנים‪ .‬ואאע"ה 'למד דעת את העם במידת החסד' הנראית במיוחד בבוקר‪ .‬ויצאע"ה‬ ‫על ידי התפילה במסירות נפש‪.‬‬ ‫'הגיד לישרים בליבותם לעבדו בפחד' לעת ערב בעת אשר 'דרך החושך להפיל אימה'‪.‬‬ ‫בית אלהים וזה שער השמים‪ .‬איתא במדרש ויקץ יעקב ממשנתו‪ ,‬והוא תמוה‪.‬‬ ‫ולהעמקה בעניין נביא את הדברים באריכותם‪.‬‬ ‫ונראה לבאר דהנה י דוע שעיקר עבודת האדם לבוא לתכלית השלימות‬ ‫והוא כי אברהם אבינו ע"ה כשראה והתבונן בכל יושבי תבל שאינם מכירים‬ ‫בעבודתו יתברך שמו להשיג אלהותו יתברך שמו הוא על ידי התורה‬ ‫את בוראם כלל‪ ,‬ואינם משימים אל לבם שיש מנהיג לבירה אלהי עולם ה'‪,‬‬ ‫והתפילה‪ ,‬ולא יוכל להיות אחד בלא שני כי {בתפלה לבדה הנה} לא עם‬ ‫ואעפ"כ יש להם כל טוב ולא יבצר מהם כל חמדת תבל ומלואה‪ ,‬היה הדבר‬ ‫הארץ חסיד‪ ,‬וגם בתורה לחוד לא ישלים נפשו כמאמר חז"ל (עיין יבמות קט‪):‬‬ ‫קשה בעיניו מאוד‪ .‬ומזה שפט בדעתו כי דבר זה מורה על גודל חסדו וטובו‬ ‫כל האומר אין אלא תורה אין לו תורה‪ .‬כי בוודאי על ידי עסק התורה לשמה‬ ‫של הבורא ב"ה המנהג עולמו בחסד וברחמים‪ ,‬ועל כן למד דעת את העם‬ ‫יכול לבוא לקדושה גדולה כשלומד לשמה ומדבק עצמו בנפשו רוחו ונשמתו‬ ‫במדת אהבת חסד‪ ,‬והאיר עיני הבריות איך לעבדו באהבה רבה ותשוקה‬ ‫באותיות התורה‪ ,‬אמנם אף על פי כן לא יוכל לבוא לעיקר היראה והאהבה‬ ‫יתירה רשפיה רשפי אש‪ ,‬ומדה הלזו מתעוררת בהיות הבוקר שמאיר לארץ‬ ‫וההשתוקקות לעבודתו יתברך שמו ולהשיג אלהותו‪ ,‬רק על ידי התפילה‬ ‫ברחמים‪ ,‬וכמ"ש להגיד בבוקר חסדך‪ .‬ואחריו בא יצחק וראה בעבודת אנשי‬ ‫במסירות נפש ובהתלהבות כידוע מכל ספרי הקדושים‪.‬‬ ‫העולם לאלפים ולרבבות אשר גייר אביו הם רק במדת אהבת חסד‪ ,‬לא ישרו‬ ‫'סוד התפילה'‪ :‬והפלא עצום‪ ,‬מה עוד צריך היהודי אחרי שזוכה לקדושה גדולה על‬ ‫בעיניו‪ ,‬כי דבר זה בלבד אין לו קיום לזמן הרבה‪ .‬אבל צריך לשתף לזה מדת‬ ‫ידי לימוד תורה לשמה‪ ,‬עד שחסר לו 'עיקר היראה והאהבה וההשתוקקות' שע"ז יצטרך‬ ‫היראה איך ליבוש מפניו‪ ,‬ושלא להרהר אחריו אם אינו משלים רצון האדם‬ ‫גם להתפלל במסי"נ‪ ,‬ולא די לו בקדושתו שבלימוד תורתו‪ .‬והוא ממשיך שם שדבר זה‬ ‫ותפלתו‪{ ,‬וכן ש}צריכין לסבול עול מלכותו‪ ,‬וע"כ הדריך בני אדם למדה זו‬ ‫של 'סוד התפילה' נתגלה ליעאאע"ה‪ ,‬אחרי שלמד י"ד שנים בביהמ"ד של שם ועבר‪ ,‬הנה‬ ‫למען תהיה יראתו על פניהם‪ .‬ועל דבר זה התפלל לעת מנחת ערב שמתחיל‬ ‫לא זכה 'להבין יותר התגלות אלקות' רק אחרי התפילה בבית אלוקים‪ ,‬שרק היא 'שער‬ ‫החושך למשמש ולבוא ומתעורר מדת היראה בעולם‪ ,‬כי דרך החושך להפיל‬ ‫השמיים' שביכולתה לבנות את בניין 'יראת הרוממות' שהיא ה'בית' הדרוש 'להשגת‬ ‫אימה על האדם‪ ,‬וכח מעשיו הגיד לישרים בלבותם לעבדו בפחד‪ ,‬ושלא יהיה‬ ‫אלקות ויראת שמים'‪ .‬כהמש"ד‪.‬‬ ‫פחדים רעים על ישראל‪ ,‬רק יראת הבושת שיהא מורא כבוד שמים עליהם‪,‬‬ ‫וזה וזה עלתה בידו‪.‬‬ ‫והנה ידוע מאמר חז"ל ויפגע במקום שתיקן תפילת ערבית‪ ,‬הנה לא ידע עד‬ ‫עתה סוד התפילה איך היא גדולה‪ .‬ומצינו שנטמן יעקב בבית מדרשו של שם‬ ‫'התפלל על מדת אמת'‪ .‬אמנם בעניין מידת יעאע"ה‪ ,‬כתב שהתפלל על מידת‬ ‫ועבר ולמד תורה‪ ,‬נמצא ידע סוד התורה‪ ,‬אמנם לא בא להתגלות אלהותו‬ ‫אמת‪ ,‬מפני שהשינה בלילה בעת ה'חשכות הרב' שנופל בעולם הוא עניין 'חזרת המוחין'‪,‬‬ ‫יתברך שמו עד עתה שנתגלה עליו אחר שעמד על סוד התפילה‪ .‬וזה פירוש‬ ‫ולכן צריך לתפילה שלא תוטרד דעתו בשווא ושקר של חלומות שווא וכן אצל אנשי לבן‬ ‫המדרש ויקץ יעקב משנתו ממשנתו‪ ,‬רצה לומר מתורתו‪ ,‬שנתעורר על ידי‬ ‫בחרן האחוזים בשקר‪ ,‬היה זקוק לתפילה על האמת‪.‬‬ ‫התפילה הזאת והבין שלא בא לתכלית ההשגה על ידי התורה לחוד‪ .‬ואמר‬ ‫ואחריו בא יעקב אבינו ע"ה וקבע זמן תפלתו בלילה‪ ,‬שכבר יש חשכות רב‬ ‫אכן יש ה' במקום הזה‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬על ידי התפילה הזאת יוכל להבין יותר‬ ‫בעולם שנופל על האדם שינה ותרדימה‪ ,‬והבין שעניין השינה הוא חזרת‬ ‫התגלות אלהות ממה שהשיג עד עתה על ידי התורה לחוד‪ .‬ואנכי לא ידעתי‬ ‫המוחין‪ ,‬וצריך להזהר שלא יוטרד בשקר ושוא‪ ,‬כי אין חלום בלא דברים‬ ‫סוד זה‪ ,‬אין זה כי אם בית אלהים‪ .‬רצה לומר‪ ,‬כי על ידי התפילה בהתעוררות‬ ‫בטלים‪ ,‬ועל כן לעת ההוא כצאתו מארץ מולדתו מבאר שבע וחפץ לילך לחרן‬ ‫והתלהבות יכול האדם לבוא ליראת הרוממות אשר יקרא בלשון חז"ל בית‬ ‫בבעשטעה"ת‪ ,‬בראשית אות קמ"ד‪ ,‬שהוא 'טרדת הפרנסה'‪ .‬שהוא עתה התחכמות‬ ‫אצל אומות שפלים ולבית לבן הארמי האחוזים בשקר‪ ,‬ושמם חרן מורה על‬ ‫היצר לדחות את האדם גם מעוה"ב וגם מעוה"ז‪.‬‬ ‫חרון אף של השי"ת שהיה עליהם‪ ,‬כי דובר שקרים לא יכון לפניו‪ ,‬ולכן ויפגע‬ ‫שמעתי כי לשעבר היה היצר הרע רק לדחותו מעולם הבא‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫במקום‪ ,‬התפלל להשי"ת כי ירא לנפשו מאוד שלא יטמע בשקריהם והתפלל‬ ‫עתה‪ ,‬נתחכם לדחות את האדם מעולם הזה ומעולם הבא‪ ,‬כגון טרדת‬ ‫על מדת אמת‪.‬‬ ‫הפרנסה אשר יומם ולילה לא ישקוט‪ ,‬ואין לו מנוחה בעולם הזה‪ ,‬ומכל שכן‬ ‫ובאמת צריך להבין דברי קודש אלו של הרמ"מ מרימנוב‪ ,‬מה עניין תפילת ערבית‬ ‫שאין לו פנאי לפקח בענייני עולם הבא ונדחה משניהם וכו'‪.‬‬ ‫למידת האמת דווקא ומה עניינה דווקא לקראת צאתו לחרן‪ ,‬ומדוע לא יתפלל על מידת‬ ‫על כן כיוון שראה יעקאע"ה בהולכו לבנות את ביתו‪ ,‬כי הנה למרות תורתו שלמד‬ ‫הקדושה או האמונה וכדו' עוד הרבה עניינים שחסרו לו אצל לבן בחרן והיו לו בבית‬ ‫בהתמדה עצומה עד שלא ישן כלל במשך י"ד שנים אצל שם ועבר כבמדרשים‪ ,‬הנה‬ ‫אביו יצאע"ה‪ .‬גם יקשה שהרי מידת האמת הוא מידה עיקרית ויסודית בכל עבודה‪,‬‬ ‫שלט על עשיו ממונו והוא חסר כול ועומד הוא להיות מוקף עד מאוד בטרדת עוה"ז‬ ‫ואיך ייתכן להתפלל עליה רק בעת שהחושך כבר יכסה ארץ‪ ,‬ואיך התפילה הזו מעיקר‬ ‫בהקמת ביתו מהאפס הגמור‪ ,‬חלשה דעתו ונשבר ליבו מאוד‪ ,‬בהעריכו עצמו נגד כל‬ ‫הדין אינה אלא רשות‪.‬‬ ‫גדולת אבותיו הק' שעסקו תמיד 'בעבודה ובמעשה מרכבה'‪ ,‬הנה ע"ז הייתה תפילתו‪.‬‬ ‫'מאין יבוא עזרי'‪ :‬ולהבנת דברים אלו נקדים את דברי הררצ"ה מלובלין בפרי‬ ‫וכמו שתיאר זאת בציור עמוק בעל מי השלוח ח"א ‪ -‬פרשת ויצא‪.‬‬ ‫צדיק ויצא ב'‪ .‬בביאור המדרש רבה בראשית ‪ -‬פרשה סח ב‪ ,‬שיעקאע"ה הייתה כאשר‬ ‫הענין בזה כשיצא יעקב מבאר שבע ולא היה לו לחם לאכול ולא שום דבר‪,‬‬ ‫ראה א"ע מחוסר כל ואין בידו אף מתנות לרחל‪ ,‬ובשברון ליבו מזאת התפלל 'מאין יבוא‬ ‫והוצרך לילך אל לבן ולעסוק בצאן למען פרנסתו‪ ,‬נפל דעתו מאד‪ ,‬לאשר‬ ‫עזרי'‪ .‬וכי התפללו האבות הק' על טובת העוה"ז‪.‬‬ ‫הביט וראה עצמו קטן מאד נגד אבותיו‪ ,‬כי הם לא היו צריכים כלל להביט‬ ‫רבי שמואל בר נחמן פתח שיר למעלות אשא עיני אל ההרים אשא עיני אל‬ ‫לעניני עוה"ז והיו עוסקים תמיד בעבודה ובמעשה מרכבה‪ ,‬והוא יצטרך‬ ‫ההורים למלפני ולמעבדני מאין יבוא עזרי‪ .‬אליעזר בשעה שהלך להביא את‬ ‫לעסוק בדברים קטנים כאלו‪ .‬חזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן בריה‪ ,‬היינו‬ ‫רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו'‪ ,‬ואני לא נזם אחד ולא‬ ‫אף שהם היו בדברים גדולים ואני רואה את עצמי בדברים קטנים‪ ,‬מכל‬ ‫צמיד אחד רבי חנינא אמר גדוד שלחו‪ ,‬רבי יהושע בן לוי אמר שילח עמו‬ ‫מקום גם בזה יש עבדות הש"י כי יוצר הכל הוא‪.‬‬ ‫אלא שעמד עשו ונטלה ממנו‪ .‬חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי חס‬ ‫ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה'‪.‬‬ ‫הנה היה עצם מצבו הגשמי של יעקאע"ה בעיניו סתירה וקושיא גדולה על כל לימוד‬ ‫התורה שלו אצל שם ועבר‪ ,‬ועל עבודת ה' שלו‪ ,‬ובוודאי על כל הברכות אשר קיבל‪ .‬עד‬ ‫וכתב שבוודאי לא על העדר טובת עוה"ז גרידא היה שברון ליבו והתחזקות דעתו‬ ‫שבמדרש רבה יש דעה שלכן גם בכה בשעה שנשק לרחל‪ ,‬ש'אליעזר היה טעון עשרה‬ ‫בהשי"ת‪ .‬אלא על מה שהיעדר זה גילה לו 'שלא הועיל לו תורתו' שלמד אצל שם ועבר‪,‬‬ ‫גמלים ואני אף לא נזם א' יעו"ש‪ .‬ועל זאת באה אליו התשובה והחלום להודיעו אשר‬ ‫לרפאות את היצה"ר מכל וכול‪ ,‬ועל כן יכול היה עשיו לשלוח ולנשלו מכל רכושו‪.‬‬ ‫דרכו דרך מיוחדת ושונה לגמרי מאשר אצל אבותיו הק'‪ ,‬והוא אכן מתחילה ב'אם יהיה‬ ‫ובזה יובן פתיחת רשב"נ אשא עיני אל ההורים כו'‪ ,‬ואני לא נזם א'‪ .‬ולכאורה‬ ‫אלוקים עמדי'‪ ,‬אך מסתיימת בהתגברות על עשיו ומיגור טרדת הפרנסה היתירה‪ ,‬ובכך‬ ‫מה ענין זה לזה לפי דרשתו אל ההורים למלפני כו'‪ ,‬שהאבות נותנים בית‬ ‫שיהיה ה' לו לאלוקים כמו שפירש"י 'מתחילה ועד סוף'‪ ,‬ואף 'בדברים הקטנים' תתראה‬ ‫והון אבל לא חרב‪ .‬אמנם בא רשב"נ ללמד שבודאי לא הצטער על טובת‬ ‫עליו עבדות ה'‪ ,‬ויהיה לו גם לחם לאכול ובגד ללבוש‪ .‬וכמשי"ת‪.‬‬ ‫עולם הזה רק הצטער על קטרוג היצר הרע בחלוקה השניה שלא יועיל לזה‬ ‫קהלה גדולה נקראת עדת ישראל‪ :‬ובהבדל שבין עבודת האבות אאע"ה‬ ‫דברי תורה כאמור‪ .‬ועל זה מרמז למלפני שגם התורה שלמד מרבותיו שם‬ ‫ויצאע"ה לבין עבודתו של יעאע"ה‪ ,‬הנה כבר ידועים דברי הרמב"ן בפרשת לך לך פרק‬ ‫ועבר לא הועיל לו ומאין יבא עזרי‪ .‬והביא ראיה שעדיין לא אתפני יצר הרע‬ ‫יב פסוק ח‪ ,‬בטעם מה שיעאע"ה לא נאמר עליו ש'קרא בשם ה' כאבותיו ליד המזבחות‬ ‫מכל וכל שהרי הוצרך ליתן כל ממונו לאליפז כמו שאמרו במדרש‪ .‬ומזה‬ ‫שבנו‪' ,‬מפני שהוליד בנים רבים כלם עובדי ה'‪ ,‬והייתה לו קהלה גדולה נקראת עדת‬ ‫הרגיש יעקב שלא הועיל לו תורתו לרפאות את היצר הרע מכל וכל‪ .‬שאם‬ ‫ישראל ונתפרסמה האמונה בהם‪ ,‬ונודעה לכל עם'‪.‬‬ ‫היה מועיל לא היה לו שום פחד מעשו וכמו שאמרנו שזה תלוי בזה ומה יהיה‬ ‫ויקרא בשם ה' פירש אונקלוס שהתפלל שם‪ ...‬והנכון שהיה קורא בקול‬ ‫עוד תקותו להבא‪.‬‬ ‫גדול שם לפני המזבח את שם ה'‪ ,‬מודיע אותו ואלהותו לבני אדם‪ ,‬כי באור‬ ‫ולכן תיקן לו תפילה מיוחדת שאף 'שאין לו שום עצה בעצמו' כיצד לתקן הכל מכל‬ ‫כשדים היה מלמדם ולא אבו שמוע‪ ,‬ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה‬ ‫וכל‪ ,‬ועדיין לכאורה יש לעשיו שליטה על ממונו‪ ,‬הנה עם כל זאת 'ישליך בטחונו על ה'‪.‬‬ ‫'ואברכה מברכיך'‪ ,‬היה למוד ללמד ולפרסם האלהות וכן אמר הכתוב ביצחק‬ ‫ועל זה נתמרמר בנפשו מאד לשפוך שיחו לפני ה' כמו שנאמר ויפגע במקום‬ ‫כאשר הלך אל נחל גרר והובטח אל תירא כי אתך אנכי‪ ,‬שבנה מזבח 'ויקרא‬ ‫ואמרו ז"ל שתיקן תפלת ערבית‪ .‬והיינו שבחשכות הגדול שיהיה לכל נפש‬ ‫בשם ה' כי בא במקום חדש אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו‬ ‫עד שאין לו שום עצה בעצמו עם כל זה ישליך בטחונו על ה'‪ .‬ועל זה רמזו‬ ‫והגיד כבודו בגוים ההם‪ .‬ולא נאמר ביעקב כן‪ ,‬מפני שהוליד בנים רבים כלם‬ ‫במדרש רבה לית אנא מוביד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה שמים‬ ‫עובדי ה'‪ ,‬והייתה לו קהלה גדולה נקראת עדת ישראל ונתפרסמה האמונה‬ ‫וארץ‪ ,‬היינו שסובל ומרחם על כל הנפשות מרום המעלה שנקראו שמים עד‬ ‫בהם‪ ,‬ונודעה לכל עם‪ ,‬וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען וכך‬ ‫שפל המדרגה שמכונים ארץ‪.‬‬ ‫אמרו בבראשית רבה מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה‪.‬‬ ‫הקב"ה עוזר למי שמצפה‪ :‬ולכאורה על איזה יצה"ר אין מועיל לימוד התורה‬ ‫ודברים אלו נפלאים מאוד‪ ,‬שבעת שבנה המזבח בשכם הייתה כל ה'קהילה הגדולה'‬ ‫וכוחה להתגבר עליו‪ ,‬והרי התורה תבלין ליצה"ר‪ .‬וכתב שם בפרי"צ שאכן לדחפי הגוף‬ ‫הזאת‪ ,‬שנקראה 'עדת ישראל'‪ ,‬משפחה אחת של איש מבוגר אחד ואחד עשר נוספים‬ ‫ומשיכותיו שהוא היצר הטבעי לו לאדם מיצירתו‪ ,‬אכן מועילה קדושת התורה שלומד‬ ‫שרובם ילדים קטנים‪ ,‬עם ארבעת האימהות הק' ודינה‪ ,‬ואיך 'נתפרסמה האמונה בהם‬ ‫ולהתגבר עליו לתבלו ולהמתיקו‪ .‬אבל למה 'שמוסיף היצר מדיליה' להתגרות באדם‬ ‫ונודעה לכל עם'‪ .‬ומה יכול כבר להיות כוחה של משפחה אחת ברוכת ילדים בפרסום‬ ‫'יותר ממה שנפקד'‪ ,‬הנה על זה אין די בלימוד התורה‪ .‬ולולא הקב"ה שעוזר לו היה יכול‬ ‫האלוקות‪ ,‬מול מעשי הענק של אאע"ה נשיא האלוקים ש'היה למוד ללמד ולפרסם‬ ‫לעמוד בו‪ ,‬והקב"ה עוזר בזאת למי שמצפה לו בתפילתו‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫האלהות' לאלפים ורבבות כדברי הרמב"ם בהלכות ע"ז א‪-‬ג‪ ,‬ושהיה קורא בקול גדול‬ ‫ליד המזבח שבנה 'מודיע אותו ואלהותו לבני אדם'‪ .‬כולל אותם ארבע מאות פרקי‬ ‫הנה בגמרא קודם מאמר משכהו לבית המדרש איתא יצרו של אדם מתגבר‬ ‫ע"ז שהיו לו לאאע"ה‪( .‬כבע"ז יד‪ ):‬ולבטח גם ליצאע"ה היה כך בהקימו את עולמות הדין‬ ‫עליו בכל יום כו' ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו‪ .‬שנראה מזה‬ ‫והדיינים‪ .‬ומה הסוג ותוכן איזו אמונה ראו שם באותה משפחה עד ש'נודעה בהם לכל‬ ‫שגם על ידי תורה אין עצה נגד יצר הרע רק בעזר השם יתברך‪ .‬והיינו מה‬ ‫עם'‪ .‬ובכלל לפי המשך דבריו שכבר 'מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען'‪ ,‬הנה אם‬ ‫שהיצר הרע מתגרה באדם מעצמו יותר ממה שנפקד שעל שם זה נקרא‬ ‫כן‪ ,‬כבר הייתה מיותרת ה'קריאה בשם השם' שלו‪ ,‬א"כ אז מה עוד היה לו לחדש שיהא‬ ‫רשע כמו שדרשו זה ממה שנאמר צופה רשע לצדיק וגו'‪ ,‬והוא שברשעתו‬ ‫נודע לכל עם‪ ,‬עם ה'קהילה הגדולה' נקראת 'עדת ישראל'‪.‬‬ ‫רוצה להכשיל את האדם‪ .‬ועל זה שנטבע מיצירה היצר הרע לפי ערך כל‬ ‫נפש ונפש‪ ,‬על זה אמרו בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‪ .‬אבל מה‬ ‫'להוציא כח התורה על הלבוש'‪ :‬אך העניין הוא שיש הפרש עצום מלימוד‬ ‫שמוסיף היצר הרע מדיליה על זה אין בכוח האדם לעמוד נגדו‪ ,‬ואין קב"ה‬ ‫התורה והבנתה‪ ,‬עד שיכול היהודי 'להוציא כח התורה על הלבוש'‪ ,‬דהיינו ליישם את‬ ‫בא בטרוניא וה' לא יעזבנו בידו שעוזר לו‪ .‬רק לא לכל עוזר הקב"ה אלא למי‬ ‫תורתו למעשה בכל ענייניו בשלימות‪ .‬ובעוד שאברהם ויצחק היו כל אחד מהם 'למוד‬ ‫שמצפה לזה והוא על ידי התפלה להשליך יהבו על ה'‪.‬‬ ‫וללמד ולפרסם האלקות' על ידי הקמת מזבחות ולעמוד שם בהרבצת תורות רבות‬ ‫ו'מודיע אותו ואלקותו לבני האדם' והשקפות נכונות על העולם‪ .‬הנה יעאע"ה לא‬ ‫'גם בזה יש עבדות הש"י'‪ :‬והנה בדורותינו הלוואי שנצליח על ידי התורה‬ ‫עסק בללמד כלום לאף אחד‪ ,‬אלא יישם את כל אותה התורה‪ ,‬והוציאה אל הפועל אף‬ ‫להתגבר על היצרים הטבעיים‪ .‬אמנם כדי להבין מה בזמנינו 'מוסיף היצה"ר מדיליה'‬ ‫בכל הלבושים‪ ,‬במשפחתו ובקהילתו הנאמנה‪ .‬וזו היא מידת האמת המתגלה בתורה‬ ‫להתחכם על האדם‪ ,‬שהרי בזה תלוי כל ענייני עבודת ה' ושליטת עשיו‪ ,‬ואין מועיל בזה‬ ‫שנלמדה כאשר היא נראית ביישום בפועל‪ .‬וכמש"כ במי השלוח ח"ב ‪ -‬לקוטי הש"ס‬ ‫אף לימוד התורה‪ ,‬ושע"ז באה דווקא התפילה שצריכה להיות כנ"ל במסי"נ‪ .‬הנה יוצאים‬ ‫ברכות‪ .‬שאף הבריאה עצמה הייתה זקוקה לתפילת האדם כדי לצאת מן הכוח הגמור‬ ‫הדברים מפורשים מפי כהן גדול בספר התולדות פ' נח‪ ,‬בשם הבעש"ט‪ ,‬ושהובאו‬ ‫'ויפגע במקום'‪ ,‬ירצה שהתוה"ק מרמז לנו‪ ,‬עצה לזה ‪ -‬הוא תפלה‪ .‬והוא על‬ ‫שנטע בה ה' בחכמה ובתבונה ובדעת‪ ,‬ולהגיע אל הפועל ואל הלבוש‪ ,‬שתאיר בהם‬ ‫פי אשר שמעתי ממורי הצדיק הקדוש מפרשיסחא זצ"ל זי"ע‪ ,‬עצה לכל‬ ‫החכמה והכוונה של רצון ה'‪ .‬ולכן תורה ותפילה הולכים יחדיו‪.‬‬ ‫בר ישראל‪ ,‬שלא יחסר לו מחסורו‪ ,‬ולהיות תמיד דבוק בעבודתו ית'‪ ,‬הוא‪,‬‬ ‫רבי אמי ורבי אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו‬ ‫שירגיל תמיד עצמו להתפלל ולבקש ממנו ית' על כל דבר מקטן ועד גדול‪.‬‬ ‫אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי‪ .‬ובירושלמי אמר רבי יוחנן ברית כרותה‬ ‫ואל יחשוב אדם שצריך לזה התבודדות בטלית ותפילין‪ ,‬רק בכל מקום‬ ‫הוא היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח‪ ,‬והיינו כי תורה‬ ‫שעומד אז‪ ,‬אפילו בשוק‪ ,‬יראה אם הוא מקום נקי‪ ,‬כמ"ש‪ ,‬והיה מחניך קדוש‪.‬‬ ‫ותפלה מתאחדים ואין תורה רק מכח תפלה ואין תפלה רק מכח תורה‪ ,‬כי‬ ‫ויבקש מהשי"ת‪ ,‬ובודאי ימלא שאלתו‪ ,‬שומע תפלת כל פה‪ .‬ועי"ז יהיה תמיד‬ ‫אף שהאדם מבין בחכמתו את התורה‪ ,‬מכל מקום להוציא כח התורה על‬ ‫דבוק בה'‪ .‬וזהו ויפג"ע במקו"ם‪ .‬הוא תפלה‪ ,‬ובכל מקום שעומד אז‪.‬‬ ‫הלבוש הוא רק על ידי תפלה‪ .‬וכמו שהיה בבריאת עולם שכתיב ואדם אין‬ ‫ולדעה שבמדרש ש'על הפרנסה לא השיבו'‪ ,‬הנה זאת אשר כתב שם במנחם ציון‬ ‫לעבד את האדמה‪ ,‬ואיתא בגמ' מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע‬ ‫ויצא‪ ,‬שאכן על הפרנסה יש ואין לאדם תשובה מלאה‪ ,‬כי בזאת ה' מדבר אליו‪ ,‬ויש‬ ‫עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו‪ .‬והיינו אף‬ ‫מי שאם פרנסתו 'בטוחה ומזומנת' אין 'עבודתו תמה' ואמיתית‪ ,‬ולכן אף יעקאע"ה‬ ‫שנטע ה' גן בעדן מקדם‪ ,‬שזה רומז שהיה להבריאה הבנה בחכמה והיה לו‬ ‫שבתפילתו רק ביטא בדיבור בדרך שאלה‪ ,‬את מה שראה בחלומו ובדרכו בעבודת‬ ‫עצות לראות האור‪ ,‬אכן היה מותפסים אצלו רק בחכמה ובתבונה ובדעת‬ ‫ה' שלו בדרך הבטחה ותשובה‪ ,‬הנה לא ראה בחלומו שום הבטחה ותשובה על עניין‬ ‫שזה היה ענין עץ החיים ועץ הדעת‪ ,‬אך להאיר אורם שיאירו על הלבוש‬ ‫הפרנסה‪ ,‬בכדי שכך תישמר האמת בעבודתו‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫לפועל שהאדם יקבל מהם חכמה שידע איך להתנהג זה היה רק ע"י תפלה‪,‬‬ ‫ואמרו במדרש שעל כל השאלות ששאל אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו'‬ ‫כי אין שלימות לד"ת בלתי ע"י תפלה‪.‬‬ ‫על כלם השיבו ועל הפרנסה לא השיבו‪ ,‬וצריך ביאור איך שייך תשובה קודם‬ ‫וכך גם א"א לתפילה ללא תורה וכמו שהבאנו באורך בגיליון קל"ו לך לך פ"ז‪,‬‬ ‫השאלה‪ ,‬הן אמת שכל התפלות נענים קודם לכן כמ"ש והיה טרם יקראו‬ ‫שהתפילה הוא חיבור האדם וכל מעשיו אל מציאות ה' שבתפיסתו‪ ,‬וכיצד תבוא אל‬ ‫ואני אענה ‪,‬והיינו שסיבת התשועה נעשית קודם השאלה‪ ,‬אבל מכל מקום‬ ‫הפועל ותיראה בכל מעשיו ודיבוריו מציאות ה' המובנת לו על פי ערכו ודעתו‪ ,‬שהוא‬ ‫התשובה באה אחר התפלה‪ ,‬גם קשה למה באמת לא נענה על הפרנסה‪.‬‬ ‫תורתו‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫וביאור הענין שיעקב אבינו הוצרך להביא ענין החלום ההוא לבחינת דבור‬ ‫וכן שלימות התפלה הוא רק ע"י תורה‪ ,‬כי בעצמותו יתברך לית מחשבה‬ ‫כדי שיתקיים‪ ,‬וכל החלומות הולכין אחר הפה‪ ,‬ועל כן הוצרך להתפלל גם‬ ‫תפיסא ביה כלל‪ ,‬לכן אין יכול האדם להתפלל לפני השי"ת כיון שאין‬ ‫על הפרנסה‪ .‬אבל בדבר זה לא היו יכולין להבטיחו‪ ,‬כי דרך נסתר ונעלם‬ ‫לו בהשי"ת שום תפיסה‪ ,‬אכן ע"י תפיסתו בד"ת מצד זה יכול להתפלל‬ ‫הוא כי בזה תלוי כל צדקותינו ומעשינו‪ ,‬שאם היה לאדם פרנסה בטוחה‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬וכמו שכתיב ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני בעצתך תנחני‬ ‫ומזומנת לא היתה עבודתו תמה‪ ,‬ודרך זה הוא נתיב לא ידע עיט‪ ,‬ובזה צדקו‬ ‫ואחר כבוד תקחני‪ ,‬והיינו שהתפלל מצד זה שרואה שהוא דבוק בהשי"ת‬ ‫דברי המדרש‪.‬‬ ‫והוא אוחז תמיד ביד ימינו‪ ,‬לכן התפלל שינחנו בעצתו ויאיר עיניו למעלה‬ ‫'לחם לאכול ובגד ללבוש'‪ :‬ועל זמנינו זה בעקבתא דמשיחא הנה ניבא זאת‬ ‫מתפיסתו‪.‬‬ ‫הרר"ב מפרשיסחא שתהיה תפילת הפרנסה של 'לחם לאכול ובגד ללבוש' דבר גדול‬ ‫ובקשה עצומה‪ .‬כבקול מבשר ח"א ‪ -‬פרשת ויצא‪ .‬אות ז‪ .‬משש"ק ח"ג אות תע"ג‪ ,‬בשם‬ ‫'שבלחם של האדם השי"ת עוסק'‪ :‬וכמו שאנו רואים שכאשר יוצאת‬ ‫אדמו"ר מדאברין‪-‬קראשנאוויץ רבי חיים לערמאן זצ"ל‪.‬‬ ‫תיאוריה מדעית חדשה בטיבו של איזה חוק טבע שבארץ או בגוף האדם וכדו'‪.‬‬ ‫הנה רבים כותבים על זאת ספרים שלמים בהשערות והוכחות רבות‪ .‬ומ"מ עד שבא‬ ‫ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וכו'‪ .‬הרבי רבי בונם מפרשיסחא זי"ע אמר‪,‬‬ ‫אחד ומוכיח זאת באיזה מעשה ניסוי קטן במעבדה שלו‪ ,‬או שמצליח לייצר תרופה‬ ‫יעקב אבינו ע"ה בקש מהשי"ת שיתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש‪ .‬אין פלוג‪,‬‬ ‫ורפואה לפי אותם השערות‪ ,‬המוכיחה את אמיתתה ונכונותה‪ ,‬הנה בוודאי שיכולת‬ ‫זעהט אויס דיזעס אקליינע בקשה‪' ,‬א ברויט' 'א קלייד'‪ ,‬אבער בעקבתא‬ ‫הפעולה המעשית במעבדה גדולה וגבוהה הרבה יותר לתכלית הוצאתה אל הפועל‪,‬‬ ‫דמשיחא‪ ,‬וועט זיין אלעס‪ ,‬פון די גרויסע זאכען און בקשות‪[ .‬לכאורה בקשה‬ ‫מכל אלו שהגו את התיאוריות וההשערות גרידא‪ .‬ומההוצאה לפועל הזאת למעשה‪,‬‬ ‫זו נראית כבקשה קטנה‪ ,‬לחם‪ ,‬לבוש‪ ,‬אולם בעקבתא דמשיחא‪ ,‬כל הדברים‬ ‫נהנה כל העולם מפירותיה המעשיים‪ ,‬ואף אלו שאינם מבינים כלל את ההמצאה ואת‬ ‫הללו יהיו מהעניינים ומהבקשות הגדולים ביותר]‪ .‬ועתה‪ ,‬ראינו בחוש עין‬ ‫החוק הטבעי העומד מאחוריה‪ .‬וכך גם יעאע"ה שבמשפחתו הקטנה אך הנאמנה‬ ‫שנתקיים אמרי פי צדיק‪.‬‬ ‫לה' ולתורתו ולדרך האבות‪ ,‬הייתה לעיני כל העמים ההוכחה וההצלחה המעשית‬ ‫ור' מנחם בוים ז"ל המהדיר המופלא של ספרי הרר"ב מציין שכוונתו על שנות‬ ‫לאמיתת דרכם הגדולה של האבות הק' בלימוד וייסוד דרכי החסד והדין‪ ,‬והתחיל‬ ‫העוני האיום שהיה בפולין לפני המלחמה העולמית הראשונה‪ ,‬העניות שהורידה‬ ‫אותה יעקאע"ה ממש מהאפס הגמור‪ ,‬כאשר עבד בעצמו על כל מה שהיה לו‪ .‬כך‬ ‫מדרך היהדות מיליוני יהודים‪ .‬ואפשר שזה נכון גם עתה בעת השפע הגדול‪ ,‬למי שלא‬ ‫שמציאות ה' והשראת השכינה בעולם‪ ,‬הייתה נראית על יעאע"ה ומשפחתו הברוכה‬ ‫זכה לשפע‪ ,‬הנה העניות קשה שבעתיים לנוכח רמת החיים העולה ועלות הצרכים‬ ‫קהילתו הנאמנה דווקא בהצלחתם בכל ענייני הגשמיות‪ ,‬הן אצל לבן‪ ,‬שע"ז הייתה‬ ‫הפשוטים הנדרשים לקיומה של משפחה ברוכת ילדים בזמנינו‪ .‬אך גם השפע הגדול‬ ‫טענת בני לבן 'לקח יעקב את אשר לאבינו'‪ ,‬שע"ז אמר יעקב 'את עניי ואת יגיע‬ ‫שזכינו לו בזמנינו‪ ,‬מהווה גם הוא עניין ובקשה גדולים‪ ,‬וזאת הן בשפע הגשמיות‬ ‫כפי ראה אלוקים ויוכח אמש' היינו שאימת את צדקת דרכי‪ .‬וכך גם כשניסה שרו‬ ‫הפשוטה של 'לחם לאכול ובגד ללבוש'‪ ,‬שנוכל לקבלו כראוי ולעבוד בו את השי"ת‬ ‫של עשיו ופגע בגיד הנשה ותמכי דאורייתא‪ ,‬לבסוף 'ויברך אותו שם ו'הודה לו על‬ ‫יחד עם צאצאינו‪ ,‬שימצאו על ידו עניין ותכלית רוחנית בחייהם בדרך ה'‪' ,‬ולהוציא כח‬ ‫הברכות'‪ .‬והראה יעקאע"ה כי בדור של ההוצאה לפועל של הדרכים תורות הגדולים‬ ‫התורה על הלבוש'‪ ,‬שיכולו לבנות את ביתם ולהשיאם בעתם ובזמנם‪ .‬וגם בשפע של‬ ‫של האבות‪ ,‬הנה השי"ת עוסק בדברים הקטנים ובטרדת הפרנסה של היהודי והם אכן‬ ‫צורת החיים הציבוריים‪ ,‬שהרי יש כמה ערים ועיירות בארץ ובחו"ל שהם בשליטת‬ ‫מראים בדיוק את אמיתת עבודתו את ה'‪ ,‬ולכן הם חלק גמור מעבודת ה' ולכן בהולכו‬ ‫יהודים החרדים לדבר ה'‪ ,‬שתיראה בהם השראת השכינה בהנהגה של שלום וברכה‬ ‫'להוציא כח התורה על הלבוש' ולהקים את בית ישראל‪ ,‬התפלל אף על הפרנסה‪,‬‬ ‫ללא מחלוקת ומדנים‪ ,‬ובהצלחה הגשמית של כל עובדי ה' המתגוררים שם‪ .‬ולכן עתה‬ ‫ותפילה מועלת‪ .‬וכבמי השלוח ח"ב ויצא‪.‬‬ ‫בזמנינו כבמיה"ש הנ"ל שעיקר העניין הוא בהוצאת התורות הגדולות של אבותינו‬ ‫וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי‬ ‫הק' 'אל הלבוש' בפועל ממש‪ ,‬כבר אין די רק בלימוד התורה לבד‪ ,‬ואף אנשים שזכו‬ ‫הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש‪ .‬הורה לנו יעקב בזה שלא יחשוב‬ ‫לקדושה גדולה בלימודם‪ ,‬הנה כבמאור ושמש ופרי"צ הנ"ל‪ ,‬מרגישים כולם 'כי לא‬ ‫האדם שהלחם הוא רק צרכי הגוף‪ ,‬רק ידע שבלחם של האדם השי"ת‬ ‫הועילה תורתם'‪ ,‬ובבואם להוציא זאת אל הפועל על הלבוש ועל החומר של זמנינו‬ ‫עוסק‪ ,‬כי נוגע לנפש ישראל‪ ,‬ובאם חלילה חסר לחם‪ ,‬בטח יש לו חסרון‬ ‫בקהילות ושכונות וערים גדולות של אלפים ורבבות יהודים חרדים לדבר ה' באמת‪,‬‬ ‫בעבודה‪ .‬כמו שכתוב ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם‪ .‬לכן יתבונן‬ ‫צריכים המה לתפילה גדולה במסי"נ להינצל מעצות היצר וטרדותיו‪ .‬וכמו שאנו רואים‬ ‫האדם על מעשיו וישוב אל ה' וירחמהו‪ ,‬וזה נלמד מיעקב אבינו שהתפלל‬ ‫בארץ ישראל וגם בכל תפוצות ישראל‪ ,‬ש'הוסיף השטן מדיליה' והצליחו הרשעים‬ ‫על פרנסה‪ ,‬ואיתא במדרש אמר ר' איסי אף על הפרנסה השיבו שנאמר‬ ‫בהסתת השלטונות וההמונים‪ ,‬ואנו נדרשים להוכיח כי 'תורה מגנא ומצלא' בחינוך‬ ‫כי לא אעזבך וכו'‪.‬‬ ‫שלנו ובישיבותינו הקד'‪ .‬וגם כי 'אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד' וכי איננו‬ ‫'חיים על חשבונם' ואיננו נזקקים להם ולשכמותם‪ ,‬ורק חיים על פי תורה ועבודת ה'‬ ‫'שירגיל תמיד עצמו להתפלל'‪ :‬אשר על כן מיוחדת היא גם תפילתו של יעקב‬ ‫הם שמביאים את ההצלחה הגשמית כפשוטה‪ .‬הנה בזמנינו עיקר העבודה הוא בתפילה‪,‬‬ ‫שנאמרה בלשון 'ויפגע במקום'‪ ,‬שהיא אכן תפילה שאין לה קביעות מקום וחובה‪ ,‬אלא‬ ‫ליישום דרך התורה הנלמדת בשלימות‪ .‬ולכן התפילה היא על כל דבר 'שירגיל תמיד‬ ‫נאמרת בכל זמן ובכל מקום ואף בשוק‪ ,‬בכל עת שצר לו ליהודי מטרדת היצר והבליו‬ ‫עצמו להתפלל ולבקש ממנו ית' על כל דבר מקטן ועד גדול‪ ...‬בכל מקום שעומד אז‪,‬‬ ‫ש'מוסיף מדיליה' לאבדו בזה ובבא‪ .‬הנה תועיל לו תפילתו בוודאי‪ ,‬אף שאין לו כ"כ זכות‪,‬‬ ‫אפילו בשוק‪ ...‬ועי"ז יהיה תמיד דבוק בה'‪ .‬ונוכל להוציא לפועל את אלקותו 'מתחילה‬ ‫וכדעה במדרש ש'אף על הפרנסה השיבו'‪ .‬וכך גם עצת הרר"ב מפרשיסחא שהובאה‬ ‫ועד סוף' בממון ובבנים שלמים ויראים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫מס' בית יעקב‪ ,‬בקול מבשר ח"א ויצא‪.‬‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב ‪052-7659117‬‬