gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עצה ותבונה · Eitzah Isvunah — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עצה ותבונה · Eitzah Isvunah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עצה ותבונה · Eitzah Isvunah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נדבת‬ ‫נדבת‬ ‫הרה"ח ר' דניאל גרליץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שמואל חיים‬ ‫מראשי חבורות הבחורים‬ ‫חסידה שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫למז"ט בשעטו"מ‬ ‫למז"ט בשעטו"מ‬ ‫עב"ג החתן צבי אלימלך קליינר ני"ו‬ ‫עב"ג החתן יצחק דוב קלאר ני"ו‬ ‫החתונה אי"ה ביום שלישי י"ד כסלו‬ ‫החתונה אי"ה ביום שלישי י"ד כסלו‬ ‫הבעל"ט באולם ארמונות חן‬ ‫הבעל"ט באולם היכלי מלכות‬ ‫רח' שלמה המלך בני ברק‬ ‫רח' שלמה המלך בני ברק‬ ‫קובץ רל"א‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת‬ ‫דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫ערש"ק‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫תשפ"ז‬ ‫נדבת‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫הר"ר יוסף שוכמן הי"ו‬ ‫‪052-7620204‬‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת בשעטו"מ‬ ‫ברכת מזל טוב לסבים‬ ‫לקבלת הגליון בדוא"ל‪:‬‬ ‫הר"ר שמואל יצחק שוכמן הי"ו הרה"ח ר' חיים שוכמן הי"ו‬ ‫‪a609200101002@gmail.com‬‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫שמחת הקידושא רבא אי"ה בשב"ק זו בביהמ"ד‬ ‫של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לידידינו היקר‬ ‫הר"ר יעקב צבי אופמן הי"ו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫על פטירת אמו האשה החשובה‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת‬ ‫רחוב דוד ‪ 32‬ירושלים‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫סדרי הלימודים בחבורת ההלכה – משנ"ב ח"ב‬ ‫חבורת "בני עולם הבא"‬ ‫מדי ליל שישי בשידור חי‬ ‫דחסידי סטריקוב‬ ‫במערכת 'קול סטריקוב'‬ ‫בייסודו ובנשיאותו‬ ‫חזרה קע"ח ה' – קפ"ג‬ ‫השבוע ‪ -‬פר' ויצא‬ ‫של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מס' ‪ 072-3371263‬שלוחה ‪.4‬‬ ‫•••‬ ‫כמו כן ניתן להאזין לאחר השיעור‬ ‫קפ"ד – קפ"ה‬ ‫שבוע הבא – פר' וישלח‬ ‫קו הבחינות‪077-437-9774 :‬‬ ‫מידי יום חמישי מתקיימת הבחינה‬ ‫וכן בקו שיעורי כ"ק מרן‬ ‫ניתן לענות על התשובות עד ליום ב' שלאחמ"כ בערב‬ ‫אדמו"ר שליט"א ב'קול הלשון'‬ ‫מס' ‪ 073-2951269‬שלוחה ‪.1‬‬ ‫ג‬ ‫לב‬ ‫ויצא‬ ‫עומק‬ ‫ויצא‬ ‫השגה בתורה צריך דווקא לישן‪ ,‬כי אנשי‬ ‫ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו‬ ‫המעלה בעת שנתם יכולים להשיג‬ ‫וישכב במקום ההוא (כח‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫גילויים נפלאים שאין ביכולת להשיגם‬ ‫וברש"י‪" :‬וישכב במקום ההוא‪ ,‬לשון‬ ‫בהיותם ערים (ראה פרי עץ חיים שער ק"ש‬ ‫מעוט‪ ,‬באותו מקום שכב‪,‬‬ ‫שעל המטה פ"א)‪ .‬ולכן דווקא אחר שעמל‬ ‫אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר‪ ,‬לא שכב‬ ‫והתייגע יעקב י"ד שנים והתעלה‬ ‫בלילה‪ ,‬שהיה עוסק בתורה"‪ .‬ויש להבין‬ ‫בהשגת התורה ע"י מיעוט שינה‪ ,‬הגיע‬ ‫מה ראה כעת יעקב לשנות הנהגתו‬ ‫למדרגה זו של השגת חלק התורה‬ ‫מאשר נהג עד עתה שלא לשכב על‬ ‫המתגלה דווקא ע"י השינה‪.‬‬ ‫מיטתו בלילות‪.‬‬ ‫וי"ל דהנה זה וודאי שמניעת השינה‬ ‫היא מן ההנהגות המועילות‬ ‫וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה'‬ ‫ביותר להתעלות בלימוד התורה‪ ,‬והוא‬ ‫במקום הזה ואנכי לא ידעתי‬ ‫אחד מקנייני תורה ששנו חכמים (אבות‬ ‫(שם‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫פ"ו מ"ו) "במיעוט שינה"‪ .‬ובכלליות‬ ‫ופירש רש"י‪'" :‬ואנכי לא ידעתי'‪,‬‬ ‫הגוף‬ ‫וצרכי‬ ‫מתענוגים‬ ‫הפרישות‬ ‫שאם ידעתי‪ ,‬לא ישנתי במקום‬ ‫מסוגלת לרומם את האדם למדרגות‬ ‫קדוש כזה"‪ .‬ויש לפרש באופן אחר מה‬ ‫נעלות בתורה‪ .‬וזה היה טעם הנהגת‬ ‫שאמר 'ואנכי לא ידעתי'‪ ,‬שהנה בדיני‬ ‫יעקב עד עתה‪ ,‬שלא ישן בלילות כדי‬ ‫התפילה מצאנו כמה דינים מעין דיני‬ ‫להתעלות ולהתרומם בקניין התורה‪.‬‬ ‫מורא וכבוד מקדש‪ ,‬כגון האיסור לרוק‬ ‫אך אחר שעלה והתעלה כ"כ‪ ,‬הגיע‬ ‫בעת התפילה (שו"ע או"ח סי' צז ס"ב) כשם‬ ‫למדרגה כזו שכדי לזכות לתוספת‬ ‫לב‬ ‫ויצא‬ ‫עומק‬ ‫ד‬ ‫ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה‬ ‫שאסור לרוק בהר הבית (משנה ברכות פ"ט‬ ‫אין זה כי אם בית אלקים וזה‬ ‫מ"ה)‪ ,‬וכן ראוי שיהיו לו מלבושים נאים‬ ‫שער השמים (שם‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫מיוחדים לשעת התפילה כמו בגדי‬ ‫כהונה (שו"ע סי' צח ס"ד)‪ .‬כי התפילה‬ ‫יש לדקדק הלשון שאמר 'אין זה כי אם'‬ ‫במקום קרבן (שם)‪ ,‬והמתפלל כעומד‬ ‫בלשון שלילה‪ ,‬והיה לו לומר 'זה בית‬ ‫לפני המלך (שם ס"א)‪ .‬ועוד קיימא לן (שם‬ ‫אלקים' ותו לא מידי‪ ,‬ומשמע שבא‬ ‫סי' צד ס"א) שהמתפלל צריך לכוון פניו‬ ‫למעט בזה‪ ,‬וצ"ב מה מיעט‪.‬‬ ‫כנגד המקדש‪.‬‬ ‫ויש לפרש הכוונה ע"ד הרמז‪ ,‬עפ"י‬ ‫והנה מן הכתוב (פסוק יא) "ויפגע‬ ‫דעת הרמב"ם (פ"ו מהל' בית הבחירה‬ ‫במקום וילן שם"‪ ,‬דרשו חז"ל‬ ‫הי"ד‪-‬טז) שקדושת בית המקדש לא בטלה‬ ‫(ברכות כו‪ ):‬שיעקב תיקן תפלת ערבית‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬וכפי שכתב‪" :‬לפי שקדושת‬ ‫שאין פגיעה אלא תפלה‪ .‬וא"כ בוודאי‬ ‫המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה‬ ‫נהג באותו מקום כל דיני תפילה הללו‪.‬‬ ‫אינה בטלה‪ ,‬והרי הוא אומר (ויקרא כו‪ ,‬לא)‬ ‫וכאשר נתוודע ליעקב שעומדות רגליו‬ ‫'והשימותי את מקדשיכם' ואמרו חכמים‬ ‫על אדמת קודש מקום המקדש אמר‬ ‫אע"פ ששוממין בקדושתן הן עומדים"‬ ‫'אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא‬ ‫(משא"כ קדושת ארץ ישראל לעניין‬ ‫ידעתי'‪ ,‬היינו שעתה נתברר לו כי 'אכן‬ ‫מצוות התלויות בארץ שבטלה בזמן הזה‪.‬‬ ‫יש ה' במקום הזה' בפועל‪ ,‬שמקום זה‬ ‫ודעת הראב"ד שם הוא להיפך)‪.‬‬ ‫הוא מקום המקדש ממש‪ ,‬ומצד זה יש‬ ‫לנהוג את כל הדינים שנהג‪' ,‬ואנכי לא‬ ‫והנה יעקב הרגיש את קדושת המקום‬ ‫ידעתי'‪ ,‬היינו בשעה שנהג בדינים אלו‬ ‫עוד בטרם נבנה‪ ,‬וזהו שאמר 'מה‬ ‫חשב שהן מוטלות עליו רק מצד התפילה‬ ‫נורא המקום הזה'‪ ,‬שיש בו השראת‬ ‫שהיא כעין העומד במקדש‪ ,‬ולא ידע‬ ‫הקדושה‪ ,‬על אף ש'אין זה'‪ ,‬היינו‬ ‫שיש כאן חובת כבוד ומורא מקדש ממש‪.‬‬ ‫שעדיין אין בו בפועל מאומה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫הרי הוא בקדושת 'בית אלקים'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫לב‬ ‫ויצא‬ ‫עומק‬ ‫משבת אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר‬ ‫וזהו שדייק לומר 'כי אם בית אלקים'‪,‬‬ ‫על השבת‪ ,‬אף מורא האמורה במקדש‬ ‫שדבר זה שיש קדושה גם כאשר‬ ‫לא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי‬ ‫'אין זה'‪ ,‬אינו שייך אלא ב'בית אלקים'‪,‬‬ ‫שהזהיר על המקדש"‪.‬‬ ‫שקדושתו נובעת מכך שהוא 'שער‬ ‫השמים'‪ ,‬היינו מחמת השראת השכינה‬ ‫ומה שאמרו 'לא משבת אתה מתיירא'‪,‬‬ ‫שבו‪ ,‬והשראת השכינה אינה תלויה‬ ‫הכוונה על פי הידוע מספה"ק‬ ‫בבניין הבית בפועל‪ ,‬וכלשון הרמב"ם‬ ‫שבשב"ק יש כח מיוחד של יראה‪,‬‬ ‫'ושכינה אינה בטלה'‪ .‬אבל אצל קדושות‬ ‫וכדאיתא בירושלמי (דמאי פ"ד ה"א)‬ ‫אחרות לא מצאנו כדבר זה‪ ,‬וכגון קדושת‬ ‫שאפילו "עם הארץ אימת שבת עליו"‪.‬‬ ‫בתי כנסיות שהיא בטלה אחר שהופקעה‬ ‫וע"ז אמרו שכמו שבשבת ברור שאין‬ ‫משימושה כבית הכנסת‪ ,‬וכדאמרינן‬ ‫התעוררות היראה בשב"ק מחמת היום‬ ‫בגמרא (מגילה כו‪ ).‬שאם נמכר בית‬ ‫בעצמו‪ ,‬אלא 'ממי שהזהיר על השבת'‪,‬‬ ‫הכנסת ע"י שבעה טובי העיר במעמד‬ ‫היינו מאלוקותו יתברך המתגלה ביתר‬ ‫אנשי העיר אז "אפילו למישתא ביה‬ ‫שאת ביום השב"ק‪ ,‬כמו כן 'מורא‬ ‫שיכרא שפיר דמי"‪ ,‬כי לא נשאר כלום‬ ‫האמורה במקדש לא ממקדש אתה‬ ‫מהקדושה‪ ,‬ורק ב'בית אלקים' שייכת‬ ‫מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש'‪.‬‬ ‫קדושה גם לפני שנבנה הבית וגם אח"כ‬ ‫ומבואר בגמ'‪ ,‬ששייך שיהודי יבוא‬ ‫כי 'שכינה אינה בטלה'‪.‬‬ ‫כהנים‬ ‫ויראה‬ ‫לביהמ"ק‬ ‫בעבודתם ולוויים בשירם ובזמרם וכל‬ ‫הוד והדר הבית הגדול והקדוש‪ ,‬וישכח‬ ‫עוד י"ל עפ"י מה דאיתא בגמרא‬ ‫ולו לרגע קט שכל מעלת המקדש היא‬ ‫(יבמות ו‪" ).‬יכול יתיירא אדם‬ ‫רק מחמת השראת השכינה שיש בה‪,‬‬ ‫ממקדש‪ ,‬תלמוד לומר 'את שבתותי‬ ‫ותיכנס בלבו התפעלות ויראה מעצם‬ ‫תשמורו ואת מקדשי תיראו' (ויקרא יט‪ ,‬ל)‪,‬‬ ‫המקדש והעבודה‪ ,‬בלי שייכות ל'מי‬ ‫נאמרה שמירה בשבת ונאמרה מורא‬ ‫שהזהיר על המקדש'‪ .‬ועל זה נצרך‬ ‫במקדש‪ ,‬מה שמירה האמורה בשבת לא‬ ‫לב‬ ‫ויצא‬ ‫עומק‬ ‫ו‬ ‫'בית אלקים'‪ ,‬מקום השראת השכינה‪,‬‬ ‫מקרא מיוחד לאפוקי מטעות זו‪ ,‬שלא‬ ‫וש'זה שער השמים'‪ ,‬מקום קבלת‬ ‫ישכח שכל קדושת ורוממות המקום‬ ‫התפילות ופרוזדור לקדושת אלוקתו‬ ‫והעבודה היא רק מחמת שכינת עוזו‬ ‫יתברך‪ ,‬וכל מה ש'נורא המקום הזה' כל‬ ‫השורה כאן בגילוי רב ועצום‪ ,‬וחוץ מזה‬ ‫כך‪ ,‬הוא רק בגלל היותו 'בית אלוקים'‬ ‫אין כאן כלום‪ ,‬וידע שכל הרגשת היראה‬ ‫ו'שער השמים'‪ ,‬וחוץ מזה לא שייך כאן‬ ‫והפחד שיש לו הוא רק מכח השראת‬ ‫שום מורא והתפעלות‪ .‬והיינו כדברי‬ ‫השכינה ולא משום דבר אחר‪.‬‬ ‫הגמ' ש'לא ממקדש אתה מתיירא אלא‬ ‫ממי שהזהיר על המקדש'‪.‬‬ ‫וזהו שבא יעקב להדגיש באומרו 'מה‬ ‫נורא המקום הזה'‪ ,‬היינו שראה‬ ‫ויש להוסיף שיעקב הגיע לעומק‬ ‫בחלומו גילויים עצומים ונוראים כל כך‪,‬‬ ‫ההכרה בזה‪ ,‬דווקא ע"י המראה‬ ‫והבין שהמקום הזה הוא מקום המקדש‪,‬‬ ‫שראה בחלומו‪" ,‬והנה ה' נצב עליו‬ ‫ומחמת כן יש כאן השראה של יראה‬ ‫וגו' והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר‬ ‫גדולה ועצומה‪ ,‬וממילא הבין שיש לנהוג‬ ‫תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא‬ ‫כאן דיני מורא מקדש‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר‬ ‫רש"י (פסוק טז) "'ואנכי לא ידעתי'‪ ,‬שאם‬ ‫דברתי לך" (פסוקים יג‪-‬טו)‪ .‬אשר בזה‬ ‫ידעתי‪ ,‬לא ישנתי במקום קדוש כזה"‪.‬‬ ‫התחזק אצלו העניין שכל מה שהווה‬ ‫ומתרחש הוא רק מכח אלוקותו יתברך‬ ‫ועל זה המשיך מיד ואמר‪ ,‬שאין לטעות‬ ‫ורצונו ולא שייך שום מורא והתפעלות‬ ‫ולחשוב שהיראה קשורה למקום‬ ‫מדבר אחר חוץ מהקב"ה‪.‬‬ ‫עצמו‪' ,‬אין זה' כן‪' ,‬כי אם' משום שזהו‬ ‫ז‬ ‫התבונה‬ ‫שיעור ליל שישי‬ ‫דולה‬ ‫דולה התבונה‬ ‫בענין מלחמת היצר‬ ‫שיחת קודש ליל שישי פרשת ויצא תשע"ד‬ ‫דרך בעבודת ה'‬ ‫האור החיים הק' בפרשתן לימדנו את הדרך נלך בו בעבודת ה'‪ ,‬ורמזה בפסוק 'ויצא‬ ‫יעקב מבאר שבע' וגו'‪ ,‬וזלה"ק‪" :‬ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם‪ ,‬וכמו‬ ‫שהתחילו לומר בה רבותינו ז"ל (זוהר ח"א קמז ע"א) 'ויצא יעקב' היא הנפש בצאתה מעולם‬ ‫העליון‪ ,‬ונקרא יעקב על שם יצה"ר הכרוך בעקביו‪ ,‬ואומרו 'מבאר שבע'‪ ,‬מקום שממנו‬ ‫יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים‪ ,‬ו'שבע' ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש‬ ‫בצאתה שלא תעבור על דבר תורה (נדה ל ע"ב)‪ .‬ואומרו 'וילך חרנה'‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל‬ ‫(סנהדרין צא ע"ב) כי יצה"ר יכנס באדם בצאתו מרחם אמו דכתיב (בראשית ד ז) 'לפתח חטאת‬ ‫רובץ'‪.‬‬ ‫ואומרו 'ויפגע במקום'‪ ,‬כי צריך האדם להתפלל לה' שהוא מקומו של עולם (ב"ר סח‬ ‫ט) שלא יעזבנו בידו‪ .‬ואומרו 'וילן שם כי בא השמש'‪ ,‬שצריך להתנהג כן עד‬ ‫לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו‪ ,‬והוא אומרם ז"ל (אבות פ"ב מ"ה) אל תאמין בעצמך‬ ‫עד יום מותך"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫איך שייך להתפלל להנצל מהיצר הרי זה עבודת האדם‬ ‫והנה חידוש זה דצריך האדם להתפלל שיזכה לנצח את היצר מצאנו בדברי האור‬ ‫החיים הק' בכמה מקומות ובעוד ספה"ק‪ ,‬ומה גם שבנוסח התפילה שתקנו חז"ל‬ ‫מתפללים שננצל מהיצה"ר‪ .‬ולכאורה הוא דבר פלא‪ ,‬כי הרי זה תכלית האדם ועיקר‬ ‫התבונה‬ ‫פר' ויצא תשע"ד‬ ‫דולה‬ ‫ח‬ ‫תעודתו שבגינה בא לזה העולם כדי שילחם ביצרו הרע ויתגבר עליו‪ .‬ובאמת כבר הקשו‬ ‫כן בזוה"ק (ח"א נט ע"א) על הפסוק (תהלים פו יא) 'הוריני ה' דרכך יחד לבבי ליראה שמך'‪.‬‬ ‫ושם תירצו שלא על פי פשט כי אם בדרך פנימיות התורה‪ .‬ועדיין צריכים אנו לביאור‬ ‫הענין בפשוטו‪.‬‬ ‫התפלה להנצל מהיצר הוא הבחירה בטוב‬ ‫ואחד מן האופנים לבאר זאת‪ ,‬דהנה הקב"ה נתן לכל איש ישראל כח הבחירה‪,‬‬ ‫וכשאדם בוחר בטוב ורוצה לעשות את רצון ה' ומתפלל שיצילו ה' מיצרו הרע‪,‬‬ ‫הרי בזה גופא הוא בוחר בטוב‪ ,‬וכמו שביאר רבינו יונה בשערי תשובה (השער הג'‪ ,‬יז)‬ ‫שהפסוק (דברים ל יט) 'ובחרת בחיים' הוא מצוה בפני עצמה‪ ,‬ומונה זאת לאחד מן‬ ‫הדברים שתכלית בריאת האדם היא לעסוק בכך‪ .‬ועוד בטרם השלים האדם את‬ ‫המעשה העומד לפניו‪ ,‬הוא את עבודתו כבר עשה בתפילתו‪ ,‬ואף לפני שקיים את‬ ‫מצוותו‪ ,‬כבר קיים את מצות הבחירה בטוב‪ ,‬וכאשר בא לידי נסיון ומבקש מה' שינצל‬ ‫ממנו‪ ,‬אזי מביא לעצמו ברכה וממשיך עזר וסיוע שאכן יתגבר על יצרו‪.‬‬ ‫תפלה על יראת שמים נענית תמיד‬ ‫ולפי"ז אפשר לפרש הא דמתאמרא בשם החידושי הרי"ם על דברי הגמרא (ברכות‬ ‫ל"ג ע"ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"‪ .‬שבפשטות היינו שכל מקרי‬ ‫האדם ומאורעותיו הם רק בידי שמים ואינם תלויים ברצון האדם‪ ,‬חוץ מיראת שמים‬ ‫שזה בידו לבחור אם יהא ירא שמים‪ .‬והוא פירש להיפך‪ ,‬שכל מה שמתפלל האדם הוה‬ ‫בידי שמים אם לקבל תפילתו או לא‪ ,‬חוץ מיראת שמים‪ ,‬שאם מבקש על זה וודאי יענה‬ ‫מן השמים‪.‬‬ ‫וכעין זה איתא בגמרא (ברכות נ ע"ב) על הפסוק (תהלים פא יא) 'הרחב פיך ואמלאהו'‬ ‫"ההוא בדברי תורה כתיב"‪ .‬שבצרכי שמים כשיבקש מה' ודאי ימלא משאלתו‪.‬‬ ‫והענין צריך תלמוד‪ ,‬דאם קיבל היראת שמים במתנה מאת הקב"ה‪ ,‬אם כן איך ייחשב‬ ‫שהוא ירא מה'‪ ,‬הרי אם לא עזרו הקב"ה לא היה יכול לו‪ .‬ומוכח מכאן שענין‬ ‫הבקשה וההתעוררות על התגברות היצר זהו חלק הבחירה וזה עבודתנו‪.‬‬ ‫ט‬ ‫התבונה‬ ‫שיעור ליל שישי‬ ‫דולה‬ ‫וזה גם ביאור דברי האוה"ח הק' הנ"ל‪ ,‬דאכן 'ויפגע' הוא לשון תפילה‪ ,‬שתפקידנו‬ ‫המוטל עלינו בעת ניסיון הוא להתפלל ולהרבות ולהפציר בתפילה שיזכה לנצח‬ ‫את היצר‪ .‬וידוע מצדיקים גדולים שאף במדריגתם הרמה היו מתפללים על כך תמיד‪,‬‬ ‫וכמו שאומרים שהבעש"ט הק' זי"ע גם בעת יציאת נשמתו הק' שמעוהו שפיו ממלל‬ ‫תפלה ותחינה מה' וביקש 'אל תבואני רגל גאוה'‪.‬‬ ‫כח התורה וקרי"ש וזכירת יום המיתה להנצל מהיצה"ר‬ ‫והמשך הפסוקים בפרשתן מבאר האוה"ח הק' שמרמזים גם הם על הדרך להתגבר‬ ‫על מלחמת היצר‪' .‬ויקח מאבני המקום'‪ ,‬מרמז על התורה‪' .‬וישם מראשותיו'‪,‬‬ ‫על קריאת שמע‪' .‬וישכב במקום ההוא'‪ ,‬יזכיר לו יום המיתה‪ ,‬שכל אלו הזכירו חז"ל‬ ‫(ברכות ה ע"א) כדרכים לנצח את היצר הרע‪ .‬ואז יזכה ל'והנה ה' ניצב עליו'‪ ,‬לענף מענפי‬ ‫הנבואה‪ ,‬שיתגלה ה' אליו וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫תיכף כשעוזבים את פתח ביהמ"ד נפגשים עם עשו‬ ‫בספר בית יעקב להגה"ק רבי יעקב אהרן מזאלשין אב"ד אלכסנדר ג"כ דרש על‬ ‫פסוקים אלו מעין זה‪ ,‬שכאשר אדם יוצא מן התורה שנקראת 'באר' על שם‬ ‫שהיא באר מים חיים‪ ,‬מיד 'וילך חרנה'‪ ,‬מלשון חרון אף‪ ,‬שהוא היצה"ר שממתין עליו‬ ‫ע"ד 'לפתח חטאת רובץ' (בראשית ד ז)‪ ,‬כמאמר הידוע שכשיצא איש מפתח בית המדרש‬ ‫מיד חטאת שהוא היצה"ר‪ ,‬רובץ עליו‪.‬‬ ‫ובעניין זה אמר כ"ק אא"ז אדמו"ר זצ"ל על הפסוק בפרשת תולדות (כז ל) 'ויהי אך‬ ‫יצו א יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו'‪ ,‬שאיתא במדרש‬ ‫(ב"ר סו ה) שפתח ביתו של יצחק היה עם דלת שצירה באמצע רחבה‪ ,‬שכשיצא יעקב‬ ‫מצד אחד נכנס עשיו מצד שני‪ .‬שהרמז בדבר הוא שכשיעקב יוצא מיד נכנס עשיו‪ ,‬א‬ ‫מענטש האט נישט קיין 'פארווע' פלאץ‪.‬‬ ‫ודברי הבית יעקב נפלאים וצריכים ביאור‪ ,‬דהלא התורה ניתנה באופן של 'איש תחת‬ ‫גפנו ותחת תאנתו'‪ ,‬דהגם שהיו יחידי סגולה כרשב"י שעסקו בתורה כל היום‪,‬‬ ‫אבל התורה ניתנה גם לאנשים שעוסקים בפרנסה ויוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב‪,‬‬ ‫התבונה‬ ‫פר' ויצא תשע"ד‬ ‫דולה‬ ‫י‬ ‫וכמו שאמרו רז"ל (ברכות לה ע"ב) על הפסוק (דברים יא יד) 'ואספת דגנך' הנהג בהן מנהג‬ ‫דרך ארץ‪.‬‬ ‫ויתכן שכוונתו באמת כן הוא‪ ,‬שהיוצא לעסוק בפרנסתו צריך לידע שהיצר אורב לו‬ ‫ומצפה להכשילו‪ ,‬ויש הרבה מצבים שאפשר לראות בחוש דבר זה‪ ,‬שתיכף‬ ‫כשיוצאים מבית המדרש רובץ היצה"ר והניסיונות אורבים בכל עבר ופינה‪.‬‬ ‫בדורנו חובת ת"ת לבנו בשביל הצלת יהדותו‬ ‫ויש בנותן טעם להזכיר מה ששמעתי מאת הגה"ח ר' יוסף ציינווירט זצ"ל בביאור‬ ‫הגמרא (קידושין ל ע"ב) בענין חובת תלמוד תורה‪ ,‬שהוא ללמוד ובנו ללמוד הוא‬ ‫קודם לבנו שחייך קודמים‪ ,‬אלא אם כן בנו זריז וממולח שאז בנו קודם‪ ,‬וכן נפסק להלכה‬ ‫(יו"ד סימן רמה סעיף ב')‪ .‬וכהיום רואים שהמצב הוא שאנשים לווים מעות ומוציאים‬ ‫בהוצאה כדי שבניהם יוכלו ללמוד תורה‪ ,‬ולכאורה הרי מגיל שש והלאה אינו מחויב‬ ‫בכך והוא בגדר של 'עושה צדקות בכל עת' (עי' כתובות סה ע"ב)‪ ,‬ומדוע אין מקדימים את‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫וביאר שדברי הגמרא מיירי בימים כתיקונם‪ ,‬שגם אם הבן לא ילמד תורה מ"מ ילך‬ ‫בדרך התורה והיהדות ויגדל לאיש כשר‪ ,‬ועל זה נפסק שהוא קודם לבנו‪ .‬אבל‬ ‫כשזה נוגע לעיקרי היהדות לא נאמר שחובת תלמוד תורה של עצמו קודמת למצב‬ ‫היהדות של בנו‪ ,‬וכהיום המצב הוא שאם בנו לא ילמד תורה ויצא לשוק לבקש פרנסה‪,‬‬ ‫הרי כל ענין יהדותו מוטל בסכנה ח"ו‪ ,‬ולכן מחויב לבטל תורה ולדאוג לבנו לצורך‬ ‫יהדותו‪.‬‬ ‫עצה השוה לכל נפש – לבקש כל דבר קטן וגדול מה'‬ ‫והמשך דברי הבית יעקב הנ"ל הם‪ ,‬שהעצה היעוצה בעת התגברות היצר היא‪ ,‬לבקש‬ ‫ולחנן מאת הקב"ה שיעזרהו‪ .‬ומביא דבר נפלא ממורו הגה"ק מפשיסחא זי"ע‬ ‫[ולכאורה כוונתו ליהודי הק'] וז"ל‪" :‬עצה לכל בר ישראל‪ ,‬שלא יחסר לו מחסורו‬ ‫ולהיות תמיד דבוק בעבודתו יתברך‪ ,‬הוא‪ ,‬שירגיל תמיד עצמו להתפלל ולבקש‬ ‫יא‬ ‫התבונה‬ ‫שיעור ליל שישי‬ ‫דולה‬ ‫ממנו יתברך על כל דבר מקטן ועד גדול‪ ,‬ואל יחשוב אדם שצריך לזה התבודדות‬ ‫בטלית ותפילין‪ ,‬רק בכל מקום שעומד אז אפילו בשוק‪ ,‬יראה אם הוא מקום נקי‬ ‫כמו שכתוב 'והיה מחניך קדוש'‪ ,‬ויבקש מהשי"ת‪ ,‬ובוודאי ימלא שאלתו‪ ,‬שומע‬ ‫תפילת כל פה‪ ,‬ועל ידי זה יהיה תמיד דבוק בה'"‪ .‬וזה הכוונה 'ויפגע במקום' שבכל‬ ‫מקום שעומד שם‪ ,‬יתפלל‪ ,‬גם אם הוא במצב של 'לפתח חטאת רובץ'‪ ,‬יבקש מהשי"ת‬ ‫כל מה שצריך‪ ,‬והקב"ה יעזרהו‪ .‬וכדבריו שזהו ממש דביקות בה'‪ ,‬שבכל תהלוכותיו‬ ‫ומעשיו זוכר תמיד מהשי"ת‪ ,‬ואפשר להגיע לזה ע"י שמבקש כל מה‬ ‫שצריך מהשי"ת‪ ,‬ובכך יזכה להיות במצב של 'אשרי איש שלא ישכחך'‪.‬‬ ‫כל מה שקורה לו הוא רמז משמים‬ ‫ובענין זה מצינו במאור עינים בפרשתן יסוד גדול שהוא השלמה לדברי הבית יעקב‬ ‫הנ"ל‪ .‬בדברי הגמרא (ערכין טז ע"ב) "עד היכן תכלית יסורין‪ ,‬אפילו הכניס ידו‬ ‫לכיסו ורצה להוציא מטבע אחד ועלה בידו מטבע אחר"‪ .‬ומבאר שכל מה שעובר על‬ ‫האדם הרי זה בהשגחה פרטית‪ ,‬ויסורין תכליתם לעורר את האדם שיעשה את הישר‬ ‫בעיני ה'‪ ,‬ואם לא עלה בידו מה שרצה‪ ,‬אפילו אם זה דבר קטן‪ ,‬הרי שהקב"ה מרמז לו‬ ‫בזה שצריך לתקן ענין כלשהו‪ ,‬הגם שאינו יודע מה‪ ,‬וצריך להאמין שכל דבר אפילו קטן‬ ‫ביותר אפשר להתעורר מזה‪.‬‬ ‫ולענייננו נאמר בדברי הבית יעקב הנ"ל‪ ,‬שבכל מקום ומצב שנמצא בו‪ ,‬יתפלל לה'‪,‬‬ ‫שהרי אם יש לו טרדות או עת צרה ח"ו‪ ,‬מוכרח שיש לו שליחות מיוחדת‬ ‫מהקב"ה למצבו זה‪ ,‬ולכן יתפלל על זה ויפיל תחנתו לפני אביו שבשמים‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫יוכל להבין מה רצון הקב"ה ומה דורש מאתו כעת‪.‬‬ ‫יעקב אבינו לימד להתעקש בתפלה ולא להתייאש בשום מצב‬ ‫ובתורת אמת כתב ג"כ כעי"ז (ד"ה ויפגע‪ ,‬יט‪ ,).‬דמקשה על לשון הפסוק 'ויפגע במקום'‪,‬‬ ‫דהלא כל אדם היוצא ממקום אחד מגיע למקום אחר‪ ,‬ומאי רבותא‪ .‬ומיישב‬ ‫בהקדם ביאור מה שאמרו חז"ל (ב"ר סח ט) שהקב"ה נקרא 'המקום' על שם שהוא מקומו‬ ‫של עולם‪ ,‬ד'מקום' אינו מלשון היכן שנמצא הדבר‪ ,‬אלא גם קיומו של דבר נקרא בשם‬ ‫התבונה‬ ‫פר' ויצא תשע"ד‬ ‫דולה‬ ‫יב‬ ‫'מקום'‪ .‬ועל כן השי"ת שהוא המקיים ומחיה את העולם כולו‪ ,‬נקרא 'המקום' ב"ה‪.‬‬ ‫ובעת שיצא יעקב אבינו ע"ה מבאר שבע שהוא מקום מגורי יצחק ושם שרתה הקדושה‪,‬‬ ‫והיה נצרך ללכת לבית לבן מקור הטומאה‪ ,‬היה שרוי בצער גדול‪ ,‬אך התחזק במה‬ ‫ש'פגע' במקום‪ ,‬דהיינו שהתקשר והתדבק להשי"ת שהוא מקומו של עולם כנ"ל‪ .‬ואמר‬ ‫איני זז מהמקום ב"ה עד שישלח לי עזרו מקודש‪ .‬וכן הפירוש 'וילן שם'‪ ,‬כאדם האומר‬ ‫לחבירו איני זז מכאן ואלין אצלך עד שתמלא רצוני‪.‬‬ ‫ויעקב אבינו ע"ה שאב את כוחו בעת גלותו ממדת האמונה שהכל נסתבב מהשי"ת‬ ‫לטובה ועוד יתגלה טובתו בזה‪ ,‬וכלשונו‪" :‬מסיים הפסוק באיזה כח הפגיע‬ ‫יעקב אע"ה כנ"ל‪' ,‬כי בא השמש'‪ ,‬היינו כי ידע שבאמת כל החשכות שעובר עליו‬ ‫בגלות חרן הוא רק לפי שעה‪ ,‬והישועה עומדת מוכנת ועומדת להתגלות‪ ,‬ורק‬ ‫לעץ עתה הוא בבחינת הסתר טמיר ונעלם‪ ,‬כמו שקיעת החמה‪ ,‬אשר אף שלעין‬ ‫הרואה נדמה כאילו אין עוד שמש בעולם‪ ,‬ובאמת רק הלכה לה מכאן לפי שעה‪,‬‬ ‫ומוכנת ועומדת לחדש אורה כבראשונה‪ ,‬ובאור הבוקר תזרח השמש‪ ,‬כן הבין‬ ‫יעקב אבינו ע"ה שבחינת ההסתר הוא רק לפי שעה‪ ,‬כבחינת ביאת השמש‪ ,‬ולזה‬ ‫'ויפגע במקום' ‪ .‬ובדברינו אלו יובן גם דרשות חז"ל מפסוק ויפגע במקום‪ ,‬שהתקין‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬היינו שאין שום יאוש בעולם ח"ו‪ ,‬ואף בעת שנדמה כי ערבית‬ ‫וחשכות הוא ח"ו‪ ,‬הוא רק בבחינת הסתר לפי שעה‪ ,‬והשמש מוכנת ועומדת להאיר‬ ‫את היום‪ ,‬כן הישועה מוכנת ועומדת‪ ,‬ואין שום יאוש ח"ו בעולם"‪ .‬ומסיים דזהו ענין‬ ‫תפילת ערבית שתיקן יעקב אבינו ע"ה בעת גלותו‪ ,‬שבעת הערבית שנראה כהסתר‪,‬‬ ‫גם אז אומרים אמת ואמונה‪ ,‬עכתד"ה‪.‬‬ ‫וזה הכח הנחיל יעקב אבינו ע"ה לכל איש ישראל‪ ,‬שכשיש מצב שצריך לצאת ממקור‬ ‫הקדושה‪ ,‬כשיוצאים מבית ה' מבית הכנסת ובית המדרש לעסוק בעניני העולם‪,‬‬ ‫צריך להתפלל להשי"ת שיעזרהו בעת נסיונותיו‪ ,‬ובוודאי הקב"ה לא יעזבנו עד‬ ‫ההתגלות‪ .‬ובאמת כלל ישראל מאז שגלו הם במצב של 'ויצא יעקב מבאר שבע'‪ ,‬ונדרש‬ ‫מכל אחד לעמוד ולהתפלל ולהאמין באמונה שלימה שהגם 'כי בא השמש' ושורר‬ ‫יג‬ ‫התבונה‬ ‫שיעור ליל שישי‬ ‫דולה‬ ‫חושך ואפילה‪ ,‬אבל הישועה בא תבוא ולא להפסיק מלהאמין בזה ולהמתין ולצפות‬ ‫ולהתפלל להקב"ה שיאיר את עולמו‪.‬‬ ‫חילוקי מדרגות הקדושה‬ ‫בספה"ק ישנו יסוד גדול‪ ,‬ועל פיו פירש האגרא דכלה הפסוק בפרשתן‪ .‬דכתיב 'ויקץ‬ ‫יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי'‪ .‬ולכאורה קשה‬ ‫מה הפירוש 'ואנכי לא ידעתי'‪ ,‬דמשמע שהכל גלוי לו חוץ מדבר זה‪ .‬ומבאר באריכות‬ ‫בדרך רמז שלאחר התגלות ה' ליעקב נודע ליעקב אבינו שיש מקומות שיש בהם יותר‬ ‫השראת הקדושה וכמו שאנו יודעים ממקום ביהמ"ק שלא זזה שכינה משם וכדו'‪ ,‬והגם‬ ‫שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו מ"מ יש מקומות יותר מקודשים‪ ,‬אכן יש ה' במקום הזה‬ ‫דייקא‪.‬‬ ‫וכמו כן בתורה ומצוות יש ג"כ ענין זה‪ ,‬שהרי נצטווינו בתרי"ג מצוות וכולם מרועה‬ ‫אחד ניתנו‪ ,‬אבל רק אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו (מכות כד ע"א)‪ ,‬ומשה‬ ‫רבינו ע"ה מסר לנו רק תרי"א מצוות כמנין 'תורה'‪ ,‬והענין בב' מצוות אלו שהם שורש‬ ‫כל המצוות‪' ,‬אנכי' הוא שורש כל המצוות עשה‪ ,‬ו'לא יהיה לך' של כל מצוות לא‬ ‫תעשה‪ .‬ובדיבור 'אנכי' קבלו הכוחות לקיים כל המצוות עשה‪ ,‬ובדיבור של 'לא יהיה‬ ‫לך' קבלו הכוחות שלא לעבור על שום לא תעשה‪.‬‬ ‫מעשה מסירות נפשו של פייבוש‬ ‫ולעומת שאר המצוות ידוע הדבר שביותר מסרו בני ישראל נפשם על ענין האמונה‪.‬‬ ‫ומובא בתולדות יעקב יוסף (פרשת בא) ששמע שאמרה אשה אחת מק"ק‬ ‫מעז'יבוז' בלשון רוסיא‪ ,‬יפה בחרנו לנו את אלוקינו‪ ,‬אבל גם השי"ת יפה בחר בישראל‪,‬‬ ‫שהרי פייבוש איש קל ומקדש השי"ת‪ .‬והמעשה שם היה ביהודי אחד שהיה יתום‬ ‫מינקותו שנתגדל בין הגויים ולא י דע מאומה מיהדותו‪ ,‬וכשנתגדל שידלוהו חבריו‬ ‫שימיר דתו‪ ,‬ואמר להם שקודם יברר את ענין היהדות וטיבה‪ ,‬ואחר שהבין שוב לא‬ ‫רצה להמיר דתו ואיימו עליו שיהרגוהו ועדיין לא הסכים‪ ,‬ונהרג על קידוש ה'‪ .‬והוא‬ ‫התבונה‬ ‫פר' ויצא תשע"ד‬ ‫דולה‬ ‫יד‬ ‫היה איש קל ולא ידע כלום מיהדותו ומהענין של 'אפילו הוא נוטל את נפשך'‪ ,‬ועם כל‬ ‫זה היה בנפשו הדבר‪ .‬וגם בדורות האחרונים ממש מסרו אנשים נפשם על קידוש ה'‪,‬‬ ‫ואפילו משומדים וכופרים גמורים‪ ,‬כשהגיעו למצב שרצו להעבירם על דתם מסרו‬ ‫נפשם בשביל כבוד קונם וחפץ צורם‪.‬‬ ‫כשמרגיש שנוגעים בנקודת יהדותו מוסר נפשו‬ ‫וצריך להבין פשר הדבר מדוע מצינו מסירות נפש זו רק בעבודה זרה‪ .‬ובספר התניא‬ ‫מאריך לבאר‪ ,‬דאמרו חז"ל (סוטה ה ע"א) שאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה‬ ‫בו רוח שטות‪ ,‬והכוונה בזה שהיצר מפתה אותו שעבירה זו אינה חמורה כ"כ וגם אם‬ ‫יעבור עליו ישאר יהודי‪ ,‬וזוהי הרוח שטות‪ ,‬כי האמת שבכל דבר עבירה נכלל בזה ענין‬ ‫של 'לא יהיה לך'‪ ,‬שבהליכתו בשרירות לבו בעשיית העבירה‪ ,‬הוא מראה בזה שאינו‬ ‫ירא אלקים‪ .‬ובכל קיום מצוה יש גם הכרה באחדות ה' ד'אנכי'‪ ,‬כי מקיים המצוה כי כן‬ ‫ציוה המלך‪ ,‬והרי זה ממש קבלת עול מלכות שמים‪ .‬ואם אדם היה מתבונן בזה‪ ,‬וודאי‬ ‫שהיה יכול להתגבר על יצרו וצולח את כל הנסיונות והיה עולה בידו קיום כל המצוות‬ ‫עשה ושמירה מהלא תעשה‪.‬‬ ‫ובכמה מקומות בספר התניא האריך בדבר זה‪ ,‬דהרי כל ענין ספרו בא לבאר את מה‬ ‫שכתוב (דברים ל יד) 'כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו'‪ ,‬וכתב‬ ‫דכשיתבונן האדם בדבר זה הרי ממילא 'קרוב אליך'‪ ,‬כי לכל אחד יש בפנימיותו הסכמה‬ ‫למסור נפשו שלא לעבור על דת ח"ו‪ ,‬רק שצריך לחשב חשבונו של עולם שכל התרי"ג‬ ‫מצוות הם רצון ה'‪ ,‬והמקיימם מכיר בו ית' והמבטלם להיפך רח"ל‪ .‬וע"ז גופא יש את‬ ‫המניעה של הרוח שטות‪ ,‬אבל כשישים על ליבו מה טמון בכל מצוה ובכל עבירה‪,‬‬ ‫וודאי שיתגבר‪ .‬וק"ו הוא שמוסר את עצמו למיתה‪ ,‬כל שכן לדברים קלים ממיתה יוכל‬ ‫לעמוד בהם‪.‬‬ ‫ובהקדם הנ"ל פירש באגרא דכלה‪ ,‬שנתגלה ליעקב אבינו שאכן יש ה' במקום הזה‪,‬‬ ‫היינו שהגם שקדושת ה' והשראת שכינתו היא מלא כל הארץ‪ ,‬יש גם‬ ‫מקומות שקדושה יתירה שורה בהם‪ .‬ומה שאין ריבוי הקדושה בכל העולם הוא כי לא‬ ‫טו‬ ‫התבונה‬ ‫שיעור ליל שישי‬ ‫דולה‬ ‫יוכלו לסבול הקדושה העצומה‪ ,‬וע"כ נצרך שרק במקום מסוים תשרה השכינה בגילוי‬ ‫נפלא ומשם יושפע לכל העולם‪ .‬וממילא יובן כן גם במצוות‪ ,‬שיש מצוות כלליות של‬ ‫אנכי ולא יהיה לך שאותם שמענו מפי הגבורה וניתן בהם כח מיוחד למסור נפשנו‬ ‫עליהם‪ ,‬וכל שאר המצוות הם הפרט‪ ,‬וע"י שיתבונן האדם במצוות הכלליות‪ ,‬יקבל‬ ‫הכוחות מהכלל אל הפרט‪ .‬וזהו ו'אנכי' 'לא' ‪ -‬ידעתי‪ ,‬שנתגלה לו ענין ה'אנכי' ו'לא‬ ‫יהיה לך'‪ ,‬כיצד על ידם אפשר להתגבר על היצה"ר‪.‬‬ ‫עצה לעבודת ה' ע"י התבוננות שהיה מוכן למסי"נ‬ ‫הנה מכל האמור צריך ללמוד ולהסיק למעשה האיך הדברים שייכים וקרובים אליו‪,‬‬ ‫ובתניא בסיום הענין (פרק כה) כותב שבזה יקבל האדם כוחות ויראה שקרוב אליו‬ ‫הדבר לכבוש היצר‪ ,‬הן בבחינת 'סור מרע' אפילו מעבירה קלה של דברי סופרים שלא‬ ‫לעבור על רצונו ית' מאחר שנפרד בה מיחודו ואחדותו כמו בעבודה זרה ממש בשעת‬ ‫מעשה‪ ,‬הגם שיכול אח"כ לחזור בתשובה‪ .‬והן בבחינת 'ועשה טוב'‪ ,‬להתגבר כארי‬ ‫בגבורה ואומץ הלב נגד היצר המכביד את גופו ומפיל עליו עצלות מבחינת יסוד העפר‬ ‫שבנפש הבהמית מלהטריח את גופו בזריזות בכל מיני טורח ועבודת משא בעבודת ה'‬ ‫שיש בה טורח ועמל‪ ,‬כגון לעמול בתורה בעיון ובפה שלא יפסיק פומיא מגרסא [שהרי‬ ‫עיקר לימוד התורה הוא בפה וכדאיתא ע"ז הרבה בדברי חז"ל (כגון עירובין נ"ד ע"א)] ויש‬ ‫בזה טירחא‪ ,‬ובכלל לעמול בתורה עבודה קשה היא וכמאמר רז"ל (ע"ז ה ע"ב) לעולם‬ ‫ישים אדם על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי‪ ,‬וכן לתפילה בכוונה בכל כוחו‬ ‫ממש‪ .‬וכן בעבודת ה' שהוא בדבר שבממון כמו עבודת הצדקה וכיו"ב ממלחמות היצר‬ ‫ותחבולותיו לקרר נפש האדם שלא להפקיר ממונו ובריאות גופו‪ ,‬בכל אלו יהיה קרוב‬ ‫מאד אל האדם לעמוד נגד היצר ולכבשו כשישים אל ליבו שלנצח היצר בכל זה ויותר‬ ‫מזה ולעשות הפכו ממש קל מאד מיסורי מיתה ה"י‪ ,‬ויסורי מיתה ה"י היה מקבל‬ ‫באהבה וברצון‪ ,‬עכת"ד עי"ש‪.‬‬ ‫ענין מצות קרי"ש בוקר וערב‬ ‫ובזה מבאר ג"כ מה שמשה רבינו ע"ה עומד ומצווה על קריאת שמע פעמים באהבה‬ ‫בכל יום תמיד ושצריך לקבל על עצמו מסירות נפש‪ ,‬והרי הקב"ה הבטיח לבני‬ ‫התבונה‬ ‫פר' ויצא תשע"ד‬ ‫דולה‬ ‫טז‬ ‫ישראל שלא יצטרכו להלחם כלל באומות כמאמר הכתוב (דברים יא כה) 'פחדכם‬ ‫ומוראכם יתן ה'' וגו'‪ ,‬ורק בגלות נצרך למסי"נ‪ .‬אמנם להאמור יבואר‪ ,‬כי נצרך לזכור‬ ‫הענין של מסירות נפש כדי לידע מזה איך ללחום בכל דבר קטן‪ ,‬שיהיה קבוע בלבו‬ ‫תמיד ממש יומם ולילה ולא ימו ש מזכרונו כי בזה יוכל לעמוד נגד יצרו לנצחו תמיד‬ ‫בכל עת ובכל שעה‪ .‬שמכח 'בכל נפשך' ישאוב רב אונים ואמיץ כח ללחום בכל דבר‬ ‫הן בסור מרע והן בעשה טוב‪.‬‬ ‫והקב"ה יעזרנו שנזכה שיתמלאו משאלות ליבנו ותפילותינו שנוכל לעמוד בנסיונות‬ ‫היצר עם הכוחות שירשנו מיעקב אבינו ע"ה‪ ,‬ושכל אחד יוכל להתחזק בגלות‬ ‫בכח האבות הקדושים אכי"ר‪.‬‬