רזא יקירא · Ruzah Yekirah — ויצא (2026-11-16)

גיליון תקצ"ב
י"א כסלו תשפ״ז
רעווא דרעווין
מה שלמעלה בשמי מעל ,רק הרקיע בס״ד ויהי כאשר ראה יעקב את רחל וגו’.
מפריד ביניהם ומסתיר את הגילוי עד הנה בפרשה זו גנוזים שורשי כללות
שלתחתונים נראים כנפרדים ממנו ית’ ולכן ישראל ,שבו נשא יעקב האמהות הקדושות
הם בוכים שחפצים להיות קמיה מלכא ,רק והעמיד את שבטי י”ה ,ובספרים הקדושים
בעת היחוד השלם אז רואים שמלכתחילה נכתבו רמזים לאין חקר במשך הדורות על
לא היה כאן הסתר רק אחיזת עיניים. סודות פרשה זו ,ובכללות כולם הם
הנה הבכיה הזאת של המים התחתונים דברי ה”אוהב ישראל”" ,תוכחת מוסר
התעוררה בעת שבא יעקב אבינו לייחד גדול יוכל כל איש ישראלי ליקח
היחוד השלם בחינת יעקב ורחל ,לכן לעצמו מזאת הפרשה ולפנות מחשבתו
כשפגש יעקב ברחל בבאר המים “וישא מהבלי הזמן המדומה ולדבק באהבת
את קולו ויבך” ,בכיית המים התחתונים הש"י בהוב"ש ולעבדו בתורה ובתפלה
המשתוקקים אל היחוד. ובמעשים טובים בשכל אמת וזך ,ועיקר
זהו הלימוד הנוגע לנו מפרשה שכל מעשי האדם היינו הילוך ,דיבור,
זו ,כדברי האפטא רב ללכת בעקבות ויצא וכדומה, שמיעה ,ראיה ,שכיבה ,וקימה
האבות שכל מעשיהם הגשמיים היו בכל דבר יהא מעוטף בתוכו שכל אמת
מקשה אחת של תורה וקדושה ויחודים עליונים. מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ וזך לעבודת הש"י בלי שום סיג ופסולת ח"ו .וצא
ומצינו ב"חובות הלבבות" (שער היחוד פ"י) שנשאל רבי יצחק משה ארלנגר שליט״א ולמד מאבותינו הק' ולך בעקבותיהם ,פקח עיניך
החסיד היכן הוא הבורא ,והשיב “בציפייה” ,שבמקום וראה איך ממעשה גשמית של אבותינו הק' נארג
שיש ציפייה ותשוקה אל הבורא ,שם הוא כביכול שורה ,וע”ז אמרה תורה כי מבאר יעקב הליכת לנו ונעשה מהם תורה הקדושה ,ואיך התורה מספרת
לא בשמים היא ולא מעבר הים היא ,רק בפיך ובלבבך ,שאין צריכים לשנות שבע ובאיזה מקום ישן והדיבורים שדיבר עם רחל בת זוגו ואיך שנשק אותה
שום מעשה מהנהגות העולם הצריכים לכל אחד מצד חומר הגוף ,רק פעולה ואיך שהיה רועה את צאן לבן ותחבולותיו שעשה המקלות וכיוצא באלו ,הלא
אחת בלבד ,להכניס בו את פיך ולבבך ,להכניס שם תשוקה אל הבורא מזה מוכח שכל מעשיהם מקטן ועד גדול היה הכל רק בהשכל ודיעה מיושבת
וממילא יימצא שם הבורא וכל ענייני הגשמיות כמו אכילה שתיה הילוך וכו’ בחכמת אלהות ,והיאך רמזו בכל עניניהם לדברים עליונים נפלאים ונוראים"
ייהפכו למדרגות רוחניות הכי נעלות ,ועל אחת כמה וכמה כשאדם זוכה מנשיקות איתא בזוהר הקדוש שיר השירים (זוה"ח ס"ד ע"א) “ישקני
להקים בית נאמן בישראל ,לומדים מפרשה זו איך בכוונה נכונה מהפכים כל פיהו כי טובים דודיך מיין ,הא הכא שבעה תיבין ,לקביל ז' דרגיל דעלה,
המעשים ליחודים עליונים עצומים ,וכמאמר הזוה”ק (תיקו”ז דף כ”ב ע”ב) ולקבלייהו ז' הנערות הראויות לתת לה ,דקא מקשטי לה ,לאעלא לה לגבי
“לעשות את השבת לדרתם” אל תקרי לדרתם אלא לדירתם“ ,זכאה מאן מלכא" ,אשר ז' נערות אלו המה מלאכי המרכבה המעטרין לשכינה למעלה,
דמתקן לה דירה נאה בלביה ,וכלים נאים באיברים דיליה” ,שזו תכלית ירידת והמשיך שם בזוה”ק שכנגד ז’ נשיקין אלו יש ז’ תיבות בפסוק וישק יעקב
הנשמה להאי עלמא לגלות אלוקותו יתברך שמו בתוך חומר הארץ ,ולהשיב לרחל“ ,וכן נשיקין דיעקב ,בז' תיבין כליל נשיקוי ,דכתיב ,וישק יעקב לרחל
את המים התחתונים בוכים אל קמיה מלכא ע”י בקיעת הרקיע המסתיר. וישא את קולו ויבך ,בכיה דחדוה דרחימו" .ומאחר שבידינו ציווי האפטא
וזהו שאיתא ב”מגלה עמוקות” על “ויצא יעקב מבאר שבע” ,ויצ”א ר”ת רב ללמוד מאבותינו הקדושים וללכת בעקבותיהם ,צריכים להתבונן בסוד
ו’ירא י’עקב צ’ורת א’לף ,כי הו’ שבאות א’ נדרש בזוה”ק שהוא הרקיע המבדיל מאמר הזוהר הקדוש הזה איך מייחוד הנורא של וישק יעקב לרחל נעשה
בין המים העליונים היא הי’ העליונה שעל גבי הא’ ,למים התחתונים היא הי’ תורה ונעשו ממנו ישקנו מנשיקות פיהו שנאמר על קבלת התורה.
התחתונה ,ויעקב אבינו ברדתו לחרן לישא אשה ראה לפני עיניו צורת א’, השירים, והנה החיבור הכי קדוש של שלמה המלך הוא הספר שיר
היינו סוד הרקיע המבדיל בין המים העליונים לתחתונים ,והיו כל מעשיו שאמרו עליו כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים ,ואת פתיחת
לכוונה זו לבקוע הרקיע ולגלות אורו ית’ בתחתונים ,ועי”ז זכה להעלות ספרו הקדוש הזה שחיבר בנבואה אחר שזכה להקים את בנין בית המקדש,
כל המדרגות הכי נמוכות בחינת רגלין אל מדרגה הכי עליונה הנקראת בני פתח בפסוק זה “ישקני מנשיקות פיו כי טובים דודיך מיין” ,בשיר הזה שבו
קדם ,כמ”ש המגיד הגדול זי”ע על פסוק “וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני הוא מגלה את נוראות אהבת הבורא לעמו ישראל ,ואת תשוקת אהבת כנסת
קדם” ,שעלה לבני קדם הוא אות א’ ראשית התגלות אור ה’ בעולם ,ושם ישראל אל הבורא.
פגש בלבן הוא הלובן העליון המתגלה בתוך בקיעת הא’“ ,ומן הבאר ההוא “כנסת ישראל” הוא כינוי לכללות שורשי ששים רבוא נשמות ישראל
ישקו העדרים” ,שע”י התחברות המים העליונים עם התחתונים נמשך השפע יחדיו ,שורשי הנשמות שמהם נחלקים לחלקי נשמות בלי סוף דור הולך
לעולם .אמנם יש הסתר אחד והוא “האבן הגדולה על פי הבאר” ,שלאדם ודור בא ,כולם חצובים מתחת כיסא הכבוד חלק מאור עליון מה שאין הפה
נראה לעיניים כאילו אבן גדולה ורקיע כעין הקרח הנורא חוצץ ומסתיר בין יכול לדבר .ובספרי קבלה מכונה כנסת ישראל בבחינת מלכות דמלכות
אור ה’ לבין המעשים בעולם התחתון הגשמי ,ולטעם זה אנו נקבצים יחדיו דאצי’ ,ועל זה מובא בזוהר הקדוש וכתבי האריז”ל על פסוק “למען יזמרך
בעידן רעוא דרעוין ,כי "לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן כבוד ולא ידום” ,שהשכינה הקדושה נקראת כבוד ונקראת גם כנסת ישראל,
מעל פי הבאר” ,כמו שאמרו צדיקים אשר בהתקבץ חברים מקשיבים יחדיו והיא מזמרת להקדוש ברוך הוא כל העת ללא הפסקה ,ומשתוקקת לבורא
יש בכח שני נפש אלוקית להכניע נפש בהמית אחת ,וככל שמתחברים עוד בשלהובין דרחימו מטי ולא מטי ,וגם הבורא יתברך כביכול משתוקק לעמו
יחדיו בקדושה בהתדבקות חברים ובהתגלות השכינה ,רואים כי לא אבן ישראל שהם תכלית הבריאה ,כמ”ש “אז מלפני ראשית” שישראל עלו
יש כאן ולא רקיע יש כאן ,רק גילוי אלוקות נורא מאד יש בכל הבריאה, במחשבה תחילה ,וכששני התשוקות האלו תשוקת הבורא כביכול ותשוקת
ורק התענוגים הגשמיים הם המונעים להשיג התענוג העליון וממילא נעשה עמו ישראל אליו מתחברים יחדיו ,נבנה מזה בית המקדש ,אשר לעתיד יהיה
כעיוור מגשש באפילה ,ובפרט בהמשכת נשמות קדושות יקרות לעולם בית המקדש של אש שירד מן השמים ,מאש התשוקות ,ולכן התגלה אז
הזה אשר מפתחות כל העולמות נמסרו לידי אנשים פשוטים“ ,וירא והנה השיר השירים הקדוש שהוא הגילוי של השיר הזה של תשוקת הבורא אל
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים עמו ותשוקת עמו אליו.
בו ,והנה ה’ ניצב עליו” ,שכל ענייני החומר ותענוגי העולם הם סולם מוצב זהו הסוד הטמון בפרשתן“ ,וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך”,
ארצה בתוך הארציות אשר תכליתו לעלות ולהגיע על ידו השמימה ,וזה ע”י הבכיה הזאת היא בכיית המים התחתונים שבוכים אנן בעינן למהוי קמיה
שזוכר בכל רגע כי הנה ה’ ניצב עליו ,וע”י ששוחט היצר ונס מפניו כמפני מלכא ,כי באמת שניהם אורו ית”ש ,גם מה שנמצא בבריאה התחתונה וגם
א
שם צדיק ממנו אחר אשר עושה בכל כוחו מה שיוכל לעשות. אש ,אז זוכה שמלאכי אלקים עולים ויורדים בו ממש ,שבמעשיו הפשוטים
הנה עצם זה שיכול לעזוב החטא ולשוב בתשובה על חטא ועוון ,הוא למטה ממשיך השכינה למטה ,וכאמרם ז”ל שהמלאכים בהביטם למטה לארץ
מושכל ראשון ופשוט ביותר ,כי אין דבר העומד נגד התשובה .ואולי החידוש ראו את צורת יעקב ,ובהביטם למעלה למרכבה ראו בו את צורת יעקב ,אף
כאן הוא שזוכה למדרגת צדיק ונקרא נוטר הברית ,אמנם עצם המציאות אנו כל מי שנשמה אלוקית בקרבו הוא מקום ראוי להיות מרכבה לשכינה,
שתשובתו מתקבלת ושיכול לשוב בתשובה הוא פשוט ומושכל ראשון והמפתחות לזה נמסרו ביד כל אחד ואחד ,וכנגד זה נלחם היצר בכל כוחו
מיסודות היהדות .והא דאיתא בזוה”ק שצריך תיובתא סגי ,היינו תשובה שלא לזכור מאלו המפתחות שבידינו.
גדולה לפגם זה ,פירושו שהמציאות הוא למי שנופל בחטא זה שנמשך אחריו המפתחות ביד כל איש ישראל לקבץ נדחי ישראל להשיב להעלותם עמו
ומתקרר ,וממילא אינו שב בתשובה ,אולם אין הכונה שאם ישוב בתשובה יחד אל הסולם העולה לשמים ,וחלילה יכול ברגע קטן עזבתיך להפיל נשמות
היא לא תתקבל חלילה ,והראיה מוכחת ב”ראשית חכמה” מנח שבנה תיבה ישאל ברדת שחת ר”ל ,וה’ ניצב עליו ובוחן כל מעשי האדם לראות לאיזה
מאה ועשרים שנה כדי שישובו בתשובה ,הרי שמועלת תשובה גם לזה. תכלית משתמש במפתחות האם לתענוגיו הגשמיים או להעלות התענוגים
בזוה”ק איתא דבשנת ת”ר מאלף השישי יתפתחון שערי חכמה ,ואמר אל הבורא למעלה ,ובדבר הזה מפיל היצר מורך בלבבות לאמר ,הלא יהודי
הקאצקע רבי שהכוונה לחכמות חיצוניות ,ובאמת החל אז העולם להתקדם פשוט אני ואין לי שייכות למדרגות ולעבודות נעלות ,וצריכים להשיב לו
ברכבת ובלעקטערי וכו’ ,אולם החידושי הרי”ם אמר שהכוונה להתגלות דרכי כלשונו חגור חרבך על ירך גיבור ,הלא חלק מכללות ישראל אני ,אבר מאברי
תשובה לפגמים אלו ,שתשובה הוא בבינה ,והפגם הזה פוגם בחכמה ,לכן השכינה כביכול ששלחני לכאן לחבר עליונים בתחתונים.
תשובה פשוטה אינה נוגעת עד למקום הפגם למעלה ,אולם כיון שיתפתחון מצינו בזוה”ק שיעקב אבינו ברדתו לחרן אל לבן הארמי נכנס לעמקי
שערי חכמה יהיה מקום גם לתשובה בחי’ בינה לכנוס לשם .וממילא מובן תהומות מקום משכן הקלי’ והס”מ ,וראה את כל כלי זינם וכל הכוחות שיש
שלימוד התורה ביגיעה גדולה מתקן הפגם בחכמה ,ואם אמרו חז”ל שהרהורי להם ללחום עם הקדושה ,וראה את מלאך המות מלא עיניים ,ואלו הראיות
עבירה קשין מעבירה ,הלא מידה טובה מרובה ,ובודאי הרהור קדוש והרהור האסורות העומדים בפרשת דרכים ומושכים העיניים ,ובזוה”ק (ח”א קמ”ח
תורה גדול מהעבירה עצמה ,ואם העבירה פוגמת בחכמה אזי הרהור תורה ע”א) הכתירו את הנמשך אחרי עיניו ל”שטיא סטי אבתרהא” ,שהוא שוטה
מתקן יותר ממה שפוגם. ששותה מאותו יין פתנים אכזר ,שלרגע נדמה לו שהוא להנאתו ,ורגע אח”כ
ומה שרואים בדורינו שהתגברו הנסיונות מאד בזה יותר מדורות הקודמים, עולה השטן ומקטרג עליו למעלה ואז שב לירד אליו בצורת מלאך מלא
הלא ידוע מהאפטא רב שאסור ליטול מדריגה לבד עד שנותנים מהשמים, עיניים ליטול נשמתו ממנו ,והוא סבור שממשיך את שחוק תענוגי עוה”ז
ולכאו’ איך נותנים לאדם מדרגה מן השמים ,וכי בהתגלות אליהו הנביא ,אלא אולם פתאום פוקח עיניו ורואה את מלאך המות וחרבו שלופה בידו ,כי יש
הפירוש הוא שמביאים לאדם נסיון קשה והוא מוכרח לעמוד בו ,כי אם לא יום לא”ל איום בו נמסרים כל תענוגי עוה”ז שבני אדם נמשכים אחריהם לדין,
כן יעבור על איסור תורה ,וכמו יוסף הצדיק שלא היה לו ברירה לא להיות ואז הופכים כל ראיות עיניו למלאך מלא עיניים נורא ואיום.
יוסף הצדיק כי היה מוכרח לעמוד בנסיון מצד ציווי התורה ,וכיון שעשה עפ”י אמנם בתוך רגע כמימרא אפשר להפך כל זאת ,בהיות שהאדם הוא סולם
תורה זכה למדרגת יוסף הצדיק .כך כל נסיון שבא לאדם הוא סולם המעלה מוצב ארצה ,יכול ברגע אחד להפך דרכו ולשוב לעלות למעלה ,בפרט בעת
לעלות במדרגה ,וככל שגדול הנסיון כך גדולה המדרגה שעולה על ידה, שיושבים חברים מקשיבים יחדיו בהתעוררות הנפשות יחדיו ובעת התגלות
וכאשר נופל לחטא ומתגבר ושב בתשובה ומתחזק אזי גם כן עולה במדרגה. הרצון העליון בעידן רעוא דרעוין ,יקח לעצמו לימוד מאבותינו הקדושים
הכלל בזה הוא שספרי חסידות מיועדים רק לשמח את הלב ולרומם ומעתה ילך בעקבותיהם ,ולא ליתן להאבן הגדולה על פי הבאר להשכיח מלבו
שליחותו בעולם .ובספרים הק’ אי’ דפי הבאר הוא פה האדם ,ואם נמצא בחרן
האדם לעבודה ,ואם לומד איזה קטע בספר שמפילו לעצבות וגורם רפיון
חלילה ,אזי בעומדו בתפילה לפני ה’ רואה פתאום כי אבן גדולה על פי הבאר
ידיים ,אזי אינו מיועד עבורו ולא לתכלית זה נכתב ,והוה כמגלה פנים
ואינו יכול להתפלל כי כל תיבה היוצאת מפיו נעשית מרכבה למחשבות
בתורה ...אמנם היצר עובד חזק מאד שגם דברי הספרים הקדושים המיועדים
זרות ,והעצה לזה הוא רק “יחד לב וגל אבן” ,שאין צריך כוחות עצומים לזה
לרומם הנפשות ולהגביה ההשגות יהפכו למטרה הפוכה ,כשמעלה בדעתו
רק ייחוד אחד תקוע בלבו“ ,בפיך ובלבבך לעשותו” ,אפילו במקום הכי נמוך
של אדם כי אכן כל אלו קיימים אולם היו רק אצל צדיקים ,ורק בזמנים
שנפל לשם“ ,גם כי אלך בגיא צלמות” ,גם שם נמצא פיו ולבבו ויכול להפכו
קדמונים ואילו בזמנינו אינו שייך וכו’ ,ובכך גוזר גניזה על הספרים הקדושים
ברגע אחד אל הבורא ,כי “אם אסק שמים שם אתה ,ואציעה שאול הנך”,
ועל ספרי החסידות ,ואדרבה עוד מגדיל את ערך קדושת הספר מאד מאד
אפילו אם שתה מחמת תנינים יינם והוא נמצא בשאול ,אם רק פותח עיניו
בעיני הלומד עד כדי כך שיסגור הספר ביראה גדולה וינשק להספר בכל לבו
להביט“ ,הנך” ,מוצא גם שם את הבורא ,ומייחד לבו וגל את האבן מעל פי
ויגנזנו בארון הספרים ,ועי”ז גונז את הספרים בגניזת עולם וכדי בזיון וקצף..
הבאר ושב ומתעלה .אמנם מי שקשה לו לעשות בעצמו יחד לב וגל אבן ,אז
כך איתא במאור ושמש פ’ ויחי ,שגילוי הבעש”ט הק’ שייך לכל אחד העצה להתאסף יחדיו וגללו את האבן יחד ,בעת שמקבלים עליהם עול תורה
ואחד ,וז”ל “דהנה הצדיק האמיתי הולך ממדריגה אל מדריגה בהשגות וכו’, ועול מלכות שמים בהתעוררות הלב אל הבורא ית’ ,ואיש את רעהו יעזורו
והנה איש הישראלי בהתקרבו אל העבודה זו תפילה שהיא גדולה מכל דבר כאשר סובב והולך עם חברים יראים לדבר ה’ ,והבא לטהר מסייעין אותו,
שבעולם וכו’ ,ובפרט בדורינו העיקר הזדככות לבוא לידע אלקותו ועבדות ועי”ז זוכה להשיב כל אשר חלקי הקדושה שנפלו על ידו בחזרה אל הקדושה
הש”י ,העיקר הוא התפילה ,מעת שבא הבעש”ט הקדוש זצוק”ל הציץ וזרח אל ראשו המגיע השמימה ,וממשיך אור ה’ בעולם בתשובתו שממשיך בתוך
אור התנוצצות קדושת התפילה בעולם אל כל מי שרוצה לגשת לעבודת ה’ מקום הנפילה ,ובזה מקרב הגאולה אשר תהיה לעתיד במהרה אז יתגלה
יתברך ,אבל צריך לזה לבוא לתפילה זכה שימוש חכמים הרבה ליגיעה יומם כבוד ה’ לעיני בשר ויהיה כבוד ה’ מלא את הארץ כמים לים מכסים בב”א..
ולילה” ,הרי שצריך להלך בגדולות ...ומאידך להתבונן איך נראית התפילה (רעוא דרעוין פרשת ויצא תשפ”ג)
שלנו ,ולזעוק אל השי”ת מעומק לבב לזכות להינצל מכל ההבלים שממלאים
הלב ומונעים מהתפילה האמיתית.
ובאמת גמ’ מפורשת היא (ברכות ל”ג ע”ב) “ודילמא מעיקרא לא כוון שיעורים בספר "סור מרע ועשה טוב"
דעתיה ולבסוף כוון דעתיה ,אמר ליה אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה
במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה” ופירש הבעש”ט הק’ שהריתחא דנפחא לשון הספה”ק “סור מרע ועשה טוב” :רביעית סור מרע ועשה טוב
הם המחשבות זרות שמכין בראשו ומוכרח להתאמץ להתגבר עליהם .והנה וכו’ דע לך אחי שעיקרן של דברים רחמנא ליבא בעי וכו’ ,אמנם אם ח"ו
באיזה פעם נלכד באיזה מעשה אשר לא יעשה אל יהיה נסוג אחור בשביל
פעמים רבות מתאוננים על מחשבות זרות וסבורים שהם חטאים ,והאמת שאינו זה לעזוב את קדושתו ולעזוב לימודו ודרכו והילוכו ,ע"ז נאמר "אל תבט
חטא אלא יסורים של ממש ,וע”ז אומרים “ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי”... אחריך" וכו' אמנם תעשה תשובה ותבקש רחמים מבעל הרחמים להתכפר
כי אלו יסורי הנפש שמבקש להתפלל וקשה לו ,ואסור לזה להיות כתריס בפני לך כרב טוב וסלחו ,ואמר (הרה"ק מלובלין זי"ע) אפילו בבוא דבר עבירה
השמחה ,כי השמחה הוא מידה שמוכרח להיות לאדם בכל מצב משום שעוז לידו מן פגם הברית ח"ו יעשה תשובה וידוי וחרטה באומץ הלב עד דקה,
וחדרה במקומו ,ומעצם היותו יהודי די לו כדי להיות בשמחה גדולה. ישבר ליבו בקרבו והקיש על דלתי הרחמים ,נקרא נוטר הברית ולא נאבד
עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א ,בא"י 02-580-5836בארה"ב 518-329-9733 רזא יקירא -מערכתrazaykira@gmail.com | ,052-7619658 :
ב
