gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עטרת שלום · Ateres Shulom — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ויצא‬ ‫י' כסלו תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תתל"ב‬ ‫וַ ֵ ּיצֵ א יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה‪ .‬וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַּב ָּמקוֹ ם וַ ָ ּילֶ ן ׁ ָשם ִּכי בָ א ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש וַ ִ ּי ַּקח ֵמ ַאבְ נֵ י‬ ‫ַה ָּמקוֹ ם וַ ָ ּישֶׂ ם ְמ ַר ֲא ׁש ָֹתיו וַ ִ ּי ׁ ְש ַּכב ַּב ָּמקוֹ ם ַהה ּוא )כח י‪-‬יא(‪.‬‬ ‫ע"י שדבק באותיות התורה היה לו עמידה‬ ‫את עצמו‪ ,‬שמעתי מפי מורי המגיד ממעזריטש ז"ל‪,‬‬ ‫הכתוב מדבר מכ"ב אותיות התורה‬ ‫ועל ידי זה וישכב במקום ההוא היה לו עמידה‬ ‫שצמצם עצמו בתוך האותיות התורה שבהם ברא‬ ‫איתא בתיקוני זוהר )לד‪ (.‬וישכב במקום ההוא‬ ‫איתנה ששוב לא יפול ממדריגתו‪ ,‬כי מי שהוא נופל‬ ‫העולם‪ ,‬ואמר שזה הפירוש שאמרו חז"ל )יומא ג‪(:‬‬ ‫באתר די"ש כ"ב אתוון דאורייתא שכיבת תמן‪ ,‬זכאה‬ ‫ח"ו ממדריגתו למוחין דקטנות‪ ,‬אז העצה היעוצה‬ ‫כביכו"ל ברוך הוא‪ .‬רוצה לומר על ידי כ"ב אתוון‬ ‫איהי פומא‪ ,‬דאורייתא דההיא שעתא שכיבת תמן‪,‬‬ ‫שידבק עצמו באותיות התורה ותפלה‪ ,‬ועי"ז יעלה‬ ‫יכו"ל הקדוש ברוך הוא להיות בזה העולם‪ .‬והצדיק‬ ‫עיי"ש‪ .‬וזהו ג"כ כוונת הכתוב ויקח מאבני המקום‬ ‫את האותיות שנפלו על ידו‪ ,‬ויחזור למדריגתו‪ .‬וכמו‬ ‫העוסק בתורה לשמה בקדושה‪ ,‬הוא ממשיך את‬ ‫מאותיות התורה הנקראים אבנים כידוע מספר יצירה‬ ‫שמבואר בספה"ק נוצר חסד מאא"ז רביה"ק רבי‬ ‫הבורא ברוך הוא ויתעלה בתוך האותיות של התורה‬ ‫)פ"ד מי"ב(‪.‬‬ ‫יצחק יהודה יחיאל מקאמרנא זצוק"ל וז"ל‪ :‬תכלית‬ ‫כמו בשעת הבריאה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אדם ותיקונו וחיות שלו‪ ,‬האותיות שמוציא מפיו‬ ‫ע"י וידוי מעלה הכ"ב אותיות התורה‬ ‫בתורה ותפלה‪ ,‬שיהיו באהבה ויראה וחיות ושמחה‪,‬‬ ‫כשיצא יעקב מבית יצחק היה לו ירידה‬ ‫והנה איתא בספרים הקדושים )ספר עשרה מאמרות‬ ‫ועל ידי האותיות מתהוה כל העולמות שפגם בהם‪,‬‬ ‫מאמר חקור הדין ח"א פ"ג(‪ ,‬שלכן אומרים הוידוי 'אשמנו‬ ‫ולפי זה אפשר לפרש הפסוק ויצא יעקב מבאר‬ ‫שכולם נבראו על ידי אותיות‪ ,‬אף שהוא בקטנות‬ ‫בגדנו' בדרך אלף בית‪ ,‬משום שבכל דבר יש אותיות‬ ‫שבע שהיה לו ירידה מפני שיצא מבית יצחק אביו‬ ‫אף על פי כן ידבק נפשו באותיות‪ ,‬ויוציאם בשפה‬ ‫התורה‪ ,‬וע"י שאדם חוטא ח"ו הוא מוריד האותיות‬ ‫ומבית שם ועבר‪ ,‬וכמו שפרש"י וישכב במקום ההוא‬ ‫ברורה כל מלה ומלה בכוונת הלב‪ ,‬ובגדלות יעלה גם‬ ‫מצד הקדושה‪ ,‬וע"י הוידוי שאומר בדרך הכ"ב‬ ‫לשון מיעוט‪ ,‬באותו מקום שכב‪ ,‬אבל י"ד שנים‬ ‫הקטנות‪ ,‬והוא השער ליכנוס על ידו לכל מדריגות‬ ‫אותיות הוא מעלה את כל האותיות לצד הקדושה‪.‬‬ ‫ששמש בבית עבר לא שכב בלילה‪ ,‬שהיה עוסק‬ ‫קדושות‪ ,‬כי האותיות סוד מלכות פה‪ ,‬ועל ידי אמירה‬ ‫בתורה‪ .‬ולזה וילך חרנה בחרון אף כמבואר בזוהר‬ ‫שלהם ומדבק נפשו בלב נכנע באותיות להחיות נפשו‪,‬‬ ‫בתפילה ולימוד צריך לכוון לעולמות נשמות ואלהות‬ ‫הקדוש )ח"א קמז‪ .(.‬ויפגע במקום וילן שם כי בא‬ ‫ומשתף עצמו עם כל בריה‪ ,‬הולך ממדריגה למדריגה‬ ‫ועוד איתא בסוף ספה"ק בן פורת יוסף שמביא‬ ‫השמש היינו שמקום הוא השכינה )זוה"ק ח"ג רכה‪,(:‬‬ ‫באהבה ויראה עד שיגיע להתפשטות הגשמיות‪ .‬אבל‬ ‫את האיגרת הידוע של מרן קוה"ק הבעל שם טוב‬ ‫שהיה לו ליעקב אבינו ירידה בהתדבקות לשכינה‬ ‫לא יבקש מדריגות ומוחין בגדלות בלתי שער הזה‪,‬‬ ‫הקדוש זלה"ה וזי"ע‪ ,‬ששלח לגיסו הגה"ק רבי‬ ‫בחינת שינה‪.‬‬ ‫שהוא ליכנוס כל חיותו בתוך האותיות מקודם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫גרשון מקיטוב זצוק"ל‪ ,‬וז"ל‪ :‬בעת תפלתך ולימודך‪,‬‬ ‫כראות יעקב זאת דבק באותיות התורה והתפילה‬ ‫וכל דיבור ודיבור‪ ,‬ומוצא שפתיך תכווין לייחד‬ ‫ע"י זה נפתחים שערי שמים להוריד השפעות‬ ‫שם‪ ,‬כי בכל אות ואות יש עולמות נשמות ואלהות‪,‬‬ ‫וזהו שאמר אח"כ יעקב אבינו מה נורא המקום הזה‬ ‫ולכן כשראה יעקב אבינו כל זה‪ ,‬ויקח מאבני‬ ‫ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים שראה‬ ‫המקום שדבק בעולמות נשמות אלהות שבאותיות‬ ‫מתקשרים ומתייחדים האותיות ונעשים תיבה‪,‬‬ ‫שהעצה הזאת טובה היא מאוד‪ ,‬כי עי"ז נפתחים‬ ‫התורה והתפילה‪ ,‬וישם מראשתיו היינו כמו‬ ‫ומתייחדים יחוד אמיתי באלהות‪ ,‬ותכלול נשמתך‬ ‫שערי שמים ויורד כל מיני השפעות טובות‪.‬‬ ‫שפרש"י‪ ,‬שהתחילו מריבות זו עם זו‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫עמהם בכל בחינה ובחינה מהנ"ל‪ ,‬ומתייחדים כל‬ ‫עלי יניח צדיק את ראשו‪ ,‬וזאת אומרת עלי יניח‪,‬‬ ‫העולמות כאחד ועולים‪ ,‬ונעשים שמחה ותענוג גדול‬ ‫ע"י שדבק באותיות הכין ביהמ"ק השלישי‬ ‫מיד עשאן הקב"ה אבן אחת‪ .‬והכוונה בזה כמאמר‬ ‫לאין שיעור‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ועל ידי זה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה‬ ‫מרן הבעל שם טוב הקדוש הנ"ל כי בכל אות ואות‬ ‫בית אלהים היינו והאבן הזאת שע"י שדבק עצמו‬ ‫יש עולמות נשמות ואלהות‪ ,‬ועולים ומתקשרים‬ ‫ע"י הלימוד ממשיכים את הבורא באותיות התורה‬ ‫באותיות התורה והתפילה העלאה כל הניצו"ק שהם‬ ‫ומתייחדים זה עם זה‪ ,‬ואחר כך מתקשרים‬ ‫ואיתא ג"כ בספה"ק נועם אלימלך )פרשת וירא(‬ ‫האותיות‪ ,‬ועי"ז יהיה בית אלהים עשה הכנה לבנין‬ ‫ומתייחדים האותיות ונעשים תיבה‪ ,‬ומתייחדים‬ ‫וז"ל‪ :‬דהנה כשעלה ברצונו יתברך לברוא את העולם‬ ‫בית המקדש השלישי המכוון כנגד יעקב אבינו בב"א‪.‬‬ ‫יחוד אמיתי באלהות‪ ,‬וזהו שנעשו אבן אחת‪ ,‬היינו‬ ‫להטיב לברואיו )ע"ח שער הכללים פ"א(‪ .‬צמצם הקדוש‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק‬ ‫שמכל האותיות נעשה תיבה אחת‪.‬‬ ‫ברוך הוא את עצמו )שם ש"א ענף ב(‪ .‬ולהיכן צמצם‬ ‫רצונו יתברך שמו אז שם י"ה ב"ה הנכלל בשם איש ואשה‬ ‫בחינת קטנות תלת כלול בתלת‪ ,‬ואח"כ ביציאת מצרים‬ ‫שורה עמהם‪ ,‬כי 'בי"ה ה' צור עולמים' )ישעיה כו ד( ואם‬ ‫נעשה קומה שלימה במוחין דגדלות‪.‬‬ ‫לאו ח"ו נשאר אש ואש כנודע‪ .‬על זה אמר הינוקא דלעיל‬ ‫ודע שכל זה מיירי רק כפי ערכינו‪ ,‬כמו שאנחנו עובדים‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע שבתחלה היה נכלל בשבע מדות‬ ‫להקב"ה עבודה תמה כך הוא למעלה כפי ערכנו לבד‪ ,‬אבל‬ ‫כנודע‪ ,‬היינו דכתיב 'על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק‬ ‫ח"ו לומר ששם בעולמות עליונים יש לתפוס איזה ישות‬ ‫באשתו' שעמה ג"כ נבנה בחינת שם הוי"ה כי כן דרכו של‬ ‫קטנות וגדלות ח"ו לומר כן‪ ,‬אלא כפי עבודתינו כך נתלבש‬ ‫כל בר ישראל להדביק בדוגמא דלעילא והבן‬ ‫הקב"ה לצרכינו כביכול‪ ,‬ואין צורך בזה להאריך כל כך‬ ‫וַ ֵ ּיצֵ א יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה )כח י(‬ ‫'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫כידוע לכל בר שכל דקדושה‪ ,‬לפי זה נמצא שאמר הינוקא‬ ‫דלעיל‪ ,‬היינו דכתיב 'על כן יעזוב' ר"ל שבתחלת בריאת‬ ‫ר"ל איתא בזהר פ' ויצא )קמח ע"ב( פתח חד בריה‬ ‫וַ ִ ּי ָירא וַ ּי ַ‬ ‫ֹאמר ַמה נּוֹ ָרא ַה ָּמקוֹ ם ַה ּזֶה וגו' )כח יז(‪.‬‬ ‫אדם בר ישראל‪ ,‬הוא עומד בקטנות תחת 'אביו ואמו'‬ ‫ואמר‪ ,‬ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה היינו דכתיב 'על כן‬ ‫ויונק מהם‪ ,‬ולפי שבר ישראל הוא ההולך בעבדות הבורא‬ ‫יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' )בראשית ב כד(‪.‬‬ ‫ויירא ויאמר כמבואר בדגל מחנה אפרים בסוף‪ .‬שמעתי‬ ‫ב"ה לכך הוא צריך לבוא למדריגת אביו ואמו כנודע‬ ‫כלומר ידוע הוא שכל בר ישראל צריך להדביק במדותיו‬ ‫ממורי זקני הוא הריב"ש טוב שאמר‪ .‬דא שווער איך אייך‪,‬‬ ‫מדברי הזהר )ח"א כז‪ (:‬א"ב וא"ם ב"ן וב"ת הוא שם הוי"ה‬ ‫של הקב"ה כדאמרו רז"ל )שבת קלג‪ (:‬מה הוא רחום אף‬ ‫שיש איש בעולם ששומע תורה מפי הקב"ה‪ ,‬לא מפי‬ ‫אתה תהא רחום וכו'‪ ,‬וה"ה כיוצא בו בכל שאר מדותיו‬ ‫ב"ה‪ ,‬לזה צריך בר ישראל כשנתגדל לבוא ג"כ למדריגות‬ ‫מלאך ולא מפי שרף‪ ,‬ואינו מאמין לעצמו שלא ידחה מאת‬ ‫של הקב"ה כביכול‪ ,‬היינו ידוע )פרי עץ חיים שער חג המצות‬ ‫שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬היינו שהוא יהיה אב ואשתו אם‪ ,‬ובן ובת‬ ‫הקב"ה ח"ו‪ ,‬כי בנקל יוכל לדחות בנוקבא דתהומא רבא‪.‬‬ ‫שיהיה להם‪ ,‬ויהיו כולם נרשמים בשם הוי"ה ב"ה‪ ,‬כנודע‬ ‫פ"ה(‪ ,‬והוא שיש למעלה בחינת מוחין דקטנות ומוחין‬ ‫'היכל הברכה' דף קפ‪ :‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫ג"כ מרז"ל )סוטה יז‪ .‬וברש"י שם( איש ואשה כשהם עושים‬ ‫דגדלות‪ ,‬כמו שהיה בעת גלות מצרים‪ ,‬שהיה כביכול‬ ‫כמו שהמשיל משל מרן אלקי קודש הקדשים ריב"ש‬ ‫כל ישראל‪ ,‬וכלל ישראל הוא טוב מאד‪ ,‬ובכללות זה של‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מלך אחד היה לו מנגן יפה‪ ,‬ועיקר מתיקות הניגון‬ ‫יו"ד מסתלקין המלאכים‪ ,‬שאינם יכולים להיכלל שם‪ ,‬ואין‬ ‫יוצא בהתאמצות המנגן בזריזות ובשמחה‪ ,‬וכן בכל פעם‬ ‫שם קטרוג‪ ,‬כי על אין אי אפשר שיהיה קטרוג‪ ,‬ובלבד בלב‬ ‫הביא לו אורחים חדשים‪ ,‬כדי שיהיה חדש גם אצלו וינגן‬ ‫אמת‪ ,‬ונתגלה הרצון של הכתר‪ ,‬ובונה ביהמ"ק של עתיד‪,‬‬ ‫במתיקות‪ ,‬עד שהמלך נטל את עיניו‪ ,‬חיזו דהאי עלמא‪,‬‬ ‫שקראו יעקב אין )זוהר ויחי ריט‪ ,(.‬ואינו נופל ממדריגתו‪.‬‬ ‫ואז כל רגע‪ ,‬חדש אצלו‪ ,‬בסוד התכללות באין עליון‪ ,‬יו"ד‬ ‫ולכן הקים יעקב מצבה אשר אסורה לבנים‪ ,‬כי לא‬ ‫וַ ַ ּי ׁ ְש ֵּכם יַ ֲעקֹב ַּבבּ ֶֹקר וַ ִ ּי ַּקח ֶאת ָה ֶאבֶ ן ֲא ׁ ֶשר שָׂ ם ְמ ַר ֲא ׁש ָֹתיו‬ ‫זעירא שחורה דלית לה עיינין‪ ,‬בביטול המציאות‪ ,‬וכן‬ ‫בנקל יבוא למדריגה זאת‪ ,‬וגם לפעמים לצורך הבירור‪,‬‬ ‫ֹאש ּה )כח יח(‪.‬‬ ‫וַ ָ ּישֶׂ ם א ָֹת ּה ַמ ֵ ּצבָ ה וַ ִ ּיצֹק ׁ ֶש ֶמן ַעל ר ׁ ָ‬ ‫השפע יורד אליו בהרחבה בלי עיכוב‪ ,‬כי אין מי שיעכב את‬ ‫צריך לבנות קומת השכינה בדרך 'ויגבה לבו בדרכי השם'‬ ‫ע"י אחדות ישראל באמת‪ ,‬בלב אמת מבלי נטות‬ ‫השפע‪ ,‬ויורד אליו בנחת ובהרחבה‪ ,‬ונחרב הבית על ידי‬ ‫)דברי הימים‪-‬ב יז ו(‪ ,‬וליפול למדריגתו לצורך בנין השכינה‬ ‫שירצה להיות במדריגה יותר‪ ,‬אלא הכל רצון הבורא‪,‬‬ ‫שנאת חנם )ירושלמי יומא א‪ .(.‬והתיקון‪ ,‬הוא אין‪ ,‬ואחדות‬ ‫לברר אבריה‪ ,‬אבל התכלית אחר דומיין קטרוגא בתורה‬ ‫שוה לכל ישראל‪ ,‬וכל אחד יותר טוב הרבה ממנו‪ .‬וזה‬ ‫עם כל ישראל‪ ,‬בלב שמח‪ ,‬ובאהבת אמת‪ ,‬וכל שיש לו‬ ‫ומנגחים כשורים‪ ,‬לצורך בנין ובירור‪ ,‬להעלות נפשו‬ ‫בעצמו‪ ,‬מדריגה גדולה‪ ,‬אלא שהוא עושה בלב אמת‬ ‫אחדות ישראל באמת‪ ,‬בונה ביהמ"ק‪ ,‬ומקרב הגאולה‪.‬‬ ‫למקום אין‪ ,‬אין ממש‪ ,‬ומעלה השכינה לייחדה באמת‪,‬‬ ‫תמים‪ ,‬וכשיהיה באמת‪ ,‬מסתלקין מעליו כל מארי דדינא‪,‬‬ ‫'נוצר חסד' אבות פ"ו מ"ב אחדות ו מרבינו יצחק אייזיק‬ ‫ולכן המצבה אסורה לבנים‪ ,‬לבנים דייקא‪ ,‬וצדיק אמת יכול‬ ‫והבית דין שלמעלה אין לו רשות עליו‪ ,‬ולא שום מלאך‪ ,‬הן‬ ‫מקאמרנא‬ ‫לבוא למדריגות אין בקביעות‪.‬‬ ‫טוב הן רע‪ ,‬כי נכלול בנקודות יו"ד שחורה זעירא הכולל‬ ‫עד שנשאר למעלה יה"ו ולמטה ה' אחרונה‪ ,‬כנודע מה‬ ‫היוצאת מאחורי ז"א קדישין‪ ,‬לכן נקרא בזוהר הקדוש‬ ‫שאמרו רז"ל שעיקר תשובה שלימה שיחזור ה' אחרונה‬ ‫להשכינה יעקב ע"כ‪.‬‬ ‫לאותיות יה"ו‪ ,‬עד שיהיה השם שלם‪ ,‬בסוד תשובה תש"ב‬ ‫נמצא לפי"ז שכאן מיירי מגלות השכינה הקדושה אחר‬ ‫ו"ה לגבי י"ה‪ ,‬ששם תרין רעין דלא מתפרשין‪ ,‬ועבור‬ ‫חורבן הבית‪ ,‬שיצאה השכינה מבהמ"ק להיות כביכול‬ ‫החטא ר"ל נפרדה ו"ה מי"ה‪ ,‬ולא נמצא היחוד בתו"מ‬ ‫בגלות עם בני ישראל הקדושים‪ ,‬וזהו ויצא יעקב שכינה‬ ‫כמו באו"א אלא לפרקים‪ ,‬וזהו ע"י תשובה שלימה תשב‬ ‫הקדושה‪ ,‬מבאר שבע שהוא ביהמ"ק הנקראת באר שבע‪,‬‬ ‫ו"ה תו"מ למדריגות או"א י"ה ב"ה‪ ,‬וזהו סוד 'ושבת עד ה'‬ ‫ר"ל שבזמן שביהמ"ק היה קיים אז היתה מלכות שמים‬ ‫אלהיך' )דברים ד ל( שיהיה כל השם שלם באחדות אחד‪,‬‬ ‫שכינה הקדושה נעשית מבחינת בו"ר בחינת בא"ר העולה‬ ‫וַ ֵ ּיצֵ א יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה )כח י(‬ ‫וכולם במדריגה אחת‪.‬‬ ‫הוי"ה אדנ"י הוי"ה אלקי"ם‪ ,‬והיא היתה שביעי אליו לז"א‬ ‫עוד אמר הינוקא דשם בזהר פ' ויצא )קמח ע"ב( ויצא‬ ‫וזהו שמלכות שמים השכינה הקדושה הולכת לחרנה‬ ‫קדישין שהוא ו' בחינת ששה קצוות מחס"ד עד יסו"ד‪,‬‬ ‫יעקב וגו' רמז לנו כד נפקו ישראל מבי מקדשא ואתגלי‬ ‫חר"ן ה'‪ ,‬היינו לבחינת חרון אף לה' והוא הגלות הגדול‬ ‫ומלכו"ת שמים שביעי אליו הכל כנודע‪.‬‬ ‫ביני עממיא‪ ,‬כד"א 'ויצא מן בת ציון כל הדרה' )איכה א ו(‬ ‫הזה‪ ,‬כדאי' )לק"ת איוב( החיצונים מתאוים כל כך להחטיא‬ ‫וזהו ויצא יעקב שכינה הקדושה מבחינת בא"ר שב"ע‬ ‫וכתיב 'גלתה יהודה מעוני' וגו' )שם פסוק ג( ע"כ‪ .‬כלומר‬ ‫את אדם בר ישראל‪ ,‬ולגרום חורבן ביהמ"ק להכעיס‬ ‫שהיה בה בזמן שביהמ"ק היה קיים‪ ,‬היינו שנכללת בז"ק‬ ‫איתא ברמב"ם )הלכות יסודי התורה פ"ז ה"ג( שכל ענין זה‬ ‫השכינה הקדושה ע"ש הטעם‪ ,‬לזה אמר הינוקא דלעיל‬ ‫דז"א קדישין‪ ,‬ואז ויצא משם וילך חרנה לבחינת חר"ן ה'‪,‬‬ ‫של יעקב וסלם שראה בחלום הכל מיירי מגלות ישראל‬ ‫ויצא יעקב וגו' רמז כד נפקו ישראל מבי מקדשא‪ ,‬ואתגלי‬ ‫שמלכות שמים היא ה' אחרונה שבשם הוי"ה ב"ה כנודע‪,‬‬ ‫ושעבוד שלהם בימי הגלות ע"ש‪.‬‬ ‫ביני עממיא כד"א 'ויצא מן בת ציון כל הדרה'‪.‬‬ ‫שעיקר חרון אף שהיה אחר חורבן ביהמ"ק‪ ,‬היה רק‬ ‫ואיתא )לק"ת תולדות( יעקב יעקב ב"פ זה אחר זה‪ ,‬שהם‬ ‫'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫לשכינה הקדושה ה' אחרונה שנפרדה משם הוי"ה ב"ה‪,‬‬ ‫נגד יעקב היוצא בפני ז"א קדישין‪ ,‬ויעקב הב' נגד רחל‬ ‫'וְ ִה ֵּנה ה' נִ ָ ּצב ָעלָ יו' וגוֹ '‪ָ .‬הכָ א ֲח ָמא יַ ֲעקֹב ִק ׁ ּש ּו ָרא דִּ ְמ ֵה ְימנ ּו ָתא ְּכ ַחד‪' ,‬נִ ָ ּצב ָעלָ יו'‪ּ ,‬וכְ ִתיב‬ ‫)מ"א כב מח( ' ּו ֶמלֶ ְך ֵאין ְּב ֶאדוֹ ם נִ ָ ּצב ֶמלֶ ְך'‪ֲ ,‬ח ָמא דְּ כָ ל דַּ ְר ִגּין ָקיְ ִימין ֻּכ ְּלה ּו ְּכ ַחד ַעל ַהה ּוא‬ ‫ס ּולָ ם‪ ,‬לְ ִא ְת ַק ּׁ ְש ָרא ֹּכלָ א ְּב ַחד ִק ׁ ְש ָרא‪ּ .‬ובְ גִ ין דְּ ִא ְתיְ ִהיב ַהה ּוא ֻס ָּלם ֵּבין ְּת ֵרין ִס ְט ִרין‪ֲ ,‬ה ָדא‬ ‫ה ּוא ִדכְ ִתיב ֲאנִ י ה' ֱאל ֵֹהי ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק וגוֹ '‪ִ .‬א ֵּלין ִא ּנ ּון ְּת ֵרין ִס ְט ִרין ְּביָ ִמינָ א‬ ‫ּושְׂ ָמאלָ א‪.‬‬ ‫ישא‪ ,‬יַ ִּמינָ א ּושְׂ ָמאלָ א‬ ‫דָּ בָ ר ַא ֵחר 'וְ ִה ֵּנה ה' נִ ָ ּצב ָעלָ יו'‪ֲ ,‬עלֵ ּיה ְדיַ ֲעקֹב‪ ,‬לְ ֶמ ֱהוֵ י כּ ָֹּלא ְר ִתיכָ א ַקדִּ ׁ ָ‬ ‫וְ יַ ֲעקֹב ְּבגַ ַ ּויְ ה ּו‪ְּ ,‬כנֶ ֶסת יִ שְׂ ָר ֵאל לְ ִא ְת ַק ּׁ ְש ָרא ֵּבינַ יְ ה ּו‪ֲ ,‬ה ָדא ה ּוא ִדכְ ִתיב ֲ'אנִ י ה' ֱאל ֵֹהי ַאבְ ָר ָהם‬ ‫ָאבִ ָיך וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ְ ,‬מנָ לָ ן ְדיַ ֲעקֹב ְּב ֶא ְמצָ ִע ָיתא ַמ ׁ ְש ַמע‪ ,‬דִּ כְ ִתיב ֱ'אל ֵֹהי ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך וֵ אל ֵֹהי‬ ‫יִ צְ ָחק'‪ ,‬וְ לָ א ְּכ ִתיב ֱ'אל ֵֹהי יִ צְ ָחק ָאבִ ָיך'‪ ,‬דְּ כֵ יוָ ן דְּ ִא ְת ַק ּׁ ַשר ֵּב ּיה ְּב ַאבְ ָר ָהם‪ִ ,‬א ׁ ְש ַּת ַּכח דְּ ִאיה ּו‬ ‫ישא‪,‬‬ ‫ְּב ֶא ְמצָ ִע ָיתא‪ּ ,‬ולְ בָ ַתר ָ'ה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ָּתה ׁשוֹ כֵ ב ָעלֶ ָיה'‪ָ ,‬הא כּ ָֹּלא ְר ִתיכָ א ָח ָדא ַקדִּ ׁ ָ‬ ‫מבאר את הפסוק 'והנה ה' נצב עליו' שיעקב אבינו ראה את‬ ‫וְ ָהכָ א ָח ָמא דְּ יֶ ֱהוֵ י ׁ ְשלִ ימ ּו דְּ ֲאבָ ָהן‪.‬‬ ‫היחוד הקדוש‬ ‫להי ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך'‪ ,‬דְּ כֵ יוָ ן דְּ ָא ַמר ַאבְ ָר ָהם ָאבִ יך‪ ,‬וַ דַּ אי ִאיה ּו ְּב ֶא ְמצָ ִע ָיתא‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ָּתא ֲחזֵי‪'ֱ ,‬א ֵ‬ ‫'וְ ִה ֵּנה ה' נִ ָ ּצב ָעלָ יו' וגוֹ '‪ָ .‬הכָ א ֲח ָמא יַ ֲעקֹב ִק ׁ ּשו ָּרא דִּ ְמ ֵה ְימנו ָּתא‬ ‫ְּכ ַחד בחלום הזה ראה יעקב שהיה אז יחוד הקדוש עם מלכות‬ ‫'וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ָ ,‬הכָ א ִא ְת ְר ִמיז דְּ ָק ׁ ִשיר לִ ְת ֵרין ִס ְט ִרין וְ ָא ִחיד לוֹ ן‪ָ ,‬ק ׁ ִשיר לְ ִס ְט ָרא ָחד‪ ,‬דִּ כְ ִתיב‬ ‫הנקראת מהימנותא‪ ,‬נקשרת אז עם ז"א קדישין‪' ,‬נִ ָ ּצב ָעלָ יו'‪,‬‬ ‫ַ'אבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך'‪ ,‬וְ ָק ׁ ִשיר לְ ִס ְט ָרא ָא ֳח ָרא‪ ,‬דִּ כְ ִתיב 'וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ּ ,‬תוֹ ֶס ֶפת וא''ו לְ גַ ֵּבי יִ צְ ָחק‪,‬‬ ‫וּכְ ִתיב 'ו ֶּמלֶ ְך ֵאין ְּב ֶאדוֹ ם נִ ָ ּצב ֶמלֶ ְך'‪ֲ ,‬ח ָמא דְּ כָ ל דַּ ְר ִגּין ָקיְ ִימין ֻּכ ְּלה ּו‬ ‫לְ ַא ֲחז ָָאה ְדיַ ֲעקֹב ָא ִחיד לִ ְת ֵרין ִס ְט ִרין‪.‬‬ ‫ְּכ ַחד לפי שבעת היחוד הקדוש כל החמשה מדות חגתנ"ה כולם‬ ‫ניכללין ביסוד צדיק‪ ,‬ובעת ההוא כולם נקראים בשם דרגין שהוא‬ ‫וְ ַעד דְּ יַ ֲעקֹב לָ א ִא ְתנָ ִסיב‪ ,‬לָ א ִא ְּת ָמר ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א יַ ִּתיר‪ ,‬וְ ִא ְּת ָמר ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א לְ ַמאן דְּ יָ ַדע‬ ‫יסוד צדיק‪ ,‬כי כולם מרויחים שם זה‪ ,‬כדאיתא בזהר )משפטים‬ ‫אוֹ ְרחוֹ י ְדאוֹ ַריְ ָיתא‪ .‬לְ בָ ַתר דְּ ִא ְתנָ ִסיב וְ אוֹ לִ יד‪ִ ,‬א ְּת ָמר לֵ ּיה ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א‪ֲ ,‬ה ָדא ה ּוא ִדכְ ִתיב‬ ‫קה‪ (.‬ע"ש‪ ,‬לזה שאז ראה יעקב כל הדרגין הנכללין ביסוד צדיק‪,‬‬ ‫להי יִ שְׂ ָר ֵאל'‪ֵ ,‬מ ָהכָ א אוֹ לִ ְיפנָ א‪ַ ,‬מאן דְּ לָ א‬ ‫)בראשית לג כ( 'וַ ַ ּי ֶ ּצב ׁ ָשם ִמז ְֵּב ַח וַ ִ ּי ְק ָרא לוֹ ֵאל ֱא ֵ‬ ‫כולם קיימין‪ ,‬בסוד הכנה של הקמת ברית‪ַ ,‬על ַההוּא סוּלָ ם שהוא‬ ‫יסודה דמלכות‪ ,‬לְ ִא ְת ַק ּׁ ְש ָרא ֹּכלָ א ְּב ַחד ִק ׁ ְש ָרא ידוע שיסוד נקרא‬ ‫ִא ׁ ְש ְּתלִ ים לְ ַת ָּתא‪ ,‬לָ א ִא ׁ ְש ְּתלִ ים לְ ֵעילָ א‪.‬‬ ‫קשר‪ ,‬לזה אמר שנתקשרו כאן ב' יסודות עד שנעשו כאחד מרוב‬ ‫ׁ ָשאנֵ י יַ ֲעקֹב‪ ,‬דְּ ִא ׁ ְש ְּתלִ ים לְ ֵעילָ א וְ ַת ָּתא‪ֲ ,‬אבָ ל לָ א ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א‪ ,‬וְ ִאי ֵת ָימא דְּ ִא ׁ ְש ְּתלִ ים ְּב ַה ִהיא‬ ‫התדבקות והתחברות כמו או"א ממש‪ ,‬וּבְ גִ ין דְּ ִא ְתיְ ִהיב ַההוּא‬ ‫ׁ ַש ְע ָּתא‪ ,‬לָ א‪ֶ ,‬א ָּלא ָח ָמא דְּ יִ ׁ ְש ְּתלִ ים לְ בָ ַתר ז ְִמנָ א‪ ,‬וְ ִאי ֵת ָימא ָהא ְּכ ִתיב‪' ,‬וְ ִה ֵּנה ָאנֹכִ י ִע ָּמ ְך‬ ‫ֻס ָּלם ֵּבין ְּת ֵרין ִס ְט ִרין הקב"ה נתן מלכותא קדישא ליעקב‪ ,‬שיש‬ ‫בו כוללת מאברהם קו החסד‪ ,‬ומיצחק קו הגבורה‪ ,‬ולא היה חסר‬ ‫ּו ׁ ְש ַמ ְר ִּת ָיך ְּבכָ ל ֲא ׁ ֶשר ֵּתלֵ ְך' )שם כח טו(‪ֶ ,‬א ָּלא‪ַ ,‬א ׁ ְש ָ ּגח ּו ָתא דְּ ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא ּונְ ִטיר ּו‬ ‫לה שום הכנה לצורך היחוד‪ ,‬כי יעקב מעורר למעלה התעוררות‬ ‫ִדילֵ ּיה‪ ,‬לָ א ִא ׁ ְש ְּתבִ יק ִמ ֵּנ ּיה דְּ יַ ֲעקֹב לְ ָעלְ ִמין‪ְּ ,‬בכָ ל ַמה דְּ ִאצְ ְט ִר ְיך לֵ ּיה ְּב ַהאי ַעלְ ָמא‪ֲ ,‬אבָ ל‬ ‫חו"ג‪ ,‬לזה נעשה אז היחוד‪ֲ ,‬ה ָדא הוּא ִדכְ ִתיב ֲאנִ י ה' ֱאל ֵֹהי ַאבְ ָר ָהם‬ ‫ָאבִ ָיך וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק וגוֹ '‪ִ .‬א ֵּלין ִא ּנוּן ְּת ֵרין ִס ְט ִרין ְּביָ ִמינָ א וּשְׂ ָמאלָ א כמו‬ ‫ְּב ַעלְ ָמא ִע ָּל ָאה ַעד דְּ ִא ׁ ְש ְּתלִ ים‪.‬‬ ‫שכתב הרב בעל 'אשמורת הבוקר' שזהו כוונתו כדאיתא בלק"ת‬ ‫)זוהר ויצא קנ‪(.‬‬ ‫)ריש פ' לך( ראוי להבין אם קודם מתן תורה היה היחוד בזו"נ‬ ‫בימי האבות או לא‪ ,‬אמנם במלת אברהם מרומז היחוד‪ ,‬כי יש‬ ‫בו אותיות אב"ר יסוד צדיק המתיחיד עם ם' מלכות‪ ,‬אמנם דע‬ ‫בשם אלקי ע"ש‪ֲ ,‬ה ָדא הוּא ִדכְ ִתיב 'וַ ַ ּי ֶ ּצב ׁ ָשם ִמז ְֵּב ַח וַ ִ ּי ְק ָרא לוֹ ֵאל‬ ‫כנסת ישראל לאתקשרא בינייהו‪ ,‬שעמידת מלכות הוא בקו‬ ‫כי קודם שבאו האבות לעולם הזה‪ ,‬לא היה שום יחוד בעולם‪,‬‬ ‫להי יִ שְׂ ָר ֵאל' מה דכתיב קודם 'והנה ה' נצב' כתיב הכא 'ויצב‬ ‫ֱא ֵ‬ ‫האמצעי תחת יסוד צדיק‪ֲ ,‬ה ָדא הוּא ִדכְ ִתיב ֲ'אנִ י ה' ֱאל ֵֹהי ַאבְ ָר ָהם‬ ‫אמנם כשבא אברהם היה נתעורר היחוד ע"י החסד של אברהם‬ ‫שם' הוא מלכות‪' ,‬מזבח' עולה א"ל הוי"ה ב"ה‪ ,‬שהוא ז"א‬ ‫ָאבִ ָיך וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ְ ,‬מנָ לָ ן ְדיַ ֲעקֹב ְּב ֶא ְמצָ ִע ָיתא ַמ ׁ ְש ַמע‪ ,‬דִּ כְ ִתיב ֱ'אל ֵֹהי‬ ‫לבד‪ ,‬שהוא מוח החכמה שם ע"ב העולה חסד לבד‪ ,‬וכן בימי‬ ‫קדישין‪ ,‬עבור זה 'ויקרא' הקב"ה 'לו' ליעקב‪' ,‬אל' שהקב"ה קרא‬ ‫ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ ,‬וְ לָ א ְּכ ִתיב ֱ'אל ֵֹהי יִ צְ ָחק ָאבִ ָיך' אני ה'‬ ‫יצחק מתעורר מוח הבינה לבד‪ ,‬ונעשה היחוד ע"י הגבורה הבא‬ ‫ליעקב בשם א"ל‪' ,‬אלקי ישראל' שהוא ז"א הנקרא ישראל‪,‬‬ ‫אלקי אברהם אביך הוא י'‪ ,‬ואלקי יצחק ו' של ואלקי הוא יעקב‪,‬‬ ‫מכח בינה לבד‪ ,‬אבל כשבא יעקב שהיה בו מטה שלימה והולדה‬ ‫ֵמ ָהכָ א אוֹ לִ ְיפנָ א‪ַ ,‬מאן דְּ לָ א ִא ׁ ְש ְּתלִ ים לְ ַת ָּתא‪ ,‬לָ א ִא ׁ ְש ְּתלִ ים לְ ֵעילָ א‪.‬‬ ‫כדאיתא בע"ח )שער דרושי הצלם פ"ב( ויצחק הוא ה' ראשונה‪,‬‬ ‫גמורה‪ ,‬והוא שבו ניכלל מחו"ג‪ ,‬וכן יעקב הוא שורש מוח הדעת‪,‬‬ ‫דְּ כֵ יוָ ן דְּ ִא ְת ַק ּׁ ַשר ֵּב ּיה ְּב ַאבְ ָר ָהם‪ִ ,‬א ׁ ְש ַּת ַּכח דְּ ִאיה ּו ְּב ֶא ְמצָ ִע ָיתא שהוא‬ ‫הרי נתעורר אז בימי יעקב כל שלשה מוחין חב"ד‪ ,‬ונעשה ע"י‬ ‫יעקב אבינו היה שלם לעילא ותתא‬ ‫ת"ת‪ ,‬וּלְ בָ ַתר כתיב ָ'ה ָא ֶרץ ה' אחרונה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ַא ָּתה ׁשוֹ כֵ ב ָעלֶ ָיה'‪ָ ,‬הא‬ ‫יעקב יחוד השלם ע"ש‪ ,‬לזה בגין דניתנה הסלם מלכות בין תרין‬ ‫כּ ָֹּלא ְר ִתיכָ א ָח ָדא ַקדִּ ׁ ָ‬ ‫ישא‪ ,‬וְ ָהכָ א ָח ָמא דְּ יֶ ֱהוֵ י ׁ ְשלִ ימ ּו דְּ ֲאבָ ָהן‪.‬‬ ‫סטרין‪ ,‬שהוא ו' זעירא יסוד צדיק של יעקב‪ ,‬שהוא גוף וברית‬ ‫ׁ ָשאנֵ י יַ ֲעקֹב‪ ,‬דְּ ִא ׁ ְש ְּתלִ ים לְ ֵעילָ א וְ ַת ָּתא יעקב אע"ה אפילו קודם‬ ‫שנשא אשה היה שלם למעלה ולמטה‪ ,‬בבחינת יחוד הקדוש‪,‬‬ ‫חשבינן לחד‪ ,‬העומדת ו' זו בין חו"ג‪ ,‬דכתיב 'אני הוי"ה' שהוא‬ ‫מרמז בפסוק שלימותו של יעקב אבינו‬ ‫יעקב ת"ת‪ ,‬הוא עומד בין 'אלקי אברהם אביך' קו ימין חסד‪,‬‬ ‫וכל זה לא היה אלא בכח הכוונה‪ ,‬וזהו שהיה לו מדריגה זו‬ ‫באתכסיא‪ֲ ,‬אבָ ל לָ א ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א ואח"כ כשנשא אשה הרי היה הכל‬ ‫להי ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך'‪ ,‬דְּ כֵ יוָ ן דְּ ָא ַמר ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך‪,‬‬ ‫ָּתא ֲח ֵזי‪'ֱ ,‬א ֵ‬ ‫'ואלקי יצחק' קו שמאל גבורה‪' ,‬הארץ' מלכות‪' ,‬אשר אתה שוכב‬ ‫באתגליא‪ ,‬וְ ִאי ֵת ָימא דְּ ִא ׁ ְש ְּתלִ ים ְּב ַה ִהיא ׁ ַש ְע ָּתא האיך יכול לומר‬ ‫וַ דַּ אי ִאיה ּו ְּב ֶא ְמצָ ִע ָיתא‪' ,‬וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ָ ,‬הכָ א ִא ְת ְר ִמיז דְּ ָק ׁ ִשיר‬ ‫עליה' ממש‪' ,‬לך אתננה ולזרעך' לעולם ועד‪.‬‬ ‫שיעקב אשתלים למעלה ולמטה קודם שנשא אשה‪ ,‬לָ א אלא‬ ‫לִ ְת ֵרין ִס ְט ִרין וְ ָא ִחיד לוֹ ן כי הוא ת"ת הכולל שניהם‪ָ ,‬ק ׁ ִשיר‬ ‫ודאי כמו שכתבתי שהיה לו בכח כוונתו הקדוש‪ֶ ,‬א ָּלא ָח ָמא יעקב‬ ‫לְ ִס ְט ָרא ָחד‪ ,‬דִּ כְ ִתיב ַ'אבְ ָר ָהם ָאבִ ָיך'‪ ,‬וְ ָק ׁ ִשיר לְ ִס ְט ָרא ָא ֳח ָרא‪,‬‬ ‫מפרש פירוש נוסף ש'עליו' היינו על יעקב‪ ,‬וזכה לראות שהוא‬ ‫ראה‪ ,‬דְּ יִ ׁ ְש ְּתלִ ים לְ בָ ַתר ז ְִמנָ א מה שראה יעקב שיש בו בכח לייחד‬ ‫דִּ כְ ִתיב 'וֵ אל ֵֹהי יִ צְ ָחק'‪ּ ,‬תוֹ ֶס ֶפת וא''ו לְ גַ ֵּבי יִ צְ ָחק‪ ,‬לְ ַא ֲח ָז ָאה ְדיַ ֲעקֹב‬ ‫מרכבה דאצילות‪ ,‬ושלם שבאבות‬ ‫יחודים קדושים‪ ,‬מזה הבין שאח"כ יבא לפועל ממש‪ ,‬וְ ִאי ֵת ָימא‬ ‫ָא ִחיד לִ ְת ֵרין ִס ְט ִרין‪.‬‬ ‫דָּ בָ ר ַא ֵחר 'וְ ִה ֵּנה ה' נִ ָ ּצב ָעלָ יו'‪ֲ ,‬עלֵ ּיה ְדיַ ֲעקֹב ה' נצב על יעקב‬ ‫ָהא ְּכ ִתיב‪' ,‬וְ ִה ֵּנה ָאנֹכִ י ִע ָּמ ְך ו ׁ ְּש ַמ ְר ִּת ָיך ְּבכָ ל ֲא ׁ ֶשר ֵּתלֵ ְך' 'אנכי' הוא‬ ‫ישא‬‫ממש שהוא ת"ת‪ ,‬שבו שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬לְ ֶמ ֱהוֵ י כּ ָֹּלא ְר ִתיכָ א ַקדִּ ׁ ָ‬ ‫השכינה הקדושה‪ ,‬מסוד נוטריקין א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית‪,‬‬ ‫קודם שיעקב נשא לא היה שלם‪ ,‬ולכן לא נקרא עליו שם ה'‬ ‫ששם הוי"ה ב"ה הוא מרכבה דאצילות‪ ,‬יַ ִּמינָ א וּשְׂ ָמאלָ א וְ יַ ֲעקֹב‬ ‫והיא תהיה 'עמך' הרי נראה לכאורה שהיה מייחד יחודים בפועל‬ ‫בגלוי רק ברמז‪ ,‬ולאחר שנשא נקרא עליו שם ה' בפירוש‬ ‫ְּבגַ ַ ּויְ הוּ‪ְּ ,‬כנֶ ֶסת יִ שְׂ ָר ֵאל לְ ִא ְת ַק ּׁ ְש ָרא ֵּבינַ יְ ה ּו ימינא ושמאלא הוא‬ ‫ג"כ‪ ,‬אם כן הרי לא היה אז נשא אשה‪ ,‬על זה השיב שפסוק זה לא‬ ‫וְ ַעד דְּ יַ ֲעקֹב לָ א ִא ְתנָ ִסיב‪ ,‬לָ א ִא ְּת ָמר ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א יַ ִּתיר‪ ,‬וְ ִא ְּת ָמר‬ ‫שם י"ה ב"ה‪ ,‬ויעקב הוא ו'‪ ,‬וכנסת ישראל הוא ה' אחרונה‪ ,‬הרי‬ ‫מיירי‪ֶ ,‬א ָּלא שיהיה לו‪ַ ,‬א ׁ ְש ָ ּגחו ָּתא דְּ קו ְּד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּא וּנְ ִטיר ּו ִדילֵ ּיה‪,‬‬ ‫ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א לְ ַמאן דְּ יָ ַדע אוֹ ְרחוֹ י ְדאוֹ ַריְ ָיתא‪ .‬לְ בָ ַתר דְּ ִא ְתנָ ִסיב וְ אוֹ לִ יד‪,‬‬ ‫כלא רתיכא מרכבה קדישא שהוא שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬והטעם כי‬ ‫לָ א ִא ׁ ְש ְּתבִ יק ִמ ֵּנ ּיה דְּ יַ ֲעקֹב לְ ָעלְ ִמין‪ְּ ,‬בכָ ל ַמה דְּ ִאצְ ְט ִר ְיך לֵ ּיה ְּב ַהאי‬ ‫ִא ְּת ָמר לֵ ּיה ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א והרב הקדוש בעל 'זהרי חמה' כתב‪,‬‬ ‫ימינא ושמאלא הם של אברהם ויצחק‪ ,‬אברהם י' אבא עלאה‬ ‫ַעלְ ָמא שהקב"ה משגיח עליו בעולם הזה על כל מה שהוא צריך‪,‬‬ ‫באתגלייא יתיר‪ ,‬שלא הזכיר הקב"ה על יעקב בשם אלקי כמו‬ ‫אב המון גוים‪ ,‬ויצחק הוא ה' ראשונה שמשרשו דינין מתערין‬ ‫ֲאבָ ל ְּב ַעלְ ָמא ִע ָּל ָאה ַעד דְּ ִא ׁ ְש ְּתלִ ים שנשא אשה‪ ,‬ואז גרם למעלה‬ ‫שהזכיר על אברהם ויצחק‪ ,‬כי לא זכה עדיין‪ ,‬אלא אח"כ כשנשא‬ ‫ממנו‪ ,‬ועם יעקב הרי יה"ו‪ ,‬וכשמקשר יעקב עם כנסת ישראל‬ ‫ג"כ בפועל ממש יחודים קדושים‪.‬‬ ‫אשה כתיב ויקרא לו אל אלקי ישראל‪ ,‬הרי שזכה אז לקרוא לו‬ ‫ה' אחרונה‪ ,‬הרי כל המרכבה קדישא דאצילות‪ ,‬וזה שאמר על‬ ‫הרה"ק רבי אברהם דוב בער בן רבי דוד מאווריטש זצ"ל‬ ‫בעל ה'בת עין' י"ב כסליו תר"א‬ ‫גם כן למען צרכים הגשמים בעיר‪ ,‬והיה ראש‬ ‫והטביע חותמו בשערי העיר‪ ,‬לערך שנת תקפ"ה‬ ‫תולדותיו‬ ‫המדברים בכל מקום‪ ,‬למען טובת אנשי העיר‪,‬‬ ‫נתקבל לרב ואב"ד העיר הגדולה זיטאמיר וגם‬ ‫לערך שנת תק"כ נולד רבי אברהם דוב בער‬ ‫ושלח מכתבים מהכא להתם ושלוחא דרבנן‪,‬‬ ‫שם המשיך את מפעליו הכבירים‪ ,‬אך נפשו‬ ‫לאביו הגאון הצדיק רבי דוד זצ"ל מגיד מישרים‬ ‫למען החזקת אנשי העיר וחכמיה וגדולי התורה‬ ‫ורצונו ולבו היה כבר בארץ הקודש‪ ,‬ולאחר‬ ‫דק"ק חעמלעניק‪ ,‬בבית אביו הגדול עלה ונתעלה‬ ‫שבה‪ ,‬כן הציל את יושבי העיר מרדיפות הגויים‬ ‫חמשת שנות רבנות שם‪ ,‬עזב את אדמת חוץ‬ ‫במעלות רמות‪ ,‬ותהילתו יצאה בשער בת רבים‬ ‫הערבים הרוצחים ימ"ש‪ ,‬שבכל פעם ופעם גזרו‬ ‫לארץ וישם לדרך פעמיו אל ארץ הקודש‪.‬‬ ‫לחריף ומפולפל‪ ,‬בהגיעו לפרקו התחתן עם בת‬ ‫גזירות רעות‪ ,‬והוא עמד כצור חלמיש נגדם‪,‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי נתן נטע בן הגאון רבי יוסף‬ ‫להסיר חרון אפם‪.‬‬ ‫ארץ הקודש‬ ‫זצ"ל אב"ד דק"ק אווריטש תלמיד חבר ידיד ורע‬ ‫ביום כ"ד טבת תקצ"ז ותגעש ותרעד הארץ‪,‬‬ ‫כל ימיו היה רבי אברהם דוב בער משתפך‬ ‫להרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל זצ"ל בעל‬ ‫שוד ושבר קרה לאנשי העיר צפת‪ ,‬בעלות‬ ‫המאור עינים ולהרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בערגה לזכות ולחונן עפר ארץ הקודש ודור‬ ‫המנחה לעת יינטו צללי ערב‪ ,‬נהפכו עמודי‬ ‫בתוכה‪ ,‬ואכן בשנת תק"צ שם לדרך פעמיו‬ ‫זצ"ל בעל התניא‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬ותרעד הארץ וכל העיר נהפכה לתל‬ ‫בדרכו לארץ הקודש‪ ,‬תיאור פרידתו מאנשי‬ ‫אבנים על יושביה‪ ,‬אנשים נשים וטף לאין מספר‬ ‫העיר זיטאמיר בתואר בהקדמת בן אחיו על‬ ‫רבותיו‬ ‫נהרגו ונטמנו בתוך החרבות‪ ,‬רבי אברהם דוב‬ ‫משחר נעוריו דבוק היה רבי אברהם דוב בער ספרו בת עין‪ ,‬וז"ל והנה דודי אדמו"ר הקדוש‬ ‫בער שעמד באותה העת בבית מדרשו לאחר‬ ‫בצל רועי החסידות ומעתיקי השמועה‪ ,‬תורת ז"ל‪ ,‬קודם נסיעתו מפה מחו"ל‪ ,‬שאל אותו‬ ‫תפילת מנחה‪ ,‬וראה שאנשי בית המדרשים נסים‬ ‫רבינו אור שבעת הימים רבי ישראל בעל שם טוב ידידי רבי משולם זוסמאן במעמד המקורבים‬ ‫החוצה‪ ,‬קרא עליהם והזהיר אותם שיעמדו על‬ ‫זיע"א‪ ,‬בהיותו סמוך על שלחן חמיו נסע בד בבד שלו‪ ,‬למי מהצדיקים יקרב את עצמו‪ ,‬והשיב‬ ‫ידו וינצלו‪ ,‬ונעשה נס שחצי בית המדרש שהיה‬ ‫עם חמיו רבי נתן נטע‪ ,‬אל רבו הרה"ק רבי מנחם בזה הלשון‪ :‬כתיב ובו תדבק‪ ,‬וכי אפשר לדבק‬ ‫ריקם נהרס עד היסוד‪ ,‬והחצי השני שבו עמד‬ ‫נחום מטשערנוביל זצ"ל בעל המאור עינים‪ ,‬ודבק בו‪ ,‬אלא הדבק במדותיו‪ ,‬מה הוא רחום וכו'‪ ,‬מה‬ ‫הצדיק ותלמידיו‪ ,‬לא נגע ולא פגע ונשאר עומד‬ ‫בו ובדרכו הקדושה‪ ,‬ולאחר הסתלקותו דבק הוא חנון וכו'‪ ,‬מוכח מזה כשמדבק את עצמו‬ ‫על תילו עד היום הזה‪ .‬אחר הטרגדיה הגדולה‬ ‫והתקשר בבנו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל במדות של אחד‪ ,‬דומה ממש כמי שמדבק בו‪,‬‬ ‫שפקדה את אנשי העיר עמד כמנהיג בעל שיעור‬ ‫זצ"ל בעל הליקוטי תורה‪ ,‬והיה חד מגדולי על כן גם אתם תראו‪ ,‬לדבק את עצמם במדותי‬ ‫קומה‪ ,‬ודאג לכל העניים והיתומים והאלמנות‬ ‫תלמידיו וממתקים שיח עמו‪ ,‬כן היה דבוק אשר הורגלתי בהם ליזהר מהם מנעורי‪ ,‬והם‬ ‫מהרעש לחזור ולבנות ביתם מחדש‪ ,‬ולהלבישם‬ ‫ומקושר לשאר רועי החסידות הרה"ק רבי לוי שלשה‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬שקר‪ ,‬וגסות הרוח‪ ,‬על כן‬ ‫ולהנעילם ולפרנסם‪ ,‬וכמלאך המושיע היה‬ ‫יצחק מבארדיטשוב זצ"ל בעל הקדושת לוי‪ ,‬גם אתם תראו להרגיל עצמכם‪ ,‬לדבק במדות‬ ‫לאנשי העיר‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל אלו ותהיו דבוקים בי ממש פנים אל פנים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בעל האוהב ישראל‪ ,‬ועוד רבים מגדולי הדור נסיעתו לארץ הקודש היה בנס קפיצת הדרך‬ ‫הסתלקותו‬ ‫כאשר בתוך שבועיים ימים מיום הפלגתם על‬ ‫שנסע אליהם לשמוע דברי אלוקים חיים‪.‬‬ ‫בשנת תר"א פרצה מגיפה גדולה בתוך העיר‬ ‫הים הגיעו כבר לחוף ימה של ארץ הקודש‪ ,‬רב‬ ‫החובל שמימיו לא קרה לו נסיעה קצרה כזה‬ ‫רבנות‬ ‫צפת‪ ,‬והרבה חללים הפילה‪ ,‬עד שדבקה המגיפה‬ ‫כאשר כל פעם ארכה לו הנסיעה לכמה וכמה‬ ‫בו אז קרא ואמר‪ ,‬כי הוא יהיה הקרבן האחרון‬ ‫אחר הסתלקות אביו רבי דוד‪ ,‬נתמנה רבי חדשים‪ ,‬קפץ ונשבע ואמר שבזכות הצדיק עבר‬ ‫מהמגיפה הזאת ואחריו לא ימות עוד אחד‪ ,‬וביום‬ ‫אברהם דוב בער על מקומו למגיד מישרים הדרך על מי מנוחות ובזמן קצר‪.‬‬ ‫י"ב כסליו נצחו אראלים את המצוקים ועלתה‬ ‫דק"ק חעמלעניק‪ ,‬אך תקופה קצרה שימש שם‬ ‫נשמתו בסערה השמימה‪ ,‬קברו נכרה במערה‬ ‫עד לפטירת חותנו רבי נתן נטע‪ ,‬ומילא מקומו‬ ‫משא העם‬ ‫העתיקה בבית החיים בצפת מקום מנוחת הרה"ק‬ ‫אחיו הקטן הרה"ק רבי יוסף צבי זצ"ל‪ ,‬בר"ח‬ ‫רבי אריה לייב מוואליטשסאק זצ"ל והרה"ק רבי‬ ‫בהגיעו אל ארץ הקודש נתיישב בעיר‬ ‫מנחם אב שנת תקמ"ה נסתלק חותנו רבי נתן‬ ‫דוד שלמה אייבשיטץ זצ"ל מסארקא בעל הערבי‬ ‫נטע‪ ,‬ואנשי העיר אווריטש קיבלו עליהם את המקובלים צפת‪ ,‬בנה לו מקום דירה ובית מדרשו‬ ‫נחל‪ ,‬לא זכה להשאיר אחריו זש"ק‪ ,‬אך השאיר‬ ‫חתנו חביבו לרב ומנהיג עליהם ועל הגלילות שהייתה לתל תלפיות‪ ,‬הבית אשר משם בקע‬ ‫אחריו תלמידים וחסידים‪ ,‬ביניהם תלמידו הגדול‬ ‫הסמוכים‪ ,‬בעיר אווריטש הקים והחיה את קרן אור התורה והחסידות‪ ,‬ממה שקיבל וירש‬ ‫רבי שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת‪.‬‬ ‫התורה והחסידות‪ ,‬בהקימו תלמידים וחסידים מרבותיו המובהקים‪ ,‬ונעשה לרבם ואלופם‬ ‫השאיר אחריו חיבורו הקדוש בת עין על התורה‬ ‫ואנשי מעשה חיילם לתורה ועבודה‪ ,‬שמו של חסידים ואנשי מעשה שדרו שם‪ ,‬והדריכם‬ ‫ומועדים ושו"ת‪ ,‬ממה שדרש ברבים לתלמידיו‬ ‫הקדוש נתפרסם בכל הגלילות כאיש קדוש וחינכם והכניס בלב האנשים אש קודש שלהבת‬ ‫וחסידיו בגולה‪ ,‬ספר שנתקבל בחיבה ובהערצה‬ ‫ומורם מעם‪ ,‬ורבים שיחרו לפתחו לקבל לקח אמונה ודביקות ואהבת ה' ויראת ה'‪.‬‬ ‫בעולם התורה והחסידות עד היום הזה‪.‬‬ ‫בד בבד לדאגתו למען צביון הרוחני בעיר דאג‬ ‫ותושייה‪ ,‬למעלה מארבעים שנה שפט את העם‪,‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬