בת עין - אידיש · Bas Ein - Yiddish — ויצא (2026-11-16)

• גליון קיז • שנה ג
פרשת ויצא דבר השוה
תשפ"ו לכל נפש
אידיש
גליון זה נתנדב ע”י
הרבני התורני הנגיד הר”ר משה דבריהם הן הם זכרונם
מנחם גאלדבערגער הי”ו אונז שטייען יעצט נאכאמאל ביים יארצייט פונעם הייליגן בת עין ,ס’איז באקאנט
לע”נ רבינו המחבר וואס דער טאהשער רבי זצ”ל פלעגט כסדר זאגן אז ס’איז געווען צדיקים וואס
ר’ אברהם דוב בער ב”ר דוד האבן אריינגעלייגט זייערע כוחות אין זייערע קינדער ,און ס’איז געווען צדיקים וואס
מאווריטש זי”ע האבן נישט זוכה געווען צו קינדער האבן זיי אריינגעלייגט זייער כח אין די ספר ,און
ער פלעגט כסדר זאגן אז דער בת עין האט אריינגעלייגט זיין גאנצע כח אין די ספר.
זכות רבינו המחבר יגן בעדו ובעד
ב”ב להתברך בכל מילי דמיטב ובכל אין אונזער וועכנטליכע גליון פרובירן אונז בדרך כלל אויסצוקלויבן די גרינגערע
אשר יפנה יצליח ,אמן כן יהי רצון תורות פון די וואכענדיגע פרשה כדי עס זאל זיין א דבר השווה לכל נפש ,אבער היות
אין די וואכענדיגע פרשה (פרשת ויצא) זענען אלע תורות פארבינדען מיט בחינות וואס
מען דארף צו דעם האבן אסאך רגילות אינעם ספר ,האבן מיר פרובירט נאכאמאל
די געדאנק אינעם תורה איבערצוארבעטן די תורה פון צוויי יאר צוריק אז מען זאל עס קענען בעסער פארשטיין.
בנוסף צו דעם האבן מיר נאכאמאל געדריקט די תורה פונעם הייליגן בת עין אין
אין די תורה גייט דער בת עין ֵׁמָנָה ַַל ְְחמ ֹֹו (וואס איז שוין געדרוקט געווארן אין גליון
פרשת ויחי אויף די פסוק פון ֵֵמ ָָא � ֵׁׁשר �ְׁש ֵ
מסביר זיין די ענין פון המתקת כז) ,די תורה ווערט די לעצטע יארן געלערנט דורך טויזענטער יודן וואס אין זכות פון
הדינים בשורשם ,אז ס’מאכט די אמונה און מקיים זיין (און נישט סתם געזאגט) וואס דער בת עין שרייבט אין די תורה
זיך אמאל אז ס’קומט אויף א האבן זיי זוכה געווען צו זעהן ישועות השם.
מענטש א שווערע דורכגאנג ,וואס ׁׁשֹוֹ ֵֵמר ד’ ֶֶאת ּ�ָּכל ֹא ֲֲֹהָבָ יו
דאס קומט דאך פון באשעפער, דאט איז די פלאץ נאכאמאל צו באדאנקען די צענדליגער נדבנים וואס האבן האבן
אבער אונז ווייסען דאך אז דער מנדב געווען צום הוצאת הגליון יעדע וואך ,יודן וואס האבן געגעבן גרעסערע נתינות
באשעפער האט דאך באשאפען וואס האט ערמעגליכט צו דרוקן די ספר פאר א צוגענגליכע פרייז ,און יודן וואס העלפן
פארשפרייטן די גליון און זענען מקושר צום בת עין בנפשם ובגופם וממונם ,און יודן
די וועלט ער זאל ווערן אנגערופן איבער די גאנצע וועלט וואס טוען כסדר עוסק זיין אין זיכוי הרבים מיט אלע ערליי
מיט די נאמען ‘רחום וחנון’ ,איז ווי פעולות אויף כמה וכמה אופנים פון מצוות ומעשים טובים וגמילות חסדים לע”נ דעם
אזוי קען זיין אז ס’קומען אראפ הייליגן בת עין ,פאר די אלע קען מען זאגן וואס דער הייליגער ישמח משה זאגט אין
שווערע זאכען פון הימעל אויפן תהלים אויף די פסוק ‘שומר ה’ את כל אוהביו’ אז די ווארט ‘את’ קומט געווענליך
צו פארמערן נאך עפעס ,די גמרא זאגט אז ‘את’ מיינט א זאך וואס איז א טפל צום
מענטש? איז דער בת עין מסביר
עיקר ,און אויך אין די פסוק מיינט עס אז ווער ס’איז א טפל צום צדיק וועט זוכה זיין
אז אין יעדע זאך איז דא א חסד צו די שמירה .וזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל .אמן
השם ,צומאל איז די חסד אפען
ָָא ֵֵמן ּ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן.
און צומאל באהאלטען ,איז די
ווי אונז האבן שוין אמאל געשריבן איז די ווערטער ָ‘ָא ֵֵמן �ֵּּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹן’ וואס דער בת
ערשטע עצה איבערצודרייען די עין ענדיגט צו יעדע תורה איז בגימטריא זיין הייליגע נאמען ‘אברהם דוב בער’ ווי אויך
פראבלעם אז דער מענטש זאל די נאמען פון די ספר ‘בת עין’ וואס דער בת עין האט אריינגעלייגט זיין הייליגע נאמען
גלייבן אז ס’איז צום גוטען און און זיין ברכה אין זיין דברי תורה.
לויבן דעם באשעפער טאקע אויף זאל דער אייבישטער העלפן אז עס זאל זיין ְזְ כּוּ ת ֹֹו ָיָ ֵגֵ ן ָָע ֵֵלינּוּ מיט אלע פירושים
די זאך. און מען זאל זוכה זיין צו ממשיך אלע השפעות טובות פון די הייליגע טאגָָ .א ֵֵמן �ֵּּכן
ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹן
א
און די זעלבע זאך איז ווען א מענטש האט ממש נישט קיין פרנסה ,אדער ס’פעלט אים אנדער
לעבנ’ס וויכטיגע באדארפענישן ,זאל ער כאטש לויבען דעם באשעפער אויף יעדן אטעם און זיין
נשמה וואס ליגט ביים באשעפער.
און דא קומט די בת עין צום אויספיהר :דורך דעם וואס דער מענטש לויבט דעם באשעפער
דערויף (אויף וואס ספעלט אים -אדער אויף זיין שווערע דוכגאנג) מיט דעם איז ער ממש גורם אז די זאך
ווערט איבערגעדרייט אויבען אין הימעל אז די חסד פון די זאך זאל אנטפלעקט ווערן און ס’זאל
איבערגעדרייט ווערן צום גוטען אויף די וועלט און ס’זאל אראפקומען השפעות טובות אויף אים און
אויף די גאנצע וועלטָָ .א ֵֵמן ּ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן
י”ב כסליו שנת תשע”ט איז געשטאנען א יוד ביים ציון פונעם הייליגען בת עין און פארגעלערנט די
שטיקעל ,אויסרופענדיג דערביי אז ער האט געלערנט די שטיקל 40טאג אין א ציה און האט זוכה
געווען צו זעהן א נס.
תוכן הדרוש
[א] לשון הפסוק / .די רמז אין די פסוק / .המתקת הדינים בשורשם.
[ב] פשט אין ֵ‘ֵמ ָָאֵׁש� ֵ ר ְׁש� ְ ֵֵמ ָנָ ה ַלַ ְְחמֹוֹ ’/ .
[א]
לשון הפסוק
ֵֵמ ָָאֵׁש� ֵ ר ְׁש� ְ ֵֵמָנָ ה ַלַ ְְחמ�ֹו ְוְ הּוּא ִיִ ֵ�ֵּתן ַַמ ֲֲע ַַד ֵ�ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך אין די חלק (אין ארץ ישראל) פון שבט אשר וועט זיין די
פעטע ברויט (שפייז) און ער וועט געבן קעניגליכע שפייז.
די רמז אין די פסוק
ְוְ נּוַּכַ ל לֹוֹ ַַמר ֶׁש� ֶ ַַהּתֹּוֹ ָָרה ַַה ְ�ְּקדֹוֹ ָׁש� ָ ה מֹוֹ ָָרה ָלָ נ�ּו ֶֶּד� ֶֶר ְְך ָָה ֵֵאיך
ֵֵמ ָָא � ֵֵׁשר � ְְׁש ֵֵמָנָ ה ַַל ְְחמֹוֹ ְְוה ּּוא ִיִ �ֵֵּתן ַַמ ֲֲע ַַד ֵ�ֵּני ֶֶמ ֶֶל ְְך. ְלְ ַַה ְְמ ִ�ִּתיק ַַה ִִּד� יִנִ ים ְ �ְּבָׁש� ָ ְְרָׁש� ָ ם אונז קענען זאגן אז די
ּוַּכל לֹוֹ ַַמר � ֶֶׁש ַַהּתֹּוֹ ָָרה ַַה ְ�ְּקדֹוֹ � ָָׁשה מֹוֹ ָָרה ָלָ נ ּו� ֶּד�ֶ ֶֶר ְְך ָָה ֵֵאיך ְוְ נ ַ תורה ווייזט אונז דא אין די פסוק די וועג ווי אזוי
יְך � ֶֶׁש ַַפע ְ
ּוְּב ָָר ָָכה ְלְ ַַה ְְמ ִ�ִּתיק ַַהִּד�ִ יִנִ ים ְ �ְּב � ָָׁש ְְר � ָָׁשם ִ �ִּב ְְכ ֵֵדי ְלְ ַַה ְְמ � ִִׁש ְ
ִִמ �ֶֶּמֶלֶ ְְך ַַמְלְ ּכֹּוֹ � ֶֶׁשל עֹוֹ ָלָ ם ָלָ עֹוֹ ָלָ מֹוֹ ת ַַה ַ�ַּת ְְחּתֹּוֹ ִנִ ים.
צו ממתיק זיין די דינים אין די שורש אין די עולמות
ְּד�ְ ִִהֵּנ�ּה ָָה ִִע ָ�יָּקר הּוּא ְלְ ַַה ֲֲא ִִמין ֶ �ֶּב ֱֱאמּוָּנָ ה � ְְׁשֵלֵ ָָמה � ֶֶׁש ָ�ָּכל ַַמה יְך ֶׁש� ֶ ַַפע ְּוְּב ָָרָכָ ה ִִמ �ֶֶּמֶלֶ ְְך ַַמְלְ ּכֹּוֹ ֶׁש� ֶ ל
העליוניםִּ� ִ ,בְכְ ֵֵדי ְלְ ַַה ְְמִׁש� ִ ְ
ְּד�ְ ָָע ִִביד ַַר ֲֲח ָָמָנָ א ְלְ ַַטב ָָע ִִביד (ברכות סּ ,):וְּלְ ָָב ֵֵר ְְך ְלְ ּבֹּוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם עֹוֹ ָלָ ם ָלָ עֹוֹ ָלָ מֹוֹ ת ַַה ַ�ַּת ְְחּתֹּוֹ ִנִ ים כדי צו אראפברענגען אויף
ּוְּבטּוּב ֵלֵ ָָבב ַַמ �ָָּמׁשׁ ְ�ְּכ � ֵֵׁשם רּוְּך הּוּא ַַעל ָָה ָָר ָָעה ְ �ְּבִׂש�ִ ְְמ ָָחה ְ ָ �ָּב ְ
די וועלט שפע און ברכה פון דעם באשעפער דער
� ֶֶׁש �ְְּמ ָָב ֵֵר ְְך ַַעל ַַהּטֹּוֹ ָָבה.
קעניג פון די וועלט.
חּוָּּסר ִִמ �ִִּמ � ְְׁש ֲֲאלֹוֹ ת
ַוַ ֲֲא ִִפיּלּּוּ ַַחס ְוְ � ָָׁשלֹוֹ ם ְ�ְּכ � ֶֶׁש ָָה ָָא ָָדם הּוּא ְְמ �ָ
ָ�ָּכל ַַמה ְְּד� ָעִבִ יד ַַר ֲֲח ָָמָנָ א ְלְ ַַטב ָָעִבִ יד
ְְּד� ִִה ּ�ֵּנה ָָה ִִע ָ �יָּקר הּוּא ְלְ ַַה ֲֲא ִִמין ֶ �ֶּב ֱֱאמּוָּנָ ה ְׁש� ְ ֵלֵ ָָמה ווייל דער
עיקר איז צו גלייבן מיט א גאנצע אמונהֶׁ ,ש� ֶ ָ�ָּכל ַַמה ְְּד� ָָע ִִביד ַַר ֲֲח ָָמָנָ א ְלְ ַַטב ָָע ִִביד (ברכות ס ):אז אלעס
וואס דער באשעפער טוהט איז צום גוטןּ ,וְּלְ ָָב ֵֵר ְְך ְלְ ּבֹּוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם ָ �ָּב ְ
רּוְּך הּוּא ַַעל ָָה ָָר ָָעה ְ �ְּב ִִׂש� ְְמ ָָחה ְּוְּבטּוּב
ֵלֵ ָָבב ַַמ �ָָּמ ׁׁש ְ�ְּכֵׁש� ֵ ם ֶׁש� ֶ �ְְּמ ָָב ֵֵר ְְך ַַעל ַַהּטֹּוֹ ָָבה ,און צו בענטשן דעם באשעפער אויף די שלעכטע זאכען מיט
א שמחה און א גוטע הארץ אזוי ווי מען דאנקט און בענטשט דעם באשעפער אויף די גוטע זאכען.
חּוָּּסר ִִמ �ִִּמְׁש� ְ ֲֲאלֹוֹ ת ִלִ ּבֹּוֹ ,אפילו חס ושלום אז ס’פעלט פאר א ַוַ ֲֲא ִִפיּלּ�ּו ַַחס ְוְ ָׁש� ָ לֹוֹ ם ְ�ְּכֶׁש� ֶ ָָה ָָא ָָדם הּוּא ְְמ ָ�
מענטש זיין הארץ באדערפענישן (דאס מיינט זאכען וואס איז נאנט צו זיין הארץ און ער ברויך עס וויכטיג),
ב
ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן ִיִ ְְהֶיֶ ה ֲֲא ׁׁש ָּוָּריו ְּוְּת ִִהּלֹּוֹ ָָתיו ֶׁש� ֶ ל ָָא ָָדם ּוְּת ִִהּלֹּוֹ ָָתיו � ֶֶׁשל ָָא ָָדם ְלְ ּבֹּוֹ ֵֵרא ׁשּׁוָּריו ְ ִלִ ּבֹּוֹ ַַ ,אף ַַעל � ִִּפי ֵֵכן ִיִ ְְהֶיֶ ה ֲֲא ָ
סּוִּרים ְ �ְּבָיָ דֹוֹ א ְלְ ּבֹּוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם ָ �ָּב ְ
רּוְּך הּוּא ַַעל ַַח ֵ �ֵּיינ�ּו ַַה �ְְּמ ִ סּוִּרים ְ �ְּבָיָ ד�ֹו ְוְ ַַעל ִנִ � ְְׁשמֹוֹ ֵֵתינּוּ רּוְּך הּוּא ַַעל ַַח ֵ �ֵּיינ ּו� ַַה �ְְּמ ִ עֹוֹ ָלָ ם ָ �ָּב ְ
פון דאס וועגן דאך זאל זיין דאס לויבען און די ּמּּוְּפ ָָק ִִדים ְ �ְּבָיָ דֹוֹ .
ַַה ְ
ְ�ְּכ ַַמ ֲֲא ָָמר ַַה ָ�ָּכתּוּב (תהלים קנ ,ו) ָ�ָּכל ַַה ְ �ְּנ � ָָׁש ָָמה ְ�ְּת ַַה ֵ�ֵּלל ָיָ ּהּ ְ ,וְ ָָד ְְרׁשּׁוּ
גליקליכקייט פון א מענטש צום באשעפער אויף יָמה ְ�ְּת ַַה ֵ�ֵּלל ָיָ ּהּ . יָמה ּוְּנְ � ִִׁש ָ ַַרּבֹּוֹ ֵֵתינּוּ ז"ל (ב"ר יד ,ט) ַַעל ָ�ָּכל ְנְ � ִִׁש ָ
אונזער לעבן וואס איז איבערגעבן אין זיין האנט, חּוָּּסר ִִמ �ִִּמ � ְְׁש ֲֲאלֹוֹ ת ִלִ ּבֹּוֹ ַַ ,אף ַַעל � ִִּפי ֵֵכן ְוְ ַַאף ַַעל � ִִּפי � ֶֶׁשהּוּא ְְמ �ָ
ּמּּוְּפ ָָק ִִדים ְ �ְּבָיָ ד�ֹו און אויף אונזער ְוְ ַַעל ִנִ ְׁש� ְ מֹוֹ ֵֵתינ�ּו ַַה ְ ַיַ ֲֲא ִִמין ֶ �ֶּב ֱֱאמּוָּנָ ה � ְְׁשֵלֵ ָָמה � ֶֶׁש ָ�ָּכלּוּל ָ �ָּבֶזֶ ה ֶֶח ֶֶסד ה’ ְ �ְּב ִִא ְְת ַ�ַּכ �ְְּסָיָ א ִ �ִּב ְְכ ֵֵדי
נשמות וואס זענען איבערגעגעבן צו אים. ְלְ ָָב ֵֵר ְְך ַַעל ֶזֶ ה ְ �ְּבִׂש�ִ ְְמ ָָחה ַַמ �ָָּמׁשׁ .
ּוָּבֶזֶ ה ָָה ֱֱאמּוָּנָ ה ְוְ ַַה ְ�ְּת ִִה ָ�ָּלה ּגֹּוֹ ֵֵרם � ֶֶׁש ִ �ִּנ ְְמ ְ�ְּתקּוּ ַַהִּד�ִ יִנִ ין ְ �ְּב � ָָׁש ְְר � ָָׁשםֶֶׁ � ,ש ִ �ִּי ַ �ַּזל
ָ
ְּתַה ֵ �ֵּלל ָיָ ּ-הּ
ָ�ָּכל ַַה ְ�ְּנָׁש� ָ ָָמה ַ ְ
ַַמִיִ ם הּוּא ַַה ֶֶח ֶֶסד ִִמ �ֶֶּמֶלֶ ְך עֹוֹ ָלָ ם ְְמקֹוֹ ר ַַה ֶֶח ֶֶסד ְלְ ָָב ֵֵאי עֹוֹ ָלָ םְ ,וְ ִיִ ְְהֶיֶ ה
ְ�ְּכ ַַמ ֲֲא ָָמר ַַה ָ�ָּכתּוּב (תהלים קנ ,ו) ָ�ָּכל ַַה ְ�ְּנָׁש� ָ ָָמה ְ�ְּת ַַה ֵ �ֵּלל ּוַּמ ֲֲע ַַד ֵ �ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך ְ �ְּב ִִא ְְת ַ �ַּגְלְ ָיָ א ַַעל ָ�ָּכל ָָהעֹוֹ ָלָ םא. ָ�ָּכל ַַה � ְְׁש � ָָּפעֹוֹ ת טֹוֹ בֹוֹ ת ַ
ָיָ ּהּ אזוי ווי עס שטייט אין תהלים די פסוק ‘כל ְוְ ֶזֶ הּוּ ֵ‘ֵמ ָָא � ֵֵׁשר � ְְׁש ֵֵמָנָ ה ַלַ ְְחמֹוֹ ’ֵ‘ֵ ,מ ָָא � ֵֵׁשר’ הּוּא ְלְ ׁשֹׁוֹ ן ְ�ְּת ִִה ָ�ָּלה.
הנשמה תהלל י-ה’ְ ,וְ ָָד ְְר ׁׁש�ּו ַַרּבֹּוֹ ֵֵתינ�ּו ז”ל (ב”ר יד,
וראה עוד מה שכתב רבינו בפרשת חיי שרה ד”ה ואברהם זקן: א.
ט) ַַעל ָ�ָּכל ְנְ ִׁש� ִ ָיָמה ּוְּנְ ִׁש� ִ ָיָמה ְ�ְּת ַַה ֵ �ֵּלל ָיָ ּהּ און אונזערע כי עיקר בריאת העולם היתה בגין דיתקרי רחום כו’ (זוה”ק ח”ג
רנז ,ב) ובכל דבר יש בחינת חסד הבורא ב”ה ,אפילו בבחינת דין
חכמים האבן געדר’שנט אז ‘כל הנשמה’ מיינט בחינת קטנות שבא על האדם ,בחינת חשכות ,יש בתוכו מכוסה
אז אויף יעדע ‘נשימה’ וואס מיינט אויף יעדע בחינת חסד ה’ ,רק שהוא באתכסיא ,ולכן צריך האדם ליזהר
מאוד בזה וליתן שבח והודיה להשי”ת על בחינת גבורה כמו על
אטעם זאל זיין ‘תהלל יה’ – זאל מען לויבען דעם בחינת חסד ממש ,כי באמת הוא חסד ממש ,אלא ששני מיני
חסד יש ,אחד באתגליא ואחד באתכסיא .וזהו שאמרו חז”ל (בר”ר
באשעפער. לג ,ג) צדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים ,שמהפכים ממש,
ומבינים שמדת הדין שהוא בחינת גבורה הוא ממש בחינת חסד
באתכסיא ועל ידי זה גם למעלה נתהפך כו’.
המתקת הדינים בשורשם
חּוָּּסר ִִמ �ִִּמְׁש� ְ ֲֲאלֹוֹ ת ִלִ ּבֹּוֹ כאטש ס’קען געשען אז א מענטש זאל נישט האבן זיין ְוְ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֶׁש� ֶ הּוּא ְְמ ָ�
הארץ באדארפענישַַ ,אף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן ַיַ ֲֲא ִִמין ֶ �ֶּב ֱֱאמּוָּנָ ה ְׁש� ְ ֵלֵ ָָמה ֶׁש� ֶ ָ�ָּכלּוּל ָ �ָּבֶזֶ ה ֶֶח ֶֶסד ה’ ְ �ְּב ִִא ְְת ַ�ַּכ ְ�ְּסָיָ א פון דעסוועגן
דאך זאל ער גלייבען אז אפילו אין די זאך וואס ס’פעלט אים איז דא א באהאלטענע חסד השם
(ד.מ .אז די סיבה פארוואס ער האט נישט די זאך אין דעם אליין ליגט א חסד השם)ִּ� ִ ,בְכְ ֵֵדי ְלְ ָָב ֵֵר ְְך ַַעל ֶזֶ ה ְ �ְּב ִִׂש� ְְמ ָָחה
ַַמ �ָָּמ ׁׁש כדי ער זאל קענען דאנקען דעם באשעפער אויף דעם מיט שמחה ממש.
ָּוָּבֶזֶ ה ָָה ֱֱאמּוָּנָ ה ְוְ ַַה ְ�ְּת ִִה ָ �ָּלה ּגֹּוֹ ֵֵרם ֶׁש� ֶ ִ�ִּנ ְְמ ְ�ְּתק�ּו ַַה ִִּד� יִנִ ין ְ �ְּבָׁש� ָ ְְרָׁש� ָ ם און מיט די אמונה אז עס איז א חסד השם
און דאס לויבן דעם באשעפער דערויף ברענגט ער צו אז די דינים ווערן נמתק אויבן אין הימלב,
ֶׁש� ֶ ִ �ִּי ַ �ַּזל ַַמִיִ םג הּוּא ַַה ֶֶח ֶֶסד ִִמ �ֶֶּמֶלֶ ְְך עֹוֹ ָלָ ם ְְמקֹוֹ ר ַַה ֶֶח ֶֶסד ְלְ ָָב ֵֵאי עֹוֹ ָלָ ם אז ס’זאל רינען וואסער וואס איז רומז
אויף חסד פונעם באשעפער דער קעניג פון די וועלט וואס ער איז די מקור החסד פאר אלע וואס
קומען אויף די וועלטְ ,וְ ִיִ ְְהֶיֶ ה ָ�ָּכל ַַהְׁש� ְ � ָָּפעֹוֹ ת טֹוֹ בֹוֹ ת ַּוַּמ ֲֲע ַַד ֵ�ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך ְ �ְּב ִִא ְְת ַ �ַּגְלְ ָיָ א ַַעל ָ�ָּכל ָָהעֹוֹ ָלָ ם און ס’זאל
אנפלעקט ווערן אלע גוטע השפעות אפענערהייט אויף די וועלט.
[ב]
פשט אין ֵ‘ֵמ ָָאֵׁש� ֵ ר ְׁש� ְ ֵֵמָנָ ה ַלַ ְְחמֹוֹ ’
ְוְ ֶזֶ ה�ּו ֵ‘ֵמ ָָאֵׁש� ֵ ר ְׁש� ְ ֵֵמָנָ ה ַלַ ְְחמֹוֹ ’ און דאס איז פשט אינעם פסוק ‘מאשר שמנה לחמו’ֵ‘ֵ ,מ ָָאֵׁש� ֵ ר’ הּוּא ְלְ ׁׁשֹוֹ ן
ְ�ְּת ִִה ָ �ָּלה די ווארט ‘מאשר’ איז א לשון פון לויבן (אזוי ווי מיר זאגען ‘אשרי’ יושבי ביתך).
דאס מיינט אז אלעס וואס פאסירט אין אונזער לעבן איז אויסגערעכנט פונעם באשעפער אליין. א.
אז ס’זאל אנטדעקט ווערן די חסד השם וואס ליגט באהאלטן אין די זאך. ב.
די בת עין איז מרמז דא אויף די פסוק יזל מים מדליו (במדבר כד ,ז) אז דאס מיינט ס’זאל אראפקומען השפעות טובות פון הימל אויף אונז. ג.
ג
‘ְׁש ֵֵמָנָ ה’ הּוּא אֹוֹ ִִתּיֹּוֹ ת ‘ְנְ � ָָׁש ָָמה’. �ְ ‘ְׁש� ְ ֵֵמָנָ ה’ ‘ְנְ ָׁש� ָ ָָמה’ ְׁ‘ -ש� ְ ָָמ ָָמה’
ב
ַ �ַּגם ְלְ ׁשֹׁוֹ ן ְנְ � ָָׁש ָָמה מֹוֹ ֶֶרה ַַעל ְלְ ׁשֹׁוֹ ן � ְְׁש ָָמ ָָמה ְוְ � ִִׁש �ָָּממֹוֹ ן . ‘ְׁש� ְ ֵֵמָנָ ה’ הּוּא אֹוֹ ִִתּיֹּוֹ ת ‘ְנְ ָׁש� ָ ָָמה’ די ווארט ‘שמנה’ איז
רּוְּך הּוּא ַַעל ַַהְיְ ינּוּ ְ�ְּכ � ֶֶׁש ָָה ָָא ָָדם הּוּא ְְמ ַַה ֵ�ֵּלל ַלַ ּבֹּוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם ָ �ָּב ְ
די אותיות ‘נשמה’.
סּוָּרה ְ �ְּבָיָ דֹוֹ ַַ ,אף ַַעל � ִִּפי � ֶֶׁשהּוּא � ְְׁש ָָמ ָָמה ַלַ ֲֲחמֹוֹ , ַַה ְ �ְּנ � ָָׁש ָָמה ַַה �ְְּמ ָ
ּוִּמ �ִִּמ � ְְׁש ֲֲאלֹוֹ ת ִלִ ּבֹּוֹ . ַַהְיְ ינּוּ � ֶֶׁשהּוּא ְְמ �ָ
חּוָּּסר ֶלֶ ֶֶחם ִ ַ �ַּגם ְלְ ׁׁשֹוֹ ן ְנְ ָׁש� ָ ָָמה מֹוֹ ֶֶרה ַַעל ְלְ ׁׁשֹוֹ ן ְׁש� ְ ָָמ ָָמה ְוְ ִׁש� ִ �ָָּממֹוֹ ן
יֵּתן ּוְּלְ ַַה � ְְׁש � ִִּפ ַ
יַע ְ
ֲֲאַזַ י ‘ְוְ הּוּא ִיִ ֵ�ֵּתן ַַמ ֲֲע ַַד ֵ �ֵּני ֶֶמֶלֶ ְך’ַַ ,הְיְ ינּוּ ָיָ כֹוֹ ל ִלִ ֵ� אויך די ווארט ‘נשמה’ קען מען טייטשען א לשון
ַַמ ֲֲע ַַד ֵ �ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך ְוְ ָָכל ַַה � ְְׁש � ָָּפעֹוֹ ת טֹוֹ בֹוֹ ת ְלְ ָָכל ָ �ָּב ֵֵאי עֹוֹ ָלָ םָָ ,א ֵֵמן וויסקייט און פוסקייט.
ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן. ַַהְיְ ינ�ּו ְ�ְּכֶׁש� ֶ ָָה ָָא ָָדם הּוּא ְְמ ַַה ֵ �ֵּלל ַלַ ּבֹּוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ם ָ �ָּב ְ
רּוְּך הּוּא
סּוָּרה ְ �ְּבָיָ ד�ֹו וואס דאס מיינט ווען ַַעל ַַה ְ�ְּנָׁש� ָ ָָמה ַַה �ְְּמ ָ
עיין מסכת עירובין יח ,א :מיום שחרב בית המקדש דיו ב. א מענטש לויבט דעם באשעפער אויף זיין נשמה
לעולם שישתמש בשתי אותיות ,שנאמר ‘כל הנשמה תהלל
יה הללויה’ .ובתוס’ שם ד”ה כל הנשמה :פר”ח קרי ביה
וואס איז אין באשעפער’ס הענטדַַ ,אף ַַעל � ִִּפי ֶׁש� ֶ הּוּא
הנשמה בדגש .ובמהרש”א שם על התוס’ :שנאמר כל הנשמה ְׁש� ְ ָָמ ָָמה ַלַ ֲֲחמ�ֹו כאטש ס’פעלט אים זיין ברויטהַַ ,הְיְ ינּוּ
וגו’ ,כתבו התוספות פר”ח קרי ביה הנשמה בדגש עכ”ל ,ר”ל
מלשון שממה וחורבן של בית המקדש. חּוָּּסר ֶלֶ ֶֶחם ִּוִּמ �ִִּמְׁש� ְ ֲֲאלֹוֹ ת ִלִ ּבּ�ֹו דאס מיינט אז ֶׁש� ֶ הּוּא ְְמ ָ�
ער האט נישט זיין ברויט צום עסן אדער אנדערע
הארץ באדערפענישן.
ְוְ הּוּא ִיִ ֵ�ֵּתן ַַמ ֲֲע ַַד ֵ�ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך
ֲֲאַזַ י ‘ְוְ הּוּא ִיִ ֵ�ֵּתן ַַמ ֲֲע ַַד ֵ�ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך’ דעמאלסט אז ער לויבט דעם באשעפער אין דעם מצב זאגט די פסוק
אז ער ‘קען געבן די גוטע שפייז פונעם קעניג’ַַ ,הְיְ ינ�ּו ָיָ כֹוֹ ל ִלִ ֵ�יֵּתן ּוְּלְ ַַהְׁש� ְ � ִִּפ ַיַע ַַמ ֲֲע ַַד ֵ�ֵּני ֶֶמֶלֶ ְְך ְוְ ָכָ ל ַַהְׁש� ְ � ָָּפעֹוֹ ת
טֹוֹ בֹוֹ ת ְלְ ָכָ ל ָ �ָּב ֵֵאי עֹוֹ ָלָ ם דאס מיינט אז ער וועט קענען געבן און משפיע זיין די ַ‘ַמ ֲֲע ַַדֵּנֵ י ֶֶמֶלֶ ְך’ און
אראפברענגען אויף די וועלט אלע השפעות פונעם באשעפער און אלע גוטע זאכעןָָ ,א ֵֵמן ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן.
‘מאשר’ אז ער לויבט – ‘שמנה’ אויף זיין ‘נשמה’. ד.
ווי דערמאנט פריער קען דאס ווארט ‘שמנה’ קען אויך טייטשען פארוויסט ,און דאס איז טייטש ‘שמנה לחמו’ אז זיין פרנסה (לחם) איז ה.
פארוויסט.
ד
תורה לפרשת ויצא
תוכן הדרוש
[א] לשון הפסוק / .די עיקר עבודה איז אז די הארץ זאל ברענען צום באשעפער / .די טעם פארוואס צדיקים זענען זוכה צו
א גרויסע מדריגה פון אהבה / .צדיקים באהעפטן זיך מיט די מידת האהבה און ווערן פאראייניגט מיט איר.
[ב] א עצה פאר פשוטע יודען זיי זאלן אויך קענען צוקומען צו די מדריגה אין אהבה / .נאך א עצה כדי זוכה זיין צו די
מדריגה אין אהבה / .די חילוק פון פון צדיקים און פשוטע מענטשן.
[ג] זיך צו שטארקען מיט די אהבה צו השי”ת / .אפילו ווען מען איז נישט זוכה צו די אהבה ,ווערט עס גערעכנט ביים
באשעפער אזוי ווי ער האט באמת די מדריגה.
[ד] דער באשעפער איז משפיע די מדריגה פון אהבה צו די צדיקי הדור / .צוויי עצות זוכה זיין צו אהבת השי”ת אפילו מען
איז נישט גרייט דערצו /
[א]
לשון הפסוק
ְוְ ָלָ ָָבן ָָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז ֶֶאת ֹצֹאנֹוֹ ַוַ ִ�ִּתְגְ ֹנֹב ָָר ֵֵחל ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים ֲֲאֶׁש� ֶ ר ְלְ ָָא ִִב ָיָה .און לבן איז געגאנגען אפשערן זיינע
שאף (ממילא איז ער נישט גלייך געוואויר געווארן אז יעקב איז אנטלאפן) און דעמאלסט בשעת’ן אנטלויפן האט
רחל גע’גנב’עט די כשוף כלים (תרפים) וואס האט געהערט צו איר טאטן.
ֶֶּד� ֶֶר ְְך ְ �ְּב ֲֲעבֹוֹ ַַדת ַַהֵּׁש� � ֵ ם
ְוְ ִנִ ְְר ָָאה לֹוֹ ַַמר ֶׁש� ֶ ַַהּתֹּוֹ ָָרה ַַה ְ�ְּקדֹוֹ ָׁש� ָ ה ְְמ ַַר �ְְּמָזָ ּה ָלָ נ�ּו ְ �ְּבָכָ אן ֶֶּד� ֶֶר ְְך ֲֲעבֹוֹ ַַדת ַַהֵּׁש� � ֵ ם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך און ס’זעהט אונז אויס צו
זאגען אז די תורה הקדושה איז אונז מרמז אין די פסוק א דרך אין עבודת השםו.
די עיקר עבודה איז אז די הארץ זאל ברענען צום ְְו ָָל ָָבן ָָה ַַל ְְך ִִלְגְ זֹוֹ ז ֶֶאת ֹצֹאנֹוֹ ַַו �ִִּתְגְ ֹנֹב ָָר ֵֵחל ֶֶאת ַַה �ְְּת ָָר ִִפים ְְוגֹוֹ '.
באשעפער ְוְ ִנִ ְְר ָָאה לֹוֹ ַַמר � ֶֶׁש ַַהּתֹּוֹ ָָרה ַַה ְ�ְּקדֹוֹ � ָָׁשה ְְמ ַַר �ְְּמָזָ ּהּ ָלָ נּוּ ְ �ְּב ָָכאן ֶּד�ֶ ֶֶר ְְך
ֲֲעבֹוֹ ַַדת ַַה � ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך.
ִּוִּמּקֹּוֹ ֶֶדם ְנְ ָָב ֵֵאר ַַמה ֶׁש� ֶ ֵ �ֵּי ׁׁש ְלְ ַַר �ֵֵּמז ַ �ַּב � ָָּפסּוּק און קודם
ּוִּמּקֹּוֹ ֶֶדם ְנְ ָָב ֵֵאר ַַמה � ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ ְלְ ַַר �ֵֵּמז ַ �ַּב � ָָּפסּוּק (שמות כב ,טו-טז) ‘ְוְ ִִכי ִ
לאמיר ערקלערן וואס מען קען מרמז זיין אין די ְיְ ַַפ ֶ�ֶּתה ִִאיׁשׁ ְ �ְּבתּוָּלָ ה ֲֲא � ֶֶׁשר ֹל ֹא ֹא ָָֹרָׂש�ָ ה ְוְ כּוּ’ ָָמֹהֹר ִיִ ְְמ ָָה ֶֶר ָ �ָּנה
פסוקים (שמות כב ,טו-טז) ‘ְוְ ִכִ י ְיְ ַַפ ֶ�ֶּתה ִִא ׁיׁש ְ �ְּבתּוָּלָ ה ֲֲאֶׁש� ֶ ר יָה ְלְ ִִת ָ�ָּתּהּ לֹוֹ ֶ�ֶּכ ֶֶסף ִיִ � ְְׁשֹק ֹל ּלֹּוֹ ְלְ ִִא � ָָּׁשהְ ,וְ ִִאם ָָמ ֵֵאן ְיְ ָָמ ֵֵאן ָָא ִִב ָ
ֹלֹא ֹא ָָֹר ָָׂש� ה ְוְ כּוּ’ ָָמֹהֹר ִיִ ְְמ ָָה ֶֶר ָ�ָּנה ּלּ�ֹו ְלְ ִִאָּׁש� � ָ הְ .וְ ִִאם ָָמ ֵֵאן ְ�ְּכֹמ ַַֹהר ַַה ְ �ְּבתּוּלֹוֹ ת’.
ְּד�ְ ִִה ֵ �ֵּנה ִִע ָ�יָּקר ָָה ַַע ְְבדּוּת ִִהיא ִִהְזְ ַּד�ַ ְ�ְּככּוּת ַַה ֶ �ֶּנ ֶֶפׁשׁ ַַ ,הְיְ ינּוּ ְלְ ַזַ ֵ�ֵּכְךְ
ְיְ ָָמ ֵֵאן ָָא ִִב ָיָה ְלְ ִִת ָ�ָּתּהּ לֹוֹ ֶ�ֶּכ ֶֶסף ִיִ ְׁש� ְ ֹקֹל ְ�ְּכֹמ ַַֹהר ַַה ְ �ְּבתּוּלֹוֹ ת’.
אֹוֹ תֹוֹ ִִמ ָ�ָּכל ִִמיֵנֵ י ַ �ַּג � ְְׁש ִִמּיּּוּת � ֶֶׁשֹּל� ֹא ֶלֶ ֱֱאהֹוֹ ב ּוְּלְ ִִה � ְְׁשּתֹּוֹ ֵֵקק ְלְ ׁשּׁוּם
ְְּד� ִִה ֵ�ֵּנה ִִע ָ �יָּקר ָָה ַַע ְְבדּוּת ִִהיא ִִהְזְ ַַּד� ְ�ְּככּוּת ַַה ֶ�ֶּנ ֶֶפ ׁׁש די עיקר ָּד�ָ ָָבר ֵֵמעֹוֹ ָלָ ם ַַה ֶ �ֶּזה ַַה ַ �ַּג � ְְׁש ִִמיַַ ,רק � ֶֶׁש ָ�ָּת ִִמיד ִיִ ְְהֶיֶ ה ּבֹּוֹ ֵֵער ְ �ְּבִלִ ּבֹּוֹ
עבודה פון א מענטש איז צו אויסלייטערן זיין נפש, רּוְּך הּוּא ִלִ ְְכסֹוֹ ף ּוְּלְ ִִה � ְְׁשּתֹּוֹ ֵֵקק ָ�ָּת ִִמיד ֵֵאָלָ יו ַַא ֲֲה ַַבת ַַהּבֹּוֹ ֵֵרא ָ �ָּב ְ
ַַהְיְ ינ�ּו ְלְ ַזַ ֵ�ֵּכ ְְך אֹוֹ ת�ֹו ִִמ ָ�ָּכל ִִמיֵנֵ י ַ �ַּגְׁש� ְ ִִמּיּּוּת דאס מיינט עס ׁשּׁוָּקה ְ �ְּגדֹוֹ ָלָ ה ַַעד ּוְּת ָ ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ִ �ִּב ְְכלֹוֹ ת ַַה ֶ �ֶּנ ֶֶפׁשׁ ְ �ְּב ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ְ
ְְמאֹוֹ ד,
אויסצולייטערן זיין נפש פון אלע גשמיותֶׁ ,ש� ֶ �ֹּלֹא
ֶלֶ ֱֱאהֹוֹ ב ּוְּלְ ִִהְׁש� ְ ּתֹּוֹ ֵֵקק ְלְ ׁׁשּוּם ָָּד� ָָבר ֵֵמעֹוֹ ָלָ ם ַַה ֶ �ֶּזה ַַה ַ �ַּגְׁש� ְ ִִמי
ער זאל נישט גלוסטען און ליב האבען קיין שום זאך פון די וועלטַַ ,רק ֶׁש� ֶ ָ�ָּת ִִמיד ִיִ ְְהֶיֶ ה ּבֹּוֹ ֵֵער ְ �ְּבִלִ ּבֹּוֹ
ַַא ֲֲה ַַבת ַַהּבֹּוֹ ֵֵרא ָ �ָּברּוּ�ְך הּוּא נאר שטענדיג זאל ברענען אין זיין הארץ די ליבשאפט צום באשעפער,
ִלִ ְכְ סֹוֹ ף ּוְּלְ ִִהְׁש� ְ ּתֹּוֹ ֵֵקק ָ�ָּת ִִמיד ֵֵאָלָ יו ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך צו גלוסטען און צו זיך בענקען שטענדיג צו דעם באשעפער,
ִ �ִּבְכְ לֹוֹ ת ַַה ֶ�ֶּנ ֶֶפ ׁׁש ְ �ְּב ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ְּוְּת ׁׁש ָּוָּקה ְ �ְּגדֹוֹ ָלָ ה ַַעד ְְמאֹוֹ ד אז זיין זעהל זאל אויסגיין צום באשעפער מיט א
שטארקע ליבשאפט און גרויסע בענקעניש.
ווי דער בת עין איז כסדר מסביר אז יעדע פסוק אין חומש איז אונז א לימוד לדורות ארויס צו לערנען דערפון א דרך אין עבודת השי”ת און יעדע ו.
פסוק אין די תורה הקדושה האט א טיפערע כוונה.
ה
ְוְ ֶזֶ ה הּוּא ְ �ְּב ִִחיַנַ ת ַַצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר � ֶֶׁשּזֹּוֹ ִִכים ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת ָָה ַַא ֲֲה ָָבה
ָָה ַַע ָ �ָּזה ֵֵמ ֲֲח ַַמת ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ י ַַה �ִִּמ ְְצֹוֹת � ֶֶׁש ָ�ָּת ִִמיד עֹוֹ ְְס ִִקים ָ �ָּב ֶֶהם ְ �ְּבִלִ י
די טעם פארוואס צדיקים זענען זוכה צו א גרויסע
ּוֵּמ ֲֲח ַַמת ֶזֶ ה ִ �ִּביּטּּוּל ֲֲא ִִפיּלּּוּ ֶֶרַגַ ע ַַא ַַחת ְלְ ַַב � ָָּטָלָ ה ַַחס ְוְ � ָָׁשלֹוֹ םֵ ,
יַע ָלָ ֶֶהם ְ �ְּב ַַח ְְסּדּ �ֹו ַַהּטֹּוֹ ב רּוְּך הּוּא ַַמ � ְְׁש � ִִּפ ַ ַַהּבֹּוֹ ֵֵרא עֹוֹ ָלָ ִִמים ָ �ָּב ְ מדריגה פון אהבה
אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ָָה ַַע ָ �ָּזה. ְוְ ֶזֶ ה הּוּא ְ �ְּב ִִחיַנַ ת ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר און דאס איז די
ְוְ ֶזֶ הּוּ ִ�‘ִּכי ֵנֵ ר ִִמ ְְצָוָ ה ְוְ תֹוֹ ָָרה אֹוֹ ר’ (משלי ו ,כג)ַַ ,הְיְ ינּוּ ַַעל ְיְ ֵֵדי בחינה פון צדיקי הדורֶׁ ,ש� ֶ ּזֹּוֹ ִכִ ים ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת
ֵנֵ ר ִִמ ְְצָוָ ה � ֶֶׁש �ַַּצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר עֹוֹ ְְס ִִקים ָ �ָּב ֶֶהם ,זֹוֹ ִִכים ְלְ תֹוֹ ָָרה אֹוֹ ר
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ָָה ַַע ָ �ָּזה וואס זיי זענען זוכה צו צוקומען צו
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ �ַּנ”לְ ,וְ ָָאז ַַהּתֹּוֹ ָָרה אֹוֹ ר ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ �ַּנ”ל הּוּא
ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ְְמאֹוֹ ָָרָׂש�ָ ה ְלְ ַַצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ רִּ� ִ ,ב ְְב ִִחיַנַ ת ַַא ְְחדּוּתֵֵ ,מ ֲֲח ַַמת די שטארקע אהבהֵֵ ,מ ֲֲח ַַמת ַַמ ֲֲע ֵֵׂש� י ַַה �ִִּמ ְְצֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ָ�ָּת ִִמיד
יֶהם ַַהּטֹּוֹ ִִבים ְְמאֹוֹ ד. ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ ֶ עֹוֹ ְְס ִִקים ָ �ָּב ֶֶהם ְ �ְּבִלִ י ִ �ִּביּטּּוּל ֲֲא ִִפיּלּ�ּו ֶֶרַגַ ע ַַא ַַחת ְלְ ַַב �ָָּטָלָ ה
ְ�ְּכמ�ֹו � ֶֶׁשָּד�ָ ְְרׁשׁ ּו� ַַרּבֹּוֹ ֵֵתינ ּו� ַזַ "ל (ברכות נזַַ ).על � ָָּפסּוּק (דברים ַַחס ְוְ ָׁש� ָ לֹוֹ ם וואס זיי זענען שטענדיג באשעפטיגט
ֹמ ֶֶׁש�ה מֹוֹ ָָר � ָָׁשה’ַַ ,אל ִ�ִּת ְְק ֵֵרי מֹוֹ ָָר � ָָׁשה לג ,ד) ‘ּתֹּוֹ ָָרה ִִצ �ָָּוה ָלָ נּוּ ֹ
מיט די מעשי המצוות אן צו מבטל זיין אפילו איין
ֶֶא ָ�ָּלא ְְמאֹוֹ ָָרָׂש�ָ ה.
רגע פאר גארנישט חס ושלוםֵּ ,וֵּמ ֲֲח ַַמת ֶזֶ ה ַַהּבֹּוֹ ֵֵרא
ֲֲא ָָבל ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה ֵֵאינֹוֹ ִנִ � ְְׁש � ַַּפע ִ �ִּב ְְת ִִח ָ�ָּלה ַַרק ִ �ִּב � ְְׁש ִִביל ַַצִּד�ִ ֵיֵקי
ַַהּדֹּוֹ רַַ ,א ְְך ַַא ַַחר ָ�ָּכ ְְך ְ�ְּכ � ֶֶׁש ִ �ִּנ � ְְׁש � ַַּפע ָלָ ֶֶהם ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה אֹוֹ ר עֹוֹ ָלָ ִִמים ָ �ָּברּוּ�ְך הּוּא ַַמְׁש� ְ � ִִּפ ַיַע ָלָ ֶֶהם ְ �ְּב ַַח ְְסּדּ�ֹו ַַהּטֹּוֹ ב אֹוֹ ר
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ָָה ַַע ָ �ָּזה און וועגן דעם איז דער באשעפער
מיט זיין גוטע חסד זיי משפיע די ליכטיגקייט פון די אהבה.
ִ�‘ִּכי ֵנֵ ר ִִמְצְ ָוָ ה ְוְ תֹוֹ ָָרה אֹוֹ ר’
ְוְ ֶזֶ ה�ּו ִ�‘ִּכי ֵנֵ ר ִִמ ְְצָוָ ה ְוְ תֹוֹ ָָרה אֹוֹ ר’ (משלי ו ,כג) און דאס מיינט די פסוק ‘אז די מצוה איז צוגעגליכען ווי
א ליכט -און תורה צו א ליכטיגקייט’ַַ ,הְיְ ינּוּ ַַעל ְיְ ֵֵדי ֵנֵ ר ִִמ ְְצָוָ ה ֶׁש� ֶ ַּצ�ַ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר עֹוֹ ְְס ִִקים ָ �ָּב ֶֶהם דאס מיינט
דורך די ‘נר מצוה’ (די מעשי המצוות) וואס די צדיקים זענען באשעפטיגט מיט זיי ,זֹוֹ ִכִ ים ְלְ ’תֹוֹ ָָרה אֹוֹ ר’
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ�ַּנ"ל זענען זיי זוכה צו די אֹור פון די תורה וואס דאס מיינט די ליכטיגקייט פון די
שטארקע אהבה ווי אויבענדערמאנט.
צדיקים באהעפטן זיך מיט די מידת האהבה און ווערן פאראייניגט מיט איר
ְוְ ָָאז ַַהּתֹּוֹ ָָרה אֹוֹ ר ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ�ַּנ”ל און דעמאלסט איז די תורה וואס דאס איז די ליכטיגקייט פון
די שטארקע אהבה ,הּוּא ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ְְמאֹוֹ ָָר ָָׂש� ה ְלְ ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר איז אזוי ווי חתונה געהאט און באהאפטען
מיט די צדיקי הדורִּ� ִ ,ב ְְב ִִחיַנַ ת ַַא ְְחדּוּת א בחינה פון איינס מיט זייֵֵ ,מ ֲֲח ַַמת ַַמ ֲֲע ֵֵׂש� ֶיֶהם ַַהּטֹּוֹ ִִבים ְְמאֹוֹ ד וועגן
זייערע גוטע מעשים.
ְ�ְּכמ�ֹו ֶׁש� ֶ ָָּד� ְְר ׁׁש�ּו ַַרּבֹּוֹ ֵֵתינ�ּו ַזַ ”ל (ברכות נזַַ ).על � ָָּפסּוּק (דברים לג ,ד) ‘ּתֹּוֹ ָָרה ִִצ ָ �ָּוה ָלָ נ�ּו ֹ
ֹמֶׁש� ֶ ה מֹוֹ ָָרָׁש� ָ ה’ ַַאל ִ�ִּת ְְק ֵֵרי
מֹוֹ ָָרָׁש� ָ ה ֶֶא ָ �ָּלא ְְמאֹוֹ ָָר ָָׂש� הז אזוי ווי חז”ל האבען גע’דרשנט אויף די פסוק ‘די תורה וואס משה האט אונז
געגעבן איז א ארבטייל’ זאגען אונז חז”ל לייען נישט ווי אין פסוק שטייט ‘מורשה’ (אז ס’איז א ירושה) –
נאר ‘מאורשה’ וואס מיינט אז די יודען האבן חתונה געהאט מיט די תורה.
[ב]
א עצה פאר פשוטע יודען זיי זאלן אויך קענען צוקומען צו די מדריגה אין אהבה
ֲֲא ָָבל ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה ֵֵאינֹוֹ ִנִ ְׁש� ְ � ַַּפע ִ �ִּב ְְת ִִח ָ �ָּלה ַַרק ִ �ִּבְׁש� ְ ִִביל ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר אבער די בחינה פון אהבה ווערט נישט
נשפע נאר פאר די צדיקי הדור.
דאס מיינט ‘תורה צוה לנו משה’ [משה האט אונז באפוילען די תורה] ‘מורשה קהילת יעקב’ [די תורה איז א ירושה פאר כלל ישראל] ,און אויף ז.
דעם זאגן אונז חז”ל אז מען זאל ליינען די ווארט ‘מורשה’ אזוי ווי ווי אין פסוק וואלט געשטאנען ‘מאורשה’ אז די תורה איז חתונה געהאט צו די
יודן.
ו
ִ �ִּבְזְ כּוּת ַצַ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ֵֵמ ֲֲח ַַמת ִִהְזְ ַּד�ַ ְ�ְּככּוּת ַַה ָָח ְְמ ִִרּיּּוּת ְ �ְּב ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ ה ַַה �ִִּמ ְְצֹוֹתָָ ,אז
ָיָ כֹוֹ ל ָלָ ֹבֹא ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה ֲֲא ִִפיּלּּוּ ִִמי � ֶֶׁש ֵֵאינֹוֹ ְ �ְּב ִִהְזְ ַּד�ַ ְ�ְּככּוּת ָ�ָּכל
ַַא�ְך ַַא ַַחר ָ�ָּכ�ְך ְ�ְּכֶׁש� ֶ ִ�ִּנְׁש� ְ � ַַּפע ָלָ ֶֶהם ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה אֹוֹ ר
ָ�ָּכ ְְךְ ,וְ זֹוֹ ִִכים ָלָ ֶזֶ ה ִ �ִּבְזְ כּוּת ַַצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר.
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה אבער נאכדעם וואס די צדיקים זענען ְוְ עֹוֹ ד ֵיֵ ׁשׁ ַ�ַּת ָ�ָּקָנָ ה ָלָ ֶזֶ ה ִִמי � ֶֶׁשֹּל� ֹא ִנִ ְזְ ַּד�ַ ֵ�ֵּכ ְְך ָ�ָּכ ָָראּוּי ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת
זוכה צו די בחינה פון די ליכטיגקייט פון די אהבה, ּוִּפּתּּוּי ְלְ ַַה � ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך זּוּ אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַה ַ �ַּנ”ל ַַעל ְיְ ֵֵדי ְ�ְּת ִִפ ָ�ָּלה ִ
ֵֵמ ֲֲח ַַמת ִִהְזְ ַַּד� ְ�ְּככּוּת ַַה ָָח ְְמ ִִרּיּּוּת ְ �ְּב ַַמ ֲֲע ֵֵׂש� ה ַַה �ִִּמ ְְצֹוֹ ת וואס זיי ּוַּב ָ�ָּק � ָָׁשה � ֶֶׁש ָ �ָּיֹבֹא ְלְ אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה.
ַ
זענען זוכה דערצו צוליב זייער אויסארבעטן זייער ּוֵּמ ֲֲח ַַמת ּגֹּוֹ ֶֶדל ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ְוְ ַַה ִִה � ְְׁשּתֹּוֹ ְְקקּוּת � ֶֶׁש ֶ �ֶּזה ָָה ִִאיׁשׁ ֵ
ִִמ � ְְׁשּתֹּוֹ ֵֵקק ָלָ ֹבֹא ַַעל ָ�ָּכל � ָָּפִנִ ים ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבהָָ ,אז ַַאף
חומריות און גוף מיט די עבודה פון מקיים זיין די ַַעל � ִִּפי � ֶֶׁש ֵֵאינֹוֹ ָָראּוּי ָלָ ֶזֶ ה ִִמ �ַַּצד ַַמ ֲֲעָׂש�ָ יוַַ ,ה � ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ְ �ְּברֹוֹ ב
מצוותָָ ,אז ָיָ כֹוֹ ל ָלָ ֹבֹא ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה ֲֲא ִִפיּלּ�ּו ִִמי ֶׁש� ֶ ֵֵאינֹוֹ ּוְּברֹוֹ ב ֲֲח ָָס ָָדיו � ֶֶׁש ָ �ָּב ָָרא ֶֶאת ָָהעֹוֹ ָלָ ם ְ �ְּבִגִ ין ְּד�ְ ִיִ ְְת ְְק ֵֵרי ַַרחּוּם, ַַר ֲֲח ָָמיו ְ
ְ �ְּב ִִהְזְ ַַּד� ְ�ְּככּוּת ָ�ָּכל ָ�ָּכ ְְך דעמאלסט קען מען אויך צוקומען יַע ָָעָלָ יו א
ְ �ְּבִגִ ין ְּד�ְ ִיִ ְְת ְְק ֵֵרי ַַחּנּּוּן (זח"ג רנזְְ , ):מ ַַר ֵֵחם ָָעָלָ יו ַ
ּוַּמ � ְְׁש � ִִּפ ַ
אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ �ַּנ"ל.
צו די מדריגה אין אהבה אפילו ווער ס’איז נישט
ְוְ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵֵכן ֵֵאינֹוֹ ֶֶא ְְצלֹוֹ ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ְְמאֹוֹ ָָרָׂש�ָ ה ִלִ ְְהיֹוֹ ת ֶֶא ְְצלֹוֹ
אזוי אויסגעארבעטְ ,וְ זֹוֹ ִכִ ים ָלָ ֶזֶ ה ִ �ִּבְזְ כּוּת ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר ָ�ָּת ִִמיד ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ַַא ְְחדּוּת ְ�ְּכמֹוֹ � ֶֶׁשהּוּא ֵֵא ֶֶצל ַַצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר � ֶֶׁש ֵֵהם
און זיי זענען זוכה צו דעם אין די זכות פון זיך בּוִּקים ַ �ַּבה' ְ �ְּב ַַא ְְחדּוּת. ָ�ָּת ִִמיד ְּד�ְ ִ
מדבק זיין צו די צדיקי הדור.
בזוה”ק שם :אוף הכי מארי עלמא ,קדם דברא עלמא וברא א.
בריין דיליה ,למאן אתקרי רחום וחנון או דיין ,אלא כל
שמהן דיליה אינון כנויין ,ולא אתקרי בהון אלא על שם בריין
נאך א עצה כדי זוכה זיין צו די מדריגה אין אהבה דעלמא.
ְוְ עֹוֹ ד ֵיֵ ׁׁש ַ�ַּת ָ �ָּקָנָ ה ָלָ ֶזֶ ה ִִמי ֶׁש� ֶ �ֹּלֹא ִנִ ְזְ ַַּד� ֵ�ֵּכ ְְך ָ�ָּכ ָָראּוּי ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת זּוּ אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַה ַ�ַּנ”ל ס’איז דא נאך א עצה
צו די וואס זענען נישט אליין צוגעקומען צו די אויבנדערמאנטע בחינה פון די שטארקע אהבה.
ַַעל ְיְ ֵֵדי ְ�ְּת ִִפ ָ �ָּלה ִּוִּפּתּּוּי
ַַעל ְיְ ֵֵדי ְ�ְּת ִִפ ָ �ָּלה ִּוִּפּתּּוּי ְלְ ַַהֵּׁש� � ֵ ם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ַּוַּב ָ �ָּקָׁש� ָ ה ֶׁש� ֶ ָ �ָּיֹבֹא ְלְ אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה דאס איז די עצה פון דאווענען און
בעטן פון השי”ת ער זאל צוקומען צו די ליכטיגקייט פון די אהבה.
ַַאף ַַעל � ִִּפי ֶׁש� ֶ ֵֵאינֹוֹ ָָראּוּי
ֵּוֵּמ ֲֲח ַַמת ּגֹּוֹ ֶֶדל ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ְוְ ַַה ִִהְׁש� ְ ּתֹּוֹ ְְקקּוּת ֶׁש� ֶ ֶ �ֶּזה ָָה ִִא ׁיׁש ִִמְׁש� ְ ּתֹּוֹ ֵֵקק ָלָ ֹבֹא ַַעל ָ�ָּכל � ָָּפִנִ ים ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה
און וועגן די גרויסע אהבה און גלוסטונג וואס דער מענטש גלוסט כאטש צו צוקומען צו די בחינה
און ליכטיגקייט פון די אהבהָָ ,אז ַַאף ַַעל � ִִּפי ֶׁש� ֶ ֵֵאינ�ֹו ָָראּוּי ָלָ ֶזֶ ה ִִמַּצ�ַ ד ַַמ ֲֲע ָָׂש� יו איז כאטש דער מענטש
איז נישט ראוי צו צוקומען צו די מדריגה לויט זיינע מעשים צו די מדריגהַַ ,הֵּׁש� � ֵ ם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ְ �ְּברֹוֹ ב ַַר ֲֲח ָָמיו
ְּוְּברֹוֹ ב ֲֲח ָָס ָָדיו ֶׁש� ֶ ָ �ָּב ָָרא ֶֶאת ָָהעֹוֹ ָלָ ם ְ �ְּבִגִ ין ְְּד� ִיִ ְְת ְְק ֵֵרי ַַרחּוּם ְ �ְּבִגִ ין ְְּד� ִיִ ְְת ְְק ֵֵרי ַַחּנּּוּן (זח"ג רנז ):איז דער באשעפער
וואס האט באשאפען די וועלט מיט זיין גרויס רחמנות און מיט זיינע פילע חסדים צוליב וואס ער
זאל ווערן אנגערופען מיט די נאמען ‘רחום’ און ‘חנון’חְְ ,מ ַַר ֵֵחם ָָעָלָ יו ַּוַּמְׁש� ְ � ִִּפ ַיַע ָָעָלָ יו אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה
ַַה ַ�ַּנ”ל האט רחמנות אויף אים און איז אים משפיע אויף אים די ליכטיגקייט פון די שטארקע אהבה.
די חילוק פון פון צדיקים און פשוטע מענטשן
ְוְ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן אבער כאטש דער מענטש איז זוכה צו די אהבהֵֵ ,אינֹוֹ ֶֶא ְְצלֹוֹ ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ְְמאֹוֹ ָָר ָָׂש� ה איז די
בחינה פון אהבה נישט אזוי באהאפטען צו איםִ ,לִ ְְהיֹוֹ ת ֶֶא ְְצלֹוֹ ָ�ָּת ִִמיד ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ַַא ְְחדּוּת אז די בחינה פון אהבה
זאל זיין מיט אים באחדות ווי איינסְּ�ְ ,כמֹוֹ ֶׁש� ֶ הּוּא ֵֵא ֶֶצל ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר ֶׁש� ֶ ֵֵהם ָ�ָּת ִִמיד ְְּד� ִ
בּוִּקים ַ �ַּבה’ ְ �ְּב ַַא ְְחדּוּת אזוי
ווי די בחינה פון אהבה איז ביי צדיקי הדור וואס זיי זענען שטענדיג באהאפטען אין השי”ת מיט אחדות.
ווי דער בת עין איז זייער אסאך מאל מסביר אין ספר אז השי”ת האט באשאפן די וועלט וואס איז א עולם העשיה נאר כדי עס זיין א געלעגנהייט ח.
אז מענטשן זאלן קענען אנרופן דעם באשעפער מיטן נאמען רחום און חנון וכדומה ,ווייל אים עולם הרוחני איז נישט דא ווי אזוי צו אנרופו דעם
באשעפער מיט די טיטלען.
ז
ְוְ ֶזֶ הּוּ ‘ְוְ ִִכי ְיְ ַַפ ֶ�ֶּתה ִִאיׁשׁ ’ַַ ,הְיְ ינּוּ � ֶֶׁש ְ �ְּי ַַפ ֶ�ֶּתה ִִאיׁשׁ ְוְ ִיִ ְְת � ַַּפ ֵ�ֵּלל ִלִ ְְפֵנֵ י
ַַה � ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ָלָ ֹבֹא ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה ֲ‘ֲא � ֶֶׁשר ֹל ֹא אֹוֹ ָָרָׂש�ָ ה’ ֶֶא ְְצלֹוֹ
ּוִּמן ַַה �ְְּס ָָתם ַיַ ֲֲעזֹוֹ ר לֹוֹ ַַה � ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ְ �ְּברֹוֹ ב ֵֵמ ֲֲח ַַמת ַַמ ֲֲעָׂש�ָ יוִ , [ג]
ַַר ֲֲח ָָמיו ַוַ ֲֲח ָָס ָָדיו.
ַַעל ֵ�ֵּכן ַַהּתֹּוֹ ָָרה ַַמְזְ ִִהירֹוֹ ָ‘ָמֹהֹר ִיִ ְְמ ָָה ֶֶר ָ �ָּנה ּלֹּוֹ ְלְ ִִא � ָָּׁשה’ַַ ,הְיְ ינּוּ זיך צו שטארקען מיט די אהבה צו השי”ת
� ֶֶׁש ִ �ִּי ְְר ֶֶאה ְלְ ַַח ֵ �ֵּזק ֶֶאת ַַע ְְצמֹוֹ ְ �ְּבֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ הּ ,וְּלְ ַּד�ַ ֵ �ֵּבק ֶֶאת ַַע ְְצמֹוֹ
ְוְ ֶזֶ ה�ּו ‘ְוְ ִכִ י ְיְ ַַפ ֶ�ֶּתה ִִא ׁיׁש’ און דאס מיינט די פסוק
יִּתית ִ �ִּב ְְמ ִִסירּוּת ֶנֶ ֶֶפׁשׁ ַַמ �ָָּמׁשׁ ַַעד ְ�ְּכלֹוֹ ת ַַה ֶ �ֶּנ ֶֶפׁשׁ , ִ �ִּב ְְד ֵֵביקּוּת ֲֲא ִִמ ִ�
‘און ווען א מענטש וועט צורעדן’ַַ ,הְיְ ינ�ּו ֶׁש� ֶ ְ �ְּי ַַפ ֶ�ֶּתה
� ֶֶׁש ִ �ִּי ְְהֶיֶ ה ֶֶא ְְצלֹוֹ ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ִִא � ָָּׁשהְּ�ְ ,כמֹוֹ � ֶֶׁש �ַַּצִּד�ִ יק ָ �ָּגמּוּר ָ�ָּת ִִמיד הּוּא
ִִא ׁיׁש ְוְ ִיִ ְְת � ַַּפ ֵ �ֵּלל ִלִ ְְפֵנֵ י ַַהֵּׁש� � ֵ ם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר�ְך ָלָ ֹבֹא ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה
ָּד�ָ בּוּק ִ �ִּב ְְב ִִחיָנָ ה זּוּ.
יָה ְלְ ִִת ָ�ָּתה לֹוֹ ’ֵֵּ � ,פירּוּׁשׁ � ֶֶׁש ַַאף ַַעל � ִִּפי דאס מיינט אז א מענטש וועט צורעדן און דאווענען
‘ְוְ ִִאם ָָמ ֵֵאן ְיְ ָָמ ֵֵאן ָָא ִִב ָ
� ֶֶׁש ִ �ִּנ ְְכ ְְס ָָפה ְוְ ַגַ ם ָ�ָּכְלְ ָָתה ַנַ ְְפׁשֹׁוֹ ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ הְ ,וְ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵֵכן
צום באשעפער צוצוקומען צו די בחינה פון אהבת
יָה ְלְ ִִת ָ�ָּתה לֹוֹ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה. ְיְ ָָמ ֵֵאן ָָא ִִב ָ
השי”תֲ‘ֲ ,אֶׁש� ֶ ר ֹלֹא אֹוֹ ָָר ָָׂש� ה’ ֶֶא ְְצלֹוֹ ֵֵמ ֲֲח ַַמת ַַמ ֲֲע ָָׂש� יו וואס
ְוְ ָגָ ַַמר אֹוֹ ֶֶמר ַַה ָ�ָּכתּוּב � ֶֶׁש ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵֵכן ֶ�‘ֶּכ ֶֶסף ִיִ � ְְׁשֹק ֹל ְ�ְּכֹמ ַַֹהר
דער מענטש איז נישט באהאפטען צו די מדריגה
ַַה ְ �ְּבתּוּלֹוֹ ת’ַַ ,הְיְ ינ ּו� � ֶֶׁשהּוּא � ָָׁשקּוּל ְ�ְּכ ִִאּלּ ּו� ָ �ָּבא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת אֹוֹ ר
מדריגה פון אהבה צוליב וואס זיינע מעשים זענען
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ �ַּנ”ל.
נישט אזוי ווי עס דארף צו זייןִּ ,וִּמן ַַה ְ�ְּס ָָתם ַיַ ֲֲעזֹוֹ ר לֹוֹ
ַַהֵּׁש� � ֵ ם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַר ְְך ְ �ְּברֹוֹ ב ַַר ֲֲח ָָמיו ַוַ ֲֲח ָָס ָָדיו און די פסוק זאגט אונז אז מן הסתם וועט דער באשעפער רחמנות
האבען אויף אים מיט זיין גרויסע רחמנות און אים געבן די מדריגה פון אהבה און ער וועט פילן א
ברען און א ליבשאפט צום באשעפער.
ַַעל ֵ�ֵּכן ַַהּתֹּוֹ ָָרה ַַמְזְ ִִהיר�ֹו וועגן דעם זאגט אים די תורה אןָ‘ָ ,מֹהֹר ִיִ ְְמ ָָה ֶֶר ָ�ָּנה ּלּ�ֹו ְלְ ִִאָּׁש� � ָ ה’ ער זאל זיך
שטארקן מיט די עבודה פון אהבה און איר נעמען פאר א ווייבַַ ,הְיְ ינ�ּו ֶׁש� ֶ ִ �ִּי ְְר ֶֶאה ְלְ ַַח ֵ �ֵּזק ֶֶאת ַַע ְְצמ�ֹו ְ �ְּבֶזֶ ה
ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה דאס מיינט ער זאל זיך שטארקן מיט די בחינה פון אהבהּ ,וְּלְ ַַּד� ֵ �ֵּבק ֶֶאת ַַע ְְצמ�ֹו ִ �ִּב ְְד ֵֵביקּוּת
ֲֲא ִִמ ִ�יִּתית ִ �ִּב ְְמ ִִסירּוּת ֶנֶ ֶֶפ ׁׁש ַַמ �ָָּמ ׁׁש ַַעד ְ�ְּכלֹוֹ ת ַַה ֶ�ֶּנ ֶֶפ ׁׁש און ער זאל זיך באהעפטן מיט די מידה פון אהבה מיט
מסירת נפש ממש ביז ער פילט אז ער גייט אויס פון אהבה צו השי”ת.
ֶׁש� ֶ ִ �ִּי ְְהֶיֶ ה ֶֶא ְְצלֹוֹ ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ִִאָּׁש� � ָ ה אז די מדה פון אהבה זאל זיין ביי אים אייביג פאראייניגט ווי ער וואלט
חתונה געהאט צו אירְּ�ְ ,כמ�ֹו ֶׁש� ֶ ַּצ�ַ ִִּד� יק ָ �ָּגמּוּר ָ�ָּת ִִמיד הּוּא ָָּד� בּוּק ִ �ִּב ְְב ִִחיָנָ ה ז�ּו אזוי ווי א עכטע צדיק איז
באהאפטען אין די מידה.
אפילו ווען מען איז נישט זוכה צו די אהבה,
ווערט עס גערעכנט ביים באשעפער אזוי ווי ער האט באמת די מדריגה
‘ְוְ ִִאם ָָמ ֵֵאן ְיְ ָָמ ֵֵאן ָָא ִִב ָיָה ְלְ ִִת ָ�ָּתה לֹוֹ ’ און די תורה זאגט אונז ‘אויב דער טאטע (דער באשעפער) וויל אים
עס נישט געבן’ֵֵּ � ,פ ׁ
ירּוּׁש ֶׁש� ֶ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֶׁש� ֶ ִ�ִּנְכְ ְְס ָָפה ְוְ ַגַ ם ָ�ָּכְלְ ָָתה ַנַ ְְפ ׁׁשֹוֹ ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה דאס מיינט אז כאטש ער
גלוסט און זיין נפש גייט אויס זוכה צו זיין צו די בחינה פון אהבהְ ,וְ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן ְיְ ָָמ ֵֵאן ָָא ִִב ָיָה ְלְ ִִת ָ�ָּתה
לֹוֹ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה און פון דאס וועגן דאך וויל אים זיין טאטע נישט געבן די בחינה פון אהבה (דאס מיינט
אז ער איז נישט זוכה צו די בחינה).
ְוְ ָגָ ַַמר אֹוֹ ֶֶמר ַַה ָ�ָּכתּוּב און דער פסוק ענדיגט צוֶׁ ,ש� ֶ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן ֶ�‘ֶּכ ֶֶסף ִיִ ְׁש� ְ ֹקֹל ְ�ְּכֹמ ַַֹהר ַַה ְ �ְּבתּוּלֹוֹ ת’ אז
פון דאס וועגן דאך ‘זיין גלוסטונג און אהבה ווערט גערעכנט אזוי ווי ער האט חתונה געהאט’ דאס
מיינט אזוי ווי ער האט זוכה געווען צו די בחינה פון אהבהטַַ ,הְיְ ינּוּ ֶׁש� ֶ הּוּא ָׁש� ָ קּוּל ְ�ְּכ ִִאּלּּוּ ָ �ָּבא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת אֹוֹ ר
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה ַַה ַ�ַּנ”ל דאס מיינט אז ער ווערט גערעכנט אזוי ווי ער וואלט צוגעקומען צו די שטארקע
די פשוטע טייטש איז ‘ֶּכֶ ֶֶסף ִי ְְִׁשֹקֹל’ אז ער זאל אפוועגן געלט (וויפיל מען גיט פאר א כתובה) ,אבער דער בת עין טייטשט די ווארט כסף איז טייטש ט.
‘גלוסטונג’ ,און די ווארט ישקול ווערט געטייטשט ‘ווערט גערעכנט’ ,דאס מיינט אז זיין אהבה וועט ווערן גערעכנט אזוי ווי ער איז צוגעקומען צו די
מדריגה בשלימות.
ח
ליכטיגקייט פון די אויבענדערמאנטע אהבה. ְוְ ֶזֶ ה � ֶֶׁש ָָא ַַמר ַַה ָ�ָּכתּוּב ‘ְוְ ָלָ ָָבן ָָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז’ַַ ,הְיְ ינּוּ ְ �ְּב ִִחיַנַ ת לֹוֹ ֶֶבן
ָָה ֶֶעְלְ יֹוֹ ן � ֶֶׁשהּוּא ֶֶח ֶֶסד ַַהּבֹּוֹ ֵֵרא ָ �ָּב ְ
[ד] רּוְּך הּוּא � ֶֶׁשהּוּא אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה
ַַע ָ �ָּזהָ‘ָ ,הַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז’ְ ,לְ ַַח ֵ �ֵּבר ֶ‘ֶאת’ ַַע ְְצמ�ֹו ִִעם ‘ֹצ ֹאנֹוֹ ’ַַ ,הְיְ ינּוּ
ַַצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר.
דער באשעפער איז משפיע די מדריגה פון אהבה צו רּוָּּמז ְ �ְּב ֵֵת ַיַבת ִלִ ְגְ זֹוֹ ז � ֶֶׁשהּוּא אֹוֹ ִִתּיֹּוֹ ת ּוְּב ִִחיַנַ ת ִִה ְְת ַַח ְ �ְּברּוּת ְְמ �ָ
ְ
די צדיקי הדור ג"ז–ו"ז ,ג"ז ַַהְיְ ינּוּ ִ �ִּג ַיַמ ְְט ִִר ָָּיא ֶֶעֶׂש�ֶ ר ,ו”ז ְ �ְּבִגִ ַיַמ ְְט ִִר ָָּיא ֶֶא ָָחד,
� �
ְוְ ֶזֶ ה ֶׁש� ֶ ָָא ַַמר ַַה ָ�ָּכתּוּב ‘ְוְ ָלָ ָָבן ָָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז’י און דאס איז ְְמ ַַר �ֵֵּמז ַַעל ִִה ְְת ַַח ְ �ְּברּוּת ֶֶעֶׂש�ֶ ר ְְס ִִפירֹוֹ ת � ֶֶׁש ִ �ִּי ְְהֶיֶ ה ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת ַַא ְְחדּוּת
וואס די פסוק זאגט ‘און לבן איז געגאנגען שערן’ � ָָּפׁשּׁוּט.
ְ
ְוְ ָָר ֵֵחל ְְמ ַַר �ֵֵּמז ַַעל אֹוֹ ָָתן � ֶֶׁש ֵֵאיָנָ ן ְ �ְּב ִִהְזְ ַּד�ַ ְ�ְּככּוּת ָ�ָּכל ָ�ָּכְךְ ,וְ ַַאף ַַעל
(די שאף). � ִִּפי ֵֵכן ִנִ ְְכ ְְס ָָפה ְוְ ַגַ ם ָ�ָּכְלְ ָָתה ַנַ ְְפ � ָָׁשם ָלָ ֹבֹא ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ הְ ,וְ ֵיֵ ׁשׁ
‘ְוְ ָלָ ָבָ ן’ -לֹוֹ ֶבֶ ן ָָה ֶֶעְלְ יֹוֹ ן רּוְּך הּוּא ַַמ � ְְׁש ֶֶרה ּבּּוָּׁשה ְוְ ַַה ְְכָנָ ָָעהְ .וְ ָָאז ַַה ָ�ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּב ְ
�ָ ָלָ ֶֶהם ִִמ ֶ �ֶּזה
ַַהְיְ ינ�ּו ְ �ְּב ִִחיַנַ ת לֹוֹ ֶֶבן ָָה ֶֶעְלְ יֹוֹ ן ֶׁש� ֶ הּוּא ֶֶח ֶֶסד ַַהּבֹּוֹ ֵֵרא
רּוְּך הּוּא די ווארט ‘לבן’ מיינט די בחינה פון ‘לובן העליון’אי וואס איז די חסד פונעם באשעפער, ָ �ָּב ְ
ֶׁש� ֶ הּוּא אֹוֹ ר ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה וואס איז מרמז אויף די חסד וואס השי”ת טוט מט אונז און גיבט אונז די
ליכטיגקייט פון די שטארקע אהבה.
ָ‘ָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז’
ָ‘ָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז’ ְלְ ַַח ֵ �ֵּבר ֶֶאת ַַע ְְצמֹוֹ די פסוק זאגט ער איז געגאנגען ‘לגזוז’ באהעפטן -וואס דאס מיינט
ער איז זיך געגאנגען באהעפטןביִִ ,עם ֹצֹאנֹוֹ מיט זיין שאףַַ ,הְיְ ינּוּ ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר דאס ווארט ‘צאנו’ מיינט
די צדיקי הדור (וואס זיי פאשען זיך ווי שאף ביי השי”ת).
רּוָּּמז ְ �ְּב ֵֵת ַיַבת ִלִ ְגְ זֹוֹ ז און די בחינה פון ‘התחברות’ זיך באהעפטן איז מרומז אין ְּוְּב ִִחיַנַ ת ִִה ְְת ַַח ְ �ְּברּוּת ְְמ �ָ
די ווארט ‘לגזוז’ֶׁ ,ש� ֶ הּוּא אֹוֹ ִִתּיֹּוֹ ת ג”ז–ו”ז ווייל די ווארט ‘לגזוז’ ווערט געשריבן ג”ז און ו”ז ,ג”ז ַַהְיְ ינּוּ
ִ �ִּג ַיַמ ְְט ִִר ָ �ָּיא ֶֶע ֶֶׂש� ר און די אותיות ג”ז איז בגימטריא צעהן ( ,)10ו”ז ְ �ְּבִגִ ַיַמ ְְט ִִר ָ �ָּיא ֶֶא ָָחד און די אותיות ו”ז
איז בגימטריא דרייצען ( )13וויפיל די ווארט ‘אחד’ְְ ,מ ַַר �ֵֵּמז ַַעל ִִה ְְת ַַח ְ �ְּברּוּת ֶֶע ֶֶׂש� ר ְְס ִִפירֹוֹ ת ֶׁש� ֶ ִ �ִּי ְְהֶיֶ ה ִ �ִּב ְְב ִִחיַנַ ת
ַַא ְְחדּוּת � ָָּפ ׁׁשּוּטגי דאס קומט צו מרמז זיין אויף מחבר זיין די צעהן ספירות זיי זאלן זיין באחדות און
איינס מיטן באשעפער וואס איז מרומז אין ‘אחד’ ()13די.
צוויי עצות זוכה זיין צו אהבת השי”ת אפילו מען איז נישט גרייט דערצו
ְוְ ָָר ֵֵחל ְְמ ַַר �ֵֵּמז ַַעל אֹוֹ ָָתן ֶׁש� ֶ ֵֵאיָנָ ן ְ �ְּב ִִהְזְ ַַּד� ְ�ְּככּוּת ָ�ָּכל ָ�ָּכ ְְךוט און די ווארט ‘רחל’ איז מרמז אויף די וואס זענען
נישט אזוי אויסגעארבעט מיט זייערע מידותְ ,וְ ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן ִנִ ְכְ ְְס ָָפה ְוְ ַגַ ם ָ�ָּכְלְ ָָתה ַנַ ְְפָׁש� ָ ם ָלָ ֹבֹא ְלְ ֶזֶ ה
ַַה ְ �ְּב ִִחיָנָ ה און פון דאס וועגן דאך גלוסטען זיי און זייער זעהל גייט אויס צו צוקומען צו די בחינהְ ,וְ ֵיֵ ׁׁש
ָלָ ֶֶהם ִִמ ֶ �ֶּזה ּבּּוָּׁש� ָ ה ְוְ ַַהְכְ ָנָ ָָעה און זיי האבען בושה און אונטערטעניגקייט פון דאס וואס זיי האבען נישט
זוכה געווען דערצו פון זייער אייגענע עבודה.
די בת עין גייט יעצט אויסטייטשען די אויבענדערמאנטע בחינות אין די וואכענדיגע פרשה ,און פאר די תועלת פונעם לערנער וועלן מיר דא נאכאמאל י.
מעתיק זיין די פסוקְ :וְ ָלָ ָָבן ָָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז ֶֶאת ֹצֹאנֹוֹ ַוַ ִ�ִּתְגְ ֹנֹב ָָר ֵֵחל ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים ֲֲאֶׁש� ֶ ר ְלְ ָָא ִִב ָיָה.
די מידה פון חסד ווערט צוגעגליכען אין ספרי קבלה צו די ווייסע קאליר ,דאס מיינט ‘לובן העליון’ די הימלישע ווייס. אי.
ווי דער בת עין גייט שוין מסביר די ווארט ‘ִלִ ְגְ זֹוז’ אין די קומענדיגע שטיקל. בי.
די עשר ספירות איז מרמז צו די 7מידות 1חסד2 ,גבורה3 ,תפארת4 ,נצח5 ,הוד6 ,יסוד7 ,מלכות וואס זיי ווערן אנגערופן ‘מידות ווייל עס זעהט אין גי.
אן אין די מעשים און אויפירונגען פונעם מענטש .און די דריי ספירות פון 8חכמה9 ,בינה01 ,דעת וואס דאס ווערט בעיקר אנגעזעהן און גענוצט דורך
די שכל און מח פונעם מענטש.
די .דאס מיינט אז דער צדיק מיט זיין גרויסע אהבה צו השי”ת ווערט איינס מיט די עשר ספירות וואס דאס איז די מדריגה פון זיך באהעפטן און זיין
איינס מיט השי”ת.
וט .די וואס זענען נישט אינגאנצען אויסגעארבעט אינגאנצן ווערן אנגערופן מיט די נאמען ‘רחל’ ,ווייל וועגן די בושה און הכנעה וואס זיי האבען אין
זיך צוליב זייער שוואכע מדריגה טוט די שכינה רוהען אויף זיי ,און דערפאר ווערן זיי אנגערופן מיט די נאמען ‘רחל’ וואס איז מרמז אויף די שכינה.
ט
רּוְּך הּוּא ַַמְׁש� ְ ֶֶרה ְׁש� ְ ִכִ יָנָ ת�ֹו ֲֲעֵלֵ ֶיֶהם און ְוְ ָָאז ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁׁש ָ �ָּב ְ
יֶהםְּ�ְ ,כ ַַמ ֲֲא ַַמר ַַה ָ�ָּכתּוּב (ישעי’ נז ,טו) ֲ‘ֲאִנִ י ֶֶא � ְְׁשּכֹּוֹ ן � ְְׁש ִִכיָנָ תֹוֹ ֲֲעֵלֵ ֶ
דּוַּע .ג ב
כּוָּּנה ְ �ְּב � ֵֵׁשם ָָר ֵֵחל ַ�ַּכ ָ �ָּי ַ
ֶֶאת ַּד�ַ ָ�ָּכא’ְ ,וְ ַַה � ְְּׁש ִִכיָנָ ה ְְמ ָ � דעמאלסט מאכט השי”ת רוהען זיין שכינה אויף זיי,
יָה’ַַ ,הְיְ ינּוּ ְ �ְּב � ָָׁש ָָעהְוְ ֶזֶ הּוּ ‘ַוַ ִ�ִּתְגְ ֹנֹב ָָר ֵֵחל ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים ֲֲא � ֶֶׁשר ְלְ ָָא ִִב ָ ְ�ְּכ ַַמ ֲֲא ַַמר ַַה ָ�ָּכתּוּב (ישעי’ נז ,טו) ֲ‘ֲאִנִ י ֶֶאְׁש� ְ ּכֹּוֹ ן ֶֶאת ַַּד� ָ�ָּכא’
� ֶֶׁש ְ �ְּב ִִחיַנַ ת לֹוֹ ֶֶבן ָָה ֶֶעְלְ יֹוֹ ן ָָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז ּוְּלְ ַַח ֵ �ֵּבר ִִעם ֹצ ֹאנֹוֹ . אזוי ווי עס שטייט אין פסוק ‘איך וועל רוהען מיט
כּוִּּנים ְ �ְּב � ֵֵׁשם ָָר ֵֵחלֶֶׁ � ,ש ֵֵאיָנָ ם זֹוֹ ִִכים ִִמ �ַַּצד ָָאז ‘ְוְ ָָר ֵֵחל’ ִִמי � ֶֶׁש ֵֵהם ְְמ ִ �
יֶהם ִלִ ְְב ִִחיָנָ ה זּוָּּ‘� ָ ,גְנְ ָָבה ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים’ַַ ,הְיְ ינּוּ ַַאף ַַעל � ִִּפי ַַמ ֲֲעֵׂש�ֵ ֶ
ווער עס האלט זיך קליין’ְ ,וְ ַַהְּׁש� � ְ ִכִ יָנָ ה ְְמכ ָ�ּוָּּנה ְ �ְּבֵׁש� ֵ ם
ֵֵכן ְיְ כֹוֹ ִלִ ים ָלָ ֹבֹא ְלְ ּתֹּוֹ ֶֶרף ְוְ ִִע ָ�יָּקר ְ �ְּב ִִחיַנַ ת ַַע ְְבדּוּת ַַה ַ �ַּנ"ל ִִמ �ַַּצד דּוַּע און די שכינה איז ווי עס איז באקאנט ָָר ֵֵחל ַ�ַּכ ָ �ָּי ַ
ּוִּמ �ַַּצד ַַה ְ�ְּכ ִִס ָיָפה ְוְ ִִה � ְְׁשּתֹּוֹ ְְקקּוּת ְוְ ַַה � ָ
ּבּּוָּׁשה ְזְ כּוּת ַַצִּד�ִ ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר ִ אין ספרי קבלה איז מרומז אין די נאמען רחל.
� ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ לֹוֹ .
ַוַ ִ�ִּתְגְ ֹנֹב ָָר ֵֵחל ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים
ְוְ ֶזֶ ה ּו� ִ�‘ִּכי ָָא ַַסף ֱֱאֹל ִִֹקים ֶֶאת ֶֶח ְְר � ָָּפ ִִתי’ (בראשית ל ,כג),
ַַהְיְ ינ ּו� � ֶֶׁש ָָר ֵֵחל � ֶֶׁשהּוּא ְְמ ַַר �ֵֵּמז ַַעל אֹוֹ ָָתן � ֶֶׁש ֵֵאיָנָ ם ְ �ְּב ִִהְזְ ַּד�ַ ְ�ְּככּוּת ְוְ ֶזֶ ה�ּו ‘ַוַ ִ�ִּתְגְ ֹנֹב ָָר ֵֵחל ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים ֲֲאֶׁש� ֶ ר ְלְ ָָא ִִב ָיָה’ און
ָ �ָּגמּוּר ָָא ְְמ ָָרה ִ�‘ִּכי ָָא ַַסף ֱֱאֹל ִִֹקים ֶֶאת ֶֶח ְְר � ָָּפ ִִתי’ ַַהְיְ ינּוּ ַַה � ָ
ּבּּוָּׁשה דאס מיינט די פסוק ‘און רחל האט גע’גנבעט די
רּוְּך הּוּא ְוְ ַַה ַַה ְְכָנָ ָָעה � ֶֶׁש ֵ �ֵּיׁשׁ לֹוֹ ֵֵ ,מ ֲֲח ַַמת ֶזֶ ה עֹוֹ ֵזֵ ר לֹוֹ ַַה ָ�ָּקדֹוֹ ׁשׁ ָ �ָּב ְ
‘תרפים’ וואס זענען צו איר טאטע’ַַ ,הְיְ ינ�ּו ְ �ְּבָׁש� ָ ָָעה
ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזהְ ,יְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן � ֶֶׁש ִ �ִּנְזְ ֶ�ֶּכה ָלָ ֶזֶ ה ָָא ֵֵמן
ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן. ֶׁש� ֶ ְ �ְּב ִִחיַנַ ת לֹוֹ ֶֶבן ָָה ֶֶעְלְ יֹוֹ ן ָָהַלַ ְְך ִלִ ְגְ זֹוֹ ז ּוְּלְ ַַח ֵ �ֵּבר ִִעם ֹצֹאנֹוֹ דאס
מיינט אין די צייט וואס די שכינה טוט מיר איר
עיין זוה”ק ח”ג קפז ,א [ובמתוק מדבש שם] :למשה כד ב. גרויסע מידת החסד וואס ווערט אנגערופן ‘לובן
אתחזי ליה בקדמיתא ,אקרי מלאך [כשהשכינה נראתה ונגלתה
למשה בתחילה היתה נקראת מלאך ,כמ”ש (שמות ג ,ב) וירא העליון’ זיך מחבר זיין און באהעפטן מיט די צדיקים.
מלאך ה’ אליו בלבת אש] ,ליעקב לא אתחזי הכי [ליעקב לא
נגלתה השכינה בדמות מלאך] ,אלא בדוגמא [אלא בדוגמא ָָאז ‘ְוְ ָָר ֵֵחל’ ִִמי ֶׁש� ֶ ֵֵהם ְְמכ ִ�ּוִּּנים ְ �ְּבֵׁש� ֵ ם ָָר ֵֵחל און די
גשמית ,דהיינו ברחל שלמטה שהיא דוגמת רחל שלמעלה],
דכתיב (בראשית כט ,ט) ‘ורחל באה’[ ,והיינו] דא דיוקנא דרחל פסוק זאגט אז דעמאלסט האט ‘רחל’ דאס מיינט
אחרא [היא היתה דיוקנה של רחל אחרת שלמעלה שהיא די מענטשן וואס ווערן אנגערופען מיט די נאמען
השכינה ,כי רחל התחתונה היתה מרכבה לרחל העליונה],
דכתיב (ירמיה לא ,יד) ‘כה אמר ה’ קול ברמה נשמע וגו’ ,רחל רחל (וואס די שכינה רוהט אויף זיי צוליב זייער צובראכנקייט
מבכה על בניה’ [ומפרש התרגום קל ברום שמיא אשתמע
שכינתא מבכה על בנהא ,וגם כאן כתוב] ‘ורחל באה’ סתם און אינערליכע בושה)ֶׁ ,ש� ֶ ֵֵאיָנָ ם זֹוֹ ִכִ ים ִִמַּצ�ַ ד ַַמ ֲֲע ֵֵׂש� ֶיֶהם
[לפי שרומזת על השכינה] ,עם הצאן דרגין דילה [הם רומזים
על המדרגות של ,שהם הצבאות של מעלה ושל מטה שכולם
ִלִ ְְב ִִחיָנָ ה ז�ּו וואס זיי זענען נישט זוכה צו די מדריגה
הם תחת ידה והיא רועה ומפרנסת ומנהגת אותם]. פון אהבה צוליב זייערע אייגענע מעשיםָּ‘� ָ ,גְנְ ָָבה
ר”ל שמשום כך נקראים אותם שאינם בהזדככות כ”כ בשם ג.
רחל ,מפני הבושה וההכנעה שיש להם ,ובשביל זה הקב”ה ֶֶאת ַַה ְ�ְּת ָָר ִִפים’זט האט גע’גנבעט די ‘תרפים’ די עיקר
משרה שכינתו עליהם ,והשכינה מכונה בשם רחל. עבודהזי.
עצה א – ִִמ ַ �ַּצד ְזְ כּוּת ַצַ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ ר
ַַהְיְ ינ�ּו ַַאף ַַעל � ִִּפי ֵכֵ ן ְיְ כֹוֹ ִלִ ים ָלָ ֹבֹא ְלְ ּתֹּוֹ ֶֶרף ְוְ ִִע ָ �יָּקר ְ �ְּב ִִחיַנַ ת ַַע ְְבדּוּת ַַה ַ�ַּנ"ל ִִמַּצ�ַ ד ְזְ כּוּת ַַצ ִִּד� ֵיֵקי ַַהּדֹּוֹ רחי דאס
אז כאטש אפילו זיי זענען נישט ראוי צו האבן די ברען און אהבה איז פון דאס וועגן דאך קענען זיי
צוקומען צו די עיקר און שפיץ פון די עבודה אין די זכות פון די צדיקי הדור.
עצה ב ִּ -וִּמ ַ �ַּצד ַַה ְ�ְּכ ִִס ָיָפה ְוְ ִִהְׁש� ְ ּתֹּוֹ ְְקקּוּת
יָפה ְוְ ִִהְׁש� ְ ּתֹּוֹ ְְקקּוּת ְוְ ַַהּבּּוָּׁש� ָ ה ֶׁש� ֶ ֵ �ֵּי ׁׁש לֹוֹ טי און צוליב די גלוסטונג און בענקשאפט (צו צוקומען צו
ִּוִּמַּצ�ַ ד ַַה ְ�ְּכ ִִס ָ
די אהבה) און צוליב די בושה (וואס ער האט נישט די אהבה) וואס דער מענטש האט אין זיך.
זט .די ווארט תרפים איז טייטש ‘די כישוף כלים’ ,אבער דער בת עין טייטשט עס מיט די לשון ‘תורף’ וואס מיינט ‘די עיקר זאך’ אזוי ווי מען זעהט
אסאך מאל אין די גמרא ווי די גמרא נוצט די ווארט תורף אלץ די עיקר זאך ,אזוי ווי ‘תורף הגט’.
דאס מיינט אז זיי האבן זוכה געווען צו די מדריגה פון אהבה אפילו זיי זענען נישט געווען ראוי דערצו (דאס מיינט זיי האט עס גע’גנבעט). זי.
וואס דאס איז געווען די ערשטע עצה ווי אזוי פשוטע מענטשן קענען צוקומען צו די אהבה. חי.
טי .וואס דאס איז געווען די צווייטע עצה אז א אפילו פשוטע מענטשן קענען בעטן פונעם באשעפער צו צוקומען צו די מדריגה ,און ווען השי”ת זעהט
אז דער מענטש האט א צובראכענע הארץ און שעמט זיך מיט זיינע מעשים און איז מתפלל צו אים דעמאלסט וועט אים השי”ת אים געבן די מדריגה
פון אהבה.
י
ִ�‘ִּכי ָָא ַַסף ֱֱאֹל ִִֹקים ֶֶאת ֶֶח ְְר � ָָּפ ִִתי’
ְוְ ֶזֶ ה�ּו ִ�‘ִּכי ָָא ַַסף ֱֱאֹל ִִֹקים ֶֶאת ֶֶח ְְר � ָָּפ ִִתי’ (בראשית ל ,כג) און דאס מיינט די פסוק וואס רחל האט
געזאגט ווען זי האט געגעבן די נאמען יוסף ‘ווייל דער באשעפער האט איינגעזאמעלט
מיין בושה’.
ַַהְיְ ינּוּ ֶׁש� ֶ ָָר ֵֵחל ֶׁש� ֶ הּוּא ְְמ ַַר �ֵֵּמז ַַעל אֹוֹ ָָתן ֶׁש� ֶ ֵֵאיָנָ ם ְ �ְּב ִִהְזְ ַַּד� ְ�ְּככּוּת ָ �ָּגמּוּר ָָא ְְמ ָָרה ִ�‘ִּכי ָָא ַַסף ֱֱאֹל ִִֹקים ֶֶאת ֶֶח ְְר � ָָּפ ִִתי’ ווייל
‘רחל’ איז דאך מרמז אויף די וואס זענען נישט אינגאנצען אויסגעארבעט (און די שכינה רוהט אויף זיי
צוליב זייער הכנעה און בושה) – זי האט געזאגט ‘ווייל דער באשעפער האט איינגעזאמעלט מיין
בושה’ַַ ,הְיְ ינ�ּו ַַהּבּּוָּׁש� ָ ה ְוְ ַַה ַַהְכְ ָנָ ָָעה ֶׁש� ֶ ֵ �ֵּי ׁׁש ל�ֹו דאס מיינט דער באשעפער האט אנגענומען די בושה און
אונטערטעניגקייט וואס דער מענטש האט אין זיךֵֵ ,מ ֲֲח ַַמת ֶזֶ ה עֹוֹ ֵזֵ ר ל�ֹו ַַה ָ �ָּקדֹוֹ ׁׁש ָ �ָּב ְ
רּוְּך הּוּא ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת
ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַע ָ �ָּזה און וועגן דעם העלפט אים דער באשעפער צוצוקומען צו די שטארקע אהבהכ.
ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן ֶׁש� ֶ ִ�ִּנְזְ ֶ�ֶּכה ָלָ ֶזֶ ה ָָא ֵֵמן ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן.
ר בכר צדיק ﬦ
כה ז
שמחים אנו להודיע כי בס״ד יתקיים
סעודת הילולא רבתי
לזכר הרה״ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי״ע
בעמח״ס בת עין עה"ת
ביום ב' פרשת וישלח אור ליום ג' י"ב כסלו
באולם עטרת מרדכי )טאהש(
4615 14TH AVE.
ברהמ"ז בשעה 10:15 נטילת ידים בשעה 8:30
בהשתתפות גדולי הרבנים שליט״א
וישאו מדברותם
הרה”ג ר’ חיים שלמה גינזבערג שליט”א הרה”צ ר’ שמואל יהודה זילבער שליט”א
ממרביצי תורה וחסידות בעיה”ת לייקוואד אב”ד ק”ק אמונת ישראל
בסגולת יום ההילולא בתורתו של רבינו
וכבר העידו גדולי הצדיקים בגודל מעלת סעודת הילולא של הרה״ק מאווריטש אשר לא זכה לזש״ק
וע״י קיום זכרון לצדיק בעולם זכו רבים להיוושע בדבר ישועה ורחמים
זכו﬩ו יגן עﬦינו
דאס ווארט ‘אסף’ מיינט איינגעזאמלט ,דאס מיינט אז דער באשעפער האט אנגענומען זיין בושה און דערפאר אים באלוינט מיט די מתנה פון די כ.
מדריגה פון אהבה.
אי
מוסרי בת עין לפרשת ויצא
לימוד התורה
א] ָָא ְְמָנָ ם ֵיֵ ׁש ְְׁש ֵֵּתי ְְּב ִִחינֹות אֹורְְּ ,ב ִִחיָנָ ה א’ אֹור ִִמ ְְצוֹות ַַמ ֲֲע ִִׂשּיֹותְּ ,כְ גֹון אֹור ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל,
דּוָּׁש ָָתּהְּ ,כְ גֹון ֹּכ ֵֵֹהן ַַהָּגָ דֹול
ִִמי ֶֶׁשּזֹוֶכֶ ה ְלְ ַַה ִִּׂשיג ְְּב ִִחיַנַ ת אֹור ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ִִּב ְְׁשֵלֵ ימּות ְוְ ִלִ יָּכָ ֵנֵ ס ִִּב ְְק ָ
ֶֶׁשָּזָ ָכָ ה ִלִ יָּכָ ֵנֵ ס ְְּבָכָ ל ֶֶע ֶֶׂשר ְְקדּוּׁשֹות ֶֶׁשל ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ַַהִּנִ ְזְ ָּכָ ִִרים ַַּב ִִּמ ְְׁשָנָ ה (כלים פ”א מ”ו-ט) ַַעד
דּוָּׁשה ְוְ ָָט ֲֲה ָָרהְ ,וְ ֶזֶ הּו ְְּב ִִחיַנַ ת אֹור ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ִִּב ְְׁשֵלֵ ימּות ְוְ ִנִ ְְק ָָרא
ֶֶׁשָּזָ ָכָ ה ִלִ יָּכָ ֵנֵ ס ִלִ ְְפֵנֵ י ְוְ ִלִ ְְפִנִ ים ִִּב ְְק ָ
ַַא ְְס ַַּפ ְְקַלַ ְְרָיָ א ֶֶׁש ֵֵאיָנָ ּה ְְמ ִִא ָיָרה.
ּגֹוֶדל ַַמ ֲֲעַלַ ת ּתֹוָרהֶֶׁ ,ש ִִּמְּלְ ַַבד ֶ ָָא ְְמָנָ ם ֵיֵ ׁש עֹוד ְְּב ִִחיָנָ ה ַַא ַַחת ְּגְ דֹוָלָ ה ִִמ ֶֶּמָּנָ הְ ,וְ הּוא ְְּב ִִחיַנַ ת אֹור ָ
יָה ְְּב ִִמ ְְצֹוֹת ה’ ּוְלְ ַלַ ְְּמ ָָדם
לֹוְמ ֶֶד ָ
ִִמ ְְצַוַ ת ַַהִּלִ יּמּוד ֶֶׁשֵּיֵ ׁש ָָּבּהֵ ,יֵ ׁש עֹוד ַַמ ְְעָלָ ה ֶֶׁש ְְּמ ִִא ַיַרת ֵֵעיָנָ ִיִ ם ְלְ ָָה ִִאיר ְלְ ְ
ּוְמַלַ ְְּמ ָָדּה ֶֶאתלֹוַמר ֶֶׁש ְְּמ ִִא ָיָרה ְ בֹוָדתֹוְ ,וְ ָלָ ֶזֶ ה ִנִ ְְק ֵֵראת ַַא ְְס ַַּפ ְְקַלַ ְְרָיָ א ַַה ְְּמ ִִא ָיָרהְְ ,רצֹונֹו ַ ֶֶּד ֶֶרְך ה’ ַוַ ֲֲע ָ
ּבֹוֵתינּו ַזַ ”ל (סוטה דַַ ):על ‘ְיְ ָָק ָָרה ִִהיא ִִמ ְְּפִנִ יִנִ ים’ (משלי ג ,טו), ְְּבֵנֵ י ָָה ָָא ָָדם ֶֶּד ֶֶרְך ה’ְ .וְ ָלָ ֶזֶ ה ָָא ְְמרּו ַַר ֵ
יֹוֵתר ִִמ ְְּב ִִחיַנַ ת אֹור ּתֹוָרה ֵ ְיְ ָָק ָָרה ִִהיא ִִמֹּכ ֵֵֹהן ָּגָ דֹול ֶֶׁשִּנִ ְכְ ַנַ ס ִלִ ְְפֵנֵ י ְוְ ִלִ ְְפִנִ יםֵֵּ ,פירּוׁש ֶֶׁשָּגָ דֹול אֹור ָ
ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ֶֶּׁש ִִה ִִּׂשיג ַַהֹּכ ֵֵֹהן ָּגָ דֹול ִִּב ְְׁשֵלֵ ימּות ַּכַ ַּנַ ”ל.
עבודה לשמה
לֹוַמר ְּכְ ֶֶׁשִּיִ ְְר ֶֶצה ָָה ָָא ָָדם ַלַ ֲֲעׂשֹות ֵֵאיֶזֶ ה ִִמ ְְצוֹות ֲֲע ֵֵׂשה ַיַ ְְחׁשֹוב ְְּת ִִחיָּלָ ה ְְּב ַַמ ְְח ַַׁש ְְבּתֹו
א] ְְרצֹונֹו ַ
לֹוַמר ׁשּום ִִקּבּול ְְּפ ַַרס עֹוֶׂשה ַַה ִִּמ ְְצָוָ ה ַַרק ַלַ ה’ ְלְ ַַבּדֹו ְוְ ֹלא ְלְ ׁשּום ְְּב ִִחיַנַ ת הֹוָלָ ָָדהְְ ,רצֹונֹו ַ ֶֶׁש ֶ
עֹוֶׂשה ַַה ִִּמ ְְצָוָ ה ֹלא ְלְ ׁשּום ְְּב ִִחיַנַ ת הֹוָלָ ָָדה ֶֶׁשל ֶ ֶֶׁשִּנִ ְְק ָָרא ְְּב ִִחיַנַ ת הֹוָלָ ָָדהֶֶׁ ,שּמֹוִלִ יד ָָׂשָכָ רְ ,וְ הּוא
לֹוַמר ִִמן ָָר ֵֵחל ָָח ֵֵסר ִִקּבּול ְְּפ ַַרסֹ ,לא ָָּבעֹוָלָ ם ַַהֶּזֶ ה ְוְ ֹלא ָָּבעֹוָלָ ם ַַה ָָּבאִּ ,כִ י ‘ְוְ ָָר ֵֵחל ֲֲע ָָק ָָרה’ְְ ,רצֹונֹו ַ
לֹוַמר ֶֶׁש ָָח ֵֵסר ִִמ ֶֶּמָּנָ ה ָָה ִִע ָיָּקר ֶֶׁשהּוא ְְּב ִִחיַנַ ת יּו”ד ֶֶׁשהּוא ְְּב ִִחיַנַ ת ָָחְכְ ָָמהיּו"ד ְלְ ִִמְנְ ַיַ ן ְְר ַַמ"חְְ ,רצֹונֹו ַ
ּתֹוַאר ְוְ ֵיֵ ׁש ָָׁשם ֲֲא ִִחיָזָ ה ַלַ ִִחיצֹוִנִ ים.
ִִעיָּלָ ָָאהְ ,וְ ַַעל ֵּכֵ ן ִִהיא ְיְ ַַפת ַ
אהבת השם
א] ְְּד ִִהֵּנֵ ה ִִע ָיָּקר ָָה ַַע ְְבדּות ִִהיא ִִהְזְ ַַּדְּכְ כּות ַַהֶּנֶ ֶֶפׁשַַ ,הְיְ ינּו ְלְ ַזַ ֵּכֵ ְך אֹותֹו ִִמָּכָ ל ִִמיֵנֵ י ַּגַ ְְׁש ִִמּיּות
ּבֹוֵער ְְּבִלִ ּבֹו
ּתֹוֵקק ְלְ ׁשּום ָָּד ָָבר ֵֵמעֹוָלָ ם ַַהֶּזֶ ה ַַהַּגַ ְְׁש ִִמיַַ ,רק ֶֶׁש ָָּת ִִמיד ִיִ ְְהֶיֶ ה ֵ ֶֶׁשֹּלא ֶלֶ ֱֱאהֹוב ּוְלְ ִִה ְְׁש ֵ
ּתֹוֵקק ָָּת ִִמיד ֵֵאָלָ יו ִיִ ְְת ָָּב ַַרְך ִִּבְכְ לֹות ַַהֶּנֶ ֶֶפׁש ְְּב ַַא ֲֲה ָָבה ַַעָּזָ ה
ּבֹוֵרא ָָּברּוְך הּוא ִלִ ְכְ סֹוף ּוְלְ ִִה ְְׁש ֵ ַַא ֲֲה ַַבת ַַה ֵ
ׁשּוָקה ְּגְ דֹוָלָ ה ַַעד ְְמאֹוד, ּוְת ָ ְ
ְוְ ֶזֶ ה הּוא ְְּב ִִחיַנַ ת ַַצ ִִּד ֵיֵקי ַַהּדֹור ֶֶׁשּזֹוִכִ ים ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ָָה ַַעָּזָ ה ֵֵמ ֲֲח ַַמת ַַמ ֲֲע ֵֵׂשי ַַה ִִּמ ְְצֹוֹת
ּבֹוֵרא
ּוֵמ ֲֲח ַַמת ֶזֶ ה ַַה ֵ עֹוְס ִִקים ָָּב ֶֶהם ְְּבִלִ י ִִּביּטּול ֲֲא ִִפיּלּו ֶֶרַגַ ע ַַא ַַחת ְלְ ַַב ָָּטָלָ ה ַַחס ְוְ ָָׁשלֹוםֵ , ֶֶׁש ָָּת ִִמיד ְ
בי
יַע ָלָ ֶֶהם ְְּב ַַח ְְסּדֹו ַַהּטֹוב אֹור ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ָָה ַַעָּזָ ה. עֹוָלָ ִִמים ָָּברּוְך הּוא ַַמ ְְׁש ִִּפ ַ
ב] ֲֲא ָָבל ֶזֶ ה ַַה ְְּב ִִחיָנָ ה ֵֵאינֹו ִנִ ְְׁש ַַּפע ִִּב ְְת ִִחָּלָ ה ַַרק ִִּב ְְׁש ִִביל ַַצ ִִּד ֵיֵקי ַַהּדֹורַַ ,אְך ַַא ַַחר ָּכָ ְך ְּכְ ֶֶׁשִּנִ ְְׁש ַַּפע
ָלָ ֶֶהם ֶזֶ ה ַַה ְְּב ִִחיָנָ ה אֹור ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ֵֵמ ֲֲח ַַמת ִִהְזְ ַַּדְּכְ כּות ַַה ָָח ְְמ ִִרּיּות ְְּב ַַמ ֲֲע ֵֵׂשה ַַה ִִּמ ְְצֹוֹתָָ ,אז ָיָ כֹול ָלָ ֹבֹא
ְלְ ֶזֶ ה ַַה ְְּב ִִחיָנָ ה ֲֲא ִִפיּלּו ִִמי ֶֶׁש ֵֵאינֹו ְְּב ִִהְזְ ַַּדְּכְ כּות ָּכָ ל ָּכָ ְךְ ,וְ זֹוִכִ ים ָלָ ֶזֶ ה ִִּבְזְ כּות ַַצ ִִּד ֵיֵקי ַַהּדֹור.
ְוְ עֹוד ֵיֵ ׁש ַַּת ָָּקָנָ ה ָלָ ֶזֶ ה ִִמי ֶֶׁשֹּלא ִנִ ְזְ ַַּדֵּכֵ ְך ָּכָ ָָראּוי ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת זּו אֹור ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַהַּנַ ”ל ַַעל ְיְ ֵֵדי
ּוַב ָָּק ָָׁשה ֶֶׁשָּיָ ֹבֹא ְלְ אֹור ָָה ַַא ֲֲה ָָבה.
ּוִפּתּוי ְלְ ַַה ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָָּב ַַרְך ַ
ְְּת ִִפָּלָ ה ִ
ּתֹוֵקק ָלָ ֹבֹא ַַעל ָּכָ ל ָָּפִנִ ים ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת ּתֹוְקקּות ֶֶׁשֶּזֶ ה ָָה ִִאיׁש ִִמ ְְׁש ֵ ּגֹוֶדל ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ְוְ ַַה ִִה ְְׁש ְּוֵמ ֲֲח ַַמת ֶג] ֵ
ּוְברֹוב אֹור ָָה ַַא ֲֲה ָָבהָָ ,אז ַַאף ַַעל ִִּפי ֶֶׁש ֵֵאינֹו ָָראּוי ָלָ ֶזֶ ה ִִמ ַַּצד ַַמ ֲֲע ָָׂשיוַַ ,ה ֵֵּׁשם ִיִ ְְת ָָּב ַַרְך ְְּברֹוב ַַר ֲֲח ָָמיו ְ
ֲֲח ָָס ָָדיו ֶֶׁש ָָּב ָָרא ֶֶאת ָָהעֹוָלָ ם ְְּבִגִ ין ְְּדִיִ ְְת ְְק ֵֵרי ַַרחּוםְְּ ,בִגִ ין ְְּדִיִ ְְת ְְק ֵֵרי ַַחּנּון (זח”ג רנזְְ ,):מ ַַר ֵֵחם ָָעָלָ יו
יַע ָָעָלָ יו אֹור ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַעָּזָ ה ַַהַּנַ ”ל. ּוַמ ְְׁש ִִּפ ַ
ַ
אֹוָתן
ֹלִקים ֶֶאת ֶֶח ְְר ָָּפ ִִתי’ (בראשית ל ,כג)ַַ ,הְיְ ינּו ֶֶׁש ָָר ֵֵחל ֶֶׁשהּוא ְְמ ַַר ֵֵּמז ַַעל ָ ד] ְוְ ֶזֶ הּו ‘ִּכִ י ָָא ַַסף ֱֱא ִ
ּבּוָׁשה ְוְ ַַה ַַהְכְ ָנָ ָָעה ֶֶׁשֵּיֵ ׁש
ֹלִקים ֶֶאת ֶֶח ְְר ָָּפ ִִתי’ ַַהְיְ ינּו ַַה ָ ֶֶׁש ֵֵאיָנָ ם ְְּב ִִהְזְ ַַּדְּכְ כּות ָּגָ מּור ָָא ְְמ ָָרה ‘ִּכִ י ָָא ַַסף ֱֱא ִ
לֹוֵֵ ,מ ֲֲח ַַמת ֶזֶ ה עֹוֵזֵ ר לֹו ַַה ָָּקדֹוׁש ָָּברּוְך הּוא ָלָ ֹבֹא ִלִ ְְב ִִחיַנַ ת ָָה ַַא ֲֲה ָָבה ַַעָּזָ הְ ,יְ ִִהי ָָרצֹון ֶֶׁשִּנִ ְזְ ֶּכֶ ה ָלָ ֶזֶ ה
ָָא ֵֵמן ֵּכֵ ן ְיְ ִִהי ָָרצֹון.
ברכת מזל טוב להרה”ח הר”ר דוד יואל שווארץ שליט”א
לרגל נישואי בתו שתחי’
בהאי יומא קדישא – י”ב כסליו
הוא הגבר אשר ברוב מסירתו לעשות רצון רבינו המחבר הק’ ארגן את מסיבת ההלולא
השנתי ברוב עם ,וידיו רב לו בהפצת תורת רבינו וספרו הקדוש
יהי רצון שזכות רבינו המחבר הקדוש יגן בעדו ובעד ב”ב לזכות לרוות רוב נחת מכל יו”ח
וימלא השם כל משאלות לבו לטובה אכי”ר
כברכת :ידידיו – והמערכת
שירו לו שיעור חדש
קהל קאסאן – לייקוואוד
שיעור בספה”ק בת עין בכל ליל שבת מיד אחר התפילה
ע"י הרה"צ ר' יוסף יחזקאל ראטענבערג שליט"א
טעמו וראו כי טוב
לזיכוי הרבים :די גליון איז דא צו באקומען וועכנטליך אין טאשער בית המדרש אין בארא פארק.
נעמט א חלק אין הפצת הגליון און זייט מנדב לעילוי נשמת אייערע קרובים און נאנטע
פאר הערות און מנדב זיין נא לפנות Mechonusa@gmail.com
גי
