קרני אור · Karnei Ohr
הטקסט של גיליון זה
בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך יום
חושן משפט ח“א ח“ב ח“ג
רנט רס שע"ה: חזרה נב עח. י״א שבת
ח-ט
רסא רסב שעו-ז: קפו: נג עח: י״ב א
א-א
רסג רסד שע"ח: קפז. נד עט. י״ג ב
א-ב
רסה רסו שע"ח: קפז: נה עט: י״ד ג
ג-ד
רסז רסח שע"ח: קפח. נו פ. ט״ו ד
ה-ו
רסט רע שע"ח: קפח: נז פ: ט״ז ה
ז-ח
רעא ערב שעח-ט: חזרה נח פא. י״ז ו
ט-א
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 495פרשת ויצא י"א כסלו תשפ''ז
"העיקר שיהיה להאדם שבזה העולם איזה
אתערותא דלתתא מעט על כל פנים ,כי בלא
אתערותא דלתתא כלל אי אפשר" (ליקוטי הלכות,
תפילת המנחה ז ,פ)" .ואין השם יתברך חפץ רק הרצון
וההתעוררות וההשתדלות אחר האמת ,כי בלי שום
יַע ֱֱאמּוָנָ ְְתָך ְְּב ִִפי
אֹוִד ַ
ִ
התעוררות כלל אי אפשר" (שם ,קריאת שמע ה ,פ).
ומכניס אמונה ובטחון בלב ישראל ,שעל ידי זה מתקיים העולם וכו'. זה עתה נשברה הצלחת תוך שהנאספים מרימים קולם בברכת
וה' יתברך ברחמיו סומך אותנו על ידי הצדיקי אמת ,שעל ידי זה 'מזל טוב' בפנים מאירות .גם הוא משתדל להאיר פנים ,אבל בלבו
יש לנו קיום ,כי זה עיקר הסמיכה שה' יתברך סומך לכל הנופלים, פנימה שורר פחד ...התחייבותו להוצאות נישואי בנו יקירו עולים
בעוד כשבועיים נזכה בעז"ה לאור הקדוש של דהיינו ,שמצילם מתאות ממון ומכניס בהם אמונה שיצפו לישועת לסכום עתק שאין לו אפילו חלום רחוק איך להשיג זאת .הוא חש
חנוכה שיופיע וירד אלינו בחמלת ורחמי ה', ה' ויתלו עיניהם אליו לבד ,לבטוח בו יתברך שממנו כל הפרנסה". כילד מפוחד שלא מוצא את דרכו ברחוב קר ומנוכר ,מה עושים,
להאיר לנו בחשכת אפלתנו .יסוד מוסד בדברי לאן פונים.
רבינו הקדוש שאי אפשר לקבל שפע קודש כי אם
בהתעוררות של רצונות וכיסופים מלמטה" ,כי אי איך אכן באים לבטחון זה? הלא סוף סוף הפחד גובר והלב חרד 'כסף מנלן' -זו השאלה שחוזרת על עצמה השכם והערב אין
אפשר לעשות שום דבר כי אם על ידי חשק ,ועל מפני הבאות? – ובכן :רבינו הקדוש מיעצנו על כך עצה קלה ספור פעמים; גם בחיי היום יום ,בהוצאות השוטפות הקטנות עם
כן כל דבר שבקדושה שהאדם צריך לעשות ,נותנים ופשוטה :לדבר דיבורי אמונה בפה! נדמה לנו שזו אמירה בעלמא הגדולות ,ובפרט כאשר נופלת לפתע הוצאה כבירה ,כבעתות
לו מתחילה חשק ,כדי שעל ידי זה יעשה הדבר" שאינה מועילה כלום ,אבל לאמתו של דבר אם נטה אזנינו למה שמחה או חלילה בעת צורך לטפל בחולי ה"י וכדומה .הפחד ממלא
(לקו"מ ח"א סו-ד). שאנו מוציאים מהפה ,הרי הדיבור הזה יבנה עולמות. את הלב מה יולד יום.
אם אנו רוצים לקבל את האור הקדוש הזה כראוי וכה הם דבריו הקדושים (בלקוטי מוהר"ן ,ח"ב מד)" :האמונה תולה בפה רבינו הקדוש מלמדנו שהמרירות הזאת והפחד הזה אינם דבר של
ובמידה גדושה ,עלינו לעורר רצונות וכיסופים של אדם ,בבחינת 'אודיע אמונתך בפי' ,היינו על ידי שמדברים מה בכך ,כל האמונה יכולה חלילה להתערער על ידי פחד זה ,היצר
להיכלל באור הזה ,לצפות ולחכות לקדושה זו האמונה בפה ,זהו בעצמו אמונה ,וגם על ידי זה באים לאמונה". נאחז מאד בדאגת הממון כדי להסתיר את פני ה' המנהיג את העולם
שתבוא ותאיר את חשכת אפילתנו ,להתפלל ובשיחות הר"ן (קמ"ב) מוסיף על כך ,שגם כאשר הלב מלא ספקות ובכך פוגע בכל קומת התורה .הדאגה והעצבות גורמים שיהיו
ולבקש שנזכה לאור הדעת דקדושה הנשפע על ובלבולים ,מועילים הדבורים בפה מלא לבנות את האמונה "נקשרים בפנים דסטרא אחרא שהם אנפין חשוכין ,מרה שחורה,
ידי הצדיק ולהיכלל במלחמתו נגד חכמת הטבע הקדושה .וכלשונו שם" :כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא עבודה זרה בחינת מיתה" (ליקוטי עצות ,ממון ופרנסה ז .ע"פ ליקוטי מוהר"ן
שסותרת ועוקרת את האמונה הפשוטה ברום יתברך שמו יאמר בפה מלא :אני מאמין באמונה שלמה שהוא ח"א כ"ג) ,והמשוקע בכך "אינו עובד עבודה זרה אחת ,רק הוא עובד
יחיד ראשון ואחרון .כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין כל העבודות זרות של כל השבעים אומות ,כי כל העבודות זרות
מעלת היותנו בני ק-ל חי באמרה 'אין לכם חלק
ויש גבורות דקדושה שבהם ממתיקים הגבורות דקליפה ,והדיבור תחובים בממון".
באלוקי ישראל' חלילה.
הוא בחינת גבורות דקדושה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא הפכה של מרירות זו הוא הבטחון כמו שרבינו הקדוש כותב שם
המלחמה לא פסקה מאז ,אלא אף התעצמה בחינת גבורה דקליפה". בפירוש ,והבטחון הוא מיסודי ועיקרי האמונה הקדושה ,להיות
והתגברה כמבול ממש .מכל עבר ופינה צצים להם כך לגבי האמונה בכלליות וכך גם לגבי הבטחון שהוא כאמור שמחים בחלקנו ולדעת שאנו מונהגים על ידי אב רחום שימלא
חכמי ֶֶר � ַַׁשע אלו שרוצים להשכיח את אמיתת שגב מעיקרי האמונה הקדושה ,עלינו להשתמש בפינו לדבר פסוקי כל חסרוננו ,להמתין ולקוות לישועת ה' שיתן צרכינו בעתו ובזמנו
קדושת שליחותנו בעולם הזה ,ולהמיר חיי עולם בטחון ודבורי בטחון ,עד שהלב יתיישר וימשך אחר אמתת ולא לדחוק את השעה.
בחיי שעה מנותקים מנצחיותם ח"ו ,ומי המבול האמונה והבטחון בשלמות .וכפי שהורונו חז"ל (ירושלמי ברכות לז:). וכדברי רבינו בחיי (שמות טז-ד) על מה שאמרו חז"ל (סוטה מ"ח) 'כל
ניתזים גם בלבות הכשרים ,כדברי רבינו הקדוש. "לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך ,ה' צבאות עמנו משגב לנו מי שיש לו מה שיאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני
אלהי יעקב סלה ,ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך". אמנה'" :וביאור דבריו ,כי האומר כן מראה בעצמו שאין בטחונו
אלא במה שרואה תחת ידו ,ועל כן הוא מקטני אמנה ,לפי שעיקר
אם אמנם דלים אנו בכוחותינו ,אולם עדיין יכולים האמונה להאמין מה שאין אדם רואה ,שיתלה בטחונו בבעל
אנו לעורר 'איזה אתערותא דלתתא על כל פנים'. חז"ל מלמדים אותנו שכך גם נהג יעקב אבינו :בעת בואו לחפש את הרחמים שבראו ואת יומו שירחם עליו ויתן לו פרנסתו".
עלינו לעשות בכוחנו הדל את שביכלתנו לעשות; זיווגו בבית לבן כאמור בפרשתנו ,נשא בתחילה קולו ויבך כאשר
לייחל ולצפות ,להמתין ולקוות ,לכסוף ולחכות ראה את עניו ומרודו כשאין בידו אפילו לא נזם אחד וצמיד אחד,
לעומת אליעזר עבד אברהם שהביא במצב דומה עשרה גמולים האמונה מחייבת לדחות את הפחד מדאגת המחר ,וכפי שרבי נתן
לימים המאירים הללו שיבואו ויאירו בלבנו ולבות
טעונים מטוב בית אדונו ואילו הוא אין בידו מאומה (ראה בר"ר ע-יב), כותב (בליקוטי הלכות ,הרשאה ג ,כ)" :כל החסרונות והעניות והדחקות
בני ביתנו את 'אור האמת' הלזה ,ולהאמין ש'מעט
אולם לאחר מכן התעצם בבטחונו בה' ו"חזר ואמר ,מה אנא מוביד שיש לאדם הוא רק מחמת חסרון הבטחון ,כי אם היה לו בטחון
מן האור ידחה הרבה מן החושך'. סברי מן בריי?! [מה אני מאבד בטחוני מיוצרי] ,אלא ,עזרי מעם ה' שלם בה' יתברך לא היה דואג כלל ולא היה חסר לו דבר .וזה עיקר
העורכים עושה שמים וארץ ,אל יתן למוט רגלך וגו' הנה לא ינום ולא יישן, הבטחון ,שלא ִיִ ָיָרא ויפחד משום דבר ,רק מה' יתברך לבד בבחינת
ה' ישמרך מכל רע מעשו ומלבן ,ישמור את נפשך ממלאך המות". אבטח ולא אפחד .היינו שיש לו בטחון שלם בה' יתברך ,ואין לו
חז"ל מדגישים שיעקב אבינו ברצותו להתעצם בבטחון ,אמר זאת שום יראה נפולה ושום פחד כלל ,ואינו דואג כלל מה יאכל למחר".
בפה מלא :אני לא רוצה לאבד את בטחוני ,אלא עזרי מעם ה'.
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו ומעשה אבות סימן לבנים ,עלינו לקחת עצה קלה ופשוטה זו ללבנו:
זה אחד מעיקרי הארות הצדיק בלב המתקרבים אליו ,שיתעצמו
בבטחון ולא ישקעו במרירות הפחדים והדאגות על פרנסתם ,וכפי
לדבר ולהוסיף ולדבר ולשוב ולדבר דיבורי אמונה ובטחון בלי סוף, שרבי נתן מביא (שם שותפין ד-א' ,ה')" :העולם מלא מרירות מדאגות
בפה מלא ואפילו בהתעוררות מדומה כאשר הלב עדיין רדום ,עד וטרדות ויגיעות ורדיפת הפרנסה עד שלא היה באפשרי לסבול
ַַעָּת�ָ ה ַַהְּת�ְ ִִפ ָָּל� ה ְְּב� ָגָ לּוּתִִּ ,כ� י ָ�ָּכל ַַה �ִִּסּבּ ֹוֹ ת עֹוֹ ִִׂש� ין ִ �ִּבְזְ ִִריזּוּת,
שהדיבורים ינקבו את לב האבן והאמונה והבטחון יאירו את חיינו המרירות הזאת שקשה ממות ,אך עיקר החיות וקיום העולם הוא
ּו ִִּב ְְת ִִפ ָָּל� ה ִִמ ְְת ַַר � � ְְּׁשִלִ ין ְְּב� ַַע ְְצלּוּת ּו ִִּבְכְ ֵֵבדּוּתְ .וְ ַַר ֵ �ֵּבנ ּּו ַזַ "ל לטוב לנו ברוחניות ובגשמיות. על ידי הצדיק ,שממתיק מרירות העולם הזה ,ומבטל תאות ממון,
NH
רֹוֹ ֶֶצה ְְּב� ֵֵה ֶֶפ ְְך; � ֶֶׁש ָ�ָּכל ַַה �ִִּסּבּ ֹוֹ ת ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְּב� ַַע ְְצלּוּתּ ,ו ְְּת ִִפ ָָּל� ה
לתגובות 3323796@gmail.com הדל"נ • 4:01נץ החמה • 6:10סוזק"ש 8:01
ִּת�ִ ְְהֶיֶ ה ִִּב� ְזְ ִִריזּוּת ּו ְְּב ִִה ְְת ַַחְּז�ְ קּוּת! ְוְ ַַק ֵֵּו� ה ַוַ ֲֲחזֹוֹ ר ְוְ ַַק ֵֵּו� ה.
ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות צאת השבת • 5:15צאה''ש לר''ת 5:53
(מכתבי רבי נתן ב”ר יהודה מטבריה)
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
בדרכי עבודת ה' משנת ברסלב
וְ ָחזַ ְק ָּת וְ ָהיִ ָית לְ ִאיׁש!
במקומו ובשעתו ,כפי מה שהוא .כי אילו פינו מלא דיבורים אמתיים וכו' לא יוכל איש לדבר רבינו הקדוש ,באהבתו אותנו ,אינו מסתפק בכך שהוא מחזקנו ומעודדנו ,אלא הוא חפץ
לחברו ותלמידו בפרטי פרטיות ,לרפאות מכאובי נפשו ולחזקו ולאמצו בפרטי פרטיות על כל להעמידנו על רגלנו שנוכל להפוך בעצמנו לעובדי ה' מופלגים.
מה שעובר עליו ביום אחד ,מכל שכן בשבוע מכל שכן בחודש ובשנה ,מכל שכן כל ימי חייו. כי כשם שבגשמיות ,מי שמרחם באמת על העני ,אינו מסתפק בזה שתומך בו ומאכילהו
והעיקר להבין מעצמו מהדיבורים קדושים שמדברים עמכם ,לקבל מהם התחזקות ועצות ומשקהו ,אלא מחפש כיצד להעמידו על רגלו ,ולעשות לו 'מעמד פרנסה' שיוכל להתפרנס
לשמח נפשו בתוך מעוף צרה וצוקה חס ושלום ,להפוך כל מיני יגון ואנחה לשמחה" (עלים לבדו ולהיות בעל בעמיו .כך גם ברוחניות ,עיקר המעלה היא כשמעמידים את האדם על
לתרופה ,מכתב ריג). רגליו ,שיוכל לנהל בעצמו משא-ומתן בעבודת ה' ולהתפרנס ואף להתעשר.
וכמו שאנו רואים לדוגמא גם בענין לימוד התורה ,שעיקר החשיבות והמעלה של ה'מלמד'
ההגון הוא ,שאינו מסתפק בזה שמלמד את תלמידו פרק משניות או דף גמרא ,אלא משתדל
ודבר זה נוגע גם כלפי האדם עצמו ,שאין לו להסתפק בזה שמקבל חיזוק ועידוד ,אלא ללמוד עמו באופן כזה שבהמשך הזמן יוכל התלמיד ללמוד בעצמו ,ולא יצטרך להיות צמוד
עליו לחפש ולבקש דרכי העבודה וההתחזקות באופן שיוכל לנהל מו"מ בעצמו ולהתפרנס אל המלמד אלא יקנה ממנו את 'דרך הלימוד' הנכון באופן שבכל מקום שילמד יוכל להבין
ולהתעשר בפרנסה ועשירות רוחנית ונצחית. ולהשכיל .כך גם בעבודת ה' ,אין די בזה שיחזק ויעודד את חברו ,אלא עליו לראות ולהשתדל
ובזה נבוא גם אל הבנת השיחה אשר שח ואמר רבינו הק'" :אני יכול לעשות איש כשר שקורין שיוכל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו.
'גוטער יוד' כמוני ממש" – אשר לכאורה אין לו ביאור ,וכי מסוגלים אנו בעניינו להיות כמוהו, וכך מפרש המלבי"ם את הפסוק "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" – שאין די בזה
והלא אין לנו אפילו השגה בו ומה גם עוד להיות כמוהו? שעוזר לרעהו ,אלא עליו גם לומר לו 'חזק' ,שיתחזק ויהיה איש חיל בעצמו .וזה לשונו" :איש
ובפשטות ,הכוונה היא ,שהוא יכול להביאנו לשלימותנו ולתכלית ייעודנו ומטרתנו ,ממש את רעהו יעזורו ,וחוץ מזה יאמר לאחיו 'חזק ג"כ אתה בעצמך' ואל תסמוך על העזר ,אך ֱהיֵ ה
כמותו אשר הוא זכה להגיע לתכלית שלימותו ועניינו .אבל בוודאי גם אחר ההגעה אל תכלית לבן חיל" (מלבי"ם ,ישעי' מא ,ו).
השלימות ,יש חילוק והבדל גדול בין כל אחד מישראל [אשר כל אחד מושרש במקום ועולם "אנֹכִ י הֹלֵ ְך ְ ּב ֶד ֶר ְך
והוא כעין מה שאמר דוד המלך לשלמה בנו טרם הסתלקותו לחיי העוה"בָ :
אחר ,כמבואר כמה פעמים בכתבי האריז"ל] ובוודאי שיש חילוק והבדל עצום בין כלל נשמות ית לְ ִאישׁ " (מלכים-א ב ,ב) .שפירושו" :עם שאתה עודך נער ,התחזק עצמך ָּכל ָה ָא ֶרץ וְ ָחזַ ְק ָּת וְ ָהיִ ָ
ישראל לבין נשמת 'משה משיח' שהוא שורש נשמות ישראל ,ועליו נאמר "רבות בנות עשו להיות כאיש השלם בשניו ,הואיל ואמות ואינני להדריכך בדרך תלך" (מצודות דוד).
חיל ואת עלית על כולנה". וכך גם אומר הצדיק לכל אחד מאתנו ,שיתחזק ויהיה לאיש .ועל כל אחד מאתנו להבין מעצמו
אמנם ,עכ"פ מתוך הדברים נלמד ,שעל כל אחד מאתנו לכסוף ולהשתוקק ולהשתדל מתוך דברי רבינו את החיזוק הנצרך לו בכל עת ועת ,באופן שיוכל לנהל מו"מ ולהתנהל
ולהתייגע בעבודת ה' ,באופן שיגיע אל תכלית שלימותו ועניינו אשר עבורה נשלח לזה בעבודת ה' ,גם אם אין אומרים לו חיזוק ועצות במפורש...
העולם ,וזהו בכח הצדיק האמת אשר הוא מורה ומלמד ומחזק ומעורר את כל אחד שיבוא "כי זה כלל גדול ,וכבר דיברנו מזה כמה פעמים ,שאפילו אם נדבר הרבה כהנה וכהנה דברי
לשלימותו האמיתית ,ויוכל לנהל 'משא ומתן' עד אשר יתעשר בעשירות נצחית. אמת המשיבין את הנפש ,עם כל זה צריך כל אחד להבין מהם דבר מתוך דבר להחיות נפשו
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
“ֹלא יָ ְכלּו לִ י!”
אחרת כי אם לעשות מהכל תפילות ושירות ותשבחות ,וסוף כל סוף יראו שהכל מתהפך לטובה. באמת רימה יעקב את לבן...
ואכן ,צריכים לדעת ,כי כל דבר שמקבלין באהבה ומתקרבין על ידי זה להשי"ת -לסוף נתגלה רואים בפרשתינו שיעקב אבינו ע"ה עבד את לבן בכל הכוחות ,כמובא בפסוק "ְוְ ַַאֵּת�ֵ ָנָ ה ְיְ ַַד ְְעֶּת�ֶ ן
כי 'גם לא יכלו לי' ...ועוד להיפך מהקצה אל הקצה ,כמובא בספר המידות (המתקת דין-ב ב) "על ִִּכ� י ְְּב� ָכָ ל ֹּכ� ִִֹחי ָָע ַַב ְְדִּת�ִ י ֶֶאת ֲֲא ִִביֶכֶ ןַ ,וַ ֲֲא ִִביֶכֶ ן ֵֵה ֶֶתל ִ �ִּבי" (בראשית לא ,ו-ז) .היינו שלבן התלוצץ עליו ,והוא
ידי הצרות נעשו עטרות". עבד למענו באמונה ובאמת ובתמימות ,ודייקא על ידי זה הוציא ממנו את כל חלקי הקדושה
וי"ל שלשון 'עטרות' הוא מלשון כתר ,היינו השגות עליונות .ולא רק שכללות הצרה מתהפכת שנפלו בתוך עומק הטומאה של לבן ,שהיה אחד משרשי הטומאה שבעולם ,כי "לבן ביקש
לטובה ,כי אם כל פרט ופרט ממה שעבר עליו ,ומכל אופן ואופן שעבר עליו -הכל באשר לכל, לעקור את הכל" ,כמובא בהגדה של פסח ,שבפשטות היה גרוע מפרעה.
הם בהשגחה עליונה ָלָ ָּמ�ָ ה עברו עליו אופנים כאלו ופרטים כאלו ,אלא שהכל הוא בחשבון ומובא בשער הגלגולים (הקדמה ל"ו) ,ששתי הנשמות הללו של רחל ולאה היו נשמות קדושות
לפי מידת העטרות וההשגות שצריך כל אחד ואחד לזכות לפי שורש נשמתו .כי מה שעובר משורש נורא מאד ,והם נפלו לתוך הטומאה בעת שאכל אדם הראשון מעץ הדעת .והוצרך
על אדם זה כך באופן זה ,ועל השני באופן אחר לגמרי -זה הכל לפי הנחת רוח שצריך לעלות יעקב אבינו ע"ה בעצמו לירד לחרן ,ולהיות בבית לבן להוציא משם האורות העליונות הללו,
מכל אחד ואחד לפי שורש נשמתו. "ֵחֶלֶ ק ה' ַַע ּּמֹוֹ ַיַ ֲֲעֹקֹב ֶֶח ֶֶבל ַנַ ֲֲחָלָ תֹוֹ " (דברים לב ,ט).
לבנות ולייסד מהן את בית ישראל ,את ֵ
ומכל שכן אם עושים תפילות מכל הפרטים ,אז רואים ממש בעינים את ההתקרבות להשי"ת והנה עפ"ז יש כאן דבר והיפוכו ,כי לכאורה נראה שלבן רימה את יעקב ...ולא כן הוא ,כי יעקב
הנעשה מכל פרט ופרט. הוציא משם את כל חלקי הקדושה ,ויצא משם ברכוש רב מאד .וכמובא במדרש (בראשית פרק
ורביה"ק כתב בסי' ס"ז (לק"מ ח"ב) שע"י התקרבות להצדיק זוכין להסתכל על עצמו ,וכן ע"י ל) שהביא עמו שישים רבוא כלבים כדי לשמור את העדרים (ועל פי הסברא י"ל שזה כנגד סוד הששים
העצות של הצדיק הוא רואה ומסתכל על עצמו ,ויודע מה שנעשה אתו ,רואה מה שעובר רבוא נפשות בית ישראל) .וכל זה ע"י סבל והמתנה ,בבחי' 'ונפשי כעפר לכל תהיה'.
עליו ,ומתבונן ורואה את התיקונים הנעשים מכל זה .ואינו בבחינה הנאמר בהתחלת ישעי' ויש מדרש (ב"ר פרשה עט ב) על הפסוק ַ"ַר ַַּב� ת ְְצ ָָררּוִּנִ י ִִמ ְְּנ� עּו ַַּרי ֹי ַ
ֹאַמר ָנָ א ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאלַַ ,ר ַַּב� ת ְְצ ָָררּוִּנִ י ִִמ ְְּנ� עּו ָָּרי
"ַעל ֶֶמה ֻֻתּכּ ּּו עֹוֹ ד ּּתֹוֹ ִִסיפ ּּו ָָס ָָרה" רח"ל ,אלא כמאמר רבא (סנהדרין צט ע"ב)" :כולהו גופי
(פרק א ,ה) ַ ַַּג� ם ֹלֹא ָיָ ְכְ ל ּּו ִלִ י" (תהלים קכ"ט א-ב) -שזה עולה על ישראל סבא [יעקב] שאמר בעת זקנותו 'רבת
דרופתקי נינהו ,טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא" [פרש"י' ,דרופתקי' טרחנין ,כלומר כל צררוני מנעורי' ,היינו שכבר עברו עליו כל כך הרבה הרפתקאות ,ואמר לו הקדוש ברוך הוא:
הגופין לעמל נבראו' .טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא' -אשריו למי שזכה והיה עמלו יכלו לך או לא יכלו לך ,ועל זה השיב 'רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי'.
וטרחו בתורה] ,היינו שמהצרות נעשין עטרות.
�ִִּכי ָנָ ַַפְלְ �ִִּתי ָָק ְְמ �ִִּתי
"ַאל ִּת�ִ ְְׂש� ְְמ ִִחי ֹאַֹיַ ְְבִּת�ִ י ִלִ י ִִּכ� י ָנָ ַַפְלְ ִּת�ִ י ָָק ְְמִּת�ִ י ִִּכ� י ֵֵא � ֵֵׁשב ַַּב� ֹח � ֶֶֹׁש ְְך ה' אֹוֹ ר ִלִ י" (מיכה ז ,ח) ,ומובא
יש פסוקַ : “על ידי הצרות נעשו עטרות”.
ברמח"ל שבפסוק הזה מרומזת הגאולה והוא אור השכל שבתוך החושך ,ו'שכל' ר"ת " � ִִׁש ְ'ְפִכִ י ולענייננו ,יש לדעת :מכל דבר שעובר על האדם צריך לעשות ממנו תפילות ושיחות לפניו
ַכַ 'ַּמ�ַ ִיִ ם ִלִ ' ֵֵּב� ְְך ֹנַֹכַ ח ְּפ� ְ ֵנֵ י ה'" (איכה ב ,יט) ,היינו אור ה' כידוע ,שהשם אור לו. ית"ש ,ולדון את הכל לכף זכות .כי הלא גם אנו סובלים מעצמינו צרות צרורות ,ואין לנו עצה
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו
הנדר של יעקב אבינו השמעת קול בשבת
בפרשתינו כתוב שיעקב אבינו נדר בהר ואומר אם אעשה דבר פלוני אתן כך וכך המשרה והפרנסה. ניגון בכלי שיר
המוריה 'אם יהיה אלקים עמדי ושמרני לצדקה ועשאו חייב ליתן.
קול שיר מכלי שאינו כלי שיר בשבת ויום טוב יש איסור לנגן בכלי שיר גם
בדרך אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול מאידך בשולחן ערוך אורח חיים בהלכות אם אינו מופעל בכח עלעקטר"י ,ואיסור זה
יש סוגי כלים שאינם כלי שיר כלל ,אבל יש
ובגד ללבוש ...והאבן הזאת אשר שמתי תענית (סי' תקסב סי"ג) נפסק; כי מי שנדר ואמר אף שאינו נכלל באחד מל"ט מלאכת שבת,
אפשרות להשתמש בהם בשביל להוציא
מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי אם לא אלך למקום פלוני אשב בתענית, אסרוה חז"ל באיסור חמור עד כדי כך שדחו
עשר אעשרנו לך'. צלילים וקולות נעימים בסגנון של שיר ,והדין
מאחר שמה שהתנה הוא דבר הרשות הוי את החליל בשמחת בית השואבה בבית
היא שאסור להשתמש בכלי כזה בשביל
אסמכתא ואינו חייב לקיים הנדר .אבל ויש מחלוקת בראשונים איך היה צורת המקדש בשבת ויום טוב מחמת זה ,כפי
להוציא קולות נעימים בצורה של שיר,
אם אמר אם לא אעשה מצוה פלונית אשב הנדר של יעקב אבינו; רש"י (כח כב) מפרש ששנינו במשנה במסכת סוכה (נ' ).החליל של
ומותר להוציא מהם קולות שאינם של שיר.
בתענית לא הוי אסמכתא וחייב לקיים שיעקב אבינו נדר על תנאי ,אם יעשה לי בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא
הנדר .ע"כ .וכתבו הש"ך (בנקוה"כ ביו"ד שם) את אלה אף אני אעשה זאת .ואילו הרמב"ן וכך פסק המשנה ברורה (סי' שלח סק"א) על כלי
את יום טוב' ,הרי שאף שהיא שמחה גדולה
והגר"א (באו"ח שם) דלשיטה זו אסמכתא (שם כא) כותב; איננו תנאי כדברי רש"י אבל שהיא מלא נקבים שממלאים בו מים והמים
כזה שמשם שואבים רוח הקודש ומי שלא
בנדר אינו כלום ,ודלא כמהר"ם מרוטנברג, הוא נדר .וכן כתב האור החיים הקדוש (שם כ); יורדים ומטפטפים טיף אחר טיף על כלי
ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה
ורק באסמכתא לצורך מצוה כיון שמזרז 'אם' זה תתפרש על דרך מה שאמרו בפסוק מתכות כדי להשמיע קולות ,שאם עושים
מימיו ,והיא מצוה עוברת ,אף על פי כן אסרו
עצמו לדבר מצוה אנו אומרים שבודאי 'אם כופר' 'אם כסף תלוה' ,שאינו ספק אלא כן כדי להשמיע קול נעים המועיל להרדים
חז"ל לנגן שם בחליל.
בדעתו להתחייב. ודאי ,וכאילו אמר 'כאשר' .ע"כ. אסור כדין כלי שיר .ואם מטיפים מים בחוזק
כדי להקיץ אדם ממשנתו מותר ,שכיון שאינו בטעם האיסור כתב הפוסקים שהיא גזירה
ואפשר לומר ששני שיטות אלו תלויים הסבר המחלוקת היא כי ידוע הכלל קול נעים של שיר ואינו כלי שיר מותר (ויעו' שמא יבוא לתקן כלי שיר אם יתקלקל (שועה"ר
במחלוקת רש"י והרמב"ן הנ"ל ,דלשיטת 'אסמכתא לא קניא' ,כלומר כל התחייבות בביה"ל ד"ה על הדלת שזה נחשב שאין זה אפילו ככלי סי' שלח ס"א ומשנ"ב שם ס"ק ח) .ונראה הכוונה
רש"י שיעקב נדר מספק יש ראיה לשיטת שנעשה בדרך אסמכתא אינו כלום .שאם המיוחד להשמיע קול). שכאשר משתמשים ומזמרים עם כלי זמר
מהר"ם מרוטנברג דאסמכתא בנדר מהני, ההסכם נעשה ב'אם יהיה כך וכך' אינו עצם המצב משכיח את השבת ומהוה מצב
ואילו לשיטת הרמב"ן אין ראיה דאסמכתא כלום ,שאז אנו אומרים שסמך דעתו שלא מטעם זה אסור להכות בכף ומזלג על
של חול ומצב זה עלול לגרום שבלי שימת לב
בנדר מהני ,שהרי יעקב אבינו לא נדר יהיה אותו הדבר ולא תתקיים ההסכם, השולחן כדרך שיר אף שאינו כלי שיר ,ויש
יבוא לתקן הכלי שיר (יעו' בביאו"ה ס"א ד"ה הואיל).
באסמכתא. שאילו היה יודע שיהיה הדבר לא היה תולה להיזהר שלא לקחת בקבוקים ולתופף בזה
ולכן החמירו חז"ל בזה יותר משאר שבותים,
כדרך שיר לשמחת שבת (סי' שלט ס"א – ואף
אכן ,מצינו שיטה שלישית שיעקב אבינו ההסכם בזה. אף שאין שבות במקדש.
שאנו מקילים בריקודים והמחאת כפיים ,אין מקילים בדין
ומכל מקום נפסק בשולחן ערוך חושן כן נדר מספק אם יהיה אלקים עמדי, השמעת קול בכלי). וגם בזמן הזה שאינו מצוי כל כך חשש זה
משפט (סי' רז סי"ט ועיי"ש בסמ"ע סקי"ז) שאמנם ואסמכתא בנדר לא מהני ,ואף על פי כן לתקן כלי שיר ,שאין כל אחד בקי בעשיית כלי
כמו כן אסור להכות באצבע צרדה כדי
נדר או שבועה שנעשה אפילו בדרך 'אם' חל הנדר של יעקב משום שנדר על ישועה שיר ,אף על פי כן לא הקילו בזה בשום פנים
להשמיע קולות נעימים ברצף ,שזה נחשב
מהני .ומקור הדברים הוא מתשובת מהר"ם שתבוא לידו .וזהו שיטת רבינו ירוחם (המובא גם לצורך מצוה .פרט בשמחת חתונה שחל
כמעשה של כלי שיר .אבל להכות באצבע
מרוטנבורג המובא במרדכי (ב"ק סי' מה) וכתב בב"י שם) ונפסק בשולחן ערוך הלכות תענית בליל שבת התירו הפוסקים לנגן על ידי גוי,
צרדה בסגנון חזק שלא כדרך שיר מותר
הטעם שרוב הנדרים שמצינו בתורה היה (שם) שהנודר ומתנה שיקיים נדריו אם שעיקר שמחת חתן וכלה היא בכלי שיר דוקא,
(משנ"ב סי' שלט סק"ט ואף דרש"י מחמיר י"ל דוקא
בדרך 'אם' ,אם יהיה אלקים עמדי ,אם נתן יצילהו ה' מצרה הוי נדר כפי שמצינו כאן בסגנון של שיר ,ובפעם אחת או שתים שלא ברצף יש בצירוף הטעם שבזמן הזה אין אנו בקיאים
תתן העם הזה בידי .ומטעם זה נפסק גם ביעקב אבינו שנדר 'אם יהיה אלקים עמדי' להקל עי' ביאו"ה שם ד"ה או). כל כך בעשיית כלי שיר (שו"ע שם ס"ב ונו"כ).
בשלחן ערוך יורה דעה בהלכות צדקה (סימן ולא הוי אסמכתא שבזכות ההצלה גמר
רנח ס"י) שהנודר לצדקה באסמכתא ומקני.
כלי זה מכיון שאינו כלי שיר ממש שאינו כלי השמעת קול בכלי שיר
עזר נגינה ,ואינו עשוי לנגן בו כלל ,רק יש בו איסור זה אינו רק לנגן ממש בכלי זמר ,אלא
יכולת להוציא סגנונות של קולות נעימים אפילו להשמיע קול בכלי שיר בלי לזמר ניגון
הספרי תורה עם פעמונים וזגים משום שהוא כעין שיר ,מותר להשתמש בו לצורך חולה גם
פעמונים וזגים המיועדים לקול ממש היא איסור גמור ,שבזה שישתמש בכלי
צורך מצוה ,ובמשנה ברורה (שם וביה"ל ד"ה כדרך שיר אם זה יועיל לשמור על בריאותו. שיר עלול לבוא לחשש שיתקן כלי שיר (רמב"ם
ופעמון וזוג שאינו עשוי לקשקש ברצף אבל לצורך בריא גם אם הוא לצורך מצוה אין
הואיל) צידד להקל בזה משום שלדעתו איסור פכ"ג ה"ג ושועה"ר שם) ,וכך נפסק להלכה בשולחן
לצורך הרגעה רק נעשה בעיקר בשביל להתיר (עי' שועה"ר סס"א ומחה"ש סק"א ד"ה וא"כ).
זה אינו אלא משום עובדא דחול .ובשו"ת ערוך (סי' שלח ס"א) 'השמעת קול בכלי שיר
להשמיע קול סתם ,כמו שהיה בבגדי הכהן
שבט הלוי (ח"א סימן סא אות ד) כתב שכהיום פעמונים וזגים להרגיע אסור' .ולכן אסור לקחת לתופף בתוף כדי
גדול פעמונים וזגים להשמיע קולו בבואו אל
עושים פעמונים בכתרי התורה רק לנוי ולא להשמיע קול אפילו שלא לשם שיר ,ואפילו
הקודש ,וכן היו נותנים זגים על כתרי הספר כלי המיוחד להשמיע קולות של צפצופים
להשמיע קול ואין בזה חשש. לצורך מצוה וכלאחר יד אסור (כן מוכח בפוסקים
תורה כדי שישמעו העם ויקומו לכבודו, נעימים כמו זוג עם עינבל המקשקש או
יעו' משנ"ב סק"ו וביה"ל סי' שלט ס"ג ד"ה ולספק).
כלי המיוחד להשמיע קול וכן מצוי ששמים פעמונים וזגים ליד הדלת פעמונים תלוי בצורת ההשתמשות שלו ,לפי
להשמיע קול בבואו ובצאתו ,כל אלו אף שאינם עשויים להשתמש בהם בסגנון של גם בראש השנה שמצות היום בשופר לא
הדין הנ"ל אינו רק בזוג ועינבל המשמעים
שאינם כלי שיר מכיון שהם כלים המיוחדים שיר ברצף ,אבל אף על פי כן אסור לקשקש הותר לתקוע רק התקיעות הנצרכות כחלק
קולות וצפצופים נעימים ,אלא כל כלי שעשוי
להשמיע קול אסור להשתמש בהם בשבת בו לתינוק בשביל להרגיעו ,שקשקוש דרך ממצות היום ,אבל מי שכבר יצא מצות היום
להשמיע קול ממנו אסור להשמיע ממנו
(רמ"א סי' שלח ס"א). הרגעה נחשב קצת כדרך שיר מכיון שעושה אסור לו לתקוע בחינם ,שהשופר נחשב ככלי
קול ,ואם יש לגבאי בית הכנסת כלי מיוחד
הקשקוש בדרך נעימה ונחת ,והיא בכלל שיר כמו שכתוב הללוהו בתקע שופר (עי' בב"ח
להכות בו על הבימה להשתיק הציבור אסור. אך מכיון שאינו כלי שיר ממש רק עשוי הגזירה של שמא יתקן כלי שיר (שו"ע סי' שלט סי' תקפח ס"ג וברמ"א סי' תקצו).
ולכן אין לתת צעצועים שהמשחק שלהם להשמיע קול כתבו הפוסקים שיש בזה היתר
הוא על ידי השמעת קול גם אם התינוק לא ס"א) ואין בזה היתר של כלאחר יד דסוף סוף בעבר היו החזנים משתמשים בקאמער
של 'אינו מכוין' (עי' שעה"צ סק"ח) אם אינו מכוין מוציא הקול כרגיל (ביה"ל שם ד"ה ולספק).
הגיע לחינוך מדין ספייה ,אך משחק שאפשר טאה"ן ,והיא מזלג קטן העשוי ממתכת בעל
להשמיע הקול רק רוצה לטלטלו או להעבירו
לשחק בו גם בלי השמעת קול מותר לתת ומטעם זה יש להיזהר שלא להשאיר בשבת שתי שיניים וכשמקישים בו הוא משמיע
ממקום למקום .ונחלקו בזה הפוסקים
לתינוק (וכמובן שיש בזה ההיתר של אינו מכוין ולצורך משחק מובייל על עגלת תינוק שזה מיועד קול צליל ,ויש אפשרות להשמיע ממנו כמה
דלשיטת המגן אברהם (סק"א) והשולחן ערוך
מצוה הנ"ל). להשמיע קול לצורך הרגעת התינוק ,ואם סוגי צלילים שונים בטון גבוה או בטון נמוך
הרב (ס"א) מותר אפילו אם בדרך כלל נעשה לפי צורת ההקשה ,והחזנים היו מקישים בו
שכחו יש להסיר את זה גם בשבת ואינה
להשמיע קול בכלי שאינו מיוחד לכך להשמיע קול אם כרגע אינו מכוין לכך ,ואילו
מוקצה מכיון שזה מיועד גם למשוך את כדי להשמיע את אותו טון שהם רוצים והיו
מנהג העולם כדעת רוב ככל הפוסקים לשיטת המשנה ברורה (סק"ו ושעה"צ סק"ז) אם מתפללים על פיו .וכתב המשנה ברורה (סק"ג)
תשומת לב התינוק מעצם ההסתכלות על
שמותר להשמיע קול בכלי שאינו מיוחד לכך עשוי להשמיע קול בדרך זה ,אף שכרגע אינו החפצים ועל תנועתם הקלה שמעליו והוא שאסור לחזנים להשתמש עם כלי זה בשבת,
אם אינו עושה כדרך שיר ,ולכן מותר לדפוק מכוין אסור .ומכל מקום בשעת הדחק כשאין ככלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר ,וגם אם דכלי זה נחשב ככלי שיר גמור שהיא כלי עזר
על הדלת ולהכות על הבימה להכריז .אך ברירה אחרת סמך על שיטת המקילים. המובייל מיועד רק לאיסור מותר להסירו לחזנות .והגאון הרוגוטשובער ז"ל בספרו
הגר"א אסר גם את זאת ,וכתב המשנה ברורה ונחלקו הפוסקים אם יש להתיר איסור זה כדי לטלטל את העגלה ,שמותר לטלטל כלי צפנת פענח (ח"ב סי' יט) כתב שחלילה להקל
(רסי' שלח) דכלאחר יד יש להקל גם לשיטתו. לצורך מצוה ,ומטעם זה נהגו הרבה לטלטל שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו. בזה גם אם מחמת זה מחמת זה יפסיד החזן
אנשי הצדיק
תולדותיהם ואורחותיהם
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת
הליכות ועובדות
מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו בקרב קדושים
רבי נחמן
טולטשינער(מ"א) (א') הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א
"אוקירו לנשייכו"
סיפר ר' הערש כהן שפעם בצעירותו
יתברך ,והגדול בישראל הוא עיקר ההתפארות .כי הוא חשוב פאר מקדושים
ומפואר בישראל ,וכשהוא יושב בביתו אזי הוא בחינת "כתפארת
התקלקל אצלו השלום בית ,ובראותו כי אחד המיוחד בין האישים הגדולים רועי החסידות שהטביע
אדם לשבת בית" (ישעיה מ"ד) ,היינו שבחינת ההתפארות הוא יושב
כלתה אליו הרעה מביתו עזב את ביתו ,ובא את חותמו הנצחי על עם ישראל בלהב אישו המתלקחת ובלבו
בביתו בחינת הבתים של תפילין .אבל כשהוא נוסע וסובב ומתבזה
על איזה זמן לשהות באומאן וקבע מגוריו הבוער להשי"ת ,היה האי צדיקא קדישא ,נהורא נפישא ,הרה"ק
בין החיים ,כי על הדרך בוודאי האדם מתבזה כמובא ,בפרט איש
שם .וכשראה זאת ר' נחמן קנטרו בדברים רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א מגדולי תלמידי המגיד הגדול
כזה שיש לו ביזיונות בוודאי לפי ערך כבודו וגדלו ,שלפעמים אין
ואמר לו :מה? וכי מפני שאתה מתקוטט עם ממעזריטש זיע"א וממעתיקי שמועתו ,אשר האיר באורו הגדול
נותנין לו כבוד כראוי לו לפי כבוד התורה שלו ,ולפעמים יש לו
אשתך אתה בורח לכאן? וכי כאן באומאן את שמי היהדות הנאמנה בדורות הראשונים של החסידות.
איזה ביזיונות בענין קבלת הממון שאינו כראוי לפי כבודו וכיוצא.
הוא אחד מהערי מקלט? לך שוב לביתך! – נערץ ונקדש בפי ֹּכ� ֹל ותהילתו מלאה הארץ ,כאשר הכול קוראים
ומאחר שבחינת ההתפארות נפגם ונתבזה ויוצא מן הבתים ,על כן
וואס? די קריגסט זיך מיט דיין בני בית איז אחריו מקודש מקודש .בספרי רבינו הק' ותלמידיו ובכתבי
יש חשש על התפילין שהם בחינת התפארות כידוע כי הם נקראים
דא דער ערי מקלט ?! (שיש"ק ח"ג סי' רצ"א). החסידים מעתיקי השמועה מתוארים בארוכה אמרות טהורות
פאר כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יא.).
וכבר הזהירנו רבינו ז"ל (שיחות הר"ן סי' רס"ד) סיפורים ועובדות אודות הידידות האמיצה והמופלגת ששררה
לכבד וליקר את אשתו" ,ואמר :הלא הנשים פארך חבוש עליך בין רבינו הק' זיע"א להרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א,
הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מכל במעמד מיוחד שהתקיים לאחרונה בו הוצגו לציבור התפילין ועל רגשי הכבוד והערכה שרחשו ביניהם אשר זה לזה יעריצו
צד ,צער העיבור והלידה והגידול וראוי הקדושות של הרה"ק מבארדיטשוב ,סיפר אחד הנוכחים סיפור ויקדישו ,הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו( .עיין
לרחם עליהם וליקרם ולכבדם ,כמאמר רז"ל מיוחד המתפרסם כעת לראשונה ,אודות התפילין של הרה"ק חיי מוהר"ן פד).
אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (ב"מ נט."). מבארדיטשוב זי"ע ,מה ששמע בבית הוריו שהיו מיוצאי העיר
במסגרת זו נשתדל להביא מהני מילי מעלייתא ,יחד עם קוים
וכן מובא (בשיחות הר"ן סי' רס"ג) שאמר שהבעל בארדיטשוב ועובר במשפחתם מדור דור:
לתולדותיו משובצים במילואותם ברוב פאר והדר.
דבר מתגבר על בני הנעורים לקלקל את היה זה כשאחד מתושביה של בארדיטשוב נפטר לבית עולמו.
שלום ביתם ,ועל ידי זה הוא תופס אותם אנשי ה'חברא קדישא' שהגיעו למקום ביקשו מבני המשפחה יעלה בהר ה'!
בערמומיותו עיי"ש. לסלק להם מראש את דמי הקבורה וחלקת הקבר ,אולם בני בלשון חסידים מסופר על הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א שכל
לא כל הרוצה ליטול את השם המשפחה שהיו עניים מרודים לא היה להם את הממון הדרוש ששה עשר שנים שהיה הרה"ק מבארדיטשוב חי לפניו ,היה
לכך .משכך ,פנו אנשי הח"ק לעזוב את הבית ,החלו בני הבית מייחד לו שעה אחת בכל יום ויום להודות ולהלל להשי"ת אשר
יבוא ויטול -שמתם נשאר מוטל לפניהם -לבקש ולהתחנן שאולי יטלו שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה של הרה"ק מבארדיטשוב
בשנת תרכ"ו לפ"ק ,כשבנה הרה"ח ר' בתמורה אחד מכלי הבית או חפץ כלשהוא בעל ערךִִ .מ � ְְׁש ְְמׁשׁ ּּו זי"ע( .תפארת שלמה ראדומסק)
סענדר מטירהוויצא את הקלויז בעיר אומאן ובדקו ,אולם לא מצאו חפץ שיניח את דעתם .הציעו להם אפוא
מחדש ,בנה למטה עשרה חדרים ,ורצונו כמו כן מסופר ,שכאשר בא הרה"ק מבארדיטשוב לבקר בהיכלו
לקחת את תפיליו של הנפטר שהניחם שנים רבות ,ששווים
היה שידורו בו עשרה בטלנים מאנ"ש, של רעהו הרה"ק בעל התניא מלאדי זיע"א ,יצא לקראתו בעל
בוודאי סכום מכובד .נעתרו אנשי החברא קדישא ונטלו עמם
שלא יעסקו בשום משא ומתן רק ישבו שם התניא לקבל את פניו בחיבה יתירה והובילו למעונו שהיה בעליה.
את התפילין .מאחר ולא ידעו להעריך את שוויים ,פנו לרב העיר
על התורה והעבודה ,אמנם אח"כ ביטל בעלותם יחדיו על גפי מרומי העליה ,נענה הרה"ק מבארדיטשוב
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע לשמוע חוו"ד בהערכת שווים של
ר' סענדר רצונו בזה בשביל שר' נחמן לא ברגש ונגינה" :מי יעלה בהר ה'?!" ,החווה בעל התניא על רבי לוי
התפילין .כשרק אחז רבי לוי יצחק בתפילין נרעש ונסער ,ושאל:
הסכים עמו ,ואומר היה ר' נחמן :רבינו לא יצחק והשיב" :נקי כפיים ובר לבב"( .היכל הבעש"ט ניסן סח)
מהיכן התפילין הללו .לאחר חקירה ודרישה התברר כי לפני שנים
אוחז מחיילים שכירים" .דער רבי האלט רבות ,במהלך שנות הגלות שערכו האחים הקדושים הרבי ר' פארן של ישראל
נישט פון געדונגענע זעלנער". אלימלך והרבי ר' זושא ,הגיעו גם לבארדיטשוב .בדרכם נזדמן
רבינו הפליג מאוד בשבחו ,וקרא לו "פאר ישראל" .וכמובא
כי לעבודת השי"ת אינו שייך שיתנו סכום אותו יהודי לפניהם והם ראו ברוח קדשם שיהודי זה הוא בגדר
בשיחות הר"ן (אות קצ"ו) "הצדיק הנ"ל היה נקרא בפי רבינו ז"ל 'פאר
מסוים לאנשים מסוימים ,כי אפשר שאינו "קרקפתא דלא מנח תפילין" ,החלו הצדיקים כדרכם להוכיח זה
של ישראל' ,בחינת תפילין".
אוחז אז בעבודה ,ואפילו אם היה במדרגה את זה במר לב" :מיילך ,התפילין שלך לא כשרות .זושא ,אינך מניח
תפילין" ...כדרך הצדיקים המוכיחים הכשרים ,כפי שמבואר בספר היה זה בקיץ תקס"ט ,כאשר הרה"ק מבארדיטשוב יצא מביתו
הלזו אפשר שבזמן אחר יפול מזה וכו' ,ואין
שייך על זה לקבוע מיהו הראוי ליטול את ה', המידות (תשובה אות ע)" .כשאתה מוכיח ,תכלול את עצמך עמהם, והרחיק נדוד בטלטולי דגברא רבא ואורחא רחיקא עד למדינת
כי לא כל הרוצה נוטל את השם ,רק אח"כ ועל ידי זה יקבלו ממך" .הבין אותו יהודי שאליו מכוונים הדברים, מולדובה ,וכשנודע על כך לרבינו השתומם על הנסיעה הקשה
מתברר הדבר מעצמו מי הוא הזוכה לבוא ופנה אליהם בבקשה לבדוק את תפיליו ,ואכן התברר שהתפילין שנטל על עצמו הרה"ק מבארדיטשוב לעת זקנותו .ושלח לקרוא
לפני ולפנים. פסולות מעיקרא .ועליו לרכוש תפילין חדשות .אמר אותו יהודי לרבי יעקב בעל מגיה כדי לבדוק את תפיליו .לאחר הבדיקה נמצאו
בשברון לב שאין לו פרוטה לפורטה לרכוש כעת תפילין חדשות. התפילין כשרים ויפים מאוד כחדשים ממש ,וכפי שמציין מוהרנ"ת
אח"כ בהמשך הזמן דר שם ר' נחמן בעצמו, היו הם מכתיבת יד הסופר המפורסם הרה"ק רבי אפרים סופר
נענה לו הרבי ר"א" :זושא אחי הרי הוא סופר ,הוא יכתוב עבורך
מחמת שבאותן הימים בשנת תרכ"ו בא ר'
את הפרשיות ,ומיילך יבדוק ויכשיר את הבתים" וכך הווה ...בערבו מבראד זי"ע שנודע ביופי כתיבתו המתקיים( .אוצר יראת שמים ח).
נחמן לגור בעיר אומאן והוטלה עליו משרת
של יום קיבל אותו יהודי תפילין חדשות מידי האחים הקדושים רבינו ביאר את פשר הדבר (מובא בחיי מוהר"ן אות ע"ר) וכמסופר
הגבאות של הקלויז וכל ענייני בית רבינו ז"ל
שעסקו בכתיבתם ובתיקונם .תפילין אלו היה מניח אותו יהודי בזה"ל" :ציוה לקרות אחד לבדק תפיליו ענה ואמר :מחמת
(שש"ק ח"ג סי' רצ"ו).
במשך שנים רבות עד לפטירתו. שהרב מברדיטשוב הוא נוסע וסובב עתה על המדינה ,מחמת זה
פן יהרסו לעלות אל ה' את התפילין הללו ,כאמור ,רכש הרה"ק מבארדיטשוב בממון רב, אני מצוה לבדוק התפילין שלי ...כי הרב מברדיטשוב הוא גדול
דעתו של ר' נחמן היה שאין לשהות זמן כאשר הרגיש ברוח קדשו את מעלתם היתירה( .מפי החוקר החסידי בעיני מאוד .וכשגדול ומפורסם כזה הוא הולך וסובב ,זה בחינת
רב על ציון רבינו ז"ל ,רק עלינו לקיים ר"י ברייאר הי"ו). פגם ההתפארות ח"ו כביכול .כי ישראל הם התפארות של השם
את דבר רבינו ז"ל שצוה לנו לבוא על
ציונו הקדוש ,לומר שם התיקון הכללי, ברכת מז_ל טוב ברכת מזל טוב ברכת מז_ל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב
להרה"ח ר' יוסף אהרן קניג שליט''א להרה"ח להרה"ח ר' ישרא<ל נחמן חשין שליט''א
להרה"ח ר' שמעון יצחק אנשין שליט''א ר' שלמה נחמן וייסשטיין שליט''א להרה"ח ר' נתן שלמה רוזנבערג שליט''א
ליתן צדקה לעילוי נשמתו ,וכן ללמוד לרגל נישואי בנו הר"ר אלעזר דוד הי''ו לרגל נישואי בנו הר"ר דוד הי''ו
לרגל היכנס בנו אלימלך ני''ו לרגל אירוסי בתו לרגל אירוסי בנו הבה"ח משה שמעון ני''ו
ולהתפלל שם כדי שיהיה לרבינו ז"ל עב"ג עב"ג הבה"ח נחמן ברוך ני''ו עב"ג בת
לעול תורה ומצוות עב"ג בת הרה"ח ר' נחמן הורביץ שליט''א
בת הרה"ח ר' עזריאל אנשין שליט''א בהרה"ח ר' נפתלי הרשקוביץ שליט''א הרה"ח ר' משה נחום ברגשטיין שליט''א
מזה חילוץ עצמות כמו שאמר בעצמו, יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
בדרך רביה"ק זיע"א ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה בדרך רביה"ק זיע"א
וכן להרבות שם בהתבודדות ותפילות בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א
ותחנונים בזכות הצדיק השוכן שם על כל ברכת מזל טוב
מה שחסר לנו הן בגשמיות והן ברוחניות. ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב
להרה"ח ר' נחמן זילבער שליט"א להר"ר דוד קיפניס הי"ו להר"ר שמעון וייס הי"ו להר"ר נחמן שמעון וורטהיימר הי"ו להר"ר לוי יצחק גודלבסקי הי"ו
ולכן היתה דעתו שכל אחד ישהה איזה זמן לרגל הולדת הבת לרגל הולדת הבן לרגל הולדת הבן לרגל הולדת הבן לרגל הולדת הבנים התאומים
על הציון ותו לא מידי ,כי אין להאריך שם יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלם לתורה לחופה
זמן רב ולבלות שם .ולכן הקפיד ר' נחמן ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה
על אלו שנשארו לשהות באומאן יותר
משני שבועות ברציפות (שש"ק ח"ג סי' ש"כ).
הוצאות הדפסת הגיליון נתרם לעילוי נשמת הרה"ח ר' צבי אריה בן-ציון בן הרה"ח ר' ישראל אבא ז''ל.
נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א
בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה".
מבט אל הנעשה והנשמע
בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים: הנעשה והנשמע
מעמד פתיחת הזמן במסגרת
הכוללים 'אש דת למו':
שאול סירוטה שליט"א אשר בדבריו המעוררים והמחזקים האברכים החשובים בדברי פתיחה קצרים. לרגל פתיחת זמן החורף התקיים כינוס חיזוק והתחדשות
הרחיב אודות נחיצות ההתרחקות מהרחוב המזוהם אחריו נשא דברים הרה"ג ר' ישעי' יצחק ברנדווין מיוחד עבור כלל לומדי מבצר הכוללים 'אש דת למו' .ביום
וגרורותיו ,והדגיש כי יסוד תקוותנו הוא רק להיות ספונים א' פרשת נח ,התקבצו כלל לומדי הכוללים מכוללי לפנה"צ
שליט"א ,אשר בדבריו הנרגשים האיר את עיני הלומדים
בתורה הקדושה לטוב לנו כל הימים ,ולשאוב את כל חיותנו ואחר הצהריים בירושלים ובבית שמש ,בבית מדרשינו
ברום מעלתם הנשגבת של "יושבי אוהל" – אותם שבט
ושמחתנו אך ורק מן המעיין הטהור של תורתנו הקדושה. "אהל הדסה" ,והסבו סביב שולחנות ערוכים למעמד
לוי בדורינו הממיתים עצמם באהלה של תורה וספונים מרומם של "פתיחת הזמן" לקראת זמן החורף הבא עלינו
כלל האברכים יצאו מן הכינוס מחוזקים ,מרוממים ומלאי
בהיכלה ,אלו שכל מהותם ,שאיפתם וסדר יומם קודש המה לטובה.
התחדשות בכוחות רעננים ובשלהבת אש קודש לקראת
תחילתו של זמן החורף ,מתוך שאיפה להגות בתורה הק' – לה' ,ומנותקים לחלוטין מכל הוויות העולם. את הכינוס פתח בדברים קצרים מנהל מבצר הכוללים,
ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות. בשיאו של המעמד נשא דברים ראש החבורות ,הרה"ח ר' הרה"ג ר' משה פריינד שליט"א אשר קידם בברכה את כלל
הביאני אל 'בית היין' ודגלו עלי אהבה:
רשמים מרוממים וסקירה נרחבת
מהיכלי התורה וסדרי הלימוד במסגרת
הכוללים "אש דת למו" לרגל פתיחת
זמן החורף בהתחדשות מרוממת:
שימת דגש מיוחד על הבנה יסודית ואסוקי שמעתתא אברכים משכימים קום בחצות הלילה -לקיים את ציווי לצד כלל פעולות הקודש ומבצרי התורה הפורחים
אליבא דהלכתא .יצוין לשבח כי במהלך החודשים רביה"ק שאמר על קימת חצות שזהו עיקר עבודת איש במסגרת קהלתנו הק' ,ניצבת ללא ספק כאות ומופת מבצר
האחרונים זכה הכולל להתרחבות מבורכת כאשר הצטרפו הישראלי – וקובעים את עתותיהם לתורה מתוך דיבוק הכוללים "אש דת למו" .מבצר קדוש זה המגדל במסגרתו
למסגרת הכולל עוד עשרות אברכים צעירים להגות חברים .סדר לימוד זה מתחיל בשעה בחצות ליל והלומדים עדרים עדרים של לומדים צורבים ותלמידי חכמים ההוגים
בתורתנו הקדושה מדי יום ביומו ,בניצוחו של ראש הכולל שוקדים על תלמודם בהתמדה ובחשק בכל מקצועות בתורתינו הק' יום יום ,קיץ וחורף לא ישבותו.
שליט"א. התורה שלבם חפץ. להלן סקירה קצרה והצצה מרוממת לפתיחת הזמן בהיכלי
בחצי השעה האחרונה של הסדר (בין השעות 03:6ל)00:7- החלק השני הוא כולל להוראה :לאחר תפילת שחרית הכוללים -המפארים את שם הצדיק ומהווים בית גידול
מתאחדים הלומדים משני הכוללים ללימוד בספר הקדוש כותיקין ברוב עם וטעימה קלה ,מתיישבים האברכים לסדר שוקק חיים לכל מבקש תורה והוראה מבני קהילתנו,
"ליקוטי מוהר"ן" ,במסגרת "התורה הזמנית" שעל ידי ארגון לימוד של שלוש שעות כאשר זה תקופה הוגים האברכים בניצוחם המסור של ראשי הכוללים שליט"א:
"תמימי דרך". בהלכות מליחה ביסודיות ובעיון -כהמשך ישיר לשנים של ברגשי גיל והודאה להשי"ת וברוח של התחדשות ,נפתח
גם בכוללים בבית שמש נרשמה התעוררות מיוחדת עמל ויגיעה בהלכות בשר בחלב ותערובות. בעזהי"ת "זמן חורף" הבעל"ט בהיכלי הכוללים דקהילתנו
והתחדשות בפתיחת הזמן בלהט אש קודש בכלל היכלי בשעות אחר הצהריים פועלים בהיכל קהילתנו שני הק' בירושלים ובבית שמש ,מתוך התרוממות הרוח וריבוי
הכוללים: כוללים: ספסלי בית המדרש .המוני אברכים ,מופלגי תורה ויראה,
בבית מדרשינו ברמה ד' בסדר לפנה"צ פועל "כולל הוראה" כולל "אורח חיים -יורה דעה" – בראשות הרה"ג ר' בנימין הספונים בהיכלי התורה בעמל ,בשקידה ובדביקות,
בראשות הרה"ג ר' דוב רבינוביץ שליט"א ,שבו עוסקים החלו את הזמן בלהט אש קודש ובהתחדשות תוך הוספת
רבינוביץ שליט"א .לאחר שבשנים האחרונות זכו לומדי
הלומדים בהמשך הלימוד בהלכות ריבית בעיון (סימן חידושים וחיזוקים במסגרות הכוללים -אשר בוודאי
הכולל לסיים את שלושת חלקי משנה ברורה (א' ב' וג'),
קע"ו). יעמדו לעזר לרומם קרנה של תורה ,ובכך יאירו את ימי
לאחרונה החלו במסגרת לימוד בהלכות קצרות ונוגעות
החורף בריתחא דאורייתא ובחשקת התורה.
כולל מפואר זה מהווה ללא ספק חלק מגולת הכותרת למעשה בשולחן ערוך יו"ד .בסיעתא דשמיא גדולה סיימו
מכלל היכלי התורה בקהילתנו; ממסגרת כולל זה כבר בהצלחה אברכי הכולל את הלכות כיבוד אב ואם והלכות ב"ה היכל קהילתנו בירושלים עיה"ק שוקק חיים ולומדי
צמחו והניבו פירות הילולים לשם ולתהילה ,בהעמדת חלה ,ואף עמדו בכור המבחן אצל רבנים חשובים שליט"א. תורה במסגרות הכוללים במשך כל שעות היממה ,כאשר
לגיונות של תלמידי חכמים מופלגים ובקיאים בכל מכמני וכעת ,מתוך התחדשות ועוז ,החלו במסגרת זו בלימוד של בזמן זה נוספו ספסלי בית המדרש בעוד אברכים צעירים
ההלכה אשר זכו להתעטר בעטרת נזר ה"יורה יורה" מתוך הלכות מזוזה תוך דגש על היוצא להלכה לעובדא ולמעשה. בכוללי אחה"צ.
יגיעה עצומה לשם ולתפארת בניצוחו המסור של הגאון ר' כולל "הלכות שבת" – בראשות הרה"ג ר' אברהם צבי במסגרת כולל "אבן השוהם" ,בראשות ראשי ורבני הכולל
דוב שליט"א. פפנהיים שליט"א .כולל זה מיועד ומדגיש את הדרכת הרה"ג ר' יהושע ציינוירט שליט"א והרה"ג ר' פנחס רוטמן
לאחרונה החלה במסגרת הכולל סדרת שיעורים מפי הדיין האברכים הצעירים בבניית מקצוע ההלכה כראוי בטור שליט"א ,נערכים אברכי הכולל לקראת החזרה הגדולה על
המפורסם הגאון ר' מאיר שטיינברג שליט"א ,אשר ידיו רב ושו"ע ,לאחר שנות הלימוד בישיבה שבהן התמקדו בעיקר כל הלכות מליחה ,אשר נלמד ביגיעה רבה במסגרת הכולל
לו בדיני חושן משפט ובהלכות ריבית בפרט כאשר במהלך בעיונה של גמרא ובפלפולא דאורייתא .במסגרת כולל זה זה למעלה משנה ומחצה.
שיעוריו מאיר ר' מאיר שליט"א את עיני הלומדים בעומקן ממשיכים ,בסיעתא דשמיא ,בלימוד הלכות שבת (סימן סדרי הלימוד בכולל בנויים במתכונת המחלקת את סדר
של סוגיות הריבית העמוקות והמסועפות ,וכפי הנשמע רע"ג) – הלכות הנוגעות למעשה מדי שבת בשבתו ,תוך יומם של האברכים לשני נדבכים :כולל חצות – שבו עשרות
הזמנית". מהלומדים הרי שהשיעורים תורמים רבות לליבון ההלכות
ולבירורן היסודי.
בבית מדרשינו ברמה ד' – מתקיים כולל "אורח חיים"
בראשות הרה"ג ר' מנחם מרדכי קניג שליט"א ,שבו לומדים
ברגשי גיל והודאה כמו כן ,הונהג לאחרונה במסגרת הכולל כי מדי תקופה
האברכים בהלכות שבת (המשך סימן רט"ז) ,לצד סדר להשי"ת וברוח של מוסר אחד מחברי הכולל שיעור סיכום ,שבו הוא משתף
קבוע בלימוד "התורה הזמנית" ,כאשר בשנה האחרונה אף
הלכו ונתרבו ספסלי בית המדרש בעוד לומדים והוגים מה
התחדשות ,נפתח את כלל הלומדים בחידושיו ובהבנותיו מתוך סדרי הלימוד
– ובכך בוקע ועולה קול התורה מאחד לרעהו מתוך אחדות
שנותן חיזוק ותנופה גדולה לכולל זה בפרט ולכל הבית בעזהי"ת "זמן חורף" ודיבוק חברים.
מדרש בכלל. הבעל"ט בהיכלי בבית מדרשנו "אהל הדסה" שוקק חיים מדי בוקר כאשר
לצד כל אלו ,נרשמת התעוררות מיוחדת והתחדשות
רבת היקף בסדרי הלימוד של "התורה הזמנית" בספר
הכוללים דקהילתנו קול התורה בוקע ועולה בעוז ותעצומות ,כאשר במקום
הק' "ליקוטי מוהר"ן" ,במסגרת ארגון "תמימי דרך" .בימים הק' בירושלים ובבית פועלים זה לצד זה שני כוללים:
כולל "יורה דעה" :בראשות הרה"ג ר' משה פרידמן שליט"א.
אלו החלו חברי הכוללים של כוללי אחה"צ יחד עם כלל שמש ,מתוך התרוממות במסגרת הכולל צועדים האברכים בנתיבות ההלכה
אנשי שלומינו בלימוד תורה ע"א (תניינא) ,ובמקביל
החלו בהתחדשות מיוחדת עם קביעת שיעורים קבועים
הרוח וריבוי ספסלי בהלכות יו"ד המסועפות ,וכעת הם עמלים בעיון רב
במסגרת התורה הזמנית מפי משפיעים חשובים שליט"א. בית המדרש .המוני וביסודיות בהלכות בשר בחלב (המשך סימן צ"ב) .לימוד
זה בא כהמשך ישיר ומבורך לשנים של יגיעה ועמל מרובה
שבאמצעותו יוכלו האברכים לקבל כלים וחיות חדש
בלימוד הספר הק' ,ולשאוב מלוא חפניים רוח חיים מפי
אברכים ,מופלגי תורה בהלכות תערובות ,שאותן זכו האברכים לסכם ולהיבחן
הצדיק מתוך אחדות ודיבוק חברים. ויראה ,הספונים בהיכלי עליהן בהצלחה מרובה בכור המבחן אצל רבנים חשובים
בשבוע החולף התקיים כינוס התחדשות בכולל שברמה ד', התורה בעמל ,בשקידה ומורי הוראה שליט"א ,ובעזהי"ת מתכוננים לומדי הכולל
לקראת החזרה הגדולה על כל הלכות בשר וחלב עם מבחן
שבו ניתנה לכלל האברכים ההזדמנות להביע את דעתם
בדבר שיפור וחיזוק סדר "התורה הזמנית" .במהלך הכינוס
ובדביקות ,החלו את כללי אצל מורי הוראה.
נשמעו דברי פי חן מפי המגי"ש הרה"ח ר' וועלול חשין הזמן בלהט אש קודש כולל "אורח חיים" :בראשות הרה"ג ר' יהושע מרדכי בלוי
שליט"א ,בעניין דרכי ההתקשרות ודרכי הלימוד בספר ובהתחדשות תוך הוספת שליט"א .כולל מרומם זה שם לו למטרה להדריך ולהכווין
את האברכים הצעירים לבנות את מקצוע ההלכה כראוי
הקדוש.
חידושים וחיזוקים וכיאות בטור ושולחן ערוך מתוך הדרכה צמודה לבנות
ברכה מיוחדת שלוחה לשבט לוי ,לומדי הכוללים מבני
במסגרות הכוללים - נכונה אצל כל אברך ואברך את דרך הלימוד במקצוע
ההלכה – במסגרת זו ממשיכים הלומדים ,בסיעתא דשמיא
קהילתנו המפוארה ,נזר שמן משחת קודש ועטרת צבי אשר בוודאי יעמדו גדולה ,בלימוד של הלכות שבת (המשך סימן שי"ח) ,מתוך
תפארה ,יחולו על ראשם של הני הוגי התורה ,גיבורי כח לעזר לרומם קרנה של דגש על אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
עמליה בטהרה ,הוגים ליל ויום ובראש אשמורה ,מוכתרים
בכל מעלות ובמידה יקרה ,ספונים בבית ה' מפז יקרה, תורה ,ובכך יאירו את בסדרי אחר הצהריים :ממשיכים סדרי הכוללים במלוא
בהיכלות הכוללים לשם ולתפארה ,שיזכו אכן בסיעתא ימי החורף בריתחא עוזם:
בבית מדרשינו "תפארת הנחל" – פועל כולל "יורה דעה"
דשמיא להרבות חיילים לתורה ולתעודה ,תוך התרוממות
הרוח ובכוחות רעננים אורה זו תורה ,להיות החלוצים
דאורייתא ובחשקת בראשות הרה"ג ר' משה ברנסדורפר שליט"א ,המציע שני
העומדים בבית ה' והוגים בדברי תורתו הקדושה ,באחדות התורה. מסלולי לימוד :מסלול א' בהלכות מקוואות ,ומסלול ב'
ודיבוק חברים ובחדוותא ,לטוב להם כל הימים ,אשריהם בהמשך הלכות שבת (המשך סימן שי"ח) .זאת לצד לימוד
ואשרי חלקם. קבוע בספר הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" במסגרת "התורה
מבט אל הנעשה והנשמע
בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים: הנעשה והנשמע
השקו הצאן ולכו רעו:
פתיחת הזמן בהתחדשות והתרוממות
בהיכל הישיבה ,חבורות הבחורים,
צעירי הצאן ,ומכינה לישיבה קטנה:
ההעל"ט .סדרי הלימוד מתחילים מידי יום בשעה 02:7מיד היכל ישיבתינו הק':
לאחר תפילת ערבית שנערכת כראוי וכיאה באש קודש
בהיכל ישיבתנו הקדושה החלו את זמן חורף מתוך התעלות
ובהתעוררות.
חבורות הבחורים: והתחדשות ,כאשר סדרי העיון והבקיאות נמשכים במלוא
סדרי הלימוד בירושלים מתקיימים בהיכל קהילתנו, עוזם ,כהמשך לתחילת הזמן ב'זמן' אלול.
ובבית שמש מחולקים מסגרות החברות ל 3 -סניפים: פתיחת "זמן חורף" במסגרת חבורות הבחורים צוינה השנה
בהתחדשות מרוממת תוך התעלות והתרוממות יחודית, השנה לומדים במסגרת הישיבה במסכת קידושין :בסדר
בבית מדרשינו תפארת הנחל ,בבית מדרשינו ברמה ד' ,וכן
זאת כהמשך ישיר לרושם הכביר ממסע ההתחדשות עיון ממשיכים בפרק "האישה נקנית" ,ובסדר בקיאות
בעזרת הנשים בבית מדרשינו "אהל הדסה".
שנערך בשלהי חודש תשרי על הציונים הק' של התנאים לומדים פרק "האומר".
עם פתיחת הזמן החלו צעירי הצאן בסדרי לימוד מיוחדים ואמוראים זיע"א ומעמד הפתיחה הרבתי שנערך בעיה"ק לצד חלק הלימוד ,הקניית הכלים והידיעות ועיצוב דרכי
בספר הקדוש "ליקוטי עצות" .מדי שבוע מוסרים צפת. הלימוד הנכונות לתלמידים על ידי ראשי ורמ"י הישיבה
המשגיחים החשובים שליט"א שיעורים בספר הקדוש,
במסגרת חבורות הבחורים מתכנסים כלל בחורי החבורות שליט"א ,משקיעים רבות בישיבתנו הקדושה גם בדרכי
שבהם הם לומדים דרכי הצדיק ,תוך שימת דגש מיוחד על ההתקשרות בצל צדיק ובהקניית עצותיו הק' לפרחי החמד
מידי שבוע בליל שישי לשמוע את דבר ה' במשנת רביה"ק
אופן קיומם המעשי הנוגע אף לבני נעורים בשנות חינוכם, למען יעמדו ימים רבים ,כאשר מידי יום מתקיימים סדרי
ובקיום עצותיו הק' מפי ראשי החבורות שליט"א .שעה זו
כמו כן מתקיים מידי תקופה חזרה על חומר הנלמד ומבחן לימוד וסדרי שיעורים בספרי רביה"ק.
מהווה שעה של קורת רוח הימנה שאובים הבחורים שיחי'
כולל.
את חיותם ,שכלו וחכמתו של צדיק והקניית דרכי העצות גולת הכותרת של הימים האחרונים נרשמה בשבוע שעבר,
בנוסף ,החלו במסגרת החברות בלימוד הלכות ברכות, של רביה"ק מפי ראשי החבורות שליט"א ,תוך נטיעת עת נערך בהיכל הישיבה מעמד מרומם ורב-רושם בסימן
המלווה במסירת שיעורים מפי המשגיחים שליט"א - שרשים איתנים בדרכי ההתקשרות בהיכלו של צדיק. "כינוס התבודדות" – מסורת מבורכת המתקיימת זה כמה
שיעורים המכוונים לעובדה ולמעשה תוך שימת דגש על שנים בישיבה ,ומותירה רושם עז ובל יימחה בלב הבחורים,
בירושלים מתכנסים בחורי הישיבה קטנה מדי ליל שישי
הנגשת הלימוד בעניינים הנוגעים יום יום לכל תלמיד כפי הנשמע מפי רבים מהם ,חבים הם את התמדתם
בהיכל קהילתנו בשעה 54:9ואילו בבית שמש מתקיימות
ותלמיד. בעבודת ההתבודדות ברבות הימים להתעוררות רבתית זו.
החבורות בבית מדרשנו "אהל הדסה" – בשעה 51:9לבחורי
הישיבה קטנה ,ובשעה 03:01לבחורי הישיבה גדולה. סביב שולחנות ערוכים כיד המלך הסבו תלמידי הישיבה
בתוך כך ,נרשמת לאחרונה התחדשות מבורכת בעידוד באחדות ודיבוק חברים כדי להתעורר ולהתחזק ב'עצת
מכינה לישיבה קטנה: לימוד ה"תורה הזמנית" במסגרת ארגון "תמימי דרך" העצות' ולהמשיך בהתמדה עיקשת לבל יעבור יום ללא
כאשר במסגרת החבורות מתקיימים מידי שבוע סדרי קיום עצה קדושה זו -אשר בלעדיה אי אפשר להיות איש
במסגרת ה"מכינה לישיבה קטנה" עוסקים התלמידים לימוד להגות וללמוד בדברי הצדיק ולדלות מים חיים כשר באמת כדברי רביה"ק.
לאורך השנה ,בלימוד הלכות תפילין בצורה יסודית מהנחל הנובע ,תוך דגש מיוחד על קיום העצות לעובדה במהלך המעמד נשמעו דברי פי חן מעוררי לב מפי הרה"ח
בניצוחם של ראשי המכינה שליט"א ,כך שכל בחור ובחור ולמעשה .בימים אלו החלו בלימוד תורה ע"א תניינא ר' שאול סירוטה שליט"א ומשפיעים חשובים שליט''א.
כשמגיע ליומו הגדול יודע הוא ובקיא היטיב בכל הלכות יחד עם כלל אנשי שלומינו ,ולרגל כך יצאה לאור חוברת בדבריהם החוצבים להבות ,עוררו והלהיבו את לבבות
התפילין הנוגעות למעשה בחיי היום-יום כאשר לאחר לימודים מיוחדת ומאירת עיניים ,הכוללת את סדר הלימוד התלמידים בגודל מעלתה הנשגבת של עבודת ההתבודדות
חזרה כללית ונרחבת עולים הם להיבחן אצל רבנים החודשי המפורט לצד סדרי ההספק ומתן שכרה בצידה. והרחיבו על אודות נחיצות קיומה כבר בשנות הבחרות,
חשובים שליט"א על כל הלכות תפילין. כדרך הרגל לאחוז בעצה קדושה זו כל הימים.
לצד חלק הלימוד ,משקיעים ראשי המכינה שליט"א במהלך דבריהם העניקו המשפיעים שליט"א לפרחי החמד
עמל רב להשקות את העדרים ולהעניק לתלמידים כלים כלים מעשיים והדרכה מפורטת ומאירה כיצד לגשת
נאותים ,להנחילם דעת ובינה לקראת שנות הבחרות חברות צעירי הצאן "צאן יוסף":
לעבודה קדושה ונוראה זו ,וכיצד להחזיק בה בהתמדה
הגורליות. במסגרת חברות צעירי הצאן "צאן יוסף" בניצוחם של מדי יום ביומו ,מתוך שמחה מחד ושברון לב מאידך .ניכר
מסגרות המכינה מתקיימים בירושלים ובבית שמש המשגיחים החשובים שליט"א ,גם התחילו מסגרות היה על פני התלמידים כי הדברים חודרים אל עומק הלב
בשעות הערב -בירושלים בהיכל קהילתנו ,ובבית שמש החברות בהתחדשות רבתית בעקבות מעמד פתיחת ומציתים בהם אש של התחדשות בעצה קדושה זו למען
בבית מדרשינו אהל הדסה. הזמן שנערך במסגרת מסיבת ר"ח בראש חודש חשוון יעמדו ימים רבים לטוב להם כל הימים.
השבעתי אתכם בנות ירושלים:
מעמד אדיר והיסטורי "עד עלות" לכלל
בנות ברסלב מכל רחבי ארה"ק לחיזוק גדרי
הקדושה מול פגעי הטכנולוגיה -בשיתוף
ארגון "בנות ברסלב" דקהילתנו הק':
על פרסים יקרי ערך ,ובהם זכייה בנסיעה לציון קודש וסוללות דרך בימים עזים – דרך של טוהר וזוך ,דרך של מי הוא הכותב והמליץ שישרטט קווים ויעלה על הכתב
הקדשים באומן עבור אלו שהתעלו בקבלות מיוחדות. עמידה איתנה בגאון מול פגעי הכלים ותחלואי הדור. רשמי ההוד ממעמד קדוש ונורא זה? מעמד בו בנות
כדי לתרגם את ההתעוררות למעשה בפועל ,ניתנה במהלך במהלך המעמד נשמעו דברים מחזקים ומעוררים ישראל הכשרות נעמדו בעוז מול פיתויי העולם ופגעי
השבוע האפשרות לנתק את המצלמות ולהכשירן ,וכן ממחנכות חשובות תחי' ,אשר המחישו בפני הבנות את הטכנולוגיה .איה הן המילים הנכונות שיתארו מציאות
לבדוק את כשרותם של הנגנים – מהלך שבזכותו זכו מאות הסכנות האורבות כיום בשדה הטכנולוגיה ,המסתתרות כה מרהיבת עין ,בה קרוב לאלף מבנות ברסלב מכל רחבי
מבנות החיל להיכנס בלגיונו של מלך מתוך היטהרות לעיתים בכלי קטן ותמים שקשה לשער את עוצמת ארץ הקודש התאספו והתאגדו יחד כדי לבנות חומות חיץ
והתנזרות מוחלטת מפגעי הזמן. ההרס הטמון בו .כמו כן ,הופקו תוכניות מרהיבות עין ולבצר את מבצרי הקדושה?
לא מילים ,לא חרוזים ,לא דברי מליצה ופתגמים – לא אלו שהמחישו את המאבק על טהרת כרם בית ישראל ואת כחלק מפעילויות הקודש במסגרת ארגון "בנות ברסלב"
יהוו כר נרחב כדי לבטא את ההתרגשות ,ההתרוממות הדרכים הראויות להתגונן מול הרוחות הזועפות המנשבות דקהילתנו הק' ,מושם דגש מיוחד על השמירה וההתנזרות
וההתעלות; את ה"אני לדודי ודודי לי" ואת ה"חולת אהבה בראש כל חוצות .בנוסף לכך ,הוצגה בפניהן המחשה חיה מכלי הטכנולוגיה במהלך כל ימות השנה ,בין היתר
אני" ששררו במהלך הכינוס .אין קולמוס שיוכל לקרב אל ממלחמת היוונים והחשמונאים ,המלמדת כי כימים ההם באמצעות מבצעים מיוחדים וכינוסי חיזוק בדבר חובת
הלב את הנוראות שחוו המשתתפות – המציאות שבה בנות כך גם בזמן הזה – המלחמה על קדושתו וטהרתו של עם ההתנזרות מכלים אלו – בנגנים ,במצלמות וכדומה –
ישראל עודנה נטושה. ללא פשרות וללא התחכמויות .זה תקופה שנועדו יחדיו
ישראל הכשרות לועגות ובזות בנחישות ובגבורה לכל
ארגוני "בנות ברסלב" מכלל הקהילות נוכח ההתעוררות
מנעמי העולם ,לפיתויי הטכנולוגיה ולכל מה שיש לסיטרא רגעי השיא של המעמד נרשמו כאשר כלל הבנות נעצרו
והחובה הנחוצה להיזהר מפגעי הזמן ,נושא הנוגע ישירות
אחרא להציע בדורנו לקבלת עול מלכות שמים וזעקת "שמע ישראל" אדירה.
אף לבנות החיל אשר חובת ההתנזרות אינה פוסחת על
הן עמדו שם בתעצומות נפש והכריזו בגאון" :בורא עולם! מיד לאחר מכן הוקדש פרק זמן לתפילה חרישית וזכה;
פתחיהן .משכך ,הוחלט לקיים כינוס אדיר וכולל לכלל
רצוננו לראות את מלכנו ,רצוננו לעשות רצונך ,רצוננו בעת רצון נשגב זו שפכו הבנות שיח ותחנונים לישועתן
בנות ברסלב מכל רחבי ארץ הקודש ,אשר נועד לעורר את
לעמוד איתנות מול הניסיונות המרים ולשמור על טהרת הפרטית ולגאולתן הכללית של כלל ישראל .היו אלו רגעי
הלבבות ולחזק את רוחן בגודל זכותן ויקר מעלתן של אותן
הנפש והבית!" .מי הוא הכותב והמליץ שיוכל לתאר את התעלות של קדושה עילאית ,שלא הותירו באדישות אף
בנות חיל הזוכות להיות מהעומדות בפרץ בפעמי משיח,
הנעשה בשעה זו בפמליא של מעלה – את ה"הללו בוכין אחת מהמשתתפות.
הלוחמות ונאבקות בעוז מול ניסיונות הדור – "עד עלות"
ּ
דודּה, והללו בוכין" ,את כנסת ישראל המתרפקת על בשיאו של הכינוס ,קיבלו על עצמן הבנות קבלות טובות בוקרו של שחר ,שחר של גאולת עולם.
ואת ה"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"? וקדושות ,אשר סווגו לשני דרגות :דרגה א' בשם "א
לאחר חודשים ושבועות ארוכים של תכנון לפרטי פרטים,
וכולהון מתעטרין בנשמתין חדתין – כשמו כן הוא ,נשמות פריילאכן לעב'ן" :קבלה להשתמש אך ורק במצלמה ללא
ובשיתוף פעולה הדוק בהיבט הרוחני וגיוס המשאבים מצד
חדשות; יציאתן לא ככניסתן ,אלא נעלות יותר ,צחורות רשת האינטרנט (ויי-פיי) ,ובנגנים כשרים של 'לכתחילה'
ועדות הטכנולוגיה של כלל הקהילות – ובסיוע פעיל של
יותר ,זכות וטהורות יותר. בלבד .פלאפונים – אך ורק המאושרים באישור 'ועדת ארגון "בנות ברסלב" דקהילתנו והנהלת מוסדותינו הק',
ברגשות נעלים ומרוממים ,ובהחלטות נחושות ואמיצות, הרבנים' .כמו כן ,התנזרות מוחלטת מקווי נייעס שאינם שהטו שכם בעצה ,בתושיה ובהוצאות המעמד – התקיים
חזרה כל אחת לביתה ,וכולן מקבלות עליהן עול מלכות כשרים למהדרין ,והימנעות מכניסה לחדרי מחשבים. המעמד רב הרושם ביום א' ,פרשת תולדות .בצהרי היום
שמים מתוך גדרות של קדושה .וקודשא בריך הוא ופמליא דרגה ב' עליונה יותר בשם "א דערהויבענער לעבן" :חייבה, התקבצו המוני הבנות שהגיעו באוטובוסים מאורגנים מכל
דיליה ששים ושמחים בראותם את בנותיו אהובותיו מלבד הנ"ל ,שימוש במצלמה שאין בה אפשרות של קצווי ארץ הק' לאולמי "פראהנד" בבית שמש ,כאיש אחד
נעתקות מן הטומאה לקדושה ,ובונות חומות וחייץ בין הסרטות כלל; אי-החזקת נגן אישי כלל ,כי אם נגן ביתי ורק בלב אחד לעשות רצון בוראינו.
קודש לחול ובין הטמא לטהור. כזה שהוא 'לכתחילה מלא' .בנוסף ,התנזרות מוחלטת מכל מי ישער את גודל הנחת רוח למעלה ממראה זה ,בו בנותיו
אשרינו מה טוב חלקנו ,אשריהן מה טוב חלקן ,ומה נעים קווי הנייעס ושאר הקווים ,מלבד קווי תוכן תורניים בלבד. של מקום נעמדות איתן מול המבול השוצף והקוצף בדורנו
גורלן! לאחר שקיבלו את הקבלות הנעלות עליהן ,נערכו הגרלות אנו; מתמרנות בחכמה ובתבונה בין המהמורות והפחתים,
