gilyoines.com

קרני אור · Karnei Ohr

שבוע: ויצא (2026-11-16)

קרני אור · Karnei Ohr — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫בס"ד‬ ‫לימוד היומי דקהילתינו‬ ‫קרני אור‬ ‫יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן‬ ‫לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך‬ ‫יום‬ ‫חושן משפט‬ ‫ח“א ח“ב ח“ג‬ ‫רנט רס שע"ה‪:‬‬ ‫חזרה‬ ‫נב‬ ‫עח‪.‬‬ ‫י״א‬ ‫שבת‬ ‫ח‪-‬ט‬ ‫רסא רסב שעו‪-‬ז‪:‬‬ ‫קפו‪:‬‬ ‫נג‬ ‫עח‪:‬‬ ‫י״ב‬ ‫א‬ ‫א‪-‬א‬ ‫רסג רסד שע"ח‪:‬‬ ‫קפז‪.‬‬ ‫נד‬ ‫עט‪.‬‬ ‫י״ג‬ ‫ב‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫רסה רסו שע"ח‪:‬‬ ‫קפז‪:‬‬ ‫נה‬ ‫עט‪:‬‬ ‫י״ד‬ ‫ג‬ ‫ג‪-‬ד‬ ‫רסז רסח שע"ח‪:‬‬ ‫קפח‪.‬‬ ‫נו‬ ‫פ‪.‬‬ ‫ט״ו‬ ‫ד‬ ‫ה‪-‬ו‬ ‫רסט רע שע"ח‪:‬‬ ‫קפח‪:‬‬ ‫נז‬ ‫פ‪:‬‬ ‫ט״ז‬ ‫ה‬ ‫ז‪-‬ח‬ ‫רעא ערב שעח‪-‬ט‪:‬‬ ‫חזרה‬ ‫נח‬ ‫פא‪.‬‬ ‫י״ז‬ ‫ו‬ ‫ט‪-‬א‬ ‫יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב‬ ‫בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪ 495‬פרשת ויצא י"א כסלו תשפ''ז‬ ‫"העיקר שיהיה להאדם שבזה העולם איזה‬ ‫אתערותא דלתתא מעט על כל פנים‪ ,‬כי בלא‬ ‫אתערותא דלתתא כלל אי אפשר" (ליקוטי הלכות‪,‬‬ ‫תפילת המנחה ז‪ ,‬פ)‪" .‬ואין השם יתברך חפץ רק הרצון‬ ‫וההתעוררות וההשתדלות אחר האמת‪ ,‬כי בלי שום‬ ‫יַע ֱֱאמּוָנָ ְְתָך ְְּב ִִפי‬ ‫אֹוִד ַ‬ ‫ִ‬ ‫התעוררות כלל אי אפשר" (שם‪ ,‬קריאת שמע ה‪ ,‬פ)‪.‬‬ ‫ומכניס אמונה ובטחון בלב ישראל‪ ,‬שעל ידי זה מתקיים העולם וכו'‪.‬‬ ‫זה עתה נשברה הצלחת תוך שהנאספים מרימים קולם בברכת‬ ‫וה' יתברך ברחמיו סומך אותנו על ידי הצדיקי אמת‪ ,‬שעל ידי זה‬ ‫'מזל טוב' בפנים מאירות‪ .‬גם הוא משתדל להאיר פנים‪ ,‬אבל בלבו‬ ‫יש לנו קיום‪ ,‬כי זה עיקר הסמיכה שה' יתברך סומך לכל הנופלים‪,‬‬ ‫פנימה שורר פחד‪ ...‬התחייבותו להוצאות נישואי בנו יקירו עולים‬ ‫בעוד כשבועיים נזכה בעז"ה לאור הקדוש של‬ ‫דהיינו‪ ,‬שמצילם מתאות ממון ומכניס בהם אמונה שיצפו לישועת‬ ‫לסכום עתק שאין לו אפילו חלום רחוק איך להשיג זאת‪ .‬הוא חש‬ ‫חנוכה שיופיע וירד אלינו בחמלת ורחמי ה'‪,‬‬ ‫ה' ויתלו עיניהם אליו לבד‪ ,‬לבטוח בו יתברך שממנו כל הפרנסה"‪.‬‬ ‫כילד מפוחד שלא מוצא את דרכו ברחוב קר ומנוכר‪ ,‬מה עושים‪,‬‬ ‫להאיר לנו בחשכת אפלתנו‪ .‬יסוד מוסד בדברי‬ ‫לאן פונים‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש שאי אפשר לקבל שפע קודש כי אם‬ ‫בהתעוררות של רצונות וכיסופים מלמטה‪" ,‬כי אי‬ ‫איך אכן באים לבטחון זה? הלא סוף סוף הפחד גובר והלב חרד‬ ‫'כסף מנלן' ‪ -‬זו השאלה שחוזרת על עצמה השכם והערב אין‬ ‫אפשר לעשות שום דבר כי אם על ידי חשק‪ ,‬ועל‬ ‫מפני הבאות? – ובכן‪ :‬רבינו הקדוש מיעצנו על כך עצה קלה‬ ‫ספור פעמים; גם בחיי היום יום‪ ,‬בהוצאות השוטפות הקטנות עם‬ ‫כן כל דבר שבקדושה שהאדם צריך לעשות‪ ,‬נותנים‬ ‫ופשוטה‪ :‬לדבר דיבורי אמונה בפה! נדמה לנו שזו אמירה בעלמא‬ ‫הגדולות‪ ,‬ובפרט כאשר נופלת לפתע הוצאה כבירה‪ ,‬כבעתות‬ ‫לו מתחילה חשק‪ ,‬כדי שעל ידי זה יעשה הדבר"‬ ‫שאינה מועילה כלום‪ ,‬אבל לאמתו של דבר אם נטה אזנינו למה‬ ‫שמחה או חלילה בעת צורך לטפל בחולי ה"י וכדומה‪ .‬הפחד ממלא‬ ‫(לקו"מ ח"א סו‪-‬ד)‪.‬‬ ‫שאנו מוציאים מהפה‪ ,‬הרי הדיבור הזה יבנה עולמות‪.‬‬ ‫את הלב מה יולד יום‪.‬‬ ‫אם אנו רוצים לקבל את האור הקדוש הזה כראוי‬ ‫וכה הם דבריו הקדושים (בלקוטי מוהר"ן‪ ,‬ח"ב מד)‪" :‬האמונה תולה בפה‬ ‫רבינו הקדוש מלמדנו שהמרירות הזאת והפחד הזה אינם דבר של‬ ‫ובמידה גדושה‪ ,‬עלינו לעורר רצונות וכיסופים‬ ‫של אדם‪ ,‬בבחינת 'אודיע אמונתך בפי'‪ ,‬היינו על ידי שמדברים‬ ‫מה בכך‪ ,‬כל האמונה יכולה חלילה להתערער על ידי פחד זה‪ ,‬היצר‬ ‫להיכלל באור הזה‪ ,‬לצפות ולחכות לקדושה זו‬ ‫האמונה בפה‪ ,‬זהו בעצמו אמונה‪ ,‬וגם על ידי זה באים לאמונה"‪.‬‬ ‫נאחז מאד בדאגת הממון כדי להסתיר את פני ה' המנהיג את העולם‬ ‫שתבוא ותאיר את חשכת אפילתנו‪ ,‬להתפלל‬ ‫ובשיחות הר"ן (קמ"ב) מוסיף על כך‪ ,‬שגם כאשר הלב מלא ספקות‬ ‫ובכך פוגע בכל קומת התורה‪ .‬הדאגה והעצבות גורמים שיהיו‬ ‫ולבקש שנזכה לאור הדעת דקדושה הנשפע על‬ ‫ובלבולים‪ ,‬מועילים הדבורים בפה מלא לבנות את האמונה‬ ‫"נקשרים בפנים דסטרא אחרא שהם אנפין חשוכין‪ ,‬מרה שחורה‪,‬‬ ‫ידי הצדיק ולהיכלל במלחמתו נגד חכמת הטבע‬ ‫הקדושה‪ .‬וכלשונו שם‪" :‬כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא‬ ‫עבודה זרה בחינת מיתה" (ליקוטי עצות‪ ,‬ממון ופרנסה ז‪ .‬ע"פ ליקוטי מוהר"ן‬ ‫שסותרת ועוקרת את האמונה הפשוטה ברום‬ ‫יתברך שמו יאמר בפה מלא‪ :‬אני מאמין באמונה שלמה שהוא‬ ‫ח"א כ"ג)‪ ,‬והמשוקע בכך "אינו עובד עבודה זרה אחת‪ ,‬רק הוא עובד‬ ‫יחיד ראשון ואחרון‪ .‬כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין‬ ‫כל העבודות זרות של כל השבעים אומות‪ ,‬כי כל העבודות זרות‬ ‫מעלת היותנו בני ק‪-‬ל חי באמרה 'אין לכם חלק‬ ‫ויש גבורות דקדושה שבהם ממתיקים הגבורות דקליפה‪ ,‬והדיבור‬ ‫תחובים בממון"‪.‬‬ ‫באלוקי ישראל' חלילה‪.‬‬ ‫הוא בחינת גבורות דקדושה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא‬ ‫הפכה של מרירות זו הוא הבטחון כמו שרבינו הקדוש כותב שם‬ ‫המלחמה לא פסקה מאז‪ ,‬אלא אף התעצמה‬ ‫בחינת גבורה דקליפה"‪.‬‬ ‫בפירוש‪ ,‬והבטחון הוא מיסודי ועיקרי האמונה הקדושה‪ ,‬להיות‬ ‫והתגברה כמבול ממש‪ .‬מכל עבר ופינה צצים להם‬ ‫כך לגבי האמונה בכלליות וכך גם לגבי הבטחון שהוא כאמור‬ ‫שמחים בחלקנו ולדעת שאנו מונהגים על ידי אב רחום שימלא‬ ‫חכמי ֶֶר � ַַׁשע אלו שרוצים להשכיח את אמיתת שגב‬ ‫מעיקרי האמונה הקדושה‪ ,‬עלינו להשתמש בפינו לדבר פסוקי‬ ‫כל חסרוננו‪ ,‬להמתין ולקוות לישועת ה' שיתן צרכינו בעתו ובזמנו‬ ‫קדושת שליחותנו בעולם הזה‪ ,‬ולהמיר חיי עולם‬ ‫בטחון ודבורי בטחון‪ ,‬עד שהלב יתיישר וימשך אחר אמתת‬ ‫ולא לדחוק את השעה‪.‬‬ ‫בחיי שעה מנותקים מנצחיותם ח"ו‪ ,‬ומי המבול‬ ‫האמונה והבטחון בשלמות‪ .‬וכפי שהורונו חז"ל (ירושלמי ברכות לז‪:).‬‬ ‫וכדברי רבינו בחיי (שמות טז‪-‬ד) על מה שאמרו חז"ל (סוטה מ"ח) 'כל‬ ‫ניתזים גם בלבות הכשרים‪ ,‬כדברי רבינו הקדוש‪.‬‬ ‫"לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך‪ ,‬ה' צבאות עמנו משגב לנו‬ ‫מי שיש לו מה שיאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני‬ ‫אלהי יעקב סלה‪ ,‬ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"‪.‬‬ ‫אמנה'‪" :‬וביאור דבריו‪ ,‬כי האומר כן מראה בעצמו שאין בטחונו‬ ‫אלא במה שרואה תחת ידו‪ ,‬ועל כן הוא מקטני אמנה‪ ,‬לפי שעיקר‬ ‫אם אמנם דלים אנו בכוחותינו‪ ,‬אולם עדיין יכולים‬ ‫האמונה להאמין מה שאין אדם רואה‪ ,‬שיתלה בטחונו בבעל‬ ‫אנו לעורר 'איזה אתערותא דלתתא על כל פנים'‪.‬‬ ‫חז"ל מלמדים אותנו שכך גם נהג יעקב אבינו‪ :‬בעת בואו לחפש את‬ ‫הרחמים שבראו ואת יומו שירחם עליו ויתן לו פרנסתו"‪.‬‬ ‫עלינו לעשות בכוחנו הדל את שביכלתנו לעשות;‬ ‫זיווגו בבית לבן כאמור בפרשתנו‪ ,‬נשא בתחילה קולו ויבך כאשר‬ ‫לייחל ולצפות‪ ,‬להמתין ולקוות‪ ,‬לכסוף ולחכות‬ ‫ראה את עניו ומרודו כשאין בידו אפילו לא נזם אחד וצמיד אחד‪,‬‬ ‫לעומת אליעזר עבד אברהם שהביא במצב דומה עשרה גמולים‬ ‫האמונה מחייבת לדחות את הפחד מדאגת המחר‪ ,‬וכפי שרבי נתן‬ ‫לימים המאירים הללו שיבואו ויאירו בלבנו ולבות‬ ‫טעונים מטוב בית אדונו ואילו הוא אין בידו מאומה (ראה בר"ר ע‪-‬יב)‪,‬‬ ‫כותב (בליקוטי הלכות‪ ,‬הרשאה ג‪ ,‬כ)‪" :‬כל החסרונות והעניות והדחקות‬ ‫בני ביתנו את 'אור האמת' הלזה‪ ,‬ולהאמין ש'מעט‬ ‫אולם לאחר מכן התעצם בבטחונו בה' ו"חזר ואמר‪ ,‬מה אנא מוביד‬ ‫שיש לאדם הוא רק מחמת חסרון הבטחון‪ ,‬כי אם היה לו בטחון‬ ‫מן האור ידחה הרבה מן החושך'‪.‬‬ ‫סברי מן בריי?! [מה אני מאבד בטחוני מיוצרי]‪ ,‬אלא‪ ,‬עזרי מעם ה'‬ ‫שלם בה' יתברך לא היה דואג כלל ולא היה חסר לו דבר‪ .‬וזה עיקר‬ ‫העורכים‬ ‫עושה שמים וארץ‪ ,‬אל יתן למוט רגלך וגו' הנה לא ינום ולא יישן‪,‬‬ ‫הבטחון‪ ,‬שלא ִיִ ָיָרא ויפחד משום דבר‪ ,‬רק מה' יתברך לבד בבחינת‬ ‫ה' ישמרך מכל רע מעשו ומלבן‪ ,‬ישמור את נפשך ממלאך המות"‪.‬‬ ‫אבטח ולא אפחד‪ .‬היינו שיש לו בטחון שלם בה' יתברך‪ ,‬ואין לו‬ ‫חז"ל מדגישים שיעקב אבינו ברצותו להתעצם בבטחון‪ ,‬אמר זאת‬ ‫שום יראה נפולה ושום פחד כלל‪ ,‬ואינו דואג כלל מה יאכל למחר"‪.‬‬ ‫בפה מלא‪ :‬אני לא רוצה לאבד את בטחוני‪ ,‬אלא עזרי מעם ה'‪.‬‬ ‫פניני אור‬ ‫אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו‬ ‫ומעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬עלינו לקחת עצה קלה ופשוטה זו ללבנו‪:‬‬ ‫זה אחד מעיקרי הארות הצדיק בלב המתקרבים אליו‪ ,‬שיתעצמו‬ ‫בבטחון ולא ישקעו במרירות הפחדים והדאגות על פרנסתם‪ ,‬וכפי‬ ‫לדבר ולהוסיף ולדבר ולשוב ולדבר דיבורי אמונה ובטחון בלי סוף‪,‬‬ ‫שרבי נתן מביא (שם שותפין ד‪-‬א'‪ ,‬ה')‪" :‬העולם מלא מרירות מדאגות‬ ‫בפה מלא ואפילו בהתעוררות מדומה כאשר הלב עדיין רדום‪ ,‬עד‬ ‫וטרדות ויגיעות ורדיפת הפרנסה עד שלא היה באפשרי לסבול‬ ‫ַַעָּת�ָ ה ַַהְּת�ְ ִִפ ָָּל� ה ְְּב� ָגָ לּוּת‪ִִּ ,‬כ� י ָ�ָּכל ַַה �ִִּסּבּ ֹוֹ ת עֹוֹ ִִׂש� ין ִ �ִּבְזְ ִִריזּוּת‪,‬‬ ‫שהדיבורים ינקבו את לב האבן והאמונה והבטחון יאירו את חיינו‬ ‫המרירות הזאת שקשה ממות‪ ,‬אך עיקר החיות וקיום העולם הוא‬ ‫ּו ִִּב ְְת ִִפ ָָּל� ה ִִמ ְְת ַַר � � ְְּׁשִלִ ין ְְּב� ַַע ְְצלּוּת ּו ִִּבְכְ ֵֵבדּוּת‪ְ .‬וְ ַַר ֵ �ֵּבנ ּּו ַזַ "ל‬ ‫לטוב לנו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫על ידי הצדיק‪ ,‬שממתיק מרירות העולם הזה‪ ,‬ומבטל תאות ממון‪,‬‬ ‫‪NH‬‬ ‫רֹוֹ ֶֶצה ְְּב� ֵֵה ֶֶפ ְְך; � ֶֶׁש ָ�ָּכל ַַה �ִִּסּבּ ֹוֹ ת ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְּב� ַַע ְְצלּוּת‪ּ ,‬ו ְְּת ִִפ ָָּל� ה‬ ‫לתגובות ‪3323796@gmail.com‬‬ ‫הדל"נ ‪ • 4:01‬נץ החמה ‪ • 6:10‬סוזק"ש ‪8:01‬‬ ‫ִּת�ִ ְְהֶיֶ ה ִִּב� ְזְ ִִריזּוּת ּו ְְּב ִִה ְְת ַַחְּז�ְ קּוּת! ְוְ ַַק ֵֵּו� ה ַוַ ֲֲחזֹוֹ ר ְוְ ַַק ֵֵּו� ה‪.‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע‬ ‫והערות‬ ‫צאת השבת ‪ • 5:15‬צאה''ש לר''ת ‪5:53‬‬ ‫(מכתבי רבי נתן ב”ר יהודה מטבריה)‬ ‫ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה‬ ‫בדרכי עבודת ה'‬ ‫משנת ברסלב‬ ‫וְ ָחזַ ְק ָּת וְ ָהיִ ָית לְ ִאיׁש!‬ ‫במקומו ובשעתו‪ ,‬כפי מה שהוא‪ .‬כי אילו פינו מלא דיבורים אמתיים וכו' לא יוכל איש לדבר‬ ‫רבינו הקדוש‪ ,‬באהבתו אותנו‪ ,‬אינו מסתפק בכך שהוא מחזקנו ומעודדנו‪ ,‬אלא הוא חפץ‬ ‫לחברו ותלמידו בפרטי פרטיות‪ ,‬לרפאות מכאובי נפשו ולחזקו ולאמצו בפרטי פרטיות על כל‬ ‫להעמידנו על רגלנו שנוכל להפוך בעצמנו לעובדי ה' מופלגים‪.‬‬ ‫מה שעובר עליו ביום אחד‪ ,‬מכל שכן בשבוע מכל שכן בחודש ובשנה‪ ,‬מכל שכן כל ימי חייו‪.‬‬ ‫כי כשם שבגשמיות‪ ,‬מי שמרחם באמת על העני‪ ,‬אינו מסתפק בזה שתומך בו ומאכילהו‬ ‫והעיקר להבין מעצמו מהדיבורים קדושים שמדברים עמכם‪ ,‬לקבל מהם התחזקות ועצות‬ ‫ומשקהו‪ ,‬אלא מחפש כיצד להעמידו על רגלו‪ ,‬ולעשות לו 'מעמד פרנסה' שיוכל להתפרנס‬ ‫לשמח נפשו בתוך מעוף צרה וצוקה חס ושלום‪ ,‬להפוך כל מיני יגון ואנחה לשמחה" (עלים‬ ‫לבדו ולהיות בעל בעמיו‪ .‬כך גם ברוחניות‪ ,‬עיקר המעלה היא כשמעמידים את האדם על‬ ‫לתרופה‪ ,‬מכתב ריג)‪.‬‬ ‫רגליו‪ ,‬שיוכל לנהל בעצמו משא‪-‬ומתן בעבודת ה' ולהתפרנס ואף להתעשר‪.‬‬ ‫וכמו שאנו רואים לדוגמא גם בענין לימוד התורה‪ ,‬שעיקר החשיבות והמעלה של ה'מלמד'‬ ‫ההגון הוא‪ ,‬שאינו מסתפק בזה שמלמד את תלמידו פרק משניות או דף גמרא‪ ,‬אלא משתדל‬ ‫ודבר זה נוגע גם כלפי האדם עצמו‪ ,‬שאין לו להסתפק בזה שמקבל חיזוק ועידוד‪ ,‬אלא‬ ‫ללמוד עמו באופן כזה שבהמשך הזמן יוכל התלמיד ללמוד בעצמו‪ ,‬ולא יצטרך להיות צמוד‬ ‫עליו לחפש ולבקש דרכי העבודה וההתחזקות באופן שיוכל לנהל מו"מ בעצמו ולהתפרנס‬ ‫אל המלמד אלא יקנה ממנו את 'דרך הלימוד' הנכון באופן שבכל מקום שילמד יוכל להבין‬ ‫ולהתעשר בפרנסה ועשירות רוחנית ונצחית‪.‬‬ ‫ולהשכיל‪ .‬כך גם בעבודת ה'‪ ,‬אין די בזה שיחזק ויעודד את חברו‪ ,‬אלא עליו לראות ולהשתדל‬ ‫ובזה נבוא גם אל הבנת השיחה אשר שח ואמר רבינו הק'‪" :‬אני יכול לעשות איש כשר שקורין‬ ‫שיוכל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫'גוטער יוד' כמוני ממש" – אשר לכאורה אין לו ביאור‪ ,‬וכי מסוגלים אנו בעניינו להיות כמוהו‪,‬‬ ‫וכך מפרש המלבי"ם את הפסוק "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" – שאין די בזה‬ ‫והלא אין לנו אפילו השגה בו ומה גם עוד להיות כמוהו?‬ ‫שעוזר לרעהו‪ ,‬אלא עליו גם לומר לו 'חזק'‪ ,‬שיתחזק ויהיה איש חיל בעצמו‪ .‬וזה לשונו‪" :‬איש‬ ‫ובפשטות‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬שהוא יכול להביאנו לשלימותנו ולתכלית ייעודנו ומטרתנו‪ ,‬ממש‬ ‫את רעהו יעזורו‪ ,‬וחוץ מזה יאמר לאחיו 'חזק ג"כ אתה בעצמך' ואל תסמוך על העזר‪ ,‬אך ֱהיֵ ה‬ ‫כמותו אשר הוא זכה להגיע לתכלית שלימותו ועניינו‪ .‬אבל בוודאי גם אחר ההגעה אל תכלית‬ ‫לבן חיל" (מלבי"ם‪ ,‬ישעי' מא‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫השלימות‪ ,‬יש חילוק והבדל גדול בין כל אחד מישראל [אשר כל אחד מושרש במקום ועולם‬ ‫"אנֹכִ י הֹלֵ ְך ְ ּב ֶד ֶר ְך‬ ‫והוא כעין מה שאמר דוד המלך לשלמה בנו טרם הסתלקותו לחיי העוה"ב‪ָ :‬‬ ‫אחר‪ ,‬כמבואר כמה פעמים בכתבי האריז"ל] ובוודאי שיש חילוק והבדל עצום בין כלל נשמות‬ ‫ית לְ ִאישׁ " (מלכים‪-‬א ב‪ ,‬ב)‪ .‬שפירושו‪" :‬עם שאתה עודך נער‪ ,‬התחזק עצמך‬ ‫ָּכל ָה ָא ֶרץ וְ ָחזַ ְק ָּת וְ ָהיִ ָ‬ ‫ישראל לבין נשמת 'משה משיח' שהוא שורש נשמות ישראל‪ ,‬ועליו נאמר "רבות בנות עשו‬ ‫להיות כאיש השלם בשניו‪ ,‬הואיל ואמות ואינני להדריכך בדרך תלך" (מצודות דוד)‪.‬‬ ‫חיל ואת עלית על כולנה"‪.‬‬ ‫וכך גם אומר הצדיק לכל אחד מאתנו‪ ,‬שיתחזק ויהיה לאיש‪ .‬ועל כל אחד מאתנו להבין מעצמו‬ ‫אמנם‪ ,‬עכ"פ מתוך הדברים נלמד‪ ,‬שעל כל אחד מאתנו לכסוף ולהשתוקק ולהשתדל‬ ‫מתוך דברי רבינו את החיזוק הנצרך לו בכל עת ועת‪ ,‬באופן שיוכל לנהל מו"מ ולהתנהל‬ ‫ולהתייגע בעבודת ה'‪ ,‬באופן שיגיע אל תכלית שלימותו ועניינו אשר עבורה נשלח לזה‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬גם אם אין אומרים לו חיזוק ועצות במפורש‪...‬‬ ‫העולם‪ ,‬וזהו בכח הצדיק האמת אשר הוא מורה ומלמד ומחזק ומעורר את כל אחד שיבוא‬ ‫"כי זה כלל גדול‪ ,‬וכבר דיברנו מזה כמה פעמים‪ ,‬שאפילו אם נדבר הרבה כהנה וכהנה דברי‬ ‫לשלימותו האמיתית‪ ,‬ויוכל לנהל 'משא ומתן' עד אשר יתעשר בעשירות נצחית‪.‬‬ ‫אמת המשיבין את הנפש‪ ,‬עם כל זה צריך כל אחד להבין מהם דבר מתוך דבר להחיות נפשו‬ ‫פניני התחזקות והתעוררות‬ ‫שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א‬ ‫שביבי אור‬ ‫“ֹלא יָ ְכלּו לִ י!”‬ ‫אחרת כי אם לעשות מהכל תפילות ושירות ותשבחות‪ ,‬וסוף כל סוף יראו שהכל מתהפך לטובה‪.‬‬ ‫באמת רימה יעקב את לבן‪...‬‬ ‫ואכן‪ ,‬צריכים לדעת‪ ,‬כי כל דבר שמקבלין באהבה ומתקרבין על ידי זה להשי"ת ‪ -‬לסוף נתגלה‬ ‫רואים בפרשתינו שיעקב אבינו ע"ה עבד את לבן בכל הכוחות‪ ,‬כמובא בפסוק "ְוְ ַַאֵּת�ֵ ָנָ ה ְיְ ַַד ְְעֶּת�ֶ ן‬ ‫כי 'גם לא יכלו לי'‪ ...‬ועוד להיפך מהקצה אל הקצה‪ ,‬כמובא בספר המידות (המתקת דין‪-‬ב ב) "על‬ ‫ִִּכ� י ְְּב� ָכָ ל ֹּכ� ִִֹחי ָָע ַַב ְְדִּת�ִ י ֶֶאת ֲֲא ִִביֶכֶ ן‪ַ ,‬וַ ֲֲא ִִביֶכֶ ן ֵֵה ֶֶתל ִ �ִּבי" (בראשית לא‪ ,‬ו‪-‬ז)‪ .‬היינו שלבן התלוצץ עליו‪ ,‬והוא‬ ‫ידי הצרות נעשו עטרות"‪.‬‬ ‫עבד למענו באמונה ובאמת ובתמימות‪ ,‬ודייקא על ידי זה הוציא ממנו את כל חלקי הקדושה‬ ‫וי"ל שלשון 'עטרות' הוא מלשון כתר‪ ,‬היינו השגות עליונות‪ .‬ולא רק שכללות הצרה מתהפכת‬ ‫שנפלו בתוך עומק הטומאה של לבן‪ ,‬שהיה אחד משרשי הטומאה שבעולם‪ ,‬כי "לבן ביקש‬ ‫לטובה‪ ,‬כי אם כל פרט ופרט ממה שעבר עליו‪ ,‬ומכל אופן ואופן שעבר עליו ‪ -‬הכל באשר לכל‪,‬‬ ‫לעקור את הכל"‪ ,‬כמובא בהגדה של פסח‪ ,‬שבפשטות היה גרוע מפרעה‪.‬‬ ‫הם בהשגחה עליונה ָלָ ָּמ�ָ ה עברו עליו אופנים כאלו ופרטים כאלו‪ ,‬אלא שהכל הוא בחשבון‬ ‫ומובא בשער הגלגולים (הקדמה ל"ו)‪ ,‬ששתי הנשמות הללו של רחל ולאה היו נשמות קדושות‬ ‫לפי מידת העטרות וההשגות שצריך כל אחד ואחד לזכות לפי שורש נשמתו‪ .‬כי מה שעובר‬ ‫משורש נורא מאד‪ ,‬והם נפלו לתוך הטומאה בעת שאכל אדם הראשון מעץ הדעת‪ .‬והוצרך‬ ‫על אדם זה כך באופן זה‪ ,‬ועל השני באופן אחר לגמרי ‪ -‬זה הכל לפי הנחת רוח שצריך לעלות‬ ‫יעקב אבינו ע"ה בעצמו לירד לחרן‪ ,‬ולהיות בבית לבן להוציא משם האורות העליונות הללו‪,‬‬ ‫מכל אחד ואחד לפי שורש נשמתו‪.‬‬ ‫"ֵחֶלֶ ק ה' ַַע ּּמֹוֹ ַיַ ֲֲעֹקֹב ֶֶח ֶֶבל ַנַ ֲֲחָלָ תֹוֹ " (דברים לב‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫לבנות ולייסד מהן את בית ישראל‪ ,‬את ֵ‬ ‫ומכל שכן אם עושים תפילות מכל הפרטים‪ ,‬אז רואים ממש בעינים את ההתקרבות להשי"ת‬ ‫והנה עפ"ז יש כאן דבר והיפוכו‪ ,‬כי לכאורה נראה שלבן רימה את יעקב‪ ...‬ולא כן הוא‪ ,‬כי יעקב‬ ‫הנעשה מכל פרט ופרט‪.‬‬ ‫הוציא משם את כל חלקי הקדושה‪ ,‬ויצא משם ברכוש רב מאד‪ .‬וכמובא במדרש (בראשית פרק‬ ‫ורביה"ק כתב בסי' ס"ז (לק"מ ח"ב) שע"י התקרבות להצדיק זוכין להסתכל על עצמו‪ ,‬וכן ע"י‬ ‫ל) שהביא עמו שישים רבוא כלבים כדי לשמור את העדרים (ועל פי הסברא י"ל שזה כנגד סוד הששים‬ ‫העצות של הצדיק הוא רואה ומסתכל על עצמו‪ ,‬ויודע מה שנעשה אתו‪ ,‬רואה מה שעובר‬ ‫רבוא נפשות בית ישראל)‪ .‬וכל זה ע"י סבל והמתנה‪ ,‬בבחי' 'ונפשי כעפר לכל תהיה'‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬ומתבונן ורואה את התיקונים הנעשים מכל זה‪ .‬ואינו בבחינה הנאמר בהתחלת ישעי'‬ ‫ויש מדרש (ב"ר פרשה עט ב) על הפסוק ַ"ַר ַַּב� ת ְְצ ָָררּוִּנִ י ִִמ ְְּנ� עּו ַַּרי ֹי ַ‬ ‫ֹאַמר ָנָ א ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל‪ַַ ,‬ר ַַּב� ת ְְצ ָָררּוִּנִ י ִִמ ְְּנ� עּו ָָּרי‬ ‫"ַעל ֶֶמה ֻֻתּכּ ּּו עֹוֹ ד ּּתֹוֹ ִִסיפ ּּו ָָס ָָרה" רח"ל‪ ,‬אלא כמאמר רבא (סנהדרין צט ע"ב)‪" :‬כולהו גופי‬ ‫(פרק א‪ ,‬ה) ַ‬ ‫ַַּג� ם ֹלֹא ָיָ ְכְ ל ּּו ִלִ י" (תהלים קכ"ט א‪-‬ב) ‪ -‬שזה עולה על ישראל סבא [יעקב] שאמר בעת זקנותו 'רבת‬ ‫דרופתקי נינהו‪ ,‬טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא" [פרש"י‪' ,‬דרופתקי' טרחנין‪ ,‬כלומר כל‬ ‫צררוני מנעורי'‪ ,‬היינו שכבר עברו עליו כל כך הרבה הרפתקאות‪ ,‬ואמר לו הקדוש ברוך הוא‪:‬‬ ‫הגופין לעמל נבראו‪' .‬טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא' ‪ -‬אשריו למי שזכה והיה עמלו‬ ‫יכלו לך או לא יכלו לך‪ ,‬ועל זה השיב 'רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי'‪.‬‬ ‫וטרחו בתורה]‪ ,‬היינו שמהצרות נעשין עטרות‪.‬‬ ‫�ִִּכי ָנָ ַַפְלְ �ִִּתי ָָק ְְמ �ִִּתי‬ ‫"ַאל ִּת�ִ ְְׂש� ְְמ ִִחי ֹאַֹיַ ְְבִּת�ִ י ִלִ י ִִּכ� י ָנָ ַַפְלְ ִּת�ִ י ָָק ְְמִּת�ִ י ִִּכ� י ֵֵא � ֵֵׁשב ַַּב� ֹח � ֶֶֹׁש ְְך ה' אֹוֹ ר ִלִ י" (מיכה ז‪ ,‬ח)‪ ,‬ומובא‬ ‫יש פסוק‪ַ :‬‬ ‫“על ידי הצרות נעשו עטרות”‪.‬‬ ‫ברמח"ל שבפסוק הזה מרומזת הגאולה והוא אור השכל שבתוך החושך‪ ,‬ו'שכל' ר"ת " � ִִׁש ְ'ְפִכִ י‬ ‫ולענייננו‪ ,‬יש לדעת‪ :‬מכל דבר שעובר על האדם צריך לעשות ממנו תפילות ושיחות לפניו‬ ‫ַכַ 'ַּמ�ַ ִיִ ם ִלִ ' ֵֵּב� ְְך ֹנַֹכַ ח ְּפ� ְ ֵנֵ י ה'" (איכה ב‪ ,‬יט)‪ ,‬היינו אור ה' כידוע‪ ,‬שהשם אור לו‪.‬‬ ‫ית"ש‪ ,‬ולדון את הכל לכף זכות‪ .‬כי הלא גם אנו סובלים מעצמינו צרות צרורות‪ ,‬ואין לנו עצה‬ ‫אליבא דהלכתא‬ ‫לאסוקי שמעתתא‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א‬ ‫פניני 'הלכה למעשה'‬ ‫ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו‬ ‫הנדר של יעקב אבינו‬ ‫השמעת קול בשבת‬ ‫בפרשתינו כתוב שיעקב אבינו נדר בהר ואומר אם אעשה דבר פלוני אתן כך וכך‬ ‫המשרה והפרנסה‪.‬‬ ‫ניגון בכלי שיר‬ ‫המוריה 'אם יהיה אלקים עמדי ושמרני לצדקה ועשאו חייב ליתן‪.‬‬ ‫קול שיר מכלי שאינו כלי שיר‬ ‫בשבת ויום טוב יש איסור לנגן בכלי שיר גם‬ ‫בדרך אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול מאידך בשולחן ערוך אורח חיים בהלכות‬ ‫אם אינו מופעל בכח עלעקטר"י‪ ,‬ואיסור זה‬ ‫יש סוגי כלים שאינם כלי שיר כלל‪ ,‬אבל יש‬ ‫ובגד ללבוש‪ ...‬והאבן הזאת אשר שמתי תענית (סי' תקסב סי"ג) נפסק; כי מי שנדר ואמר‬ ‫אף שאינו נכלל באחד מל"ט מלאכת שבת‪,‬‬ ‫אפשרות להשתמש בהם בשביל להוציא‬ ‫מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי אם לא אלך למקום פלוני אשב בתענית‪,‬‬ ‫אסרוה חז"ל באיסור חמור עד כדי כך שדחו‬ ‫עשר אעשרנו לך'‪.‬‬ ‫צלילים וקולות נעימים בסגנון של שיר‪ ,‬והדין‬ ‫מאחר שמה שהתנה הוא דבר הרשות הוי‬ ‫את החליל בשמחת בית השואבה בבית‬ ‫היא שאסור להשתמש בכלי כזה בשביל‬ ‫אסמכתא ואינו חייב לקיים הנדר‪ .‬אבל‬ ‫ויש מחלוקת בראשונים איך היה צורת‬ ‫המקדש בשבת ויום טוב מחמת זה‪ ,‬כפי‬ ‫להוציא קולות נעימים בצורה של שיר‪,‬‬ ‫אם אמר אם לא אעשה מצוה פלונית אשב‬ ‫הנדר של יעקב אבינו; רש"י (כח כב) מפרש‬ ‫ששנינו במשנה במסכת סוכה (נ‪' ).‬החליל של‬ ‫ומותר להוציא מהם קולות שאינם של שיר‪.‬‬ ‫בתענית לא הוי אסמכתא וחייב לקיים‬ ‫שיעקב אבינו נדר על תנאי‪ ,‬אם יעשה לי‬ ‫בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא‬ ‫הנדר‪ .‬ע"כ‪ .‬וכתבו הש"ך (בנקוה"כ ביו"ד שם)‬ ‫את אלה אף אני אעשה זאת‪ .‬ואילו הרמב"ן‬ ‫וכך פסק המשנה ברורה (סי' שלח סק"א) על כלי‬ ‫את יום טוב'‪ ,‬הרי שאף שהיא שמחה גדולה‬ ‫והגר"א (באו"ח שם) דלשיטה זו אסמכתא‬ ‫(שם כא) כותב; איננו תנאי כדברי רש"י אבל‬ ‫שהיא מלא נקבים שממלאים בו מים והמים‬ ‫כזה שמשם שואבים רוח הקודש ומי שלא‬ ‫בנדר אינו כלום‪ ,‬ודלא כמהר"ם מרוטנברג‪,‬‬ ‫הוא נדר‪ .‬וכן כתב האור החיים הקדוש (שם כ);‬ ‫יורדים ומטפטפים טיף אחר טיף על כלי‬ ‫ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה‬ ‫ורק באסמכתא לצורך מצוה כיון שמזרז‬ ‫'אם' זה תתפרש על דרך מה שאמרו בפסוק‬ ‫מתכות כדי להשמיע קולות‪ ,‬שאם עושים‬ ‫מימיו‪ ,‬והיא מצוה עוברת‪ ,‬אף על פי כן אסרו‬ ‫עצמו לדבר מצוה אנו אומרים שבודאי‬ ‫'אם כופר' 'אם כסף תלוה'‪ ,‬שאינו ספק אלא‬ ‫כן כדי להשמיע קול נעים המועיל להרדים‬ ‫חז"ל לנגן שם בחליל‪.‬‬ ‫בדעתו להתחייב‪.‬‬ ‫ודאי‪ ,‬וכאילו אמר 'כאשר'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אסור כדין כלי שיר‪ .‬ואם מטיפים מים בחוזק‬ ‫כדי להקיץ אדם ממשנתו מותר‪ ,‬שכיון שאינו‬ ‫בטעם האיסור כתב הפוסקים שהיא גזירה‬ ‫ואפשר לומר ששני שיטות אלו תלויים‬ ‫הסבר המחלוקת היא כי ידוע הכלל‬ ‫קול נעים של שיר ואינו כלי שיר מותר (ויעו'‬ ‫שמא יבוא לתקן כלי שיר אם יתקלקל (שועה"ר‬ ‫במחלוקת רש"י והרמב"ן הנ"ל‪ ,‬דלשיטת‬ ‫'אסמכתא לא קניא'‪ ,‬כלומר כל התחייבות‬ ‫בביה"ל ד"ה על הדלת שזה נחשב שאין זה אפילו ככלי‬ ‫סי' שלח ס"א ומשנ"ב שם ס"ק ח)‪ .‬ונראה הכוונה‬ ‫רש"י שיעקב נדר מספק יש ראיה לשיטת‬ ‫שנעשה בדרך אסמכתא אינו כלום‪ .‬שאם‬ ‫המיוחד להשמיע קול)‪.‬‬ ‫שכאשר משתמשים ומזמרים עם כלי זמר‬ ‫מהר"ם מרוטנברג דאסמכתא בנדר מהני‪,‬‬ ‫ההסכם נעשה ב'אם יהיה כך וכך' אינו‬ ‫עצם המצב משכיח את השבת ומהוה מצב‬ ‫ואילו לשיטת הרמב"ן אין ראיה דאסמכתא‬ ‫כלום‪ ,‬שאז אנו אומרים שסמך דעתו שלא‬ ‫מטעם זה אסור להכות בכף ומזלג על‬ ‫של חול ומצב זה עלול לגרום שבלי שימת לב‬ ‫בנדר מהני‪ ,‬שהרי יעקב אבינו לא נדר‬ ‫יהיה אותו הדבר ולא תתקיים ההסכם‪,‬‬ ‫השולחן כדרך שיר אף שאינו כלי שיר‪ ,‬ויש‬ ‫יבוא לתקן הכלי שיר (יעו' בביאו"ה ס"א ד"ה הואיל)‪.‬‬ ‫באסמכתא‪.‬‬ ‫שאילו היה יודע שיהיה הדבר לא היה תולה‬ ‫להיזהר שלא לקחת בקבוקים ולתופף בזה‬ ‫ולכן החמירו חז"ל בזה יותר משאר שבותים‪,‬‬ ‫כדרך שיר לשמחת שבת (סי' שלט ס"א – ואף‬ ‫אכן‪ ,‬מצינו שיטה שלישית שיעקב אבינו‬ ‫ההסכם בזה‪.‬‬ ‫אף שאין שבות במקדש‪.‬‬ ‫שאנו מקילים בריקודים והמחאת כפיים‪ ,‬אין מקילים בדין‬ ‫ומכל מקום נפסק בשולחן ערוך חושן כן נדר מספק אם יהיה אלקים עמדי‪,‬‬ ‫השמעת קול בכלי)‪.‬‬ ‫וגם בזמן הזה שאינו מצוי כל כך חשש זה‬ ‫משפט (סי' רז סי"ט ועיי"ש בסמ"ע סקי"ז) שאמנם ואסמכתא בנדר לא מהני‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫לתקן כלי שיר‪ ,‬שאין כל אחד בקי בעשיית כלי‬ ‫כמו כן אסור להכות באצבע צרדה כדי‬ ‫נדר או שבועה שנעשה אפילו בדרך 'אם' חל הנדר של יעקב משום שנדר על ישועה‬ ‫שיר‪ ,‬אף על פי כן לא הקילו בזה בשום פנים‬ ‫להשמיע קולות נעימים ברצף‪ ,‬שזה נחשב‬ ‫מהני‪ .‬ומקור הדברים הוא מתשובת מהר"ם שתבוא לידו‪ .‬וזהו שיטת רבינו ירוחם (המובא‬ ‫גם לצורך מצוה‪ .‬פרט בשמחת חתונה שחל‬ ‫כמעשה של כלי שיר‪ .‬אבל להכות באצבע‬ ‫מרוטנבורג המובא במרדכי (ב"ק סי' מה) וכתב בב"י שם) ונפסק בשולחן ערוך הלכות תענית‬ ‫בליל שבת התירו הפוסקים לנגן על ידי גוי‪,‬‬ ‫צרדה בסגנון חזק שלא כדרך שיר מותר‬ ‫הטעם שרוב הנדרים שמצינו בתורה היה (שם) שהנודר ומתנה שיקיים נדריו אם‬ ‫שעיקר שמחת חתן וכלה היא בכלי שיר דוקא‪,‬‬ ‫(משנ"ב סי' שלט סק"ט ואף דרש"י מחמיר י"ל דוקא‬ ‫בדרך 'אם'‪ ,‬אם יהיה אלקים עמדי‪ ,‬אם נתן יצילהו ה' מצרה הוי נדר כפי שמצינו כאן‬ ‫בסגנון של שיר‪ ,‬ובפעם אחת או שתים שלא ברצף יש‬ ‫בצירוף הטעם שבזמן הזה אין אנו בקיאים‬ ‫תתן העם הזה בידי‪ .‬ומטעם זה נפסק גם ביעקב אבינו שנדר 'אם יהיה אלקים עמדי'‬ ‫להקל עי' ביאו"ה שם ד"ה או)‪.‬‬ ‫כל כך בעשיית כלי שיר (שו"ע שם ס"ב ונו"כ)‪.‬‬ ‫בשלחן ערוך יורה דעה בהלכות צדקה (סימן ולא הוי אסמכתא שבזכות ההצלה גמר‬ ‫רנח ס"י) שהנודר לצדקה באסמכתא ומקני‪.‬‬ ‫כלי זה מכיון שאינו כלי שיר ממש שאינו כלי‬ ‫השמעת קול בכלי שיר‬ ‫עזר נגינה‪ ,‬ואינו עשוי לנגן בו כלל‪ ,‬רק יש בו‬ ‫איסור זה אינו רק לנגן ממש בכלי זמר‪ ,‬אלא‬ ‫יכולת להוציא סגנונות של קולות נעימים‬ ‫אפילו להשמיע קול בכלי שיר בלי לזמר ניגון‬ ‫הספרי תורה עם פעמונים וזגים משום שהוא‬ ‫כעין שיר‪ ,‬מותר להשתמש בו לצורך חולה גם‬ ‫פעמונים וזגים המיועדים לקול‬ ‫ממש היא איסור גמור‪ ,‬שבזה שישתמש בכלי‬ ‫צורך מצוה‪ ,‬ובמשנה ברורה (שם וביה"ל ד"ה‬ ‫כדרך שיר אם זה יועיל לשמור על בריאותו‪.‬‬ ‫שיר עלול לבוא לחשש שיתקן כלי שיר (רמב"ם‬ ‫ופעמון וזוג שאינו עשוי לקשקש ברצף‬ ‫אבל לצורך בריא גם אם הוא לצורך מצוה אין‬ ‫הואיל) צידד להקל בזה משום שלדעתו איסור‬ ‫פכ"ג ה"ג ושועה"ר שם)‪ ,‬וכך נפסק להלכה בשולחן‬ ‫לצורך הרגעה רק נעשה בעיקר בשביל‬ ‫להתיר (עי' שועה"ר סס"א ומחה"ש סק"א ד"ה וא"כ)‪.‬‬ ‫זה אינו אלא משום עובדא דחול‪ .‬ובשו"ת‬ ‫ערוך (סי' שלח ס"א) 'השמעת קול בכלי שיר‬ ‫להשמיע קול סתם‪ ,‬כמו שהיה בבגדי הכהן‬ ‫שבט הלוי (ח"א סימן סא אות ד) כתב שכהיום‬ ‫פעמונים וזגים להרגיע‬ ‫אסור'‪ .‬ולכן אסור לקחת לתופף בתוף כדי‬ ‫גדול פעמונים וזגים להשמיע קולו בבואו אל‬ ‫עושים פעמונים בכתרי התורה רק לנוי ולא‬ ‫להשמיע קול אפילו שלא לשם שיר‪ ,‬ואפילו‬ ‫הקודש‪ ,‬וכן היו נותנים זגים על כתרי הספר‬ ‫כלי המיוחד להשמיע קולות של צפצופים‬ ‫להשמיע קול ואין בזה חשש‪.‬‬ ‫לצורך מצוה וכלאחר יד אסור (כן מוכח בפוסקים‬ ‫תורה כדי שישמעו העם ויקומו לכבודו‪,‬‬ ‫נעימים כמו זוג עם עינבל המקשקש או‬ ‫יעו' משנ"ב סק"ו וביה"ל סי' שלט ס"ג ד"ה ולספק)‪.‬‬ ‫כלי המיוחד להשמיע קול‬ ‫וכן מצוי ששמים פעמונים וזגים ליד הדלת‬ ‫פעמונים תלוי בצורת ההשתמשות שלו‪ ,‬לפי‬ ‫להשמיע קול בבואו ובצאתו‪ ,‬כל אלו אף‬ ‫שאינם עשויים להשתמש בהם בסגנון של‬ ‫גם בראש השנה שמצות היום בשופר לא‬ ‫הדין הנ"ל אינו רק בזוג ועינבל המשמעים‬ ‫שאינם כלי שיר מכיון שהם כלים המיוחדים‬ ‫שיר ברצף‪ ,‬אבל אף על פי כן אסור לקשקש‬ ‫הותר לתקוע רק התקיעות הנצרכות כחלק‬ ‫קולות וצפצופים נעימים‪ ,‬אלא כל כלי שעשוי‬ ‫להשמיע קול אסור להשתמש בהם בשבת‬ ‫בו לתינוק בשביל להרגיעו‪ ,‬שקשקוש דרך‬ ‫ממצות היום‪ ,‬אבל מי שכבר יצא מצות היום‬ ‫להשמיע קול ממנו אסור להשמיע ממנו‬ ‫(רמ"א סי' שלח ס"א)‪.‬‬ ‫הרגעה נחשב קצת כדרך שיר מכיון שעושה‬ ‫אסור לו לתקוע בחינם‪ ,‬שהשופר נחשב ככלי‬ ‫קול‪ ,‬ואם יש לגבאי בית הכנסת כלי מיוחד‬ ‫הקשקוש בדרך נעימה ונחת‪ ,‬והיא בכלל‬ ‫שיר כמו שכתוב הללוהו בתקע שופר (עי' בב"ח‬ ‫להכות בו על הבימה להשתיק הציבור אסור‪.‬‬ ‫אך מכיון שאינו כלי שיר ממש רק עשוי‬ ‫הגזירה של שמא יתקן כלי שיר (שו"ע סי' שלט‬ ‫סי' תקפח ס"ג וברמ"א סי' תקצו)‪.‬‬ ‫ולכן אין לתת צעצועים שהמשחק שלהם‬ ‫להשמיע קול כתבו הפוסקים שיש בזה היתר‬ ‫הוא על ידי השמעת קול גם אם התינוק לא‬ ‫ס"א) ואין בזה היתר של כלאחר יד דסוף סוף‬ ‫בעבר היו החזנים משתמשים בקאמער‬ ‫של 'אינו מכוין' (עי' שעה"צ סק"ח) אם אינו מכוין‬ ‫מוציא הקול כרגיל (ביה"ל שם ד"ה ולספק)‪.‬‬ ‫הגיע לחינוך מדין ספייה‪ ,‬אך משחק שאפשר‬ ‫טאה"ן‪ ,‬והיא מזלג קטן העשוי ממתכת בעל‬ ‫להשמיע הקול רק רוצה לטלטלו או להעבירו‬ ‫לשחק בו גם בלי השמעת קול מותר לתת‬ ‫ומטעם זה יש להיזהר שלא להשאיר בשבת‬ ‫שתי שיניים וכשמקישים בו הוא משמיע‬ ‫ממקום למקום‪ .‬ונחלקו בזה הפוסקים‬ ‫לתינוק (וכמובן שיש בזה ההיתר של אינו מכוין ולצורך‬ ‫משחק מובייל על עגלת תינוק שזה מיועד‬ ‫קול צליל‪ ,‬ויש אפשרות להשמיע ממנו כמה‬ ‫דלשיטת המגן אברהם (סק"א) והשולחן ערוך‬ ‫מצוה הנ"ל)‪.‬‬ ‫להשמיע קול לצורך הרגעת התינוק‪ ,‬ואם‬ ‫סוגי צלילים שונים בטון גבוה או בטון נמוך‬ ‫הרב (ס"א) מותר אפילו אם בדרך כלל נעשה‬ ‫לפי צורת ההקשה‪ ,‬והחזנים היו מקישים בו‬ ‫שכחו יש להסיר את זה גם בשבת ואינה‬ ‫להשמיע קול בכלי שאינו מיוחד לכך‬ ‫להשמיע קול אם כרגע אינו מכוין לכך‪ ,‬ואילו‬ ‫מוקצה מכיון שזה מיועד גם למשוך את‬ ‫כדי להשמיע את אותו טון שהם רוצים והיו‬ ‫מנהג העולם כדעת רוב ככל הפוסקים‬ ‫לשיטת המשנה ברורה (סק"ו ושעה"צ סק"ז) אם‬ ‫מתפללים על פיו‪ .‬וכתב המשנה ברורה (סק"ג)‬ ‫תשומת לב התינוק מעצם ההסתכלות על‬ ‫שמותר להשמיע קול בכלי שאינו מיוחד לכך‬ ‫עשוי להשמיע קול בדרך זה‪ ,‬אף שכרגע אינו‬ ‫החפצים ועל תנועתם הקלה שמעליו והוא‬ ‫שאסור לחזנים להשתמש עם כלי זה בשבת‪,‬‬ ‫אם אינו עושה כדרך שיר‪ ,‬ולכן מותר לדפוק‬ ‫מכוין אסור‪ .‬ומכל מקום בשעת הדחק כשאין‬ ‫ככלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬וגם אם‬ ‫דכלי זה נחשב ככלי שיר גמור שהיא כלי עזר‬ ‫על הדלת ולהכות על הבימה להכריז‪ .‬אך‬ ‫ברירה אחרת סמך על שיטת המקילים‪.‬‬ ‫המובייל מיועד רק לאיסור מותר להסירו‬ ‫לחזנות‪ .‬והגאון הרוגוטשובער ז"ל בספרו‬ ‫הגר"א אסר גם את זאת‪ ,‬וכתב המשנה ברורה‬ ‫ונחלקו הפוסקים אם יש להתיר איסור זה‬ ‫כדי לטלטל את העגלה‪ ,‬שמותר לטלטל כלי‬ ‫צפנת פענח (ח"ב סי' יט) כתב שחלילה להקל‬ ‫(רסי' שלח) דכלאחר יד יש להקל גם לשיטתו‪.‬‬ ‫לצורך מצוה‪ ,‬ומטעם זה נהגו הרבה לטלטל‬ ‫שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו‪.‬‬ ‫בזה גם אם מחמת זה מחמת זה יפסיד החזן‬ ‫אנשי הצדיק‬ ‫תולדותיהם ואורחותיהם‬ ‫של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת‬ ‫הליכות ועובדות‬ ‫מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫רבי נחמן‬ ‫טולטשינער(מ"א)‬ ‫(א')‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א‬ ‫"אוקירו לנשייכו"‬ ‫סיפר ר' הערש כהן שפעם בצעירותו‬ ‫יתברך‪ ,‬והגדול בישראל הוא עיקר ההתפארות‪ .‬כי הוא חשוב‬ ‫פאר מקדושים‬ ‫ומפואר בישראל‪ ,‬וכשהוא יושב בביתו אזי הוא בחינת "כתפארת‬ ‫התקלקל אצלו השלום בית‪ ,‬ובראותו כי‬ ‫אחד המיוחד בין האישים הגדולים רועי החסידות שהטביע‬ ‫אדם לשבת בית" (ישעיה מ"ד)‪ ,‬היינו שבחינת ההתפארות הוא יושב‬ ‫כלתה אליו הרעה מביתו עזב את ביתו‪ ,‬ובא‬ ‫את חותמו הנצחי על עם ישראל בלהב אישו המתלקחת ובלבו‬ ‫בביתו בחינת הבתים של תפילין‪ .‬אבל כשהוא נוסע וסובב ומתבזה‬ ‫על איזה זמן לשהות באומאן וקבע מגוריו‬ ‫הבוער להשי"ת‪ ,‬היה האי צדיקא קדישא‪ ,‬נהורא נפישא‪ ,‬הרה"ק‬ ‫בין החיים‪ ,‬כי על הדרך בוודאי האדם מתבזה כמובא‪ ,‬בפרט איש‬ ‫שם‪ .‬וכשראה זאת ר' נחמן קנטרו בדברים‬ ‫רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א מגדולי תלמידי המגיד הגדול‬ ‫כזה שיש לו ביזיונות בוודאי לפי ערך כבודו וגדלו‪ ,‬שלפעמים אין‬ ‫ואמר לו‪ :‬מה? וכי מפני שאתה מתקוטט עם‬ ‫ממעזריטש זיע"א וממעתיקי שמועתו‪ ,‬אשר האיר באורו הגדול‬ ‫נותנין לו כבוד כראוי לו לפי כבוד התורה שלו‪ ,‬ולפעמים יש לו‬ ‫אשתך אתה בורח לכאן? וכי כאן באומאן‬ ‫את שמי היהדות הנאמנה בדורות הראשונים של החסידות‪.‬‬ ‫איזה ביזיונות בענין קבלת הממון שאינו כראוי לפי כבודו וכיוצא‪.‬‬ ‫הוא אחד מהערי מקלט? לך שוב לביתך! –‬ ‫נערץ ונקדש בפי ֹּכ� ֹל ותהילתו מלאה הארץ‪ ,‬כאשר הכול קוראים‬ ‫ומאחר שבחינת ההתפארות נפגם ונתבזה ויוצא מן הבתים‪ ,‬על כן‬ ‫וואס? די קריגסט זיך מיט דיין בני בית איז‬ ‫אחריו מקודש מקודש‪ .‬בספרי רבינו הק' ותלמידיו ובכתבי‬ ‫יש חשש על התפילין שהם בחינת התפארות כידוע כי הם נקראים‬ ‫דא דער ערי מקלט ?! (שיש"ק ח"ג סי' רצ"א)‪.‬‬ ‫החסידים מעתיקי השמועה מתוארים בארוכה אמרות טהורות‬ ‫פאר כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יא‪.).‬‬ ‫וכבר הזהירנו רבינו ז"ל (שיחות הר"ן סי' רס"ד)‬ ‫סיפורים ועובדות אודות הידידות האמיצה והמופלגת ששררה‬ ‫לכבד וליקר את אשתו"‪ ,‬ואמר‪ :‬הלא הנשים‬ ‫פארך חבוש עליך‬ ‫בין רבינו הק' זיע"א להרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א‪,‬‬ ‫הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מכל‬ ‫במעמד מיוחד שהתקיים לאחרונה בו הוצגו לציבור התפילין‬ ‫ועל רגשי הכבוד והערכה שרחשו ביניהם אשר זה לזה יעריצו‬ ‫צד‪ ,‬צער העיבור והלידה והגידול וראוי‬ ‫הקדושות של הרה"ק מבארדיטשוב‪ ,‬סיפר אחד הנוכחים סיפור‬ ‫ויקדישו‪ ,‬הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו‪( .‬עיין‬ ‫לרחם עליהם וליקרם ולכבדם‪ ,‬כמאמר רז"ל‬ ‫מיוחד המתפרסם כעת לראשונה‪ ,‬אודות התפילין של הרה"ק‬ ‫חיי מוהר"ן פד)‪.‬‬ ‫אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (ב"מ נט‪.").‬‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬מה ששמע בבית הוריו שהיו מיוצאי העיר‬ ‫במסגרת זו נשתדל להביא מהני מילי מעלייתא‪ ,‬יחד עם קוים‬ ‫וכן מובא (בשיחות הר"ן סי' רס"ג) שאמר שהבעל‬ ‫בארדיטשוב ועובר במשפחתם מדור דור‪:‬‬ ‫לתולדותיו משובצים במילואותם ברוב פאר והדר‪.‬‬ ‫דבר מתגבר על בני הנעורים לקלקל את‬ ‫היה זה כשאחד מתושביה של בארדיטשוב נפטר לבית עולמו‪.‬‬ ‫שלום ביתם‪ ,‬ועל ידי זה הוא תופס אותם‬ ‫אנשי ה'חברא קדישא' שהגיעו למקום ביקשו מבני המשפחה‬ ‫יעלה בהר ה'!‬ ‫בערמומיותו עיי"ש‪.‬‬ ‫לסלק להם מראש את דמי הקבורה וחלקת הקבר‪ ,‬אולם בני‬ ‫בלשון חסידים מסופר על הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א שכל‬ ‫לא כל הרוצה ליטול את השם‬ ‫המשפחה שהיו עניים מרודים לא היה להם את הממון הדרוש‬ ‫ששה עשר שנים שהיה הרה"ק מבארדיטשוב חי לפניו‪ ,‬היה‬ ‫לכך‪ .‬משכך‪ ,‬פנו אנשי הח"ק לעזוב את הבית‪ ,‬החלו בני הבית‬ ‫מייחד לו שעה אחת בכל יום ויום להודות ולהלל להשי"ת אשר‬ ‫יבוא ויטול‬ ‫‪ -‬שמתם נשאר מוטל לפניהם ‪ -‬לבקש ולהתחנן שאולי יטלו‬ ‫שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה של הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫בשנת תרכ"ו לפ"ק‪ ,‬כשבנה הרה"ח ר'‬ ‫בתמורה אחד מכלי הבית או חפץ כלשהוא בעל ערך‪ִִ .‬מ � ְְׁש ְְמׁשׁ ּּו‬ ‫זי"ע‪( .‬תפארת שלמה ראדומסק)‬ ‫סענדר מטירהוויצא את הקלויז בעיר אומאן‬ ‫ובדקו‪ ,‬אולם לא מצאו חפץ שיניח את דעתם‪ .‬הציעו להם אפוא‬ ‫מחדש‪ ,‬בנה למטה עשרה חדרים‪ ,‬ורצונו‬ ‫כמו כן מסופר‪ ,‬שכאשר בא הרה"ק מבארדיטשוב לבקר בהיכלו‬ ‫לקחת את תפיליו של הנפטר שהניחם שנים רבות‪ ,‬ששווים‬ ‫היה שידורו בו עשרה בטלנים מאנ"ש‪,‬‬ ‫של רעהו הרה"ק בעל התניא מלאדי זיע"א‪ ,‬יצא לקראתו בעל‬ ‫בוודאי סכום מכובד‪ .‬נעתרו אנשי החברא קדישא ונטלו עמם‬ ‫שלא יעסקו בשום משא ומתן רק ישבו שם‬ ‫התניא לקבל את פניו בחיבה יתירה והובילו למעונו שהיה בעליה‪.‬‬ ‫את התפילין‪ .‬מאחר ולא ידעו להעריך את שוויים‪ ,‬פנו לרב העיר‬ ‫על התורה והעבודה‪ ,‬אמנם אח"כ ביטל‬ ‫בעלותם יחדיו על גפי מרומי העליה‪ ,‬נענה הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע לשמוע חוו"ד בהערכת שווים של‬ ‫ר' סענדר רצונו בזה בשביל שר' נחמן לא‬ ‫ברגש ונגינה‪" :‬מי יעלה בהר ה'?!"‪ ,‬החווה בעל התניא על רבי לוי‬ ‫התפילין‪ .‬כשרק אחז רבי לוי יצחק בתפילין נרעש ונסער‪ ,‬ושאל‪:‬‬ ‫הסכים עמו‪ ,‬ואומר היה ר' נחמן‪ :‬רבינו לא‬ ‫יצחק והשיב‪" :‬נקי כפיים ובר לבב"‪( .‬היכל הבעש"ט ניסן סח)‬ ‫מהיכן התפילין הללו‪ .‬לאחר חקירה ודרישה התברר כי לפני שנים‬ ‫אוחז מחיילים שכירים‪" .‬דער רבי האלט‬ ‫רבות‪ ,‬במהלך שנות הגלות שערכו האחים הקדושים הרבי ר'‬ ‫פארן של ישראל‬ ‫נישט פון געדונגענע זעלנער"‪.‬‬ ‫אלימלך והרבי ר' זושא‪ ,‬הגיעו גם לבארדיטשוב‪ .‬בדרכם נזדמן‬ ‫רבינו הפליג מאוד בשבחו‪ ,‬וקרא לו "פאר ישראל"‪ .‬וכמובא‬ ‫כי לעבודת השי"ת אינו שייך שיתנו סכום‬ ‫אותו יהודי לפניהם והם ראו ברוח קדשם שיהודי זה הוא בגדר‬ ‫בשיחות הר"ן (אות קצ"ו) "הצדיק הנ"ל היה נקרא בפי רבינו ז"ל 'פאר‬ ‫מסוים לאנשים מסוימים‪ ,‬כי אפשר שאינו‬ ‫"קרקפתא דלא מנח תפילין"‪ ,‬החלו הצדיקים כדרכם להוכיח זה‬ ‫של ישראל'‪ ,‬בחינת תפילין"‪.‬‬ ‫אוחז אז בעבודה‪ ,‬ואפילו אם היה במדרגה‬ ‫את זה במר לב‪" :‬מיילך‪ ,‬התפילין שלך לא כשרות‪ .‬זושא‪ ,‬אינך מניח‬ ‫תפילין"‪ ...‬כדרך הצדיקים המוכיחים הכשרים‪ ,‬כפי שמבואר בספר‬ ‫היה זה בקיץ תקס"ט‪ ,‬כאשר הרה"ק מבארדיטשוב יצא מביתו‬ ‫הלזו אפשר שבזמן אחר יפול מזה וכו'‪ ,‬ואין‬ ‫שייך על זה לקבוע מיהו הראוי ליטול את ה'‪,‬‬ ‫המידות (תשובה אות ע)‪" .‬כשאתה מוכיח‪ ,‬תכלול את עצמך עמהם‪,‬‬ ‫והרחיק נדוד בטלטולי דגברא רבא ואורחא רחיקא עד למדינת‬ ‫כי לא כל הרוצה נוטל את השם‪ ,‬רק אח"כ‬ ‫ועל ידי זה יקבלו ממך"‪ .‬הבין אותו יהודי שאליו מכוונים הדברים‪,‬‬ ‫מולדובה‪ ,‬וכשנודע על כך לרבינו השתומם על הנסיעה הקשה‬ ‫מתברר הדבר מעצמו מי הוא הזוכה לבוא‬ ‫ופנה אליהם בבקשה לבדוק את תפיליו‪ ,‬ואכן התברר שהתפילין‬ ‫שנטל על עצמו הרה"ק מבארדיטשוב לעת זקנותו‪ .‬ושלח לקרוא‬ ‫לפני ולפנים‪.‬‬ ‫פסולות מעיקרא‪ .‬ועליו לרכוש תפילין חדשות‪ .‬אמר אותו יהודי‬ ‫לרבי יעקב בעל מגיה כדי לבדוק את תפיליו‪ .‬לאחר הבדיקה נמצאו‬ ‫בשברון לב שאין לו פרוטה לפורטה לרכוש כעת תפילין חדשות‪.‬‬ ‫התפילין כשרים ויפים מאוד כחדשים ממש‪ ,‬וכפי שמציין מוהרנ"ת‬ ‫אח"כ בהמשך הזמן דר שם ר' נחמן בעצמו‪,‬‬ ‫היו הם מכתיבת יד הסופר המפורסם הרה"ק רבי אפרים סופר‬ ‫נענה לו הרבי ר"א‪" :‬זושא אחי הרי הוא סופר‪ ,‬הוא יכתוב עבורך‬ ‫מחמת שבאותן הימים בשנת תרכ"ו בא ר'‬ ‫את הפרשיות‪ ,‬ומיילך יבדוק ויכשיר את הבתים" וכך הווה‪ ...‬בערבו‬ ‫מבראד זי"ע שנודע ביופי כתיבתו המתקיים‪( .‬אוצר יראת שמים ח)‪.‬‬ ‫נחמן לגור בעיר אומאן והוטלה עליו משרת‬ ‫של יום קיבל אותו יהודי תפילין חדשות מידי האחים הקדושים‬ ‫רבינו ביאר את פשר הדבר (מובא בחיי מוהר"ן אות ע"ר) וכמסופר‬ ‫הגבאות של הקלויז וכל ענייני בית רבינו ז"ל‬ ‫שעסקו בכתיבתם ובתיקונם‪ .‬תפילין אלו היה מניח אותו יהודי‬ ‫בזה"ל‪" :‬ציוה לקרות אחד לבדק תפיליו ענה ואמר‪ :‬מחמת‬ ‫(שש"ק ח"ג סי' רצ"ו)‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות עד לפטירתו‪.‬‬ ‫שהרב מברדיטשוב הוא נוסע וסובב עתה על המדינה‪ ,‬מחמת זה‬ ‫פן יהרסו לעלות אל ה'‬ ‫את התפילין הללו‪ ,‬כאמור‪ ,‬רכש הרה"ק מבארדיטשוב בממון רב‪,‬‬ ‫אני מצוה לבדוק התפילין שלי‪ ...‬כי הרב מברדיטשוב הוא גדול‬ ‫דעתו של ר' נחמן היה שאין לשהות זמן‬ ‫כאשר הרגיש ברוח קדשו את מעלתם היתירה‪( .‬מפי החוקר החסידי‬ ‫בעיני מאוד‪ .‬וכשגדול ומפורסם כזה הוא הולך וסובב‪ ,‬זה בחינת‬ ‫רב על ציון רבינו ז"ל‪ ,‬רק עלינו לקיים‬ ‫ר"י ברייאר הי"ו)‪.‬‬ ‫פגם ההתפארות ח"ו כביכול‪ .‬כי ישראל הם התפארות של השם‬ ‫את דבר רבינו ז"ל שצוה לנו לבוא על‬ ‫ציונו הקדוש‪ ,‬לומר שם התיקון הכללי‪,‬‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫להרה"ח ר' יוסף אהרן קניג שליט''א‬ ‫להרה"ח‬ ‫להרה"ח ר' ישרא<ל נחמן חשין שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' שמעון יצחק אנשין שליט''א‬ ‫ר' שלמה נחמן וייסשטיין שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' נתן שלמה רוזנבערג שליט''א‬ ‫ליתן צדקה לעילוי נשמתו‪ ,‬וכן ללמוד‬ ‫לרגל נישואי בנו הר"ר אלעזר דוד הי''ו‬ ‫לרגל נישואי בנו הר"ר דוד הי''ו‬ ‫לרגל היכנס בנו אלימלך ני''ו‬ ‫לרגל אירוסי בתו‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח משה שמעון ני''ו‬ ‫ולהתפלל שם כדי שיהיה לרבינו ז"ל‬ ‫עב"ג‬ ‫עב"ג הבה"ח נחמן ברוך ני''ו‬ ‫עב"ג בת‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' נחמן הורביץ שליט''א‬ ‫בת הרה"ח ר' עזריאל אנשין שליט''א‬ ‫בהרה"ח ר' נפתלי הרשקוביץ שליט''א‬ ‫הרה"ח ר' משה נחום ברגשטיין שליט''א‬ ‫מזה חילוץ עצמות כמו שאמר בעצמו‪,‬‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫וכן להרבות שם בהתבודדות ותפילות‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫ותחנונים בזכות הצדיק השוכן שם על כל‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫מה שחסר לנו הן בגשמיות והן ברוחניות‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫להרה"ח ר' נחמן זילבער שליט"א‬ ‫להר"ר דוד קיפניס הי"ו‬ ‫להר"ר שמעון וייס הי"ו‬ ‫להר"ר נחמן שמעון וורטהיימר הי"ו‬ ‫להר"ר לוי יצחק גודלבסקי הי"ו‬ ‫ולכן היתה דעתו שכל אחד ישהה איזה זמן‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבנים התאומים‬ ‫על הציון ותו לא מידי‪ ,‬כי אין להאריך שם‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלם לתורה לחופה‬ ‫זמן רב ולבלות שם‪ .‬ולכן הקפיד ר' נחמן‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫על אלו שנשארו לשהות באומאן יותר‬ ‫משני שבועות ברציפות (שש"ק ח"ג סי' ש"כ)‪.‬‬ ‫הוצאות הדפסת הגיליון נתרם לעילוי נשמת הרה"ח ר' צבי אריה בן‪-‬ציון בן הרה"ח ר' ישראל אבא ז''ל‪.‬‬ ‫נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א‬ ‫בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה"‪.‬‬ ‫מבט אל הנעשה והנשמע‬ ‫בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים‪:‬‬ ‫הנעשה והנשמע‬ ‫מעמד פתיחת הזמן במסגרת‬ ‫הכוללים 'אש דת למו'‪:‬‬ ‫שאול סירוטה שליט"א אשר בדבריו המעוררים והמחזקים‬ ‫האברכים החשובים בדברי פתיחה קצרים‪.‬‬ ‫לרגל פתיחת זמן החורף התקיים כינוס חיזוק והתחדשות‬ ‫הרחיב אודות נחיצות ההתרחקות מהרחוב המזוהם‬ ‫אחריו נשא דברים הרה"ג ר' ישעי' יצחק ברנדווין‬ ‫מיוחד עבור כלל לומדי מבצר הכוללים 'אש דת למו'‪ .‬ביום‬ ‫וגרורותיו‪ ,‬והדגיש כי יסוד תקוותנו הוא רק להיות ספונים‬ ‫א' פרשת נח‪ ,‬התקבצו כלל לומדי הכוללים מכוללי לפנה"צ‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר בדבריו הנרגשים האיר את עיני הלומדים‬ ‫בתורה הקדושה לטוב לנו כל הימים‪ ,‬ולשאוב את כל חיותנו‬ ‫ואחר הצהריים בירושלים ובבית שמש‪ ,‬בבית מדרשינו‬ ‫ברום מעלתם הנשגבת של "יושבי אוהל" – אותם שבט‬ ‫ושמחתנו אך ורק מן המעיין הטהור של תורתנו הקדושה‪.‬‬ ‫"אהל הדסה"‪ ,‬והסבו סביב שולחנות ערוכים למעמד‬ ‫לוי בדורינו הממיתים עצמם באהלה של תורה וספונים‬ ‫מרומם של "פתיחת הזמן" לקראת זמן החורף הבא עלינו‬ ‫כלל האברכים יצאו מן הכינוס מחוזקים‪ ,‬מרוממים ומלאי‬ ‫בהיכלה‪ ,‬אלו שכל מהותם‪ ,‬שאיפתם וסדר יומם קודש המה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫התחדשות בכוחות רעננים ובשלהבת אש קודש לקראת‬ ‫תחילתו של זמן החורף‪ ,‬מתוך שאיפה להגות בתורה הק' –‬ ‫לה'‪ ,‬ומנותקים לחלוטין מכל הוויות העולם‪.‬‬ ‫את הכינוס פתח בדברים קצרים מנהל מבצר הכוללים‪,‬‬ ‫ללמוד וללמד‪ ,‬לשמור ולעשות‪.‬‬ ‫בשיאו של המעמד נשא דברים ראש החבורות‪ ,‬הרה"ח ר'‬ ‫הרה"ג ר' משה פריינד שליט"א אשר קידם בברכה את כלל‬ ‫הביאני אל 'בית היין' ודגלו עלי אהבה‪:‬‬ ‫רשמים מרוממים וסקירה נרחבת‬ ‫מהיכלי התורה וסדרי הלימוד במסגרת‬ ‫הכוללים "אש דת למו" לרגל פתיחת‬ ‫זמן החורף בהתחדשות מרוממת‪:‬‬ ‫שימת דגש מיוחד על הבנה יסודית ואסוקי שמעתתא‬ ‫אברכים משכימים קום בחצות הלילה ‪ -‬לקיים את ציווי‬ ‫לצד כלל פעולות הקודש ומבצרי התורה הפורחים‬ ‫אליבא דהלכתא‪ .‬יצוין לשבח כי במהלך החודשים‬ ‫רביה"ק שאמר על קימת חצות שזהו עיקר עבודת איש‬ ‫במסגרת קהלתנו הק'‪ ,‬ניצבת ללא ספק כאות ומופת מבצר‬ ‫האחרונים זכה הכולל להתרחבות מבורכת כאשר הצטרפו‬ ‫הישראלי – וקובעים את עתותיהם לתורה מתוך דיבוק‬ ‫הכוללים "אש דת למו"‪ .‬מבצר קדוש זה המגדל במסגרתו‬ ‫למסגרת הכולל עוד עשרות אברכים צעירים להגות‬ ‫חברים‪ .‬סדר לימוד זה מתחיל בשעה בחצות ליל והלומדים‬ ‫עדרים עדרים של לומדים צורבים ותלמידי חכמים ההוגים‬ ‫בתורתנו הקדושה מדי יום ביומו‪ ,‬בניצוחו של ראש הכולל‬ ‫שוקדים על תלמודם בהתמדה ובחשק בכל מקצועות‬ ‫בתורתינו הק' יום יום‪ ,‬קיץ וחורף לא ישבותו‪.‬‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫התורה שלבם חפץ‪.‬‬ ‫להלן סקירה קצרה והצצה מרוממת לפתיחת הזמן בהיכלי‬ ‫בחצי השעה האחרונה של הסדר (בין השעות ‪ 03:6‬ל‪)00:7-‬‬ ‫החלק השני הוא כולל להוראה‪ :‬לאחר תפילת שחרית‬ ‫הכוללים ‪ -‬המפארים את שם הצדיק ומהווים בית גידול‬ ‫מתאחדים הלומדים משני הכוללים ללימוד בספר הקדוש‬ ‫כותיקין ברוב עם וטעימה קלה‪ ,‬מתיישבים האברכים לסדר‬ ‫שוקק חיים לכל מבקש תורה והוראה מבני קהילתנו‪,‬‬ ‫"ליקוטי מוהר"ן"‪ ,‬במסגרת "התורה הזמנית" שעל ידי ארגון‬ ‫לימוד של שלוש שעות כאשר זה תקופה הוגים האברכים‬ ‫בניצוחם המסור של ראשי הכוללים שליט"א‪:‬‬ ‫"תמימי דרך"‪.‬‬ ‫בהלכות מליחה ביסודיות ובעיון ‪ -‬כהמשך ישיר לשנים של‬ ‫ברגשי גיל והודאה להשי"ת וברוח של התחדשות‪ ,‬נפתח‬ ‫גם בכוללים בבית שמש נרשמה התעוררות מיוחדת‬ ‫עמל ויגיעה בהלכות בשר בחלב ותערובות‪.‬‬ ‫בעזהי"ת "זמן חורף" הבעל"ט בהיכלי הכוללים דקהילתנו‬ ‫והתחדשות בפתיחת הזמן בלהט אש קודש בכלל היכלי‬ ‫בשעות אחר הצהריים פועלים בהיכל קהילתנו שני‬ ‫הק' בירושלים ובבית שמש‪ ,‬מתוך התרוממות הרוח וריבוי‬ ‫הכוללים‪:‬‬ ‫כוללים‪:‬‬ ‫ספסלי בית המדרש‪ .‬המוני אברכים‪ ,‬מופלגי תורה ויראה‪,‬‬ ‫בבית מדרשינו ברמה ד' בסדר לפנה"צ פועל "כולל הוראה"‬ ‫כולל "אורח חיים ‪ -‬יורה דעה" – בראשות הרה"ג ר' בנימין‬ ‫הספונים בהיכלי התורה בעמל‪ ,‬בשקידה ובדביקות‪,‬‬ ‫בראשות הרה"ג ר' דוב רבינוביץ שליט"א‪ ,‬שבו עוסקים‬ ‫החלו את הזמן בלהט אש קודש ובהתחדשות תוך הוספת‬ ‫רבינוביץ שליט"א‪ .‬לאחר שבשנים האחרונות זכו לומדי‬ ‫הלומדים בהמשך הלימוד בהלכות ריבית בעיון (סימן‬ ‫חידושים וחיזוקים במסגרות הכוללים ‪ -‬אשר בוודאי‬ ‫הכולל לסיים את שלושת חלקי משנה ברורה (א' ב' וג')‪,‬‬ ‫קע"ו)‪.‬‬ ‫יעמדו לעזר לרומם קרנה של תורה‪ ,‬ובכך יאירו את ימי‬ ‫לאחרונה החלו במסגרת לימוד בהלכות קצרות ונוגעות‬ ‫החורף בריתחא דאורייתא ובחשקת התורה‪.‬‬ ‫כולל מפואר זה מהווה ללא ספק חלק מגולת הכותרת‬ ‫למעשה בשולחן ערוך יו"ד‪ .‬בסיעתא דשמיא גדולה סיימו‬ ‫מכלל היכלי התורה בקהילתנו; ממסגרת כולל זה כבר‬ ‫בהצלחה אברכי הכולל את הלכות כיבוד אב ואם והלכות‬ ‫ב"ה היכל קהילתנו בירושלים עיה"ק שוקק חיים ולומדי‬ ‫צמחו והניבו פירות הילולים לשם ולתהילה‪ ,‬בהעמדת‬ ‫חלה‪ ,‬ואף עמדו בכור המבחן אצל רבנים חשובים שליט"א‪.‬‬ ‫תורה במסגרות הכוללים במשך כל שעות היממה‪ ,‬כאשר‬ ‫לגיונות של תלמידי חכמים מופלגים ובקיאים בכל מכמני‬ ‫וכעת‪ ,‬מתוך התחדשות ועוז‪ ,‬החלו במסגרת זו בלימוד של‬ ‫בזמן זה נוספו ספסלי בית המדרש בעוד אברכים צעירים‬ ‫ההלכה אשר זכו להתעטר בעטרת נזר ה"יורה יורה" מתוך‬ ‫הלכות מזוזה תוך דגש על היוצא להלכה לעובדא ולמעשה‪.‬‬ ‫בכוללי אחה"צ‪.‬‬ ‫יגיעה עצומה לשם ולתפארת בניצוחו המסור של הגאון ר'‬ ‫כולל "הלכות שבת" – בראשות הרה"ג ר' אברהם צבי‬ ‫במסגרת כולל "אבן השוהם"‪ ,‬בראשות ראשי ורבני הכולל‬ ‫דוב שליט"א‪.‬‬ ‫פפנהיים שליט"א‪ .‬כולל זה מיועד ומדגיש את הדרכת‬ ‫הרה"ג ר' יהושע ציינוירט שליט"א והרה"ג ר' פנחס רוטמן‬ ‫לאחרונה החלה במסגרת הכולל סדרת שיעורים מפי הדיין‬ ‫האברכים הצעירים בבניית מקצוע ההלכה כראוי בטור‬ ‫שליט"א‪ ,‬נערכים אברכי הכולל לקראת החזרה הגדולה על‬ ‫המפורסם הגאון ר' מאיר שטיינברג שליט"א‪ ,‬אשר ידיו רב‬ ‫ושו"ע‪ ,‬לאחר שנות הלימוד בישיבה שבהן התמקדו בעיקר‬ ‫כל הלכות מליחה‪ ,‬אשר נלמד ביגיעה רבה במסגרת הכולל‬ ‫לו בדיני חושן משפט ובהלכות ריבית בפרט כאשר במהלך‬ ‫בעיונה של גמרא ובפלפולא דאורייתא‪ .‬במסגרת כולל זה‬ ‫זה למעלה משנה ומחצה‪.‬‬ ‫שיעוריו מאיר ר' מאיר שליט"א את עיני הלומדים בעומקן‬ ‫ממשיכים‪ ,‬בסיעתא דשמיא‪ ,‬בלימוד הלכות שבת (סימן‬ ‫סדרי הלימוד בכולל בנויים במתכונת המחלקת את סדר‬ ‫של סוגיות הריבית העמוקות והמסועפות‪ ,‬וכפי הנשמע‬ ‫רע"ג) – הלכות הנוגעות למעשה מדי שבת בשבתו‪ ,‬תוך‬ ‫יומם של האברכים לשני נדבכים‪ :‬כולל חצות – שבו עשרות‬ ‫הזמנית"‪.‬‬ ‫מהלומדים הרי שהשיעורים תורמים רבות לליבון ההלכות‬ ‫ולבירורן היסודי‪.‬‬ ‫בבית מדרשינו ברמה ד' – מתקיים כולל "אורח חיים"‬ ‫בראשות הרה"ג ר' מנחם מרדכי קניג שליט"א‪ ,‬שבו לומדים‬ ‫ברגשי גיל והודאה‬ ‫כמו כן‪ ,‬הונהג לאחרונה במסגרת הכולל כי מדי תקופה‬ ‫האברכים בהלכות שבת (המשך סימן רט"ז)‪ ,‬לצד סדר‬ ‫להשי"ת וברוח של‬ ‫מוסר אחד מחברי הכולל שיעור סיכום‪ ,‬שבו הוא משתף‬ ‫קבוע בלימוד "התורה הזמנית"‪ ,‬כאשר בשנה האחרונה אף‬ ‫הלכו ונתרבו ספסלי בית המדרש בעוד לומדים והוגים מה‬ ‫התחדשות‪ ,‬נפתח‬ ‫את כלל הלומדים בחידושיו ובהבנותיו מתוך סדרי הלימוד‬ ‫– ובכך בוקע ועולה קול התורה מאחד לרעהו מתוך אחדות‬ ‫שנותן חיזוק ותנופה גדולה לכולל זה בפרט ולכל הבית‬ ‫בעזהי"ת "זמן חורף"‬ ‫ודיבוק חברים‪.‬‬ ‫מדרש בכלל‪.‬‬ ‫הבעל"ט בהיכלי‬ ‫בבית מדרשנו "אהל הדסה" שוקק חיים מדי בוקר כאשר‬ ‫לצד כל אלו‪ ,‬נרשמת התעוררות מיוחדת והתחדשות‬ ‫רבת היקף בסדרי הלימוד של "התורה הזמנית" בספר‬ ‫הכוללים דקהילתנו‬ ‫קול התורה בוקע ועולה בעוז ותעצומות‪ ,‬כאשר במקום‬ ‫הק' "ליקוטי מוהר"ן"‪ ,‬במסגרת ארגון "תמימי דרך"‪ .‬בימים‬ ‫הק' בירושלים ובבית‬ ‫פועלים זה לצד זה שני כוללים‪:‬‬ ‫כולל "יורה דעה"‪ :‬בראשות הרה"ג ר' משה פרידמן שליט"א‪.‬‬ ‫אלו החלו חברי הכוללים של כוללי אחה"צ יחד עם כלל‬ ‫שמש‪ ,‬מתוך התרוממות‬ ‫במסגרת הכולל צועדים האברכים בנתיבות ההלכה‬ ‫אנשי שלומינו בלימוד תורה ע"א (תניינא)‪ ,‬ובמקביל‬ ‫החלו בהתחדשות מיוחדת עם קביעת שיעורים קבועים‬ ‫הרוח וריבוי ספסלי‬ ‫בהלכות יו"ד המסועפות‪ ,‬וכעת הם עמלים בעיון רב‬ ‫במסגרת התורה הזמנית מפי משפיעים חשובים שליט"א‪.‬‬ ‫בית המדרש‪ .‬המוני‬ ‫וביסודיות בהלכות בשר בחלב (המשך סימן צ"ב)‪ .‬לימוד‬ ‫זה בא כהמשך ישיר ומבורך לשנים של יגיעה ועמל מרובה‬ ‫שבאמצעותו יוכלו האברכים לקבל כלים וחיות חדש‬ ‫בלימוד הספר הק'‪ ,‬ולשאוב מלוא חפניים רוח חיים מפי‬ ‫אברכים‪ ,‬מופלגי תורה‬ ‫בהלכות תערובות‪ ,‬שאותן זכו האברכים לסכם ולהיבחן‬ ‫הצדיק מתוך אחדות ודיבוק חברים‪.‬‬ ‫ויראה‪ ,‬הספונים בהיכלי‬ ‫עליהן בהצלחה מרובה בכור המבחן אצל רבנים חשובים‬ ‫בשבוע החולף התקיים כינוס התחדשות בכולל שברמה ד'‪,‬‬ ‫התורה בעמל‪ ,‬בשקידה‬ ‫ומורי הוראה שליט"א‪ ,‬ובעזהי"ת מתכוננים לומדי הכולל‬ ‫לקראת החזרה הגדולה על כל הלכות בשר וחלב עם מבחן‬ ‫שבו ניתנה לכלל האברכים ההזדמנות להביע את דעתם‬ ‫בדבר שיפור וחיזוק סדר "התורה הזמנית"‪ .‬במהלך הכינוס‬ ‫ובדביקות‪ ,‬החלו את‬ ‫כללי אצל מורי הוראה‪.‬‬ ‫נשמעו דברי פי חן מפי המגי"ש הרה"ח ר' וועלול חשין‬ ‫הזמן בלהט אש קודש‬ ‫כולל "אורח חיים"‪ :‬בראשות הרה"ג ר' יהושע מרדכי בלוי‬ ‫שליט"א‪ ,‬בעניין דרכי ההתקשרות ודרכי הלימוד בספר‬ ‫ובהתחדשות תוך הוספת‬ ‫שליט"א‪ .‬כולל מרומם זה שם לו למטרה להדריך ולהכווין‬ ‫את האברכים הצעירים לבנות את מקצוע ההלכה כראוי‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫חידושים וחיזוקים‬ ‫וכיאות בטור ושולחן ערוך מתוך הדרכה צמודה לבנות‬ ‫ברכה מיוחדת שלוחה לשבט לוי‪ ,‬לומדי הכוללים מבני‬ ‫במסגרות הכוללים ‪-‬‬ ‫נכונה אצל כל אברך ואברך את דרך הלימוד במקצוע‬ ‫ההלכה – במסגרת זו ממשיכים הלומדים‪ ,‬בסיעתא דשמיא‬ ‫קהילתנו המפוארה‪ ,‬נזר שמן משחת קודש ועטרת צבי‬ ‫אשר בוודאי יעמדו‬ ‫גדולה‪ ,‬בלימוד של הלכות שבת (המשך סימן שי"ח)‪ ,‬מתוך‬ ‫תפארה‪ ,‬יחולו על ראשם של הני הוגי התורה‪ ,‬גיבורי כח‬ ‫לעזר לרומם קרנה של‬ ‫דגש על אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪.‬‬ ‫עמליה בטהרה‪ ,‬הוגים ליל ויום ובראש אשמורה‪ ,‬מוכתרים‬ ‫בכל מעלות ובמידה יקרה‪ ,‬ספונים בבית ה' מפז יקרה‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬ובכך יאירו את‬ ‫בסדרי אחר הצהריים‪ :‬ממשיכים סדרי הכוללים במלוא‬ ‫בהיכלות הכוללים לשם ולתפארה‪ ,‬שיזכו אכן בסיעתא‬ ‫ימי החורף בריתחא‬ ‫עוזם‪:‬‬ ‫בבית מדרשינו "תפארת הנחל" – פועל כולל "יורה דעה"‬ ‫דשמיא להרבות חיילים לתורה ולתעודה‪ ,‬תוך התרוממות‬ ‫הרוח ובכוחות רעננים אורה זו תורה‪ ,‬להיות החלוצים‬ ‫דאורייתא ובחשקת‬ ‫בראשות הרה"ג ר' משה ברנסדורפר שליט"א‪ ,‬המציע שני‬ ‫העומדים בבית ה' והוגים בדברי תורתו הקדושה‪ ,‬באחדות‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫מסלולי לימוד‪ :‬מסלול א' בהלכות מקוואות‪ ,‬ומסלול ב'‬ ‫ודיבוק חברים ובחדוותא‪ ,‬לטוב להם כל הימים‪ ,‬אשריהם‬ ‫בהמשך הלכות שבת (המשך סימן שי"ח)‪ .‬זאת לצד לימוד‬ ‫ואשרי חלקם‪.‬‬ ‫קבוע בספר הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" במסגרת "התורה‬ ‫מבט אל הנעשה והנשמע‬ ‫בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים‪:‬‬ ‫הנעשה והנשמע‬ ‫השקו הצאן ולכו רעו‪:‬‬ ‫פתיחת הזמן בהתחדשות והתרוממות‬ ‫בהיכל הישיבה‪ ,‬חבורות הבחורים‪,‬‬ ‫צעירי הצאן‪ ,‬ומכינה לישיבה קטנה‪:‬‬ ‫ההעל"ט‪ .‬סדרי הלימוד מתחילים מידי יום בשעה ‪ 02:7‬מיד‬ ‫היכל ישיבתינו הק'‪:‬‬ ‫לאחר תפילת ערבית שנערכת כראוי וכיאה באש קודש‬ ‫בהיכל ישיבתנו הקדושה החלו את זמן חורף מתוך התעלות‬ ‫ובהתעוררות‪.‬‬ ‫חבורות הבחורים‪:‬‬ ‫והתחדשות‪ ,‬כאשר סדרי העיון והבקיאות נמשכים במלוא‬ ‫סדרי הלימוד בירושלים מתקיימים בהיכל קהילתנו‪,‬‬ ‫עוזם‪ ,‬כהמשך לתחילת הזמן ב'זמן' אלול‪.‬‬ ‫ובבית שמש מחולקים מסגרות החברות ל ‪ 3 -‬סניפים‪:‬‬ ‫פתיחת "זמן חורף" במסגרת חבורות הבחורים צוינה השנה‬ ‫בהתחדשות מרוממת תוך התעלות והתרוממות יחודית‪,‬‬ ‫השנה לומדים במסגרת הישיבה במסכת קידושין‪ :‬בסדר‬ ‫בבית מדרשינו תפארת הנחל‪ ,‬בבית מדרשינו ברמה ד'‪ ,‬וכן‬ ‫זאת כהמשך ישיר לרושם הכביר ממסע ההתחדשות‬ ‫עיון ממשיכים בפרק "האישה נקנית"‪ ,‬ובסדר בקיאות‬ ‫בעזרת הנשים בבית מדרשינו "אהל הדסה"‪.‬‬ ‫שנערך בשלהי חודש תשרי על הציונים הק' של התנאים‬ ‫לומדים פרק "האומר"‪.‬‬ ‫עם פתיחת הזמן החלו צעירי הצאן בסדרי לימוד מיוחדים‬ ‫ואמוראים זיע"א ומעמד הפתיחה הרבתי שנערך בעיה"ק‬ ‫לצד חלק הלימוד‪ ,‬הקניית הכלים והידיעות ועיצוב דרכי‬ ‫בספר הקדוש "ליקוטי עצות"‪ .‬מדי שבוע מוסרים‬ ‫צפת‪.‬‬ ‫הלימוד הנכונות לתלמידים על ידי ראשי ורמ"י הישיבה‬ ‫המשגיחים החשובים שליט"א שיעורים בספר הקדוש‪,‬‬ ‫במסגרת חבורות הבחורים מתכנסים כלל בחורי החבורות‬ ‫שליט"א‪ ,‬משקיעים רבות בישיבתנו הקדושה גם בדרכי‬ ‫שבהם הם לומדים דרכי הצדיק‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על‬ ‫ההתקשרות בצל צדיק ובהקניית עצותיו הק' לפרחי החמד‬ ‫מידי שבוע בליל שישי לשמוע את דבר ה' במשנת רביה"ק‬ ‫אופן קיומם המעשי הנוגע אף לבני נעורים בשנות חינוכם‪,‬‬ ‫למען יעמדו ימים רבים‪ ,‬כאשר מידי יום מתקיימים סדרי‬ ‫ובקיום עצותיו הק' מפי ראשי החבורות שליט"א‪ .‬שעה זו‬ ‫כמו כן מתקיים מידי תקופה חזרה על חומר הנלמד ומבחן‬ ‫לימוד וסדרי שיעורים בספרי רביה"ק‪.‬‬ ‫מהווה שעה של קורת רוח הימנה שאובים הבחורים שיחי'‬ ‫כולל‪.‬‬ ‫את חיותם‪ ,‬שכלו וחכמתו של צדיק והקניית דרכי העצות‬ ‫גולת הכותרת של הימים האחרונים נרשמה בשבוע שעבר‪,‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬החלו במסגרת החברות בלימוד הלכות ברכות‪,‬‬ ‫של רביה"ק מפי ראשי החבורות שליט"א‪ ,‬תוך נטיעת‬ ‫עת נערך בהיכל הישיבה מעמד מרומם ורב‪-‬רושם בסימן‬ ‫המלווה במסירת שיעורים מפי המשגיחים שליט"א ‪-‬‬ ‫שרשים איתנים בדרכי ההתקשרות בהיכלו של צדיק‪.‬‬ ‫"כינוס התבודדות" – מסורת מבורכת המתקיימת זה כמה‬ ‫שיעורים המכוונים לעובדה ולמעשה תוך שימת דגש על‬ ‫שנים בישיבה‪ ,‬ומותירה רושם עז ובל יימחה בלב הבחורים‪,‬‬ ‫בירושלים מתכנסים בחורי הישיבה קטנה מדי ליל שישי‬ ‫הנגשת הלימוד בעניינים הנוגעים יום יום לכל תלמיד‬ ‫כפי הנשמע מפי רבים מהם‪ ,‬חבים הם את התמדתם‬ ‫בהיכל קהילתנו בשעה ‪ 54:9‬ואילו בבית שמש מתקיימות‬ ‫ותלמיד‪.‬‬ ‫בעבודת ההתבודדות ברבות הימים להתעוררות רבתית זו‪.‬‬ ‫החבורות בבית מדרשנו "אהל הדסה" – בשעה ‪ 51:9‬לבחורי‬ ‫הישיבה קטנה‪ ,‬ובשעה ‪ 03:01‬לבחורי הישיבה גדולה‪.‬‬ ‫סביב שולחנות ערוכים כיד המלך הסבו תלמידי הישיבה‬ ‫בתוך כך‪ ,‬נרשמת לאחרונה התחדשות מבורכת בעידוד‬ ‫באחדות ודיבוק חברים כדי להתעורר ולהתחזק ב'עצת‬ ‫מכינה לישיבה קטנה‪:‬‬ ‫לימוד ה"תורה הזמנית" במסגרת ארגון "תמימי דרך"‬ ‫העצות' ולהמשיך בהתמדה עיקשת לבל יעבור יום ללא‬ ‫כאשר במסגרת החבורות מתקיימים מידי שבוע סדרי‬ ‫קיום עצה קדושה זו ‪ -‬אשר בלעדיה אי אפשר להיות איש‬ ‫במסגרת ה"מכינה לישיבה קטנה" עוסקים התלמידים‬ ‫לימוד להגות וללמוד בדברי הצדיק ולדלות מים חיים‬ ‫כשר באמת כדברי רביה"ק‪.‬‬ ‫לאורך השנה‪ ,‬בלימוד הלכות תפילין בצורה יסודית‬ ‫מהנחל הנובע‪ ,‬תוך דגש מיוחד על קיום העצות לעובדה‬ ‫במהלך המעמד נשמעו דברי פי חן מעוררי לב מפי הרה"ח‬ ‫בניצוחם של ראשי המכינה שליט"א‪ ,‬כך שכל בחור ובחור‬ ‫ולמעשה‪ .‬בימים אלו החלו בלימוד תורה ע"א תניינא‬ ‫ר' שאול סירוטה שליט"א ומשפיעים חשובים שליט''א‪.‬‬ ‫כשמגיע ליומו הגדול יודע הוא ובקיא היטיב בכל הלכות‬ ‫יחד עם כלל אנשי שלומינו‪ ,‬ולרגל כך יצאה לאור חוברת‬ ‫בדבריהם החוצבים להבות‪ ,‬עוררו והלהיבו את לבבות‬ ‫התפילין הנוגעות למעשה בחיי היום‪-‬יום כאשר לאחר‬ ‫לימודים מיוחדת ומאירת עיניים‪ ,‬הכוללת את סדר הלימוד‬ ‫התלמידים בגודל מעלתה הנשגבת של עבודת ההתבודדות‬ ‫חזרה כללית ונרחבת עולים הם להיבחן אצל רבנים‬ ‫החודשי המפורט לצד סדרי ההספק ומתן שכרה בצידה‪.‬‬ ‫והרחיבו על אודות נחיצות קיומה כבר בשנות הבחרות‪,‬‬ ‫חשובים שליט"א על כל הלכות תפילין‪.‬‬ ‫כדרך הרגל לאחוז בעצה קדושה זו כל הימים‪.‬‬ ‫לצד חלק הלימוד‪ ,‬משקיעים ראשי המכינה שליט"א‬ ‫במהלך דבריהם העניקו המשפיעים שליט"א לפרחי החמד‬ ‫עמל רב להשקות את העדרים ולהעניק לתלמידים כלים‬ ‫כלים מעשיים והדרכה מפורטת ומאירה כיצד לגשת‬ ‫נאותים‪ ,‬להנחילם דעת ובינה לקראת שנות הבחרות‬ ‫חברות צעירי הצאן "צאן יוסף"‪:‬‬ ‫לעבודה קדושה ונוראה זו‪ ,‬וכיצד להחזיק בה בהתמדה‬ ‫הגורליות‪.‬‬ ‫במסגרת חברות צעירי הצאן "צאן יוסף" בניצוחם של‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬מתוך שמחה מחד ושברון לב מאידך‪ .‬ניכר‬ ‫מסגרות המכינה מתקיימים בירושלים ובבית שמש‬ ‫המשגיחים החשובים שליט"א‪ ,‬גם התחילו מסגרות‬ ‫היה על פני התלמידים כי הדברים חודרים אל עומק הלב‬ ‫בשעות הערב ‪ -‬בירושלים בהיכל קהילתנו‪ ,‬ובבית שמש‬ ‫החברות בהתחדשות רבתית בעקבות מעמד פתיחת‬ ‫ומציתים בהם אש של התחדשות בעצה קדושה זו למען‬ ‫בבית מדרשינו אהל הדסה‪.‬‬ ‫הזמן שנערך במסגרת מסיבת ר"ח בראש חודש חשוון‬ ‫יעמדו ימים רבים לטוב להם כל הימים‪.‬‬ ‫השבעתי אתכם בנות ירושלים‪:‬‬ ‫מעמד אדיר והיסטורי "עד עלות" לכלל‬ ‫בנות ברסלב מכל רחבי ארה"ק לחיזוק גדרי‬ ‫הקדושה מול פגעי הטכנולוגיה ‪ -‬בשיתוף‬ ‫ארגון "בנות ברסלב" דקהילתנו הק'‪:‬‬ ‫על פרסים יקרי ערך‪ ,‬ובהם זכייה בנסיעה לציון קודש‬ ‫וסוללות דרך בימים עזים – דרך של טוהר וזוך‪ ,‬דרך של‬ ‫מי הוא הכותב והמליץ שישרטט קווים ויעלה על הכתב‬ ‫הקדשים באומן עבור אלו שהתעלו בקבלות מיוחדות‪.‬‬ ‫עמידה איתנה בגאון מול פגעי הכלים ותחלואי הדור‪.‬‬ ‫רשמי ההוד ממעמד קדוש ונורא זה? מעמד בו בנות‬ ‫כדי לתרגם את ההתעוררות למעשה בפועל‪ ,‬ניתנה במהלך‬ ‫במהלך המעמד נשמעו דברים מחזקים ומעוררים‬ ‫ישראל הכשרות נעמדו בעוז מול פיתויי העולם ופגעי‬ ‫השבוע האפשרות לנתק את המצלמות ולהכשירן‪ ,‬וכן‬ ‫ממחנכות חשובות תחי'‪ ,‬אשר המחישו בפני הבנות את‬ ‫הטכנולוגיה‪ .‬איה הן המילים הנכונות שיתארו מציאות‬ ‫לבדוק את כשרותם של הנגנים – מהלך שבזכותו זכו מאות‬ ‫הסכנות האורבות כיום בשדה הטכנולוגיה‪ ,‬המסתתרות‬ ‫כה מרהיבת עין‪ ,‬בה קרוב לאלף מבנות ברסלב מכל רחבי‬ ‫מבנות החיל להיכנס בלגיונו של מלך מתוך היטהרות‬ ‫לעיתים בכלי קטן ותמים שקשה לשער את עוצמת‬ ‫ארץ הקודש התאספו והתאגדו יחד כדי לבנות חומות חיץ‬ ‫והתנזרות מוחלטת מפגעי הזמן‪.‬‬ ‫ההרס הטמון בו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הופקו תוכניות מרהיבות עין‬ ‫ולבצר את מבצרי הקדושה?‬ ‫לא מילים‪ ,‬לא חרוזים‪ ,‬לא דברי מליצה ופתגמים – לא אלו‬ ‫שהמחישו את המאבק על טהרת כרם בית ישראל ואת‬ ‫כחלק מפעילויות הקודש במסגרת ארגון "בנות ברסלב"‬ ‫יהוו כר נרחב כדי לבטא את ההתרגשות‪ ,‬ההתרוממות‬ ‫הדרכים הראויות להתגונן מול הרוחות הזועפות המנשבות‬ ‫דקהילתנו הק'‪ ,‬מושם דגש מיוחד על השמירה וההתנזרות‬ ‫וההתעלות; את ה"אני לדודי ודודי לי" ואת ה"חולת אהבה‬ ‫בראש כל חוצות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הוצגה בפניהן המחשה חיה‬ ‫מכלי הטכנולוגיה במהלך כל ימות השנה‪ ,‬בין היתר‬ ‫אני" ששררו במהלך הכינוס‪ .‬אין קולמוס שיוכל לקרב אל‬ ‫ממלחמת היוונים והחשמונאים‪ ,‬המלמדת כי כימים ההם‬ ‫באמצעות מבצעים מיוחדים וכינוסי חיזוק בדבר חובת‬ ‫הלב את הנוראות שחוו המשתתפות – המציאות שבה בנות‬ ‫כך גם בזמן הזה – המלחמה על קדושתו וטהרתו של עם‬ ‫ההתנזרות מכלים אלו – בנגנים‪ ,‬במצלמות וכדומה –‬ ‫ישראל עודנה נטושה‪.‬‬ ‫ללא פשרות וללא התחכמויות‪ .‬זה תקופה שנועדו יחדיו‬ ‫ישראל הכשרות לועגות ובזות בנחישות ובגבורה לכל‬ ‫ארגוני "בנות ברסלב" מכלל הקהילות נוכח ההתעוררות‬ ‫מנעמי העולם‪ ,‬לפיתויי הטכנולוגיה ולכל מה שיש לסיטרא‬ ‫רגעי השיא של המעמד נרשמו כאשר כלל הבנות נעצרו‬ ‫והחובה הנחוצה להיזהר מפגעי הזמן‪ ,‬נושא הנוגע ישירות‬ ‫אחרא להציע בדורנו‬ ‫לקבלת עול מלכות שמים וזעקת "שמע ישראל" אדירה‪.‬‬ ‫אף לבנות החיל אשר חובת ההתנזרות אינה פוסחת על‬ ‫הן עמדו שם בתעצומות נפש והכריזו בגאון‪" :‬בורא עולם!‬ ‫מיד לאחר מכן הוקדש פרק זמן לתפילה חרישית וזכה;‬ ‫פתחיהן‪ .‬משכך‪ ,‬הוחלט לקיים כינוס אדיר וכולל לכלל‬ ‫רצוננו לראות את מלכנו‪ ,‬רצוננו לעשות רצונך‪ ,‬רצוננו‬ ‫בעת רצון נשגב זו שפכו הבנות שיח ותחנונים לישועתן‬ ‫בנות ברסלב מכל רחבי ארץ הקודש‪ ,‬אשר נועד לעורר את‬ ‫לעמוד איתנות מול הניסיונות המרים ולשמור על טהרת‬ ‫הפרטית ולגאולתן הכללית של כלל ישראל‪ .‬היו אלו רגעי‬ ‫הלבבות ולחזק את רוחן בגודל זכותן ויקר מעלתן של אותן‬ ‫הנפש והבית!"‪ .‬מי הוא הכותב והמליץ שיוכל לתאר את‬ ‫התעלות של קדושה עילאית‪ ,‬שלא הותירו באדישות אף‬ ‫בנות חיל הזוכות להיות מהעומדות בפרץ בפעמי משיח‪,‬‬ ‫הנעשה בשעה זו בפמליא של מעלה – את ה"הללו בוכין‬ ‫אחת מהמשתתפות‪.‬‬ ‫הלוחמות ונאבקות בעוז מול ניסיונות הדור – "עד עלות"‬ ‫ּ‬ ‫דודּה‪,‬‬ ‫והללו בוכין"‪ ,‬את כנסת ישראל המתרפקת על‬ ‫בשיאו של הכינוס‪ ,‬קיבלו על עצמן הבנות קבלות טובות‬ ‫בוקרו של שחר‪ ,‬שחר של גאולת עולם‪.‬‬ ‫ואת ה"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"?‬ ‫וקדושות‪ ,‬אשר סווגו לשני דרגות‪ :‬דרגה א' בשם "א‬ ‫לאחר חודשים ושבועות ארוכים של תכנון לפרטי פרטים‪,‬‬ ‫וכולהון מתעטרין בנשמתין חדתין – כשמו כן הוא‪ ,‬נשמות‬ ‫פריילאכן לעב'ן"‪ :‬קבלה להשתמש אך ורק במצלמה ללא‬ ‫ובשיתוף פעולה הדוק בהיבט הרוחני וגיוס המשאבים מצד‬ ‫חדשות; יציאתן לא ככניסתן‪ ,‬אלא נעלות יותר‪ ,‬צחורות‬ ‫רשת האינטרנט (ויי‪-‬פיי)‪ ,‬ובנגנים כשרים של 'לכתחילה'‬ ‫ועדות הטכנולוגיה של כלל הקהילות – ובסיוע פעיל של‬ ‫יותר‪ ,‬זכות וטהורות יותר‪.‬‬ ‫בלבד‪ .‬פלאפונים – אך ורק המאושרים באישור 'ועדת‬ ‫ארגון "בנות ברסלב" דקהילתנו והנהלת מוסדותינו הק'‪,‬‬ ‫ברגשות נעלים ומרוממים‪ ,‬ובהחלטות נחושות ואמיצות‪,‬‬ ‫הרבנים'‪ .‬כמו כן‪ ,‬התנזרות מוחלטת מקווי נייעס שאינם‬ ‫שהטו שכם בעצה‪ ,‬בתושיה ובהוצאות המעמד – התקיים‬ ‫חזרה כל אחת לביתה‪ ,‬וכולן מקבלות עליהן עול מלכות‬ ‫כשרים למהדרין‪ ,‬והימנעות מכניסה לחדרי מחשבים‪.‬‬ ‫המעמד רב הרושם ביום א'‪ ,‬פרשת תולדות‪ .‬בצהרי היום‬ ‫שמים מתוך גדרות של קדושה‪ .‬וקודשא בריך הוא ופמליא‬ ‫דרגה ב' עליונה יותר בשם "א דערהויבענער לעבן"‪ :‬חייבה‪,‬‬ ‫התקבצו המוני הבנות שהגיעו באוטובוסים מאורגנים מכל‬ ‫דיליה ששים ושמחים בראותם את בנותיו אהובותיו‬ ‫מלבד הנ"ל‪ ,‬שימוש במצלמה שאין בה אפשרות של‬ ‫קצווי ארץ הק' לאולמי "פראהנד" בבית שמש‪ ,‬כאיש אחד‬ ‫נעתקות מן הטומאה לקדושה‪ ,‬ובונות חומות וחייץ בין‬ ‫הסרטות כלל; אי‪-‬החזקת נגן אישי כלל‪ ,‬כי אם נגן ביתי ורק‬ ‫בלב אחד לעשות רצון בוראינו‪.‬‬ ‫קודש לחול ובין הטמא לטהור‪.‬‬ ‫כזה שהוא 'לכתחילה מלא'‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנזרות מוחלטת מכל‬ ‫מי ישער את גודל הנחת רוח למעלה ממראה זה‪ ,‬בו בנותיו‬ ‫אשרינו מה טוב חלקנו‪ ,‬אשריהן מה טוב חלקן‪ ,‬ומה נעים‬ ‫קווי הנייעס ושאר הקווים‪ ,‬מלבד קווי תוכן תורניים בלבד‪.‬‬ ‫של מקום נעמדות איתן מול המבול השוצף והקוצף בדורנו‬ ‫גורלן!‬ ‫לאחר שקיבלו את הקבלות הנעלות עליהן‪ ,‬נערכו הגרלות‬ ‫אנו; מתמרנות בחכמה ובתבונה בין המהמורות והפחתים‪,‬‬