השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
שיעור בהל' חנוכה [ב'] ,ק"ש ,תפילין ,שבת ,ברכות ,ר"ח ,כשרות ,פ' חיי שרה ועוד -נמסר ביום ד' א' כסלו ב' דר"ח כסלו תשפ"ז – גיליון 386
ב .גמרא בבא מציעא – "קים ליה בדרבה מיניה". פתיחה:
השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא ביום כ"ח חשון חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' יונה ב"ר אברהם גרונדי זיע"א בעל "עליות
(פ' השוכר את הפועלים) שנוגעת באופן כללי לכל הש"ס והיא מדברת על אדם שחסם את הבהמה, דרבינו יונה"" ,תלמידי ר' יונה" ,שערי תשובה ,ועוד ומגדולי רבותינו הראשונים (נפטר בשנת ה'
ג"כ והוא עבר על זה איסור תורה של" :לא תחסום" האם אמרי' בזה" :קים ליה בדרבה מניה", אלפים כ"ד -לפני 763שנה") ,רבינו היה בדורו של רבינו הרמב"ם זיע"א ,ומפורסם מאוד בספריו
והיינו שאדם שעובר איסור יותר גדול שהוא חייב עליו מיתה או מלקות ,הרי שהוא פטור מתשלומין, הנ"ל" :תלמידי ר' יונה" על מסכת ברכות" ,עליות דרבינו יונה" על מסכת בבא בתרא ,וביחוד
והאריך בזה הרב שליט"א הרבה והביא יסוד בזה מרבינו המהרש"ל זיע"א (שזכיתי להיות על ציונו בספרו "שערי תשובה" ,שבה רואים מלבד גדלותו התורנית את עניין יראת השמיים שלו! מרן
הקדוש בבית העלמין העתיק בעיר לובלין בפולין – אור ליום ד' ח' טבת תשפ"ה) הובא ב"קצות המשגיח הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל אמר פעם לזקני הגאון ר' אליהו ויספיש שליט"א
החושן" שהעניין הזה של" :קים ליה בדברה מיניה" הוא בבחינת" :בכלל מאתים מנה" ,והיינו לפני כשב עים שנה בעת שהוא הגיע בחודש אלול לישיבת "פוניבז'" בב"ב יחד עם החברותא שלו
שבכלל העונש שלו יש גם את התשלומין ,וזה מה שדרשו חז"ל על הפסוק דכתיב גבי מלקות" :כדי והם שאלוהו" :מה כדאי יותר ללמוד בסדר מוסר בימי חודש אלול"? והשיב להם ה"משגיח"
רשעתו" – "משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעויות" ,ופלפל עוד שיש זצוק"ל" :ללמוד את הספר "שערי תשובה לרבינו יונה! אך ללמוד בספר הזה את שער ג' ולא רק את
חילוק בין סוגיות "קים ליה בדרבה מיניה" שונות המובאים בש"ס ,וכן יש חילוק בין מלקות וממון שער א' שהרי בשער א ' מדבר רבינו זצוק"ל שצריך לעשות תשובה ,אמנם ,בשער ג' הוא מדבר על
לבין מיתה וממון ,ויש עוד הרבה להאריך בזה. המצוות אלו מצוות עשה ואלו מצוות לא תעשה ,ואם האדם לומד רק את ההתחלה ואח"כ הוא זונח
ג .פרשת חיי שרה – אליעזר ורבקה ועוד. אך הספר הרי שנשאר לו שיש לעשות תשובה! אך אין הוא יודע תשובה מהי! ועל מה יש לו לעשות
השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשה הקודמת (פ' חיי תשובה ,וע"י לימוד שער ג' הוא לומד על המצוות והעבירות"! הספר הזה באמת כשמו כן הוא" :שערי
שרה – שבה מסופר ג"כ על שרה וקבורתה במערת המכפילה בה זכיתי להיות הבוקר יחד עם בני תשובה" = שהוא פותח לאנשים את הדרך לעשות תשובה ,ובשער א' הוא מביא שם משל ידוע על
הישיבה ורבותינו שליט"א ולהתפלל שם תפילת ראש חודש בשירה ובזמרה) ודיבר על מה שאמרו קבוצה אחת שהיו בבית האסורים וחתרו מחתרת וברחו ,ונשאר שם אחד ,וכשגילה מפקד בית
חז"ל על הפסוק שאמר אליעזר" :אלי לא תאבה" שהייתה לו בת והוא רצה לקחת את יצחק לחתן, האסורים את זה הוא היכהו במקל ואמר לו" :קשה יום! הלוא המחתרת חתורה לפניך קום הימלט
ולכן כתוב" :אלי" חסר היינו" :אלי תבוא" ,ואמר לו אברהם אבינו ע"ה" :אין ארור מדבק בברוך" = על נפשך"! והנמשל הוא לאדם שיש לו את ימי התשובה המרוממים ואם הוא לא חוזר בתשובה הרי
והיינו שהוא עבד' הבא מכנען וכבר קיללו נח והוא ברוך ואין הוא יכול להתחתן עמו ,וביאר הרב שהוא כמו אותו אסיר שלא ברח! ושמעתי ממרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל שהיה מאריך הרבה במשל
שליט"א :מה זה "ארור" ומה זה" :ברוך"? הנה ,אליעזר דאג לעצמו ורצה לקחת את יצחק לעצמו, זה של רבינו יונה זיע"א שהעצם מפקד בית האסורים היה צריך לתת לו פרס שהוא היה אזרח נאמן
ולכן הוא נקרא" :אליעזר" היינו שהוא עוזר לעצמו ,וכן אלימלך (של מגילת רות) זה" :אלי" – "מלך" והוא היחיד שלא ברח! אמנם ,גם הוא הבין שאם אדם יש לו את האפשרות לברוח ואינו מנצל אותה
היינו אני ימלוך! ובאמת השם הוא המהות של האדם ,וכמו שאיתא בגמרא יומא (פ"ג ):שר' מאיר הרי שהוא שוטה גמור"! (וראיתי פעם מבארים בזה עוד שכיון שהוא לא ברח הוא מראה בעצמו שטוב
היה מדייק בשמות וכששמע על אדם שקראו לו" :כידור" ,קרא עליו את הפסוק (האזינו)" :כי דור לו בכלא ,ואין זה עונש בשבילו ולכן צעק עליו השר! ,והבן) ,יש רבינו יונה מעניין בספר "תלמידי ר'
תהפוכות המה" ,והיינו שלא ניטלת הבחירה מן האדם ,אבל השם קובע הרבה ,ומה היה החטא של יונה" על ברכות (בתחילת פרק אין עומדין) על מה שאיתא שם במשנה" :חסידים הראשונים היו
חם שהוא אבי כנען ולכן הוא נתקלל? אמרו חז"ל שהוא סירס את אביו ,כי הוא רצה בירושה להתחלק שוהים שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו ליבם למקום" ,ומבאר רבינו (שם) שאף שבכל דוכתי" :שעה
רק עם ב' אחיו ושלא יהיה לו עוד אח רביעי ,ולכן קיללו נח שיהיה עבד ,ואמרו חז"ל" :מה שקנה עבד אחת" הכוונה זמן קצר (עי' ב"ק (נ') המעשה דר' חנינא בן דוסא ,ועוד) כאן הכוונה לשעה כפשוטו,
קנה רבו" ,ולית ליה מגרמיה כלום ,וא"כ חזינן ש"ארור" זה מי שדואג רק לעצמו! ו"ברוך" זה אחד והיינו שהיו מתפללים תשע שעות ביום ,והיינו :שלש תפילות כפול שלש שעות שהם השעה שלפניהם
שדואג לאחרים ,וזה בחינת רבקה שכתוב בפסוק בפרשתנו שהיא רצה והיינו שלא רק שהיא עשתה ואחריהם והשעה של התפילה בעצמה! {ויש לנו דוגמה לדבר כאן בבית וגן והוא כ"ק מרן האדמו"ר
חסד אלא שהיא רצה לעשות אותו ,והיינו שהיא שמחה לעשות אותו ,והזדרזה לעשות אותו ,וזה מאמשינוב שליט"א שמתפלל כל מילה ועומד בכל יום שעות בתפילתו ,שה' יאריך ימיו ושנותיו
"ברוך" שאין ה"ארור" נדבק בו! ואליעזר אח"כ שתיקן דבר זה אמרו עליו" :בוא ברוך ה'" ,ונהפך בטוב ובנעימים} ,וראייתו היא מדברי הגמרא (שם) ששואלת :וכי אם הם מתפללים כל כך הרבה
לברוך ,והוא בחינת פרעה שאמרו חז"ל שאמר" :מי ה' אשר אשמע בקולו" שאם הוא היה הוא היה שעות איך מלאכתן נעשית ,ואיך תורתן משתמרת? ומתרצת הגמרא" :מתוך שחסידים הם תורתן
שולח לי מתנות! ואם לא הוא לא קיים! וזה אדם שחי רק סביב עצמו! וזה" :ארור" ,ולגבי "ברוך" יש משתמרת ומלאכתן מתברכת" = והיינו שהיו עוסקים זמן מועט במלאכה וזה היה מתברך ,וכן בתורה
לציין למה שהיה מרגלא בפומיה דרבינו ר' חיים מוואלז'ין זיע"א שהביא בשם רבו הגר"א זיע"א מה שהם למדו השתמר להם בכוח התפילה! ואם היה הכוונה כמו בשאר דוכתי זמן מועט ,מהי קושית
ש"האדם לא לעצמו נברא אלא להועיל לאחרים נברא"! וזה ה"ברוך". הגמרא ,הרי הם שוהים קצת ובשאר לומדים ועושים מלאכתם? אלא ע"כ שזה שעה כפשוטו ,ויש
ד .פרשת חיי שרה – "מאן דאיהו זעיר הוא רב" ,ומעשה נפלא על זה ,ועוד מעשה פלא. לציין לדברי המ"ב שהביא את דברי רבינו הנ"ל והוסיף בשם האחרונים שאע"פ שזה כתוב רק על
יש בזוהר הקדוש בפרשה הקודמת (חיי שרה) דבר נפלא שהוא יסוד עצום וזה על הפסוק" :ויהיו חסידים הראשונים ,עכ"פ כל אדם אף שהוא לא צריך לשהות שעה שלימה קודם כל תפילה ,עכ"פ יש
חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" ,ומקשה הזוהר הקדוש :מדוע לגבי "מאה" שזה מספר לו לשהות מעט לפני התפילה ולאחריה ,ונראה לבאר שהרי שורש עניין" :חסיד" הוא תוספת על
גדול כתוב" :שנה" בלשון יחיד ,ולגבי" :עשרים" ו"שבע" שהם המספרים הקטנים כתוב" :שנים" מצווה קיימת ,והיינו שהוא עושה אותה בהידור גדול יותר מאשר אחרים! וממילא לומדים מהם שיש
בלשון רבים? ומתרץ הזוהר הקדוש וזה יסוד עצום" :מאן דאיהו זעיר הוא רב" ,והיינו המספר הקטן עניין גדול להמתין לפני התפילה ולאחריה זמן כל שהוא ,והם היו "חסידים" ולכן הם הידרו על עצמם
שהוא עניו הוא הרב והגדול! ולזה רמזה התורה שעל המספרים הקטנים כתבה בלשון יחיד ,ומובא על הרבה יותר מאחרים ו"היו שוהים שעה אחת" ,והבן ,ויש לציין לגמרא בבא קמא (ל'" :).מאן דבעי
זה סיפור נפלא שהיה עם הגאון ר' אליעזר שולביץ זצוק"ל ר"י טלז בליטא שהיו 12בחורים למהוי חסידא לקיים מילי דאבות" " -מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין" " -מאן דבעי
שהתנגדו ללימוד המוסר ורצה רבינו לזרוק אותם מן הישיבה ,וחשבו הבחורים האלו איך למנוע את למהוי חסידא לקיים מילי דברכות" ,וכל אלו שורש גדול להם והלכה הם ,והיינו שיש להיזהר בהם
זריקתם ,ובחור אחד חשוב מהם חשב לעצמו אם הוא יוכיח לראש הישיבה מאיזה מדרש שהוא לא לכל אדם גם מי שלא חסיד ,ולהם יש לדקדק בזה ביותר! ויש לבאר עוד עניין זה של שהייתם עפ"י
יזרוק אותם הוא לא יקבל את זה ,ולכן הוא רצה להוכיח את זה מהגמרא שהם למדו מסכת בבא סוד שמבואר באריכות בספה"ק "דרך ה'" לרבינו הקדוש הרמח"ל זיע"א שהתפילה מחולקת לכמה
בתרא שכתוב שם (בדף כ"ג ):שרב ירמיה שאל על גוזל שנמצא באמצע החמישים אמה ,מה יהיה חלקים ,ותחילת התפילה היא הכנה לשפע ושבח המקום ,ותפילת שמונה עשרה היא השפעת השפע,
הדין? עיי"ש ,והוציאוהו מבית המדרש ,וביארו התוס' (שם) שוודאי שלא הוציאו אותו בגלל ואחרי התפילה זה ירידת השפע ,עיי"ש באריכות ,והם שהו לפני התפילה להניח בדעתם עניין התפילה,
שהשאלה לא יכולה להיות ,שהרי היא יכולה להיות ,עיי"ש מה הם ביארו בשם ר"ת ,וביאר הבחור ואחריה שהו לקבלת השפע המושפע ,והבן ,והוא סוד גדול.
שהוציאוהו בגלל שהם חשבו שהוא מורד בשיעורים שקבעו חכמים וכגון :שיעור של המרחק חמישים כמו"כ ביום כ"ח חשון חל היארצייט של הגה"צ ר' יהודה אריה ב"ר אהרן הראל זצוק"ל מר"י "קול
אמה ,ולכן באותה מסכת (בדף קס"ה) החזירו אותו כי הוא אמר שם" :אני איני כדאי שאתם שלחם יעקב" וחתנא דבי נשיאה של סידנא "באבא סאלי" זיע"א (נפטר בשנת תשפ"א -לפני 6שנים,
לי" ,עיי"ש ,והיינו שקיבל את מרות חכמים ולכן החזירו אותו ,וכן אנחנו חוזרים בנו ואומרים: הזכיר לי את היארצייט שלו הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א בעמח"ס חשובים ומו"צ ביום
"תלמידך אנחנו"! ונהנה ר' אל יעזר והחזיר ששה מתוכם ,ועוד ששה זרק [כנראה בגלל דברים אחרים] היארצייט שלו השבוע ,הכרתיו היטב ,הוא היה אדם גדול וקדוש ,והיה מאיר פנים לכל אדם
אבל ניתן להם כסף להסתדר במקום אחר ,וכן ניתן להם לדבר עם ראשי הישיבה בלימוד לפני ומתנהג בשפלות רוח ובענווה לכל ,כמו כן אני זוכר היטב את ההלוויה שלו כאן בבית וגן בהשתתפות
עזיבתם ,בזכות הדרשה הנ"ל ,וזהו" :מאן דאיהו זעיר הוא רב" ,עוד אני יוסיף מעשה פלא שמובא קרוביו האדמו רי"ם הקדושים לבית אבוחצירא ר' ברוך ,ר' דוד ,ר' רפאל ,ר' יקותיאל שליט"א ועוד,
שם שמראה לנו איך הכל זה בהשגחה פרטית וכן על כוח שמירת השבת :סיפר יהודי יקר בשם ר' זיע"א.
אברהם ישראל ארנברג זצ"ל (שכמדומה שהכרתיו) שניצל מהשואה הנוראה והיה מתחת שלטון כמו"כ ביום ל' חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זיע"א המכונה" :ר' הערשל'ה
פולין הקומוניסטית יחד עם רבים מאחינו בני ישראל עד לשנת תש"י והנה ,בשנת תש"י נפתח סדק משרת"! (נפטר בשנת תר"ז -לפני 180שנה) ,היה קדוש וטהור ,והיה נקרא" :משרת" על שם
במסך הברזל והם עברו לאיטליה על מנת להפליג משם לארץ ישראל והנה ,בשבת עגנה שם הספינה שמצעי רותו הוא שימש את הרה"ק ר' מנחם מנדל מרמנוב זיע"א בעל "בארות המים" " -דברי
והיה מותר להם לעלות לה משום פיקוח נפש ,ובינתיים הסתובבו שם באיטליה הנוסעים וראו מנחם" ,ועוד ,והיה מציע את מיטתו ,ורמ"מ לא הסכים להיכנס אליה כשלא הציע אותה ר'
שהביאו הרבה תפוחים יפים והם קנו תפוחים רבים ונשאום לספינה ,והוא לא הסכים לקנות בשום הערשה'לה! וכן הוא היה מנקה את בית המדרש בכל בוקר ,ומסופר שיום אחרי חתונתו [שחיתנו ר'
אופן ואמר שהוא לא קונה בשבת! ואפילו שאמרו לו כמה שהם יביאו לו כסף! ואח"כ עלו לספינה מענדעל'ה] הוא הגיע ג"כ לנקות את בית המדרש ,ורבים התפלאו על זה והיה הדבר לפלא בעיניהם
שתוך שלש שעות התמלאה במאות אנשים עד שציוו העובדים שכולם יפנו את הסחורות שלהם איך יתכן שחתן מגיע למחרת חתונתו לנקות את בית המדרש? ואמרו את זה לרבי והוא היה שמח
למחסן וישאירו אצלם רק את החפצים האישיים ,וכולם לקחו את התפוחים למחסן ,והנה ,בסוף היה מאוד מזה ואמר" :אני דאגתי שהיום ר' הערשה'לה לא ינקה את בית המדרש משום חתונתו ,ודעו
עיכוב והמתינו ליום ראשון ,ומיודענו ירד לשוק למטה בינתיים ועמדו שם סוחרי התפוחים עדיין וכיון לכם! שכשר' הערשהל'ה מנקה את בית המדרש הוא לא רק לוקח מטאטא ומנקה את האבק
שכולם קנו אתמול לא היה ביקוש לתפוחים וירדו מחיריהם ,וכך הוא קנה תפוחים רבים וברר את מהרצפה! הוא מנקה את כל החיצונים ופותח פתח לעליית התפילות מעלה"! הוא היה בעל ייסורים
היפים שבהם ,והוא העלה לספינה ארגז אחר ארגז והניחם בחדרו ,והוא השגיח עליהם כל הנסיעה גדול ועשרה מילדיו נפטרו עליו בחייו! ונשאר לו בן אחד ,ובכל זאת הוא קיבל הכול באהבה והיה
שיהיה להם אוויר ושלא יהיו בטחב ,והנה ,בערב שבת הם הגיעו לחיפה ועגנו שם ,וכולם ירדו וביום תמיד שמח ועובד את ה' באהבה וביראה ,ובבחינת מה שסיפרו לנו חז"ל על ר' יוחנן שאמר" :דין
ראשון באו להוציא את הסחורות מהמחסן והתאספו שם סוחרים שרצו לקנות סחורות ,וכשהוציאו גרמא דעשיראה ברי" = והיינו שמתו לו עשרה בנים והוא שמר אצבעו של אחד מהם ובזה היה מעודד
כולם את התפוחים הם ראו שחלק מהם רקובים ,וחלק נראים שרופים כאילו ניצלו ,והצד השווה אחרים ,זיע"א.
שבכולם שהם לא היו ראויים לאכילה ,ומיודענו הוציא את התפוחים שלו מהתא והם היו יפים כעת נעסוק בעז"ה בפלפול ,אגדות ,והלכות:
וטובים וקפצו עליהם הסוחרים וקנו אותם ,והכסף הזה היה לו בסיס להקמת ביתו בא"י ,ורואים א .משניות בבא קמא -אומן שטעה בצבע ,קרן וחומש בגנב הנשבע לשקר ,ועוד.
מסיפור זה הרבה על השגחה פרטית שהתעכבה הספינה בגללו ,ואם נגזר על האדם יהיה לו ,וכן רואים למדתי אתמול עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת ב"ק ונביא כמה חידושים
מזה כוח שמירת השבת שלא בלבד שלא מפסידים ממנה אלא מרוויחים כפל כפליים! מהם :מובא במשנה (פ' הגוזל עצים) שאם אומן צבע צבע אחר ממה שהזמינו אצלו וכגון :שהוא
ה .הל' ברכות ושבת – לאכול לפני סעודת פת ,להוריד בגד מהכביסה בשבת. הזמין צבע שחור והוא צבע לו אדום ,נחלקו בזה ר' מאיר ור' יהודה שלר' מאיר זה נקרא שהאומן
אני יאמר כמה הלכות שלמדתי עם החברותא היקר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' השבוע בהל' ברכות: קנה את זה בשנוי ,ולר' יהודה זה כמו במקרים הקודמים שם שהם מתקזזים ביניהם את ההפרש
יש בשו"ע ומ"ב וביה"ל (סי' קע"ו) באריכות גדולה על בסיס הסוגיות במשניות ובגמרא ברכות בעניין בין הנזק של הצמר לבין ההפסד של האומן מהצבע ,וזה מקרה שונה מהמקרים הקודמים שם שהוא
ה"פרפרת" שלפני המזון והיינו :דברים שאדם אוכל לפני סעודת פת ,מה יהיה הדין לגבי ברכה שרף את הצמר לגמרי "שהקדיחו יורה" ,ששם הוא הלך לאיבוד ,אמנם כאן הבגד ראוי אך לא לאיש
אחרונה? ותמצית הדברים היא :אדם שאוכל לפני הסעודה דברים שמברכים אחריהם ברכת" :על שהזמין ,וכגון :ר אש ישיבה רצה לעצמו פראק שחור והוא לא ילך עם פראק אדום ,וכן להיפוך
המחיה" וכמו שמצוי שעושים קידוש בשבת בבוקר ואוכלים מיני מזונות ,שהדין הוא שמותר לעשות כן באישה למשל שרוצה בגד אדום ,ולר' מאיר היות והוא שינה אותו הוא קנה אותו לגמרי"( ,אומן
לכתחילה ,ולברך מזונות לפני הסעודה ,ואם אוכל המזונות בסמוך לסעודה הרי שאינו צריך לברך ברכת קונה בשבח כלי") ולר' יהודה גם זה חשבינן כנזק ,עיי"ש ,עוד מבואר שם במשנה שאדם שגזל
"על המחיה" כיון שהוא נפטר בברכת המזון על מה שאכל לפני הסעודה שהרי ברכת המזון פוטרת מחברו שווה פרוטה ונשבע ע ל זה לשקר ,היינו שאמר שהוא לא גנב הרי שאם הוא רוצה לעשות
ברכת "על המחיה" ,ויש מקפידים שיאכל מיני מזונות גם בתוך הסעודה ,וע"י כך יפטר לכו"ע ,אך גם תשובה הוא צריך לחזור אחריו עד למדי ,שזה מקום מאוד רחוק ,והטעם לזה כי כתוב בפסוק
בלאו הכי דעת רוב הפוסקים (עיי"ש בביה"ל) שהוא נפטר בברכת המזון ,וכמובן כל זה כשהוא אוכל (ויקרא – ה')" :לאשר הוא לו יתננו" ,והרע"ב ביאר בזה שזה גזירת הכתוב דווקא בשבועה ,ולכן
בסמוך לקידוש את הסעודה אך אם יעבור זמן רב עד הסעודה כגון שיעבור שיעור עיכול וודאי שיברך המשנה כתבה שדווקא כשנשבע לשקר הוא חייב לחזור עד למדי ,והרמב"ם (פ"ז מהל' גזילה) כתב
ברכת "על המחיה" שהרי אין זה פוטר אותו לכל היום ,אמנם כשאוכל דברים שברכתם האחרונה היא שהטעם לזה כי ברגע שאדם מודה לשני שהוא גזל ממנו ,ממילא הוא יודע כל הזמן שאולי הוא
"בורא נפשות" יש לו לברך ברכה אחרונה לפני הסעודה שהרי אין זה נפטר בברכת המזון ,אמנם זה יחזיר לו ,אמנם ,כשנשבע לשקר יודע הנגזל שאין לו מה לעשות ומתייאש ,ולכן שעושה תשובה יש לו
הכול שהוא אכל שיעור שיש לברך עליהם ברכה אחרונה ,אמנם כשלא אוכל כשיעור יכול אף לכתחילה ללכת אחריו עד למדי ,והביא רבינו ה"תוספות יום טוב" זיע"א [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש
לאכול לפני הסעודה ,ויש אפילו הידור שמובא בפוסקים שאדם שמגיע מהדך והוא צמא שישתה לפני בבית העלמין העתיק בעיר קראקא בפולין – אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט] במשנתנו שלפי"ז
הסעודה פחות מרביעית מים ויכוון לפטור את המשקין שבתוך הסעודה ,כי יתכן שאינו נפטר בפת כיון יהיה נפק"מ שבאופן שהוא לא נשבע לשקר אינו צריך לחזר אחריו אלא להודיע לו שהוא רוצה
שהיה צמא ממילא גם בלא הסעודה ואין המשקין קשורים לפת כלל ,וכששותה פחות מרביעית ממילא להחזיר לו ושהוא יבוא לקחת את הכסף ממנו.
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
בפוסקים כן ,ואולי לגבי בשר החמירו טפי כי הוא יותר מצוי ,ולא מסתבר שילך בזמן קצר להביא אין לו ברכה אחרונה ושפיר דמי ,ויש חידוש גדול בספר "חיי אדם" שאדם שאוכל גם בתוך הסעודה
חלב גמל וכדו' ולהכניס לו בתוך הקפה ,עוד הוא שאל :אדם ששכח בר"ח "יעלא ויבוא" בשמונה מאותם המינים שהוא אוכל לפני הסעודה הרי שהוא יכול לאכול אפילו הרבה ,והוא נפטר בברכת
עשרה האם יש לו לחזור? והשבתי :מבואר בפוסקים שבתפילת שחרית ומנחה יש לחזור ,אמנם המזון עליהם ,וכמו לגבי מזונות וכדלעיל ,וזה חידוש גדול ,עוד הוא שאל לגבי מה שדיברתי בשיעור
בתפילת ערבית כיון ש"אין מקדשין את החודש בלילה" אין לחזור[ ,וכן התקשר אלי אחד באמצע הקודם על בגד רטוב שתלו בערב שבת ועתיד להתייבש בשבת שהוא מותר בטלטול כשהיה רטוב בין
שמונה עשרה ושאלני על זה!.].. השמשות כיון שהוא לא דחהו בידיים כי ידע שהוא יתייבש ,ואכמ"ל[ ,ושאלו אותי עוד הרבה על זה
ט"ז .הל' ברכות – שהחיינו על נעליים ,שאלה בבעלים בעט. השבוע הבה"ח משה דע -יונג שיחי' ,וכן בבית האדמו"ר מראדזין שליט"א ,ועוד] :האם מותר
עוד שאל אותי הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות :האם מברכים שהחיינו על נעליים חדשות מעור? להוציא את הבגדים האלו מתוך המכונה (כביסה או ייבוש) והשבתי :בכה"ג שהיה עתיד להתייבש
והשבתיו :לא מצאנו בפוסקים שאין מברכים שהחיינו על נעלי עור ,ולכן אם שמח בזה יכול לברך בשבת ,וכמו שהארכתי כבר ,הרי שמותר להוציא אותו מהמכונה ג"כ (כמובן שלא מכבה אותה או
שהחיינו ,אמנם העיר ראש הכולל הגאון ר' יוסף מנשה שליט"א עפ"י מה שכתב השו"ע שנעליים מנתק זרם חשמלי אלא כשהיא מכובה) ,ואין שייך מוקצה בדלת המכונה וכמו שפותחים דלת של מקרר
אינם חשובים כ"כ לכן אולי לא נהגו לברך עליהם שהחיינו ,וסב"ל ,ויש לציין לווארט עתיק ששמעתי למרות שהמקרר עצמו מוקצה ואין לטלטלו בשבת וכן דלת הבית ,והבן.
מר' יחזקאל דויטש זצ"ל שהביא אותו מהונגריה על הפסוק (בראשית) שה' עשה לאדם ולחוה כתנות ו .הל' ר"ח – גזירת ציפורניים בערב ר"ח ובר"ח.
עור ,ולמה דווקא מעור? כי הם היו ערומים ולא יכלו לברך שהחיינו ,ועל עור אין מברכים ,והיה לי היום היה ר"ח ושאלו אותי הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי' והרב שמואל יעבץ שיחי' :האם מותר
הדבר תמיד לפלא :א .לא מצאנו בפוסקים דבר זה? ב .היה להם ללבוש ולברך וכמו שאנחנו נוהגים? לגזור ציפורניים בערב ר"ח ובר"ח? והשבתי :מובא במ"ב (סי' ר"ס) דעת ר' יהודה החסיד שאין
ומה שמצאנו ברמ"א [שגם זכיתי להיות על ציונו בקראקא] שיש נוהגים שאין אומרים" :תבלה לגזור ציפורניים בר"ח ,וכמובן שר"ח נקרא כבר מהלילה (מהשקיעה שנכנס ר"ח) ,אמנם בערב ר"ח
ותחדש" על בגד מעור כי יצטרכו להרוג עוד בעלי חיים ,זה מיירי רק על ברכה זו ,ולא על שהחיינו ואין לא מצאנו שום איסור לגזור ציפורניים.
זה קשור כלל ל"שהחיינו" ,ועוד ,שגם את זה הרמ"א דחה ,ולכן מי שמברך אין מזחיחין אותו ,מלבד ז .הל' כשרות – בישלו פטריות בתבשיל ולא בדקום מתולעים ,מה דין התבשיל?
הטעם שאין זה חשוב ,אך על מעיל עור יברך לכתחילה ,עוד דיברנו על מעשה מעניין ששמעתי מאחד עוד שאל אותי השבוע הרב משה שניידר שיחי' מגבעת המורה עפולה :יש פטריות מהדרין והיינו
מגדולי הדור שליט"א על חכמתו של מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל שאחד שאל עט מחברו בבנק בשביל שבדקו אותם מתולעים ,ויש שאינם מהדרין והיינו שהם רגילים ורק לא בדקו אותם מתולעים ,וברור
לחתום בו והעט היקר נשבר ,והוא טען שהוא פטור כיון שזה נקרא" :שאילה בבעלים" ,והגיעו לפני שאין בהם חששות של תרומות ומעשרות ,ערלה וכדו' שהרי הם צומחים מהאוויר ,ולכן ברכתם היא
הרב זצ"ל שאמר שהוא חייב ואין זה נקרא שאילה בבעלים כיון שאינה שייכת בפחות משווה פרוטה, שהכל ,וקנו פטריות רגילות ושכחו לבדוק אותם והניחו אותם בתבשיל ,האם התבשיל נאסר?
ואף שהעט יקר הוא שאל אותו לשימוש של פחות משוו"פ ,והבן. והשבתי :הגאון הרב משה וויא שליט"א כותב שיש לבדוק פטריות ע"י שבודקים מתחת הרגל של
י"ז .הל' נטילת ידיים וחנוכה. הפטרייה אם יש תולעים בעין ,ואם אין זה בסדר ,ולכן ,בכה"ג שלא בדקו ולא ידוע שיש בפטריות
כעת אני יאמר מעט ממה שלמדתי אתמול עם החברותות הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' והבה"ח נגיעות גדולה ,ושטפו רותם וכבר עירבו אותם בתבשילים אם אין רואים בתבשיל תולעים בעין לית
מגידו קלאר שיחי' בהל' נט"י לסעודה :יש ליטול את הידיים מכוח גברא ,ולכן הנוטל ידיו ממשאבה בהא מידי והיות וזה כבר לאחר מעשה אי אפשר לאסור את כל התבשיל ,וכל עוד אין תולעים בעין
ידנית יאחז בידו האחת את המשאבה ויטול על ידו השנייה הנמצאת נמוך בסמוך למשאבה ,ויש לציין בתבשיל שפיר דמי ומותר לאוכלו.
למה שכתבו הפוסקים (עי' פסק"ת) שכל זה במשאבה של פעם שהייתה ידנית ונחשבת ככלי ,אמנם ח .לעשות מעשיו לשם שמים.
בברז של היום שהמים באים ע"י לחץ מים שנשאב כשהוא משחרר את הברז אין שום צד שזה כוח עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת :היכן הוא המקור לזה שיש לעשות מעשיו
גברא ואין יוצאים בזה ידי חובת נט"י לסעודה אף שפותח וסוגר בכל פעם ,וצריך כלי דווקא ,וכעת הגשמיים לשם שמים? והשבתי :דבר זה מובא בשו"ע (סי' רל"א) שכותרתו היא" :שכל מעשיו יהיו
נאמר מהל' חנוכה שלמדנו :איתא בגמרא שבת (פ' במה מדליקין) וכן נפסק בשו"ע (הל' חנוכה) שכל לשם שמים" ,וכן מביא הרמב"ם (הל' דעות) שיש לאדם לעשות אף מעשיו הגשמיים לשם שמים ,וע"י
השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ,אמנם ,יש הידור מיוחד להדליק בשמן זית ,והטעם לזה כי שמן זה הוא זוכה ג"כ שכל מעשיו הגשמיים הם מצוות ,והיינו שיכוון שהוא אוכל ,שותה ,ישן ,לשם שמים,
זית דולק יפה מכולם ,וכן ששמן זית היה בו הנס שהרי בו הדליקו בבית המקדש ,וכן כל הפתילות וכן בכל מעשיו ,ומלבד זה יהיה לו שמחה בכל מעשיו ,ויקבל שכר טפי ,ויהודי כל הזמן שמח בתורה
כשרות להדלקת נר חנוכה ,אמנם ,יש הידור מיוחד להדליק בצמר גפן ,והטעם לזה כי צמר גפן אורו ובמצוות [ ,אתמול הייתי כאן בירושלים בהכנסת ספר תורה לבית המדרש הגדול זוועהיל בשכונת
יפה ,אמנם ,גם כשאין לו שמן יכול להדליק בכל שמן ,וכן בכל פתילה ,וידוע שבאושוויץ [מקום בו בית ישראל בראשות כ"ק האדמו"ר מזוועהיל וגאב"ד זוועהיל שליט"א שברכוני שניהם בחמימות
הייתי ביום א' י' כסלו תשע"ט] יהודים מסרו את הנפש להדליק נרות חנוכה ואיך היו מדליקים? רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים מיוחד וראיתי איך יהודים שמחים עם התורה תמיד ,והעניין הוא
היו אוספים מרגרינה ממה שהיו מחלקים להם פעם ביום ,ושומרים אותה ,ולוקחים כפתורים שאדם שחי בזה שכל מעשיו הוא בשביל התורה והמצוות זה נותן לו שמחה מיוחדת בתורה ובמצוות
מהמעילים (למי שהיה שם עוד מעיל ,ולרוב היו הולכים שם עם חלוק דק ,והקור שם נורא והרגשתי וחיות ,וזה מלבד השכר הרב ,וכנ"ל].
אותו) והיו מתאספים בלילה באחד הצריפים ומדליקים במסירות נפש ממש ,וודאי שהם יצאו כי סוף ט .הל' ברכות – ברכת "טורטייה".
סוף הדליקו ,ויש לציין עוד למה שמובא בפסק"ת בשם שו"ת "להורות נתן" להגר"נ גשטטנר עוד שאלה אותי אמי שתחי' [ועוד רבים] :מה היא ברכת" :טורטייה"? והשבתי :כיון שהדרך היא
זצוק"ל שכיום שפתיל צף אורו הוא היפה ביותר יש ענין להדליק בו ,ובאמת בדקתי את זה וראיתי לאכול אותה לתענוג ,והיא דקה מאוד ,וכמו שמביא המ"ב (סי' קס"ח) על הוופלה שעושים בעיר
שאורו יפה ביותר ,ואני מדליק בו שנים רבות ,והראיתי לפני שנים למו"ר מרן הגאון ר' עזריאל פראג שהיא דקה ואין לה דין פת כלל ,וכן ממלאים בה דברים בתוכה ,כגון :בשר ,דגים ,וכדו' ,ולכך
אויערבאך שליט"א שפתיל צף דולק הכי יפה ומאז הוא החליף והוא מדליק בו נרות חנוכה שנים אפו אותה ולא לשם קביעות כלחם ,וודאי שברכתה היא :מזונות ,וידוע שמגיעים לחופה ואוכלים
רבות! וכן הוא מדליק בשמן זית רגיל של קבר רחל אף שאינו כתית כיון שהוא ראה שזה דולק הכי אותה עם בשר ודגים וכדו' לנשנוש בעלמא ,ולכך היא עשויה ,וכן אמר לי הגאון ר' בן ציון הכהן קוק
יפה ,וזה עיקר הטעם! וכן אפשר להדליק בנרות של שעווה כמו שכתב רבינו הרמ"א זיע"א ,אמנם שליט"א שהורה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לאנשי ליקווד בארה"ב ששאלוהו על כך שיש לברך
לדעת רבינו המהר"ל מפראג זיע"א בספרו "נר מצווה" [הובא במ"ב בשעה"צ] וראיתיו בפנים ויש לו עליה מזונות ,והטעמים כנ"ל.
טעמים רבים לכך אין להדליק בנר של שעווה ,ויש להדליק בכלי דווקא ,עיי"ש ,ולכן יש להדר להדליק י .הל' שבת – טלטול חפץ שהגיע לידו ,טלטול מן הצד ,ועוד.
בשמן דווקא ,ומה שיש טוענים שהמדליק בפתיל צץ זה נקרא שהוא מדליק בשעווה ,שהרי הדבר עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' מצפת :אדם שלקח מוקצה בידו האם מותר לו
שנדלק ראשון הוא השעווה ,לענ"ד אין בזה טענה כלל ,ובאמת כן דעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל לטלטל אותו עד למקום סתר וכדו'? והשבתיו :מבואר בפוסקים (עי' שו"ע ומ"ב סי' ש"ח ס"ג) שאם
שאין בזה חשש כלל כיון שס"ס זה דולק מהשמן ,אמנם ,גם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לקחו בהיתר וכגון שמצא מוקצה בכיסו בשבת הרי שמותר לו לקחתו כל עוד הוא בידו עד למקום
שהקפיד על זה יש כמה דברים לעשות או לשרוף את השעוה לפני ההדלקה וכמו שנוהג מו"ר מרן שירצה ושם יניחו ,ונחלקו האחרונים (שם) מה הדין כשלקחו באיסור האם הוא צריך לשמטו מיד או
הגרע"א שליט"א ,או לשפוך על השעווה מעט שמן לפני ההדלקה כך שראשון ידלוק השמן ,וכמו שגם בכה"ג ג"כ מותר לקחתו לאיזה מקום שירצה ,אך כל זה רק ב"כלי שמלאכתו לאיסור" וכגון :עט
שמוסיפים הבה"ח ברוך כהן שיחי' והבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' ,ומה שיש טוענים שיש להיזהר וכדו' שהוא כלי ,אמנם דבר שאינו כלי כלל יש לשמטו במקומו וכגון לולב שהוא עץ ולא כלי (עי'
שלא להדליק את השעווה במקום ההדלקה כשהגיע זמן פלג המנחה שהוא זמן ההדלקה בדיעבד ברמ"א שם ס"ד) ,עוד הוא שאל :מה הדין לטלטל בגופו וכגון :לדחוף את המוקצה עם הרגל?
ולמ"ד "מצוות אין צריכות כוונה" יצא בזה ,לדעתי אין זה טענה כלל כיון שמכבה מיד ואם אין הנרות והשבתי :מבואר בפוסקים (עיי"ש בשו"ע ובמ"ב) שמותר לעשות כן לכתחילה ,כי אין זה דרך
דולקים חצי שעה אחרי השקיעה אין הוא יוצא י"ח ,ועוד ,שהוא מכוון לכבותם והוי כמחשבה הפכית טלטול ,ולכן מעיקר הדין אם אדם מוצא כסף על הרצפה הרי שמותר לו לדחוף אותו ברגלו עד למקום
שבזה וודאי לא יצא י"ח ,והבן. סתר או לשמור אותו ע"י שיעמוד עליו וכדו' ,אמנם דעת מרן ה"חזון איש" זיע"א שמה שהתירו בזה
י"ח .קריעה ב"כותל המערבי" לאחר ל' יום שלא ראהו האם זה כולל את יום השלושים? זה רק ב"דרך הילוכו" ,אבל כשעושה כן בכוונה גם זה אסור ,אך דעת רוב הפוסקים שמותר וכנ"ל.
שאל אותי השבוע הרב מאיר ברוקס שיחי' מק .הרצוג ב"ב :אדם שמגיע ל"כותל המערבי" לאחר ל' י"א .הל' ברכות ,תפילה ,תפילין – זימן ודיבר בין הזימון לברכת המזון ,התפלל בחצי שעה
יום והוא צריך לקרוע ,האם זה כולל את יום השלושים עצמו? והשבתיו :ההלכה הזאת היא על אדם שאחר חצות ,להניח דברים בתוך נרתיק התפילין ,נפלו לו התפילין עם הקופסא.
שלא היה שם ל' יום ,ומחשבנים את הימים מהיום שהוא היה ,והיינו שביום השלושים ואחד מאז עוד שאל אותי הבה"ח שמחה לענעט שיחי' :אדם שזימן (היינו שהוא היה המזמן) ודיבר בין הזימון
שהוא היה אז הוא צריך לקרוע ,ופשוט. לברכת המזון האם צריך לזמן שנית? והשבתיו :לא מצאנו בפוסקים שיש לחזור ולזמן ,ובפשטות
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,אמן! זימון זה הזמנה לברכת המזון ,ולכן אין בכך שהפסיק דבר ,אמנם לכתחילה כשזימן אין לו לדבר עד
כ"ק האדמו"ר מנדבורנה באניא שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ה' ב' כסלו שהתחיל בברכת המזון ,עוד הוא שאל :אדם שהתפלל שחרית בחצי שעה שלאחר חצות האם יצא
תשפ"ז. י"ח? והשבתיו :מבואר במ"ב (סי' פ"ט ס"א) שאדם שלא התפלל שחרית עד חצות יש לו להמתין עד
הוספה לגיליון זה מהגאון החסיד ר' אברהם זונאבנד שליט"א שאמר לי ביום ה' ב' כסלו תשפ"ז: זמן מנחה ולהתפלל מנחה פעמיים (בנאנס) ,אמנם דעת הב"ח [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית
בעניין אליעזר עבד אברהם יש להוסיף שמלבד ההתבטלות שלו לשליחות עד שאפילו לא מוזכר שמו העלמין העתיק בעיר קראקא אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט] הובא שם במ"ב שעד חצי שעה לאחר
בכל הפרשה ,כוח האמונה שלו ניכר בכל דבר שהרי שם ה' מוזכר בפרשה זו עשרות פעמים! ודו"ק. חצות אם התפלל יצא י"ח ,והטעם כיון שעדיין לא התחיל זמן תפילת מנחה ,ולכן אף שלכתחילה יש
לעשות כנ"ל ולהתפלל מנחה פעמיים ,אם עשה כן והתפלל יצא י"ח ,ואינו חוזר ומתפלל ,עוד הוא שאל
הגאון ר' יצחק זר שליט"א אב"ד ירושלים ברכני בלחיצת יד ובחמימות רבה ביום ה' ב' כסלו [וכן שאלוני עוד רבים היום בנסענו למערת המכפילה] :מה הדין להניח דברים שונים בתוך נרתיק
תשפ"ז. התפילין? והשבתי :בנרתיק של התפילין בעצמם והיינו הבד שמיוחד להם אין להניח דבר ,אמנם
הוספה לגיליון 382מידידי הגאון ר' רחמים מזרחי שליט"א שאמר לי ביום ה' ב' כסלו תשפ"ז: בשקית החיצונית מהפלסטיק שהיא תשמיש דתשמיש מותר להניח כל דבר שאינו ביזיון ,וק"ו סידור
הדברים ערבים ונפלאים! ויש לי להוסיף בעניין קשירת הנעליים שלפי הטעם של רעק"א שהבאתם וכדו' ,עוד הוא שאל במערת המכפילה :אדם שנפל לו התפילין עם כיסוי הפלסטיק שלהם (ובלי
שזה בזכות" :מחוט ועד שרוך נעל" ,ולכן קושרים בשמאל לכאורה גם סקוטש וכדו' זה נקרא הנרתיק מהבד) מה יש לו לעשות? והשבתיו :כתב המ"ב שיש לו לתת צדקה ושיעור הצדקה הוא כל
קשירה לעניין זה ,ויש לעיין. שהוא ואפילו ,₪ 1והיה בזה מעשה נפלא של השגחה פרטית שבדיוק אחד הביא לי ₪ 1לצדקה לפני
כ"ק האדמו"ר מנדבורנה ירושלים שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ו' ג' כסלו זה והבאתי למי שנפל לו והזדמן שם עני ,וזה פלא.
תשפ"ז. י"ב .הל' ברכות – ברכה על שמן ערב.
מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל איערבאך שליט"א ברכני אור ליום ו' ג' כסלו תשפ"ז ואמר במאור פנים: עוד שאלוני במצואי שב"ק ב"כותל המערבי" :ראינו שה"ינוקא" שליט"א מברך על שמן מסוים
"יתן ויחזור ויתן"! (כלשון רש"י בפרשה על הפסוק" :ויתן לך"). ברכה מסוימת ,איזה ברכה זה? והשבתי :מצאנו בפוסקים ד' סוגי ברכות על הבשמים :על עץ כהדס
הגאון הגדול ר' יחזקאל לינדר שליט"א מו"צ העדה החרדית ברכני בחמימות רבה בערב ש"ק וכדו' מברכים" :בורא עצי בשמים" ,על עשב כגון :נענע מברכים" :בורא עשבי בשמים" ,על תערובת
תולדות תשפ"ז בפניא דמעלי שבתא על השיעורים והדפים. של בשמים מברכים" :בורא מיני בשמים" ,ועל שמן הנסחט מבשמים טבעיים כגון :שמן אפרסמון
הגאון ר' דוד זיכרמן שליט"א ברכני במוצש"ק תולדות תשפ"ז ב"כותל המערבי" בחמימות רבה מברכים" :בורא שמן ערב" ,וכנראה שהיה לרב שליט"א כזה שמן ובירך עליו ,והוסיפו הגר"ד אילוז
ובלחיצת יד. והגר"א מאיר שליט"א שלפי מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל יש לברך אף על שמן סינטטי שיש לו
הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א לגיליון הקודם ( )385שאמר לי ביום א' ה' ריח טוב הברכה הנ"ל ,שס"ס הוא שמן ערב ,ו כן ראיתי פעם בכתבי מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל ,אמנם
כסלו תשפ"ז: נראה שמנהג העולם שלא לברך על זה דסב"ל ,ולכן אם מביאים לו שמן טבעי יברך עליו ,אמנם
השמנים הזולים שמוכרים לפני יום כיפור אף שכתוב עליהם" :שמן אקליפטוס" וכדו' לכאורה אינם
הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: טבעיים כי הטבעי עולה מאוד יקר כי כל טיפה דורשת מאמץ ועבודה רבה ,ולכן מספק אין לברך סתם
א .בעניין שחיטה כשרה בזר וזריקה רק בכהן – יש לדקדק בלשון חז"ל" :מקבלה והילך אם לא יודעים שזה טבעי.
בכהן" ,וקבלה היא לפני הזריקה. י"ג .הל' ק"ש – להעיר אדם לק"ש.
ב .לגבי פרשת תצווה ובהעלותך במח' ב"ש וב"ה – יש לציין שהלשון בפרשת תצווה הוא: עוד שאלני הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי' :האם יש להעיר בחור לזמן ק"ש? ווהשבתיו :אמר לי
"להעלות נר תמיד" ,ולא" :בהעלותך". פעם מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שכשהוא למד בישיבת סלבודקה בב"ב לפני
כ"ק האדמורי"ם מקרעטשניף ירושלים וגארליץ משיכון ה' ב"ב ,ור"י "מבצר התורה" אלעד, כשבעים שנה הורה שם מרן ה"חזון איש" זצוק"ל שלזמן ק"ש הראשון אין להעיר ,אמנם לזמן ק"ש
ואב"ד ראחמיסטריווקא ב"ב שליט"א ברכוני אור ליום ג' ז' כסלו תשפ"ז בחמימות רבה ובלחיצת השני יש להעיר עם מקל! ואמר הרב שליט"א :הוא לא התכוון ממש עם מקל ,אך עורר על חשיבות
יד כאן בירושלים. העניין שיש להעיר אז ,ואם רואים שהבחור מתעצל כיון שהוא חושב שהוא צריך ללכת ליטול ידיו
לעי"נ הגאון ר' עזריאל רוזנבוים זצוק"ל מגייטהסד ,נלב"ע כסלו תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה. וכדו' ומתעצל כי כך הם דרכי היצר הרע שמעורר חומרות לאדם שע"י הוא מפסיד גופי תורה ,יש
לעי"נ הגאון ר' יעקב גלוסקנוס זצוק"ל מב"ב ,נלב"ע כסלו תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה. לומר לו מה שמובא במ"ב גבי נטילת ידיים שבאופן שאין לו מים יש לו לחכך ידיו במידי דמנקי וכגון
לעי"נ הגאון ר' איתמר שוורץ זצוק"ל בעל "בלבבי משכן אבנה" ,נלב"ע שלהי חשון תשפ"ז, בחלוקו וכדו' ולקרוא ק"ש ,וכן כאן אם יודעים שבלאו הכי לא יקרא ק"ש יש לומר לו שיחכך ידיו
ת.נ.צ.ב.ה. בשמיכה וכדו' ויקרא ק"ש.
לעי"נ האדמו"ר הישיש ר' אריה לייבוש לייפער זצוק"ל מארה"ב ,נלב"ע כסלו תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה. י"ד .הל' ר"ח – הוצאות ר"ח חוזרות.
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל, היום היה ר"ח כסלו ושאלוני הבה"ח משה גלאס שיחי' ומשה דע – יונג שיחי' :מובא בגמרא ביצה
אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ובשו"ע (סי' רמ"ב) ,ובהל' ר"ח שהוצאות שבת ויו"ט ור"ח והוצאות בניו לת"ת חוזרים ,האם זה
ואסתר בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו ד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. כפשוטו או שזה רק לבעלי אמונה? והשבתי :וודאי שזה כפשוטו ממש ,ואין זה שייך לבעלי אמונה
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר דווקא ,אלא שבעלי אמונה רואים את זה בחוש כי יש להם עיניים של אמונה.
מרדכי שרגא זצ"ל ואמו העניא מלכה ב"ר שלמה לייב ע"ה ,ת.נ.צ.ב.ה. ט"ו .הל' כשרות ור"ח – חלב שנתעלם מן העין ,חזרה על "יעלא ויבוא" בר"ח כששכח.
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח מ.פ .שיחי' מנתיבות להצלחתו. עוד שאל אותי הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת :אדם שהשאיר את הקפה שלו והלך והיה שם
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר בנש"ק הבה"ח י.ל .שיחי' להצלחתו. גויים האם חיישינן כמו בבשר שנתעלם מן העין שמא עירבו בו חלב עכו"ם? והשבתי :לא מצאנו
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
