gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: ויצא (2026-11-16)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' חנוכה [ב']‪ ,‬ק"ש‪ ,‬תפילין‪ ,‬שבת‪ ,‬ברכות‪ ,‬ר"ח‪ ,‬כשרות‪ ,‬פ' חיי שרה ועוד ‪ -‬נמסר ביום ד' א' כסלו ב' דר"ח כסלו תשפ"ז – גיליון ‪386‬‬ ‫ב‪ .‬גמרא בבא מציעא – "קים ליה בדרבה מיניה"‪.‬‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא‬ ‫ביום כ"ח חשון חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' יונה ב"ר אברהם גרונדי זיע"א בעל "עליות‬ ‫(פ' השוכר את הפועלים) שנוגעת באופן כללי לכל הש"ס והיא מדברת על אדם שחסם את הבהמה‪,‬‬ ‫דרבינו יונה"‪" ,‬תלמידי ר' יונה"‪ ,‬שערי תשובה‪ ,‬ועוד ומגדולי רבותינו הראשונים (נפטר בשנת ה'‬ ‫ג"כ והוא עבר על זה איסור תורה של‪" :‬לא תחסום" האם אמרי' בזה‪" :‬קים ליה בדרבה מניה"‪,‬‬ ‫אלפים כ"ד ‪ -‬לפני ‪ 763‬שנה")‪ ,‬רבינו היה בדורו של רבינו הרמב"ם זיע"א‪ ,‬ומפורסם מאוד בספריו‬ ‫והיינו שאדם שעובר איסור יותר גדול שהוא חייב עליו מיתה או מלקות‪ ,‬הרי שהוא פטור מתשלומין‪,‬‬ ‫הנ"ל‪" :‬תלמידי ר' יונה" על מסכת ברכות‪" ,‬עליות דרבינו יונה" על מסכת בבא בתרא‪ ,‬וביחוד‬ ‫והאריך בזה הרב שליט"א הרבה והביא יסוד בזה מרבינו המהרש"ל זיע"א (שזכיתי להיות על ציונו‬ ‫בספרו "שערי תשובה"‪ ,‬שבה רואים מלבד גדלותו התורנית את עניין יראת השמיים שלו! מרן‬ ‫הקדוש בבית העלמין העתיק בעיר לובלין בפולין – אור ליום ד' ח' טבת תשפ"ה) הובא ב"קצות‬ ‫המשגיח הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל אמר פעם לזקני הגאון ר' אליהו ויספיש שליט"א‬ ‫החושן" שהעניין הזה של‪" :‬קים ליה בדברה מיניה" הוא בבחינת‪" :‬בכלל מאתים מנה"‪ ,‬והיינו‬ ‫לפני כשב עים שנה בעת שהוא הגיע בחודש אלול לישיבת "פוניבז'" בב"ב יחד עם החברותא שלו‬ ‫שבכלל העונש שלו יש גם את התשלומין‪ ,‬וזה מה שדרשו חז"ל על הפסוק דכתיב גבי מלקות‪" :‬כדי‬ ‫והם שאלוהו‪" :‬מה כדאי יותר ללמוד בסדר מוסר בימי חודש אלול"? והשיב להם ה"משגיח"‬ ‫רשעתו" – "משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעויות"‪ ,‬ופלפל עוד שיש‬ ‫זצוק"ל‪" :‬ללמוד את הספר "שערי תשובה לרבינו יונה! אך ללמוד בספר הזה את שער ג' ולא רק את‬ ‫חילוק בין סוגיות "קים ליה בדרבה מיניה" שונות המובאים בש"ס‪ ,‬וכן יש חילוק בין מלקות וממון‬ ‫שער א' שהרי בשער א ' מדבר רבינו זצוק"ל שצריך לעשות תשובה‪ ,‬אמנם‪ ,‬בשער ג' הוא מדבר על‬ ‫לבין מיתה וממון‪ ,‬ויש עוד הרבה להאריך בזה‪.‬‬ ‫המצוות אלו מצוות עשה ואלו מצוות לא תעשה‪ ,‬ואם האדם לומד רק את ההתחלה ואח"כ הוא זונח‬ ‫ג‪ .‬פרשת חיי שרה – אליעזר ורבקה ועוד‪.‬‬ ‫אך הספר הרי שנשאר לו שיש לעשות תשובה! אך אין הוא יודע תשובה מהי! ועל מה יש לו לעשות‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשה הקודמת (פ' חיי‬ ‫תשובה‪ ,‬וע"י לימוד שער ג' הוא לומד על המצוות והעבירות"! הספר הזה באמת כשמו כן הוא‪" :‬שערי‬ ‫שרה – שבה מסופר ג"כ על שרה וקבורתה במערת המכפילה בה זכיתי להיות הבוקר יחד עם בני‬ ‫תשובה" = שהוא פותח לאנשים את הדרך לעשות תשובה‪ ,‬ובשער א' הוא מביא שם משל ידוע על‬ ‫הישיבה ורבותינו שליט"א ולהתפלל שם תפילת ראש חודש בשירה ובזמרה) ודיבר על מה שאמרו‬ ‫קבוצה אחת שהיו בבית האסורים וחתרו מחתרת וברחו‪ ,‬ונשאר שם אחד‪ ,‬וכשגילה מפקד בית‬ ‫חז"ל על הפסוק שאמר אליעזר‪" :‬אלי לא תאבה" שהייתה לו בת והוא רצה לקחת את יצחק לחתן‪,‬‬ ‫האסורים את זה הוא היכהו במקל ואמר לו‪" :‬קשה יום! הלוא המחתרת חתורה לפניך קום הימלט‬ ‫ולכן כתוב‪" :‬אלי" חסר היינו‪" :‬אלי תבוא"‪ ,‬ואמר לו אברהם אבינו ע"ה‪" :‬אין ארור מדבק בברוך" =‬ ‫על נפשך"! והנמשל הוא לאדם שיש לו את ימי התשובה המרוממים ואם הוא לא חוזר בתשובה הרי‬ ‫והיינו שהוא עבד' הבא מכנען וכבר קיללו נח והוא ברוך ואין הוא יכול להתחתן עמו‪ ,‬וביאר הרב‬ ‫שהוא כמו אותו אסיר שלא ברח! ושמעתי ממרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל שהיה מאריך הרבה במשל‬ ‫שליט"א‪ :‬מה זה "ארור" ומה זה‪" :‬ברוך"? הנה‪ ,‬אליעזר דאג לעצמו ורצה לקחת את יצחק לעצמו‪,‬‬ ‫זה של רבינו יונה זיע"א שהעצם מפקד בית האסורים היה צריך לתת לו פרס שהוא היה אזרח נאמן‬ ‫ולכן הוא נקרא‪" :‬אליעזר" היינו שהוא עוזר לעצמו‪ ,‬וכן אלימלך (של מגילת רות) זה‪" :‬אלי" – "מלך"‬ ‫והוא היחיד שלא ברח! אמנם‪ ,‬גם הוא הבין שאם אדם יש לו את האפשרות לברוח ואינו מנצל אותה‬ ‫היינו אני ימלוך! ובאמת השם הוא המהות של האדם‪ ,‬וכמו שאיתא בגמרא יומא (פ"ג‪ ):‬שר' מאיר‬ ‫הרי שהוא שוטה גמור"! (וראיתי פעם מבארים בזה עוד שכיון שהוא לא ברח הוא מראה בעצמו שטוב‬ ‫היה מדייק בשמות וכששמע על אדם שקראו לו‪" :‬כידור"‪ ,‬קרא עליו את הפסוק (האזינו)‪" :‬כי דור‬ ‫לו בכלא‪ ,‬ואין זה עונש בשבילו ולכן צעק עליו השר!‪ ,‬והבן)‪ ,‬יש רבינו יונה מעניין בספר "תלמידי ר'‬ ‫תהפוכות המה"‪ ,‬והיינו שלא ניטלת הבחירה מן האדם‪ ,‬אבל השם קובע הרבה‪ ,‬ומה היה החטא של‬ ‫יונה" על ברכות (בתחילת פרק אין עומדין) על מה שאיתא שם במשנה‪" :‬חסידים הראשונים היו‬ ‫חם שהוא אבי כנען ולכן הוא נתקלל? אמרו חז"ל שהוא סירס את אביו‪ ,‬כי הוא רצה בירושה להתחלק‬ ‫שוהים שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו ליבם למקום"‪ ,‬ומבאר רבינו (שם) שאף שבכל דוכתי‪" :‬שעה‬ ‫רק עם ב' אחיו ושלא יהיה לו עוד אח רביעי‪ ,‬ולכן קיללו נח שיהיה עבד‪ ,‬ואמרו חז"ל‪" :‬מה שקנה עבד‬ ‫אחת" הכוונה זמן קצר (עי' ב"ק (נ') המעשה דר' חנינא בן דוסא‪ ,‬ועוד) כאן הכוונה לשעה כפשוטו‪,‬‬ ‫קנה רבו"‪ ,‬ולית ליה מגרמיה כלום‪ ,‬וא"כ חזינן ש"ארור" זה מי שדואג רק לעצמו! ו"ברוך" זה אחד‬ ‫והיינו שהיו מתפללים תשע שעות ביום‪ ,‬והיינו‪ :‬שלש תפילות כפול שלש שעות שהם השעה שלפניהם‬ ‫שדואג לאחרים‪ ,‬וזה בחינת רבקה שכתוב בפסוק בפרשתנו שהיא רצה והיינו שלא רק שהיא עשתה‬ ‫ואחריהם והשעה של התפילה בעצמה! {ויש לנו דוגמה לדבר כאן בבית וגן והוא כ"ק מרן האדמו"ר‬ ‫חסד אלא שהיא רצה לעשות אותו‪ ,‬והיינו שהיא שמחה לעשות אותו‪ ,‬והזדרזה לעשות אותו‪ ,‬וזה‬ ‫מאמשינוב שליט"א שמתפלל כל מילה ועומד בכל יום שעות בתפילתו‪ ,‬שה' יאריך ימיו ושנותיו‬ ‫"ברוך" שאין ה"ארור" נדבק בו! ואליעזר אח"כ שתיקן דבר זה אמרו עליו‪" :‬בוא ברוך ה'"‪ ,‬ונהפך‬ ‫בטוב ובנעימים}‪ ,‬וראייתו היא מדברי הגמרא (שם) ששואלת‪ :‬וכי אם הם מתפללים כל כך הרבה‬ ‫לברוך‪ ,‬והוא בחינת פרעה שאמרו חז"ל שאמר‪" :‬מי ה' אשר אשמע בקולו" שאם הוא היה הוא היה‬ ‫שעות איך מלאכתן נעשית‪ ,‬ואיך תורתן משתמרת? ומתרצת הגמרא‪" :‬מתוך שחסידים הם תורתן‬ ‫שולח לי מתנות! ואם לא הוא לא קיים! וזה אדם שחי רק סביב עצמו! וזה‪" :‬ארור"‪ ,‬ולגבי "ברוך" יש‬ ‫משתמרת ומלאכתן מתברכת" = והיינו שהיו עוסקים זמן מועט במלאכה וזה היה מתברך‪ ,‬וכן בתורה‬ ‫לציין למה שהיה מרגלא בפומיה דרבינו ר' חיים מוואלז'ין זיע"א שהביא בשם רבו הגר"א זיע"א‬ ‫מה שהם למדו השתמר להם בכוח התפילה! ואם היה הכוונה כמו בשאר דוכתי זמן מועט‪ ,‬מהי קושית‬ ‫ש"האדם לא לעצמו נברא אלא להועיל לאחרים נברא"! וזה ה"ברוך"‪.‬‬ ‫הגמרא‪ ,‬הרי הם שוהים קצת ובשאר לומדים ועושים מלאכתם? אלא ע"כ שזה שעה כפשוטו‪ ,‬ויש‬ ‫ד‪ .‬פרשת חיי שרה – "מאן דאיהו זעיר הוא רב"‪ ,‬ומעשה נפלא על זה‪ ,‬ועוד מעשה פלא‪.‬‬ ‫לציין לדברי המ"ב שהביא את דברי רבינו הנ"ל והוסיף בשם האחרונים שאע"פ שזה כתוב רק על‬ ‫יש בזוהר הקדוש בפרשה הקודמת (חיי שרה) דבר נפלא שהוא יסוד עצום וזה על הפסוק‪" :‬ויהיו‬ ‫חסידים הראשונים‪ ,‬עכ"פ כל אדם אף שהוא לא צריך לשהות שעה שלימה קודם כל תפילה‪ ,‬עכ"פ יש‬ ‫חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים"‪ ,‬ומקשה הזוהר הקדוש‪ :‬מדוע לגבי "מאה" שזה מספר‬ ‫לו לשהות מעט לפני התפילה ולאחריה‪ ,‬ונראה לבאר שהרי שורש עניין‪" :‬חסיד" הוא תוספת על‬ ‫גדול כתוב‪" :‬שנה" בלשון יחיד‪ ,‬ולגבי‪" :‬עשרים" ו"שבע" שהם המספרים הקטנים כתוב‪" :‬שנים"‬ ‫מצווה קיימת‪ ,‬והיינו שהוא עושה אותה בהידור גדול יותר מאשר אחרים! וממילא לומדים מהם שיש‬ ‫בלשון רבים? ומתרץ הזוהר הקדוש וזה יסוד עצום‪" :‬מאן דאיהו זעיר הוא רב"‪ ,‬והיינו המספר הקטן‬ ‫עניין גדול להמתין לפני התפילה ולאחריה זמן כל שהוא‪ ,‬והם היו "חסידים" ולכן הם הידרו על עצמם‬ ‫שהוא עניו הוא הרב והגדול! ולזה רמזה התורה שעל המספרים הקטנים כתבה בלשון יחיד‪ ,‬ומובא על‬ ‫הרבה יותר מאחרים ו"היו שוהים שעה אחת"‪ ,‬והבן‪ ,‬ויש לציין לגמרא בבא קמא (ל'‪" :).‬מאן דבעי‬ ‫זה סיפור נפלא שהיה עם הגאון ר' אליעזר שולביץ זצוק"ל ר"י טלז בליטא שהיו ‪ 12‬בחורים‬ ‫למהוי חסידא לקיים מילי דאבות" ‪" -‬מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין" ‪" -‬מאן דבעי‬ ‫שהתנגדו ללימוד המוסר ורצה רבינו לזרוק אותם מן הישיבה‪ ,‬וחשבו הבחורים האלו איך למנוע את‬ ‫למהוי חסידא לקיים מילי דברכות"‪ ,‬וכל אלו שורש גדול להם והלכה הם‪ ,‬והיינו שיש להיזהר בהם‬ ‫זריקתם‪ ,‬ובחור אחד חשוב מהם חשב לעצמו אם הוא יוכיח לראש הישיבה מאיזה מדרש שהוא לא‬ ‫לכל אדם גם מי שלא חסיד‪ ,‬ולהם יש לדקדק בזה ביותר! ויש לבאר עוד עניין זה של שהייתם עפ"י‬ ‫יזרוק אותם הוא לא יקבל את זה‪ ,‬ולכן הוא רצה להוכיח את זה מהגמרא שהם למדו מסכת בבא‬ ‫סוד שמבואר באריכות בספה"ק "דרך ה'" לרבינו הקדוש הרמח"ל זיע"א שהתפילה מחולקת לכמה‬ ‫בתרא שכתוב שם (בדף כ"ג‪ ):‬שרב ירמיה שאל על גוזל שנמצא באמצע החמישים אמה‪ ,‬מה יהיה‬ ‫חלקים‪ ,‬ותחילת התפילה היא הכנה לשפע ושבח המקום‪ ,‬ותפילת שמונה עשרה היא השפעת השפע‪,‬‬ ‫הדין? עיי"ש‪ ,‬והוציאוהו מבית המדרש‪ ,‬וביארו התוס' (שם) שוודאי שלא הוציאו אותו בגלל‬ ‫ואחרי התפילה זה ירידת השפע‪ ,‬עיי"ש באריכות‪ ,‬והם שהו לפני התפילה להניח בדעתם עניין התפילה‪,‬‬ ‫שהשאלה לא יכולה להיות‪ ,‬שהרי היא יכולה להיות‪ ,‬עיי"ש מה הם ביארו בשם ר"ת‪ ,‬וביאר הבחור‬ ‫ואחריה שהו לקבלת השפע המושפע‪ ,‬והבן‪ ,‬והוא סוד גדול‪.‬‬ ‫שהוציאוהו בגלל שהם חשבו שהוא מורד בשיעורים שקבעו חכמים וכגון‪ :‬שיעור של המרחק חמישים‬ ‫כמו"כ ביום כ"ח חשון חל היארצייט של הגה"צ ר' יהודה אריה ב"ר אהרן הראל זצוק"ל מר"י "קול‬ ‫אמה‪ ,‬ולכן באותה מסכת (בדף קס"ה) החזירו אותו כי הוא אמר שם‪" :‬אני איני כדאי שאתם שלחם‬ ‫יעקב" וחתנא דבי נשיאה של סידנא "באבא סאלי" זיע"א (נפטר בשנת תשפ"א ‪ -‬לפני ‪ 6‬שנים‪,‬‬ ‫לי"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והיינו שקיבל את מרות חכמים ולכן החזירו אותו‪ ,‬וכן אנחנו חוזרים בנו ואומרים‪:‬‬ ‫הזכיר לי את היארצייט שלו הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א בעמח"ס חשובים ומו"צ ביום‬ ‫"תלמידך אנחנו"! ונהנה ר' אל יעזר והחזיר ששה מתוכם‪ ,‬ועוד ששה זרק [כנראה בגלל דברים אחרים]‬ ‫היארצייט שלו השבוע‪ ,‬הכרתיו היטב‪ ,‬הוא היה אדם גדול וקדוש‪ ,‬והיה מאיר פנים לכל אדם‬ ‫אבל ניתן להם כסף להסתדר במקום אחר‪ ,‬וכן ניתן להם לדבר עם ראשי הישיבה בלימוד לפני‬ ‫ומתנהג בשפלות רוח ובענווה לכל‪ ,‬כמו כן אני זוכר היטב את ההלוויה שלו כאן בבית וגן בהשתתפות‬ ‫עזיבתם‪ ,‬בזכות הדרשה הנ"ל‪ ,‬וזהו‪" :‬מאן דאיהו זעיר הוא רב"‪ ,‬עוד אני יוסיף מעשה פלא שמובא‬ ‫קרוביו האדמו רי"ם הקדושים לבית אבוחצירא ר' ברוך‪ ,‬ר' דוד‪ ,‬ר' רפאל‪ ,‬ר' יקותיאל שליט"א ועוד‪,‬‬ ‫שם שמראה לנו איך הכל זה בהשגחה פרטית וכן על כוח שמירת השבת‪ :‬סיפר יהודי יקר בשם ר'‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫אברהם ישראל ארנברג זצ"ל (שכמדומה שהכרתיו) שניצל מהשואה הנוראה והיה מתחת שלטון‬ ‫כמו"כ ביום ל' חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זיע"א המכונה‪" :‬ר' הערשל'ה‬ ‫פולין הקומוניסטית יחד עם רבים מאחינו בני ישראל עד לשנת תש"י והנה‪ ,‬בשנת תש"י נפתח סדק‬ ‫משרת"! (נפטר בשנת תר"ז ‪ -‬לפני ‪ 180‬שנה)‪ ,‬היה קדוש וטהור‪ ,‬והיה נקרא‪" :‬משרת" על שם‬ ‫במסך הברזל והם עברו לאיטליה על מנת להפליג משם לארץ ישראל והנה‪ ,‬בשבת עגנה שם הספינה‬ ‫שמצעי רותו הוא שימש את הרה"ק ר' מנחם מנדל מרמנוב זיע"א בעל "בארות המים" ‪" -‬דברי‬ ‫והיה מותר להם לעלות לה משום פיקוח נפש‪ ,‬ובינתיים הסתובבו שם באיטליה הנוסעים וראו‬ ‫מנחם"‪ ,‬ועוד‪ ,‬והיה מציע את מיטתו‪ ,‬ורמ"מ לא הסכים להיכנס אליה כשלא הציע אותה ר'‬ ‫שהביאו הרבה תפוחים יפים והם קנו תפוחים רבים ונשאום לספינה‪ ,‬והוא לא הסכים לקנות בשום‬ ‫הערשה'לה! וכן הוא היה מנקה את בית המדרש בכל בוקר‪ ,‬ומסופר שיום אחרי חתונתו [שחיתנו ר'‬ ‫אופן ואמר שהוא לא קונה בשבת! ואפילו שאמרו לו כמה שהם יביאו לו כסף! ואח"כ עלו לספינה‬ ‫מענדעל'ה] הוא הגיע ג"כ לנקות את בית המדרש‪ ,‬ורבים התפלאו על זה והיה הדבר לפלא בעיניהם‬ ‫שתוך שלש שעות התמלאה במאות אנשים עד שציוו העובדים שכולם יפנו את הסחורות שלהם‬ ‫איך יתכן שחתן מגיע למחרת חתונתו לנקות את בית המדרש? ואמרו את זה לרבי והוא היה שמח‬ ‫למחסן וישאירו אצלם רק את החפצים האישיים‪ ,‬וכולם לקחו את התפוחים למחסן‪ ,‬והנה‪ ,‬בסוף היה‬ ‫מאוד מזה ואמר‪" :‬אני דאגתי שהיום ר' הערשה'לה לא ינקה את בית המדרש משום חתונתו‪ ,‬ודעו‬ ‫עיכוב והמתינו ליום ראשון‪ ,‬ומיודענו ירד לשוק למטה בינתיים ועמדו שם סוחרי התפוחים עדיין וכיון‬ ‫לכם! שכשר' הערשהל'ה מנקה את בית המדרש הוא לא רק לוקח מטאטא ומנקה את האבק‬ ‫שכולם קנו אתמול לא היה ביקוש לתפוחים וירדו מחיריהם‪ ,‬וכך הוא קנה תפוחים רבים וברר את‬ ‫מהרצפה! הוא מנקה את כל החיצונים ופותח פתח לעליית התפילות מעלה"! הוא היה בעל ייסורים‬ ‫היפים שבהם‪ ,‬והוא העלה לספינה ארגז אחר ארגז והניחם בחדרו‪ ,‬והוא השגיח עליהם כל הנסיעה‬ ‫גדול ועשרה מילדיו נפטרו עליו בחייו! ונשאר לו בן אחד‪ ,‬ובכל זאת הוא קיבל הכול באהבה והיה‬ ‫שיהיה להם אוויר ושלא יהיו בטחב‪ ,‬והנה‪ ,‬בערב שבת הם הגיעו לחיפה ועגנו שם‪ ,‬וכולם ירדו וביום‬ ‫תמיד שמח ועובד את ה' באהבה וביראה‪ ,‬ובבחינת מה שסיפרו לנו חז"ל על ר' יוחנן שאמר‪" :‬דין‬ ‫ראשון באו להוציא את הסחורות מהמחסן והתאספו שם סוחרים שרצו לקנות סחורות‪ ,‬וכשהוציאו‬ ‫גרמא דעשיראה ברי" = והיינו שמתו לו עשרה בנים והוא שמר אצבעו של אחד מהם ובזה היה מעודד‬ ‫כולם את התפוחים הם ראו שחלק מהם רקובים‪ ,‬וחלק נראים שרופים כאילו ניצלו‪ ,‬והצד השווה‬ ‫אחרים‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫שבכולם שהם לא היו ראויים לאכילה‪ ,‬ומיודענו הוציא את התפוחים שלו מהתא והם היו יפים‬ ‫כעת נעסוק בעז"ה בפלפול‪ ,‬אגדות‪ ,‬והלכות‪:‬‬ ‫וטובים וקפצו עליהם הסוחרים וקנו אותם‪ ,‬והכסף הזה היה לו בסיס להקמת ביתו בא"י‪ ,‬ורואים‬ ‫א‪ .‬משניות בבא קמא ‪ -‬אומן שטעה בצבע‪ ,‬קרן וחומש בגנב הנשבע לשקר‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מסיפור זה הרבה על השגחה פרטית שהתעכבה הספינה בגללו‪ ,‬ואם נגזר על האדם יהיה לו‪ ,‬וכן רואים‬ ‫למדתי אתמול עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת ב"ק ונביא כמה חידושים‬ ‫מזה כוח שמירת השבת שלא בלבד שלא מפסידים ממנה אלא מרוויחים כפל כפליים!‬ ‫מהם‪ :‬מובא במשנה (פ' הגוזל עצים) שאם אומן צבע צבע אחר ממה שהזמינו אצלו וכגון‪ :‬שהוא‬ ‫ה‪ .‬הל' ברכות ושבת – לאכול לפני סעודת פת‪ ,‬להוריד בגד מהכביסה בשבת‪.‬‬ ‫הזמין צבע שחור והוא צבע לו אדום‪ ,‬נחלקו בזה ר' מאיר ור' יהודה שלר' מאיר זה נקרא שהאומן‬ ‫אני יאמר כמה הלכות שלמדתי עם החברותא היקר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' השבוע בהל' ברכות‪:‬‬ ‫קנה את זה בשנוי‪ ,‬ולר' יהודה זה כמו במקרים הקודמים שם שהם מתקזזים ביניהם את ההפרש‬ ‫יש בשו"ע ומ"ב וביה"ל (סי' קע"ו) באריכות גדולה על בסיס הסוגיות במשניות ובגמרא ברכות בעניין‬ ‫בין הנזק של הצמר לבין ההפסד של האומן מהצבע‪ ,‬וזה מקרה שונה מהמקרים הקודמים שם שהוא‬ ‫ה"פרפרת" שלפני המזון והיינו‪ :‬דברים שאדם אוכל לפני סעודת פת‪ ,‬מה יהיה הדין לגבי ברכה‬ ‫שרף את הצמר לגמרי "שהקדיחו יורה"‪ ,‬ששם הוא הלך לאיבוד‪ ,‬אמנם כאן הבגד ראוי אך לא לאיש‬ ‫אחרונה? ותמצית הדברים היא‪ :‬אדם שאוכל לפני הסעודה דברים שמברכים אחריהם ברכת‪" :‬על‬ ‫שהזמין‪ ,‬וכגון‪ :‬ר אש ישיבה רצה לעצמו פראק שחור והוא לא ילך עם פראק אדום‪ ,‬וכן להיפוך‬ ‫המחיה" וכמו שמצוי שעושים קידוש בשבת בבוקר ואוכלים מיני מזונות‪ ,‬שהדין הוא שמותר לעשות כן‬ ‫באישה למשל שרוצה בגד אדום‪ ,‬ולר' מאיר היות והוא שינה אותו הוא קנה אותו לגמרי‪"( ,‬אומן‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ולברך מזונות לפני הסעודה‪ ,‬ואם אוכל המזונות בסמוך לסעודה הרי שאינו צריך לברך ברכת‬ ‫קונה בשבח כלי") ולר' יהודה גם זה חשבינן כנזק‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬עוד מבואר שם במשנה שאדם שגזל‬ ‫"על המחיה" כיון שהוא נפטר בברכת המזון על מה שאכל לפני הסעודה שהרי ברכת המזון פוטרת‬ ‫מחברו שווה פרוטה ונשבע ע ל זה לשקר‪ ,‬היינו שאמר שהוא לא גנב הרי שאם הוא רוצה לעשות‬ ‫ברכת "על המחיה"‪ ,‬ויש מקפידים שיאכל מיני מזונות גם בתוך הסעודה‪ ,‬וע"י כך יפטר לכו"ע‪ ,‬אך גם‬ ‫תשובה הוא צריך לחזור אחריו עד למדי‪ ,‬שזה מקום מאוד רחוק‪ ,‬והטעם לזה כי כתוב בפסוק‬ ‫בלאו הכי דעת רוב הפוסקים (עיי"ש בביה"ל) שהוא נפטר בברכת המזון‪ ,‬וכמובן כל זה כשהוא אוכל‬ ‫(ויקרא – ה')‪" :‬לאשר הוא לו יתננו"‪ ,‬והרע"ב ביאר בזה שזה גזירת הכתוב דווקא בשבועה‪ ,‬ולכן‬ ‫בסמוך לקידוש את הסעודה אך אם יעבור זמן רב עד הסעודה כגון שיעבור שיעור עיכול וודאי שיברך‬ ‫המשנה כתבה שדווקא כשנשבע לשקר הוא חייב לחזור עד למדי‪ ,‬והרמב"ם (פ"ז מהל' גזילה) כתב‬ ‫ברכת "על המחיה" שהרי אין זה פוטר אותו לכל היום‪ ,‬אמנם כשאוכל דברים שברכתם האחרונה היא‬ ‫שהטעם לזה כי ברגע שאדם מודה לשני שהוא גזל ממנו‪ ,‬ממילא הוא יודע כל הזמן שאולי הוא‬ ‫"בורא נפשות" יש לו לברך ברכה אחרונה לפני הסעודה שהרי אין זה נפטר בברכת המזון‪ ,‬אמנם זה‬ ‫יחזיר לו‪ ,‬אמנם‪ ,‬כשנשבע לשקר יודע הנגזל שאין לו מה לעשות ומתייאש‪ ,‬ולכן שעושה תשובה יש לו‬ ‫הכול שהוא אכל שיעור שיש לברך עליהם ברכה אחרונה‪ ,‬אמנם כשלא אוכל כשיעור יכול אף לכתחילה‬ ‫ללכת אחריו עד למדי‪ ,‬והביא רבינו ה"תוספות יום טוב" זיע"א [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש‬ ‫לאכול לפני הסעודה‪ ,‬ויש אפילו הידור שמובא בפוסקים שאדם שמגיע מהדך והוא צמא שישתה לפני‬ ‫בבית העלמין העתיק בעיר קראקא בפולין – אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט] במשנתנו שלפי"ז‬ ‫הסעודה פחות מרביעית מים ויכוון לפטור את המשקין שבתוך הסעודה‪ ,‬כי יתכן שאינו נפטר בפת כיון‬ ‫יהיה נפק"מ שבאופן שהוא לא נשבע לשקר אינו צריך לחזר אחריו אלא להודיע לו שהוא רוצה‬ ‫שהיה צמא ממילא גם בלא הסעודה ואין המשקין קשורים לפת כלל‪ ,‬וכששותה פחות מרביעית ממילא‬ ‫להחזיר לו ושהוא יבוא לקחת את הכסף ממנו‪.‬‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫בפוסקים כן‪ ,‬ואולי לגבי בשר החמירו טפי כי הוא יותר מצוי‪ ,‬ולא מסתבר שילך בזמן קצר להביא‬ ‫אין לו ברכה אחרונה ושפיר דמי‪ ,‬ויש חידוש גדול בספר "חיי אדם" שאדם שאוכל גם בתוך הסעודה‬ ‫חלב גמל וכדו' ולהכניס לו בתוך הקפה‪ ,‬עוד הוא שאל‪ :‬אדם ששכח בר"ח "יעלא ויבוא" בשמונה‬ ‫מאותם המינים שהוא אוכל לפני הסעודה הרי שהוא יכול לאכול אפילו הרבה‪ ,‬והוא נפטר בברכת‬ ‫עשרה האם יש לו לחזור? והשבתי‪ :‬מבואר בפוסקים שבתפילת שחרית ומנחה יש לחזור‪ ,‬אמנם‬ ‫המזון עליהם‪ ,‬וכמו לגבי מזונות וכדלעיל‪ ,‬וזה חידוש גדול‪ ,‬עוד הוא שאל לגבי מה שדיברתי בשיעור‬ ‫בתפילת ערבית כיון ש"אין מקדשין את החודש בלילה" אין לחזור‪[ ,‬וכן התקשר אלי אחד באמצע‬ ‫הקודם על בגד רטוב שתלו בערב שבת ועתיד להתייבש בשבת שהוא מותר בטלטול כשהיה רטוב בין‬ ‫שמונה עשרה ושאלני על זה!‪.]..‬‬ ‫השמשות כיון שהוא לא דחהו בידיים כי ידע שהוא יתייבש‪ ,‬ואכמ"ל‪[ ,‬ושאלו אותי עוד הרבה על זה‬ ‫ט"ז‪ .‬הל' ברכות – שהחיינו על נעליים‪ ,‬שאלה בבעלים בעט‪.‬‬ ‫השבוע הבה"ח משה דע‪ -‬יונג שיחי'‪ ,‬וכן בבית האדמו"ר מראדזין שליט"א‪ ,‬ועוד]‪ :‬האם מותר‬ ‫עוד שאל אותי הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות‪ :‬האם מברכים שהחיינו על נעליים חדשות מעור?‬ ‫להוציא את הבגדים האלו מתוך המכונה (כביסה או ייבוש) והשבתי‪ :‬בכה"ג שהיה עתיד להתייבש‬ ‫והשבתיו‪ :‬לא מצאנו בפוסקים שאין מברכים שהחיינו על נעלי עור‪ ,‬ולכן אם שמח בזה יכול לברך‬ ‫בשבת‪ ,‬וכמו שהארכתי כבר‪ ,‬הרי שמותר להוציא אותו מהמכונה ג"כ (כמובן שלא מכבה אותה או‬ ‫שהחיינו‪ ,‬אמנם העיר ראש הכולל הגאון ר' יוסף מנשה שליט"א עפ"י מה שכתב השו"ע שנעליים‬ ‫מנתק זרם חשמלי אלא כשהיא מכובה)‪ ,‬ואין שייך מוקצה בדלת המכונה וכמו שפותחים דלת של מקרר‬ ‫אינם חשובים כ"כ לכן אולי לא נהגו לברך עליהם שהחיינו‪ ,‬וסב"ל‪ ,‬ויש לציין לווארט עתיק ששמעתי‬ ‫למרות שהמקרר עצמו מוקצה ואין לטלטלו בשבת וכן דלת הבית‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫מר' יחזקאל דויטש זצ"ל שהביא אותו מהונגריה על הפסוק (בראשית) שה' עשה לאדם ולחוה כתנות‬ ‫ו‪ .‬הל' ר"ח – גזירת ציפורניים בערב ר"ח ובר"ח‪.‬‬ ‫עור‪ ,‬ולמה דווקא מעור? כי הם היו ערומים ולא יכלו לברך שהחיינו‪ ,‬ועל עור אין מברכים‪ ,‬והיה לי‬ ‫היום היה ר"ח ושאלו אותי הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי' והרב שמואל יעבץ שיחי'‪ :‬האם מותר‬ ‫הדבר תמיד לפלא‪ :‬א‪ .‬לא מצאנו בפוסקים דבר זה? ב‪ .‬היה להם ללבוש ולברך וכמו שאנחנו נוהגים?‬ ‫לגזור ציפורניים בערב ר"ח ובר"ח? והשבתי‪ :‬מובא במ"ב (סי' ר"ס) דעת ר' יהודה החסיד שאין‬ ‫ומה שמצאנו ברמ"א [שגם זכיתי להיות על ציונו בקראקא] שיש נוהגים שאין אומרים‪" :‬תבלה‬ ‫לגזור ציפורניים בר"ח‪ ,‬וכמובן שר"ח נקרא כבר מהלילה (מהשקיעה שנכנס ר"ח)‪ ,‬אמנם בערב ר"ח‬ ‫ותחדש" על בגד מעור כי יצטרכו להרוג עוד בעלי חיים‪ ,‬זה מיירי רק על ברכה זו‪ ,‬ולא על שהחיינו ואין‬ ‫לא מצאנו שום איסור לגזור ציפורניים‪.‬‬ ‫זה קשור כלל ל"שהחיינו"‪ ,‬ועוד‪ ,‬שגם את זה הרמ"א דחה‪ ,‬ולכן מי שמברך אין מזחיחין אותו‪ ,‬מלבד‬ ‫ז‪ .‬הל' כשרות – בישלו פטריות בתבשיל ולא בדקום מתולעים‪ ,‬מה דין התבשיל?‬ ‫הטעם שאין זה חשוב‪ ,‬אך על מעיל עור יברך לכתחילה‪ ,‬עוד דיברנו על מעשה מעניין ששמעתי מאחד‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב משה שניידר שיחי' מגבעת המורה עפולה‪ :‬יש פטריות מהדרין והיינו‬ ‫מגדולי הדור שליט"א על חכמתו של מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל שאחד שאל עט מחברו בבנק בשביל‬ ‫שבדקו אותם מתולעים‪ ,‬ויש שאינם מהדרין והיינו שהם רגילים ורק לא בדקו אותם מתולעים‪ ,‬וברור‬ ‫לחתום בו והעט היקר נשבר‪ ,‬והוא טען שהוא פטור כיון שזה נקרא‪" :‬שאילה בבעלים"‪ ,‬והגיעו לפני‬ ‫שאין בהם חששות של תרומות ומעשרות‪ ,‬ערלה וכדו' שהרי הם צומחים מהאוויר‪ ,‬ולכן ברכתם היא‬ ‫הרב זצ"ל שאמר שהוא חייב ואין זה נקרא שאילה בבעלים כיון שאינה שייכת בפחות משווה פרוטה‪,‬‬ ‫שהכל‪ ,‬וקנו פטריות רגילות ושכחו לבדוק אותם והניחו אותם בתבשיל‪ ,‬האם התבשיל נאסר?‬ ‫ואף שהעט יקר הוא שאל אותו לשימוש של פחות משוו"פ‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫והשבתי‪ :‬הגאון הרב משה וויא שליט"א כותב שיש לבדוק פטריות ע"י שבודקים מתחת הרגל של‬ ‫י"ז‪ .‬הל' נטילת ידיים וחנוכה‪.‬‬ ‫הפטרייה אם יש תולעים בעין‪ ,‬ואם אין זה בסדר‪ ,‬ולכן‪ ,‬בכה"ג שלא בדקו ולא ידוע שיש בפטריות‬ ‫כעת אני יאמר מעט ממה שלמדתי אתמול עם החברותות הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' והבה"ח‬ ‫נגיעות גדולה‪ ,‬ושטפו רותם וכבר עירבו אותם בתבשילים אם אין רואים בתבשיל תולעים בעין לית‬ ‫מגידו קלאר שיחי' בהל' נט"י לסעודה‪ :‬יש ליטול את הידיים מכוח גברא‪ ,‬ולכן הנוטל ידיו ממשאבה‬ ‫בהא מידי והיות וזה כבר לאחר מעשה אי אפשר לאסור את כל התבשיל‪ ,‬וכל עוד אין תולעים בעין‬ ‫ידנית יאחז בידו האחת את המשאבה ויטול על ידו השנייה הנמצאת נמוך בסמוך למשאבה‪ ,‬ויש לציין‬ ‫בתבשיל שפיר דמי ומותר לאוכלו‪.‬‬ ‫למה שכתבו הפוסקים (עי' פסק"ת) שכל זה במשאבה של פעם שהייתה ידנית ונחשבת ככלי‪ ,‬אמנם‬ ‫ח‪ .‬לעשות מעשיו לשם שמים‪.‬‬ ‫בברז של היום שהמים באים ע"י לחץ מים שנשאב כשהוא משחרר את הברז אין שום צד שזה כוח‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת‪ :‬היכן הוא המקור לזה שיש לעשות מעשיו‬ ‫גברא ואין יוצאים בזה ידי חובת נט"י לסעודה אף שפותח וסוגר בכל פעם‪ ,‬וצריך כלי דווקא‪ ,‬וכעת‬ ‫הגשמיים לשם שמים? והשבתי‪ :‬דבר זה מובא בשו"ע (סי' רל"א) שכותרתו היא‪" :‬שכל מעשיו יהיו‬ ‫נאמר מהל' חנוכה שלמדנו‪ :‬איתא בגמרא שבת (פ' במה מדליקין) וכן נפסק בשו"ע (הל' חנוכה) שכל‬ ‫לשם שמים"‪ ,‬וכן מביא הרמב"ם (הל' דעות) שיש לאדם לעשות אף מעשיו הגשמיים לשם שמים‪ ,‬וע"י‬ ‫השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה‪ ,‬אמנם‪ ,‬יש הידור מיוחד להדליק בשמן זית‪ ,‬והטעם לזה כי שמן‬ ‫זה הוא זוכה ג"כ שכל מעשיו הגשמיים הם מצוות‪ ,‬והיינו שיכוון שהוא אוכל‪ ,‬שותה‪ ,‬ישן‪ ,‬לשם שמים‪,‬‬ ‫זית דולק יפה מכולם‪ ,‬וכן ששמן זית היה בו הנס שהרי בו הדליקו בבית המקדש‪ ,‬וכן כל הפתילות‬ ‫וכן בכל מעשיו‪ ,‬ומלבד זה יהיה לו שמחה בכל מעשיו‪ ,‬ויקבל שכר טפי‪ ,‬ויהודי כל הזמן שמח בתורה‬ ‫כשרות להדלקת נר חנוכה‪ ,‬אמנם‪ ,‬יש הידור מיוחד להדליק בצמר גפן‪ ,‬והטעם לזה כי צמר גפן אורו‬ ‫ובמצוות‪ [ ,‬אתמול הייתי כאן בירושלים בהכנסת ספר תורה לבית המדרש הגדול זוועהיל בשכונת‬ ‫יפה‪ ,‬אמנם‪ ,‬גם כשאין לו שמן יכול להדליק בכל שמן‪ ,‬וכן בכל פתילה‪ ,‬וידוע שבאושוויץ [מקום בו‬ ‫בית ישראל בראשות כ"ק האדמו"ר מזוועהיל וגאב"ד זוועהיל שליט"א שברכוני שניהם בחמימות‬ ‫הייתי ביום א' י' כסלו תשע"ט] יהודים מסרו את הנפש להדליק נרות חנוכה ואיך היו מדליקים?‬ ‫רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים מיוחד וראיתי איך יהודים שמחים עם התורה תמיד‪ ,‬והעניין הוא‬ ‫היו אוספים מרגרינה ממה שהיו מחלקים להם פעם ביום‪ ,‬ושומרים אותה‪ ,‬ולוקחים כפתורים‬ ‫שאדם שחי בזה שכל מעשיו הוא בשביל התורה והמצוות זה נותן לו שמחה מיוחדת בתורה ובמצוות‬ ‫מהמעילים (למי שהיה שם עוד מעיל‪ ,‬ולרוב היו הולכים שם עם חלוק דק‪ ,‬והקור שם נורא והרגשתי‬ ‫וחיות‪ ,‬וזה מלבד השכר הרב‪ ,‬וכנ"ל]‪.‬‬ ‫אותו) והיו מתאספים בלילה באחד הצריפים ומדליקים במסירות נפש ממש‪ ,‬וודאי שהם יצאו כי סוף‬ ‫ט‪ .‬הל' ברכות – ברכת "טורטייה"‪.‬‬ ‫סוף הדליקו‪ ,‬ויש לציין עוד למה שמובא בפסק"ת בשם שו"ת "להורות נתן" להגר"נ גשטטנר‬ ‫עוד שאלה אותי אמי שתחי' [ועוד רבים]‪ :‬מה היא ברכת‪" :‬טורטייה"? והשבתי‪ :‬כיון שהדרך היא‬ ‫זצוק"ל שכיום שפתיל צף אורו הוא היפה ביותר יש ענין להדליק בו‪ ,‬ובאמת בדקתי את זה וראיתי‬ ‫לאכול אותה לתענוג‪ ,‬והיא דקה מאוד‪ ,‬וכמו שמביא המ"ב (סי' קס"ח) על הוופלה שעושים בעיר‬ ‫שאורו יפה ביותר‪ ,‬ואני מדליק בו שנים רבות‪ ,‬והראיתי לפני שנים למו"ר מרן הגאון ר' עזריאל‬ ‫פראג שהיא דקה ואין לה דין פת כלל‪ ,‬וכן ממלאים בה דברים בתוכה‪ ,‬כגון‪ :‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬וכדו'‪ ,‬ולכך‬ ‫אויערבאך שליט"א שפתיל צף דולק הכי יפה ומאז הוא החליף והוא מדליק בו נרות חנוכה שנים‬ ‫אפו אותה ולא לשם קביעות כלחם‪ ,‬וודאי שברכתה היא‪ :‬מזונות‪ ,‬וידוע שמגיעים לחופה ואוכלים‬ ‫רבות! וכן הוא מדליק בשמן זית רגיל של קבר רחל אף שאינו כתית כיון שהוא ראה שזה דולק הכי‬ ‫אותה עם בשר ודגים וכדו' לנשנוש בעלמא‪ ,‬ולכך היא עשויה‪ ,‬וכן אמר לי הגאון ר' בן ציון הכהן קוק‬ ‫יפה‪ ,‬וזה עיקר הטעם! וכן אפשר להדליק בנרות של שעווה כמו שכתב רבינו הרמ"א זיע"א‪ ,‬אמנם‬ ‫שליט"א שהורה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לאנשי ליקווד בארה"ב ששאלוהו על כך שיש לברך‬ ‫לדעת רבינו המהר"ל מפראג זיע"א בספרו "נר מצווה" [הובא במ"ב בשעה"צ] וראיתיו בפנים ויש לו‬ ‫עליה מזונות‪ ,‬והטעמים כנ"ל‪.‬‬ ‫טעמים רבים לכך אין להדליק בנר של שעווה‪ ,‬ויש להדליק בכלי דווקא‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ולכן יש להדר להדליק‬ ‫י‪ .‬הל' שבת – טלטול חפץ שהגיע לידו‪ ,‬טלטול מן הצד‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בשמן דווקא‪ ,‬ומה שיש טוענים שהמדליק בפתיל צץ זה נקרא שהוא מדליק בשעווה‪ ,‬שהרי הדבר‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' מצפת‪ :‬אדם שלקח מוקצה בידו האם מותר לו‬ ‫שנדלק ראשון הוא השעווה‪ ,‬לענ"ד אין בזה טענה כלל‪ ,‬ובאמת כן דעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל‬ ‫לטלטל אותו עד למקום סתר וכדו'? והשבתיו‪ :‬מבואר בפוסקים (עי' שו"ע ומ"ב סי' ש"ח ס"ג) שאם‬ ‫שאין בזה חשש כלל כיון שס"ס זה דולק מהשמן‪ ,‬אמנם‪ ,‬גם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‬ ‫לקחו בהיתר וכגון שמצא מוקצה בכיסו בשבת הרי שמותר לו לקחתו כל עוד הוא בידו עד למקום‬ ‫שהקפיד על זה יש כמה דברים לעשות או לשרוף את השעוה לפני ההדלקה וכמו שנוהג מו"ר מרן‬ ‫שירצה ושם יניחו‪ ,‬ונחלקו האחרונים (שם) מה הדין כשלקחו באיסור האם הוא צריך לשמטו מיד או‬ ‫הגרע"א שליט"א ‪ ,‬או לשפוך על השעווה מעט שמן לפני ההדלקה כך שראשון ידלוק השמן‪ ,‬וכמו‬ ‫שגם בכה"ג ג"כ מותר לקחתו לאיזה מקום שירצה‪ ,‬אך כל זה רק ב"כלי שמלאכתו לאיסור" וכגון‪ :‬עט‬ ‫שמוסיפים הבה"ח ברוך כהן שיחי' והבה"ח דוד שלום בצרי שיחי'‪ ,‬ומה שיש טוענים שיש להיזהר‬ ‫וכדו' שהוא כלי‪ ,‬אמנם דבר שאינו כלי כלל יש לשמטו במקומו וכגון לולב שהוא עץ ולא כלי (עי'‬ ‫שלא להדליק את השעווה במקום ההדלקה כשהגיע זמן פלג המנחה שהוא זמן ההדלקה בדיעבד‬ ‫ברמ"א שם ס"ד)‪ ,‬עוד הוא שאל‪ :‬מה הדין לטלטל בגופו וכגון‪ :‬לדחוף את המוקצה עם הרגל?‬ ‫ולמ"ד "מצוות אין צריכות כוונה" יצא בזה‪ ,‬לדעתי אין זה טענה כלל כיון שמכבה מיד ואם אין הנרות‬ ‫והשבתי‪ :‬מבואר בפוסקים (עיי"ש בשו"ע ובמ"ב) שמותר לעשות כן לכתחילה‪ ,‬כי אין זה דרך‬ ‫דולקים חצי שעה אחרי השקיעה אין הוא יוצא י"ח‪ ,‬ועוד‪ ,‬שהוא מכוון לכבותם והוי כמחשבה הפכית‬ ‫טלטול‪ ,‬ולכן מעיקר הדין אם אדם מוצא כסף על הרצפה הרי שמותר לו לדחוף אותו ברגלו עד למקום‬ ‫שבזה וודאי לא יצא י"ח‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫סתר או לשמור אותו ע"י שיעמוד עליו וכדו'‪ ,‬אמנם דעת מרן ה"חזון איש" זיע"א שמה שהתירו בזה‬ ‫י"ח‪ .‬קריעה ב"כותל המערבי" לאחר ל' יום שלא ראהו האם זה כולל את יום השלושים?‬ ‫זה רק ב"דרך הילוכו"‪ ,‬אבל כשעושה כן בכוונה גם זה אסור‪ ,‬אך דעת רוב הפוסקים שמותר וכנ"ל‪.‬‬ ‫שאל אותי השבוע הרב מאיר ברוקס שיחי' מק‪ .‬הרצוג ב"ב‪ :‬אדם שמגיע ל"כותל המערבי" לאחר ל'‬ ‫י"א‪ .‬הל' ברכות‪ ,‬תפילה‪ ,‬תפילין – זימן ודיבר בין הזימון לברכת המזון‪ ,‬התפלל בחצי שעה‬ ‫יום והוא צריך לקרוע‪ ,‬האם זה כולל את יום השלושים עצמו? והשבתיו‪ :‬ההלכה הזאת היא על אדם‬ ‫שאחר חצות‪ ,‬להניח דברים בתוך נרתיק התפילין‪ ,‬נפלו לו התפילין עם הקופסא‪.‬‬ ‫שלא היה שם ל' יום‪ ,‬ומחשבנים את הימים מהיום שהוא היה‪ ,‬והיינו שביום השלושים ואחד מאז‬ ‫עוד שאל אותי הבה"ח שמחה לענעט שיחי'‪ :‬אדם שזימן (היינו שהוא היה המזמן) ודיבר בין הזימון‬ ‫שהוא היה אז הוא צריך לקרוע‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫לברכת המזון האם צריך לזמן שנית? והשבתיו‪ :‬לא מצאנו בפוסקים שיש לחזור ולזמן‪ ,‬ובפשטות‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬אמן!‬ ‫זימון זה הזמנה לברכת המזון‪ ,‬ולכן אין בכך שהפסיק דבר‪ ,‬אמנם לכתחילה כשזימן אין לו לדבר עד‬ ‫כ"ק האדמו"ר מנדבורנה באניא שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ה' ב' כסלו‬ ‫שהתחיל בברכת המזון‪ ,‬עוד הוא שאל‪ :‬אדם שהתפלל שחרית בחצי שעה שלאחר חצות האם יצא‬ ‫תשפ"ז‪.‬‬ ‫י"ח? והשבתיו‪ :‬מבואר במ"ב (סי' פ"ט ס"א) שאדם שלא התפלל שחרית עד חצות יש לו להמתין עד‬ ‫הוספה לגיליון זה מהגאון החסיד ר' אברהם זונאבנד שליט"א שאמר לי ביום ה' ב' כסלו תשפ"ז‪:‬‬ ‫זמן מנחה ולהתפלל מנחה פעמיים (בנאנס)‪ ,‬אמנם דעת הב"ח [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית‬ ‫בעניין אליעזר עבד אברהם יש להוסיף שמלבד ההתבטלות שלו לשליחות עד שאפילו לא מוזכר שמו‬ ‫העלמין העתיק בעיר קראקא אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט] הובא שם במ"ב שעד חצי שעה לאחר‬ ‫בכל הפרשה‪ ,‬כוח האמונה שלו ניכר בכל דבר שהרי שם ה' מוזכר בפרשה זו עשרות פעמים! ודו"ק‪.‬‬ ‫חצות אם התפלל יצא י"ח‪ ,‬והטעם כיון שעדיין לא התחיל זמן תפילת מנחה‪ ,‬ולכן אף שלכתחילה יש‬ ‫לעשות כנ"ל ולהתפלל מנחה פעמיים‪ ,‬אם עשה כן והתפלל יצא י"ח‪ ,‬ואינו חוזר ומתפלל‪ ,‬עוד הוא שאל‬ ‫הגאון ר' יצחק זר שליט"א אב"ד ירושלים ברכני בלחיצת יד ובחמימות רבה ביום ה' ב' כסלו‬ ‫[וכן שאלוני עוד רבים היום בנסענו למערת המכפילה]‪ :‬מה הדין להניח דברים שונים בתוך נרתיק‬ ‫תשפ"ז‪.‬‬ ‫התפילין? והשבתי‪ :‬בנרתיק של התפילין בעצמם והיינו הבד שמיוחד להם אין להניח דבר‪ ,‬אמנם‬ ‫הוספה לגיליון ‪ 382‬מידידי הגאון ר' רחמים מזרחי שליט"א שאמר לי ביום ה' ב' כסלו תשפ"ז‪:‬‬ ‫בשקית החיצונית מהפלסטיק שהיא תשמיש דתשמיש מותר להניח כל דבר שאינו ביזיון‪ ,‬וק"ו סידור‬ ‫הדברים ערבים ונפלאים! ויש לי להוסיף בעניין קשירת הנעליים שלפי הטעם של רעק"א שהבאתם‬ ‫וכדו'‪ ,‬עוד הוא שאל במערת המכפילה‪ :‬אדם שנפל לו התפילין עם כיסוי הפלסטיק שלהם (ובלי‬ ‫שזה בזכות‪" :‬מחוט ועד שרוך נעל"‪ ,‬ולכן קושרים בשמאל לכאורה גם סקוטש וכדו' זה נקרא‬ ‫הנרתיק מהבד) מה יש לו לעשות? והשבתיו‪ :‬כתב המ"ב שיש לו לתת צדקה ושיעור הצדקה הוא כל‬ ‫קשירה לעניין זה‪ ,‬ויש לעיין‪.‬‬ ‫שהוא ואפילו ‪ ,₪ 1‬והיה בזה מעשה נפלא של השגחה פרטית שבדיוק אחד הביא לי ‪ ₪ 1‬לצדקה לפני‬ ‫כ"ק האדמו"ר מנדבורנה ירושלים שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ו' ג' כסלו‬ ‫זה והבאתי למי שנפל לו והזדמן שם עני‪ ,‬וזה פלא‪.‬‬ ‫תשפ"ז‪.‬‬ ‫י"ב‪ .‬הל' ברכות – ברכה על שמן ערב‪.‬‬ ‫מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל איערבאך שליט"א ברכני אור ליום ו' ג' כסלו תשפ"ז ואמר במאור פנים‪:‬‬ ‫עוד שאלוני במצואי שב"ק ב"כותל המערבי"‪ :‬ראינו שה"ינוקא" שליט"א מברך על שמן מסוים‬ ‫"יתן ויחזור ויתן"! (כלשון רש"י בפרשה על הפסוק‪" :‬ויתן לך")‪.‬‬ ‫ברכה מסוימת‪ ,‬איזה ברכה זה? והשבתי‪ :‬מצאנו בפוסקים ד' סוגי ברכות על הבשמים‪ :‬על עץ כהדס‬ ‫הגאון הגדול ר' יחזקאל לינדר שליט"א מו"צ העדה החרדית ברכני בחמימות רבה בערב ש"ק‬ ‫וכדו' מברכים‪" :‬בורא עצי בשמים"‪ ,‬על עשב כגון‪ :‬נענע מברכים‪" :‬בורא עשבי בשמים"‪ ,‬על תערובת‬ ‫תולדות תשפ"ז בפניא דמעלי שבתא על השיעורים והדפים‪.‬‬ ‫של בשמים מברכים‪" :‬בורא מיני בשמים"‪ ,‬ועל שמן הנסחט מבשמים טבעיים כגון‪ :‬שמן אפרסמון‬ ‫הגאון ר' דוד זיכרמן שליט"א ברכני במוצש"ק תולדות תשפ"ז ב"כותל המערבי" בחמימות רבה‬ ‫מברכים‪" :‬בורא שמן ערב"‪ ,‬וכנראה שהיה לרב שליט"א כזה שמן ובירך עליו‪ ,‬והוסיפו הגר"ד אילוז‬ ‫ובלחיצת יד‪.‬‬ ‫והגר"א מאיר שליט"א שלפי מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל יש לברך אף על שמן סינטטי שיש לו‬ ‫הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א לגיליון הקודם (‪ )385‬שאמר לי ביום א' ה'‬ ‫ריח טוב הברכה הנ"ל‪ ,‬שס"ס הוא שמן ערב‪ ,‬ו כן ראיתי פעם בכתבי מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל‪ ,‬אמנם‬ ‫כסלו תשפ"ז‪:‬‬ ‫נראה שמנהג העולם שלא לברך על זה דסב"ל‪ ,‬ולכן אם מביאים לו שמן טבעי יברך עליו‪ ,‬אמנם‬ ‫השמנים הזולים שמוכרים לפני יום כיפור אף שכתוב עליהם‪" :‬שמן אקליפטוס" וכדו' לכאורה אינם‬ ‫הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫טבעיים כי הטבעי עולה מאוד יקר כי כל טיפה דורשת מאמץ ועבודה רבה‪ ,‬ולכן מספק אין לברך סתם‬ ‫א‪ .‬בעניין שחיטה כשרה בזר וזריקה רק בכהן – יש לדקדק בלשון חז"ל‪" :‬מקבלה והילך‬ ‫אם לא יודעים שזה טבעי‪.‬‬ ‫בכהן"‪ ,‬וקבלה היא לפני הזריקה‪.‬‬ ‫י"ג‪ .‬הל' ק"ש – להעיר אדם לק"ש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לגבי פרשת תצווה ובהעלותך במח' ב"ש וב"ה – יש לציין שהלשון בפרשת תצווה הוא‪:‬‬ ‫עוד שאלני הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי'‪ :‬האם יש להעיר בחור לזמן ק"ש? ווהשבתיו‪ :‬אמר לי‬ ‫"להעלות נר תמיד"‪ ,‬ולא‪" :‬בהעלותך"‪.‬‬ ‫פעם מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שכשהוא למד בישיבת סלבודקה בב"ב לפני‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מקרעטשניף ירושלים וגארליץ משיכון ה' ב"ב‪ ,‬ור"י "מבצר התורה" אלעד‪,‬‬ ‫כשבעים שנה הורה שם מרן ה"חזון איש" זצוק"ל שלזמן ק"ש הראשון אין להעיר‪ ,‬אמנם לזמן ק"ש‬ ‫ואב"ד ראחמיסטריווקא ב"ב שליט"א ברכוני אור ליום ג' ז' כסלו תשפ"ז בחמימות רבה ובלחיצת‬ ‫השני יש להעיר עם מקל! ואמר הרב שליט"א‪ :‬הוא לא התכוון ממש עם מקל‪ ,‬אך עורר על חשיבות‬ ‫יד כאן בירושלים‪.‬‬ ‫העניין שיש להעיר אז‪ ,‬ואם רואים שהבחור מתעצל כיון שהוא חושב שהוא צריך ללכת ליטול ידיו‬ ‫לעי"נ הגאון ר' עזריאל רוזנבוים זצוק"ל מגייטהסד‪ ,‬נלב"ע כסלו תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫וכדו' ומתעצל כי כך הם דרכי היצר הרע שמעורר חומרות לאדם שע"י הוא מפסיד גופי תורה‪ ,‬יש‬ ‫לעי"נ הגאון ר' יעקב גלוסקנוס זצוק"ל מב"ב‪ ,‬נלב"ע כסלו תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לומר לו מה שמובא במ"ב גבי נטילת ידיים שבאופן שאין לו מים יש לו לחכך ידיו במידי דמנקי וכגון‬ ‫לעי"נ הגאון ר' איתמר שוורץ זצוק"ל בעל "בלבבי משכן אבנה"‪ ,‬נלב"ע שלהי חשון תשפ"ז‪,‬‬ ‫בחלוקו וכדו' ולקרוא ק"ש‪ ,‬וכן כאן אם יודעים שבלאו הכי לא יקרא ק"ש יש לומר לו שיחכך ידיו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בשמיכה וכדו' ויקרא ק"ש‪.‬‬ ‫לעי"נ האדמו"ר הישיש ר' אריה לייבוש לייפער זצוק"ל מארה"ב‪ ,‬נלב"ע כסלו תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫י"ד‪ .‬הל' ר"ח – הוצאות ר"ח חוזרות‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪,‬‬ ‫היום היה ר"ח כסלו ושאלוני הבה"ח משה גלאס שיחי' ומשה דע – יונג שיחי'‪ :‬מובא בגמרא ביצה‬ ‫אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה‬ ‫ובשו"ע (סי' רמ"ב)‪ ,‬ובהל' ר"ח שהוצאות שבת ויו"ט ור"ח והוצאות בניו לת"ת חוזרים‪ ,‬האם זה‬ ‫ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו ד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫כפשוטו או שזה רק לבעלי אמונה? והשבתי‪ :‬וודאי שזה כפשוטו ממש‪ ,‬ואין זה שייך לבעלי אמונה‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר‬ ‫דווקא‪ ,‬אלא שבעלי אמונה רואים את זה בחוש כי יש להם עיניים של אמונה‪.‬‬ ‫מרדכי שרגא זצ"ל ואמו העניא מלכה ב"ר שלמה לייב ע"ה‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ט"ו‪ .‬הל' כשרות ור"ח – חלב שנתעלם מן העין‪ ,‬חזרה על "יעלא ויבוא" בר"ח כששכח‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח מ‪.‬פ‪ .‬שיחי' מנתיבות להצלחתו‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת‪ :‬אדם שהשאיר את הקפה שלו והלך והיה שם‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר בנש"ק הבה"ח י‪.‬ל‪ .‬שיחי' להצלחתו‪.‬‬ ‫גויים האם חיישינן כמו בבשר שנתעלם מן העין שמא עירבו בו חלב עכו"ם? והשבתי‪ :‬לא מצאנו‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬