gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רחשי לב · Rachashei Leiv — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: רחשי לב · Rachashei Leiv

שבוע: ויצא (2026-11-16)

רחשי לב · Rachashei Leiv — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ויצא‬ ‫י"א כסלו ה'תשפ"ז‬ ‫שנה ט"ו גליון י'‬ ‫סו"ז קר"ש‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הדלקת‬ ‫לשב"ק‬ ‫ר"ת‬ ‫הנרות‬ ‫‪8:33/9:15‬‬ ‫‪5:49‬‬ ‫‪4:18‬‬ ‫לעיקוואוד‬ ‫‪8:32/9:15‬‬ ‫‪5:46‬‬ ‫‪4:16‬‬ ‫ברוקלין‬ ‫‪8:10/8:48‬‬ ‫‪5:54‬‬ ‫‪4:02‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:12/8:50‬‬ ‫‪5:51‬‬ ‫‪4:16‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:11/8:50‬‬ ‫‪5:52‬‬ ‫‪4:09‬‬ ‫אלעד‬ ‫‪8:11/8:49‬‬ ‫‪5:53‬‬ ‫‪4:01‬‬ ‫בית שמש‬ ‫מעלה‪ ,‬ויורדים בו‪ ,‬דעל ידו יורד השפע למטה‪.‬‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪.‬‬ ‫הגה"צ ר' משה ליב ליטש ראזענבוים זצ"ל דיין ומו"ץ בעיר פרעשבורג‪ ,‬אמרות ה'‬ ‫יבואר בזה בדרך רמז ד'באר' רומז לשתיה‪ ,‬ו'שבע' רומז לאכילה‪ ,‬מלשון‬ ‫והיה ה' לי לאלקים וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך‪.‬‬ ‫שובע‪ .‬ועל זה אמר קרא‪ ,‬ויצא יעקב מבאר שבע ‪ -‬שאם אדם מוציא עצמו‬ ‫‪...‬וזו ג"כ היתה כוונת יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬ח"ו לא התנה שום תנאי‪ ,‬כי הוא עבד‬ ‫מעניני העולם הזה כאכילה ושתיה‪ ,‬אז זוכה לוילך חרנה ‪ -‬שאם חס ושלום‬ ‫ה' בכל האופנים‪ ,‬אך כאשר ביקש מה' שיתן לו פרנסה ולא יהיה לו מחסור‪,‬‬ ‫מתעורר עליו חרון אף רחמנא ליצלן מוליכו ומסלקו מעליו ‪.‬‬ ‫פחד פן ע"י זה יתרחב לבו ויבקש גדולות‪ ,‬לכן מצא עצה לזה שיכניס הכל‬ ‫הרה"ק ר' משה מרדכי מלעלוב זי"ע‪ ,‬ברכת משה‬ ‫לקדושה ע"י מעשר כמו שאמרו חכז"ל (אבות פרק ג משנה יג) סיג לעושר ‪-‬‬ ‫וישכב במקום ההוא‪.‬‬ ‫מעשר‪ ,‬כי על ידי זה ישים סיג וגדר לעשרו לבלי יתפרץ הלאה להתאוות‬ ‫(וברש"י‪ ,‬לשון מיעוט באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה‬ ‫תאוות‪ ,‬וע"ז אמר‪ ,‬אם כי תהיה לי הרחבה‪ ,‬עכ"ז והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬וח"ו‬ ‫עוסק בתורה) ‪...‬והא דהלך לישיבת עבר‪ ,‬אף שכבר מעיקרא היה איש תם‬ ‫ויושב אהלים בישיבת שם ועבר כפירש"י שם (ראה ברש"י לעיל כה‪ ,‬כז על יושב‬ ‫לא אשכחהו לעבדו לנצח‪ ,‬כי אעשה תחבולה שכל אשר תתן לי ‪ -‬עשר‬ ‫אעשרנו לך‪ ,‬ואכניס הכל לקדושה‪ ,‬וזה הדבר אשר ישמרנו מכל רע‪...‬‬ ‫אהלים ‪ -‬אהלו של שם ואהלו של עבר)‪ ,‬ומדוע הלך לשם עוד י"ד שנה אף שהיה לו‬ ‫הרה"ק ר' ישראל מטשארטקוב זי"ע‪ ,‬גנזי ישראל שנת תרס"ז בתו"ד‬ ‫צווי מאביו ואמו ע"ז‪.‬‬ ‫ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה‪.‬‬ ‫אלא כל זה היה כדי להתחסן מפני לבן‪ ,‬כי הבין שאי אפשר להיות בבית‬ ‫וקשה וכי הם לא ידעו זאת‪ .‬וכ' בספר אבני שוהם להיות שביום אתמול‪,‬‬ ‫לבן‪ ,‬וכן אי אפשר לבנות בית‪ ,‬אלא א"כ ילמוד הרבה תורה‪ ,‬ועי"ז יוכל‬ ‫קודם ביאת יעקב‪ ,‬קרה שבא השמש שלא בעונתה‪ ,‬וזה היה מחמת שרצה‬ ‫לעמוד בנסיונות החיים‪ ,‬ואף שהבטיחו השי"ת ושמרתיך בכל אשר תלך‪,‬‬ ‫השי"ת שיעקב ילין שם‪ ,‬ואז העדרים לא שמו לבם לאסוף המקנה‪ ,‬כי לפי‬ ‫עמד והתפלל אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך‪,‬‬ ‫הטבע היה עוד היום גדול ופתאום שקעה השמש והוכרחו לאסוף המקנה‬ ‫היינו בדרך אשר הולך לבנות בית בישראל‪...‬‬ ‫בלילה‪ ,‬לכן ביום שלאחריו רצו להקדים עצמן פן יארע היום גם כן כך‪ ,‬כי‬ ‫הגה"צ ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל ראב"ד עדה החרדית בירושלים עיה"ק‪ ,‬אבן ישראל בתו"ד‬ ‫לא ידעו סיבת השקיעה‪ ,‬ועל כן אמר להם יעקב לא עת האסף המקנה‪,‬‬ ‫ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וגו'‪.‬‬ ‫והיום לא תשקע השמש שלא בעונתה‪.‬‬ ‫ונ"ל כי סולם י"ל דמרמז על היצה"ר‪ ,‬דאחכז"ל (שבת קה עמוד ב) כך אומנתו‬ ‫הגה"צ ר' שמעון בצלאל ניימאן זצ"ל אבדק"ק טארנא בעמח"ס ילקוט הרועים ומשיב נפש‪ ,‬פנינים יקרים‬ ‫של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך‪ ,‬עד וגו'‪ ,‬והסולם‬ ‫ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו‬ ‫ג"כ דומה לו דנעשה דרגא דרגא‪ ,‬והעי"ד ז"ל פי' (יערות דבש חלק ב דרוש ה‪ ,‬ביאר‬ ‫ויגש יעקב ויגל את האבן וישק את צאן לבן אחי אמו‪.‬‬ ‫על הגמרא בבא בתרא דף עג עמוד א‪ ,‬אמר רבה אשתעי נחותי ימא‪ ,‬האי גלא דמטביע לספינתא‬ ‫וקשה למה חזר עוד הפעם לבן אחי אמו‪ .‬ואפשר לומר דהנה אי' בגמ'‬ ‫מתחזי כי נורא חוורתא בראשו‪ ,‬ומחינן ליה באלוותא דחקיק ביה אהיה אשר אהיה וכו') מאמר‬ ‫(כתובות דף נב) דליתן לאחד עצה דלזה יהי' טובה ולחבירו רעה אינו מחוייב‬ ‫דרבב"ח האי‪ ,‬גלא דמטבע לספינה מתחזי כי נורא חיוורתי ברישא‪ ,‬דהכוונה‬ ‫להכניס עצמו בזה‪ ,‬אכן אם זהו קרובו דשייך בו ומבשרך אל תתעלם מותר‪.‬‬ ‫דגל הוא היצה"ר הרוצה להטביע הספינה ‪ -‬היא האדם במים עזים‪ ,‬רק‬ ‫וגם כאן לכאורה קשה‪ ,‬איך גלל יעקב אבינו ע"ה את האבן לבדו‪ ,‬ומסתמא‬ ‫ברצותו להטביע בא מתחילה בדבר יראה ומוסר‪ ,‬וזהו נורא חיוורתי ברישא‪,‬‬ ‫אח"כ הי' פטור לעזוב עמהם לסתום את פי הבאר‪ ,‬דמי שהוא מסייע‬ ‫היינו אש לבן‪ ,‬מצות ה' ברא מאירת עינים‪ ,‬נר מצוה ותורה אור‪ ,‬ובזה מנסה‬ ‫בתחילה לגלול את האבן מעל פי הבאר מחוייב אח"כ לסייע לסתום‪ .‬אבל‬ ‫לקרב לאדם להטביעו שאולה ע"כ‪.‬‬ ‫כאן דהוא גלל בעצמו א"כ אח"כ היתה רחל פטורה מלסייע לשאר רועים‬ ‫אבל הצדיקים המתגברים עליו ואינם נופלים ברשתו‪ ,‬ובכ"ז אמרו רבותינו‬ ‫להשיב את האבן על פי הבאר למקומה‪ ,‬ואיך עשה זה יעקב אע"ה‪ ,‬ע"כ‬ ‫(קידושין ל עמוד ב‪ ,‬ובסוכה נב עמוד ב) אלמלא הקב"ה שעוזרו אין יכול לו שנאמר ה'‬ ‫אמר הכתוב צאן לבן אחי אמו א"כ היתה קרובתו ושייך בי' ומבשרך אל‬ ‫לא יעזבנו בידו‪ ,‬ואח"כ והנה סולם מוצב ארצה‪ ,‬ר"ל דהיצה"ר עמידתו‬ ‫תתעלם וק"ל‪.‬‬ ‫ומצבתו היא להוריד ולהפיל האדם ארצה לתענוגי ארץ‪ ,‬וראשו מגיע‬ ‫הגה"צ רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל מבריסק‪-‬ירושלים‪ ,‬מהרי"ל דיסקין על התורה‬ ‫השמימה‪ ,‬ויען כי לא יתפתה ממנו מיד לכן מעורר אותו בראשית למצוה‬ ‫חודש כסלו‪.‬‬ ‫דבר הנוגע לשמים‪ ,‬והנה מלאכי אלוקים‪ ,‬הם הצדיקים כמבואר במדרש‪,‬‬ ‫‪...‬ושם חודש זה כסלו‪ ,‬והוא מלשון אם שמתי זהב כסלי וכן כי ה' יהיה‬ ‫עו לים ומתנשאים עליו וכובשים אותו‪ ,‬ויורדים בו‪ ,‬מצד גבורת היצה"ר הי'‬ ‫בכסלך‪ ,‬שהוא לשון מבטח עוז‪ .‬נראה שעסק חודש זה שכל אחד מישראל‬ ‫להם ירידה כי חזק הוא מהם‪ ,‬רק והנה ה' נצב עליו לשמרו כנ"ל‪.‬‬ ‫יהיה לו מבטח עוז בה'‪ .‬ובספר יצירה המליך אות ס' בשינה כו'‪ ,‬וכסלו‬ ‫הרה"ק ר' משה נתן נטע יונגרייז (בן הרה"ק המנוחת אשר) זצ"ל אבדק"ק דיארמאטה‪ ,‬תורת משה נתן‬ ‫בשנה‪ .‬אות ס' איתא בזוהר הקודש (חלק א ג‪ ,‬א) שא"ל אנת צריך לאתרך כו'‪,‬‬ ‫והנה סלם מוצב ארצה כו' ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו‪.‬‬ ‫נפילין דאינון סמיכין עלך כו'‪ .‬ובגמרא (ברכות ד עמוד ב) אפילו הכי חזר דוד‬ ‫גם רמז בענין הסולם על הצדיק‪ ,‬דהוא כסולם המשמש לבית כך הוא‬ ‫וסמכן ברוח הקודש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים‪...‬‬ ‫משמש לעולם‪ ,‬וכל העולם נזון בשבילו (ברכות יז עמוד ב)‪ ,‬וזה הפירוש והנה‬ ‫הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע‪ ,‬פרי צדיק ראש חדש כסלו אות ב בתו"ד‬ ‫מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו‪ ,‬דעל ידי מצותיו מוסיפין כח בפמליא של‬ ‫פסקי הלכות‬ ‫מהלכות דש‬ ‫א‪ .‬פירוק תמרים ממקום חיבורם במכבדות (בענפים)‪ :‬יש זן של תמרים שמוכרים אותם כשהם מחוברים למכבדות (לענפים) בהם הם תלוים באילן‪ ,‬ומותר‬ ‫לתולשם בשבת מהמכבדות דכיון שהענף כבר תלוש אין בזה משום תולש מן המחובר‪ ,‬וגם אין בזה משום מפרק שהוא תולדה דדש (עי' רמ"א סי' של"ו ס"ח פמ"ג משב"ז שם סק"ח‬ ‫ובסי' שי"ט משב"ז סק"ד סי' ש"כ בפתיחה א"א אות ה'‪ ,‬וע"ע במנחת חינוך מוסך השבת מלאכת דש סק"ב‪ ,‬ועי' בשבה"ל ח"ז סי' צ"ח ובחי"א סי' ס"ז אות ו' ודלא כאג"ט דש ס"ב שאסר לתלוש תמרים מהמכבדות‪,‬‬ ‫ועי' בברורי הלכות הכא)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסרת עגבניות קטנות (שרי) מהגבעול שגדלים עליו בשבת‪ :‬מותר להסיר בשבת עגבניות שרי שמחוברות בענף ואין בזה איסור משום תולש ומפרק (באופ"ז‬ ‫קיל יותר ממכבדות הנ"ל שהרי גם האג"ט שהחמיר במכבדות של תמרים כתב שבאשכול של ענבים אין חשש מפרק כיון שהדרך לעשות כן לפני האכילה וא"כ ה"נ בעגבניות שרי שהדרך למכור כן ולהסירם מן‬ ‫הגבעול בבית ובפרט שגם בתמרים הקיל מרן זצ"ל כאמור לעיל ועי' מבית לוי חי"ט עמוד קפ"ד בקובץ שאלות מהגאון ר' משה שטיין שליט"א שהתיר בעגבניות שרי)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פיצוח אגוזים ושקדים‪ :‬מותר לפצח בשבת אגוזים ושקדים סמוך לאכילה (שבת קכב‪ :‬נוטל אדם קורנס לפצע בו אגוזים‪ ,‬משנ"ב סי' שי"ט סקכ"ד‪ ,‬וברמ"א סי' שכ"א סי"ט דכל קילוף‬ ‫מותר דוקא לאלתר וכמו בורר שמותר רק סמוך לסעודה)‪ ,‬אבל אין לפרק שקדים ואגוזים מתוך הקליפה הירוקה אלא יחתוך את הקליפה הירוקה יחד עם הקליפה הקשה ע"י סכין‬ ‫מבלי לפרק את הקליפה הירוקה שמעל גבי האגוז (רמ"א סי' שי"ט ס"ו ובמשנ"ב שם סקכ"ג דבלא שינוי לכו"ע אסור דעובר בזה על איסור מפרק וע"י שינוי במלילה בראשי אצבעותיו לד' המחבר מותר‬ ‫בירורי הלכות‬ ‫וכ' הרמ"א דיש מחמירין אף ע"י שינוי וטוב להחמיר בזה כיון דיכול לאכלן בלא פירוק)‪.‬‬ ‫פירוק תמרים ממקום חיבורם במכבדות בשבת‬ ‫מפרק דהוה תולדה דדש דמה דש מפרק התבואה משבוליה גם זה מפרק האילן שאינו סובל‬ ‫שאלה‪ :‬יש זן של תמרים שנמכרים כשהם מחוברים עדיין למכבדות (הענף) בהם הם תלויים‬ ‫כל כך מלשון פורק את החמור‪ ,‬וא"כ י"ל דקים ליה לרש"י דמשום זה שאין האילן סובל כל‬ ‫באילן‪ ,‬האם מותר לתלוש בשבת את התמרים מהמכבדות או שיש בכך איסור משום דש?‬ ‫כך כובד התמרים לכן חשיב מפרק ודבר זה שייך רק בתמרים (שתלוים כלפי מטה ונראה‬ ‫תשובה‪ :‬אי' בשבת עג‪ :‬אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדקלא (זרק פיסת רגבים של‬ ‫שמכבידים על האילן) וא"כ דרכו בפריקה והו"ל מלאכה עיקרית כמו תלישה ולכן סבר רש"י‬ ‫עפר קשה על הדקל) ואתר תמרי (שהשיר עי"ז התמרים מהאילן) חייב שתיים אחת משום‬ ‫דחייב משום תרוויהו אבל בשאר האילנות מלאכת דש היא טפלה לגבי מלאכת התלישה‬ ‫תולש ואחת משום מפרק (דש) רב אשי אמר אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך‪,‬‬ ‫ואינו חייב רק משום תולש‪.‬‬ ‫ופרש"י (ד"ה מפרק) תולדה דדש שמפרק תבואה משבליה לשון פורק מן החמור וכו' ואף זה‬ ‫והנה בשו"ע סי' של"ו ס"ח כ' הרמ"א יחור של אילן שנפשח מערב שבת ובו פירות מותר‬ ‫מפרק התמרים מן המכבדות‪ ,‬ובד"ה אין דרך תלישה פרש"י על ידי זריקה אלא או ביד או‬ ‫לתלוש הפירות ממנו בשבת‪ ,‬ובמנ"ח (מוסך השבת מלאכת דש סק"ב) הקשה על הרמ"א למה‬ ‫בכלי ותולש כלאחר יד הוא ופטור‪ ,‬משמע מדבריו דגם לרב אשי אם יעשה כן ביד או בכלי‬ ‫התיר לתלוש הפירות מהענף בשבת הרי בגמ' הנ"ל (לפי' רש"י והר"ן) נראה שאסור לתלוש‬ ‫חייב שתים משום תולש ומשום מפרק‪ ,‬אבל בתוס' (שם ד"ה ואחת משום מפרק) כ' דאין‬ ‫תמרים מהמכבדות בידים משום מפרק‪ ,‬וכ' המנ"ח דמוכרחים לומר דהרמ"א ס"ל להלכה‬ ‫נראה לר"י כפרש"י שמפרק האילן ממשאו מן הפירות שעליו אלא כפירוש רבינו שמואל‬ ‫כהתוס' בשם רבינו שמואל דלא ניחא להו לפרש דבתלישת תמרים מהמכבדות שייך איסור‬ ‫שיש על התמרים קליפה העליונה (וכדמשמע בברכות לו‪ :‬הני מתחלי דערלה אסירי ופרש"י‬ ‫מפרק דס"ל דמפרק שייך רק באוכל המכוסה וטמון בפסולת אבל לא בדבר שהוא גלוי ולכן‬ ‫מתחלי בתמרי כקפרס בצלף) וכשהוא מכה בתמרים מפרק את הקליפה מן התמרים והוי‬ ‫פי' הר"ש דיש על התמרים קליפה עליונה וכשמכה עליהם נופלת הקליפה העליונה ובזה‬ ‫כמו דש שמפרק את התבואה מהשבולת‪ ,‬ועי' בר"ן (שם לא‪ ):‬שכ' מפרק תולדה דדש‬ ‫שייך איסור מפרק אלא שכ' המנ"ח דצ"ע על הרמ"א למה לא הביא בשו"ע את שיטת רש"י‬ ‫שמפרק תבואה משבוליה לשון פורק מן החמור ופרש"י ז"ל שאף זה מפרק תמרים מן‬ ‫והר"ן דאיסור מפרק שייך גם בדבר שהוא גלוי‪ ,‬וע"ע בפמ"ג סי' שי"ט משב"ז סק"ד סי' ש"כ‬ ‫הדקל‪ ,‬ולא נהירא דאי הכי מאי איריא תמרים בוצר (בענבים) וגודר (בתמרים) ומוסק‬ ‫בפתיחה א"א אות ה' ובסי' של"ו משב"ז סק"ח שכ' בפשיטות דמהרמ"א בסי' של"ו הנ"ל‬ ‫(בזיתים) ואורה (בתאנים) נמי ליחייב תרתי‪ ,‬אלא דוקא בתמרים הוא דמחייב תרתי לפי‬ ‫נראה שמפרק אינו שייך רק בדבר שהוא טמון ומכוסה ולא בדבר גלוי ולא הזכיר כלל‬ ‫שהם באילן כעין אשכול וכשהאשכול נתלש מן האילן חייב משום תולש וכשנחבט בקרקע‬ ‫מסוגיא דגמ' הנ"ל‪ ,‬ועי' באגלי טל מלאכת דש סק"ב שהקשה על הפמ"ג מסוגיא הנ"ל עפ"י‬ ‫ונפרקין התמרים מן האשכול חייב משום מפרק‪ ,‬ונמצא דלרש"י בעת פגיעת רגב העפר‬ ‫פירושם של רש"י והר"ן וכ' שיש לחלק בין יחור של אילן עם פירות למכבדות של תמרים‪,‬‬ ‫בדקל נתלשים ע"י כך התמרים מהמכבדות ובבת אחת מתחייב משום ב' מלאכות תולש‬ ‫דביחור כיון דאין דרך לקצוץ ענף של אילן עם פירות אלא לקצוץ פירות מן האילן אין שייך‬ ‫ומפרק‪ ,‬אבל להר"ן אין שייך לחייב משום ב' המלאכות בבת אחת ולכן פי' שע"י הזריקה‬ ‫בזה מלאכת דש (אבל אין זה משום שבדבר גלוי לא שייך איסור דש) משא"כ בתמרים‬ ‫נתלשים המכבדות עם התמרים מן האילן ובזה עובר על איסור תולש וכשהמכבדות נופלים‬ ‫שהדרך לקצוץ את התמרים עם המכבדות מן האילן שייכי ביה איסור מפרק כשתולש את‬ ‫על הארץ ונחבטים בקרקע נפרדים מהם התמרים ובזה עובר על איסור מפרק‪.‬‬ ‫התמרים מהמכבדות‪ ,‬ועי"ש שכ' דמ"מ מותר לגרגר ענבים מהאשכולות בשבת ואין בזה‬ ‫ועי' במנ"ח (מוסך השבת מלאכת דש סק"ב) שכ' שדברי הר"ן תמוהים דלמה יגרע מחובר‬ ‫איסור משום דש שכיון שהדרך לעשות כן רק בשעת אכילה אי"ז נחשב כמלאכה‪.‬‬ ‫מתלוש ומ"ש תולש תמר ממכבדות תלושים דחייב משום מפרק לתולש תמר ממכבדות‬ ‫אבל בשבה"ל שם כ' מרן זצ"ל דלפמש"כ הר"ן בהסבר שי' רש"י דהטעם דתולש תמרים‬ ‫התלוים באילן דפטור משום מפרק וחייב רק משום תולש (ועי"ש שהוכיח דמהגמ' משמע‬ ‫מהמכבדות חשיב מפרק הוא משום שאין האילן סובל כל כך א"כ י"ל דזהו דוקא כשתולש‬ ‫שהתמרים בלבד נשרו מן האילן בלא המכבדות ודלא כר"ן) אלא שבשבה"ל ח"ז סי' צ"ח‬ ‫את התמרים מהאילן עצמו דאז הוא דרך פריקה שאין האילן סובל כ"כ‪ ,‬ואפי' להר"ן שס"ל‬ ‫(בחידושים על הרמב"ם ה"ח ב') כ' מרן זצ"ל שהמעיין בחידושי הר"ן (המיוחסים שם עג‪:‬‬ ‫דמפרק הוא רק לאחר שנתלש הענף מן האילן ג"כ י"ל דזהו דוקא כשמתפרקים כל התמרים‬ ‫ד"ה האי מאן) יראה שכ' דאין דישה במחובר אלא בתלוש ולפי"ז לא קשיא קושיית המנ"ח‬ ‫כשנופל האשכול לארץ דבזה נחשב למפרק משום שהאילן אינו סובל כל כך את כובד‬ ‫הנ"ל‪ ,‬עוד כ' מרן זצ"ל שיש להוסיף הסבר בזה (גם בלא"ה) עפ"י מש"כ הריטב"א במו"ק (ב‪:‬‬ ‫התמרים אבל בתולש פרי אחד אחד מן הענף התלוש אין בו לא משום תולש ולא משום‬ ‫ד"ה איתמר) דכשיש בפעולה אחת שני תועלות של מלאכה כגון זורע וחורש אבל האחת‬ ‫מפרק‪ ,‬ולפי"ז לא קשיא כלל על הרמ"א בסי' של"ו שהתיר לתלוש פירות מענף תלוש ולא‬ ‫עיקרית יותר חייב על האחת העיקרית ולא על השניה כיון שהוא רק פעולה אחת‪ ,‬וא"כ ה"נ‬ ‫חילק בין תמרים לשאר פירות ודלא כמנ"ח הנ"ל שנתקשה בזה‪ ,‬וע"ע בשבה"ל חי"א סי' ס"ז‬ ‫דש מהמחובר אינו עיקר וטפל הוא לעיקר הפעולה דהיא תלישה מן המחובר ולכן סבר הר"ן‬ ‫אות ו' דמותר לתלוש תמרים מן המכבדות בשבת ויו"ט ואין בזה משום מפרק וכפשטות‬ ‫דא"א לחייבו גם משום דש רק באופן שאין המלאכה נעשית בבת אחת‪ ,‬ולפי"ז אפשר ליישב‬ ‫הרמ"א בסי' של"ו ס"ח שלא חילק בין תמרים לשאר פירות ודלא כאג"ט שהחמיר בזה‪.‬‬ ‫ג"כ מה שהקשה הר"ן על רש"י דמחייב משום תרווייהו אף כשנתלשים התמרים מן האילן‬ ‫וע"כ להלכה למעשה מותר לתלוש תמרים בשבת מהמכבדות התלושים מהאילן מער"ש‬ ‫דא"כ גם בבוצר ואורה וכיו"ב יתחייב גם משום דש‪ ,‬דהנה הר"ן בחידושיו (המיוחסים שם עג‪:‬‬ ‫ואין בכך איסור משום דש‪.‬‬ ‫ד"ה האי מאן) כ' וז"ל פרש"י זרק פיסת רגבים לדקל והשיר התמרים מן הדקל חייב משום‬ ‫נלב"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫י"ג כסלו‬ ‫רבי ישראל פרידמן‬ ‫תרצ"ד‬ ‫מטשארטקוב זי"ע‬ ‫אחר דברו‪ .‬נענה הרה"ק ואמר להרב‪ ,‬מי יגיד כי אכן‬ ‫ולמה אתה שותק? ולכן סע לטשארטקוב ותרעיש שם‬ ‫אלה תולדות‬ ‫צדיק אני? כאן פקעה סבלנותו של היהודי האומלל‪,‬‬ ‫עולמות‪ ,‬ובודאי ירחם ה'! ואכן אבי נסע לטשארטקוב‬ ‫רבינו 'התנא האלוקי‪ ,‬איש אלקים קדוש' (מנחת שבת‬ ‫וקרא ואמר‪ :‬אם הרבי אינו צדיק מי הוא הצדיק? אמר‬ ‫לשבת פרשת בשלח והגיע לשם ביום ה' לעת ערב‪,‬‬ ‫סימן פח ס"ק נג)‪' ,‬כ"ק ידיד עליון וידידי עוז‪ ,‬הרב‬ ‫לו הרה"ק בטוב לב‪ ,‬יש צדיקים! היהודי לא הרפה ממנו‬ ‫ותיכף באותו לילה בשעה תשע וחצי נתקבל אצל מרן‬ ‫הצדיק‪ ,‬והרב הקדוש‪ ,‬בוצינא קדישא‪ ,‬המפורסם בכל‬ ‫וטען אל הרה"ק‪ ,‬אם כן רבי קדוש‪ ,‬אמור לי מי הוא‬ ‫זי"ע אבי ז"ל עמד לפניו בלב שבור ורצוץ ומסר לו‬ ‫מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה‪ ,‬ותפארת פאר‬ ‫הצדיק האמיתי‪ ,‬ומה הוא כתובתו ואפנה אליו? בקול‬ ‫פתקא מיוחדת בשבילי ומירר לפניו בבכי על מצבי‬ ‫ישראל והדרו‪ ,‬עמוד הימיני‪ ,‬פטיש החזק‪ ,‬גזע אראלים‬ ‫שקט ובנעימה רצינית ענה הרה"ק‪ ,‬יש בידי למסור לך‬ ‫העגום והנה באותו פרק זמן באה אמי הביתה מהשוק‬ ‫ותרשישים‪ ,‬בנשק"ע'‪( ,‬אגרות קודש מוהריי"צ ח"ב עמוד‬ ‫את הכתובת של הצדיק האמיתי‪ ,‬צדיק ה' בכל דרכיו!‪.‬‬ ‫ומכיון שהיה זה באמצע החורף ששעות היום קצרות‬ ‫תמח ועמוד תרב)‪ ,‬ה"ה הרה"ק רבי ישראל פרידמן‬ ‫(שבט מישראל עמוד שמח)‪.‬‬ ‫התחילה להכין צרכי שבת מבעוד לילה ובשעה תשע‬ ‫מטשארטקוב זי"ע‪ ,‬נולד ביום י' אייר תרי"ד בעיירה‬ ‫פאר הדור‬ ‫וחצי בדיוק הרכינה אמי עצמה כדי להסיק את התנור‬ ‫פאטיק‪ ,‬לאביו הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע‪,‬‬ ‫סיפר הרה"ק רבי אהרן הורביץ אבד"ד בייטש זי"ע‪ ,‬פעם‬ ‫ואני ירדתי פתאום מהמיטה בזחילה כדרכי קרבתי לאמי‬ ‫בן הרה"ק נר ישראל מרוז'ין זי"ע‪ ,‬ולמעלה בקודש דור‬ ‫אחת הייתי ביחד עם בן דודי הרה"ק רבי אברהם חיים‬ ‫תפסתי בה והעמדתי את עצמי ונשארתי עומד בפעם‬ ‫אחר דור עד המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע‪ .‬ולאמו‬ ‫מפלאנטש זי"ע בעיר מרפא מארינבאד‪ ,‬ופגשנו שם את‬ ‫הראשונה בחיי אמי נבהלה ממראה עיניה ידעה שאבי‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת פייגא ע"ה‪ ,‬בת הרה"ק רבי אהרן‬ ‫הרה"ק מטשארטקוב זי"ע‪ ,‬הרבי מפלאנטש התחיל לומר‬ ‫נסע לטשורטקוב והבינה שמופת לנגד עיניה ולכן יצאה‬ ‫מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬בן הרה"ק המאור עיניים זי"ע‪.‬‬ ‫לפנינו איזה חידוש‪ ,‬ואני פלפלתי עמו כשלשת רבעי‬ ‫מכליה וקראה לכל השכנים לראות נס משמים ומיד‬ ‫בהגיעו לפרקו נשא לו לאשה הרבנית הצדקנית מרת‬ ‫שעה‪ .‬הרה"ק מטשארטקוב ישב ונשען על מקלו באין‬ ‫שלחה מברק לאבא בטשארטקוב על הבשורה הטובה‬ ‫שבע רוחמה ע"ה בת דודו הרה"ק רבי אברהם יעקב‬ ‫אומר ואין דברים‪ ,‬כאילו אין לו כל עסק בנידון‪ ,‬ונולד‬ ‫למחרת נכנס אבי בשנית למרן עם המברק ומרן בירך‬ ‫מסדיגורא זי"ע‪ ,‬בן הרה"ק הנר ישראל מרוזין זי"ע‪.‬‬ ‫אצלנו ספק אם בכלל שמע מה שאנו מדברים‪ .‬אחרי זה‬ ‫אותו בפנים צוהלות ואמר לו יהיה לך ממנו הרבה נחת‬ ‫נסיעה לצדיק‬ ‫קמנו ונפרדנו איש מאת רעהו לשלום‪ ,‬אך עוד נשארנו‬ ‫מני אז החלו רגלי להתיישר ולהתרפא וכאשר מלאו לי‬ ‫כה סיפר הרה"ק ה'בית אברהם' מסלונים זי"ע‪ ,‬שפעם‬ ‫עומדים על מקומנו‪ ,‬רעיונותי לא נתנו לי מנוח‪ ,‬לא‬ ‫ארבע שנים התחלתי ללכת לחדר ובהגיעי לגיל שבע‬ ‫אחת נכח בשולחן הטהור אצל הרה"ק רבי ישראל‬ ‫יכולתי להבין כיצד יתכן שהרה"ק מטשארטקוב ישב‬ ‫חלף כל סימן היכר ממחלתי ברגלי נהפכתי לאדם בריא‬ ‫מטשארטקוב זי"ע יחד עם הגה"ק רבי מאיר שפירא זי"ע‬ ‫וידום בלי לקחת שום חלק בשיחה‪ ,‬ולא יגלה שום ענין‬ ‫ושלם נעשיתי קל ברגלי והלכתי מרחקים ללא כל‬ ‫ראש ישיבת חכמי לובלין [שכידוע היה חסיד נלהב‬ ‫בנושא? עד שלא יכולתי להתאפק‪ ,‬והרהבתי עוז לשאול‬ ‫הפרעה וללא כל סימני עייפות עד שבהגיעי לארץ‬ ‫להרה"ק מטשארטקוב] ובאמצע דברוךת קודש אמר‬ ‫בדרך כבוד‪ ,‬טשארטקובער רבי! האם שמתם לב‬ ‫הקודש ונסעתי לל"ג בעומר תרפ"ז להשתטח על הציון‬ ‫הרה"ק‪ ,‬שעיקר העליית בעליית המדריגות בעבודת‬ ‫לשיחתנו? מיד הינהן הרה"ק בראשו להסכמה ששמע‪.‬‬ ‫הקדוש של התנא האלקי הלכתי משם בחזרה ברגל עד‬ ‫השי"ת אינו תלוי אלא ביד האדם‪ ,‬אכן‪ ,‬כדי שיזכה‬ ‫הוספתי לשאול‪ ,‬ומה דעתו לתוכן השיחה‪ .‬אז השיב לי‪,‬‬ ‫לטבריא‪( .‬נר ישראל ח"ד עמוד קמח)‪.‬‬ ‫האדם לינצל מדברים המתגלגלים עליו בלי רצונו‪ ,‬כגון‬ ‫כדאי לעיין בתוספות פלוני! השיחה נסתיימה וכולם‬ ‫סיפר הרה"ח רבי שמואל אהרן וועבער ז"ל‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫שהעיניים לא יראו מה שלא צריך‪ ,‬והאזנים לא ישמעו‬ ‫הלכו לדרכם‪ .‬מתחילה לא ירדתי לעומק דעתו שלו‪ ,‬כי‬ ‫היה באיזה שליחות בחו"ל‪ ,‬ושהה אצל הרה"ק רבי‬ ‫מה שאינו נצרך לעבודת השי"ת‪ ,‬לזה זקוקים לצדיק‬ ‫לא ראיתי שום רמז בדברי התוס'‪ ,‬אך לאחר שהתחלנו‬ ‫ישראל מטשורטקוב‪ ,‬ובעודו אצלו קיבל טעלעגראם‬ ‫הדור‪ .‬והבית אברהם הגיב בלחישה להגאון מהר"מ‬ ‫לעיין בדברי התוספות נתברר לנו כי טעינו‪ ,‬וכל הפלפול‬ ‫[מברק] מארץ ישראל על דבר בתו שנחלתה על עיניה‪,‬‬ ‫שפירא‪ ,‬דמה נעשה שהצדיק הדור מתבודד בחדרו‪ ,‬ואינו‬ ‫החריף בטעות יסודו‪ .‬ומה ששתק כל הזמן היה‬ ‫עד שכל הרופאים אמרו שיש סכנה לעין ואפשר שיפסק‬ ‫נותן ליכנס אליו? והגאון מהר"ם שפירא חזר בקול על‬ ‫מהתאפקות יתירה כי חס על כבודנו!‬ ‫ראייתה לגמרי ר"ל‪ .‬מיד לקח רש"א וכתב קויטעל‬ ‫הדברים בפני רבו‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי האדמו"ר מסלונים שואל‪,‬‬ ‫סיים הרה"ק מבייטש‪ ,‬מזה שזכר דברי התוספות לא‬ ‫להרה"ק וכתב את שמות כל משפחתו‪ ,‬וליד שם בתו‬ ‫מה לעשות כשצדיק הדור נמנע מלקבל‪ .‬נענה הרה"ק‬ ‫היתה לנו כל כך התפעלות‪ ,‬אך מן המידות שראינו בו‬ ‫הרה"ק‬ ‫אל‬ ‫כשנכנס‬ ‫שלימה'‪.‬‬ ‫'לרפואה‬ ‫הוסיף‬ ‫ואמר בזה"ל‪ ,‬סלונימער רבי‪ :‬אביכם [הדברי שמואל] היה‬ ‫שהוא מקיים שתיקה כה ארוכה מתוך התאפקות כה‬ ‫מטשארטקוב זי"ע עם הקויטעל‪ ,‬מיד נטל הרה"ק את‬ ‫נוסע אל אבי הק'‪ ,‬ולפעמים המתין כמה שבועות עד‬ ‫גדולה שלא לגרום צער ועגמת נפש אפילו במקצת‪ ,‬מזה‬ ‫הקויטעל בידיו והוסיף שם דבר מה בכתב ידו‪ .‬חשב‬ ‫שהורשה ליכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬אכן‪ ,‬עיקר השלימות‬ ‫ממש התפעלנו מאד‪( .‬פאר ישראל והדרו)‪ .‬זיעוכי"א‪.‬‬ ‫רש"א שאפשר שאינו רואה נכוחה לכתוב בקויטעל‪,‬‬ ‫קנה בעת ההמתנה יותר מאשר נכנס אל הקודש‬ ‫הוא היה אומר‬ ‫ואמר לו שבתו זאת זקוקה לברכה לרפואה על עיניה‪.‬‬ ‫פנימה‪( ...‬נתיבי ישורון ח"ב עמוד רנה)‪.‬‬ ‫וירא חותן משה וגו' ויאמר מה הדבר הזה וגו' ויאמר‬ ‫אמר לו‪' ,‬וואס ווילסטו איך האב שוין פאראכטען' [כבר‬ ‫פועל ישועות‬ ‫משה וגו' כי יהיה להם דבר בא אלי וגו' והודעתי את‬ ‫פעלתי לתקן דבר זה]‪ ,‬והראה לו שכבר כתב בקויטעל‬ ‫מספר רבי דוד משה שפיגל ע"ה‪ ,‬בדידי הוה עובדא‪:‬‬ ‫חוקי אלקים ואת תורתיו (פרשת יתרו)‪ .‬יתרו שהיה‬ ‫ליד שם הבת 'לרפואה על עיניה'‪...‬‬ ‫נולדתי עם רגליים חולניות‪[ ,‬וקראו לזה מחלה אנגלית]‬ ‫פילוסוף לא הבין איך יטריד העם את משה נביא ה'‬ ‫בטחו בה'‬ ‫ובצורה קשה מאד‪ ,‬עד שהרופאים נילאו מלמצוא תרף‬ ‫בדברים של מה בכך‪ ,‬לפי הבנתו צריך היה משה לעסוק‬ ‫פעם בא יהודי אחד בזעקה אל הרה"ק רבי ישראל‬ ‫למחלתי‪ ,‬וככל שגדלתי נעשו רגלי מעוקלות יותר ויותר‬ ‫אך ורק בדברים רוחניים‪ .‬והאמת היא‪ ,‬כי עיקר עבודת‬ ‫מטשארטקוב זי"ע שבנו חלה במחלה אנושה‪ ,‬והוא‬ ‫עד שנמנעה ממני האפשרות ללכת וגם לעמוד‪ ,‬והייתי‬ ‫הצדיק בזה העולם היא להורות לעם ה' דרך ה'‪ ,‬אך מפני‬ ‫דורש שהרבי יבטיח רפואה שלמה לבנו‪ .‬הרה"ק סירב‬ ‫מסוגל רק לשבת‪ ,‬והליכתי נעשתה בזחילה בפישוט‬ ‫שאין דורש ואין מבקש‪ ,‬לכן עשה ה' ככה שאם יחסר‬ ‫למלא בקשתו‪ ,‬אולם היהודי לא פסק מלבכות ולזעוק‬ ‫ידיים ורגליים‪ .‬ואף כשנתמלאו לי שלוש שנים‪ ,‬לא‬ ‫לאיש איזה דבר גשמי יבוא לצדיק שיתפלל בעדו‪,‬‬ ‫בטענה שהרבי יבטיח לו רפואה שלימה עבור בנו‪ .‬ביקש‬ ‫יכולתי ליכנס ללמוד בתלמוד תורה של העיר‪ ,‬ואבי ע"ה‬ ‫וכאשר יתקרב אליו ויתקשר איתו‪ ,‬אז יקרבו הצדיק אל‬ ‫הרה"ק מאחד מחשובי הרבנים שהיה באותו מעמד‬ ‫לימד אותי הא' ב'‪ .‬בתחילת חורף תרס"ז‪ ,‬התגברה‬ ‫ה' ועבודתו‪ .‬וזה אשר השיב משה ליתרו‪' ,‬כי יהיה להם‬ ‫שישפיע על היהודי שירף ממנו‪ ,‬אמר הרב להרה"ק‪ ,‬הרי‬ ‫מחלתי מאוד‪ ,‬ואמי מרוב צערה החלה להפציר אצל אבי‬ ‫דבר' גשמי 'בא אלי'‪ ,‬ובכך תושג המטרה 'והודעתי להם‬ ‫יהודי זה בא בטענה צודקת‪ ,‬כי צדיק גוזר והקב"ה‬ ‫ז"ל בדברים‪ ,‬באומרה לו איפה רחמנותו של אבא על‬ ‫את חוקי אלוקים ואת תורתיו'‪( .‬גנזי ישראל פ' וירא)‬ ‫מקיים‪ ,‬ובכן יגזור הרבי כי החולה ירפא והשי"ת ימלא‬ ‫בנו? הלוא יש לך רבי כה גדול שרבים נעזרים על ידו‬ ‫*‬ ‫נחלת יעקב אבינו‪-‬נחלה בלי מצרים‬ ‫יא כסלו – ספר חפץ חיים ‪ -‬הלכות אסורי לשון הרע – כלל ח‬ ‫הנה אנכי בא לקיים מצות סעודה שלישית של שבת נגד יעקב אב של המון שבעים נפש‪ ,‬בזכותו‬ ‫ׁשון ָּה ָּרע ַעל ַב ֲע ֵּלי‬ ‫או ְמ ִרים‪ְ ,‬ד ֻמ ָּתר ְל ַס ֵּפר ָּל ֹ‬ ‫שיֵּׁש ֹ‬ ‫ח‪ְ .‬ו ַדע‪ְ ,‬ד ַמה ֶּׁ‬ ‫ננצל ממלחמות גוג ומגוג‪ ,‬ויקוים בנו מקרא שכתוב והאכלתיך נחלת יעקב אביך‪ .‬נחלה בלי מצרים‪.‬‬ ‫ָּׁשים ֶּׁאת ֹג ֶּׁדל‬ ‫אנ ִ‬‫ְג ֶּׁלה ִל ְפנֵּי ֲ‬ ‫ׁשי ַ‬ ‫ְדי ֶּׁ‬ ‫רו ֶּׁאה‪ֶּׁׁ ,‬ש ַעל י ֵּ‬ ‫ַה ַמ ֲח ֹל ֶּׁקת‪ַ ,‬ד ְו ָּקא ִאם הּוא ֹ‬ ‫בפרשתנו מופיעה הברכה הנפלאה שבירך הקב"ה את יעקב אבינו‪" ,‬ופרצת ימה וקדמה וצפונה‬ ‫תו ְך זֶּׁה ֻת ְׁש ַבת ַה ַמ ֲח ֹל ֶּׁקת‪,‬‬ ‫יתם ְבזֶּׁה ָּה ִע ְניָּן‪ְ ,‬ו ִי ְראּו ֶּׁׁש ֵּאין ַה ִדין ִע ָּמם‪ִ ,‬מ ֹ‬ ‫ַת ְר ִמ ָּ‬ ‫ונגבה"‪ .‬זו ברכה ל"נחלה בלי מצרים ‪" -‬יירש את העולם שלא במידה"‪ .‬גם אברהם ויצחק נתברכו‬ ‫יך ְל ֵּאלּו ַה ְפ ָּר ִטים‬ ‫(ב ֹלא זֶּׁה) ֵּאין ׁשּום ִחלּוק ַב ָּד ָּבר‪ַ .‬גם ָּצ ִר ְ‬ ‫א ָּבל ְב ָּלאו ָּה ִכי ְ‬ ‫ֲ‬ ‫מאת הקב"ה בברכה כי יירשו את הארץ‪ ,‬אך הברכות שקיבלו היו במידה והגבלה‪ ,‬ואילו ליעקב‬ ‫א ָּב ֵּאר‪:‬‬ ‫ׁש ֲ‬ ‫ֶּׁ‬ ‫נאמר‪" :‬ופרצת" ‪ -‬בלי גבול‪.‬‬ ‫מו‪,‬‬ ‫ֵּדע ֵּמ ַע ְצ ֹ‬ ‫ׁש ֵּהם ַב ֲע ֵּלי ַמ ֲח ֹל ֶּׁקת‪ ,‬י ַ‬ ‫תו ֶּׁ‬ ‫ָּדן ֻה ְס ַכם ְב ַד ְע ֹ‬ ‫ׁש ַעל י ָּ‬ ‫ׁש ַה ְד ָּב ִרים‪ֶּׁ ,‬‬ ‫א) ֶּׁ‬ ‫בזכות מה זכה יעקב לברכה כזאת אומר המדרש (בראשית רבה פרשה י"א ז')‪ ,‬שהברכה ניתנה‬ ‫א ֶּׁמת‪.‬‬ ‫ׁשהּוא ֱ‬ ‫לו ֶּׁ‬ ‫א ֵּח ִרים‪ִ ,‬אם ֹלא ֶּׁׁש ִנ ְת ָּב ֵּרר ֹ‬ ‫יעה ֵּמ ֲ‬ ‫ִס ֹמ ְך ָּבזֶּׁה ַעל ְׁש ִמ ָּ‬ ‫ְו ֹלא י ְ‬ ‫בזכות ששמר את השבת‪ ,‬וז"ל המדרש ' רבי יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב‬ ‫תו ֶּׁע ֶּׁלת ַהנַ"ל‪ְ ,‬ו ֹלא ִמ ַצד ִש ְנ ָּאה‪.‬‬ ‫ְכּוֵּן ַל ֹ‬ ‫ׁשי ַ‬ ‫יך ֶּׁ‬ ‫ב) ָּצ ִר ְ‬ ‫בו שמירת שבת ירש את העולם במדה‪ ,‬שנאמר (בראשית יג) "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה"‬ ‫ִצ ָּט ֵּר ְך ְל ַד ֵּבר‬ ‫ׁש ֹלא י ְ‬ ‫יבה ְב ֹא ֶּׁפן ַא ֵּחר‪ֶּׁ ,‬‬ ‫רּותו ְל ַה ְׁש ִקיט ַה ְמ ִר ָּ‬ ‫ֹ‬ ‫ג) ִאם ְב ֶּׁא ְפ ָּׁש‬ ‫וגו'‪ ,‬אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת‪ ,‬שנאמר (שם בראשית לג) "ויחן את פני העיר"‪ ,‬נכנס עם‬ ‫ׁשון ָּה ָּרע‬ ‫לו ְל ַס ֵּפר ָּל ֹ‬ ‫יו ֵּצא ָּבזֶּׁה‪ָּ ,‬אסּור ֹ‬ ‫הו ָּכ ָּחה ְו ַכ ֹ‬ ‫ְדי ֹ‬ ‫גון‪ַ ,‬על י ֵּ‬ ‫יהם‪ְ ,‬כ ֹ‬ ‫ֲע ֵּל ֶּׁ‬ ‫דמדומי חמה‪ ,‬וקבע תחומין מבעוד יום‪ ,‬ירש את העולם שלא במדה שנאמר "והיה זרעך כעפר‬ ‫הארץ" וגו'‪ .‬אמנם גם אברהם ויצחק שמרו את כל התורה‪ ,‬לרבות שמירת שבת‪ ,‬אבל התורה אינה‬ ‫ֵּדעּו ַב ֲע ֵּלי ַה ַמ ֲח ֹל ֶּׁקת ִמזֶּׁה‪,‬‬ ‫ׁשי ְ‬ ‫יחם‪ֶּׁ ,‬פן ְכ ֶּׁ‬ ‫הו ִכ ָּ‬ ‫ָּרא ְל ֹ‬ ‫יהם‪ִ ,‬אם ֹלא ֶּׁׁשהּוא י ֵּ‬ ‫ֲע ֵּל ֶּׁ‬ ‫מציינת זאת במפורש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל יעקב מציינת זאת התורה במפורש‪" :‬ויחן את פני העיר"‪,‬‬ ‫יך ְל ַת ֵּקן ֶּׁאת‬ ‫לו ֵּע ָּצה‪ֵּ ,‬א ְ‬ ‫ִהיֶּׁה ֹ‬ ‫תו‪ְ ,‬וׁשּוב ֹלא י ְ‬ ‫ָּפרּו ֲע ָּצ ֹ‬ ‫תו ִע ָּמ ֶּׁהם‪ ,‬י ֵּ‬ ‫ׁש ֵּאין ַד ְע ֹ‬ ‫ֶּׁ‬ ‫ועל זה אומרים חז"ל‪ ,‬שיעקב "נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום"‪.‬‬ ‫ְמ ֵּהר ְל ַה ְח ִליט‬ ‫ָּדול‪ְ ,‬ו ֹלא י ַ‬ ‫יך ִׁשקּול ַה ַד ַעת ג ֹ‬ ‫ַה ָּד ָּבר‪ַ ,‬א ְך ְב ִע ְניָּן ָּכזֶּׁה ָּצ ִר ְ‬ ‫והנה על דברי הפסוק "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך‪ .‬פירש ברש"י‪ ,‬קיפל‬ ‫בונֵּן‬ ‫ׁש ִי ְת ֹ‬ ‫ׁשם ַב ֲע ֵּלי ַה ַמ ֲח ֹל ֶּׁקת ַעל ַצד ֶּׁא ָּחד‪ַ ,‬רק ֶּׁ‬ ‫תו ְל ַה ִטיל ֵּ‬ ‫ַה ָּד ָּבר ְב ַד ְע ֹ‬ ‫הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו‪ .‬ובספה"ק ערבי נחל (פ' שלח) מביא מכאן ראי' למ"ש האריז"ל עפ"י‬ ‫ָּכול ְל ָּב ֵּרר‬ ‫ינו י ֹ‬ ‫תו ָּרה‪ִ ,‬מי ֵּהם ַב ֲע ֵּלי ַה ַמ ֲח ֹל ֶּׁקת‪ְ .‬ו ִאם ֵּא ֹ‬ ‫יטב ַעל ִפי ַה ֹ‬ ‫ֵּה ֵּ‬ ‫הזוה"ק‪ ,‬שבעת היות ישראל במדבר היתה הארץ תחתיהם אדמת ארץ ישראל‪ ,‬ולכן יכלו להקריב‬ ‫שה – ָּע ִדיף‪.‬‬ ‫ׁשב ְו ַאל ַת ֲע ֶּׁ‬ ‫תו ַה ִדין ִעם ִמי‪ֵּ ,‬‬ ‫ְב ַד ְע ֹ‬ ‫קרבנות במשכן כשהיו במדבר‪ .‬דכאן למדנו באמת שארץ ישראל יש לה בחינה מיטלטלת‪ ,‬שהרי‬ ‫ּול ָּח ֵּרף ֶּׁאת ַה ֵּמ ִתים ַגם ֵּכן ָּאסּור‪ְ ,‬ו ָּכ ְתבּו‬ ‫זות ְ‬ ‫א ִפלּו ְל ַב ֹ‬ ‫עוד‪ַ ,‬ד ֲ‬ ‫ט‪ְ .‬ו ַדע ֹ‬ ‫קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחת משכבו של יעקב אע"ה‪ ,‬במקום ד' על ד'‪ .‬ועפ"ז מבאר הערבי‬ ‫ׁשם ָּרע ַעל‬ ‫הו ִציא ַל ַעז ְו ֵּ‬ ‫ׁש ֹלא ְל ֹ‬ ‫מו ִנים‪ֶּׁ ,‬‬ ‫פו ְס ִקים‪ְ ,‬דיֵּׁש ַת ָּקנָּה ְו ֵּח ֶּׁרם ַק ְד ֹ‬ ‫ַה ֹ‬ ‫נחל דברי הגמ' במס' שבת (צו‪ ,):‬דמקשה למאן דס"ל דסותר ע"מ לבנות שלא במקומו פטור‪ ,‬הרי‬ ‫כל מלאכת שבת ממשכן גמרינן ובמשכן הי' סותר ע"מ לבנות שלא במקומו‪ .‬ומתרץ הש"ס שאני‬ ‫א ִפלּו ִאם ַה ֵּמת ַעם ָּה ָּא ֶּׁרץ‪ְ ,‬ו ָּכל ֶּׁׁש ֵּכן ִאם הּוא ַת ְל ִמיד‬ ‫ַה ֵּמ ִתים‪ְ .‬ו ָּכל זֶּׁה ֲ‬ ‫התם כיון דכתיב עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו כסותר ע"מ לבנות במקומו דמי‪ .‬וצריך ביאור תי'‬ ‫מו‬ ‫ילי הּוא‪ְ ,‬ו ַחיָּב ִנדּוי ַעל זֶּׁה‪ְ ,‬כ ֹ‬ ‫תו ‪ֲ -‬ע ֹון ְפ ִל ִ‬ ‫או ֹ‬ ‫ַדאי ַה ְמ ַבזֶּׁה ֹ‬ ‫ָּח ָּכם‪ְ ,‬בו ַ‬ ‫הגמרא‪ .‬אולם להמבואר אתי שפיר‪ ,‬דהנה נודע שהקדושה השוכנת בארץ ישראל היא מידת מלכות‪,‬‬ ‫ׁשל ַה ְמ ַבזֶּׁה ַת ְל ִמיד‬ ‫ימן רמ"ג ָּס ִעיף ז'‪ְ .‬ו ִאּסּור ֶּׁ‬ ‫יו ֶּׁרה ֵּד ָּעה ְב ִס ָּ‬ ‫ׁש ִנ ְפ ַסק ְב ֹ‬ ‫ֶּׁ‬ ‫ומידה זו נקראת פי ה' כמבואר במאמר פתח אלי' מלכות פה כו'‪ .‬ולפ"ז כונת הגמ' כך היא‪ ,‬כיון‬ ‫זות ֶּׁאת‬ ‫ׁש ָּאסּור ְל ַב ֹ‬ ‫ׁש ֵּכן ֶּׁ‬ ‫מו‪ְ ,‬ו ָּכל ֶּׁ‬ ‫תו ְב ַע ְצ ֹ‬ ‫או ֹ‬ ‫א ִפלּו ִאם ְמ ַבזֶּׁה ֹ‬ ‫ָּח ָּכם הּוא ֲ‬ ‫דכתיב עפ"י ה' יחנו וגו' נמצא שהיתה חנייתם ונסיעתם על קרקע ארץ ישראל הנקראת פי ה'‪,‬‬ ‫תו‪.‬‬ ‫תו ָּר ֹ‬ ‫ִד ְב ֵּרי ֹ‬ ‫ממילא כסותר ע"מ לבנות במקומו דמי‪ ,‬שהרי באותו מקום שסתרו באותו מקום עצמו בנו‪ ,‬שסתרו‬ ‫בארץ ישראל ובנו בארץ ישראל‪ ,‬עכתדה"ק‪.‬‬ ‫ולפי זה מבואר בספה"ק הכוונה דמה שהבטיח לו השי"ת "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה‬ ‫ולזרעך"‪ ,‬שבחינה זאת שיהא שייך לטלטל את אדמת ארץ ישראל ולהמשיך קדושתה בכל מקום‪,‬‬ ‫לך אתננה ולזרעך‪ ,‬שכשיגלו מארצם וישהו בניכר בין העמים‪ ,‬יוכלו לקדש את מקומם‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫אליהם את קדושת אר"י‪ ,‬ע"י שישמרו דרכם מחטא ויעבדו את השי"ת בקדושה וטהרה‪ .‬והובטח כן‬ ‫ליעקב אע"ה‪ ,‬לאחר שראה שם בחלום שעתידין בניו לגלות בין ד' מלכיות‪ ,‬וישהו כ"כ הרבה שנים‬ ‫בגולה‪ ,‬לזאת הבטיחו הקב"ה שעכ"ז יוכלו להמשיך קדושת אר"י אל מקום מושבותם בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫ובישא ברכה (מהרה"ק רש"א ממודזיץ) כתב בזה"ל‪ ,‬אכן ידוע שיש בחינת עש"ן‪ ,‬עולם שנה נפש‪,‬‬ ‫ישראל היו עליהם להביא כל אותן הבחינות לשלימות הראוים והנה ארץ ישראל היא העיקר בבחינת‬ ‫אמר ריש לקיש‪ :‬כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן‬ ‫עולם‪ ,‬שבת היא העיקר בבחינת השנה‪ ,‬והזמן והתורה היא העיקר בבחינת הנפש‪ .‬תורת ה' תמימה‬ ‫שנא' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים‪ ,‬אל תיקרי שומר אמונים אלא‬ ‫משיבת נפש‪ ,‬ע"כ לשונו‪ .‬ובהמשך דבריו מבאר בנפלא שלכך בשבת הוסיפו תוספת שבת וכן איסור‬ ‫שאומרים אמן‬ ‫תחומים‪ ,‬ובאר"י הוסיפן עבר הירדן‪ ,‬ובתורה הוסיפו חז"ל הרחקות עי' שם‪ ,‬היוצא מכל הנ"ל שע"י‬ ‫מסכת שבת דף קיט עמוד ב‬ ‫קדושת יעקב אבינו החתום המדת אמת שהיא התורה הק' זוכים לקדושת שבת וקדושת אר"י‪.‬‬ ‫והנה יעקב אבינו ע"ה ראה בחלום את הסולם המקשר שמים וארץ‪ ,‬להורות דשמים וארץ ענין‬ ‫נראה לי העיקר כפירוש רש"י דמפרש בכל כונתו‪ ,‬דאם בכל כוחו ממש להרים‬ ‫אחד הם‪ ,‬ומלאכים עולים מתתא לעילא ולהיפך‪ ,‬ואין כאן שתי בחינות ושתי עולמות רק הכל ענין‬ ‫קול‪ ,‬אין דבר זה מסור ביד העונה כי הוא אינו רשאי להרים קולו יותר מן האומר‬ ‫אחד‪" .‬והנה ד' ניצב עליו"‪ ,‬עליו ממש‪ ,‬שהרי יעקב אבינו הי' מרכבה לשכינה הק'‪ ,‬ונתגלה לו אז ענין‬ ‫קדיש‪.‬‬ ‫זה‪( .‬עי' תרגום יונתן‪ ,‬ועי' פירוש הגה"ק מהר"ש מאוסטרופליא זצ"ל עה"פ ואנכי לא ידעתי)‪.‬‬ ‫והא דאפיק לה בלשון כח ולא אמר בכל כוונתו‪ ,‬מפני שיש כונה בעניית הקדיש‬ ‫וא"ל הקב"ה "הארץ אשר אתה שוכב עלי' וגו'" כמבואר שהענין מה שקפל הקב"ה ארץ ישראל‬ ‫בכ"ח אותיות עד עלמייא‪ ,‬ועוד כונה בכ"ח תיבות עד דאמירן בעלמא‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫תחת יעקב אבינו שזהו יסוד קדושת א"י‪ ,‬שמיטלטלת לכל מקום שמקדשים אותו בנ"י‪ .‬והודיע זאת‬ ‫בכל כוחו רצונו לומר בכל כונות של כ"ח וכ"ח‪.‬‬ ‫הבוב"ה ליעקב אע"ה בטרם צאתו לחו"ל‪ ,‬כדי שלא יצטער על שנפרד מקדושת ארץ ישראל‪ .‬וכן‬ ‫ומה שאמר פותחין לו שערי גן עדן‪ ,‬קשה‪ ,‬אם הוא מבני גן עדן ודאי פותחים לו‬ ‫הודיעו שכן יהי' לזרעו אחריו כשיגלו לבין האומות‪ ,‬ולזה זוכים על ידי קדושת שבת קדש שמעולם‬ ‫כדי שיכנס ומאי רבותא דעניית אמן בדבר זה?‬ ‫לא זזה שכינה מישראל בשבת (זוה"ק פ' קרח קעט‪ ,):‬א"כ בשב"ק מסוגל הזמן להמשיך השראת‬ ‫ונראה לי בס"ד דהנשמה בשעת פטירתה מן הגוף פורחת באויר כדי ללכת לגן‬ ‫השכינה‪ .‬ואז נעשה חיבור ישראל עם התורה ועם קב"ה‪ ,‬שהרי שבת שמא דקוב"ה (זוה"ק ח"ב דף‬ ‫עדן אם היא צדקת‪ ,‬אך ודאי אין פותחין לה שערי גן עדן אלא עד שתגיע לשער‪,‬‬ ‫פ"ח)‪ ,‬ויש בו השראת השכינה‪ ,‬והשבת הוא זמן עסק התורה כמאז"ל (במדרש מובא בטוא"ח סי'‬ ‫מה שאין כן זה העונה אמן בכל כוח זכות זה יועיל לה שפותחין לה שערי גן עדן‬ ‫ר"צ) שאמר הקב"ה כי בשבת קודש שובתים ממלאכתן ועוסקין בתורה‪ .‬והכל נעשה ע"י ישראל‪,‬‬ ‫תיכף ומיד מעת שהתחילה לילך באויר עולם הזה‪ ,‬שתראה מרחוק את שערי גן‬ ‫ממילא השבת מסוגל מאוד לכך‪ ,‬להתאחדות ישראל עם התורה ועם הקב"ה‪.‬‬ ‫עדן פתוחים לפניה קודם שתגיע להם! ויש לה נחת רוח בזה! וגם הוא סימן של‬ ‫ועלינו להתפלל לפני שוכן מרומים שנזכה לקדש את מקומינו‪ ,‬שתהי' שכינה שורה בבית כאו"א‪,‬‬ ‫מעלה גדולה אצל הצדיקים‪ ,‬ואין לה פחד מלהט החרב אשר המה חוץ לשערי גן‬ ‫וכאו"א מאתנו יזכה לקדושת שבת בשנה‪ ,‬וקדושת ארץ ישראל בעולם‪ ,‬וקדושת יעקב אבינו בנפש‬ ‫עדן כשתראם מרחוק קודם שתגיע אצלם‪.‬‬ ‫שכולו חד‪ ,‬כמאז"ל (סוטה ג‪ ):‬שקודם שחטאו היתה שכינה שרוי' עם כאו"א מישראל‪ ,‬ולא נגרש‬ ‫הרה"ק בעל הבן איש חי זי"ע‪ ,‬בן יהוידע שבת דף קיט עמוד ב‬ ‫ח"ו את קדושת א"י ע"י פגמי עוונותנו ח"ו‪.‬‬ ‫לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י ‪ 1-732-372-0092‬מארץ ישראל ‪ · 03-686-1344‬פקס ‪ · 1-732-647-2222‬בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י ‪052-764-8605‬‬