אמרי קודש סאדיגורה · Imrei Kodesh Sadigere
הטקסט של גיליון זה
פרשת תולדות ה'תשפ"ז
פרשת ויצא ה'תשפ"ד
©
כל הזכויות שמורות
מכון כרם ישראל
סאדיגורה
להנצחות ולקבלת הגליון
machon@sadigura.org
א קודש תולדות אמרי
תולדות
רעוא דרעוין פרשת תולדות ה'תשפ"ז
ונראה בהקדם מאמר הגמרא (יומא כ"ח): פו"א :ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות
אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה ויקרא את עשו וגו' ,ועתה שא נא כליך
כולה ,שנאמר (בראשית כו ,ה) "עקב אשר שמע תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד ,ועשה לי
אברהם בקולי" וגו' .אמר רבא ואיתימא רב אשי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה
קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר בעבור תברכך נפשי וגו' ,ורבקה אמרה אל יעקב
תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל בנה לאמר הנה שמעתי את אביך וגו' ,הביאה לי
פה .מבואר מזה שהאבות הקדושים קיימו תורה ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה'
שבכתב ותורה שבעל פה ,ובפרט לפי מה שכתב לפני מותי (כז ,א-ז) .ויש בזה כמה דקדוקים.
הרמב"ן על הפסוק הנ"ל ,שהאבות קיימו כל
התורה בארץ ישראל ,ואם כן יצחק שהיה עולה א) לכאורה קשה איך יתכן שיצחק אבינו סמך
תמימה לא יצא מחוץ לגבולות הארץ כלל ,בודאי עצמו על שחיטתו של עשו ואכל מצידו ,והרי
שהיה מוכרח לקיים כל התורה כולה ,תורה מומר לעכו"ם פסל משחיטה.
שבכתב ותורה שבעל פה.
ב) איך עשתה רבקה אמנו דבר זה במרמה,
אמנם לפי זה יש להתבונן במה שאמר יצחק לשנות רצונו של יצחק אבינו שרצה לברך את
לעשו" ,ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא עשו ,ואיך הורתה היתר לעצמה למסור ליעקב
השדה וצודה לי ציד" ,ויש בזה ב' שיטות ,א) מה שאמר יצחק לעשו ,וצוותה לו להכין מטעמים
בתרגום אונקלוס ביאר ,ופוק לחקלא וצוד לי ולהביא לפניו.
צידא ,והיינו שביקש ממנו לתפוס בשבילו חיות מן
ההפקר ולהביאם אליו ,אבל לא ציוה לו על ג) עוד קשה ,שהרי כתיב להדיא בתורה שיצחק
השחיטה .ב) ברש"י פי' "שא נא" לשון השחזה, אמר לעשו ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי
כאותה ששנינו (ביצה כ"ח ).אין משחיזין את הסכין, והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי ,ולא
אבל משיאה על גבי חברתה ,חדד סכינך ושחוט הזכיר שם ה' ,ומדוע אמרה רבקה ליעקב שמעתי
יפה שלא תאכילני נבילה .ומדברי רש"י מבואר את אביך וגו' ואברככה לפני ה' ,מה טעם
שסמך יצחק על שחיטתו של עשו ,אמנם לכאורה הוסיפה מדעת עצמה ואמרה לפני ה'.
קודש תולדות אמרי ב
החיה ויביאנה אליו ,כדי שיצחק יוכל לבדוק אם מה תועיל השחזת הסכין ,כיון שמן הדין עשו
השחיטה כשירה ,גם קשה כפי הנ"ל ,הלא יצחק בעצמו פסול לשחוט.
היה סומא ,וכיצד היה יכול לבדוק ,והלא פסק
הרמב"ם (הל' שחיטה פ"ד הי"ד) בזה הלשון ,ישראל ולכאורה יקשה שאם יצחק קיים אפילו תורה
מומר לעבירה מן העבירות שהיה מומחה הרי זה שבעל פה האיך אכל משחיטתו של עשו,
שוחט לכתחילה ,וצריך ישראל כשר לבדוק את הרי איתא בגמרא (חולין ב' ).הכל שוחטין ושחיטתן
הסכין ,ואח"כ יתננה למומר זה לשחוט בה ,מפני כשרה ,חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את
שחזקתו שאינו טורח לבדוק ,ואם היה מומר שחיטתן ,וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן
לעבודה זרה ,או מחלל שבת בפרהסיא או שחיטתן כשרה .מוכח מכאן שאפילו מומר מותר
אפיקורוס והוא הכופר בתורה ובמשה רבינו הרי בשחיטה ,ובלבד שיהיה ישראל כשר עומד על גביו
הוא כעכו"ם ושחיטתו נבלה .ומעתה אף לשיטת ורואהו .והרי עשו מומר היה ,כידוע שביום
יצחק שאהבו עדיין היה צריך עשו לבדיקת סכין, פטירתו של אברהם אבינו כפר בעיקר ויצא
ואפילו אם נאמר שרצה לקרבו על ידי הברכות, לתרבות רעה ,ובודאי שלא היה ניתן לסמוך על
ולהשפיע עליו שיחזור בתשובה ,מכל מקום איך שחיטתו בלא ישראל כשר העומד עליו.
יתכן הדבר שהקל בדבר חמור כזה.
ואף לשיטת רוב הראשונים ,שיצחק אבינו טעה
ולהדיא מצינו בכמה מפרשים שיצחק ביקש באמת בעשו ,וחשב שהוא צדיק ולא ידע
מעשו שישחוט לו את צידו ,דכתבו בתוס' מרשעותו כלל ,כמו שפירש רש"י על הפסוק (כה,
השלם מה שיצחק ציוה לו דייקא עתה ,כי חשש כח) "כי ציד בפיו" ,בפיו של עשו ,שהיה צד אותו
שימהר לשחוט מחמת אהבת הברכה ,ומתוך כך ומרמהו בדבריו .ואם כן שמא סבר שאפשר
תתקלקל השחיטה .ובספר באר השדה כתב, לסמוך על שחיטתו .אך קשה גם בזה קשה ,שהרי
שקודם שכהו עיניו היה עשו צד ,ויצחק בעצמו הכתוב מקדים ואומר "ותכהין עיניו מראות",
היה שוחט ,אבל עכשיו היה צריך לסמוך על ופי' רש"י בעשנן של אלו ,שנשי עשו היו מעשנות
שחיטתו של עשו .וכן הוא בדעת זקנים לבעלי ומקטירות לעבודה זרה .ולפי זה בודאי נתברר
התוס' על אומרו "וצודה לי צידה" ,ציד זה כתובה ליצחק שעשו הוא בגדר מומר ,וקשה איך יתכן
בה"א יתירה בסוף ,לפי שהזהירו על חמשה שסמך על שחיטתו.
דברים המפסידים את השחיטה .וראיה לדבר
הוא ,שסופו מעיד על תחילתו ,שהרי במציאות וגם לפי המפרשים כי באומרו "וצודה לי ציד"
הביא דבר מבושל ,כדכתיב (כז ,לא) "ויעש גם הוא היתה כוונתו של יצחק אבינו רק שעשו יצוד את
ג קודש תולדות אמרי
"ורבקה שומעת" ,ורבקה שמעת ברוח קודשא כד מטעמים ויבא לאביו" ,.וגם פשטות הכתוב
מליל יצחק עם עשו בריה וכו' ,והבינה שכל זה "וצודה לי ציד" משמע שעד עתה היה אוכל
היתה משום הכלל שאין הקב"ה מביא תקלה על משחיטתו.
צדיקים במידי דאכילה.
ויותר דבר תמוה הוא ,שהרי אמרו בגמרא (חולין
וביותר כאשר שמעה מפיו של יצחק בגודל מעלת ה' :יבמות צ"ט ):השתא בהמתן של צדיקים אין
הלילה הזה ,כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר הקב"ה מביא תקלה על ידם ,צדיקים עצמם לא כל
(פרק ל"ב) שיצחק אמר לעשו ,בני ,זה הלילה כל שכן .ובתוס' כתבו בשם ר"י ,שדווקא במידי
העולם כלו אומרים בו הלל ,ואוצרות טללים דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ,משום
נפתחים בזה הלילה ,עשה לי מטעמים עד שאני שגנאי הוא לצדיק שיאכל דבר איסור .ואם כן
בעודי אברכך .ואחר כל חזרה רבקה על זה לפני בנדון דידן שעוסקים בענייני אכילה ,ודאי שאין
יעקב ,הלילה הזה עתידים בניך להגאל מיד הקב"ה מניח שתבוא תקלה ליצחק.
שעבוד ,הלילה הזה עתידין לומר שירה ,עשה
מטעמים לאביך ,עד שהוא בעודו יברכך .ועל כן אכן י"ל שמטעם זה סיבב הקב"ה שרבקה שמעה
ברוחב בינתה הבינה שמן השמים רוצים שתדע את הדברים האלה ,מפני שרבקה היתה אוהבת
גודל האחריות המוטלת עליה להשגיח על יצחק את יעקב ,מחמת שהכירה במהותו של עשו
שלא תצא תקלה על ידו ,ועל כן ציותה ליעקב בנה הרשע ,וידעה היטב כי שחיטתו פסולה מעיקר
שיביא לפניו מטעמים .ויש להוסיף שנשאר מזה הדין ,וכמו שפסק הרמב"ם הנ"ל שמי שעובד
רושם לדורות עולם ,שעד היום הזה בני ישראל עבודה זרה או שהוא אפיקורס וכופר בתורה
נזהרים ונשמרים ביותר בעניני המאכלים בחג שחיטתו נבילה ,ועל כן חששה מאוד שלא יכשל
הפסח. יצחק באכילת איסור ,ולא תצא תקלה על ידו ,ולזה
תיכף ציותה ליעקב אבינו שיעשה לו מטעמים
ובזה מובן שפיר למה הוסיפה רבקה ואמרה בכשרות כראוי.
"ואברככה לפני ה' לפני מותי" ,דכיון שראתה
שסיבב לה הקב"ה לשמוע את הדברים האלה ,כדי ומעתה לא יקשה מה ראתה הצדקת רבקה
להציל את יצחק שלא יכשל במידי דאכילה ,מזה להתערב בעסקי יצחק בענין הצידה
ידעה שיש לה סייעתא דשמיא המלוה אותה והברכות ,שהיא התבוננה בדבר זה ,שבודאי לא
בענין זה ,וכל המאורע הלזה הוא בהשגחה לחינם גלגל הקב"ה שתשמע איך יצחק מדבר עם
עליונה מאת הקב"ה. עשו ,או כפי מה שביאר בתרגום יונתן אומרו
קודש תולדות אמרי ד
את ה' ולקיים את התורה רק מתוך סיגופים ויש להוסיף במה שהוסיפה ואמרה לפני ה' ,על
ותעניות ,ואדרבה רק יעקב וזרעו ידעו איך פי מאמר חז"ל (ברכות סד ).כל הנהנה מסעודה
לשמור על עניני הגשמיות בקדושה. שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו
השכינה ,שנאמר (שמות יח ,יב) "ויבא אהרן וכל זקני
ואכן מצינו בפרשה הבא כשבא יעקב אבינו להר ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלקים",
המוריה וישכב ללון שם ,דכתיב (כח ,טז) "וייקץ וכי לפני אלקים אכלו ,והלא לפני משה אכלו ,אלא
יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לומר לך שכל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי
לא ידעתי" ,שבתחילה הלך גם הוא בדרכי יצחק בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה .ואם כן הבינה
אבינו ,שהצדיק צריך להתנזר ולהתפרש מכל עניני רבקה שסעודתו של יצחק אבינו שהוא סעודת
עולם הזה ,ובבואו אל הר ה' ,הגיע להכרה תלמיד חכם ,הרי הוא בבחינת לפני ה' ,שהרי על
והשגה זו שאין לעבוד את ה' בלי אכילה ושתיה זה אמרו כאילו נהנה מזיו השכינה ,ועל כן
ולינה ,ועל זה אמר "אכן יש ה' במקום הזה", הוסיפה ואברככה לפני ה' לפני מותי ,כי יצחק
היינו שאפשר לעבדו גם בעניני גשמיות" ,ואנכי אבינו מצד מדת חסידותו וענוותנותו לא השתמש
לא ידעתי" עד עכשיו מדרך עבודה זו ,ורק אחרי בלשון זה על עצמו ,אך רבקה שהבינה את גודל
שישן במקום הזה ,וזכה לגילוי שכינה וכו' ,מזה ההשגחה הפרטית שסיבב מסבב כל הסיבות כדי
נתגלה לו שאפשר לעבוד את ה' גם בעניני להציל את יצחק מתקלה ,הבינה שאכן הכל הוא
גשמיים. לפני ה'.
ויש לנו ללמוד מוסר השכל מדרכי האבות ויתכן לומר עוד בזה ,שהטעם שיצחק רצה ליתן
הקדושים שאכלו בקדושה ובטהרה ,ועל כן את הברכות לעשו דייקא ,כי מתחילה סבר
זכו שכל עניני הגשמיות שעסקו בהם נעשו תורה שענין עולם הזה שייך רק לעשו ,ועולם הבא שייך
שלימה .ויעזור השי"ת שיתקיימו בנו ברכות יצחק ליעקב ,לפי שיצחק היה אחוז מצד מדת הדין,
אבינו שבירך את יעקב בנו" ,ויתן לך האלקים ולזה סבר שאין הצדיק יכול לעבוד את הבורא ית'
מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", גם בדברים גשמיים ,וראוי שיקבל עשו ברכות
שנזכה לכל ההשפעות הטובות בגשמיות עולם הזה .אולם עתה בראותו איך שהצילו
וברוחניות ,ונוכל לעבוד את הבורא ית' בלי עול הקב"ה במידי דאכילה ,הבין שיש דרך עבודה גם
הגוים ,ונזכה לקבל פני גואל צדק במהרה בעניני הגשמיות ,שאפשר להעלות גם את
בימינו אמן כן יהי רצון. הגשמיות לגבוה ,ולזה אמר "גם ברוך יהיה",
היינו שישארו הברכות אצלו ,שאי אפשר לעבוד
ה קודש ויצא אמרי
ויצא
רעוא דרעוין פרשת ויצא ה'תשפ"ד
ושבתי בשלום אך בית אבי ,להורות שיזכה לדבר פו"א :וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים
זה אם יחזור לבית אביו בשלימות הגמור ,שאז עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך
יקבל השפע כדוגמת קודם החטא וכמו שיהיה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ,ושבתי בשלום
אחרי עולם התיקון ,דהיינו השפעת לחם ובגדים אל בית אבי וגו' (כח ,כ-כא).
בלי טירחה.
ונראה בהקדם מה שכתב השל"ה הק' בפרשתן,
עוד יש לבאר אומרו ונתן לי לחם לאכול ,ולכאורה דלכאורה קשה אומרו לחם לאכול ובגד
צריך ביאור מהו הכוונה בזה ,ויבואר בהקדם ללבוש ,הלא הדבר פשוט הוא שצריך הלחם לאכול
מאמר הגמרא (סנהדרין קב ,א) רבי אבהו הוה רגיל והבגד ללבוש ,וביאר דהנה קודם חטא אדם
דהוה קא דריש בשלשה מלכים (פירש"י ,דהוה קאי
הראשון ,היה אכלו מוכן ומזומן בשבילו בלי שום
במתניתין דשלשה מלכים אין להם חלק) ,חלש קביל עליה טירחא יתירה ,ומחת חטאו נתקלקלה האדמה
דלא דריש ,כיון דאיתפח הדר קא דריש ,אמרי לא בעבורו ,ואז נגזר עליו (בראשית ג ,יט) בזיעת אפך
קבילת עלך דלא דרשת בהו ,אמר אינהו מי הדרו תאכל לחם ,שצריך כל מיני מלאכות להכשיר את
בהו דאנא אהדר בי ,רב אשי אוקי אשלשה מלכים החטה שיהא ראוי למאכל ,כמו שמצינו באיסורי
(אוקי ,סיום הך פירקא עד שהגיעו לשלשה מלכים). מלאכות של שבת ,אבל לעתיד לבוא יהיה הכל מן
המוכן ,כמו שאמרו חז"ל (שבת ל ,ב) ,עתידה ארץ
ישראל שתוציא גלוסקאות ,נמצא לא יהיו שום
אמר למחר נפתח בחברין ,אתא מנשה איתחזי מלאכות בבגד להביאו לכלל לבוש ,כי תכף יהיה
ליה בחלמיה ,אמר חברך וחבירי דאבוך קרית מוכן ללבוש ,וכן הלחם לא יהיה צריך לכמה
לן ,מהיכא בעית למישרא המוציא ,אמר ליה לא יגיעות וטרחות להביאו למאכל ,רק תיכף יהיה
ידענא ,אמר ליה מהיכא דבעית למישרא המוציא לאכול ,וזהו סוד לחם לאכול ובגד ללבוש ,עכ"ד.
לא גמירת וחברך קרית לן ,אמר ליה אגמריה לי,
ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא ,אמר ליה וזהו ביאור תפלתו ובקשתו של משה רבינו לפני
מהיכא דקרים בישולא ,אמר ליה מאחר דחכימתו הקב"ה ,ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש,
כולי האי ,מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת הכוונה כדברי השל"ה הק' ,שלא יצטרך להתייגע
כוכבים ,אמר ליה אי הות התם הות נקיטנא לתקן הלחם לאכול והבגד ללבוש ,רק הכל יהיה
בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי. תיכף מוכן בלי טירחה ,ועל זה הוסיף ואמר
קודש ויצא אמרי ו
והנה איתא במדרש רבה (סח ,יא) על הכתוב (כח ,יא) והמהרש"א ז"ל מדקדק שם ,מדוע כאשר בא
ויקח מאבני המקום ,רבי יהודה אמר שנים מנשה לעוררו קודם שבא ללמוד
עשרה אבנים נטל ,כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד בענינו ,הזכיר לו דין זה מהיכא בעית למישרא
שנים עשר שבטים ,אמר אברהם לא העמידן, המוציא דווקא ,ומבאר דהנה ברכת לחם יצא
יצחק לא העמידן ,אני אם מתאחות הן שנים עשר מכלל כל ברכת הנהנין הנבראין ,שמברכין עליהם
אבנים זו לזו ,יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים, בלשון בריאה ,והטעם הוא ,לפי שבחטא אדם
כיון שנתאחו י"ב אבנים זו לזו ,ידע שהוא מעמיד הראשון נתקללה האדמה מטבע הבריאה מתת
י"ב שבטים .ומכיון דבאותה שעה כבר נודע לו כוחה ,ובעיקר נתקלקל מאכל האדם שהוא הלחם,
הדבר שעתיד להעמיד י"ב שבטים ,התחיל אז כמו שנאמר (בראשית ג ,יז) ארורה האדמה בעבורך
לדאוג שילכו בדרך הטובה ,כדברי רש"י על בעצבון תאכלנה וגו' ,בזעת אפך תאכל לחם (שם
אומרו והיה ה' לי לאלהים ,שיחול שמו עלי יט) ,וכמו שאמרו חז"ל (מחזור ויטרי סימן עט ,הובא
מתחלה ועד סוף ,שלא ימצא פסול בזרעי .שהרי בשו"ע או"ח קסז ,ד) שהלחם צריך י' מלאכות קודם
לאברהם היה ישמעאל ובני קטורה ,וליצחק היה שנעשה לחם ,וכל זה מחמת שהאדם נענש בחטאו
עשיו ,ולכן ביקש על זרעו שיהיו יראים ושלמים, שלא תוציא הארץ בטבעה את הלחם ,אבל בכח
ויוכלו לתקן תמיד את מעשיהם בתשובה שלימה. התשובה שעשה ,זכה לחסד אלהים להוציא לחם
מן הארץ בכח אלהי ,וזהו שינוי ברכת הלחם,
וכמו כן יעקב אבינו ברוב ענוותנותו הרגיש
'המוציא' בכח נגד הטבע ,את הלחם מן הארץ
בנפשו שאינו ראוי והגון במעשיו ,ודאג
בחסדו ,וזה שזכר לו מהיכא דבעית למישרא
שמא חטא וצריך לשוב על חטאיו ,וכמו שמצינו
המוציא ,שזו הברכה הוראה על כח התשובה,
שהתפלל לפני הקב"ה כל הבקשות האלו,
להשפיע מטוב חסד העליון יתברך אל האדם
ולכאורה איך ביקש שיעשו לו מעשה נסים ,הלא
למטה ,ורמז לו שגם הוא מנשה מכלל בעלי
אמרו חז"ל (שבת לב ,א) העושין לו נס מנכין לו
תשובה לקבל חסד אלהים בעולם הבא ,ואין ראוי
מזכיותיו ,אלא עצם תפילתו מורה על ענוות
לכללו עם ירבעם ואחאב שאין להם חלק לעולם
רוחו ,שחשב בקרבו שמצד הדין אין מגיע לו
הבא ,ומסיק מהיכא דקדים בישולא ,דנגמר
כלום ,שאין לו זכיות כלל ,ולא ביקש אלא לפנים
מלאכת הלחם שנתקיים בו חסד האלהים בתחלה
משורת הדין.
על פי התשובה ,עכ"ד .מבואר מכאן שגמר
ומעתה אתי שפיר מה שאמר בתפלתו ויתן לי מלאכת הלחם בהיותו ראוי לאכילה ,וברכת
לחם לאכול ,הכוונה הוא על התשובה, המוציא שמברכים על הלחם ,הוא הוראה לדורות
שמועיל תשובה לשבי פשע.
ז קודש ויצא אמרי
בשינה ,ואנכי לא ידעתי ,פירוש מזה לא ידעתי עד שהרי גמר מלאכת הלחם שיהיה מוכן לאכילה,
עתה ,עכ"ד. מורה שנתקיים חסד האלהים לקבל תשובת
השבים ,וזהו שביקש דאם אינו ראוי והגון מצד
זכיותיו לזכות לשמירה עליונה ,הרי שיתעורר
ומעתה יבואר לנכון מה שביקש יעקב אבינו ונתן
לשוב בתשובה ,והקב"ה ברוב חסדו יקבל תשובתו
לי לחם לאכול ובגד ללבוש ,דכאשר צדיק
לרחמים ,ובזכות זה יזכה לשמירה מן השמים.
אחז את דרכו ללכת לחרן לביתו של לבן הארמי
המלאה בגילולים ,ידע שלא יוכל לעבוד את ה'
*
תמיד ברוחניות כרצונו הטוב ,ומוכרח להתחיל
בדרך חדשה לעבוד את ה' גם בעניני גשמיות,
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי
באכילה שתיה ולינה ,ועל הדבר זה התכוון
ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי
בתפלתו ובקשתו ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש,
לחם לאכול ובגד ללבוש ,ושבתי בשלום אל
שגם בעת עוסקו בעניני גשמיות ,ושבתי בשלום
בית אבי וגו' (כח ,כ-כא) .וצריך ביאור מה טעם
את בית אבי ,דהיינו שיוכל לעסוק בהם בשלימות
היה מפרט בבקשתו על לחם לאכול ובגד ללבוש
גמורה ,בכוונה זכה וטהורה לשם שמים ,שיעלה
דווקא.
בידו לעבוד בהם את הקב"ה.
ויש לפרש בהקדם דברי הרה"ק מאפטא זיע"א
ובדרך זה יש לבאר מה שמצינו בפרשה הבא, (אוהב ישראל ליקוטים חדשים) לבאר מאמר הכתוב
דכתיב (לב ,ד-ה) וישלח יעקב מלאכים (כח ,טז) וישכב במקום ההוא וגו' ויקץ יעקב
לפניו אל עשו אחיו וגו' ,כה אמר עבדך יעקב עם משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא
לבן גרתי ואחר עד עתה ,ופירש"י גרת"י ידעתי ,כי אותן י"ד שנים שהיה נטמן בבית
בגימטריא תרי"ג ,כלומר עם לבן הרשע גרתי, המדרש של שם ועבר לא שכב יעקב ,רק היה
ותרי"ג מצות שמרתי ,ולא למדתי ממעשיו לומד ,ועבד את השי"ת בלמודו ,אבל בשינה לא
הרעים .ולדרכינו הביאור הוא על פי מה שאמר היה יודע שאפשר לעבוד את השי"ת ,וכאשר בא
אא"ז המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א לפרש אל המקום ההוא וישכב ויחלום וגו' ,אז ראה
הכתוב (תהלים קיט ,צח) מאויבי תחכמני מצוותך, יעקב אבינו ע"ה אשר בשינה ג"כ יכולים לעבוד
שיש לנו ללמוד דרך בקיום המצוות מאויבי את השי"ת ,וזהו ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש
ומשנאי ה' ,כמו שהרשעים עושים עבירות ה' במקום הזה ,פירוש רואה אנכי היום שיש ה'
בהתלהבות וזריזות ,כמו כן יש לנו ללמוד מהם ג"כ בשינה ,ויכולים לעבוד את עבודת הקודש
קודש ויצא אמרי ח
ממילא כל המזל של ישראל נכנס כלו לצרכך ,כי לעבוד את עבודת השי"ת בשמחה בזריזות
מה עושה הישראל כשיש לו פרנסה בריוח ,הוא ובהתלהבות.
מגדל בנים לתלמוד תורה ,מוותר לעונג שבת,
ובזה יתפרש כוונתו של יעקב אבינו ,דכאשר ראה
פותח ידו לצדקה וכדומה ,וכל עיקר ההוצאות של
גודל התלהבותו ודאגתו של לבן להתרפים
איש יהודי נכנסים רק עבור מצות ה' ,ומדוע לא
והגילולים ,מזה למד להיפוך ,להתלהב ביותר
תושיע את ישראל.
לעבודת הקב"ה ,ולכוונה זו אמר ,עם לבן גרתי
וזהו בקשתינו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים,
וכתבנו בספר החיים ,שנזכה להכתב בספר שלא למד ממנו מידת התלהבות לעבירות
החיים ,להתברך בפרנסה וכל טוב ,למענך אלהים וחטאים ,אלא להיפך ,שלמד מאתו התלהבות
חיים ר"ל שכל חיותינו וכתיבתנו הטובה הכל וזריזות בעבודת ה' ,ועל ידי זה עלתה בידו לקיים
למענך ה' ,שנוכל לעבוד את ה' ונשמור חקיו כל תרי"ג מצוות.
ונחיה למענו ,עכ"ד.
*
והנה איתא במדרש רבה (סח ,יא) על הכתוב (כח ,יא)
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי
ויקח מאבני המקום ,רבי יהודה אמר שנים
ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי
עשרה אבנים נטל ,כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד
לחם לאכול ובגד ללבוש ,ושבתי בשלום אל
שנים עשר שבטים ,אמר אברהם לא העמידן,
בית אבי והיה ה' לי לאלהים (כח ,כ-כא) .וראוי
יצחק לא העמידן ,אני אם מתאחות הן שנים עשר
להבין איך יתכן שיעקב שלימתא מובחר שבאבות,
אבנים זו לזו ,יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים,
יעשה תנאי עם הקב"ה ,וכי אם הקב"ה לא ימלא
כיון שנתאחו י"ב אבנים זו לזו ,ידע שהוא מעמיד
בקשתו ,לא יהיה עובד ה' ח"ו.
י"ב שבטים .ויתכן שמכיון דבאותה השעה כבר
נודע לו הדבר שעתיד להעמיד י"ב שבטים, ונראה בהקדם מה שכתב הרה"ק מטשארטקוב
התחיל לדאוג שתהיה לו די מחסורו אשר יחסר זיע"א בתפארת ישראל (לראש השנה) לפרש
לו ,שיוכל להתפרנס בכבוד ובריוח ,בכדי שיוכל מה שאומרים בתפילת ראש השנה ,זכרנו לחיים
לגדלם ולחנכם בדרך התורה והיראה ,ושלא יהיה מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך
תלוי בלבן אשר מקורו רע ,אלא יוכל לפרנס אותם אלהים חיים ,על פי מה שאמר הרה"ק
בעצמו מצד הקדושה ,ודבר זה ישפיע עליהם מבארדיטשוב זיע"א להמליץ טוב על ישראל שיזכו
שילכו בדרך התורה. לפרנסה בהרחבה ,ואמר ,רבונו של עולם ,הלא
ט קודש ויצא אמרי
הקב"ה יעזור שנזכה לילך בדרכו של יעקב אבינו, ובזה יתבאר לנכון כוונת התורה ,וידר יעקב נדר
לעבוד את ה' בעניני גשמית ,גם באכילה לאמר אם יהיה אלהים עמדי וגו' ונתן לי
שתיה ולינה ,בבחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי לחם לאכול ובגד ללבוש ,דהיינו שביקש על פרנסה
כמוך ,ושתכלית עניני הגשמיות יהיה לצורך בהרחבה ,אבל תכלית בקשתו הוא ,ושבתי בשלום
רוחניות ,לבנות בית נאמן בישראל ולגדל בנינו אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים ,בכדי שיוכל לגדל
לתורה ולחופה ולמעשים טובים ,ובזכות זה נזכה ולחנך את ביתו בדרך שלמדו אביו ,לעשות הישר
לגאולה השלימה במהרה כן יהי רצון. והטוב בעיני ה' ,ובדרכי התורה והיראה.
