gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עמק השבוע · Eimek Hashuvia

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ויצא תשפ"ז והימים שסביבותי'ה‬ ‫גליון קמא‬ ‫שנה ג‬ ‫‪ Û‬צרה דיהויקים שאירע בחודש התשיעי ‪Ü‬‬ ‫בחת"ס על דברים פ"ד פ"ל דאיתא וז"ל בצר לך‬ ‫ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים‬ ‫עיין בשו"ע או"ח סי' תק"פ בהרשימה דימים‬ ‫כתיב היו צריה לראש‪ ,‬ראיתי בהקדמת הרא"ע‬ ‫האלה ואני כתב על הספר בדיו‪ ,‬ויאמרו השרים‬ ‫שאירע בהו צרות לכלל ישראל ולכך ראוי‬ ‫לאיכה דוחה דברי חז"ל שאמרו שזו המגלה ששרף‬ ‫אל ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל ידע‬ ‫להתענות שהוזכר יום אחד מחודש כסלו‪,‬‬ ‫יהויקים דליתא‪ ,‬דהא לא נזכר בה מלך בבל ולא‬ ‫איפה אתם‪ ,‬ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה‬ ‫דבכ"ח בכסלו שרף יהויקים המגילה שכתב‬ ‫מפלת גוים ע"ש והנה מפלת אדום כתיב בת‬ ‫הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני‬ ‫ברוך מפי ירמיהו‪.‬‬ ‫אדום יושבת בארץ עוץ‪ ,‬וכתיב תם עונך בת ציון‬ ‫המלך את כל הדברים‪ ,‬וישלח המלך את יהודי‬ ‫פקד עונך בת אדום‪ ,‬גם מ"ש שלא נזכר בבל‪,‬‬ ‫לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר‬ ‫עיין בספר ירמיה פרק ל"ו דכתיב "ויהי בשנה‬ ‫נ"ל עפ"י מ"ש הרא"ע בדניאל א'‪:‬ז' בשם ר'‬ ‫ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים‬ ‫הרביעת ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה‬ ‫סעדיה גאון דשם צר הי' רגיל בכשדים ובבל‬ ‫העמדים מעל המלך‪ ,‬והמלך יושב בית החרף‬ ‫הדבר הזה אל ירמיהו מאת ד' לאמר‪ ,‬קח לך‬ ‫נבוכדנצ"ר בלשצ"ר וקרא דניאל בלטשאצר‪,‬‬ ‫בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת‪ ,‬ויהי‬ ‫מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר‬ ‫והמלצ"ר ע"ש‪ ,‬ע"כ נ"ל רמז כאן בפ' בצ"ר לך‪,‬‬ ‫כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער‬ ‫דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים‬ ‫וכתיב באיכה הי' צרי"ה לראש היינו הכשדים‬ ‫הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם‬ ‫מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה‪,‬‬ ‫שהם צרים‪ .‬עכ"ל‪[.‬‬ ‫כל המגלה על האש אשר על האח‪ ,‬ולא פחדו‬ ‫אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי‬ ‫ולא קרעו את בגדיהם המלך וכל עבדיו השמעים‬ ‫חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה‬ ‫)עיין במהרש"א על בבא קמא דף נה ע"א דאיתא‬ ‫את כל הדברים האלה‪ ,‬וגם אלנתן ודליהו וגמריהו‬ ‫וסלחתי לעונם ולחטאתם‪ ,‬ויקרא ירמיהו את ברוך‬ ‫וז"ל בס' קינות יש דברים בגו ששרף יהויקים‬ ‫הפגעו במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע‬ ‫בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי‬ ‫אותם והיו ג' א"ב איכה ישבה איכה יעיב איכה‬ ‫אליהם‪ ,‬ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת‬ ‫ד' אשר דבר אליו על מגלת ספר‪ ,‬ויצוה ירמיהו‬ ‫יועם הוסיף עליהם ירמיה אני הגבר ג' א"ב כנגד‬ ‫שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל לקחת‬ ‫את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית‬ ‫ג' א"ב וא"כ מפני מה הקדים אני הגבר לאיכה‬ ‫את ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם ד'‪,‬‬ ‫ד'‪ ,‬ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי‬ ‫יועם והפסיק בין ג' הראשונות והוא מבואר כי‬ ‫ויהי דבר ד' אל ירמיהו אחרי שרף המלך את‬ ‫את דברי ד' באזני העם בית ד' ביום צום וגם‬ ‫בעונינו נחרב הבית פעמים ביום ט' באב וניטל‬ ‫המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו‬ ‫באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם‪ ,‬אולי‬ ‫מאתנו הטוב הגמור שנקרא ע"ש ההר הטוב הזה‬ ‫לאמר‪ ,‬שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את‬ ‫תפל תחנתם לפני ד' וישבו איש מדרכו הרעה‬ ‫ונשתנה הט' אשר הוא רמז לטוב האמיתי כמ"ש‬ ‫כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה‬ ‫כי גדול האף והחמה אשר דבר ד' אל העם‬ ‫לעיל מטובה לרעה בב' איכה הראשונים שהתחיל‬ ‫הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה‪ ,‬ועל‬ ‫הזה‪ ,‬ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו‬ ‫בראשונה טומאתה וגו' ובשניה טבעו וגו' יורו על‬ ‫יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר ד' אתה‬ ‫הנביא לקרא בספר דברי ד' בית ד'‪ ,‬ויהי בשנה‬ ‫ב' חורבנות שהיו ביום ט' באב דמיון ב' לוחות‬ ‫שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת‬ ‫החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש‬ ‫שנשתברו ושמא תאמר פסקה ח"ו טובה מישראל‬ ‫עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את‬ ‫התשעי קראו צום לפני ד' כל העם בירושלם‬ ‫ע"כ הזכיר באיכה השלישי הט' בלשון טוב טובים‬ ‫הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה‪ ,‬לכן‬ ‫וכל העם הבאים מערי יהודה בירושלם‪ ,‬ויקרא‬ ‫היו וגו' כי שם מסיים בגאולה תם עונך וגו' יורה‬ ‫כה אמר ד' על יהויקים מלך יהודה לא יהיה‬ ‫ברוך בספר את דברי ירמיהו בית ד' בלשכת‬ ‫כי אחר שני החורבנות לא תשתנה הט' עוד כי‬ ‫לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת‬ ‫גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער‬ ‫אם לטוב לנו כל הימים ויום ט' באב יהפוך לנו‬ ‫לחרב ביום ולקרח בלילה‪ ,‬ופקדתי עליו ועל זרעו‬ ‫בית ד' החדש באזני כל העם‪ ,‬וישמע מכיהו בן‬ ‫לששון ולשמחה לבנין ההר הטוב ולזה כששרף‬ ‫ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי‬ ‫גמריהו בן שפן את כל דברי ד' מעל הספר‪,‬‬ ‫יהויקים הג' איכה ח"ו פסקה טובה מישראל הנרמז‬ ‫ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר‬ ‫וירד בית המלך על לשכת הספר והנה שם כל‬ ‫באיכה יועם ע"כ הוסיף ירמיה למלאות זה והתחיל‬ ‫דברתי אליהם ולא שמעו‪ ,‬וירמיהו לקח מגלה‬ ‫השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בן שמעיהו‬ ‫באני הגבר בכל הג' טיתי"ן בלשון טוב ע"ש שיהיו‬ ‫אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הספר ויכתב‬ ‫ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן שפן וצדקיהו בן‬ ‫ישראל טוב לשמים ולבריות ולעצמם והפסיק בו‬ ‫עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף‬ ‫חנניהו וכל השרים‪ ,‬ויגד להם מכיהו את כל‬ ‫ובין שנים הראשונים המורים בו על ב' החורבנות‬ ‫יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם‬ ‫הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני‬ ‫ובין האחרונות המורה אשר לא ישתנה הטוב ולא‬ ‫דברים רבים כהמה"‪.‬‬ ‫העם‪ ,‬וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן‬ ‫יבא רעה‪ .‬עכ"ל‪(.‬‬ ‫נתניהו בן שלמיהו בן כושי לאמר המגלה אשר‬ ‫]עיין ברש"י בריש איכה דאיתא וז"ל איכה ישבה‬ ‫קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך‬ ‫הנה מבואר בפסוקים דהאי צרה אירע בחודש‬ ‫בדד ירמיה כתב ספר קינות היא המגלה אשר‬ ‫בן נריהו את המגלה בידו ויבא אליהם‪ ,‬ויאמרו‬ ‫כסלו‪ ,‬אבל לא מבואר באיזה יום בחודש כסלו‪.‬‬ ‫שרף יהויקים על האח אשר על האש והיו בה‬ ‫אליו שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם‪,‬‬ ‫אולם בשו"ע מבואר כנ"ל דהצרה אירע בכ"ח‬ ‫שלש אל"ף ביתו"ת איכה ישבה איכה יעיב איכה‬ ‫ויהי כשמעם את כל הדברים פחדו איש אל‬ ‫כסלו‪ .‬וצ"ל דכך קבלו חז"ל‪ .‬ועיין לקמן שיתבאר‬ ‫יועם שוב הוסיף עליו אני הגבר שהוא שלש‬ ‫רעהו ויאמרו אל ברוך הגיד נגיד למלך את כל‬ ‫בעז"ה שיש בזה הרבה גירסאות אחרות‪ ,‬וצ"ל‬ ‫אל"ף בית"ות שנ' )ירמיה ל"ו( ועוד נוסף עליהם‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬ואת ברוך שאלו לאמר הגד נא‬ ‫שיש בזה נידון איזה יום קבלו חז"ל‪.‬‬ ‫דברים רבים כהמה שלש כנגד שלש‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין‬ ‫לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו‪,‬‬ ‫‪ Û‬האם יש לקיים האי תענות בכל החילופי גירסאות ‪Ü‬‬ ‫לא יתענה בכ"ח שהוא בחנוכה מאחר שאין‬ ‫אולם עיין באליה זוטא שם דאיתא וז"ל‬ ‫הנה לפי המבואר בשו"ע התענית היא בכ"ח‬ ‫הנוסחא מוסכמת‪ .‬עכ"ל‪ .‬ולכאורה יש שינוי‬ ‫ובמקום עשרים ושמונה בכסליו כתב במגילת‬ ‫כסלו‪ ,‬דהיינו בחנוכה‪ .‬והנה עיי"ש במ"ב בס"ק‬ ‫בין הא"ר והשל"ה‪ ,‬דרק הא"ר כתב שיש‬ ‫תענית בשבעה בכסלו ובבה"ג וצדה לדרך‬ ‫י"ב דאיתא וז"ל בכ"ח בכסליו וכו' יש חלופי‬ ‫לבעל נפש להחמיר‪ .‬אבל עיי"ש בכף החיים‬ ‫שמנה בכסליו ובכלבו חמשה בכסליו וצ"ע‬ ‫גרסאות בזה וע"כ אין כדאי להתענות בחנוכה‬ ‫ס"ק י"ט דאיתא וז"ל בכ"ח בכסליו שרף‬ ‫ובעל נפש יחמיר בכולם‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין באליה‬ ‫עיין במ"א‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכו' במגלת תענית כתב בשבעה בכסליו‪,‬‬ ‫רבא שם דאיתא קצת נוסח אחר וז"ל‬ ‫ובעל הלכות גדולות כתב בשמונה‪ ,‬ובכלבו‬ ‫במקום כ"ח כסליו כתב במגילת תענית‬ ‫והנה המ"ב רק כתב דמחמת החלופי‬ ‫כתב בחמשה‪ ,‬וכתב בשל"ה דאף המחמיר‬ ‫בשבעה‪ ,‬ובבה"ג וצדה לדרך בשמונה ובכלבו‬ ‫גירסאות אין להתענות בכ"ח כסלו‪ ,‬אבל לא‬ ‫להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה‪ ,‬מגן‬ ‫בחמשה‪ ,‬והמחמיר להתענות ובעל נפש‬ ‫כתב דמחמת החלופי גירסאות יש להתענות‬ ‫אברהם ס"ק ה'‪ ,‬אליה רבה שם‪ .‬עכ"ל‪ .‬ואפשר‬ ‫יחמיר בכולן‪ ,‬חוץ מכ"ח כסליו שהוא חנוכה‪.‬‬ ‫באיזה יום אחר בכסלו‪ ,‬והרי המ"ב לא כתב‬ ‫דמשמע דס"ל שאין שינוי בין הא"ר והשל"ה‪.‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬הרי מבואר שיש לבעל נפש להתענות‬ ‫בפירוש מה הן החלופי גריסאות‪ ,‬וגם מזה‬ ‫וצע"ע בזה‪[.‬‬ ‫בהחלופי גירסאות‪.‬‬ ‫משמע דלא ס"ל שיש להתענות בהחלופי‬ ‫גירסאות‪ .‬והמ"ב כתב לעיין במג"א‪ ,‬ועיין‬ ‫והנה אם הדיוק הנ"ל בדעת המג"א והמ"ב‬ ‫]עיין בספר השל"ה הק' מסכת תענית פרק‬ ‫במג"א שם דאיתא וז"ל בכ"ח בכסלו במגילת‬ ‫הוא נכון נמצא שיש מחלוקת באחרונים אם‬ ‫נר מצוה כ"ה דאיתא וז"ל כתב בטור בכ"ח‬ ‫תענית כתב בשבעה בכסליו ובה"ג כתב‬ ‫יש לבעל נפש להתענות בהחלופי גירסאות‪,‬‬ ‫בכסליו שרף יהויקים את המגילה אשר כתב‬ ‫בשמונה ובכל בו כתב בחמשה וכתב בשל"ה‬ ‫והיות שעכ"פ ליכא חיוב להתענות בהני‬ ‫ברוך בן נריה‪ ,‬ובנוסח בעל הלכות גדולות‬ ‫דאף המחמיר להתענות בכולן לא יתענה‬ ‫ימים אפשר דאף בעל נפש יכול להקל בזה‪,‬‬ ‫שלנו איתא בשמונה בכסליו‪ ,‬ובכלבו איתא‬ ‫בחנוכה‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי דהמג"א הזכיר החלופי‬ ‫אבל אפשר שאין לדייק כן‪ .‬וצע"ע למעשה‬ ‫בחמשה בכסליו‪ ,‬ונראה לי דאף המתענה‬ ‫גירסאות‪ ,‬אבל גם הוא לא כתב בפירוש‬ ‫לבעל נפש‪.‬‬ ‫בהם ורוצה להחמיר ולהתענות ככל הנוסחאות‪,‬‬ ‫להתענות בהחלופי גיסראות‪.‬‬ ‫‪ Û‬איזה יום בחודש כסלו הוא היום העיקרי ‪Ü‬‬ ‫לקיים האי תענית‬ ‫ובבה"ג של אספמיא שבשניהם נמצא הגירסא‬ ‫ואפשר שיש מזה סיבה דעדיף להתענות‬ ‫הנה הא מיהא אם קשה לו להתענות הרבה‬ ‫בשמונה בכסלו שרף וכו' וכמו שהבאנו לעיל‬ ‫בח' כסלו‪.‬‬ ‫פעמים‪ ,‬ורק רוצה להתענות יום אחד‪ ,‬יל"ע‬ ‫והרי הטור כתב בתחילת הסימן כתב בה"ג‬ ‫האם עדיף להתענות בה' כסלו בז' כסלו או‬ ‫אלו הימים שמתענין בהם וכו' והרי אין‬ ‫ועיין בספר בירור הלכה שם דאיתא וז"ל‬ ‫בח' כסלו‪.‬‬ ‫גירסת הטור נידון בפני עצמו אלא הנידון‬ ‫הנה זכינו לסידור רב עמרם גאון דף לד‬ ‫הוא בגירסת הבה"ג ואין ספק דהשוואות‬ ‫ע"ב ומחזור ויטרי סימן רע"א וראבי"ה סימן‬ ‫והנה אפשר דעדיף להתענות בח' כסלו‪,‬‬ ‫הנוסחאות בבה"ג שלנו ובבה"ג של אספמיא‬ ‫תתפ"ט ובה"ג של אספמיא הנדמ"ח ברלין‬ ‫דעיי"ש בסי' תק"פ בלשון השו"ע דאיתא‬ ‫ובכתבי יד של הטור יש בהם כדי להכריע‬ ‫תרמ"ה תרנ"ב ובכולן כתוב כמו בבה"ג שלנו‬ ‫וז"ל אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו‬ ‫את נוסח הבה"ג והטור שאין להם נוסח‬ ‫דיום התענית דשריפת המגילה הוא בשמונה‬ ‫וראוי להתענות בהם‪ ,‬ואף על פי שמקצתם‬ ‫אחר מהמקובל בידינו‪ ,‬והגה גם בכתבי יד‬ ‫בכסלו ונראה שזו הקבלה האמיתית וכו' טור‬ ‫בראש חודש‪ ,‬יש מי שאומר שיתענו בו‪,‬‬ ‫הקדומים של הבה"ג שלפנינו הנוסח בשמונה‬ ‫כ"ח בכסלו הוא שיבוש ושיבוש עתיק הוא‬ ‫)וטוב שלא להשלים בראש חדש(‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בכסלו שרף וכו' ואטי' ש"ד מילאנו‬ ‫שנמצא גם בדפוסים העתיקים אישאר רמ"ה‬ ‫הרי דהמחבר והרמ"א התייחסו להדיא להא‬ ‫אמברוזיאנה י"ד ח'‪ ,‬וגם בספר יריעות עזים‬ ‫שונציני ר"נ לייריאה רנ"ה ולניציאה רפ"ב‬ ‫דמקצת מהימים הם בראש חודש‪ ,‬ולמה‬ ‫הנוסח כן כסלו ח' בו שרף וכו'‪ ,‬בסוף הספר‬ ‫אויגשבורג ש"א ויניציאה ש"י שי"א עם הב"י‬ ‫לא התייחסו להא דכ"ח כסלו הוא בחנוכה‪.‬‬ ‫כתב מוסקבה גינזבורג קפ"ב ז' שגת קנ"א‪,‬‬ ‫ריווא די טרינטו ש"ך קראקה שצ"ט עם‬ ‫ולכאורה משמע מזה דלאו דוקא בספרים‬ ‫וגם במחזור רומניא הנוסח כן כסלו בח' בו‬ ‫הב"ח ושאר דפו"י וגם בהרבה כתבי יד ואטי'‬ ‫אחרים יש גירסאות אחרות לגבי התאריך‬ ‫שרף וכו'‪ ,‬סדר תפלות למנהג קהלות רומניא‬ ‫רוסאנה כ"ט פריס תכ"ט אוקספורד בודלי‬ ‫של התענית בכסלו‪ ,‬אלא אף בשו"ע צריך‬ ‫דף ר"ל ויניציאה שנת ר"פ והעיקר שזה גם‬ ‫ת"ש המבורג פ"ה ג' אוקספורד בודלי תש"ב‬ ‫להיות בזה גירסא אחרת‪ ,‬והשו"ע לא כיוון‬ ‫הנוסח ששמענו בספר חסידים לרבינו משה‬ ‫אבל בכתבי יד קדומים מצאתי הגירסא בח'‬ ‫כלל לומר שיש תענית בחנוכה‪ ,‬ולכן לא‬ ‫הכהן בן אחותו של הרא"ש בן דודו של‬ ‫בכסלו פרמא ס"ד אוקספורד בודלי תרצ"ח‪,‬‬ ‫התייחס לזה‪ .‬והנה ראיתי טוענים בזה‬ ‫הטור בכסלו ח' כתב יד אוקספורד בודלי‬ ‫וגירסא זו היא גירסת אמת‪ ,‬ואין ריבוי‬ ‫דהגירסא הנכונה צריך להיות בח' בכסלו‬ ‫ב' אלפים רפ"ז א' א' ודפוס ראשון וארשה‬ ‫הגירסאות מכריע בזה שבקל מתחלפים‬ ‫ונתחלף "ב" ב"כ"‪ .‬לפ"ז נמצא שיש אפשרות‬ ‫תר"ך ומש"כ בדפוס ירושלים תר"ץ ועוד‬ ‫האותיות ב' כ' והוחלף למעתיקים מהאותיות‬ ‫לומר דבאמת מבואר בשו"ע דהתענית היא‬ ‫אות צ"ה בכסלו ה' הוא שיבוש‪ ,‬וזה גם‬ ‫בח' לאותיות כ"ח ויש שהוסיפו על הטעות‬ ‫בח' כסלו‪ ,‬ואין אפשרות לומר דבאמת‬ ‫הנוסח של הצדה לדרך הנ"ל תלמיד בן‬ ‫והעתיקו בכ"ח ומתאמת הדבר בבה"ג שלנו‬ ‫מבואר בשו"ע דהתענית היא בז' כסלו‪,‬‬ ‫מתענה יום אחד‪ ,‬וא"כ עכ"פ אינו עושה‬ ‫כסלו נשתבש בו ספר טור ושו"ע שלנו והוא‬ ‫הרא"ש שהעתיקו מהטור כדרכו‪ ,‬וכל זה‬ ‫כהמחמירים‪ ,‬ומחמיר יותר מהמקילים‪ ,‬דע"פ‬ ‫יום טוב דחנוכה ואסור להתענות בו הן‬ ‫מחזק הכרעת נוסח הבה"ג והטור שאין להם‬ ‫הנ"ל יבחור ח' בכסלו יותר משאר ימים‪.‬‬ ‫תענית ציבור והן תענית יחיד ואפילו חתן‬ ‫נוסח אחר מהמקובל בידינו‪ ,‬ובכלל הכרעה‬ ‫וצע"ע למעשה‪.‬‬ ‫ביוה חופתו אסור בתענית ויום ח' בכסלו‬ ‫זו נכלל נוסח השו"ע שאין בשולחן ערוך‬ ‫הוא היום שבו שרף יהויקים את המגילה‬ ‫הנקרא ספר הקצר הוראה יתר על מה שביאר‬ ‫]הנה ע"פ כל הנ"ל יש לעיין האם מותר‬ ‫שכתב ברוך מפי ירמיהו וראוי להתענות בו‬ ‫מרן המחבר בספר בית יוסף הארוך ושם‬ ‫להתענות בח' כסלו כשחל להיות בערב שבת‪,‬‬ ‫וכמו שנמצא בסידורים ובמחזורים הקדומים‬ ‫אינו דן בחילופי הנוסחאות אלא אך בעיקר‬ ‫דאם יש בזה ספק גמור אפשר דאסור‬ ‫וכפי שמקובל בידינו קבלה גמורה מהראשונים‬ ‫דין התעניתים שבטור ואין בספר הקצר‬ ‫להתענות בערב שבת‪ ,‬אבל אם אנו נוטים‬ ‫שקיבלו יום זה מהגאונים ז"ל איש מפי איש‬ ‫דשו"ע אלא הוראה להתענות התעניתים‬ ‫דהתענית באמת צריך להיות בח' כסלו א"כ‬ ‫עד לחז"ל הקדושים שתיקנוהו להיותו יום‬ ‫שבטור ובכלל ההוראה להתענות בח' כסלו‬ ‫אפשר דמותר להתענות בו בערב שבת‪ .‬וצע"ע‬ ‫שראוי להתענות בו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אחר שהוכרע כן הנוסח בטור ולא בחנוכה‬ ‫היטב למעשה‪[.‬‬ ‫ועפכ"ז אפשר דעדיף להתענות בח' כסלו‪.‬‬ ‫בכ"ח כסלו כפי שנדפס בכל דפוסי השו"ע‪,‬‬ ‫)הנה לפי הצד דמותר להתענות בח' כסלו‬ ‫סוף דבר בחודש כסלו שרף יהויקים את‬ ‫שחל להיות בערב שבת‪ ,‬נמצא דיכול לקיים‬ ‫אבל כל האחרונים לא התייחסו לכל זה‪,‬‬ ‫המגילה וכמו שנתבאר בספר ירמיה והספר‬ ‫האי תענית דח' כסלו בכל שנה‪ ,‬דח' כסלו‬ ‫דראינו שיש שכתבו דראוי להתענות בכל‬ ‫הקדום דמגילת תענית נשתבש בחסרון היום‬ ‫אינו יכול לחול בשבת‪ ,‬דעי' בשו"ע או"ח סי'‬ ‫הימים‪ ,‬ויש שהביאו כל הגירסאות ולא כתבו‬ ‫אך ודאי קיבלנו מחז"ל יום אחד מסוים‬ ‫תכ"ח דמבואר שר"ח כסלו יכול לחול בימי‬ ‫להתענות כלל‪ ,‬אבל שום אחד מהם לא כתבו‬ ‫ובשאר הימים לא קיבלנו שום מאורע‬ ‫אבגדה"ו‪ ,‬אבל אינו יכול לחול בשבת‪ ,‬וא"כ‬ ‫שיש להעדיף ח' כסלו יותר משאר ימים‪.‬‬ ‫להתענות בו אלא שנשתבשו בהם כמה‬ ‫ח' כסלו אינו יכול לחול בשבת‪(.‬‬ ‫אולם אפשר דעדיין י"ל דאם עכ"פ רק‬ ‫ספרים דפוסים וקצת כתבי יד וכו' ויום כ"ח‬ ‫‪ Û‬ז' כסלו יו"ט דמגילת תענית והשייכות להנ"ל ‪Ü‬‬ ‫הזמן ההוא‪ ,‬יאיר אור מעין האור הראשון‪,‬‬ ‫שהוא בתורת תענית בטל האיסור מה שגזרו‬ ‫עיין במגילת תענית דכתיב "פרק תשיעי‬ ‫ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו‪,‬‬ ‫במגילת תענית דלא להתענות ביו"ט אבל‬ ‫חודש כסלו וכו' בשבעה בה יום טב יום‬ ‫והנה על פי זה נצטוינו בחג בכל הענינים‬ ‫קבלת צער בעלמא לא היה נאסר מעולם‬ ‫שמת הורדוס מפני שהיה נורדוס שונא את‬ ‫שנצטוינו לזכר יציאת מצרים‪ ,‬כי בהיות‬ ‫וע"כ לא היה בכלל הביטול כנלע"ד‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫החכמים ששמחה היא לפני המקום‬ ‫התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו‬ ‫ועיי"ש ביד אפרים שביאר דברי הט"ז וז"ל‬ ‫כשהרשעים מסתלקין מן העולם שנא' וגם‬ ‫וכמש"ל‪ ,‬הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא‬ ‫עד כאן לא אמרו שביטלו אלא שחזר והותר‬ ‫יד ה' היתה בם להמם וכתיב ויהי כאשר‬ ‫יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז‪,‬‬ ‫מה שהיה אסור עד עתה כגון תענית שהיה‬ ‫תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם‬ ‫ותחודש בנו תולדת אותו התיקון‪ ,‬ועל כן‬ ‫אסור להתענות ביום טוב הכתוב במגילת‬ ‫וכתיב וידבר ה' אלי לאמר וכן הוא אומר‬ ‫נתחייב באותם הענינים כלם‪ ,‬ועל דרך זה‬ ‫תענית ושוב חזר והותר אבל מכל מקום לא‬ ‫איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא ואומר‬ ‫חג השבועות למתן התורה‪ ,‬וחג הסוכות‬ ‫ביטלו היום טוב עצמו והלכך לענין קבלת‬ ‫ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויפגע בו‬ ‫לענין ענני הכבוד‪ ,‬אע"פ שאינו אותו הזמן‬ ‫צער כגון תשעה באב שנדחה זה אינו בכלל‬ ‫וימיתהו וגו' ובאותו היום שמת הורדוס‬ ‫בפרט‪ ,‬אלא שקבעה התורה חג זה לזכרון‬ ‫תענית ולא נכנס בכלל איסור הכתוב שם‬ ‫עשאוהו יום טוב"‪ .‬הנה קיי"ל דבטלה מגילת‬ ‫ענין זה‪ ,‬וכמ"ש כי בסוכות הושבתי וכו'‪ ,‬וכן‬ ‫עד שיוצדק לומר שביטלו אותו ולפי זה‬ ‫תענית‪ ,‬וא"כ לכאורה תו אין מתייחסים להאי‬ ‫חנוכה וכן פורים‪ ,‬ועל דרך זה היו כל ימי‬ ‫היינו צריכין לומר שהיום טוב עצמו בטלו‬ ‫יום בתורת יום טוב כלל‪.‬‬ ‫מגילת תענית‪ ,‬אלא שנתבטלו מפני שלא‬ ‫ובאמת זה אינו דלא קאי רק על איסור‬ ‫אבל עיין במס' תענית דף יב ע"א דאיתא‬ ‫היו ישראל יכולים לעמוד בהם‪ ,‬ונפטרו מהיות‬ ‫תענית אבל קבלת צער מעיקרא לא נאסר‬ ‫אמר רב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו‬ ‫עושים זכר להם והתעוררות לאור המאיר‪.‬‬ ‫ואם כן אף שבטלו האיסור מכל מקום מי‬ ‫חמה לאו שמיה תענית מיתיבי אנשי משמר‬ ‫עכ"ל‪ .‬הנה לכאורה משמע ברמח"ל כנ"ל‪,‬‬ ‫שרוצה להקל בענין קבלת צער מחמת יום‬ ‫מתענין ולא משלימין התם לצעורי נפשיה‬ ‫שעדיין יש "אור המאיר" בהימים הכתובים‬ ‫טוב שלו שפיר יש להקל שהיום טוב עצמו‬ ‫בעלמא הוא תא שמע דאמר רבי אליעזר‬ ‫במגילת תענית‪ ,‬אלא שנפטרו מהיות עושים‬ ‫לא בטל לגמרי ולכך לא השלים מחמת היום‬ ‫ברבי צדוק אני מבני בניו של סנאב בן בנימין‬ ‫זכר להאי אור המאיר‪ ,‬אבל אם עושים זכר‬ ‫טוב שלו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת‬ ‫והתעוררות לאור המאיר שפיר חשיב שעשה‬ ‫ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא‬ ‫הרי מבואר יסוד דהימים טובים דמגילת‬ ‫זכר לאותו נס‪.‬‬ ‫השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו הוא התם‬ ‫תענית לא נתבטלו בעצמותם‪ ,‬ורק שאין‬ ‫נמי לצעורי נפשיה בעלמא הוא‪ ,‬ועיי"ש בתוס'‬ ‫והנה אם הוא מאלו שרוצים לעשות זכר‬ ‫חיוב להשתייך להני ימים טובים‪ ,‬ולכן לית‬ ‫ד"ה התם דאיתא וז"ל התם לצעורי נפשיה‬ ‫לאותו נס‪ ,‬יש מזה עוד סיבה להעדיף להתענות‬ ‫בהו איסור תענית‪ ,‬אבל מי שמשתייך‬ ‫בעלמא ואע"ג דאמרינן משחרב בית המקדש‬ ‫ביום אחר‪ ,‬ולא בז' כסלו‪.‬‬ ‫להימים טובים שפיר משתייך לימים טובים‬ ‫בטלה מגילת תענית והאי עובדא דרבי אליעזר‬ ‫שעדיין קיימים‪.‬‬ ‫]הנה פשוט דאין לומר דמזה דז' כסלו הוא‬ ‫בר צדוק היה לאחר חורבן דאי קודם החורבן‬ ‫יו"ט דמגילת תענית מוכח דאינו מהתעניות‬ ‫ועיין בספר דרך ה' ח"ד פ"ז בעבודה הזמניית‬ ‫אמרינן כיון שיש שלום אין שם גזירות‬ ‫דמגילת תענית‪ ,‬דעכ"פ יש ימים שהם על‬ ‫דאיתא וז"ל ושרש כלם הוא סדר שסדרה‬ ‫המלכות האי תנא סבר דלא בטלה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרשימה דימים טובים דמגילת תענית וגם‬ ‫החכמה העליונה‪ ,‬שכל תיקון שנתקן ואור‬ ‫ועיין בט"ז באו"ח סי' תקס"ב ס"ק ג' שכתב‬ ‫על הרשימה דתעניות כגון כ"ה סיון וכיו"ב‪[.‬‬ ‫גדול שהאיר בזמן מהזמנים‪ ,‬בשוב תקופת‬ ‫ליישב קושיית התוס' באופ"א וז"ל דתענית‬ ‫בשבוע שעבר זכינו בחמלת ד' לסיים מחזור שלם‬ ‫ויאמר לבן‪ ,‬טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר‪,‬‬ ‫דדברי תורה על פרשת השבוע במסגרת "עמק‬ ‫שבה עמדי ]כ"ט‪ ,‬י"ט[‬ ‫הפרשה"‪ ,‬ועכשו בעז"ה מתחילים מחזור שני‪,‬‬ ‫עמּדי'‪ ,‬דקאי על מה שאמר לו‬ ‫'שׁבה ִ ָ ִ‬ ‫יש לומר הביאור במה שאמר ְ ָ‬ ‫מודים אנחנו לפניך ד' אלקינו על העבר ומבקשים‬ ‫'אעבדך שבע שנים'‪ ,‬ופירש רש"י שם‪ ,‬ד'שבע‬‫יעקב בפסוק הקודם – ֶ ֱ ָ ְ ָ‬ ‫על העתיד לסעייתא דשמיא עצומה‪.‬‬ ‫לך אל‬‫בּרח ְ ָ‬ ‫שנים' אלו הם ה'ימים אחדים' שאמרה לו אמו ‪' -‬קוּם ְ ַ‬ ‫'שׁבה‬ ‫וישׁבתּ ִעמּוֹ ימים אחדים'‪ ,‬וזהו שהשיב לו לבן ְ ָ‬ ‫חרנה‪ָ ְ ַ ָ ְ ,‬‬ ‫לבן אחי ָ ָ ָ‬ ‫עמּדי'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הנני מסכים לעצת אמך שתשב עמדי ימים אחדים עד‬ ‫ִ ָ ִ‬ ‫אשר תשוב חמת אחיך עשו‪.‬‬ ‫עד הגל הזה ]ל"א‪ ,‬נ"ב[‬ ‫עיין בשער הכוונות דרושי הפסח דרוש י"ב דמבואר דהייחוד דל"ג בעומר מרומז‬ ‫***‬ ‫בהפסוקים בסוף הפרשה דכתיב "ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה‬ ‫עמּדי'‪ ,‬הערים‬ ‫'שׁבה ִ ָ ִ‬ ‫והנה ב'אור החיים' כאן כתב‪ ,‬שבמה שאמר לבן ְ ָ‬ ‫אשר יריתי ביני ובינך‪ ,‬עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את‬ ‫הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה"‪ .‬והנה‬ ‫לומר אליו‪ ,‬שישב עמו עד עולם‪ ,‬וטענה זו היה בדעתו לטעון כנגד‬ ‫עיי"ש בפסוקים דכתיב "ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל‬ ‫יעקב כשיצטרך‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ויאכלו שם על הגל וגו' ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו‬ ‫עמּדי'‪,‬‬ ‫'שׁבה ִ ָ ִ‬ ‫ולפי דברינו יהיה הביאור‪ ,‬דהמכוון האמיתי במה שאמר ְ ָ‬ ‫לחם וילינו בהר"‪ .‬הרי דאכלו שם על ה"גל"‪ .‬ולכאורה יש מכאן רמז לסעודת‬ ‫ל"ג בעומר‪.‬‬ ‫שמסכים לעצת רבקה אמו שישב עמו ימים אחדים‪ ,‬דהיינו בשבע שנות‬ ‫ושו"ר בס' ודרשת וחקרת פ' בחוקותי דאיתא וז"ל מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫עמּדי'‪,‬‬ ‫'שׁבה ִ ָ ִ‬ ‫עבדותו לחוד‪ ,‬אלא שברמאותו הערים לבן לומר בסתמא ְ ָ‬ ‫ומרומז הענין בסוף הפרשה דכתיב ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים‬ ‫דלשון זה יכול להתפרש שישב עמו עד עולם‪ ,‬והיה בדעתו לטעון אחר‬ ‫ויעשו גל ויאכלו שם על הגל שהיה משתה ושמחה ואח"כ ויזבח יעקב זבח ופירש"י‬ ‫כך כנגד יעקב‪ ,‬שזו היתה כוונתו מתחילה‪ ,‬ולא יוכל יעקב לשוב אל‬ ‫שחט בהמות למשתה הכל רמז למשתה ושמחה בל"ג בעומר וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בית אביו‪.‬‬ ‫אלא דצ"ב דמהו תוכן הענין של אותה אכילה שאכלו על הגל‪ ,‬ועי"ז נוכל להבין‬ ‫תוכן הענין דהסעודת ל"ג בעומר‪ .‬וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫***‬ ‫ועיין בפרשת בלק דכתיב "ויעמד מלאך ד' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר‬ ‫ילדה רחל את יוסף‪ ,‬ויאמר יעקב אל‬ ‫והנה להלן כתיב – 'ויהי כאשר ָ ְ ָ‬ ‫מזה‪ ,‬ותרא האתון את מלאך ד' ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל‬ ‫הקיר ויסף להכתה"‪ .‬ועי' בספר הלקח והליבוב חלק ל"ג בעומר עמ' מ"א דאיתא‬ ‫ילדי אשר‬ ‫נשׁי ואת ְ ָ ַ‬ ‫'תּנה את ָ ַ‬ ‫ואלכה אל מקומי ולארצי'‪ָ ְ ,‬‬ ‫שׁלּחני ְ ֵ ְ ָ‬ ‫לבן‪ִ ֵ ְ ַ ,‬‬ ‫וז"ל רמזי תורה שכתבם הגה"ק בעל חמרא טבא זי"ע וכו' כתיב בפרשת בלק‬ ‫ואלכה' וגו'‪ ,‬ומבואר שהיה משא ומתן בענין שילוחו‬ ‫עבדתי אותך בהן ְ ֵ ֵ ָ‬ ‫וכו' גדר מזה וגדר מזה ובתרגום יונתן "וקם מלאכא ה' בדוחקא דמיצע ביני‬ ‫של לבן את יעקב אל מקומו ולארצו‪ ,‬ולהאמור יש לומר הביאור בזה‪,‬‬ ‫כרמיא אתר דאקים יעקב ולבן אוגר וקמא מצטרא מיכא ושכותא מציטרא‬ ‫עמּדי' היינו שמסכים לעצת‬ ‫'שׁבה ִ ָ ִ‬ ‫שיעקב טען לו‪ ,‬דמה שאמר לו לבן ְ ָ‬ ‫מיכא" וכו'‪ ,‬ויש לדייק בלשונו ששינה בפירוש של גדר מזה וגדר מזה ממיצטרא‬ ‫מיכא לשכותא מציטרא מיכא‪ ,‬ויש להבין מה הכונה שלא פי' שניהם באותו‬ ‫אמו שישב עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיו עשו‪ ,‬ועכשיו‬ ‫לשון כמו בתרגום אונקלוס‪ ,‬ויש כאן עוד גילוי בדברי התרגום יונתן שהגדר‬ ‫שנולד יוסף‪ ,‬שהוא שטנו של עשו‪ ,‬שוב אין לו לחשוש מחמתו של‬ ‫היה הגלעד שהעמיד יעקב עם לבן‪ ,‬ויש להבין מה הקשר זה לזה‪ ,‬בספר חמרא‬ ‫עשו‪ ,‬ועל כן רוצה הוא לשוב אל בית אביו‪ ,‬ומכיון שהשלים את תנאו‬ ‫טבא מביא שדורשי רשומות אמרו ששמעון ראשי תבות נוחל שלוש מאות ועשר‬ ‫לעבוד עמו שבע שנים‪ ,‬הרי הנשים והילדים שלו הן‪ ,‬ורשאי הוא לקחתן‬ ‫עלמין‪ ,‬שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות )כדאיתא במשנה בסוף‬ ‫עוקצין( ור' שמעון זכה לאותן ש"י עולמות‪ ,‬והנה כתיב "משעול הכרמים" משעול‬ ‫עמּדי'‬‫'שׁבה ִ ָ ִ‬‫עמו אל מקומו ולארצו‪ .‬אולם לבן טען כנגדו‪ ,‬דמה שאמר ְ ָ‬ ‫ראשי תיבות להנחיל שלש מאות ועשר עלמין‪ ,‬הנה הש"י עולמות נחלקים לב'‬ ‫היה זה תנאי בנתינתו לו את בנותיו לנשים‪ ,‬שישב עמו עד עולם‪ ,‬ואם‬ ‫חלקים ר"ז מימין וק"ג משמאל‪ ,‬ר"ז עולמות באים בשביל עשה טוב‪ ,‬וק"ג הם‬ ‫אינו מקיים את תנאו זה‪ ,‬אינו יכול לשוב לביתו ולקחת עמו את הנשים‬ ‫עבור הסור מרע‪ ,‬ברש"י גדר מזה וגדר מזה סתם גדר של אבנים‪ ,‬גדר בגימטריא‬ ‫ר"ז ואבנים בגימטריא ק"ג‪ ,‬גדר מזה וגדר מזה מרמז להני ש"י עולמות שהיו‬ ‫בּנתי‬ ‫והילדים )ואולי נכלל זה במה שטען לו לבן אחר כך – 'הבנות ְ ֹ ַ‬ ‫במשעול הכרמים‪ ,‬והיו גד"ר מזה וק"ג דהיינו אבנים מזה‪ ,‬ולפ"ד מובן למה‬ ‫בּני' וגו'(‪.‬‬‫והבנים ָ ַ‬ ‫שינה התרגום יונתן שהיו שני מיני גדרים בחינות שונות‪ ,‬וכתיב "ותלחץ אל‬ ‫נשׁי' וגו'‪ ,‬היינו שאינו‬ ‫'תּנה את ָ ַ‬ ‫ועיין בפירוש רש"י שם‪ ,‬דמה שאמר ְ ָ‬ ‫הקיר" קיר בגימטריא ש"י שהוא כוחו של ר' שמעון שהוא הכח של הש"י‬ ‫עולמות‪ ,‬וכתיב "ותלחץ את רגל בלעם"‪ ,‬רגל בלעם הוי אותיות בל"ג לעומר‪,‬‬ ‫רוצה לצאת בלי רשות‪ .‬ולהאמור יש לבאר מה שכתב שאינו 'רוצה'‬ ‫כתיב בתהלים "ולא הסגרתני ביד אויב" ואיתא במגלה עמוקות רמז על בלעם‬ ‫לצאת בלי רשות‪ ,‬דבאמת מן הדין היה רשאי לשוב לביתו עם נשיו‬ ‫כי ביד אויב הכונה על בלעם כי יד אויב גימטריא ל"ג ורש"י מביא שבלעם‬ ‫וילדיו אף בלא רשותו של לבן‪ ,‬כיון שכבר השלים תנאו )וכפי שאמר‬ ‫מת כשהיה בן ל"ג ומרמז לכח של ל"ג בעומר שהוא מכניע כוחו של בלעם‪,‬‬ ‫מעמּי'‪,‬‬‫אמרתּי פן תגזול את בנותיך ֵ ִ ִ‬ ‫יראתי כי ָ ַ ְ ִ‬ ‫יעקב ללבן אחר כך – 'כי ָ ֵ ִ‬ ‫וכתיב "ולא הסגרתני" וזה עולה בגימטריא רבי שמעון בן יוחאי וכו' ע"כ מעט‬ ‫מזעיר דבריו הנפלאים של החמרא טבא‪ ,‬על דרך העבודה יש לבאר קצת הענין‬ ‫והיינו שמן הדין יכול לקחתן עמו‪ ,‬ואם מעכבו לבן מלקחתן‪ ,‬גזילה‬ ‫שהיה מלחמה בין יעקב אבינו ולבן‪ ,‬לבן בא בטענה "הבנות בנתי והבנים בני‬ ‫היא בידו(‪ ,‬אלא שמכל מקום לא היה רוצה יעקב לצאת שלא בהסכמתו‬ ‫והצאן צאני"‪ ,‬עיקר הטענה היה שרצה לבטל ההבדל בין ישראל לעמים הכל‬ ‫של לבן‪ ,‬ולכן השתדל לרצות ולפייס את לבן שיתן לו רשות לצאת‪,‬‬ ‫הוא אחד כלל ישראל מתייחס אחריו‪ ,‬ויעקב אבינו עשה גלעד ביני ובינך‬ ‫ורק אחר שראה יעקב את פני לבן כי איננו עמו כתמול שלשום‪ ,‬הוצרך‬ ‫להראות שיש הבדל בין ישראל לעמים‪ ,‬תיקן גל של אבנים להראות ההבדל‬ ‫וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לגנוב את לבו ולברוח מבלי להגיד לו כי בורח הוא‪.‬‬