אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah
הטקסט של גיליון זה
גליון
גליון רנ"ז
פרשת ויצא תשפ"ז
ניתן להשיג הגליון
בארה"ק בארה"ב יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו
ירושלים © כל הזכויות שמורות
בארא פארק
אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו
ביהמ"ד אמשינאוו 4408-15th Ave. לתרומות ,הנצחות ,ולקבלת הגליון
ביתר
אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו וויליאמסבורג amshinov40@gmail.com
בני ברק ביהמ"ד אמשינאוו 144 Rodney st.
אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו
מאנסי קו אוצרות אמשינאוו
בית שמש ביהמ"ד ווארקע 10 Maple ter.
אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו 605.313.6873
חיפה לעייקוואד (בארה"ק )074-7964020
אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו שיעורי תניא בשלוחה 2
סדר ועימוד:
טקסטורה
bs0504177@gmail.com | 0504.177.077
לעילוי נשמת
הרה"ק רבי אברהם דב ב"ר דוד זי"ע לעילוי נשמת
בעל ה'בת עין' מאווריטש מרן הרה"ק רבי מנחם זי"ע
לרגל יומא דהילולא י"ב בכסליו בן מרן הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע
הונצח ע"י נלב"ע ט"ז כסלו תרע"ח
הרה"ח ר' שלמה רוט שליט"א
לעילוי נשמת
הרה"ח ר' ישראל אהרן איצקוביץ שליט"א הרה"ח ר' חיים בן ציון רוזנפלד ז"ל
בני ברק מחסידי אמשינאוו בווארשא
לרגל שמחת נישואי הבת הונצח ע"י נכדו
למזל טוב ובשעטומ"צ רבי אשר אליהו ראזענפעלד שליט"א
יום א' פרשת וישלח וע"י נכדו
אולמי ארמונות פרידמאן בני ברק הר"ר אברהם האזה שליט"א
בני ברק
הרה"ח ר' נח קאראש שליט"א
בארא פארק
להודות ולהלל לרבש"ע
על חסדיו המרובים שגמל עמו
סעודת הודיה תתקיים בבית מדרשינו
במוצש"ק ויצא
תוכן הﬠנינים
להשראת הקדושה cיעקב הקים מצבה כהכנה #דברי תורה #
והשתוקקות לעבודת ה' cטרדת הפרנסה מכבה
את תבערת הלב לה' cלבן רצה שיעקב יטרד ה ............................ סעודה שלישית תשפ"ג
ויאבד תשוקתו להשי"ת cה'ביכורים' מעוררים כי יפול לא יוטל cאבנים שחקו
את לב הטרודים בעסקיהם מים cואהבת את ה' בשני יצריך cממדרגה
למדרגה תעלנו cהמקדש עצמו מלמטה,
מקדשים אותו מלמעלה
#שיחות קודש #
ז סעודה שלישית תשפ"ד
יג הרה"ק ר' ישראל מטשארטקוב זי"ע
............................
........
נתן ליבו -וקפצה לו הארץ cעשיתי ככל אשר
הידבק בחכמים cוברית אבות לבנים
ציויתני cדורשי ה' לא יחסרו כל טוב cהשמח
תזכור cממלא מקום אבותיו cמכבדו בחייו
בחלקו cוהמה בקשו חשבונות רבים cתמים
ומכבדו במותו cצעקה מעומק הלב cוראשו
תהיה עם ה'
התחלה מתכיפין c השמימה מגיע
להשלמה cשכר מצוה – מצוה cורוח נכון
'חדש' בקרבי cתורתו אומנותו cויאמינו בה' ט .......................... סעודה שלישית תשפ"ה
ובמשה עבדו כי תצא למלחמה על אויבך cוכוף את יצרנו
להשתעבד לך cמשכהו לבית המדרש cקדושה
טז ......... הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ע מביאה לידי רוח הקודש cלהתרומם בכח קדושת
המקום והזמן cקדושת שבת קביעא וקיימא
אל יתייאש עצמו cחסיד הבטל לרבו cושנא
את הרבנות cלרומם את בית אלוקינו cהולך
תמים ודובר אמת cדברים היוצאים מן יא .......................... סעודה שלישית תשפ"ו
הלב cמנחם משיב נפשי cעמו אנכי בצרה נדרי לה' אשלם cהשתוקקות למצוה עושה כלי
ה פרשת ויצא דברי תורה •
פרשת ויצא
סﬠודה שלישית תשפ"ג
ראשו ,שלא יוזק הנשמה שבמוחו ,והנה כי יפול לא יוטל
איתא דאבן רומז ליצר הרע ,כמ"ש אם יעקב מבאר שבע וילך חרנה ,ויפגע ויצא
אבן הוא נימוח) ,וזהו נמי ענין האבן שעל פי במקום וילן שם כי בא השמש ויקח
הבאר( ,והוא עשה אותו כמין מרזב, מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב
שהוא כלי שהמים עוברין בה ,כלומר במקום ההוא .כ"ק אזמו"ר זצללה"ה ביאר,
שהפך את מידת האבן שהוא בדרך כלל דכוונת הפסוק ויצא יעקב וגו' הוא
היצר הרע ,שלא יוכל להפריע לו להדגיש המצב שלו ,שהגיע מבאר שבע
מלהעביר מים חיים .ואיך עשה זאת, ממקום גבוה מאד ,מקום שהיה עם יצחק
ויקח את האבן אשר שם מראשותיו, אבינו מביתו של צדיק הדור' ,וילך חרנה'
שהכניס התורה לראשו ,כמו שנאמר למקום כזה שנמצא בו לבן הארמי
וישכ"ב במקום ההוא ,דהיינו יש-כ"ב הרמאי הגדול ,וזהו ירידה גדולה ,על כן
אותיות לתורה .היינו שהכין עצמו בכח התכונן שלא יבוא לידי נפילה ,ולכן
התורה שקנה בבית מדרשו של שם ועבר, הדבר הראשון שעשה יעקב אבינו במצב
ובזה הפך את מידת האבן שיהא צינור שהתפלל במקום' 'ויפגע היה כזה
המושך מים חיים. להקב"ה כדאיתא ברש"י דויפגע לשון
תפילה .כי בכל עת שאדם מרגיש שמגיע
ואהבת את ה' בשני יצריך למצב שעלול ליפול מכך ,צריך שיתפלל
גדולות, הכנות שני שעשה נמצא להקב"ה שינצל מנסיון הזה.
כי במקום' 'ויפגע האחת
כשהאדם רואה שמתעורר עליו איזה אבנים שחקו מים
שינוי ,ועלול לבוא לידי נסיון ,צריך תיכף מאבני המקום וישם מראשותיו, ויקח
ומיד להתפלל על כך .והשנית על ידי וברש"י שעשאן כמין מרזב סביב
הכנה בכח התורה ,שבזה יכול לקחת את לראשו ,שירא מפני חיות רעות ,היינו
היצר הרע נמצא אצלו ולהפכו לטוב, שבירידה זו ,עשה שמירה יתירה על
פרשת ויצא • דברי תורה ו
עומד בחזקה נגד יצרו ,מזה אפשר לבנות ואכן מיד אח"כ ראה בחלום סולם נצב
בית אלוקים ,וזהו שנאמר ,והאבן הזאת ארצה וראשו מגיע השמימה ,כלומר
אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וגו'. שאף שנראה כירידה שאין בו תכלית
בבחינת 'נצב ארצה' ,אך ידע כל איש כי
המקדש עצמו מלמטה ,מקדשים אותו מלמעלה מקום שזה השמימה', מגיע 'ראשו
אוהב ישראל מרחיב בזה ובספה"ק להתעלות גדולה ,והנה מלאכי אלוקים
אשר בשעה שלומדים את להגיע ואפשר בו, ויורדים עולים
הפרשיות של האבות הק' צריך לקחת למדריגה גבוהה.
מכך רמז מוסר אשר מכל מעשיהם
הפשוטים של האבות הקדושים כגון ממדרגה למדרגה תעלנו
אכילה שתיה ושינה נעשה מזה תורה יעקב משנתו ויאמר ,אכן יש ה' וייקץ
שלימה ,הרי לנו עד כמה מעשים במקום הזה ואנכי לא ידעתי,
גשמיים עושים רושם בכל העולמות ,הרי היינו שלא ידע עד היכן הדברים מגיעים
לנו מה שאפשר לתקן בהיותינו בעולם שאפשר להגיע על ידי התגברות על עניני
הזה ,על כן יש לנו לצפות מתי יגיעו ארציות ,ויירא ויאמר מה נורא המקום
מעשינו למעשי אבותינו ,שיהא לנו איזה הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער
שייכות לזה. השמים ,ועל כן ,וישכם יעקב בבקר ויקח
את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה
ה' שאכן נזכה לעמוד בנסיונות יעזור מצבה ,מצבה הכוונה שהעמיד את האבן
ולהתקרב לה' ,ולגאולה שלימה כדבר חשוב ,כי ראה את מעלתה הגדולה,
במהרה בימינו אמן. שאם מכין עצמו מבעוד מועד ואח"כ
BCDCA
ז פרשת ויצא דברי תורה •
סﬠודה שלישית תשפ"ד
שהפסיד בדרך את מקום המקדש ,צריך נתן ליבו -וקפצה לו הארץ
לנס של קפיצת הדרך. יעקב מבאר שבע וילך חרנה ,ויפגע ויצא
במקום וילן שם כי בא השמש ויקח
הביאור הוא שיעקב אבינו הלך אך
מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב
במצוות אביו שצווה לו ללכת
ויפגע, מפרש וברש"י ההוא. במקום
לחרן אשר שם ישא אשה ,ולא עשה
מלשון שפגש את המקום בפתאום,
יעקב אבינו שום חשבונות ,וחשב רק
'ללמדך שקפצה לו הארץ' ,שמצא את הר
איך לקיים מצוות התורה של כיבוד אב
רש"י, מביא י"ז ובפסוק המוריה.
ואם ,ועל כן הלך עד לחרן בתמימות
שהסיבה שקפצה לו הארץ ,כי אמר
גמורה ,ולא חשב כלל על ענינים
הקב"ה ,צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר
אחרים ,כגון אם מפסיד בדרך או לא,
בלא לינה ,כלומר וכי יתכן כזאת שיעקב
ועל כן לא נעצר כלל במקום המקדש,
לא יתעכב במקום המקדש ,ומקשה רש"י
ורק אחר שסיים את תפקידו והגיע
אם כן מדוע לא עכבו בשעה שעבר שם,
לחרן ,אז התחיל לחשוב על הענין
והמתין עד אחר שכבר הגיע לחרן,
שעבר על מקום קדוש ,וחשב שאכן לא
ומפרש רש"י ,כיון שהוא לא נתן ליבו
זכה למעלה זו להתפלל שם ,על זה אמר
להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ,על
הקב"ה ,כיון שהלכת בתמימות גדולה,
כן לא עכבוהו מן השמים ,ורק אחר בואו
ועשית מה שעליך לעשות ,לא תפסיד
לחרן כאשר נתן ליבו לכך ,אז זכה
זכה רגע באותו ואכן כלום, מכך
לקפיצת הדרך.
שקפצה לו הדרך "אז מ'זוכט נישט קיין
מדריגות געבט מען מדריגות -והולך
עשיתי ככל אשר ציויתני
בתום ילך בטח" .ההולך בתמימות ואינו
יכול שעתה הדרך באמצע מביט
אזמו"ר זצללה"ה אמר בשם זקינו כ"ק
הרה"ק רבי מנחם זי"ע ,שבשבוע
להרוויח מכל מיני דרכים אחרים ,אלא
זו חל הילולא דיליה ,פירוש שהוא יסוד
עושה את מה שיש עליו לעשות ,לא
גדול בחסידות ,והקשה ב' קושיות,
יפסיד כלום ,שכן אם הולכים בדרך
ראשית אמאי באמת מלכתחילה לא
ישרה ,הכל כבר יגיע מאליו.
במקום להתפלל אבינו יעקב נעמד
דורשי ה' לא יחסרו כל טוב קדוש כזה ,וכי לא שם ליבו לכך עד
קודש )ליקוטים( מרחיב כ"ק ובאמרי שבא לחרן ,ועוד קשה ,מהו הענין
אזמו"ר זצללה"ה בענין הולך מכיון וכי הדרך, לקפיצת שזכה
פרשת ויצא • דברי תורה ח
והמה בקשו חשבונות רבים זה פסוק דהנה בטח, ילך בתום
ענין זה של היפוך התמימות נגרם וכל נאמרה על ידי שלמה המלך שהיה
ע"י נחש הקדמוני ,שהוא הכניס החכם מכל אדם ,והוא ניסה את כל
את הערמימיות ,ולא היה לו די עם ציווי הדרכים ,ובסופו של דבר אמר ,הולך
ה' בגן עדן ,וחיפש אולי ניתן להשיג עם דכשהולכין בטח, ילך בתום
יותר על ידי אכילת עץ הדעת ,ועסק חשבונות לפעמים אכן יכולין להצליח
בחשבונות של רווחים יתירים ,ובזה גם יכולים מאידך אך מאד, עד
הכניס השורש של היפוך התמימות, להפסיד את הכל ר"ל ,אבל ההולך
ובזה התחיל כל החטא הקדמון ,שהוא בתמימות ,ובדרך פשוטה ,ואינו מחפש
חסרון בתמימות. מעלות אחרות ,מובטח לו שיצליח
דרכו ולא יפסיד.
תמים תהיה עם ה'
בספה"ק שיעקב אבינו היה ומצאנו השמח בחלקו
קודם הראשון אדם מעין
החטא ,שהיה לגמרי בתמימות ,שעוד לא
דוגמא למדת התמימות" ,איך ומביא
קאפיטל א געזאגט האב
היה שום ערמומיות אצל האדם ,וכן גם
תהלים ,געלערענט א שטיקעל גמרא,
יעקב אבינו הלך בתמימות גמורה ,כפי
און מ'איז בשמחה" ,ויש לזה שייכות
שראינו כשהלך לחרן ,ובדרך זו לא
למדת התמימות ,כי כשאדם לומד ,מיד
אזמו"ר כ"ק ומסיים כלום, הפסיד
עלול לחשוב אולי היה יכול ללמוד
זצללה"ה "נאר גיין בתמימות ,דאס איז
אחר בענין לעסוק או אחר, ענין
די עצה".
ולהרוויח יותר ,זה אינו תמימות ,כי
רצון שנוכל לעבוד את השי"ת יהי שבאמת במקום נמצא אינו לעולם
באמת ובתמימות ,ונזכה לגאולה בשלימות עוסק ואינו לשם, שייך
במהרה ברחמים ,אמן. במצוה שלפניו.
BCDCA
ט פרשת ויצא דברי תורה •
סﬠודה שלישית תשפ"ה -מאנסי יצ"ו
תורה ,הנקראים בשם 'אבנים' ,כיון כי תצא למלחמה על אויבך
שהיצר הרע נסקל ונרגם בהם' ,וישם זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה והיה
מראשותיו' ,כאשר הלך ללין שם ,רומז וקדמה וצפנה ונגבה ,ונברכו בך כל
לקריאת שמע שעל המטה שנאמר 'על משפחת האדמה ובזרעך .ובאור החיים הק'
במקום 'וישכב ואומרו משכבכם', מבאר כל הפרשה בדרך רמז' ,ויצא יעקב'
ההוא' ,היינו שישים לנגד עיניו אותו היא הנפש היוצאת לעולם הזה' ,מבאר
היום אשר ישכב בד' אמות בבית מועד שבע' ,ירמוז שיוצאת ממקור מחצב
לכל חי .וכאשר יקיים עצות אלו מובטח הנשמות אשר שם מקבלת הנשמה את
הוא שינצח את היצר הרע ,ויהא נפשו שבועת ה' של 'תהי צדיק ואל תהי רשע',
נקי מן החטא. 'וילך חרנה' ,ומשם הולך ויורד לעולם
הזה ,שהוא מקום חרון אף ,כי היצה"ר
קדושה מביאה לידי רוח הקודש
נכנס באדם תיכף בבואו לעולם ,כמ"ש
שמנצח את יצר הרע ונפשו מזוכך, ומי לפתח חטאת רובץ וגו'.
אין שום דבר מפסיק בין נפש
האדם לשמים ,ואז גוף האדם נחשב
וכוף את יצרנו להשתעבד לך
לסולם המוצבת ארצה וראשה מגיע
השמימה ,וראוי לזכות לגילויים גדולים
לשון הוא פגיעה במקום, ויפגע
האדם בצאת כי תפילה,
מענפי ענף שהוא הלילה, בחלום
למלחמה על יצרו ,ראשית כל צריך
הנבואה ,כיון שאין שום דבר המעכב
האדם להקדים לה תפילה ,שיצליח ה'
ומסתיר את אור ה' ,וזהו ויחלום וגו'
דרכו ולא יעזבנו ביד יצרו .ובגמרא )ברכות
והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.
ה ,א( מביא ג' עצות איך לנצח את היצר
ואח"כ יזכה יותר' ,והנה ה' נצב עליו',
הרע ,לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר
שיעלה למדריגת נבואה עצמה וגילוי
הרע וכו' ,אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק
שכינה ,כי באמת כל בני ישראל ראוים
בתורה וכו' ,יקרא קריאת שמע וכו',
להשגות אלו מצד מהותם ,ובלבד שיכינו
יזכור לו יום המיתה.
נפשם לכך ,עכתד"ק.
להתרומם בכח קדושת המקום והזמן משכהו לבית המדרש
אם אמור יאמר האדם ,הלוא כל אך אלו מרומזים בפרשה ,ויקח ועצות
הדברים הללו לא נאמרו אלא למי מ'אבני המקום' הם המה דברי
פרשת ויצא • דברי תורה י
נפשי' ,לא ידעתי' ,לא הייתי זוכה לדעת שנפשו נקי וצדיק ,אך מה יעשה אדם
נפלא כזה. שעדיין לא זכה לטהר נפשו ,איך יזכה
לחלות פני מלך .הנה בספה"ק ישמח
קדושת שבת קביעא וקיימא ישראל מביא דבר חיזוק נפלא ,כאשר
באמת הי' יעקב אבינו מזוכך אכן ראה יעקב אבינו בחלום מראות נפלאים
ומקודש בכל מיני קדושות ,רק וזכה לגילוי שכינה ,חשב לעצמו איך זכה
משום 'מעשי אבות סימן לבנים' הסתיר להשגות גבוהות כאלו שאינם כלל לפי
הקב"ה ממנו שלא ידע שזכה בכל זאת דרגתו ,שכן לפי דעתו עדיין לא בא
מחמת נפשו הקדושה ,ויחשוב שקיבל כל להזדככות כזאת שיהא ראוי לכך.
ההשגות בכח קדושת המקום ,בכדי
שיוכל כל איש ישראל לחזק את עצמו, ידוע שבכל דבר יש ג' בחינות, אמנם
שאף אם באמת לא זיכך את נפשו או 'עולם' שהוא ענין המקום ,ויש
אפילו אם ח"ו לא התנהג כהוגן ,אל דרגות בקדושת המקום .וכן 'שנה' שהוא
יאמר לנפשו נואש חלילה ,שהרי הקב"ה ענין הזמן ,ויש זמנים מסוגלים .וכן
חושב מחשבות לעזרת בניו ,שכל אחד 'נפש' ,הוא הדרגא שהאדם עצמו נמצא
יוכל לתקן ,ועל כן נתן לנו את יום השבת בו .וכל אחד מבחינות אלו ,בכוחם
קודש ,שבכח קדושת הזמן ,יכול כל אדם להרים את האדם בדרגות גבוהות ,ולכן
להגיע למעלה מדרגתו ,וזהו שאומרים יזכה פשוט שאדם לפעמים יקרה
בתפילה ,המנחיל מנוחה לעמו ישראל להתפלל ולהשיג יראת שמים לעילא מן
בלי אף היינו דייקא, 'בקדושתו' דרגי' ,מחמת קדושת המקום שנמצא בה,
אתערותא דלתתא ,רק בכח קדושת היום, או מפאת קדושת הזמנים ,כגון בשבתות
וזהו לפיכך יפארו ויברכו לקל 'כל וימים טובים.
יצוריו' ,יהי' מי שיהי' .שאף מי שאין
נפשו ראוי מצד עצמו שישרה עליו אור 'וייקץ יעקב משנתו' ,וראה שזכה וזהו
הקדושה ,יכול בשבת קודש להתקרב אל לדרגא גבוהה מאד ,אמר לעצמו
ה' ולהשיג יראת שמים. אכן יש ה' 'במקום הזה' ,שבוודאי
'קדושת המקום' של הר המוריה שנעקר
רצון שנזכה לזכך נפשינו ,ובכח יהי ובא לכאן )ראה רש"י כח ,יז( ,היא
קדושת שבת נזכה להתקרב אל ה', שגרמה לי ,שנגלה עלי אור נפלא של
ובמהרה ניגאל ברחמים אמן. יראה טהורה ,אך 'ואנוכי' אני מצד
BCDCA
יא פרשת ויצא דברי תורה •
סﬠודה שלישית תשפ"ו
הקדושה ,ומאחר שעשיתי לו 'חצר' ,אזי נדרי לה' אשלם
בדרך ממילא אחר כך לבי ובשרי ירננו אל האל בית אל ,אשר משחת שם אנוכי
אל חי וגו' ,כי השכינה בא לשרות שם. מצבה ,אשר נדרת לי שם נדר,
עתה קום צא מן הארץ הזאת ,ושוב אל ארץ
יעקב הקים מצבה כהכנה והשתוקקות לעבודת ה' גמר אבינו שיעקב בשעה מולדתך.
בשעה שיעקב אבינו עמד לירד ולכן תפקידו בבית לבן קרא לרחל ולאה ואמר
בעניני אל בית לבן ,לעסוק להם את דבר ה' שנתגלה לו ,שכבר הגיע
העולם לישא אשה ולשמור צאנו ,הקדים זמנו לחזור לארץ ישראל ,ושם יוכל
קודם יציאתו לדרך ,לגלות השתוקקותו לקיים את נדרו אשר נדר בצאתו לפדן
לעבודת ה' וכה אמר ,אם יהיה אלהים ארם ,כמ"ש אם יהיה אלהים עמדי ושמרני
עמדי וגו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה בדרך הזה וגו' ושבתי בשלום וגו' והאבן
יהיה בית אלהים ,ובזה עשה הכנה למצות, הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים.
ולכן זכה עתה להתגלות השכינה ,ואמר
השתוקקות למצוה עושה כלי להשראת הקדושה
לו ה' ,אנכי האל בית אל ,אני הוא זה
שקראת אלי לפני יציאתך מארץ ישראל,
קדושת לוי מבאר בזה ,דהנה בספה"ק
כאשר האדם צריך מקום
ובגודל השתוקקותך לעבודת ה' ,עשית
לדור בו ,יש לו לבנות בית ,אך זה רק
הכנה להשראת השכינה ,על כן בשכר
הכנה לצורך האדם ,והעיקר מתקיים
זאת הגיע עתה זמנך שתזכה לקיימו ,ועל
כשהאדם נכנס לגור בו .כן הדבר
כן קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ
בקדושת המצוות שצריכה בית לשרות
מולדתך ,ואז תוכל לקיים נדריך.
בו ,והבית הזה נעשה במה שהאדם
משתוקק ומכוון לבו לעשות מצוות
טרדת הפרנסה מכבה את תבערת הלב לה'
הבורא ,ובכך מכין את עצמו ונעשה כלי
מאור ושמש )פר' כי תבא( ובספה"ק קיבול לקדושת המצוה.
להבאת הטעם מביא
הביכורים .דהנה כל מבקשי השם בימי פירוש הכתוב )תהלים פד ,ג( נכספה וזה
נעוריהם מתלהב לבם לעשות רצונו ית' וגם כלתה נפשי לחצרות ה' ,לבי
ולעבדו בלבב שלם ,אך אחר שהם ובשרי ירננו אל אל חי .נכספה וגם כלתה
נכנסים לטרדות עסקי העולם ופרנסת והשתוקקות הכיסופין כלומר נפשי,
ביתם ,אז מתכבה מעט יקוד לבבם הנפש שלי למצוות ,נעשה 'לחצרות
בעבודת השם ויוכלו ח"ו ליפול מעט השם' ,דהיינו מקום מוכן להשראת
פרשת ויצא • דברי תורה יב
וזהו המשך הכתובים ,איך שהיצה"ר מעט ,ולשכוח את רצונם וגודל תשוקתם
מנסה להפיל אותנו מן ההשתוקקות לה', שהיה להם בימי קדם.
וזהו וירד מצרימה וגו' וירעו אותנו המצרים
וגו' ויתנו עלינו עבודה קשה וכל זאת כדי בני עליה אשר כל עולמם אינו והנה
לבלבל אותנו מן התכלית ,אך אף על פי אלא תורה ומצוות המה מועטים,
כן ונצעק אל ה' ,שעם כל התלאות לא אך אנשים רגילים אשר עול הפרנסה על
שכחנו את ה'. שכמם ונאחזים בסבך הטרדות ,עיקר
עבדותם היא להבעיר לבבם בהשתוקקות
ה'ביכורים' מעוררים את לב הטרודים בעסקיהם לעבודת היוצר ,ותמיד יאמרו לנפשם,
טעם נכון גם על מצוות הביכורים וזה מתי אוכל להוסיף בתורה ובמצוות,
עצמה ,שכן כאשר נתן ה' לעמו וישמח מאד בכל עת שמזדמן לו איזה
ארץ חמדה מלאה כל טוב ,הרי שיש חלק בתורה או איזה מצוה שאפשר לו
לחשוש פן מתוך רוב עסקם בקניני להוסיף ,וזהו סדר העבודה לבינונים.
העולם יפלו מאש יקוד לבבם ויתמשכו ומפני כן עיקר מאויי היצר ,להטריד
מעט מעט אחר חמדת העולם ,עד האדם בעסקים רבים ולהקיף אותו מכל
שישתכח מלבם כל רצונם לעבוד את ה', צד ,למען אשר יפול מן ההשתוקקות,
על כן נצטוו בני ישראל שישאירו ראשית ותבערת יקוד לבבם יתכבה מעט מעט,
עמלם לה' ,ואח"כ יעלו אותם למקום עד אשר ישכיח מלבו לגמרי רצונו ואוות
המקדש ויראו סדר העבודה של הכהנים נפשו שהיה לו תחלה.
הזריזין בעבודתו יתברך ,ובזה יתעורר
לבבם להתחדש בעבודת ה' ,וימאסו בכל לבן רצה שיעקב יטרד ויאבד תשוקתו להשי"ת
דברים המטרידים הימנו. היה כוונת לבן הארמי ,שרצה וזה
שיפול יעקב אבינו ממדריגתו ,על
לכסוף תמיד שנזכה רצון יהי כן ביקש להטרידו בקניני העולם עד
ולהשתוקק אל ה' ,שבכך מכינים שישכח לגמרי מכל רצונו בעבודת ה'.
מקום להשראת השכינה ,ותחזינה עינינו וזהו שנאמר ארמי אובד 'אבי' ,מלת אבי
בשובך לציון ברחמים אמן. הוא מלשון 'רצון' כמו 'לא אבה יבמי',
יג הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ שיחות קודש •
הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ
אחר הבדלה פרשת ויצא תשפ"ג
הידבק בחכמים
השבוע )י"ג בכסליו( היארצייט של הרה"ק ר' ישראל מטשארטקוב זי"ע ,בן
הרה"ק ר' דוד משה זי"ע )בנו של הרה"ק מרוזין זי"ע( .אא"ז מרן רבי מנחם נסע
להרה"ק רבי דוד משה זי"ע ,ובנסיעה האחרונה צירף אליו בנו אא"ז מרן רבי
יוסף זי"ע.
וברית אבות לבנים תזכור
פעם נפגש עימו אא"ז הרה"ק ר' יוסף זי"ע) ,אולי בכנסיה הגדולה השניה בווין או
בשעה שהטשורטקבער הגיע ללובלין( וכשנתן 'שלום עליכם' כה אמר לו הרבי
מטשורטקוב' ,אייער זיידע איז געפארען צו מיין זיידע ,אייער טאטע איז געפארען
צו מיין טאטע ,און אונז זעמער אויך צוזאמען'.
ממלא מקום אבותיו
כ"ק אאמו"ר זצללה"ה אמר פעם בשמו ,שבשעה שישב לראשונה על כסא
אביו ,אמר 'לעולם הוא בזיון שאשב על כסא אבי ,אך חשבתי שיהא יותר בזיון
אם ישאר כסאו ריקם'.
מכבדו בחייו ומכבדו במותו
וכעין זה מצינו כתוב בספרו 'גנזי ישראל' )אשר נכתב בעצם כתי"ק( ,וז"ל ,הנה
מצינו )קידושין ל"א( שחייב אדם בכיבוד אביו בין בחייו ובין במותו ,אך הכיבוד
בחיים הוא שלא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו וכו' שם אבל במותו הכיבוד
מהיפוך אל היפוך שיעמוד דוקא במקומו וישב במקומו וילמד עצמו שילך בכל
דרכי אביו הקדושים ובזה יקיים כיבוד אב.
צעקה מעומק הלב
מסופר שפעם הגיע אחד מחסידי קארלין לטשורטקוב ,וביקש רשות מהגבאי
אם יוכל להתפלל לפני העמוד בשבת הבאה מאחר שיש לו יארצייט ,וכיון
שהמנהג בבית קארלין להתפלל בקול רעש גדול ,על כן נכנס הגבאי לשאול את
הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ • שיחות קודש יד
פי הרבי כדת מה לעשות ,אמר הרבי אם מקבל על עצמו להתפלל במתינות כדרך
בית רוזין יוכל להתפלל ,החסיד סבר וקיבל ,אך למעשה באמצע התפילה התלהב
מאד עד שלא הרגיש בדבר ,ונתן קולו כהרגלו בנוסח קארלין ,לאחר מעשה כאב
לו מאד שהפר הוראת הרבי ,ועל כן נכנס לבקש מחילה ,לפליאתו אמר לו הרבי
שנהנה מאד לשמוע את תפילתו ,והוסיף ,וכי יהודי שמתפלל בהתלהבות צריך
להתנצל ,אלא לזאת לא הסכמתי ,להזמין כבר באמצע השבוע לצעוק בתפילת
שבת ,אך אם התלהבת בתפילתך ,אדרבא זה הוטב בעיני.
וראשו מגיע השמימה
בס' מנחת שבת )סימן פח ס"ק נג( לרב מופלג מחסידי טשארטקוב מביא שהרבי
באמצע סעודת שבת היה מטלטל לפעמים בדביקותו את הטאביק-פישקעלע
בידיו ומנענע בו )קופסת הטבק( גם כשלא הריח בו.
הנה בהלכות מוקצה מבואר ש'כלי שמלאכתו להיתר' אסור לטלטלו 'שלא
לצורך כלל' ,וכידוע המשנ"ב מקיל בכלי סעודה ובשו"ע הרב מחמיר ,כ"ק אאמו"ר
זצללה"ה אמר לי פעם שב'ערוך השולחן' מקיל בכל דבר שיש בו מעט תענוג,
אף על פי שאין משתמש בו) .עיי"ש סי' ש"ח סעיף ט"ו(.
כותב הרב הנ"ל שעל הרבי אין שום שאלה ,שהרי בודאי יש לו איזה כוונה
בזה ,שהרי כידוע לכל ,אינו עושה שום תנועה בלי כוונה לשם שמים ,ומיחד
יחודים בכל תנועה.
מתכיפין התחלה להשלמה
הרבי התגורר בווין) ,עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר מטשארטקוב לווין(,
ונסע משם במיוחד לפולין ל'חנוכת הבית' של 'ישיבת חכמי לובלין' ושם דרש
לפני הקהל ובתוך דבריו אמר :שבכל בנין חומרי בנמר בנינו הושגה המטרה,
אבל בבנין רוחני בנין קדוש רק בגמר הקמתו מתחיל הבנין האמתי ,בנינו הרוחני.
)וביאר בזה את הפסוק ,ביום כלות משה וכו' שהיה דומה ככלה הנכנסת לחופה ,שאז הוא
תחילת הבנין(.
שכר מצוה – מצוה
וכן מסופר שבעת 'הנחת אבן הפינה' ל'ישיבת חכמי לובלין' אמר לנדבן שתרם
את המגרש כדי שיבנו עליו את הישיבה ,ואמר איני מקנא בך על שזכית בזה
המצוה לתרום את הבסיס לבנין הישיבה ,כי על זה זכית בכבוד הרבה ,אלא מקנא
אני בה'ריינע מצוה' שקדמה לה .שהביא בעקבותיה מצוה זו בדרך של 'מצוה
טו הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ שיחות קודש •
גוררת מצוה' ,ואותה מצוה בודאי קיימת כדבעי ,שאם לא כן לא היו מזכין אותך
שיבוא לידך מצוה גדולה כזאת.
ורוח נכון 'חדש' בקרבי
הוא היה ממנהיגי הדור והיה מחזק הרבה את היודישקייט ,פעם הביע מורת
רוחו באזני יהודי אחד ,על שבניו הולכים לאוניברסיטה ואינם מקבלים חינוך
יהודי ,ניסה הלה להצטדק ,באמרו ,הרב עודנו יהודי מן העולם הישן ,הגיעו זמנים
חדשים ודרישות חדשות .השיב לו הרבי ,אני הוא מהחדשים ,הלוא כתוב:
'מתחילה' עובדי עבודה זרה היו אבותינו ...ואילו 'עכשיו' קרבנו המקום לעבודתו.
זהו הדרך החדשה שיש ללכת בה...
תורתו אומנותו
פעם שאלו אותו מדוע אין לומדים בפולין מלאכה ,הלוא מצינו שמצוה על
האב ללמד את בנו אומנות) ,קדושין כ"ט( נענה הרה"ק מטשורטקוב ,ואמר שהרי
בין החיובין של האב מנוי שם גם מצוות ברית מילה ,והרי איתא בגמרא )יבמות
סד( אחד שמת אחיו מחמת מילה פטור למולו ,הוא הדין בנידון דידן ,כבר ראינו
מה זה עשה לכל הסביבה ,ולכן פטורים אנו מללמדו מלאכה.
ויאמינו בה' ובמשה עבדו
פעם אמר בדרך צחות דבגמרא )פסחים כב ,ב( מובא ,שמעון העמסוני היה
דורש כל 'את'ין שבתורה ,כלומר בכל מקום שכתוב 'את' ,היה דורש אותו והיה
מרבה ממנו משהו ,אך כיון שהגיע לפסוק 'את ה' אלקיך תירא' ,לא ידע מה
אפשר לרבות בזה ,על כן פירש ,וחזר בו מכל הדרשות שלו ,אמרו לו תלמידיו
רבי כל 'את'ין שבתורה מה תהא עליהם ,ענה ואמר להם ,כשם שקיבלתי שכר
על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה ,עד שבא ר' עקיבא ודרש את ה' אלקיך
תירא ,לרבות תלמידי חכמים .שזה ענין מורא רבך כמורא שמים.
והנה יש לעיין למה חזר בו מכל הדרשות ,הלוא היה יכול לומר שבפסוק אחד
אינו יודע את הדרשה ,אלא הענין הוא שחשש מההמונים שלא ידעו איך להתנהג
בריבוי זה ,וישאר להם הלימוד הפסוק פתוח ,וזה סכנה גדולה ,שמא יוסיפו בה
דרוש של דופי .אך אנו שזכינו לדרשתו של ר' עקיבא אין לנו שום חשש ,אך
המשיך הרבי ,אלו שאין להם אמונת חכמים ואינם נוהגים על פי גדולי הדור,
נשאר להם הדרשה של 'את' פתוח וזה סכנה ,על כן צריך לילך בעצת גדולי הדור
ולא לזוז מהדרכתם.
יעזור השי"ת שנזכה להתנהג בדרך התורה ולילך בעצת חכמים ,א גוטע וואך
א פרייליכע וואך א לעכטיגע וואך .זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ﬠ • שיחות קודש טז
הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ﬠ
מוצש"ק ויצא תשפ"ב
אל יתייאש עצמו
בשבוע הבא )ט"ז בכסליו( היארצייט של אא"ז הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו
זי"ע ,הוא אמר פעם שכל אחד צריך צוויי זייגערס ,איינס אז 'עס איז שפעט'
אין איינס 'אז מען האט נאך נישט פארשפעטיגט' .כ"ק אזמו"ר זצללה"ה הוסיף
שהשעון השני איז וויכטיגער.
חסיד הבטל לרבו
להרה"ק רבי מנחם זי"ע היה גרויסע חסידים אחד המיוחד שבהם היה
ה'סאכינאווער רב' ר' שמחה'לע ,הוא זכה להסתופף עוד אצל זקינו הרה"ק
מווארקי ואצל אביו הרה"ק רבי יעקב דוד ,והיה לו ביטול גדול לפני הרה"ק רבי
מנחם ,ואפילו לעת זקנותו ,היה עומד בפשטות בשווה עם האברכים על הספסל.
ושנא את הרבנות
הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע העמיד את ר' שמחה שיכהן ברבנות בעיר
סאכיניאוו כדי שתהי' לו איזה מקור לפרנסתו ,אך ר' שמחה התנה עמהם שני
תנאים ,שאינו צריך להגיד 'דרשות' ,כי לא ידע איך לדבר בפני הקהל ,וגם שאין
מוטל עליו לפסוק 'שאלות' כי אמר שאינו יודע לפסוק.
לרומם את בית אלוקינו
לאחר זמן ,הגיע העת לתקן בדק הבית ב'בית המדרש' בסאכינאוו ,שהיה כבר
במצב גרוע מאד .על כן באו ראשי הקהילה לרבם ר' שמחה ,וביקשוהו שיגיד
'דרשה' לעורר את הציבור שינדבו מעות לצורך זה .ואדרבא היות שאין דרכו
להגיד דרשות ,והיום ישנה מנהגו ,יבינו כולם את גודל הנחיצות שבדבר .השיב
להם ר' שמחה שהינו מסכים לכך ,אך אינו יודע מה לדבר .היה שם אחד מבני
הקהילה בשם ר' יחזקאל ,והלה אמר ,שכבר הכין 'דרשה' עבור הרב ,וכך יוכל
לשאת את דברו ,והסכים ר' שמחה.
הולך תמים ודובר אמת
כשהגיע מועד אמירת ה'דרשה' ,ר' יחזקאל בהכירו את גודל תמימותו וצדקתו
של ר' שמחה רצה 'להזהיר' את הרב שבשעת אמירת ה'דרשה' לא יגיד הדבר
יז הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ﬠ שיחות קודש •
בשם אומרו ,אך שכח מזה והנה כבר עומד ר' שמחה ומתחיל את ה'דרשה'.
ואכן ,את אשר דימה בנפשו כן היה...
וכה היו דברי הרב :הנה באו אלי ראשי הקהילה ,ואמרו לי שעלינו לתקן את
הבית המדרש ,ושאגיד דרשה בענין זה ,ואמרתי להם שאיני יכול להגיד דרשות,
אזי אמר לי 'חצקל' שיודע מזה ולכך כבר הכין 'דרשה' עבורי ,והוא אמר שאגיד
כך וכך ...ובכל ב' תיבות שבתוך ה'דרשה' ,הזכיר :חצקל אמר שאגיד כך וכך,
וחצקל אמר שאגיד כך...
דברים היוצאים מן הלב
אך תוך כדי דבריו נזדעק לפתע ר' שמחה וקרא בהתרגשות' :קדושת בית
הכנסת איז דאך אזוי גרויס' ...ונפל מתעלף .וזה היה גמר הדרשה .הוא היה רב
שלא לימד רק את התורה אלא גם לימד את העם להכיר את נותן התורה.
מנחם משיב נפשי
ההנהגה של רבי מנחם זי"ע היה זייער א ווייעכע ,כ"ק אזמו"ר זצללה"ה היה
אומר ,אין אמשינאוו איז געווען געלאסן ,ס'איז נישט געווען קיין האר פון
שארפקייט .ובמשך כל ימי חייו קרה רק ב' פעמים בערב יום הקדוש שהיה נסער
מאד .פעם אחת באמצע שנות חייו ופעם אחת בסוף ימיו .האם להוסיף?
עמו אנכי בצרה
הוא נסתלק בתקופה קשה ,עת מלחמת העולם הראשונה ,וליבו נקרע מרוב
צער ,עד שהרופא שבא לבדוק את ליבו שאלו בשפה האשכנזית ,הער
ראבינער ,פון וואנעט איז אייער הארץ אזוי צעצויגען געווארען ,ענה ואמר,
פון יודישע צרות...
זכותו יגן עלינו ועכי"א ,א גוטע וואך ,א פרייליכער וואך.
בס"ד
הזמנה של מצוה
לרגל יומא דהילולא של
מרן הרה"ק רבי מנחם זי"ע
האדמו"ר האמצעי מאמשינאוו
יתקיים
עריכת השולחן וסעודת הילולא
בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ביום ד' פרשת וישלח אור לט"ז כסלו תשפ"ז
בהיכל בית מדרשינו
מעריב בשעה 9:00
***
תפילת שחרית ביום ההילולא ביום ה' בשעה 8:30
מסיבת לחיים אחר התפילה
ויה"ר שזכות בעל ההילולא יגן עלינו להיוושע בכל מילי דמיטב
עולו אתו ואתכנשו
הננו להודיע
כי לרגל יומא דהילולא של
מרן הרה"ק רבי מנחם זי"ע
יתקיימו אסיפת מרעים בהיכלי הכוללים
***
בהיכל הכולל אחה"צ יתקיים הזיץ ביום ה' בשעה 3:45
דברים נשמע מפי המשפיע הגה"ח רבי אברהם יצחק מאנדלבוים שליט"א
בהיכל הכולל ערב יתקיים הזיץ ביום ד' בשעה 10:00
דברים נשמע מפי המשפיע הגה"ח רבי אברהם משה קאפלינסקי שליט"א מראשי הכולל
בברכה
הנהלת הכולל
