gilyoines.com

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫גליון‬ ‫גליון רנ"ז‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫ניתן להשיג הגליון‬ ‫בארה"ק‬ ‫בארה"ב‬ ‫יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ירושלים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בארא פארק‬ ‫אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪4408-15th Ave.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬ולקבלת הגליון‬ ‫ביתר‬ ‫אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪amshinov40@gmail.com‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪144 Rodney st.‬‬ ‫אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו‬ ‫מאנסי‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ"ד ווארקע ‪10 Maple ter.‬‬ ‫אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו‬ ‫‪605.313.6873‬‬ ‫חיפה‬ ‫לעייקוואד‬ ‫(בארה"ק ‪)074-7964020‬‬ ‫אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו‬ ‫אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו‬ ‫שיעורי תניא בשלוחה ‪2‬‬ ‫סדר ועימוד‪:‬‬ ‫טקסטורה‬ ‫‪bs0504177@gmail.com | 0504.177.077‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ק רבי אברהם דב ב"ר דוד זי"ע‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בעל ה'בת עין' מאווריטש‬ ‫מרן הרה"ק רבי מנחם זי"ע‬ ‫לרגל יומא דהילולא י"ב בכסליו‬ ‫בן מרן הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע‬ ‫הונצח ע"י‬ ‫נלב"ע ט"ז כסלו תרע"ח‬ ‫הרה"ח ר' שלמה רוט שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' ישראל אהרן איצקוביץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' חיים בן ציון רוזנפלד ז"ל‬ ‫בני ברק‬ ‫מחסידי אמשינאוו בווארשא‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת‬ ‫הונצח ע"י נכדו‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫רבי אשר אליהו ראזענפעלד שליט"א‬ ‫יום א' פרשת וישלח‬ ‫וע"י נכדו‬ ‫אולמי ארמונות פרידמאן בני ברק‬ ‫הר"ר אברהם האזה שליט"א‬ ‫בני ברק‬ ‫הרה"ח ר' נח קאראש שליט"א‬ ‫בארא פארק‬ ‫להודות ולהלל לרבש"ע‬ ‫על חסדיו המרובים שגמל עמו‬ ‫סעודת הודיה תתקיים בבית מדרשינו‬ ‫במוצש"ק ויצא‬ ‫תוכן הﬠנינים‬ ‫להשראת הקדושה ‪ c‬יעקב הקים מצבה כהכנה‬ ‫‪ #‬דברי תורה ‪#‬‬ ‫והשתוקקות לעבודת ה' ‪ c‬טרדת הפרנסה מכבה‬ ‫את תבערת הלב לה' ‪ c‬לבן רצה שיעקב יטרד‬ ‫ה‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ג‬ ‫ויאבד תשוקתו להשי"ת ‪ c‬ה'ביכורים' מעוררים‬ ‫כי יפול לא יוטל ‪ c‬אבנים שחקו‬ ‫את לב הטרודים בעסקיהם‬ ‫מים ‪ c‬ואהבת את ה' בשני יצריך ‪ c‬ממדרגה‬ ‫למדרגה תעלנו ‪ c‬המקדש עצמו מלמטה‪,‬‬ ‫מקדשים אותו מלמעלה‬ ‫‪ #‬שיחות קודש ‪#‬‬ ‫ז‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ד‬ ‫יג‬ ‫הרה"ק ר' ישראל מטשארטקוב זי"ע‬ ‫‪............................‬‬ ‫‪........‬‬ ‫נתן ליבו ‪ -‬וקפצה לו הארץ ‪ c‬עשיתי ככל אשר‬ ‫הידבק בחכמים ‪ c‬וברית אבות לבנים‬ ‫ציויתני ‪ c‬דורשי ה' לא יחסרו כל טוב ‪ c‬השמח‬ ‫תזכור ‪ c‬ממלא מקום אבותיו ‪ c‬מכבדו בחייו‬ ‫בחלקו ‪ c‬והמה בקשו חשבונות רבים ‪ c‬תמים‬ ‫ומכבדו במותו ‪ c‬צעקה מעומק הלב ‪ c‬וראשו‬ ‫תהיה עם ה'‬ ‫התחלה‬ ‫מתכיפין‬ ‫‪c‬‬ ‫השמימה‬ ‫מגיע‬ ‫להשלמה ‪ c‬שכר מצוה – מצוה ‪ c‬ורוח נכון‬ ‫'חדש' בקרבי ‪ c‬תורתו אומנותו ‪ c‬ויאמינו בה'‬ ‫ט‬ ‫‪..........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ה‬ ‫ובמשה עבדו‬ ‫כי תצא למלחמה על אויבך ‪ c‬וכוף את יצרנו‬ ‫להשתעבד לך ‪ c‬משכהו לבית המדרש ‪ c‬קדושה‬ ‫טז‬ ‫‪.........‬‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ע‬ ‫מביאה לידי רוח הקודש ‪ c‬להתרומם בכח קדושת‬ ‫המקום והזמן ‪ c‬קדושת שבת קביעא וקיימא‬ ‫אל יתייאש עצמו ‪ c‬חסיד הבטל לרבו ‪ c‬ושנא‬ ‫את הרבנות ‪ c‬לרומם את בית אלוקינו ‪ c‬הולך‬ ‫תמים ודובר אמת ‪ c‬דברים היוצאים מן‬ ‫יא‬ ‫‪..........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ו‬ ‫הלב ‪ c‬מנחם משיב נפשי ‪ c‬עמו אנכי בצרה‬ ‫נדרי לה' אשלם ‪ c‬השתוקקות למצוה עושה כלי‬ ‫ה‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ג‬ ‫ראשו‪ ,‬שלא יוזק הנשמה שבמוחו‪ ,‬והנה‬ ‫כי יפול לא יוטל‬ ‫איתא דאבן רומז ליצר הרע‪ ,‬כמ"ש אם‬ ‫יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪ ,‬ויפגע‬ ‫ויצא‬ ‫אבן הוא נימוח‪) ,‬וזהו נמי ענין האבן שעל פי‬ ‫במקום וילן שם כי בא השמש ויקח‬ ‫הבאר(‪ ,‬והוא עשה אותו כמין מרזב‪,‬‬ ‫מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב‬ ‫שהוא כלי שהמים עוברין בה‪ ,‬כלומר‬ ‫במקום ההוא‪ .‬כ"ק אזמו"ר זצללה"ה ביאר‪,‬‬ ‫שהפך את מידת האבן שהוא בדרך כלל‬ ‫דכוונת הפסוק ויצא יעקב וגו' הוא‬ ‫היצר הרע‪ ,‬שלא יוכל להפריע לו‬ ‫להדגיש המצב שלו‪ ,‬שהגיע מבאר שבע‬ ‫מלהעביר מים חיים‪ .‬ואיך עשה זאת‪,‬‬ ‫ממקום גבוה מאד‪ ,‬מקום שהיה עם יצחק‬ ‫ויקח את האבן אשר שם מראשותיו‪,‬‬ ‫אבינו מביתו של צדיק הדור‪' ,‬וילך חרנה'‬ ‫שהכניס התורה לראשו‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫למקום כזה שנמצא בו לבן הארמי‬ ‫וישכ"ב במקום ההוא‪ ,‬דהיינו יש‪-‬כ"ב‬ ‫הרמאי הגדול‪ ,‬וזהו ירידה גדולה‪ ,‬על כן‬ ‫אותיות לתורה‪ .‬היינו שהכין עצמו בכח‬ ‫התכונן שלא יבוא לידי נפילה‪ ,‬ולכן‬ ‫התורה שקנה בבית מדרשו של שם ועבר‪,‬‬ ‫הדבר הראשון שעשה יעקב אבינו במצב‬ ‫ובזה הפך את מידת האבן שיהא צינור‬ ‫שהתפלל‬ ‫במקום'‬ ‫'ויפגע‬ ‫היה‬ ‫כזה‬ ‫המושך מים חיים‪.‬‬ ‫להקב"ה כדאיתא ברש"י דויפגע לשון‬ ‫תפילה‪ .‬כי בכל עת שאדם מרגיש שמגיע‬ ‫ואהבת את ה' בשני יצריך‬ ‫למצב שעלול ליפול מכך‪ ,‬צריך שיתפלל‬ ‫גדולות‪,‬‬ ‫הכנות‬ ‫שני‬ ‫שעשה‬ ‫נמצא‬ ‫להקב"ה שינצל מנסיון הזה‪.‬‬ ‫כי‬ ‫במקום'‬ ‫'ויפגע‬ ‫האחת‬ ‫כשהאדם רואה שמתעורר עליו איזה‬ ‫אבנים שחקו מים‬ ‫שינוי‪ ,‬ועלול לבוא לידי נסיון‪ ,‬צריך תיכף‬ ‫מאבני המקום וישם מראשותיו‪,‬‬ ‫ויקח‬ ‫ומיד להתפלל על כך‪ .‬והשנית על ידי‬ ‫וברש"י שעשאן כמין מרזב סביב‬ ‫הכנה בכח התורה‪ ,‬שבזה יכול לקחת את‬ ‫לראשו‪ ,‬שירא מפני חיות רעות‪ ,‬היינו‬ ‫היצר הרע נמצא אצלו ולהפכו לטוב‪,‬‬ ‫שבירידה זו‪ ,‬עשה שמירה יתירה על‬ ‫פרשת ויצא • דברי תורה‬ ‫ו‬ ‫עומד בחזקה נגד יצרו‪ ,‬מזה אפשר לבנות‬ ‫ואכן מיד אח"כ ראה בחלום סולם נצב‬ ‫בית אלוקים‪ ,‬וזהו שנאמר‪ ,‬והאבן הזאת‬ ‫ארצה וראשו מגיע השמימה‪ ,‬כלומר‬ ‫אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וגו'‪.‬‬ ‫שאף שנראה כירידה שאין בו תכלית‬ ‫בבחינת 'נצב ארצה'‪ ,‬אך ידע כל איש כי‬ ‫המקדש עצמו מלמטה‪ ,‬מקדשים אותו מלמעלה‬ ‫מקום‬ ‫שזה‬ ‫השמימה'‪,‬‬ ‫מגיע‬ ‫'ראשו‬ ‫אוהב ישראל מרחיב בזה‬ ‫ובספה"ק‬ ‫להתעלות גדולה‪ ,‬והנה מלאכי אלוקים‬ ‫אשר בשעה שלומדים את‬ ‫להגיע‬ ‫ואפשר‬ ‫בו‪,‬‬ ‫ויורדים‬ ‫עולים‬ ‫הפרשיות של האבות הק' צריך לקחת‬ ‫למדריגה גבוהה‪.‬‬ ‫מכך רמז מוסר אשר מכל מעשיהם‬ ‫הפשוטים של האבות הקדושים כגון‬ ‫ממדרגה למדרגה תעלנו‬ ‫אכילה שתיה ושינה נעשה מזה תורה‬ ‫יעקב משנתו ויאמר‪ ,‬אכן יש ה'‬ ‫וייקץ‬ ‫שלימה‪ ,‬הרי לנו עד כמה מעשים‬ ‫במקום הזה ואנכי לא ידעתי‪,‬‬ ‫גשמיים עושים רושם בכל העולמות‪ ,‬הרי‬ ‫היינו שלא ידע עד היכן הדברים מגיעים‬ ‫לנו מה שאפשר לתקן בהיותינו בעולם‬ ‫שאפשר להגיע על ידי התגברות על עניני‬ ‫הזה‪ ,‬על כן יש לנו לצפות מתי יגיעו‬ ‫ארציות‪ ,‬ויירא ויאמר מה נורא המקום‬ ‫מעשינו למעשי אבותינו‪ ,‬שיהא לנו איזה‬ ‫הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער‬ ‫שייכות לזה‪.‬‬ ‫השמים‪ ,‬ועל כן‪ ,‬וישכם יעקב בבקר ויקח‬ ‫את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה‬ ‫ה' שאכן נזכה לעמוד בנסיונות‬ ‫יעזור‬ ‫מצבה‪ ,‬מצבה הכוונה שהעמיד את האבן‬ ‫ולהתקרב לה'‪ ,‬ולגאולה שלימה‬ ‫כדבר חשוב‪ ,‬כי ראה את מעלתה הגדולה‪,‬‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫שאם מכין עצמו מבעוד מועד ואח"כ‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫ז‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ד‬ ‫שהפסיד בדרך את מקום המקדש‪ ,‬צריך‬ ‫נתן ליבו ‪ -‬וקפצה לו הארץ‬ ‫לנס של קפיצת הדרך‪.‬‬ ‫יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪ ,‬ויפגע‬ ‫ויצא‬ ‫במקום וילן שם כי בא השמש ויקח‬ ‫הביאור הוא שיעקב אבינו הלך‬ ‫אך‬ ‫מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב‬ ‫במצוות אביו שצווה לו ללכת‬ ‫ויפגע‪,‬‬ ‫מפרש‬ ‫וברש"י‬ ‫ההוא‪.‬‬ ‫במקום‬ ‫לחרן אשר שם ישא אשה‪ ,‬ולא עשה‬ ‫מלשון שפגש את המקום בפתאום‪,‬‬ ‫יעקב אבינו שום חשבונות‪ ,‬וחשב רק‬ ‫'ללמדך שקפצה לו הארץ'‪ ,‬שמצא את הר‬ ‫איך לקיים מצוות התורה של כיבוד אב‬ ‫רש"י‪,‬‬ ‫מביא‬ ‫י"ז‬ ‫ובפסוק‬ ‫המוריה‪.‬‬ ‫ואם‪ ,‬ועל כן הלך עד לחרן בתמימות‬ ‫שהסיבה שקפצה לו הארץ‪ ,‬כי אמר‬ ‫גמורה‪ ,‬ולא חשב כלל על ענינים‬ ‫הקב"ה‪ ,‬צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר‬ ‫אחרים‪ ,‬כגון אם מפסיד בדרך או לא‪,‬‬ ‫בלא לינה‪ ,‬כלומר וכי יתכן כזאת שיעקב‬ ‫ועל כן לא נעצר כלל במקום המקדש‪,‬‬ ‫לא יתעכב במקום המקדש‪ ,‬ומקשה רש"י‬ ‫ורק אחר שסיים את תפקידו והגיע‬ ‫אם כן מדוע לא עכבו בשעה שעבר שם‪,‬‬ ‫לחרן‪ ,‬אז התחיל לחשוב על הענין‬ ‫והמתין עד אחר שכבר הגיע לחרן‪,‬‬ ‫שעבר על מקום קדוש‪ ,‬וחשב שאכן לא‬ ‫ומפרש רש"י‪ ,‬כיון שהוא לא נתן ליבו‬ ‫זכה למעלה זו להתפלל שם‪ ,‬על זה אמר‬ ‫להתפלל במקום שהתפללו אבותיו‪ ,‬על‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כיון שהלכת בתמימות גדולה‪,‬‬ ‫כן לא עכבוהו מן השמים‪ ,‬ורק אחר בואו‬ ‫ועשית מה שעליך לעשות‪ ,‬לא תפסיד‬ ‫לחרן כאשר נתן ליבו לכך‪ ,‬אז זכה‬ ‫זכה‬ ‫רגע‬ ‫באותו‬ ‫ואכן‬ ‫כלום‪,‬‬ ‫מכך‬ ‫לקפיצת הדרך‪.‬‬ ‫שקפצה לו הדרך "אז מ'זוכט נישט קיין‬ ‫מדריגות געבט מען מדריגות ‪ -‬והולך‬ ‫עשיתי ככל אשר ציויתני‬ ‫בתום ילך בטח"‪ .‬ההולך בתמימות ואינו‬ ‫יכול‬ ‫שעתה‬ ‫הדרך‬ ‫באמצע‬ ‫מביט‬ ‫אזמו"ר זצללה"ה אמר בשם זקינו‬ ‫כ"ק‬ ‫הרה"ק רבי מנחם זי"ע‪ ,‬שבשבוע‬ ‫להרוויח מכל מיני דרכים אחרים‪ ,‬אלא‬ ‫זו חל הילולא דיליה‪ ,‬פירוש שהוא יסוד‬ ‫עושה את מה שיש עליו לעשות‪ ,‬לא‬ ‫גדול בחסידות‪ ,‬והקשה ב' קושיות‪,‬‬ ‫יפסיד כלום‪ ,‬שכן אם הולכים בדרך‬ ‫ראשית אמאי באמת מלכתחילה לא‬ ‫ישרה‪ ,‬הכל כבר יגיע מאליו‪.‬‬ ‫במקום‬ ‫להתפלל‬ ‫אבינו‬ ‫יעקב‬ ‫נעמד‬ ‫דורשי ה' לא יחסרו כל טוב‬ ‫קדוש כזה‪ ,‬וכי לא שם ליבו לכך עד‬ ‫קודש )ליקוטים( מרחיב כ"ק‬ ‫ובאמרי‬ ‫שבא לחרן‪ ,‬ועוד קשה‪ ,‬מהו הענין‬ ‫אזמו"ר זצללה"ה בענין הולך‬ ‫מכיון‬ ‫וכי‬ ‫הדרך‪,‬‬ ‫לקפיצת‬ ‫שזכה‬ ‫פרשת ויצא • דברי תורה‬ ‫ח‬ ‫והמה בקשו חשבונות רבים‬ ‫זה‬ ‫פסוק‬ ‫דהנה‬ ‫בטח‪,‬‬ ‫ילך‬ ‫בתום‬ ‫ענין זה של היפוך התמימות נגרם‬ ‫וכל‬ ‫נאמרה על ידי שלמה המלך שהיה‬ ‫ע"י נחש הקדמוני‪ ,‬שהוא הכניס‬ ‫החכם מכל אדם‪ ,‬והוא ניסה את כל‬ ‫את הערמימיות‪ ,‬ולא היה לו די עם ציווי‬ ‫הדרכים‪ ,‬ובסופו של דבר אמר‪ ,‬הולך‬ ‫ה' בגן עדן‪ ,‬וחיפש אולי ניתן להשיג‬ ‫עם‬ ‫דכשהולכין‬ ‫בטח‪,‬‬ ‫ילך‬ ‫בתום‬ ‫יותר על ידי אכילת עץ הדעת‪ ,‬ועסק‬ ‫חשבונות לפעמים אכן יכולין להצליח‬ ‫בחשבונות של רווחים יתירים‪ ,‬ובזה‬ ‫גם‬ ‫יכולים‬ ‫מאידך‬ ‫אך‬ ‫מאד‪,‬‬ ‫עד‬ ‫הכניס השורש של היפוך התמימות‪,‬‬ ‫להפסיד את הכל ר"ל‪ ,‬אבל ההולך‬ ‫ובזה התחיל כל החטא הקדמון‪ ,‬שהוא‬ ‫בתמימות‪ ,‬ובדרך פשוטה‪ ,‬ואינו מחפש‬ ‫חסרון בתמימות‪.‬‬ ‫מעלות אחרות‪ ,‬מובטח לו שיצליח‬ ‫דרכו ולא יפסיד‪.‬‬ ‫תמים תהיה עם ה'‬ ‫בספה"ק שיעקב אבינו היה‬ ‫ומצאנו‬ ‫השמח בחלקו‬ ‫קודם‬ ‫הראשון‬ ‫אדם‬ ‫מעין‬ ‫החטא‪ ,‬שהיה לגמרי בתמימות‪ ,‬שעוד לא‬ ‫דוגמא למדת התמימות‪" ,‬איך‬ ‫ומביא‬ ‫קאפיטל‬ ‫א‬ ‫געזאגט‬ ‫האב‬ ‫היה שום ערמומיות אצל האדם‪ ,‬וכן גם‬ ‫תהלים‪ ,‬געלערענט א שטיקעל גמרא‪,‬‬ ‫יעקב אבינו הלך בתמימות גמורה‪ ,‬כפי‬ ‫און מ'איז בשמחה"‪ ,‬ויש לזה שייכות‬ ‫שראינו כשהלך לחרן‪ ,‬ובדרך זו לא‬ ‫למדת התמימות‪ ,‬כי כשאדם לומד‪ ,‬מיד‬ ‫אזמו"ר‬ ‫כ"ק‬ ‫ומסיים‬ ‫כלום‪,‬‬ ‫הפסיד‬ ‫עלול לחשוב אולי היה יכול ללמוד‬ ‫זצללה"ה "נאר גיין בתמימות‪ ,‬דאס איז‬ ‫אחר‬ ‫בענין‬ ‫לעסוק‬ ‫או‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫ענין‬ ‫די עצה"‪.‬‬ ‫ולהרוויח יותר‪ ,‬זה אינו תמימות‪ ,‬כי‬ ‫רצון שנוכל לעבוד את השי"ת‬ ‫יהי‬ ‫שבאמת‬ ‫במקום‬ ‫נמצא‬ ‫אינו‬ ‫לעולם‬ ‫באמת ובתמימות‪ ,‬ונזכה לגאולה‬ ‫בשלימות‬ ‫עוסק‬ ‫ואינו‬ ‫לשם‪,‬‬ ‫שייך‬ ‫במהרה ברחמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫במצוה שלפניו‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫ט‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ה ‪ -‬מאנסי יצ"ו‬ ‫תורה‪ ,‬הנקראים בשם 'אבנים'‪ ,‬כיון‬ ‫כי תצא למלחמה על אויבך‬ ‫שהיצר הרע נסקל ונרגם בהם‪' ,‬וישם‬ ‫זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה‬ ‫והיה‬ ‫מראשותיו'‪ ,‬כאשר הלך ללין שם‪ ,‬רומז‬ ‫וקדמה וצפנה ונגבה‪ ,‬ונברכו בך כל‬ ‫לקריאת שמע שעל המטה שנאמר 'על‬ ‫משפחת האדמה ובזרעך‪ .‬ובאור החיים הק'‬ ‫במקום‬ ‫'וישכב‬ ‫ואומרו‬ ‫משכבכם'‪,‬‬ ‫מבאר כל הפרשה בדרך רמז‪' ,‬ויצא יעקב'‬ ‫ההוא'‪ ,‬היינו שישים לנגד עיניו אותו‬ ‫היא הנפש היוצאת לעולם הזה‪' ,‬מבאר‬ ‫היום אשר ישכב בד' אמות בבית מועד‬ ‫שבע'‪ ,‬ירמוז שיוצאת ממקור מחצב‬ ‫לכל חי‪ .‬וכאשר יקיים עצות אלו מובטח‬ ‫הנשמות אשר שם מקבלת הנשמה את‬ ‫הוא שינצח את היצר הרע‪ ,‬ויהא נפשו‬ ‫שבועת ה' של 'תהי צדיק ואל תהי רשע'‪,‬‬ ‫נקי מן החטא‪.‬‬ ‫'וילך חרנה'‪ ,‬ומשם הולך ויורד לעולם‬ ‫הזה‪ ,‬שהוא מקום חרון אף‪ ,‬כי היצה"ר‬ ‫קדושה מביאה לידי רוח הקודש‬ ‫נכנס באדם תיכף בבואו לעולם‪ ,‬כמ"ש‬ ‫שמנצח את יצר הרע ונפשו מזוכך‪,‬‬ ‫ומי‬ ‫לפתח חטאת רובץ וגו'‪.‬‬ ‫אין שום דבר מפסיק בין נפש‬ ‫האדם לשמים‪ ,‬ואז גוף האדם נחשב‬ ‫וכוף את יצרנו להשתעבד לך‬ ‫לסולם המוצבת ארצה וראשה מגיע‬ ‫השמימה‪ ,‬וראוי לזכות לגילויים גדולים‬ ‫לשון‬ ‫הוא‬ ‫פגיעה‬ ‫במקום‪,‬‬ ‫ויפגע‬ ‫האדם‬ ‫בצאת‬ ‫כי‬ ‫תפילה‪,‬‬ ‫מענפי‬ ‫ענף‬ ‫שהוא‬ ‫הלילה‪,‬‬ ‫בחלום‬ ‫למלחמה על יצרו‪ ,‬ראשית כל צריך‬ ‫הנבואה‪ ,‬כיון שאין שום דבר המעכב‬ ‫האדם להקדים לה תפילה‪ ,‬שיצליח ה'‬ ‫ומסתיר את אור ה'‪ ,‬וזהו ויחלום וגו'‬ ‫דרכו ולא יעזבנו ביד יצרו‪ .‬ובגמרא )ברכות‬ ‫והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו‪.‬‬ ‫ה‪ ,‬א( מביא ג' עצות איך לנצח את היצר‬ ‫ואח"כ יזכה יותר‪' ,‬והנה ה' נצב עליו'‪,‬‬ ‫הרע‪ ,‬לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר‬ ‫שיעלה למדריגת נבואה עצמה וגילוי‬ ‫הרע וכו'‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק‬ ‫שכינה‪ ,‬כי באמת כל בני ישראל ראוים‬ ‫בתורה וכו'‪ ,‬יקרא קריאת שמע וכו'‪,‬‬ ‫להשגות אלו מצד מהותם‪ ,‬ובלבד שיכינו‬ ‫יזכור לו יום המיתה‪.‬‬ ‫נפשם לכך‪ ,‬עכתד"ק‪.‬‬ ‫להתרומם בכח קדושת המקום והזמן‬ ‫משכהו לבית המדרש‬ ‫אם אמור יאמר האדם‪ ,‬הלוא כל‬ ‫אך‬ ‫אלו מרומזים בפרשה‪ ,‬ויקח‬ ‫ועצות‬ ‫הדברים הללו לא נאמרו אלא למי‬ ‫מ'אבני המקום' הם המה דברי‬ ‫פרשת ויצא • דברי תורה‬ ‫י‬ ‫נפשי‪' ,‬לא ידעתי'‪ ,‬לא הייתי זוכה לדעת‬ ‫שנפשו נקי וצדיק‪ ,‬אך מה יעשה אדם‬ ‫נפלא כזה‪.‬‬ ‫שעדיין לא זכה לטהר נפשו‪ ,‬איך יזכה‬ ‫לחלות פני מלך‪ .‬הנה בספה"ק ישמח‬ ‫קדושת שבת קביעא וקיימא‬ ‫ישראל מביא דבר חיזוק נפלא‪ ,‬כאשר‬ ‫באמת הי' יעקב אבינו מזוכך‬ ‫אכן‬ ‫ראה יעקב אבינו בחלום מראות נפלאים‬ ‫ומקודש בכל מיני קדושות‪ ,‬רק‬ ‫וזכה לגילוי שכינה‪ ,‬חשב לעצמו איך זכה‬ ‫משום 'מעשי אבות סימן לבנים' הסתיר‬ ‫להשגות גבוהות כאלו שאינם כלל לפי‬ ‫הקב"ה ממנו שלא ידע שזכה בכל זאת‬ ‫דרגתו‪ ,‬שכן לפי דעתו עדיין לא בא‬ ‫מחמת נפשו הקדושה‪ ,‬ויחשוב שקיבל כל‬ ‫להזדככות כזאת שיהא ראוי לכך‪.‬‬ ‫ההשגות בכח קדושת המקום‪ ,‬בכדי‬ ‫שיוכל כל איש ישראל לחזק את עצמו‪,‬‬ ‫ידוע שבכל דבר יש ג' בחינות‪,‬‬ ‫אמנם‬ ‫שאף אם באמת לא זיכך את נפשו או‬ ‫'עולם' שהוא ענין המקום‪ ,‬ויש‬ ‫אפילו אם ח"ו לא התנהג כהוגן‪ ,‬אל‬ ‫דרגות בקדושת המקום‪ .‬וכן 'שנה' שהוא‬ ‫יאמר לנפשו נואש חלילה‪ ,‬שהרי הקב"ה‬ ‫ענין הזמן‪ ,‬ויש זמנים מסוגלים‪ .‬וכן‬ ‫חושב מחשבות לעזרת בניו‪ ,‬שכל אחד‬ ‫'נפש'‪ ,‬הוא הדרגא שהאדם עצמו נמצא‬ ‫יוכל לתקן‪ ,‬ועל כן נתן לנו את יום השבת‬ ‫בו‪ .‬וכל אחד מבחינות אלו‪ ,‬בכוחם‬ ‫קודש‪ ,‬שבכח קדושת הזמן‪ ,‬יכול כל אדם‬ ‫להרים את האדם בדרגות גבוהות‪ ,‬ולכן‬ ‫להגיע למעלה מדרגתו‪ ,‬וזהו שאומרים‬ ‫יזכה‬ ‫פשוט‬ ‫שאדם‬ ‫לפעמים‬ ‫יקרה‬ ‫בתפילה‪ ,‬המנחיל מנוחה לעמו ישראל‬ ‫להתפלל ולהשיג יראת שמים לעילא מן‬ ‫בלי‬ ‫אף‬ ‫היינו‬ ‫דייקא‪,‬‬ ‫'בקדושתו'‬ ‫דרגי'‪ ,‬מחמת קדושת המקום שנמצא בה‪,‬‬ ‫אתערותא דלתתא‪ ,‬רק בכח קדושת היום‪,‬‬ ‫או מפאת קדושת הזמנים‪ ,‬כגון בשבתות‬ ‫וזהו לפיכך יפארו ויברכו לקל 'כל‬ ‫וימים טובים‪.‬‬ ‫יצוריו'‪ ,‬יהי' מי שיהי'‪ .‬שאף מי שאין‬ ‫נפשו ראוי מצד עצמו שישרה עליו אור‬ ‫'וייקץ יעקב משנתו'‪ ,‬וראה שזכה‬ ‫וזהו‬ ‫הקדושה‪ ,‬יכול בשבת קודש להתקרב אל‬ ‫לדרגא גבוהה מאד‪ ,‬אמר לעצמו‬ ‫ה' ולהשיג יראת שמים‪.‬‬ ‫אכן יש ה' 'במקום הזה'‪ ,‬שבוודאי‬ ‫'קדושת המקום' של הר המוריה שנעקר‬ ‫רצון שנזכה לזכך נפשינו‪ ,‬ובכח‬ ‫יהי‬ ‫ובא לכאן )ראה רש"י כח‪ ,‬יז(‪ ,‬היא‬ ‫קדושת שבת נזכה להתקרב אל ה'‪,‬‬ ‫שגרמה לי‪ ,‬שנגלה עלי אור נפלא של‬ ‫ובמהרה ניגאל ברחמים אמן‪.‬‬ ‫יראה טהורה‪ ,‬אך 'ואנוכי' אני מצד‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫יא‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ו‬ ‫הקדושה‪ ,‬ומאחר שעשיתי לו 'חצר'‪ ,‬אזי‬ ‫נדרי לה' אשלם‬ ‫בדרך ממילא אחר כך לבי ובשרי ירננו אל‬ ‫האל בית אל‪ ,‬אשר משחת שם‬ ‫אנוכי‬ ‫אל חי וגו'‪ ,‬כי השכינה בא לשרות שם‪.‬‬ ‫מצבה‪ ,‬אשר נדרת לי שם נדר‪,‬‬ ‫עתה קום צא מן הארץ הזאת‪ ,‬ושוב אל ארץ‬ ‫יעקב הקים מצבה כהכנה והשתוקקות לעבודת ה'‬ ‫גמר‬ ‫אבינו‬ ‫שיעקב‬ ‫בשעה‬ ‫מולדתך‪.‬‬ ‫בשעה שיעקב אבינו עמד לירד‬ ‫ולכן‬ ‫תפקידו בבית לבן קרא לרחל ולאה ואמר‬ ‫בעניני‬ ‫אל בית לבן‪ ,‬לעסוק‬ ‫להם את דבר ה' שנתגלה לו‪ ,‬שכבר הגיע‬ ‫העולם לישא אשה ולשמור צאנו‪ ,‬הקדים‬ ‫זמנו לחזור לארץ ישראל‪ ,‬ושם יוכל‬ ‫קודם יציאתו לדרך‪ ,‬לגלות השתוקקותו‬ ‫לקיים את נדרו אשר נדר בצאתו לפדן‬ ‫לעבודת ה' וכה אמר‪ ,‬אם יהיה אלהים‬ ‫ארם‪ ,‬כמ"ש אם יהיה אלהים עמדי ושמרני‬ ‫עמדי וגו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה‬ ‫בדרך הזה וגו' ושבתי בשלום וגו' והאבן‬ ‫יהיה בית אלהים‪ ,‬ובזה עשה הכנה למצות‪,‬‬ ‫הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים‪.‬‬ ‫ולכן זכה עתה להתגלות השכינה‪ ,‬ואמר‬ ‫השתוקקות למצוה עושה כלי להשראת הקדושה‬ ‫לו ה'‪ ,‬אנכי האל בית אל‪ ,‬אני הוא זה‬ ‫שקראת אלי לפני יציאתך מארץ ישראל‪,‬‬ ‫קדושת לוי מבאר בזה‪ ,‬דהנה‬ ‫בספה"ק‬ ‫כאשר האדם צריך מקום‬ ‫ובגודל השתוקקותך לעבודת ה'‪ ,‬עשית‬ ‫לדור בו‪ ,‬יש לו לבנות בית‪ ,‬אך זה רק‬ ‫הכנה להשראת השכינה‪ ,‬על כן בשכר‬ ‫הכנה לצורך האדם‪ ,‬והעיקר מתקיים‬ ‫זאת הגיע עתה זמנך שתזכה לקיימו‪ ,‬ועל‬ ‫כשהאדם נכנס לגור בו‪ .‬כן הדבר‬ ‫כן קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ‬ ‫בקדושת המצוות שצריכה בית לשרות‬ ‫מולדתך‪ ,‬ואז תוכל לקיים נדריך‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬והבית הזה נעשה במה שהאדם‬ ‫משתוקק ומכוון לבו לעשות מצוות‬ ‫טרדת הפרנסה מכבה את תבערת הלב לה'‬ ‫הבורא‪ ,‬ובכך מכין את עצמו ונעשה כלי‬ ‫מאור ושמש )פר' כי תבא(‬ ‫ובספה"ק‬ ‫קיבול לקדושת המצוה‪.‬‬ ‫להבאת‬ ‫הטעם‬ ‫מביא‬ ‫הביכורים‪ .‬דהנה כל מבקשי השם בימי‬ ‫פירוש הכתוב )תהלים פד‪ ,‬ג( נכספה‬ ‫וזה‬ ‫נעוריהם מתלהב לבם לעשות רצונו ית'‬ ‫וגם כלתה נפשי לחצרות ה'‪ ,‬לבי‬ ‫ולעבדו בלבב שלם‪ ,‬אך אחר שהם‬ ‫ובשרי ירננו אל אל חי‪ .‬נכספה וגם כלתה‬ ‫נכנסים לטרדות עסקי העולם ופרנסת‬ ‫והשתוקקות‬ ‫הכיסופין‬ ‫כלומר‬ ‫נפשי‪,‬‬ ‫ביתם‪ ,‬אז מתכבה מעט יקוד לבבם‬ ‫הנפש שלי למצוות‪ ,‬נעשה 'לחצרות‬ ‫בעבודת השם ויוכלו ח"ו ליפול מעט‬ ‫השם'‪ ,‬דהיינו מקום מוכן להשראת‬ ‫פרשת ויצא • דברי תורה‬ ‫יב‬ ‫וזהו המשך הכתובים‪ ,‬איך שהיצה"ר‬ ‫מעט‪ ,‬ולשכוח את רצונם וגודל תשוקתם‬ ‫מנסה להפיל אותנו מן ההשתוקקות לה'‪,‬‬ ‫שהיה להם בימי קדם‪.‬‬ ‫וזהו וירד מצרימה וגו' וירעו אותנו המצרים‬ ‫וגו' ויתנו עלינו עבודה קשה וכל זאת כדי‬ ‫בני עליה אשר כל עולמם אינו‬ ‫והנה‬ ‫לבלבל אותנו מן התכלית‪ ,‬אך אף על פי‬ ‫אלא תורה ומצוות המה מועטים‪,‬‬ ‫כן ונצעק אל ה'‪ ,‬שעם כל התלאות לא‬ ‫אך אנשים רגילים אשר עול הפרנסה על‬ ‫שכחנו את ה'‪.‬‬ ‫שכמם ונאחזים בסבך הטרדות‪ ,‬עיקר‬ ‫עבדותם היא להבעיר לבבם בהשתוקקות‬ ‫ה'ביכורים' מעוררים את לב הטרודים בעסקיהם‬ ‫לעבודת היוצר‪ ,‬ותמיד יאמרו לנפשם‪,‬‬ ‫טעם נכון גם על מצוות הביכורים‬ ‫וזה‬ ‫מתי אוכל להוסיף בתורה ובמצוות‪,‬‬ ‫עצמה‪ ,‬שכן כאשר נתן ה' לעמו‬ ‫וישמח מאד בכל עת שמזדמן לו איזה‬ ‫ארץ חמדה מלאה כל טוב‪ ,‬הרי שיש‬ ‫חלק בתורה או איזה מצוה שאפשר לו‬ ‫לחשוש פן מתוך רוב עסקם בקניני‬ ‫להוסיף‪ ,‬וזהו סדר העבודה לבינונים‪.‬‬ ‫העולם יפלו מאש יקוד לבבם ויתמשכו‬ ‫ומפני כן עיקר מאויי היצר‪ ,‬להטריד‬ ‫מעט מעט אחר חמדת העולם‪ ,‬עד‬ ‫האדם בעסקים רבים ולהקיף אותו מכל‬ ‫שישתכח מלבם כל רצונם לעבוד את ה'‪,‬‬ ‫צד‪ ,‬למען אשר יפול מן ההשתוקקות‪,‬‬ ‫על כן נצטוו בני ישראל שישאירו ראשית‬ ‫ותבערת יקוד לבבם יתכבה מעט מעט‪,‬‬ ‫עמלם לה'‪ ,‬ואח"כ יעלו אותם למקום‬ ‫עד אשר ישכיח מלבו לגמרי רצונו ואוות‬ ‫המקדש ויראו סדר העבודה של הכהנים‬ ‫נפשו שהיה לו תחלה‪.‬‬ ‫הזריזין בעבודתו יתברך‪ ,‬ובזה יתעורר‬ ‫לבבם להתחדש בעבודת ה'‪ ,‬וימאסו בכל‬ ‫לבן רצה שיעקב יטרד ויאבד תשוקתו להשי"ת‬ ‫דברים המטרידים הימנו‪.‬‬ ‫היה כוונת לבן הארמי‪ ,‬שרצה‬ ‫וזה‬ ‫שיפול יעקב אבינו ממדריגתו‪ ,‬על‬ ‫לכסוף‬ ‫תמיד‬ ‫שנזכה‬ ‫רצון‬ ‫יהי‬ ‫כן ביקש להטרידו בקניני העולם עד‬ ‫ולהשתוקק אל ה'‪ ,‬שבכך מכינים‬ ‫שישכח לגמרי מכל רצונו בעבודת ה'‪.‬‬ ‫מקום להשראת השכינה‪ ,‬ותחזינה עינינו‬ ‫וזהו שנאמר ארמי אובד 'אבי'‪ ,‬מלת אבי‬ ‫בשובך לציון ברחמים אמן‪.‬‬ ‫הוא מלשון 'רצון' כמו 'לא אבה יבמי'‪,‬‬ ‫יג‬ ‫הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ‬ ‫אחר הבדלה פרשת ויצא תשפ"ג‬ ‫הידבק בחכמים‬ ‫השבוע )י"ג בכסליו( היארצייט של הרה"ק ר' ישראל מטשארטקוב זי"ע‪ ,‬בן‬ ‫הרה"ק ר' דוד משה זי"ע )בנו של הרה"ק מרוזין זי"ע(‪ .‬אא"ז מרן רבי מנחם נסע‬ ‫להרה"ק רבי דוד משה זי"ע‪ ,‬ובנסיעה האחרונה צירף אליו בנו אא"ז מרן רבי‬ ‫יוסף זי"ע‪.‬‬ ‫וברית אבות לבנים תזכור‬ ‫פעם נפגש עימו אא"ז הרה"ק ר' יוסף זי"ע‪) ,‬אולי בכנסיה הגדולה השניה בווין או‬ ‫בשעה שהטשורטקבער הגיע ללובלין( וכשנתן 'שלום עליכם' כה אמר לו הרבי‬ ‫מטשורטקוב‪' ,‬אייער זיידע איז געפארען צו מיין זיידע‪ ,‬אייער טאטע איז געפארען‬ ‫צו מיין טאטע‪ ,‬און אונז זעמער אויך צוזאמען'‪.‬‬ ‫ממלא מקום אבותיו‬ ‫כ"ק אאמו"ר זצללה"ה אמר פעם בשמו‪ ,‬שבשעה שישב לראשונה על כסא‬ ‫אביו‪ ,‬אמר 'לעולם הוא בזיון שאשב על כסא אבי‪ ,‬אך חשבתי שיהא יותר בזיון‬ ‫אם ישאר כסאו ריקם'‪.‬‬ ‫מכבדו בחייו ומכבדו במותו‬ ‫וכעין זה מצינו כתוב בספרו 'גנזי ישראל' )אשר נכתב בעצם כתי"ק(‪ ,‬וז"ל‪ ,‬הנה‬ ‫מצינו )קידושין ל"א( שחייב אדם בכיבוד אביו בין בחייו ובין במותו‪ ,‬אך הכיבוד‬ ‫בחיים הוא שלא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו וכו' שם אבל במותו הכיבוד‬ ‫מהיפוך אל היפוך שיעמוד דוקא במקומו וישב במקומו וילמד עצמו שילך בכל‬ ‫דרכי אביו הקדושים ובזה יקיים כיבוד אב‪.‬‬ ‫צעקה מעומק הלב‬ ‫מסופר שפעם הגיע אחד מחסידי קארלין לטשורטקוב‪ ,‬וביקש רשות מהגבאי‬ ‫אם יוכל להתפלל לפני העמוד בשבת הבאה מאחר שיש לו יארצייט‪ ,‬וכיון‬ ‫שהמנהג בבית קארלין להתפלל בקול רעש גדול‪ ,‬על כן נכנס הגבאי לשאול את‬ ‫הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יד‬ ‫פי הרבי כדת מה לעשות‪ ,‬אמר הרבי אם מקבל על עצמו להתפלל במתינות כדרך‬ ‫בית רוזין יוכל להתפלל‪ ,‬החסיד סבר וקיבל‪ ,‬אך למעשה באמצע התפילה התלהב‬ ‫מאד עד שלא הרגיש בדבר‪ ,‬ונתן קולו כהרגלו בנוסח קארלין‪ ,‬לאחר מעשה כאב‬ ‫לו מאד שהפר הוראת הרבי‪ ,‬ועל כן נכנס לבקש מחילה‪ ,‬לפליאתו אמר לו הרבי‬ ‫שנהנה מאד לשמוע את תפילתו‪ ,‬והוסיף‪ ,‬וכי יהודי שמתפלל בהתלהבות צריך‬ ‫להתנצל‪ ,‬אלא לזאת לא הסכמתי‪ ,‬להזמין כבר באמצע השבוע לצעוק בתפילת‬ ‫שבת‪ ,‬אך אם התלהבת בתפילתך‪ ,‬אדרבא זה הוטב בעיני‪.‬‬ ‫וראשו מגיע השמימה‬ ‫בס' מנחת שבת )סימן פח ס"ק נג( לרב מופלג מחסידי טשארטקוב מביא שהרבי‬ ‫באמצע סעודת שבת היה מטלטל לפעמים בדביקותו את הטאביק‪-‬פישקעלע‬ ‫בידיו ומנענע בו )קופסת הטבק( גם כשלא הריח בו‪.‬‬ ‫הנה בהלכות מוקצה מבואר ש'כלי שמלאכתו להיתר' אסור לטלטלו 'שלא‬ ‫לצורך כלל'‪ ,‬וכידוע המשנ"ב מקיל בכלי סעודה ובשו"ע הרב מחמיר‪ ,‬כ"ק אאמו"ר‬ ‫זצללה"ה אמר לי פעם שב'ערוך השולחן' מקיל בכל דבר שיש בו מעט תענוג‪,‬‬ ‫אף על פי שאין משתמש בו‪) .‬עיי"ש סי' ש"ח סעיף ט"ו(‪.‬‬ ‫כותב הרב הנ"ל שעל הרבי אין שום שאלה‪ ,‬שהרי בודאי יש לו איזה כוונה‬ ‫בזה‪ ,‬שהרי כידוע לכל‪ ,‬אינו עושה שום תנועה בלי כוונה לשם שמים‪ ,‬ומיחד‬ ‫יחודים בכל תנועה‪.‬‬ ‫מתכיפין התחלה להשלמה‬ ‫הרבי התגורר בווין‪) ,‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר מטשארטקוב לווין(‪,‬‬ ‫ונסע משם במיוחד לפולין ל'חנוכת הבית' של 'ישיבת חכמי לובלין' ושם דרש‬ ‫לפני הקהל ובתוך דבריו אמר‪ :‬שבכל בנין חומרי בנמר בנינו הושגה המטרה‪,‬‬ ‫אבל בבנין רוחני בנין קדוש רק בגמר הקמתו מתחיל הבנין האמתי‪ ,‬בנינו הרוחני‪.‬‬ ‫)וביאר בזה את הפסוק‪ ,‬ביום כלות משה וכו' שהיה דומה ככלה הנכנסת לחופה‪ ,‬שאז הוא‬ ‫תחילת הבנין(‪.‬‬ ‫שכר מצוה – מצוה‬ ‫וכן מסופר שבעת 'הנחת אבן הפינה' ל'ישיבת חכמי לובלין' אמר לנדבן שתרם‬ ‫את המגרש כדי שיבנו עליו את הישיבה‪ ,‬ואמר איני מקנא בך על שזכית בזה‬ ‫המצוה לתרום את הבסיס לבנין הישיבה‪ ,‬כי על זה זכית בכבוד הרבה‪ ,‬אלא מקנא‬ ‫אני בה'ריינע מצוה' שקדמה לה‪ .‬שהביא בעקבותיה מצוה זו בדרך של 'מצוה‬ ‫טו‬ ‫הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫גוררת מצוה'‪ ,‬ואותה מצוה בודאי קיימת כדבעי‪ ,‬שאם לא כן לא היו מזכין אותך‬ ‫שיבוא לידך מצוה גדולה כזאת‪.‬‬ ‫ורוח נכון 'חדש' בקרבי‬ ‫הוא היה ממנהיגי הדור והיה מחזק הרבה את היודישקייט‪ ,‬פעם הביע מורת‬ ‫רוחו באזני יהודי אחד‪ ,‬על שבניו הולכים לאוניברסיטה ואינם מקבלים חינוך‬ ‫יהודי‪ ,‬ניסה הלה להצטדק‪ ,‬באמרו‪ ,‬הרב עודנו יהודי מן העולם הישן‪ ,‬הגיעו זמנים‬ ‫חדשים ודרישות חדשות‪ .‬השיב לו הרבי‪ ,‬אני הוא מהחדשים‪ ,‬הלוא כתוב‪:‬‬ ‫'מתחילה' עובדי עבודה זרה היו אבותינו‪ ...‬ואילו 'עכשיו' קרבנו המקום לעבודתו‪.‬‬ ‫זהו הדרך החדשה שיש ללכת בה‪...‬‬ ‫תורתו אומנותו‬ ‫פעם שאלו אותו מדוע אין לומדים בפולין מלאכה‪ ,‬הלוא מצינו שמצוה על‬ ‫האב ללמד את בנו אומנות‪) ,‬קדושין כ"ט( נענה הרה"ק מטשורטקוב‪ ,‬ואמר שהרי‬ ‫בין החיובין של האב מנוי שם גם מצוות ברית מילה‪ ,‬והרי איתא בגמרא )יבמות‬ ‫סד( אחד שמת אחיו מחמת מילה פטור למולו‪ ,‬הוא הדין בנידון דידן‪ ,‬כבר ראינו‬ ‫מה זה עשה לכל הסביבה‪ ,‬ולכן פטורים אנו מללמדו מלאכה‪.‬‬ ‫ויאמינו בה' ובמשה עבדו‬ ‫פעם אמר בדרך צחות דבגמרא )פסחים כב‪ ,‬ב( מובא‪ ,‬שמעון העמסוני היה‬ ‫דורש כל 'את'ין שבתורה‪ ,‬כלומר בכל מקום שכתוב 'את'‪ ,‬היה דורש אותו והיה‬ ‫מרבה ממנו משהו‪ ,‬אך כיון שהגיע לפסוק 'את ה' אלקיך תירא'‪ ,‬לא ידע מה‬ ‫אפשר לרבות בזה‪ ,‬על כן פירש‪ ,‬וחזר בו מכל הדרשות שלו‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‬ ‫רבי כל 'את'ין שבתורה מה תהא עליהם‪ ,‬ענה ואמר להם‪ ,‬כשם שקיבלתי שכר‬ ‫על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה‪ ,‬עד שבא ר' עקיבא ודרש את ה' אלקיך‬ ‫תירא‪ ,‬לרבות תלמידי חכמים‪ .‬שזה ענין מורא רבך כמורא שמים‪.‬‬ ‫והנה יש לעיין למה חזר בו מכל הדרשות‪ ,‬הלוא היה יכול לומר שבפסוק אחד‬ ‫אינו יודע את הדרשה‪ ,‬אלא הענין הוא שחשש מההמונים שלא ידעו איך להתנהג‬ ‫בריבוי זה‪ ,‬וישאר להם הלימוד הפסוק פתוח‪ ,‬וזה סכנה גדולה‪ ,‬שמא יוסיפו בה‬ ‫דרוש של דופי‪ .‬אך אנו שזכינו לדרשתו של ר' עקיבא אין לנו שום חשש‪ ,‬אך‬ ‫המשיך הרבי‪ ,‬אלו שאין להם אמונת חכמים ואינם נוהגים על פי גדולי הדור‪,‬‬ ‫נשאר להם הדרשה של 'את' פתוח וזה סכנה‪ ,‬על כן צריך לילך בעצת גדולי הדור‬ ‫ולא לזוז מהדרכתם‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה להתנהג בדרך התורה ולילך בעצת חכמים‪ ,‬א גוטע וואך‬ ‫א פרייליכע וואך א לעכטיגע וואך‪ .‬זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫טז‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ﬠ‬ ‫מוצש"ק ויצא תשפ"ב‬ ‫אל יתייאש עצמו‬ ‫בשבוע הבא )ט"ז בכסליו( היארצייט של אא"ז הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו‬ ‫זי"ע‪ ,‬הוא אמר פעם שכל אחד צריך צוויי זייגערס‪ ,‬איינס אז 'עס איז שפעט'‬ ‫אין איינס 'אז מען האט נאך נישט פארשפעטיגט'‪ .‬כ"ק אזמו"ר זצללה"ה הוסיף‬ ‫שהשעון השני איז וויכטיגער‪.‬‬ ‫חסיד הבטל לרבו‬ ‫להרה"ק רבי מנחם זי"ע היה גרויסע חסידים אחד המיוחד שבהם היה‬ ‫ה'סאכינאווער רב' ר' שמחה'לע‪ ,‬הוא זכה להסתופף עוד אצל זקינו הרה"ק‬ ‫מווארקי ואצל אביו הרה"ק רבי יעקב דוד‪ ,‬והיה לו ביטול גדול לפני הרה"ק רבי‬ ‫מנחם‪ ,‬ואפילו לעת זקנותו‪ ,‬היה עומד בפשטות בשווה עם האברכים על הספסל‪.‬‬ ‫ושנא את הרבנות‬ ‫הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע העמיד את ר' שמחה שיכהן ברבנות בעיר‬ ‫סאכיניאוו כדי שתהי' לו איזה מקור לפרנסתו‪ ,‬אך ר' שמחה התנה עמהם שני‬ ‫תנאים‪ ,‬שאינו צריך להגיד 'דרשות'‪ ,‬כי לא ידע איך לדבר בפני הקהל‪ ,‬וגם שאין‬ ‫מוטל עליו לפסוק 'שאלות' כי אמר שאינו יודע לפסוק‪.‬‬ ‫לרומם את בית אלוקינו‬ ‫לאחר זמן‪ ,‬הגיע העת לתקן בדק הבית ב'בית המדרש' בסאכינאוו‪ ,‬שהיה כבר‬ ‫במצב גרוע מאד‪ .‬על כן באו ראשי הקהילה לרבם ר' שמחה‪ ,‬וביקשוהו שיגיד‬ ‫'דרשה' לעורר את הציבור שינדבו מעות לצורך זה‪ .‬ואדרבא היות שאין דרכו‬ ‫להגיד דרשות‪ ,‬והיום ישנה מנהגו‪ ,‬יבינו כולם את גודל הנחיצות שבדבר‪ .‬השיב‬ ‫להם ר' שמחה שהינו מסכים לכך‪ ,‬אך אינו יודע מה לדבר‪ .‬היה שם אחד מבני‬ ‫הקהילה בשם ר' יחזקאל‪ ,‬והלה אמר‪ ,‬שכבר הכין 'דרשה' עבור הרב‪ ,‬וכך יוכל‬ ‫לשאת את דברו‪ ,‬והסכים ר' שמחה‪.‬‬ ‫הולך תמים ודובר אמת‬ ‫כשהגיע מועד אמירת ה'דרשה'‪ ,‬ר' יחזקאל בהכירו את גודל תמימותו וצדקתו‬ ‫של ר' שמחה רצה 'להזהיר' את הרב שבשעת אמירת ה'דרשה' לא יגיד הדבר‬ ‫יז‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מאמשינאוו זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫בשם אומרו‪ ,‬אך שכח מזה והנה כבר עומד ר' שמחה ומתחיל את ה'דרשה'‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬את אשר דימה בנפשו כן היה‪...‬‬ ‫וכה היו דברי הרב‪ :‬הנה באו אלי ראשי הקהילה‪ ,‬ואמרו לי שעלינו לתקן את‬ ‫הבית המדרש‪ ,‬ושאגיד דרשה בענין זה‪ ,‬ואמרתי להם שאיני יכול להגיד דרשות‪,‬‬ ‫אזי אמר לי 'חצקל' שיודע מזה ולכך כבר הכין 'דרשה' עבורי‪ ,‬והוא אמר שאגיד‬ ‫כך וכך‪ ...‬ובכל ב' תיבות שבתוך ה'דרשה'‪ ,‬הזכיר‪ :‬חצקל אמר שאגיד כך וכך‪,‬‬ ‫וחצקל אמר שאגיד כך‪...‬‬ ‫דברים היוצאים מן הלב‬ ‫אך תוך כדי דבריו נזדעק לפתע ר' שמחה וקרא בהתרגשות‪' :‬קדושת בית‬ ‫הכנסת איז דאך אזוי גרויס'‪ ...‬ונפל מתעלף‪ .‬וזה היה גמר הדרשה‪ .‬הוא היה רב‬ ‫שלא לימד רק את התורה אלא גם לימד את העם להכיר את נותן התורה‪.‬‬ ‫מנחם משיב נפשי‬ ‫ההנהגה של רבי מנחם זי"ע היה זייער א ווייעכע‪ ,‬כ"ק אזמו"ר זצללה"ה היה‬ ‫אומר‪ ,‬אין אמשינאוו איז געווען געלאסן‪ ,‬ס'איז נישט געווען קיין האר פון‬ ‫שארפקייט‪ .‬ובמשך כל ימי חייו קרה רק ב' פעמים בערב יום הקדוש שהיה נסער‬ ‫מאד‪ .‬פעם אחת באמצע שנות חייו ופעם אחת בסוף ימיו‪ .‬האם להוסיף?‬ ‫עמו אנכי בצרה‬ ‫הוא נסתלק בתקופה קשה‪ ,‬עת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וליבו נקרע מרוב‬ ‫צער‪ ,‬עד שהרופא שבא לבדוק את ליבו שאלו בשפה האשכנזית‪ ,‬הער‬ ‫ראבינער‪ ,‬פון וואנעט איז אייער הארץ אזוי צעצויגען געווארען‪ ,‬ענה ואמר‪,‬‬ ‫פון יודישע צרות‪...‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‪ ,‬א גוטע וואך‪ ,‬א פרייליכער וואך‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫הזמנה של מצוה‬ ‫לרגל יומא דהילולא של‬ ‫מרן הרה"ק רבי מנחם זי"ע‬ ‫האדמו"ר האמצעי מאמשינאוו‬ ‫יתקיים‬ ‫עריכת השולחן וסעודת הילולא‬ ‫בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביום ד' פרשת וישלח אור לט"ז כסלו תשפ"ז‬ ‫בהיכל בית מדרשינו‬ ‫מעריב בשעה ‪9:00‬‬ ‫***‬ ‫תפילת שחרית ביום ההילולא ביום ה' בשעה ‪8:30‬‬ ‫מסיבת לחיים אחר התפילה‬ ‫ויה"ר שזכות בעל ההילולא יגן עלינו להיוושע בכל מילי דמיטב‬ ‫עולו אתו ואתכנשו‬ ‫הננו להודיע‬ ‫כי לרגל יומא דהילולא של‬ ‫מרן הרה"ק רבי מנחם זי"ע‬ ‫יתקיימו אסיפת מרעים בהיכלי הכוללים‬ ‫***‬ ‫בהיכל הכולל אחה"צ יתקיים הזיץ ביום ה' בשעה ‪3:45‬‬ ‫דברים נשמע מפי המשפיע הגה"ח רבי אברהם יצחק מאנדלבוים שליט"א‬ ‫בהיכל הכולל ערב יתקיים הזיץ ביום ד' בשעה ‪10:00‬‬ ‫דברים נשמע מפי המשפיע הגה"ח רבי אברהם משה קאפלינסקי שליט"א מראשי הכולל‬ ‫בברכה‬ ‫הנהלת הכולל‬