קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz
הטקסט של גיליון זה
בס"ד ,גיליון • 253פרשת ויצא • י' בכסלו תשפ"ז
ברוך אשר יבטח בד'
מעמדי תפילה והתעוררות ברחבי תבל
ברוך שחלק מחכמתו ליראיו
רבי נפתלי שוורץ זצ"ל אב"ד מאד
אבות
יגן עלינו
זכות
יריעה ברוך
הסטורית אלקינו
מימי שהשמחה
אפריון במעונו
אב תש"ס
החיסכון יוצא לאורמהנר הראשון ועד השמיני החנוכיה מאירה עם
נרות חנוכה של נטו חיסכון במחיר מיוחד ממש!
נר ות צבע
וני
0.9
44
ים
אג׳ ב-
לחבילה בסניפי
נטו חיסכון
מכבדים כרטיסי:
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
סניפים :אשדוד | באר שבע | בית שמש | ביתר עילית | בת-ים | חדרה | כרמי גת | מודיעין עילית | מעלות | נתניה אגמים | נתניה הפלדה | עפולה
קרית אתא | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | פתח תקווה -בקרוב | קצרין -בקרוב | ראשון לציון -בקרוב | צפת -בקרוב
מאירים את העולם
חנוכיית
קיר קרלוס
גובה
38.5ס״מ
מגוון חנוכיות קיר החל מ-
₪ 5,656
₪ מחיר נתב״ג 4,793
על מגוון
חנוכיות
חריטה בהתאמה אישית
30 עד
%
HA
שירות
החיים
NDM
HAZ BY
ORF
לכל
ADE
IM
חדש! חנויות פופ אפ :קניון מלחה ,ירושלים | גרנד קניון ,חיפה //עד כ׳ בכסלו30.11 ,
074-780-9175 | נתב"ג | א ב יב תל | ד ני א ל כפר | ברק ב ני | ירושלים
בתוקף עד גמר המלאי שהוקצה לטובת מבצע זה.
בלגן
בהלוואות?
הגיע הזמן
יש דירה מחתנים
וזקוקים למימון
לעשות סדר. וחסר רק ההון חנוכה דחוף?
העצמי?
מתקרב
והשיפוץ תקוע?
חנוכה מהירה ומשתלמת
הלוואת
800,000
החל מ ₪ 50,000-ועד
₪
תוך 24שעות
בה
אלון גו
בעפולה עילית הולך ונבנה הפרויקט המושלם ב
הש
אלומות
ם
www.mapotveod.com/2025/
הט
גן חיטה רש"י החרט
יגאל ידין
הספורטק הצנחנים
רותם
שושן
יצ
צלף
ארז
חק שדה הרצל יאיר גן
קי ק פ ל ן
המוקם ברחוב דמירכוסצחק שמיר הקההיפרוילקט מ דה
צ
אלי כהן
םמוףמפותוחק,ם ברחדדיוורבות יצהחלחקמ000ש292,מי, שיפיםרלויכקט נ דירות רחבות יהד
יל הילהל8.וםשבזי20/
היץש
העךהסדרדשהעםלתשוילז'וםנ 0 הוכה
קבלןת והמלאהשטיבל
מרפסתוססדו
מותאמות למגזר החרדיממצבויפנלקסהמ בה
מוגבל! · הט רצל
ה
שבטי
עו”ד
בעפול'
מיוחדת
שלכם לזמן
שלכםסהיהש ישראל
הרב
ילנ
הילהודיילז
בעפולהל
וחיבוריםהחשהטיחבהילםהעהקחך
ב מעמולמפוהתמווראמזסםדלקהוילמרלכתיזתאה רו
אח
ה
העתיד
קפלן
מיוחדת צבי
התע פנקס
דויד רצון
עלינו! סוקו
לזמן
צלנסון לוב שיה
שלכם
בה
כ מוגבל! · הט
בורוכוב
ית
ילכם עיליתלעש מקרא ע דרךיגולנילית
מותאם לאורח הח ים החסי
שלכם שלכם
קפלן
אפ
כצלנסון
ושלםו בלעמפ בעפולההפרוביקט ה
כבישראשי בעפולה עילית הולך ונדרךבגולנינה
שט ןי
קרן
בעפול בעפולה
וד ק מי
ד
ת
רחוב עילית
בורוכוב
לי
הגודד
סוקולוב
שר
ית
לית יל עילית
עי בשבילכם.ע אל
הה
ד יהו
02-500-1900
דו לוי
ד
בעפולה עילית הולך ונבנה הפרויקט המושלם
אכלוסותעודהחל דודאלמ00ע,292,0
זר ר
גו
מ1,292,000וח ,דיר
החלים נוף פת דירותבות ידי
פתוח,בןיתציבוריספר/פארק דירות רח
ג
ב
מ
דכי
מר י גש
מים נוף ידיים
רחבותרוי
דירות הפ
וחצילום 80מתחםנופש20/
הסדרנולוךה/תש 20/80סוכה מלאה
תשלום מרפסת
הסדרזר החרדי
מרפסתירסוכה גןילדיםמלאה מותאמות למגקט ממוקם
בורוכוב
מיקום מיקום
שנתייםית חי
קר הפרויקט מותאמות למגזר החרדי הפרויקט
קוממיות
אורט עפ ברחוב יצחק שמ
חט”ב אומרןוגבל! · הטב וספורט ממול המוסדות
דר
מוג מעון יום
מצפה
מיקום מיקום
א
ך גולני
ה
בן ג
areka-israel.com והשטיבלעך של ויז'ניץ.
מזרח מזרח הפרויקט הפרויקט
עו”ד ה עפול העפול
קבלןיכת
בר
זמןמיוחדת
זמן
עוקף עוקף
ק שמיר
יצח
יר ב ק שמיר
יצח כביש כביש
מרכז קהילתי
כניסה /יציאה כניסה /יציאה
מיוחדת ל
מיוחדת לזמן ד דו בדיהמיויסוףחדת ל
גבעת
רבי יעקב אבן רבי יעקב אבן כביש 65 כביש 65
עלינו!יה
וחיבורים ו שחי ול
יצ יצח
צור
צור
דקל ק דקל
ישארהבת
ישארהבת
02-500-1900
שמי
אל
אל
ל צזאלמוןן
ר
ה יוסף
ברוש ברוש 65 65
צאלון
מ רבי נחמן שיזף שיזף
בר
ה
מרדכי גור
בה ויז’ניץ ויז’ניץ
מרכז ספורט
עו”דורה
המ
סל
עובדי
מוגבל! · הט בנים בנים
ב ערער ב ערער שמיר שמיר
הרבקימה
קמה
ש
ב עו
רוש רוש
ביץ׳
יצחקחיננית יצחק
בל! · ה
חיננית
ד .יצ
התעשיה התעשיה
יצחקמשודגה
הרב
טב יצחק שדה
שי
שי
פאר
מ לוב
פארק
ארז ארז
הר
הירוקה!גטה·אדיסוה
עפולהוגבל
האורג
האורג
מותאם לאורח
עפולה ה טסמ ה
מוג שטב מי מ מוה
ה יצח ק חקעו”ד
מ
מ
בנות בנות
ורן
ורן
מהיר חמולוקבריצ ייסחו
קרש
באסוףישקצםח ב
מ רוםיקבטרח
פ שק וף
מאס
מרגליתהפרויקט מה מרגלית
מיוחדת
ללניעץך.ק ששרביןל
ק ימחוני מחוני
זמן
ההגנה ההגנה
זר
אזור אזור
מ
גיבורי סיני גיבורי סיני
זמן
צח
קבלןיז'האלניץ. הששלטוייבז' קבלןי
ההגנה ההגנה
ארז
ארז
עפולהק ש עפולההמ
ה
דו·סל!
יוחדת אטד
נופים ו הא
ך
עה ו
לת ב שמווגטב תאהלו
וו
מהשוי תמראהל המוסמד
וו
מהשמדושי
יוסף
יוסף
תעשייה תעשייה
מיוחדת ל
ט
החיים החסידי
מיוחדת ל
areka-israel.com
דו ד א ל ע
וחיבורים דועיליתבה
דה
דה
עילית קדוש תאנה ק ומסחר
תמר תאנה ומסחר
בדיה
בדיה
רי רי
יעקב דו וחיבורים ו
הר
חרמון חרמון
הגומא
הגומא
קב
חסיד םי ה סיד עו”דרםחההחחי איוי עלינו!ח
תראחםהל מואו מותאם ל
שיבת צ גו
ש
תמר
תמר
פרג
פרג
ב דב
יע
יבת ציון
ב עו
ב עו
המעפילים גפן המעפילים
הרדוף
דרך
דרך
העמל העמל
עלינו!
שבעת המינים
שבעת המינים
לזמן
לזמן
גפן
02-500-1900
רש"י
רש"י
אטד
מיווינחדת
זמן
הכהן
הזית הזית
ההגנה
ההגנה
התעשיה
התעשיה
הר
הר
טרומפלדור טרומפלדור
יוןלומב
גו
גולני
גולני
קבלן
לומב
ש עציון שעורה ש עציון
קוק
שעורה
www.mapotveod.com/2025/osm
www.mapotveod.com/2025/osm
וינ
ה בה ויצ"ו ויצ"ו גו גו
שקד
מיוחדת ל
אלון אלון בה
גייט
גייט
המושלם
המושלם בשבילכ וחיבורים הפרויקט הפרויקט
הולך ונבנה ונבנהעילית הולך בעפולה
בעפולה עילית
מוגבל! · הט אלומות מוגבל! · הט אלומות רש"י החרט החרט
ה
רש"י חיטה חיטה
הורד
גן גן
ח
יגאל ידין
יגאל ידין
פץ ח
הספורטק הספורטק הצנחנים הצנחנים
רותם
שושן
שושן
עלינו!
י י
לזמן
צלף
צחק ש צחק ש
ארז
ארז
דירות החל מ־
ערה
םביויקדי תטריח
רבוםיוקב
חק ת מרה דריוירו דה דה הרצל הרצל יאיר יאיר
י
קי
קי
ר
גן גן
בריצחק שמיר מי חוקרש צםח ב מ מו מופ קט הפ
דה
דה
צב
רווה
אלי כהן אלי כהן
ק
ק
מ2,000 החל
מ1,292,000
דירות החל דירות
בה
שרק אכ ח יצמ יש ב וקח חר צ
ב י ם
ב קו
פתוח,חו מר מ
ב
נוף םט ק
פתוח,וימו ר מ
נוףפ ה
ט
ידיים ק י
רחבות ו ר פ ה
דירות
ידיים דירות רחבות
פלן
פלן
מ
וד מרכוס וד מרכוס
1,292,000
רבה
מוגבל! · הט ה ה
תשלוםניץ.
20/80ל ויז' לניעץך.שלטוייבז'
ד ד
רצל רצל
הסדרש שי רה
ךחוע
סוכהת
הולד
סברי
מרפסתוט
ש
מסוכהותללומהגז
תומהחרדימד
מוסמרפסתו
אמ תה מוול
החרדיממ
ע
הסדרד
שב
שב
שנת
/80 תשלום מלאה מלאה למגזר מותאמות מותאמות למגזר
אלון דויד
שלום שלום ש צבי פנקס צבי פנקס
טי יש
טי יש
שץ. '
בזיהעם חד העם
₪ממולמו
הרב
הרב
אחד
סלי ודי ינ ךז עיו ל לב שי ט ך
ש ע הל ו ב תי טו ד
ש ס ה ו מ
ו תה התאם ל
ולד ו
ס מ ומ
א קפלן קפלן
ראל
ראל
םי הח סיד איוירםחההחחי תראחםהלח מואו סוקומרכז מרכז ה צבי ה צבי
דויד
סו פנקס פנקס
צלנסון קולוב צלנסון לוב
קהילתי קהילתי שיה
תע
שיה
תע
רצון
רצון
כ כ רמז רמז
נוף פתוח | מרפסת סוכה מ
דדו
כוב
כוב
היח םיד המושלםס חלםאההה
הפרויקטי
ח חי הפרויקטי
הוחרי הולךאונבנהחלם
עיליתר
תאאו בעפולהול
מ
עיליתם
בעפולהותא 20/80מ ק ר א מ
רו
עזר
רו
פלן
פלן
א א
פש פש
בו
בו
כצלנסון
כצלנסון
המושלם
בשבילכ ונבנה הולך
אל מקרא
ק
ק
ק טיין ק טיין דרך גולני דרך גולני
דוד רן רן
קיימ קיימ
ת לי
בעפולהשלום
הסדר ת תדלי
כוב
כוב
רשך דרך כביש ראשי כביש ראשי
בשבילכם. המושלם הפרויקטא עילית הולך ונבנה
הגו
הגו
ש
סוקולוב
סוקולוב
ראל ראלגולני גולני
ורו
ורו
יהו יהו
דד
דד
ב
ב
דה דה רחוב רחוב
02-500-1900
02-500-1900
דדו דדו הלוי הלוי
מ2,000
אכל לעזר גור
החל םהחל דירות
מ1,292,000 פתוח,י
שנתי
דירות פתוח,וד נוף
מס בע נוףרחבותכלו
ידיים לעזר גור
דירות
דירות רחבות ידיים מ גן ציבורי /פארק גן ציבורי /פארק
ברל
א דכי
דוד מר גשי א דכי
דוד מר גשי
מים מים
בח
בית ספר בית ספר
areka-i comareka-israel.comד.ירוsrael
ש
נופשתשלום /80
20/80
הסדר עפולה/תשלום
מלאההסדרמרפסת סוכה קרית
סוכה מלאה
החרדי
מרפסת
החרדי למגזר
מותאמות
מותאמות למגזר
יים
כוב
כוב
בשבילכם. המושלם
הפרויקט מ1,292,000
ונבנה דירות החל הולךבעפולה עילית נוף
חינוך קרית חינוך
בורו
בורו
אכלוס עוד פתוח, דירות רחבות ידיים
קו
קו
עפולה/ אורט אורט גן ילדים גן ילדים
ממיות
ממיות
מתח מתחם
וס חט”ב אורן
וספורט חט”ב אורן
דר
דר
מעון יום מעון יום
מצפה
מצפה
אבן אבן
בד ת בל מלאהכמה
סוכהדת ל
מרפסתמיוח
מותאמות למגזר החרדי הטבה
ך גו
ך גו
בריכת
שנתיים וחצי
בריכת
תשלום 20/80 הסדר
areka-israel.com בירו
ג
בירו
ג
לני
לני
מרכז קהילתי מרכז קהילתי
מרדכי גור
שחייה
מרדכי גור
שחייה ל גבעת ל גבעת
מרכז ספורט מרכז ספורט
שד .י שד. המורה המורה
אכלוס עוד דירות החל מ1,292,000 נוף פתוח, דירות רחבות ידיים
הסדרלינו!
י
דדו
דדו
צחק צחק
רבין רבין
מלאהורים ע
סוכהחיב
מרפסתן ו
החרדיד קבל
מותאמות למגזר עו ״
עזר
עזר
שנתיים וחצי תשלום 20/80
אל
אל
02-500-1900
02-500-1900ג מאנשי שלומינו
יש אפשרות לקבל נצי
דוד
דוד
02-500-1900
areka-israel.comעדית
לקבלת הצעת מחיר אטרקטיבית ובל
areka-israel.com
025001900
מייגנומאנשי שלומינו
קבשללונצ
שיתנל
שרמוא
פיג
אציש אפשרות לקיבשל נ
02-500-1900 areka-israel.com
office@areka-israel.com
areka-israel.com
הרב אליעזר שטרן -נציג הקהילה | 054-8432275
ד ש מ י א ב ס י ע ת א
ד.פלר 055.400.1803
ה .
ח נ ו כ
ה .
השנה-
י
ו
ו
ח
ג י ב ו ש . טועמים אווירה
מ .שמילוביץ
מנחה ) ODTחיים כץ( מוסמך משיק:
תוכנית גיבוש עוצמתית לימי חנוכה
אז חברה -תתארגנו יש תוכנית
053.414.8639 מ .ש מ י ל וב י ץ משך התוכנית כשעה וחצי
ג ד ו ל ו ת מ ש פ ח ו ת - ק ה י ל ו ת - ל צ ו ו ת ו ת
ענבי הגפן בענבי הגפן
ברכת מזל טוב מעומק הלב אשגר לידידי ורעי,
רב חסד מרבה להיטיב במאור פנים.
ומעניק מחכמתו בעצה ותושיה
הי"ו הרה"ח ר' חיים מאיר זולדן
ולמשפחתו החשובה שיחיו ,אלעד
לרגל השמחה השרויה במעונכם
בנישואי הבן החשוב מופלג בתורה ובמידות טובות
החתן צבי הי"ו
עב"ג הכלה המהוללה שתחי'
ממעון הברכות תתברכו לרוות שפע עונג ונחת דקדושה מבית זה
ומכל צאצאיכם עמו"ש ,ריבון העולמים הוא ישלח ברכה והצלחה
תמידית בכל מעשי ידיך מעתה ועד עולם
המאחל מעומק הלב
ידידך ,זאב כהן
בס"ד
בולסאנו
מסגרת של כבוד
בהתאמה קליל ונוח שיער גבוה מבנה קלאסי made in
אישית על הראש וצפוף מדויק italy
להשיג ברשת חנויות דסקל :בני ברק | אשדוד | בית שמש
הקופה שמאחדת
NG
בס"ד
כיס ו-לב
אלקא דמאיר ענני
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
ב״ה
הורדנקא פרמישלאן וויטעבסק שפיטובקא
קאליסק טשארני אוסטראה הוסיאטין
וצדיקי טבריה
נפתחו
ההזמנות
ְט ֶב ְר ָיה
לשבתות
החורף
ׁ ֶשל ַמ ְע ָלה
בצל כנפי רבותינו הקדושים
שבתות התעלות ,מועדי התאחדות וימי התרוממות הנשמות
במתחם סמוך ונראה לבית החיים העתיק של טבריה
היכלות תורה ותפילה ,חדר אוכל ,מטבח מאובזר וחדיש ,מקווה מפואר,
11חדרים מפוארים ( 34מיטות)
להזמנות04-6071111 :
בס"ד
"+הוא המקו+ם אש+ר
יבח+ר איש ירא +ד'
_+לר+כוש +תפי+לין!"
"ואף אאמו"ר ש+ליט"א סמך י+דו ע+ליהם
וב+ח+ר במ_לאכת+ם מ_לא+כ+ת שמי+ם
להתעטר בבתי התפי_לין ממעש+ה ידיהם"
קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"
מבית אות <לישרא<ל
בכשרות בד"ץ העדה"ח 03:5742841
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
להודות ולהלל
תמימות ואמונה בדרכו של יעקב
שיבוא במהרה ,עלינו לראות את מידת יעקב אבינו הנמשכת והולכת "הדרך הזה סלל לנו יעקב אבינו ,והוראה היא לנו לדורות עולם...
לאורך ציר חייו של רבנו שליט"א ,ולקחת מוסר ,נישט ווערן פארלוירן, לקשר כל מעשנו בהשי"ת בכל שעה ושעה ולא לסור מדבקותו בשום
נישט ווערן אראפ געקלאפט ,נישט ווערן צובראכן. פעם ,גם בעתים שאין הטובה נראית בהם בעיני בשר" [דא"ח ויצא
שבוע של שמחה בא על קהל עדתינו ,שמחה ומחול בבית רבנו תש"פ].
שמחה היא לנו .רינה שהיא ישועה באהלי צדיקים .רגיל על לשון רבנו יעקב אבינו עליו השלום ,נאלץ לעזוב את בית אביו ולגלות חרנה.
שליט"א בעתות משוש להדגיש את בואם של האבות הקדושים מן מסע חייו עולה שמים ויורד תהומות ,מבית שם ועבר ,שם לא ראה
העולם העליון .בפרט כאשר שמחתם כפולה ומכופלת מכל הצדדים. שינה בעיניו י"ד שנה ,החלום הפלאי של סולם מוצב ארצה וראשו
בוודאי יבואו ממעל ויליצו טוב בעד עמם ובעד רועה ישראל ממשיך מגיע השמימה ,שנות חרן האיומות וי"ד שנים של עבודה קשה ומפרכת.
דרכם בקודש .על העדה כולה כאן בעולם התחתון שלבבם אחד ומיוחד למוד סבל ,נדודים ויגון היה יעקב אבינו ,ועל אף הכל ,לא סר לרגע
לעת כזאת. אחד מתמימותו' .ויעקב איש תם יושב אהלים' .תם הוא
לשון תמימות ,אך גם לשון שלמות – מדגיש תמיד רבנו
נקדיש איפה כולנו את אלו זמני ההתרוממות ,נייחד שליט"א' .ויבא יעקב שלם' ללא שום חסרון.
לבבנו לאחד .לבקשה אחת ויחידה ,לראש בני ישראל, תמיד ונשנית במדברות קדשו של רבנו שליט"א חוזרת
נזעק מתוך שמחה ומתוך גדלות המוחין אליהם שירא התביעה 'גלייך ווי א לוניל' .תמות וישרות ,מידת יעקב
אבינו עליו השלום .ישרות לצד תמימות באמונה ובדבקות
בצר לנו וישמעו את רינתנו.
בהשי"ת מתוך צלילות ובהירות הדעת.
"ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" מעידה עליו
התורה הקדושה ,ורבנו שליט"א מסביר 'ימים אחדים' מלשון
הפליאו רבותינו את כך שמאלפי הפתקאות שנערמו על שולחן רבנו 'אחידים' ,כל ימיו היו כאחד באמונת ואהבת ודבקות השי"ת ,לא היו
בהם אף לא רגע אחד של חסרון באמונה ,למרות כל קשייו ,למרות ה'צמח צדיק' ביום החופה ,לא היה אחד שביקש משאלות עצמיות אלא
לבבם היה נתון אל רבם .ואף על פי כן – 'האב איך זיי נישט פארלאזט'. הסתר הפנים ,למרות תלאותיו הרבות ומה שעבר עליו.
נקדיש איפה כולנו את אלו זמני ההתרוממות ,נייחד לבבנו לאחד. "ויהיו בעיניו כימים" – ממשיך רבנו ומפרש :הר"ת עולה כ"ח,
ורומזים לכ"ח העתים שמנה שלמה בקהלת ,מחציתן לטב ומחציתן לבקשה אחת ויחידה ,לראש בני ישראל ,נזעק מתוך שמחה ומתוך
הפכן בעיני בשר" .כל הזמנים וכל המצבים היו בעיניו כימים אחדים גדלות המוחין אליהם שירא בצר לנו וישמעו את רינתנו .שיבואו לפני
כסא הכבוד וירעישו ויביאו ארוכה ומרפא בכנפיהם. – בדבקות ברזא דאחד".
"כדי להודות ולהלל" הסביר השבוע אחד מן החסידים ,לאחר מסכת זו ,אשר אנו שומעים מפי מרן רבנו שליט"א ,ויותר מאשר
אנו שומעים אותה – אנו חווים אותה בבחינת 'הוא היה אומר' לאורך הריקוד הנשגב והשמחה העצומה בליל שבת קודש .כי טמונים במילים
אלה וזקוקה בהם כל תפילתנו .שהרי זוהי כל בקשתינו ותחינתנו כל כל התקופה ,צריכה להיות לנו לעיניים.
צמאים אנו ,שוקקים אנו ומייחלים אנו לימים זוהרים ,לטוב הנראה מה שאנו מבקשים מאיתו רפואה ובריאות ואורך ימים לרבנו שליט"א,
והנגלה ,במצב בריאותו וכוחותיו של מרן רבנו שליט"א .אבל עד לטוב היא 'כדי' שנוכל להודות ולהלל לשמו יתברך.
מוצאי שבת הדלקת נרות
חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
05:16 05:14 05:15 05:17 05:17 05:17 05:17 05:18 05:16 05:17 04:00 04:05 04:06 04:03 04:01 04:07 04:08 04:17 04:02 04:16
לימוד 'אמרי יעקב :מלאכת צובע – ליל שבת :סעיפים ה-ו ,וביום השבת :סעיפים ז-ח
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
14קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד ,כסלו תשפ"ז
רנה וישועה באהלי צדיקים
הנה הגיע עת דודים למז"ט ,תור שמחת הנישואין בבית
מרן אדמו"ר שליט"א
קבלת קהל וקבלת דורון דרשה בקו"פ
בליל יום החופה -יום שלישי ,י"ד בכסלו
בשעה 7.30בערב
בביתו נאוה קודש
כתיבת קוויטלעך
החל מהשעה 6.00
ויה"ר שמשמחת בית צדיקים יושפע שפע רב ברו"ג
לכל המקושרים לאילנא דחיי ולכל בית ישראל ,אכי"ר
בברכה
הגבאים
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
הלכות המצויות בימות הגשמים
דיני ברקים ורעמים – א
וכן כשנמצא בביתו ורואה אור של הברק דרך זכוכית החלון ברכת ברקים ורעמים:
מברך ,6ואף אם החלון אינה שקופה.7 בשו"ע (סי' רכז ס"א) פסק שהרואה ברקים ורעמים מברך בשם
על איזה רעם מברכים: ומלכות 1עושה מעשה בראשית ,ואם רצה מברך 'שכוחו וגבורתו
בגמ' (ברכות נט) אמרינן שלא נבראו רעמים אלא לפשוט מלא עולם' ,2אמנם מנהג העולם לברך על הברקים עושה מעשה
עקמומיות שבלב ,8מ"מ מברכים אף על רעמים שאינם נשמעים בראשית ,ועל הרעמים שכוחו גבורתו מלא עולם.3
חזק ,9ואין להמתין מלברך עד שיהיה רעם חזק.10 שמע רעם וראה ברק כאחד:
האם מברכים על ברקים ללא רעמים: אם ראה ברק ושמע רעם כאחד ,כגון ששמע רעם ותוך כדי
ברקים הבאים לבדם בלי רעמים כגון בימות הקיץ אין לברך הרעם הופיע ברק ,מברך רק עושה מעשה בראשית ,ואם בירך
עליהם ולכן בימות הקיץ החמים אין לברך על ראיית ברק עד שכוחו גבורתו יצא.4
שישמע בסמוך את הרעם ,11אבל ברקים הבאים בימות החורף
כשיש עננים שאז וודאי אין הברק בא מחמת החום יכול לברך על איזה ברק מברכים:
על הברק ואין להמתין אם ישמע רעם[ .12ואם המתין עד שבא המנהג לברך על ברקים גם כשרואים רק אור של הברק בשמים,
הרעם יתבאר בס"ד במאמר הבא] אף שאינו רואה צורת הברק עצמו אם ברור לו שהוא מהברק,5
הברק אלא שיראנו ויהא ניכר ,א"כ אף בחלון מחוספס מברך. 1כדעת רוב הראשונים (תוס' רא"ש רשב"א ריטב"א ,ודלא כדעת הראב"ד
8שנאמר והאלקים עשה שייראו מלפניו ,ובמהרש"א שם בח"א ביאר משום ומאירי) ויש שנהגו לברך בלי שו"מ (בא"ח כה"ח שכן נהגו הספרדים ,וכן היה
דהרעם הוא דבר המחריד ביותר ואין ידוע בו תועלת לעולם מש"ה קאמר דלא מנהגו של הרה"ק מראפשיץ זי"ע (נזר הקודש) דסמכו על הראב"ד שברכות
נבראו וכו' דהיינו להחריד הלבבות של המינים שישובו עכ"ד ,ומה שהקב"ה אלו רשות ולא חובה (כה"ח) וחששו שלא יהיו בקיאין בפרטי הלכותיה ויברכו
מביא אותם דווקא קודם הגשם יש שביארו דהקב"ה רוצה להביא לעולם גשמי לבטלה (פתח הדביר ומסיק דהחכמים היודעים הלכותיה יברכו בשו"מ) וע"ע
ברכה אבל כשרואה שאין להם זכות עושה רעמים שעי"ז יכנס פחד אלוקים סוף הערה 9
בלבבם ויכנעו לפניו ונעשו ראויים לירידת הגשמים (לב אליהו שמות). 2שו"ע (סי' רכז ס"א) כמבואר בגמ' ברכות (נט ).שעל ברקים ורעמים מברך
9ואף שברכת הראיה נתקנו על התפעלות כדחזינן שתקנו ברכה על הרים תרתי (עושה מעשה בראשית ,שכוחו גבורתו) ופי' הראשונים (רי"ף רמב"ם
משונים בגובהם ,וכן לא נתקנו אלא לרואה אותם מל' יום לל' יום ,והטעם רא"ש) היינו איזה שירצה ולא שניהם יחד (ודלא כהראב"ד) ונחלקו הפוסקים
נראה ע"פ שכ' הרמב"ם (ריש הל' ברכות) שברכת הראיה נתקנו כדי לזכור את האם עדיף עושה מעשה בראשית (כמשמעות הטושו"ע וכ"ה בנהר שלום) או
הבורא תמיד ולירא ממנו וזה שייך רק בשעה שמתפעל ומשים ליבו לדעת שזה שכוחו גבורתו (עיין מגן גיבורים).
מן הבורא ע"כ ,מ"מ הפוסקים לא התנו שיברך רק בשעה שהוא מתפעל ,דאחר 3כ"ה בא"ר ומו"ק שהוא מנהג קדמון ,והטעם משום שרצו לשבח את הקב"ה
שתקנו ,אין הדבר תלוי בכל פעם אם יש לרואה התפעלות( ,עיין ס' שער העין בשני סוגי ברכות השבח ולכן הנהיגו לחלק הברכות (סדר ברה"נ להשועה"ר פי"ג
שהאריך בזה) אמנם יש לציין מה שמקובל מהרה"ק מצאנז זי"ע שלא בירך אלא הט"ו) ובחרו לברך על הרעמים שכוחו גבורתו ,שע"י הרעם נראה גבורתו של
על רעמים חזקים ,וכ"ה בס' מרא דשמעתתא מהגאון רמ"א פריינד זי"ע שכן הקב"ה יותר מברק (טו"ז) או משום שאין רעם בלא ברק לכן קבעו ברכה הברכה
היה מנהג החסידים. החשובה יותר על הרעם שיש בה גם ברק (א"ר).
10דהברכה על רעם השני לא חלה למפרע על רעם הקודם ונמצא שמפסיד 4מ"ב (סי' רכז סק"ה) כיון שמעיקר הדין אפשר לברך מה שירצה כנ"ל ,עתה
הברכה ומטעם זה התיר המ"א להפסיק באמצע ברכות ק"ש (כן ביאר בשו"ת שבאו כאחד ברכה אחת פוטרתן( ,במאמר הבא יתבאר בס"ד פרטי דין זה,
נודע ביהודא מהדו"ק סי' מ"א ,אמנם במ"ב כתב טעם אחר ולפי"ד י"ל שמהני באיזה אופן יוצא בברכה אחת ,ובאיזה אופן צריך שתי ברכות).
למפרע ,אמנם מי שקבלה בידו לברך רק על רעם חזק יכול להמתין עיין הערה 5שו"ת מנחת שלמה (ח"ב ס"ד) שו"ת אז נדברו (ח"ו סכ"ג) משום שגם באופן
הקודמת זה מתפעל ומתרגש ורואה בכך מעשה בראשית ,ולא דמי לברכת החמה דנקטינן
11חיי אדם הובא במ"ב (שם סק"ג) וכן מצדד בא"א מבוטשאטש (שם) דבעינן שיראה גוף השמש (חת"ס) ולא כי"א שמועיל אף כשהעננים מכוסים
קיצשו"ע (סי' ס) אולם מדברי המהרש"א שם מתבאר דאף בברק שבא לבדו (פנים מאירות) דשם אינו רואה כלל (שם) וגם שבברכת החמה הוזכר לשון
מברך עליו ,וכ"כ הפמ"ג שם וכ"ה בס' מעשה איש בשם החזו"א .וע"ע צל"ח הרואה (ציץ אליעזר חי"ב סי' כ"א).
(ברכות נט ).שנראה מדבריו שמברכים אף על ברקים שהוא נהורא בעלמא 6כן הסכמת הפוסקים בכל ברכת הראיה ,שדרך זכוכית שמיה ראיה (עיין שע"ת
ובשו"ת שבה"ל ח"י סי' מח העיר הרבה על הצל"ח). סי' רכ"ד סק"א ,שעה"צ סי' תכו סק"ד לענין ברכת הלבנה ובשו"ת בצל החכמה
12כן מדויק מהמ"ב (שם) שלא התנה להמתין ,דכיון שוודאי אינם באים מחמת ח"ב סט"ז לגבי ראיית ימים ונהרות דרך שמשת המטוס).
החום ומטעם זה גם על אותם ברקים שנראים בקצה האופק ולא נשמע אחריהם 7במ"ב (סי' תכו סק"ג) לענין קידוש לבנה שאם יש ענן גס שעי"ז לא נהנה
שום רעם ,אם הוא יום גשום צריך לברך. מאור הלבנה לא יברך ,ומניה יש ללמוד לנידו"ד בברקים שאין צריך ליהנות מאור
16קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בעזהשי"ת
שמחת נישואי נינת
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
סדר ימי השמחה הכלה נכדת
האדמו"ר מוויזניץ בית שמש שליט"א
בחצרות קדשיונ
בת לחתנו הרה"ג חיים מאיר הגר שליט"א
בן האדמו"ר מוויזניץ וויליאמסבורג שליט"א
פאר שליפ שבת אויפריף עב"ג החתן ישראל שליט"א
מוצ"ש בשעה 9:00 פרשת ויצא בצל הקודש בן הרה"ג ברוך שמעון ארנסטר שליט"א
נכד מורינו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א
יום החתונה חתן הרה"ג שמואל לוריא שליט"א
דומ"ץ דקהילתינו הק' באנטווערפן
יום רביעי פר' וישלח ט"ו כסלו תשפ"ז
קבלת פנים לכה קבלת פנים חתן
בשעה 3:15אולם 'בית ויזניץ' בשעה 3:15
הכניסה מרח' אמרי חיים בלבד ביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ'
שמחת החתוהנ מעמד הוחפה
בשעה 7:30 מבעוד יום
ביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ' רחבת ביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ'
ברכת המוזן -ומצוה טאנץ
בשעה 10:00
שבת שבע ברכות
בצל הקודש
יה"ר שמשמחה זו יושפע עלינו שפע רב ונחת מכל יוצ"ח
ונזכה כולנו לשמוח בשמחות עוד רבות בשנים
עד שיוליכנו במהרה לקראת משיח צדקנו אמן
בס"ד
סדרי מקוומת החת
ויזניץ בני ברק -וו
18קשר איתן • ויצא תשפ"ז
תוהנ -ט"ו כלסו תשפ"ז
וויליאמסוברג -יבת שמש
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 19
נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
ָָּב ָָרא �ָָֹשֹשֹֹון ְוְ �ִִֹש ְְמ ָָחה
לרגל שמחת בית המלכות בנישואי נינת מרן רבינו
שליט"א עם נכד מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א בריאות ורפואה בזכות השמחה
כוח החתן ביום חופתו שמחה מביאה בריות גופא
כוח גדול יש לחתן ביום אפריונו ,ובו ביכולתו להשפיע כל מיני מובא מהרה"ק רבי ישראל ממאדז'יץ זי"ע ה'דברי ישראל',
ישועות ,כמובא שהגה"צ רבי שמעון סופר זצ"ל אב"ד קראקא שאמר בשמחת 'שבע ברכות'' :אשר ברא ששון ושמחה' -ברא
אמר בשם אביו ה'חתם סופר' זי"ע" :ביום חופתו יש לו לחתן לשון בריאות היא ,ששון ושמחה של מצוה מביא בריאות לאדם
אותו הכוח כמו לצדיק הדור בתפילתו" .ולכן נהג להזכיר עצמו ('אמרי שאול').
לחתן ביום חופתו .כ"כ בספר 'ויגד יעקב' (עה"ת ,בסוף חלק כדברים הללו שח הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק זי"ע,
דברים) ע"פ המדרש -חתן דומה למלך ,מה מלך גוזר ומקיים שבשעת מצוה טאנץ אפשר לפעול ישועות ורפואות ,ואמר" :אף
אף חתן כן" .וזהו המקור להזכיר עצמו לחתן" .ע"כ. שאינני מסוגל לעמוד בתפילת שמו"ע מחמת חולשתי ,בשעת
רביה"ק ה'אמרי חיים' שלח להזכיר חולה ,לכלה ביום הריקוד המצוה טאנץ אני רוקד בכל כוחי ונפשי" ('נעימות
חופתה ,ופעם שאל החיים').
חתן ביום חופתו בחתונת הרה"צ
אחרי מנחה" :האסט ר' מרדכי אדלר זצ"ל
געפועלט רפואות מיט אין ייאוש כלל -ז' בטבת תשל"א,
ישועות?!" לפני ה'קבלת פנים'
דברים מופלאים כתב הרה"ק רבי אלעזר מריישא זי"ע ,נכד
עוד התבטא רבינו ביקש רביה"ק ה'אמרי
הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ,בספרו 'משנה למלך' בפר' משפטים:
ה'אמרי חיים'" :הרה"ק חיים' מכמה מהנוכחים
'לא תכירו פנים במשפט ,כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני
מרופשיץ זי"ע אמר,
איש כי המשפט לאלקים הוא' .בדרך אפשר יש לומר ,שמשה שהיו בחדרו ,שיאחלו
שיום החופה הוא
רבינו העיר לראשי בני ישראל שלא יפסיקו מלהתפלל בשום לו רפואה שלימה
היום הגדול ביותר
פעם ,אפילו אם למראה עיניהם ייראה שכלו כל הקיצין ח״ו, במהרה ,וחזר ואמר
בימי חיי האדם .מה
לא יתייאשו מן הרחמים ,כמאמר יחזקיהו המלך ע״ה 'אפילו פעמים אחדות" :ס'איז
שאפשר לפעול ביום
חרב חדה מונחת' וכו׳. היינט א גרויסער טאג,
זה ,אי אפשר לפעול וזהו 'לא תכירו פנים במשפט' ,דהיינו לשון היכרות ,שלא
בשום זמן אחר ,אלא ס'איז יום החופה".
תכריעו ע״י הכרת פני החולה ,ואפילו אם באמת הוא מסוכן רבינו וטרם כניסת
שחבל שמסרו יום ח״ו .וזהו שאמר 'במשפט' שמורה על דין ,שלא תתייאשו ח"ו
גדול זה ל'ילדים'... אל החופה ישב בצד
מן הרחמים. דקות ספורות ,הגה"צ
(רשימות הרה"ח ר' ואמר 'כקטן כגדול תשמעון' שהוא לשון האזנה ,היינו הן
בעריש ויינברגר ז"ל). שטרן ר' מאיר זאב
דבר שהוא קטן בעיני בשר ודם ,ודבר שהוא נראה לדבר גדול, זצ"ל אב"ד מירון
מסופר כי אחר יהיה בעיניכם כחד בעת שתעוררו רחמים.
הפארשפיל של ניגש לברכת מזל טוב,
ואמר 'לא תגורו מפני איש' אפילו אם ח״ו נראה ענין סכנה ורבינו סנט בו" :תאחל
רביה"ק ה'צמח צדיק' באחד מבני ישראל ח"ו ,שהוא במצב לא טוב ,שאפילו פניו
זי"ע ,שעה שנפרד אינך לי משהו ,מדוע
נשתנה מחוליו לגמרי ,שהוא סימן מובהק לייאוש ח״ו ,לא תגורו,
מחותנו הרה"ק מרוזין נענה מברך אותי?!"...
רק תתאמצו עצמכם להפוך לרחמים' .כי המשפט לאלקים הוא',
זי"ע שלא היה יכול הרב ממירון ואיחל
ובידו יתברך להפוך הכל לטובה ,ואפילו הבחירה שהוא מעט
להשתתף בחתונה מברכות פיהו אריכות
נמסר לבני אדם ,אך בהתעוררות רחמים יכונן את לבבו אליו,
מאימת המלכות, הגם שהוא קשה בעיני השכל[ ...תשו"ח להרה"ח אברהם שטרן מכל ימים ושנים ונחת
הרכין הרה"ק מרוזין (וייס) שהפנה למאמר קדוש זה]. יוצ"ח ,הוסיף רבינו
את ראשו ואמר לברכתו" :מיט געזונט!"
לרבינו ה'צמח צדיק': [עם רפואה].
20קשר איתן • ויצא תשפ"ז
חיים מאיר אוביץ
"בני ,חתן יקר ,זאת נודע שהחתן
דומה למלך ,בפרט אתה שהנך בן-
מלכים .ובכן ,תגזור בגזרה שיבוטל
מעלי ומעל כל בית ישראל ,כל
גזירות קשות ורעות"
ואמר רבינו" :אמן!"
בישראל .ב'קבלת פנים' לפני החופה השמיע ר' יהושע השמיע "בני ,חתן יקר ,זאת נודע שהחתן דומה למלך ,בפרט אתה שהנך
חרוזים ('גראמען') שעה ארוכה .אחר הסעודה כיבד רבנו את בן-מלכים .ובכן ,תגזור בגזרה שיבוטל מעלי ומעל כל בית ישראל,
ר' יהושע לומר דברי בדיחותא ולשמח את הקהל בחרוזים. כל גזירות קשות ורעות" ,ואמר רבינו" :אמן!" והניח ידיו על
במקום זאת ,שלף ר' יהושע מכיסו את ה'קוויטל' של אחיו, ראש חותנו הרה"ק ובירכו.
קרא לפני כולם את הכתוב שם ,והחל לתאר בחרוזים את כל ובספר 'שיח שרפי קודש' :ידוע שהרה"ק מגאסטינין הזכיר
הצרות שעברו על אחיו ר' אברהם יודל בימי המלחמה .הקהל עצמו בשמו ושם אמו ושם בניו אצל כל חתן ביום חופתו .והוא,
האזין והתמוגג בדמעותיו ,גם רבנו הוריד דמעות כנחל .הלב נמס ביום חופתו ,כאשר נשא זיווג שני ,צוה אחרים להזכיר את עצמם
למשמע הצרות הנוראות והסיפורים מסמרי השיער .ברגעים לפניו ,כי חתן יוכל לפעול מאוד בתפילתו.
אלה הגיש ר' יהושע את הקוויטל לרבנו. החסיד ר' אליעזר פרידמן ז"ל סיפר ,שביום חופת רביה"ק
רבינו קרא בריכוז רב ,ואחר שהתאושש מעט מבכיו ביקש ה'ישועות משה' זי"ע בדעעש ,ישב בחדר מיוחד ועסק בעבודתו
שיתנו לו כוס יין ,ואמר" :במשתה היין נאמר :מה שאלתך וינתן הקדושה ,והגישו לפניו קוויטלעך ,כפי שנהוג במקומות אחדים
לך" .רבינו איחל שלחולה תהיה רפואה שלמה בקרוב ,והוסיף: לתת לחתן ביום חופתו.
"עוד נרקוד בחתונתו של אברהם יודל ,בעזרת ד' יתברך .ועתה,
היה שמח!"
ר' יהושע חזר על דברי הייאוש של הרופא ,ורבנו ביטל זאת מה שאלתך ויינתן לך
בהבטחה" :בעזרת ד' ,יהיו לו עוד יותר מתריסר ילדים!" ידוע הסיפור כי בחתונת הרה"ח ר' אברהם מרדכי מליק
כעבור ימים מספר כבר פגש ר' יהושע להפתעתו את אחיו, ז"ל בדעווא ,מיד אחר השואה ,השתתף רבינו ה'אמרי חיים'
ר' אברהם יודל ,מדדה על קביים .הוא סיפר לר' יהושע ,שבלילה זי"ע ,הגיע לשם הרה"ח ר' יהושע ורטהיימר ז"ל מחשובי אנ"ש,
אחד הרגיש לפתע כיצד נמסכים בו כוחות מחודשים ,הוא החל והביא עימו לרבינו קוויטל עם שם אחיו הרה"ח ר' אברהם
להרגיש טוב ,ואז החליט לקום ולעזוב את בית-החולים ,ולנסוע יהודה ורטהיימר ז"ל ,ששכב חולה אנוש מפציעה קשה וחמורה,
לגרויסוורדיין ,אל רבינו -כשהוא מדדה על הקביים .אותו לילה שאירעה לו כשחייל הונגרי ירה בו ביום שחרור העיר בודפסט.
מופלא היה ליל החתונה... רבינו השתתף בחתונה כמחותן ראשי ,לכבוד החתן שהיה
כעבור זמן הבריא ר' אברהם יודל לחלוטין .בחתונתו השתתף יתום ,בן לאחד מחסידיו המקורבים שהתגוררו בגרויסוורדיין
רבנו ,וגם רקד ריקוד מיוחד עם שני האחים" .כעת שילמתי לך עירו לפני השואה .בשמחה זו ננסך עידוד עצום בקהל כולו,
את החוב" ,אמר רבנו לר' יהושע... שרידים מוצלים מאש ,ששמחו והתנחמו בבניין בית יהודי
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 21
בס״ד
מיר ענטפערן דעם רבי'נס רוף!
ויזניץ מוז
האבן א
צוקונפט!
וועט איר אויסוועלן ריכטיג
און זיין א טייל דערפון?
מיר פאלגן רבינו!
מיר שטיצן!
מיר ראטעווען!
ווי די רבי זאגט כסדר ,אז צו זיין
א ויזניצע חסיד מיינט זיין א שותף
מיט לכה״פ $2,000אינעם איגוד
ויזניצע מוסדות אלטוועלטליך שטייען בעפארן שעת המבחן ,וועלן זיי האבן א קיום אדער
וועלן זיי ח"ו אונטערגיין? מיר ,אנשי שלומינו אין אמעריקע ,איז מען אויך בוחן :זענען מיר
באמת חסידים וואס וועלן מקיים זיין דעם רבי'נס פארלאנג ,אדער וועלן מיר זיך ארויסדרייען?
אנ״ש נעמען זכות שותפות פון לכה״פ $2,000 דינסטאג און מיטוואך וישב
"זאל אלעס אויס געהיילט ווערן ,ס'זאל זיין
ב+רוך אלקינו ש+ה
רשמי
קודש מהשמחה הנרגשת
באפריון המחותן
הרה"ג ר' ברוך שמעון ארנסטר
עב"ג בת הג"ר שמואל לוריא שליט"א
דומ"ץ קהילתנו הק' באנטווערפן
ונכדת הגה"צ ר' משולם זושא לוריא זצ"ל
דומ"ץ שיכון ויזניץ -אב תש"ס
לרגל שמחת נישואי החתן הרב ישראל ארנסטר
בן הרה"ג ר' ברוך שמעון ונכד הגה"צ
ראש הישיבה שליט"א
עב"ג נינת מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
ונכדת כ"ק האדמו"רים מוויזשניץ וויליאמסבורג
ומוויזשניץ בית שמש שליט"א
א לעכטיגע וועלט ,א שמחה'דיגע וועלט"
+השמ+חה במעונו
| מתוך גליונות 'דברות קודש'' ,פונעם רבי'נס הויף' ,ומרשימות הרה"ח ר' שלמה קליין הי"ו |
בדרך לסעודת העניים ע"י הכותל המערבי לפני השמחה
מאנ"ש ומהאורחים שנקבצו ובאו לקראת ימי השמחה. תפילת רבים
בפניא מעלי שבתא בחדר החיצון של ביתו נאוה קודש עטה רבינו ביום ראשון פר' עקב ליל י"ג באב תש"ס ,נסע כ"ק
על ראש נכדו החתן הרב ברוך שמעון ארנסטר ,בן חדב"ן הגה"צ ראש רבינו זי"ע ממקום שהותו לנופש בקיץ בהר נוף ירושלים
הישיבה שליט"א את השטריימל ,רבינו זי"ע בכה מהתרגשות ואמר עיה"ק ת"ו ,לשפוך שיח וצקון לחש ליד שריד בית מקדשנו
'בשעה טובה ומוצלחת' ,והרעיף עליו ועל בני המשפחה מברכות קדשו. הכותל המערבי ,לרגל השמחה הקרבה ובאה במעון הקודש.
בצאתו מביתו נאוה קודש עם החתן והמחותנים בדרך לביהמ"ד אנ"ש מרחבי הארץ הגיעו להתפלל יחד ולהיכלל בתפלת
הגדול ליווה הקהל בקול שירה וזמרה כנהוג .רבינו עם החתן והמחותנים צדיק בעידן רעווא זה.
עלו לעמוד על במה מיוחדת שהוקמה במזרח בית המדרש .לתפילת לערך בשעה 9בערב הופיע רבינו לתפילת ערבית ע"י
מנחה עבר לפני התיבה הרה"ג הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב הכותל המערבי ,והתפלל לפני התיבה לרגל היא"צ של זקנתו
ור"מ באבוב בת ים ,לתפילת קבלת שבת עבר לפני התיבה חדב"נ ראש הרבנית הצדקנית מרת הינדא ע"ה מחברתו בקודש של
הישיבה שליט"א אבי החתן ,בזמר 'לכה דודי' נתכבד הרב צבי קושיצקי מרן הסבא קדישא זי"ע ,וגם יום ההילולא של הרה"צ רבי
מארה"ב ,בחרוזים 'והיו למשיסה' 'ימין ושמאל' 'בואי בשלום' ,רקד יעקב דוד בן רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע.
רבינו עם החתן ,כשב'בואי בשלום' מנגנים הניגון המיוחד. בהתרגשות רבה התפלל הקהל יחדיו תפלת ערבית,
אחר התפילה בשוב רבינו לביתו נאוה קודש אמר לחתן' :אני מזכיר אח"כ פתח רבינו באמירת ספר רביעי שבתהילים ויהי רצון,
את עצמי בפניך' ,והזכיר רבינו את שמו מ .י .בן מרגלית. בהתעוררות רבה נשמע קול ההמון 'ותמהר ותחיש לגאלנו
רבינו ערך את השולה"ט בביהמ"ד הגדול [ולא בהיכל כנהוג] ,ושרו ותבנה בית מקדשנו ותפארתנו' .אחר אמירת קדיש היסב
ניגוני שמחה רבים .לפני אמירת התורה פתח רבינו בניגון הרה"ק רבנו פניו הק' אל מול הקהל ,והחל לזמר ניגוני כיסופין לבנין
מראפשיץ חו"ק ,אח"כ עורר על ההכנה לקראת הימים הקדושים בית המקדש 'רחם בחסדך'' ,יבנה המקדש'' ,בנה ביתך',
הממשמשים ובאים ,ימי אלול ותשרי ,והמשיך: 'ותערב לפניך' ,כן שורר "אב הרחמים" ,אח"כ ציווה לנגן
בפרט כעת שעומדים אנו בעידנא דשמחה ,וגם אנו עומדים מספר ניגוני שמחה ,ובהמשך יצא במחול נלהב עם החתן
סמוך לראש השנה ,השמחה מרוממת ומעלה את האדם מהבלי שליט"א ,וצירף את ראש הישיבה שליט"א ובני המשפחה.
העוה"ז ,שמחה היא השער והמקור לקרב ולקשר את האדם רבינו ניגש יחד עם החתן אל אבני הכותל ,ובבכי
לדביקות והתחברות בבורא כל עולמים ,שמחה איז מקרב צום ותחנונים התרפק אל האבנים הק' בבקשת רחמים לישועת
הייליגען באשעפער ,שמחה פירט צו צום הייליגען באשעפער, הכלל והפרט .בשירה ובקול זמרה וימלא ד' משאלותינו
שמחה גימ' 'שם אחד' ,במקום שיש שמחה שם שורה האחד יחיד במדה טובה ישועה ורחמים ליווה הקהל את רבינו זי"ע
ומיוחד ,ולהיפך מי שאינו בשמחה הוא ח"ו רחוק מהשי"ת ,מידת בצאתו מן הקודש.
השמחה מסוגלת לקדושה וטהרה.
יעזרנו השי"ת שנוכל להיות מקושרים בהשי"ת בכל רמ"ח שבת ה'אויפרוף'
האיברים ושס"ה הגידים ,שנוכל לעבוד את ה' מתוך שמחה, ביום שלישי פר' עקב הקדים רבינו לשוב מהר נוף לרגל
השמחה תשפיע עלינו חסדים ורחמים והשפעות טובות ,ונזכה שמחת החתונה הממשמשת ובאה.
לישועת ד' ולישועת כלל ישראל ולבנין ביהמ"ק ולביאת משיח קרייתנו הק' עטתה חג כשרחובות השיכון מעוטרים
צדקנו במהרה בימינו אמן. בכרזות ובשלל אורות לרגל ימי השמחה ,הקריה המתה
26קשר איתן • ויצא תשפ"ז
עתיד של חיים
תלוי
בטלפון אחד!
המוקד
מחכה לך
חתונה פלאן ויזניץ
מה לך
נרדם?!
מבית עזרת נישואין
חתונה פלאן ויזניץ
קבע עכשיו
את הפגישה עם נציגי אפריון
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין במוקד03:6285819 :
בדרך לקבלת פנים בחלוקת צדקה בארימע סעודה
במעוננו ,נתאמץ שהשמחה תהא שמחה בקדושה לשמו ית' ,לשאוב ביום השבת עבר לפני התיבה לתפילת פסוקי דזמרה
מלוא חופניים שמחה דקדושה ,למען נוכל להתקשר בבורא עולם, המחותן הרה"ג ר' שמואל לוריא דומ"ץ ויזניץ אנטוורפן,
כי במקום שמחה יש השראת השי"ת ,עוז וחדוה מקומו ,לשמוח רבינו התפלל לפני התיבה 'שוכן עד' ופתח בניגון יו"ט
בהשי"ת ולדבקה בו ,והשמחה תביאנו לקדושה וטהרה .יעזור 'הא-ל בתעצומות' ,וכן אמר ישתבח בנוסח יו"ט ,בהמשך
השי"ת שמשמחה זו יושפע שמחות וישועות ,חסדים ורחמים, שורר 'תתברך' ו'את שם'.
ונזכה לבנין בית המקדש בב"א. לחזרת הש"ץ שמונה עשרה עבר לפני התיבה הרה"ג ר'
אחר תפילת מעריב והבדלה הורה רבינו לפתוח בשירה וזמרה אהרן מרדכי בן חדב"נ כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א .לפני
ועודד את השירה בשמחה ,אחז בידי החתן ורקד עמו דקות ארוכות. העלייה לתורה של החתן שרו את הניגון המיוחד 'יעמוד',
ואח"כ 'אחד יחיד ומיוחד' כנהוג .כשהחתן ניגש אל רבינו
ה'פאר-שפיל' לברכת מזל טוב פתחו בזמר 'קול רינה' ,רבינו יצא במחול
במוצאי שבת בשעה 11נערכה שמחת ה'פאר-שפיל' בבית המדרש עם החתן והמחותנים ואיחל לחתן ולמחותנים ברכת מזל
הגדול ,על שמחה זו התבטא פעם רבינו זי"ע שאז הזמן המובחר טוב וברכות לרוב.
ביותר מימי השמחה לשמח עצמו יחד בשמחה וברננה .שרו ניגוני רבינו ערך קידושא רבה ,כשהרבנית ארנסטר תליט"א
שמחה רבים ורבינו שר 'אודה ד' בכל לבב' חו"ק ,וכן הניגון 'כבודו
מלא עולם' כנהוג ,ובהמשך קם לריקוד .דברי חרוזים השמיע הר"ר
יונתן יחיאל טאבאק בגודל מעלת השמחה.
במוצ"ש לפני ה'פאר-שפיל' בא אחד מבני המשפחה מארה"ב בקו"פ אחר התפילה בשוב רבינו לביתו נאוה קודש
להיפרד לקראת שובו לאמריקה ,נענה אליו רבינו' :הרי עומדת עתה אמר לחתן' :אני מזכיר את עצמי בפניך',
להתקיים שמחת פאר-שפיל בבית המדרש' .האורח אמר שהוא מתכונן והזכיר רבינו את שמו מ .י .בן מרגלית
להשתתף ,ולא בא אלא כדי להגיש קוויטל לקראת נסיעתו למחרת.
בהיכנסו לפאר-שפיל בביהמ"ד התעניין רבינו היכן יושב האורח.
ביקור הוד הביעה לרבינו ברכת יישר כח על שירת 'תתברך' בתפילת
למחרת ביום ראשון פר' ראה הגיע הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר יוצר בנוסח יו"ט ,נענה רבינו" :ס'איז א זמן פון שמחה,
זצוק"ל אבד"ק זכרון מאיר ובעל 'שבט הלוי' לביקור אצל רבינו זי"ע איך האב מיר געוואלט דערווארעמען די ביינער .טאמער
כדי לאחל ברכת מזל טוב לרגל השמחה השרויה במעון הקודש. זענען די ביינער אביסל טריקן זאלן זיי זיך דעווארעמען".
הגר"ש וואזנר פתח ואמר :באתי לברך את הרבי בברכת מזל טוב, והפטיר" :איני מסוגל להשיג ולהבין יהודי הנכנס לשב"ק
יהא רעווא וירווה הרבי רוב תענוג ונחת מהם ומכל יוצ"ח בבריאות ללא חמימות ,אי אפשר לנהל שבת כזו".
שלימה לאורך ימים ושנים טובות .בתוך השיחה נתן לו רבינו אגרת בשולחן רעווא דרעוין שוב עורר רבינו לקראת הימים
הזמנה לשמחת הנישואין באמרו' :הנני משיא את נכדי שיחי' ,א הק' הממשמשים ובאים ,ובסיום אמר" :כעת שעומדים
חשוב'ער חתן ,א עובד השם'. אנו בעידנא דשמחה ,שמחת הנישואין השרויה עתה
28קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
עולם חסד יבנה
בשמחה רבה יוצאת הבשורה המרנינה
לתושבי קרית מלך רב הע"י
על מיזם חסד חדש ונצרך ,חיוני ומבורך
מבית 'קרן עזרת ישראל' ו'קרן התורה והחסד'
אשביעהו
חלוקת ארוחות מבושלות בטוב טעם
עבור זקני אנ"ש ,אלמנים ואלמנות וכדו'
בטעם בהידור בכבוד
הארוחות משביעות תחת הכשרות המהודרת הארוחות יגיעו עד לפתח הבית
ערבות ,טריות וחמות של רבני העיר שליט"א בכל הכבוד המתבקש
להזמנה ולפרטים נוספים:
למקרים חריגים ניתן לפנות 053-3186996
בדרך לחופה בברכה לחתן לפני החופה
רבינו :כשמתברך אנכי מפי ערליכער יוד ,הנני מחיה עצמי ,מודה הגר"ש וואזנר :גם אנכי מחתן בעז"ה נין בשבוע הבעל"ט
אני לכם מקרב לב. בירושלים.
הגר"ש וואזנר :המחותן ,הדיין בשיכון ,רבי משולם זושא לוריא, רבינו :יעזור ד' ותזכו להוביל את צאצאיכם לחופה
שימש בהוראה אצלנו בשנים עברו. מתוך בריאות השלימות ולב שמח ,צריכים אתם להיות
רבינו :ודאי ,כי מבית הוראתכם תצא הוראה לישראל ,בדור העבר בריאים ושלמים ,וכל הצריך לברר שאלה מסובכת יוכל
פיארו את הדור גדולי הפוסקים ,אבד"ק בערז'אן והרב מטשיבין לפנות אליכם .ישנם שאלות קשות ומסובכות יותר וישנם
זכרונם לברכה ,כיום כשרוצים לסמוך על דבר הלכה לאמיתה של פחות ,ואם לא שואלים זה גרוע ביותר ,לכן צריך רב גדול
תורה פונים אליכם .והאציל רבינו לידידו להגר"ש ברכות לאריכות שיוכל להשיב .יש המדמים לעצמם שמכיוון שלמדו כמה
ימים ושנים טובים ,שיזכה להורות ולהאיר עיני ישראל בהלכה מתוך סימנים כבר יכולים לפסוק ולהורות הוראה הלכה למעשה,
בריאות השלימות ומנוחת הנפש. אך האמת אינה כן ,ישנם שאלות קשות וסבוכות שלא כל
מורה ודיין רשאי לפסוק בהם ,ועל כן עליכם מוטלת אחריות
סעודת העניים גדולה של הכלל .בזכות זה תהיו בריאים ושלמים ואיתנים
ביום שני אחר הצהריים הגיע רבינו להשתתף בסעודה לעניי העיר, ללא שום הפרעות ומיחושים .בימים עברו שימשתי כרב
שנערכה בהיכל הישיבה לקראת נישואי הנכד .רבינו חבש קאלפיק
כנהוג והציבור הנעים בקול שירה .אחר ברהמ"ז עברו העניים בסך
ורבינו העניק לכאו"א שטר בן מאה שקל ,גם המחותנים ,מורנו ראש
"ס'איז א זמן פון שמחה ,איך האב מיר
הישיבה והג"ר שמואל לוריא העניקו נתינה הגונה לכל האורחים.
אח"כ הכריז הרה"ח יצחק אייזיק רוזנברג 'א שיינעם מזל טוב' געוואלט דערווארעמען די ביינער .טאמער
כנהוג ורבינו תרם לצדקה. זענען די ביינער אביסל טריקן זאלן זיי
זיך דעווארעמען" .והפטיר :איני מסוגל
ה'חתן מאהל' להשיג ולהבין יהודי הנכנס לשב"ק
ביום שלישי פר' ראה נסע רבינו לבית החיים להתפלל באהל
רבותינו הק' לקראת שמחת נישואי הנכד ,אחר אמירת ספר רביעי
ללא חמימות ,אי אפשר לנהל שבת כזו
הניח רבינו ב' ידיו על החתן ובירכו ,כן ביקש ממנו שיזכור אותו
לטובה בעמדו תחת החופה. והוריתי בעצמי תשובות לשואלי דבר ד' ,אך כיום גם אנכי
אל הקודש פנימה הובא כוללות קוויטל מכל תלמידי ישיבותינו שולח אליכם לדרוש את ד' זו פסקי הלכות.
הק' ,רבינו סמך ידיו על הקוויטל ובירך בזה"ל" :זאלן אלע זיין הרב וואזנר :בימים עברו הלימוד [אצל רבינו] היה
געבענטשט ,זאלן האבן אהבת תורה ,אהבת השי"ת בדחילו ורחימו בשימוש כרב ,וכיום הלימוד הוא בתור מנהיג ורועה נאמן,
מיט אהבה ויראה ,און טוהן גוטע שידוכים". אך ידעתי וברור לי כי הלימוד בכל הזמנים שווים הם .ברכתי
בלילה הגיע רבינו לביהמ"ד הגדול לשמחת ה'חתן מאהל' ,רבינו מקרב לב למען יאריך ימים על ממלכתו ברוב עונג ונחת.
30קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בסידור קידושין
נטל ידיו לסעודה ושרו ניגוני התעוררות ,והניגון 'תתברך'.
הרה"ח שמעון ישראל פריד מברוקלין השמיע דברי חרוזים.
בברכת המזון נתכבד החתן .אח"כ פתחו בניגון 'לעשות
רצונך' ,ורקד החתן כנהוג .בהמשך קם רבינו לרקוד עם
החתן והמחותנים.
שמחת החתונה
ביום רביעי פר' ראה לפני הצהריים נכנסו אחדים אל
הקו"פ להגיש פתקי דרחמי ביום החופה ,כן נכנס ראש
הישיבה שליט"א עם קבוצה מתלמידי הישיבה הק' לפעול
עבורם ישועה לזיווגים הגונים.
בשעה חמש לערך עלה רבנו לבית המדרש הגדול למעמד
במצוה טאנץ קבלת פנים .במשך כשעה שרו ניגוני התעוררות ,ורבינו אמר
למסובים ,ביניהם להגה"צ רבי אברהם חיים ברים זצ"ל
מירושלים ,ששעת קבלת פנים הוא זמן נשגב ,א הויכער
זמן ,וביקש מהם שיכוונו אותו לטובה.
הרה"ג ר' עקיבא יחזקי' טויב חרז חרוזים בגודל קדושת
רבינו אמר למסובים ,ביניהם להגה"צ רבי הזמן .בקריאת התנאים התכבד האדמו"ר מקרעטשניף
אברהם חיים ברים זצ"ל מירושלים ,ששעת שליט"א.
קבלת פנים הוא זמן נשגב ,א הויכער לקראת צאת החתן אל החופה הלביש רבינו את נכדו
זמן ,וביקש מהם שיכוונו אותו לטובה החתן בקיטל מירושת רבינו בעל 'אמרי חיים' ,על ראש
החתן הניח הכיפה המיוחדת מירושת הרה"ק מטשערנאביל.
אחר נתן רבינו ידו הק' על ראש החתן וברכו.
רבינו הגיע אל החופה בצומת הרחובות דמשק אליעזר -
רינה ,רבינו רקד עם החתן והמחותנים ,ואחר בירך רבינו את קהל אמרי ברוך ,כשהמשוררים משמיעים את הניגון 'היום הרת
הקודש בזה"ל :דער אייבערשטער זאל העלפן אי"ה ,יעדער איינער עולם' .מרן זי"ע נתכבד בסידור קידושין ,בקריאת הכתובה
וואס ער האט ,זאל אלעס אויס געהיילט ווערן ,ס'זאל זיין א התכבד האדמו"ר מזידיטשוב שיקאגו זצ"ל ,בברכות התכבדו
לעכטיגע וועלט ,א שמחה'דיגע וועלט ביי יעדען אין שטוב ,און סב החתן הרה"צ ר' משה ארנסטר זצ"ל וסב הכלה הגה"צ
מ'זאל זוכה זיין צו זעהן דעם גואל צדק בב"א". ר' משולם זושא לוריא זצ"ל ,בברכה אחריתא התכבד רבינו.
סעודת המצוה נערכה ברב פאר והדר בגני התערוכה בתל אביב אחר החופה פצחו כל קהל הקודש בשירה אדירה קול
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 31
ערב שבת שבע ברכות בדרך לביהמ"ד עם הג"ר מאיר כץ שליט"א והחתן במצוה טאנץ נראה המחותן הדומ"ץ הגר"ז לוריא זצ"ל
ויבלח"ט הגה"צ ראש הישיבה שליט"א
מאקאווא ,דאראג ,סאסוב ,ספינקא [כהנא] מירושלים ומב"ב ,ועוד. כשאלפי אנ"ש מסובים ליד שולחנות ערוכים והמקהלה
בלטו בהשתתפותם בני המשפחה שהגיעו במיוחד מחו"ל ,כ"ק הנעימה בשירה ובזמרה.
אדמו"ר מוויזניץ לונדון שליט"א ,הרה"ג ר' יצחק בן כ"ק אדמו"ר לערך בשעה עשר נכנס רבינו זי"ע כשהציבור פוצח
מסקווירא וחדב"נ מרן רבינו שליט"א ,כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא בשירת קול רנה ,התרגשות מרובה היתה בקהל עת נשאר
מאנסי חתן כ"ק אדמו"ר מסקווירא ,הרה"ג ר' יעקב יוסף הגר בן כ"ק רבינו עומד על מקומו במשך דקות ארוכות והלהיב ועודד
אדמו"ר מוויזניץ מאנסי וחתן כ"ק אדמו"ר מסקווירא ,כ"ק אדמו"ר את השירה בכל עוז כשכל הקהל מתרומם טפחיים .רבינו
מזוועהיל מאנסי חתן כ"ק אדמו"ר מסקווירא והרה"ג ר' חיים מאיר בן הביט בשמחה ובאהבה באלפי בנים תלמידים השרים
כ"ק אדמו"ר מסקווירא ,הרה"ג ר' מנחם מענדיל טייטלבוים והרה"ג ומרקדים ומפזזים.
ר' חיים הערש טייטלבוים בני כ"ק אדמו"ר מסאטמאר ,הרה"ג ר' במשך הסעודה הושרו ניגוני שמחה וביניהם ניגונים
ישראל ארנסטר מברוקלין. חדשים שהולחנו לכבוד החתונה ,כן שרו סדרת הניגונים
אחר הפסקה קצרה נכנס רבינו למצוה טאנץ ,כשהוא עולה לשבת שנהג רבנו לשורר לפני אמירת התורה.
על בימה עם החתן והמחותנים הרה"ג ר' יעקב משה שרף חרז חרוזים בגמר הסעודה פונה האולם מהשולחנות ,ובחורי הישיבה
כנהוג וכיבד את רבינו לריקוד המצוה ,לפני הריקוד שרו את ניגון וקהל אנ"ש פתחו בריקודים נלהבים לכבוד השמחה כשרבינו
ההכנה 'לעשות רצונך' ,אח"כ קם רבנו לרקוד עם הכלה ואח"כ רקד מביט ממרום מושבו .משך כל העת באו ראשי אלפי ישראל
עם החתן כשפני קדשו להבים ושפתיו רוחשות תפלה חרישית כל אדמו"רים רבנים וראשי ישיבות לברך ולהתברך ,ביניהם
העת ,בהמשך הניח ידו על כתף החתן ורקד עמו ואח"כ צירף את האדמו"רים מבעלזא ,סערט ויזניץ ,צאנז ,לעלוב ,תולדות
ראש הישיבה לרקוד .הגרי"מ שרף הקריא את כל המחותנים והסבים אברהם יצחק ,מכנובקא בעלזא ,סלאנים ,קאפיטשניץ,
לרקוד ,רבינו היה שרוי בכל העת בהתרגשות עצומה ורבת הוד ושמחה
מרובה היתה נסוכה על פני קדשו.
שמחות 'שבע ברכות' הגר"ש וואזנר פתח ואמר :באתי לברך
למחרת ביום חמישי פר' ראה בצהרי היום הגיע רבינו להשתתף את הרבי בברכת מזל טוב ,יהא רעווא
בסעודת שבע ברכות שערכו בני המשפחה באולמי 'גרנד הול' בבני וירווה הרבי רוב תענוג ונחת מהם
ברק ,במהלך הסעודה נישאו דברים על ידי בני המשפחה ,ורבינו רקד
ומכל יוצ"ח בבריאות שלימה לאורך
זמן רב עם החתן ובני המשפחה לכבוד השמחה הגדולה.
בערב הגיע רבינו להשתתף בשמחת השבע ברכות שערכו הנהלת
ימים ושנים טובות .בתוך השיחה
ביהמ"ד וקהלתנו הק' באנטוורפן בראשות ראש הקהל הרה"ח ר' חיים נתן לו רבינו אגרת הזמנה לשמחת
גוטספלד ז"ל ,לכבוד המחותן הרה"ג ר' שמואל לוריא .בין פרק לפרק הנישואין באמרו' :הנני משיא את נכדי
פתח רבינו בניגוני דביקות לכבוד השמחה ,אח"כ קם לריקוד נלהב שיחי' ,א חשוב'ער חתן ,א עובד השם'
עם החתן .בברהמ"ז נתכבד דומ"צ קהילתנו הגה"צ רבי משולם זושא
לוריא זצ"ל ,ובשבע ברכות הרה"צ משה ארנסטר זצ"ל זקן החתן.
32קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בעזהזשי"ת
מופיע כעת לאור עולם
לפי סדר חדשי השנה
במהדורה גדולה
ובמארז מהדורת כיס
סד
רת 'שרפי קודש' המיוחלת
האנציקלופדיה
לתולדות החסידות
מפי כלל רבותינו הקדושים
הגיעה לאדמת ארץ הקודש!
מכירת בכורה
והשקת הסדרה במ
הדורה גדולה ובמהדורת כיס
בשמחת בית ויזניץ
יום
רביעי ט"ו בכסלו הבעל"ט
במעריב במוצאי שבת שבת ברכות
האדמו"ר מבעלזא שליט"א ,רבינו יצא מבית המדרש עם חתנו שבת 'שבע ברכות'
האדמו"ר מבעלזא וילכו יחדיו ,רבינו זי"ע נכנס אל ביתו נאוה קודש לקראת 'שבת ה'שבע ברכות' הגיע חדב"נ האדמו"ר
וחדב"ן האדמו"ר מבעלזא עבר לבית רבינו ה'אמרי חיים' זי"ע לערוך מבעלזא שליט"א לשבות בשבת שבע ברכות במחיצת
שולחנו. רבינו ,בצהרי יום עש"ק נכנס בקודש פנימה ונתקבל ברוב
עריכת השולה"ט התקיימה בביהמ"ד הגדול ,רבינו עלה יחד עם כבוד ויקר.
חדב"ן האדמו"ר מבעלזא .רבינו הגיש המאכלים לחדב"ן האדמו"ר כד עייל שבתא ליוו את רבינו ונכדו החתן עם המחותנים
מבעלזא ואחר שלקח שיריים טעם רבינו שוב מהשיריים .רבינו הפציר בשירה וזמרה לבית המדרש .הרה"ג ר' חיים צבי טייטלבוים
בחדב"ן האדמו"ר מבעלזא לומר דברי תורה וסירב .ואמר רבינו דברי רב דק"ק עצי חיים וויליאמסבורג בן חדב"נ כ"ק אדמו"ר
אלוקים חיים כהכנה לקראת הימים הק' ,והמשיך" :סגולה נפלאה מסאטמאר שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה ,רבינו
לקדושה וטהרה הוא מידת השמחה ,שמחה הוא יסוד הקדושה התפלל תפילת קבלת שבת לפני התיבה ,בזמר 'לכה דודי'
ומקום השראת השכינה ,כעת שאנו בימי השמחה שמחת הנישואין נתכבד הרה"ג ר' אליעזר ארנסטר רב קרית מאור חיים
יכולים בכח השמחה לבוא לקדושה וטהרה לדביקות הבורא ב"ה, בצפת ושרו ניגון יו"ט ,בחרוזים 'והיו למשיסה' ואילך רקד
לחפש דרכיו ולשוב אל ד' יחד עם השמחה ,השמחה תרוממהו רבינו עם נכדו החתן ,רבינו שינה ושילש זמן רב בשיר.
לצאת מהבלי עולם הזה ,ולהתדבק בתורת ד' ועבודת ד' .יעזרנו בחרוז 'בואי בשלום' ניגנו הניגון המיוחד.
השי"ת ע"ד כבוד שמו שנוכל לשאוב שמחה דקדושה משמחה אחר התפילה איחל רבינו ברכת שבתא טבא לחדב"ן
זו ,לדבקה בו ית"ש ובתורתו ,ונזכה להזכר ולהכתב לחיים טובים
ובא לציון גואל אמן".
לפני ברהמ"ז אמר רבינו' :רצוני שהרב מבעלזא גם יברך על הכוס
וגם יאמר שבע ברכות'.
בשעה 2עם סיום עריכת השולה"ט אמר רבינו לחדב"ן האדמו"ר כשעלה רבינו על הבימה לקראת הברית
מבעלזא שאפשר לו להמשיך עם הציבור וכי הקהל רגיל להאריך עוד. התעניין מי בעל הברית ,ורבינו ביקש לדעת
ביום השבת עבר לפני התיבה לתפילת פסוקי דזמרה האדמו"ר במה מתכבד האדמו"ר מבעלזא ,כשאמרו
מאטיניא הורודענקא שליט"א לרגל יא"צ אביו כ"ק אדמו"ר מאטיניא שב'עמידה לברכות' ,הורה רבינו לכבד
זצ"ל ,רבינו עבר לפני התיבה לתפילת 'שוכן עד' ושורר בנוסח יו"ט את האדמו"ר מבעלזא באמירת הברכות.
'הקל בתעצומות' ,ובהמשך גם 'תתברך' ו'את שם' .בחזרת הש"ץ נתכבד
הרה"ג ר' מאיר כץ מרמת ויזניץ חיפה ,ורבינו אמר את הפסוקים
34קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בעזהשי"ת
עד שנעשית כל הגולה
כמדורת א"ש
הר"ר ישראל סלומון הי"ו ביהמ"ד 'אמרי חיים' אשדוד
הר"ר ישראל משה ויינר הי"ו ביהמ"ד 'צמח צדיק' אלעד
הר"ר חיים מאיר וסרמן הי"ו רמה ב' -ביהמ"ד 'אהבת שלום'
בית
שמש
הר"ר ישראל קליין הי"ו רמה ד' -ביהמ"ד 'צמח צדיק'
הר"ר יהודה עביר שטרן הי"ו ביהמ"ד 'בית שלום' ביתר
הר"ר גבריאל יוסף רובין הי"ו בית ויזניץ
ניתן להשיג
הר"ר יצחק אייזיק רובין הי"ו כולל 'הלכה בהירה' את הספה"ק
הר"ר מנחם מנדל טויסיג הי"ו כולל 'מחודדים בהוראה'
קרית
המיוחל
אהבת
מלך רב
הר"ר גבריאל יוסף רובין הי"ו כולל 'מצוינים בהלכה'
שלום
הר"ר יצחק אייזיק גרינברגר הי"ו כולל 'עיון הלכה'
הר"ר שאול לייב ברגר הי"ו כולל 'עיון והוראה'
הר"ר דוד זילברשלג הי"ו ביהמ"ד 'ישועות משה' חיפה המבואר
הר"ר שלמה זלמן גרינפלד הי"ו ביהמ"ד 'אהבת ישראל' -נחמיה ירושלים
בהוצאת
הר"ר אלעזר גרוס הי"ו ביהמ"ד 'אמרי חיים' ברכפלד
'אש החיי"ם'
הר"ר יהודה אריה רובין הי"ו ביהמ"ד 'בית שמואל' עפולה
הבה"ח אברהם נייהויז ני"ו בית ישראל ודמשק אליעזר בכל ערי
הבה"ח ישראל לוריא ני"ו תורת חיים
ישיבות
גדולות ומושבות
הבה"ח מנחם מענדיל לוריא הי"ו ישועות משה
אנ"ש
הבה"ח שמעון ברקוביץ הי"ו ישועות משה -ב"ב
הבה"ח אלימלך טסלר הי"ו אמרי חיים -ב"ב
הבה"ח יששכר בעריש שטרולי הי"ו אהבת ישראל -ב"ב
הבה"ח אברהם יהודה ברגר הי"ו צמח צדיק -אשדוד
ישיבות
הבה"ח יהודה שלומוביץ הי"ו צמח צדיק -אלעד לצעירים
הבה"ח חיים יצחק קליין הי"ו אהבת שלום -ב"ש
הבה"ח יהודה לייב שטיין הי"ו דמשק אליעזר -י-ם
הבה"ח משה יהושע גרינבוים הי"ו אהבת שלום -עפולה
הבה"ח גדליה דוד שטרן הי"ו הליכות משה -מו"ע
כמו כן ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות בכל רחבי ארה"ק
וברחבי תבל: וכן במוקדים דלהלן:
ויזשניץ וויליאמסבורג - ויזנשניץ מונסי -בספרים שאפע די ויזניצע ספרים געשפט – קרית מלך רב
בספרים שאפע של של הר"ר בנימין שטרן חנות 'הגפן'
הר"ר יעקב שאול ויזל קיימישע -בספרים שאפע רמת ויזניץ חיפה -בחנות של הר"ר זושא רוב
בית מדרשנו בב"פ של הר"ר יחזקאל הלברכט ישיב"ג ויזשניץ בי"ש -אצל הנציג בהיכל הישיבה
בהיכל ישיבתנו הק' בב"פ בבית מדרשנו מאנסי
בהיכל ישיבתנו הק' במאנסי בבית מדרשנו בויליאמסבורג
לשאר מקומות ,לפתיחת מוקד אצלכם ולרכישת כמויות
נא פנו לאחראי ההפצה הר"ר גבריאל יוסף רובין הי"ו 052-7614131 -
אחר הבאגלייטען במוצ"ש במרפסת הבית ברח' אהבת שלום 13 ערב שבת שבע ברכות
העולמים ,שמחה גימ' ש"ם אח"ד ,במקום השמחה היא השראת 'יברכך' לפני הכהנים .בפתיחת הארון כיבד רבינו את חדב"ן
השכינה ,ובכח השמחה לרומם את האדם מהבלי עולם הזה, כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א .רבינו בירך את החודש
ס'הייבט אויף דעם מענטש גאנץ אין א אנדערע וועלט ,ס'מאכט אלול .לתפילת מוסף עבר לפני התיבה חדב"ן כ"ק אדמו"ר
איהם נייע רמ"ח אברים ושס"ה גידים ,ויוכל להתקשר בהבורא מבעלזא שליט"א.
כל עולמים .בזכות זה נזכה לשנת אורה ושמחה ,א לעכטיג יאהר, אחר התפילה נערכה ברית מילה וכשעלה רבינו על
א פריילעך יאהר און א געבענטשט יאהר ,צו א לעכטיגער חודש הבימה לקראת הברית התעניין מי בעל הברית ,ורבינו
ברוחניות וגשמיות ונזכה לביאת גואל צדק בב"א". ביקש לדעת במה מתכבד האדמו"ר מבעלזא ,כשאמרו
עם סיום דברות הקודש פצחו הקהל בניגוני שמחה ,רבינו בירך שב'עמידה לברכות' ,הורה רבינו לכבד את האדמו"ר מבעלזא
על הכוס ברהמ"ז ואמר שבע ברכות .אחר שרבינו הבדיל על הכוס באמירת הברכות.
ביקש לפתוח בניגון שמחה וקם לרקוד עם חתנו האדמו"ר מבעלזא. קידושא רבה ערך רבינו בחדר שבביתו נאוה קודש עם
בצאת רבינו מביהמ"ד עם החתן והמחותנים ליוו ההמונים בשירה חדב"ן האדמו"ר מבעלזא ושוחח על קדושת השבת ,רבינו
וזמרה ובאבוקות של אש ,רבינו ישב ברכב כשהציבור מלווה בשירה הזכיר להרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס את אביו החסיד ר'
בכלי זמר ברחובות גבעת פנחס ואהבת שלום ,את החתן הגביהו שלמה זלמן ז"ל שהיה מתלהב ועולה על השולחן לרקוד
על הכתפיים לפני הרכב .בהגיע רבינו אל ביתו נאוה קודש עלה לכבוד השבת.
למרפסת מעון קדשו ברח' אהבת שלום ,13הקהל המשיך לרקוד על אחר ערך רבינו סעודת עתיקא קדישא יחד עם חדב"ן
פני הרחוב ובסיום איחל רבינו" :א גוטע וואך ,איהר זאלט געהאלפען האדמו"ר מבעלזא שליט"א .בברהמ"ז על הכוס נתכבד הרב
ווערן מיט אלעם גוט'ן". אהרן מרדכי רוקח.
שמחות 'שבע ברכות' בשולחן הטהור רעווא דרעוין אמר רבינו דברי אלוקים
ביום ראשון בצהריים הגיע רבינו להשתתף בסעודת שבע ברכות חיים בענין תיקון המעשים לקראת חודש אלול ,וסיים:
שערכו תלמידי ישיבתנו הק' בבנין הישיבה ,בגמר הסעודה פינו את "בפרט כעת בימי השמחה המסוגלים להתדבק בבורא כל
השולחנות ,הבחורים התחילו לשיר במעגלי ריקוד כשבתווך רקדו
צוות הישיבה בהביטם אל מול הקודש ,רבינו ישב בראש השולחן
וסקר את כולם כשפני קדשו נהרו משמחה ואושר בראותו את
שמחת התלמידים ,בסיום האציל רבינו רוב ברכות לכל התלמידים. רבינו כפל ושילש כמה פעמים
בערב נסע רבינו לסעודת שבע ברכות שנערכה בשכונת מאור כי כאשר עולה בזכרונו תקופת
חיים סנהדריה המורחבת בירושלים ,ע"י סב החתן הרה"צ רבי משה השואה לפני למעלה מחמישים
ארנסטר זצ"ל .השמחה נערכה על פני שטח הרחב שלפני ביהמ"ד שנה ,שעה שעמדו בכל רגע ממש
מאור חיים ,אשר הוכן במיוחד לקלוט את קהל ההמונים תושבי בסכנת חיים ,ולא בדרך גוזמה ,ואילו
ירושלים שבאו מקרוב לקחת חבל בשמחת רבינו. היום זכינו ב"ה להשיא נכד ,ובפרט
מרן זי"ע בירך על המזונות והמשוררים שרו ניגוני שמחה. נכד חשוב כזה ,ויושבים יחד עם
אדמו"רים ורבנים הגיעו לאחל ברכת מז"ט ,ביניהם האדמו"רים הצאצאים והתלמידים ,כמה מוטל
מבאיאן וזוועהיל ,הג"ר יוסף ליברמן ,הג"ר שאול אלטר ,הג"ר דוב עלינו לתת שבח והודיה להשי"ת
בעריש מייזליש ,הג"ר ישראל אליעזר הגר זצ"ל ,ועוד .לפני ברהמ"ז
36קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
ַּכ ְך ֶאזְ ֶּכה ַל ֲחל ּו ָקא ְד ַר ָ ּ ֹבנָ ׂן
ְו ַה ּ ַט ִּלית יִ ְפרש
ילם... ְּכנָ ָפיו ֲע ֵל ֶ
יהם ְויַ ִ ּצ ֵ
בהגרלה בין הזכאים
במגבית 'מכריעין' – תשרי תשפ"ז
על זכות הטלית הנשגבה
בה התעטף מרן אדמו"ר שליט"א
ביום הכיפורים העעל"ט
שנערכה בפיקוחו ובמעונו של
הגאון הגדול רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א – רב הקופה
עלה בגורל:
ידידנו הנדיב הנכבד
הר"ר שמעון (בר"ס) ויינר הי"ו – עפולה
אשרי הזוכה שככה עלה בגורלו
ואשרי כלל המשתתפים אשר זכו – ללא הגרלה
ׁ להיות מה'מכריעין' למענם ולמען חבריהם
מִי יֵעָשֵר ּומִי? לשנה טובה ומתוקה!
כ"ק האדמו"רים מבעלזא ומסאטמאר שליט"א בשבע ברכות האחרון
רקד רבינו עם החתן והמחותנים ,בברהמ"ז התכבד הרה"צ
ר' משה ארנסטר זצ"ל ,ובשבע ברכות רבינו זי"ע.
ביום שני בצהריים נסע רבינו לאולמי 'וגשל' להשתתף
בסעודת שבע ברכות שערך הרה"ח בנש"ק ר' חנוך סגל,
בשילוב מסיבת תנאים לרגל אירוסי בתו עם בן הנה"ח
הר"ר הערשיל גוטמן מאנטווערפן .רבינו נפגש עם הגר"ח
קנייבסקי זצ"ל וברכו זה אל זה ברכות לאריכות ימים ושנים.
אחר שרבינו שבר הצלחת כנהוג בירך על היין ואיחל לחיים
לכל המסובים .ופתחו בשירה וזמרה כמחצית השעה.
בערב השתתף רבינו בסעודת שבע ברכות במלון
ויזניץ ,שערך סב הכלה הגה"צ רבי משולם זושא לוריא
דומ"צ קרייתנו הק' .רבינו בירך על היין ואיחל לחיים לחתן
בסעודת שבע ברכות בשילוב שמחת הווארט ולמחותנים ,האריכו מעט בשירות ותשבחות וריקודים
להרב מנחם מענדיל ב"ר הערשיל גוטמאן וחתן הרב חנוך סגל
ורבינו שב לביתו נאוה קודש.
ומסאטמאר שליט"א מסובים ומפארים את השמחה ,אחר שרבינו
נטל ידיו לסעודת המצוה שוררו ניגוני דביקות ושירות ותשבחות, ה'שבע ברכות' האחרון
ורבינו קם לריקודים נלהבים ,כן שורר רבינו חו"ק הניגון 'אודה ד' ביום שלישי בצהריים הגיע מארה"ב חדב"ן כ"ק אדמו"ר
בכל לבב' ,וניגון 'כבודו מלא עולם' .השתתפו אדמו"רים ורבנים בניהם מסאטמאר שליט"א ,בבואו בקודש פנימה נתקבל על ידי
האדמו"רים מנדבורנא ,סדיגורא ,סטריקוב ,קאליב ,בערגסאז וקוידינוב. רבינו ברוב כבוד ויקר ורבינו האריך בנועם שיח כחצי
בברהמ"ז על הכוס נתכבד האדמו"ר מסאטמאר שליט"א ,ורבינו זי"ע שעה ,כאשר השיחה נסובה אודות חורבן יהדות אירופא
אמר שבע ברכות. בשנות הזעם.
אחר נערכו הריקודים בבית המדרש על ידי קהל החסידים ,רבינו רבינו כפל ושילש כמה פעמים במשך ימי השמחה
רקד עם החתן ובהמשך עם בני המשפחה .ויצא רבינו במחול מיוחד כי כאשר עולה בזכרונו תקופת השואה לפני למעלה
עם אבי החתן חדב"ן ראש הישיבה שליט"א .בסיום ברך רבינו את מחמישים שנה ,שעה שעמדו בכל רגע ממש בסכנת חיים,
הקהל ברגש ובקול רוטט בהאי לישנא" :זאלן געבענטש ווערן כולם ולא בדרך גוזמה אלא כל רגע ורגע ממש היה בסכנת
כאחד ,און זאלן האבן א לעכטיגע וועלט ,דאס איז ביי יעדען שטח, חיים ,ואילו היום זכינו ב"ה להשיא נכד ,ובפרט נכד חשוב
סיי ברוחניות און סיי בגשמיות ,זעהן נחת ביי די קינדער און ביי כזה ,ויושבים ביחד עם הבנים יחד עם התלמידים ,כמה
די אייניקלעך ,מ'זאל האבן זרעא חיא וקיימא ,לעכטיגע קינדער, מוטל עלינו לתת שבח והודיה להשי"ת.
ערליכע קינדער ,מ'דארף אויף שטעלן א לעבעדיג דור ,א הייליג לפנות ערב עלה רבינו לביהמ"ד הגדול לשמחת שבע
דור ,א דור פון דבקות ד' ,אריכות ימים ושנים טובים". ברכות האחרון כשחתני רבינו האדמו"רים מבעלזא
38קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
אני
לא עשיר.
אין לי הרבה מה לתת .אני סוגר את החודש ,בקושי.
אבל יש משהו שאינני מוותר עליו.
להיות דבוק באותה דרך.
להיות מחובר לאותו ערך.
אני ויזניצער .וזו הדרך שלנו.
אינני חי לעצמי .אני עם כולנו.
מחזון
בס"ד
לחוזים
היכונו לבחירת דירות וחתימות חוזים
קרית 'חסד לאברהם' פלטרין לתורה ולחסידות וחברת 'תורה ואדמה'
שמחים להודיע בסייעתא דשמייא על התקדמות חתימות החוזים במתחמי הקהילות בהר יונה
שלב ב' שלב א'
מתחם קהילת ויזניץ וחניכי הישיבות מתחם כלל חסידי וקהילות ירושלים
היכונו לימי בחירה וחתימות חוזים במשרדי המכירות קרוב ל 300-משפחות כבר בחרו דירות וחתמו
היעודיים בבני-ברק שייפתחו אי"ה בימים הקרובים. חוזים בס"ד במשרדי המכירות בבית-שמש.
נרשמים נכבדים! לאור הביקוש הרב ,חשוב לנו שתדעו:
בימים הקרובים תקבלו הודעה אישית ,בה תבקשו לאשר מחדש את הרשמתכם לפרויקט .ועדת הדיור נטלה על עצמה
את עלויות ההקמה עד כה ,דמי ההרשמה בסך ₪ 3,000לא נגבו והשיקים יובטלו.
לאחר אישורכם ,תוזמנו אי"ה לבחירת דירה במשרדי המכירות היעודיים בהתאם לסוג הדירה המבוקש בהרשמה .בהוראת
הרבנים תינתן עדיפות בחירה לזוגות צעירים מחוסרי דיור .בשלב הבחירה יש לשלם סך של ₪ 5,000עבור בחירת הדירה.
לאור הביקוש הרב של קהילות רבות ,משרד המכירות הייעודי עבור קהילתנו הקדושה יפעל לתקופה מוגבלת
ולאחמ"כ המכירות יתבצעו ע"י קרית 'חסד לאברהם' ובהתאם לסדרי ההרשמה הכלליים.
עם סיום שלב בחירת הדירה ,ייקבע מועד לחתימת חוזה מול הצוות המשפטי של החברה .במהלך חתימת החוזה
נדרשים לשלם 7%ע"פ חוק ערבות מכר באמצעות פנקס השוברים לחשבון הליווי הבנקאי .עלות ממוצעת של ₪ 100,000
(בין ₪ 80,000עד ₪ 120,000בהתאם לגודל הדירות).
המחיר המיוחד בסך של ₪ 13,300למ"ר ממוצע תקף בס"ד לרוכשים בימי המכירות היעודיים ,לאחמ"כ אין לנו
אחריות על המחיר וזכות הקבלן למכור במחירים הריאליים.
הודעות מפורטות אודות ימי וסדרי המכירות יבואו אי"ה
הוכתר כגאון בעודו נער
והיה מגדולי הרבנים
בחצר רבותינו הקדושים
גאונו>ת
עצומ>ה
>ד מא>ד
>ד
ע
מות רבה של מ ַַא ארץ זצ''ל
הכהן שוו לד
'י>ל ילצ רבי נפת
קותו ת ה'בי>ת נפ הגה''
הסתל
נה ל
130ש
| מ .בר אשי |
מכתבו של ה'בית נפתלי' בעניין כשרות על יין במַא ד
מצבת ה'בית נפתלי' זצ"ל ַ
בעל 'שואל ומשיב' ,והגאון -שהכיר והעריך את אישיותו של ממופלגי הרבנים שהתקרבו והסתופפו בצל קדשו של
הכותב רק מתוך תוכנו -השיב לו תשובה ,כשהוא מכתירו בתואר: רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע ,היה הגה"צ רבי נפתלי שווארץ
'הה"ג המפורסים החו"ב' .סיפר גיסו -חתן ה'קול אריה' -הג"ר זצ"ל גאב"ד העיר מאד בהונגריה ,בעל 'בית נפתלי'.
אליעזר צוקער זצ"ל ראב"ד בערגסאז ,כי חותנו ה'קול אריה' ציווה רבי נפתלי הכהן נולד לפני 180שנה בי"ד באלול תר"ו
לו בענוותנותו ,שישיב ל'שואל ומשיב' שהשואל אינו כי הוא אם לאביו גאון ישראל הגה"ק רבי אברהם יודא הכהן שווארץ
בחור סמוך על שולחן אביו הגאון. זצוק"ל אב"ד בערגסאז ומאד בעל 'קול אריה'.
מלבד תורתו אשר קנה למכביר באהלה של תורה ,בישיבת אביו, ה'קול אריה' קרא את שם בנו נפתלי ע"ש הרה"ק רבי
הכניסו אביו אל תוך היכל החסידות בלקחו עמו בנסיעותיו אל צדיקי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע ,בעצת קודש חתנו הרה"ק רבי
הדור ,ובראשם אל הרה"ק מצאנז זי"ע ,לקרבו ולחנכו לעבודת ד' אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע ,שהורה כן ל'קול אריה' ברוח
מתוך אהבה ויראה ומסירות-נפש. הקודש שנים אחדות לפני לידת בנו.
בהגיעו לפרק האיש מקדש בחר בו הנגיד ר' יעקב וייס מקאנטאר-
יאנושיע לחתן ,אחר נישואיו ישב על שולחנו והמשיך לעסוק בתורה בוצין מקטפיה ידיע
ועבודת ד' והתעלה במעלות החכמה. על ברכי אביו גדל ונתעלה בתורה ויראת שמים ,וחיבה
בשבתו שם בא בכתובים עם גאוני דורו כמו מהר"ם שיק ,ה'כתב יתירה נודעת לו ממנו ,אביו ראה בו מתמיד עצום ומשכיל
סופר' ועוד רבים שהשיבו לו בהערכה והערצה ,וכה כתב אליו ה'כתב על דבר אמת ,ומסר לו תורת אמת שהיתה בפיו .בעודו
סופר' (אבהע"ז סי' צה)" :שלום וכ"ט לה"ה הרבני המופלג מלא בן תשע היתה שגורה בפיו מסכת נדרים עם פירוש הר"ן.
פלג מורג חרוץ ברק השנון יפ"ת כ"ש מו"ה נפתלי נ׳׳י בה׳׳ג אבד׳׳ק מסופר כי כאשר בא אביו לאסיפת רבנים בעיר הגדולה
בערעגסאז יע׳׳א .זה שבועות אשר קבלתי מע׳׳י אצבעותיו הנעימים פעסט ,הביא עמו גם את בנו רבי נפתלי והביאו לקבל את
לא ידעתיו ולא שמעתיו אכנהו ,ובינתיים נחלתי ר׳׳ל ובליל ש׳׳ק בא פני הגה"ק ה'כתב סופר' זי"ע ,שהעמידו על אבן הבוחן
הכתוב השני מאתו ובקש מאתי להשיב לו על דבריו ,ואם כי קשה ונענה ואמר בחביבות יתירה לאביו' :ראות פניך לא פיללתי,
עלי מאוד למלאות מבוקשו לעת עתה כי חלוש המזג אני ויש לפני והנה הראה ד' אותי גם את זרעך' ,ונשק את הילד על ראשו.
דברים הנחוצים לדינא בכ׳׳ז לא אשיב פניו ריקם אחר השמיעה בין בעודו בחור נודע שמו לתהילה ,הוא נתעטר בהורמנא
הבחורים שמעו הטוב ועוד בזכרוני אביו הגנ׳׳י כאשר יצק מים על וכתר מלכות לדון ולהורות מהרבנים הגאונים הרה"ק בעל
יד אבא מאוה׳׳ג בעל ח׳׳ס זצ׳׳ל .והנה אפס קצהו ראיתי במרוצה 'ייטב לב' ,הגאון מהר"ם שיק ,והגאון רבי שמעון סופר
ובגמר דבריו אתפוס לשעשע קצת אתו עמו... אב"ד קראקא ה'מכתב סופר' ,שראו בו כלי מחזיק ברכה.
לא עבר זמן רב ונפשו איוותה לשבת בצל אביו הגדול בבערגסאז, בבחרותו ערך מכתב אל הגאון רבי יוסף שאול נתנזון
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 43
מכתבו לרבי טוביה יחיאל ויילר ז"ל בשנת תרנ"ב
ספרו 'בית נפתלי'
לבה שתסכים להינשא בשנית .פיה היא פתחה בחכמה ותורת חסד לחסות מצילו וליהנות מאורו הבהיר ,הוא חזר אל עיר
על לשונה ,ואמרה' :הלא כבר היה לי כסף וזהב וכל טוב שבעולם ,וזה מגורי אביו אולם שם לא מצא מנוח לכף רגליו כי בפתע
אינו נחשב לי לכלום ,ולמה אני צריכה? רק אם יזדמן לי איש ת״ח נשברו קורות ביתו וזוג' הצנו"ח נפטרה לבית עולמה בפתע
לזה אנשא' .ובירך אותה רבנו זי"ע שד׳ הטוב יזמין לה במהרה שידוך פתאום לאחר מגיפה שפשטה בעיר ל"ע ,והשאירה אותו
כרצונה ,ומיד נכבדות נדבר בה ונישאה להגאון ה'בית נפתלי' זצ״ל. מטופל בג' יתומים.
רבי נפתלי ישב כעשר שנים בווישווא ,שם למד תורה בקדושה
עם דודו הגה"צ רבי שמואל גינצלער זצ"ל אב"ד ווישווא ,וניהל שו"ת מווישווא ועד ויזניצא
עם רבים מגדולי הדור .הוא הרביץ תורה לבחורי חמד ,גם נזכר בפנקס כעבור תקופה הוצע לפניו זיווג שני ,ה"ה הרבנית עלקא
'חבורה משניות' מאויבר-ווישווא כחבר ,מיום א' בכסלו תרל"ו עד ע"ה בתו של הרבני הנגיד החסיד ר' יהודה אריה לייב
י"ב בתמוז תרמ"ב. פרוכטר ז"ל מווישווא ,מחשובי חסידי ויזניץ ,נכד הגה"צ
בד בבד התקרב מאוד לחצר הק' ויזניץ והחל להסתופף בצל רבי נחמן כהנא זצ"ל מסיגעט .רבי יהודה לייב היה בן
רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע ,כפי שיסופר להלן .חותנו רבי יהודה לייב הגביר החסיד רבי שמואל פרוכטר ,בן הגביר החסיד רבי
התפאר בו והיה אומר עליו 'זה חלקי מכל עמלי' .ר' יהודה לייב נלב"ע אליהו פרוכטר ,בן הגביר החסיד רבי שלמה פרוכטר שהיה
בצעירותו באסון רח"ל ,ביום ב' בניסן תרל"ז ,והוא בן נ"ב שנים .זוגתו היהודי הראשון בווישווא.
מרת שרה בריינדל ע"ה עלתה לצפת ונפטרה ביום י״ז באדר תרס"ה. זכה ר' יהודה לייב ובניו וחתניו היו תלמידי חכמים
בשנת תרמ"א הוכתר אביו ה'קול אריה' לכהן פאר כרבה של העיר וגבירים מופלגים .בני משפחה זו היו מפורסמים בכל מחוז
מאד (לאחר שהאב"ד דשם בעל 'בית שערים' עבר לחוסט ,למלא מארמורש בצדקותם וביראתם הקודמת לחכמתם ,תורה
מקום מהר"ם שיק שנסתלק אז) .שם ישב על כסא כבודו עד יומו וגדולה התאחדו על שולחנם ,גדולים וצדיקים התאכסנו
האחרון -כ"ד בתשרי תרמ"ד .רבי נפתלי ישב שם בצל אביו וקיבץ בביתם ,והם קיימו מצוות צדקה והכנסת אורחים באופן
וריבץ תלמידים שהתקבצו סביבו ללמוד תורה מפיו ,ושתו בצמא את מפליא .כל ימיהם הסתופפו בצל קדשם של רבוה"ק מקאסוב
דבריו אמרי נועם .אף פעל רבות לטובת הציבור והיה גבאי נאמן ויזניץ זי"ע.
לטובת עניי ארץ הקודש בדרך רבוה"ק. מרת עלקא התאלמנה בצעירותה מבעלה הראשון ,זמן
מה לאחר מכן ביקר רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע בווישווא,
על כסא הרבנות ואכסנייתו היתה בבית הנגיד החסיד רבי שמואל פרוכטר
משנסתלק אביו הגדול ה'קול אריה' ,אך טבעי היה הדבר שרבי ז"ל אביו של רבי יהודה לייב .וכך כתב הגה"ח רבי פנחס
נפתלי יתמנה למלאות את מקומו ,מה גם שהיתה זאת צוואתו הברורה זעליג שווארץ בהקדמת ספרו 'עטרת פז' ,שאביה הגביר
של אביו הגדול לבני קהילתו .תיכף ומיד החל בהנהגת העיר בדרכי ר' יהודה לייב התנצל לפני רבינו ה'צמח צדיק' שבתו אינה
אביו הגדול והשקיע את כל כוחו ואונו בהרבצת תורה והרבות פעולות רוצה להינשא ,מדברים לה שידוכים גדולים עם גבירים
חסד למכביר ,בדבריו לפני הציבור אותם השמיע תמידין כסדרן, ונגידים ועם כל זה איננה מרוצה ,וביקש מרבנו שידבר על
44קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
אני לא מושפע
מקמפיינים.
אני יודע לחשוב בעצמי .לקבל החלטות לבדי.
אבל יש משהו שאינני מוותר עליו.
להיות דבוק באותה דרך.
להיות מחובר לאותו ערך.
אני ויזניצער .וזו הדרך שלנו.
אינני חי לעצמי .אני עם כולנו.
צדיק' ה'צמח בצל
בשנות מגוריו בווישווא התקרב ה'בית נפתלי' והתיידד את רבינו לבדו ער בביתו ,כשהמשמשים כולם נמים את
שנתם .רבנו קבלו בסבר פנים יפות ובשמחה רבה ,ואמר עם חסידי ויזניץ ,בעקבות משפחת חותנו זכה לנסוע
לו' :השי״ת הזמין לי אורח חשוב ונכבד לקיים בעצמי לפרקים לחסות בצל רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע.
מצות הכנסת אורחים ,אשר לא זכיתי זה כמה' .רבינו גם אביו הגה"צ ה'קול אריה' היה מגדולי מעריצי
טרח בעצמו להכין לו סעודת ערב ולחמם לו כל הצורך, רביה"ק ה'צמח צדיק' .במכתב משנת תר"ל אל רביה"ק,
וגם הציע לו המיטה שיישן בה .רבינו שש ושמח עמו הוא כותב בתוך דבריו" :שלום וישע רב לכבוד ידיד ד'
כמוצא שלל רב והשתעשע עמו בנועם שיח ('תולדות וידיד ישראל אדומ"ר ה"ה הרב הצדיק הקדוש וטהור
קול אריה' מכתב קכ"ו). אספקלריא המאירה עמודא דנהורא תפארת הקדושים
בתוך הדברים דיבר רבינו ה'צמח צדיק' ממעלת אביו רבן של ישראל המפורסם בקצווי ארץ ואיים רחוקים,
ה'קול אריה' ,ואמר עליו' :א פלא די אויגן ,א פלא די אויגן' כבוד שם קדשו מ' מנחם נ"י לפני שמש ינון שמו שליט"א
[והיה ידוע לכל מכירי ה'קול אריה' ,שהיו לו עיניים גדולות, וברוכים אמן.
לא נהג גבן להיות זעיר שאיל בשלמא דרבה ,לכן
והיה מטיל אימה ופחד על הכל בעיניו הק'] .על-כך סיפר
היה ראוי לי להיות נחבא אל הכלים ולהיות ירא מגשת
ה'בית נפתלי' לרבינו ,שהרה"ק רבי צבי הערש מרימנוב זי"ע
אל הקודש ,כי מכיר אנכי מועט ערכי ומעמדי ומי אנכי
בירך את אביו שיהיו לו עיניים טובות .מיד אמר רבינו:
לעמוד במקום גדולים וקדושים ,אולם מידות טובו וצדקתו
'כעת הנני מבין היטב מה שהפליא אותי בעיניים שלו ,כי
וענוותנותו הם הרהבוני לגשת אל הקודש פנימה"...
כל זה בא לו מברכתו של אותו צדיק!' (שם דף פג אות ט). לימים ,נסע ה'קול אריה' להסתופף בצל רבינו ה'צמח
בספרו 'בית נפתלי' הביא אימרה ששמע מרבינו: צדיק' ,אשר התבטא ,כי הוא שווה עבורו כשלושת אלפי
"שמעתי בשם מרן הרב הקדוש מהר״ם זצוק״ל בעל צמח חסידים (רשימות הרה"ח ר' בערל הערש בריטוויץ ז"ל).
צדיק מוויזניצא ,שפירש במה שיסדו בחרוז לשבת 'זכרו רבינו הסב"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע סיפר ,כי פעם
תורת משה במצות שבת גרוסה' ,ע"פ מה שאמרו בזוה״ק כאשר היה בווישווא עם זקנו רביה"ק ה'צמח צדיק' ,הגיעו
דשבת שמא דקוב״ה ,והכוונה שבני ישראל יזכרו לעסוק ה'קול אריה' והגה"צ רבי יהודא מודרן זצ"ל דומ"ץ סיגעט
בתורת משה ללמוד 'במצות שבת' -בלתי לה׳ לבדו ,עכד׳׳ק. לשבות אצל רבינו .רבינו כיבד את ה'קול אריה' עד מאוד,
בשנת תרמ"ג ,לאחר פטירת הרבנית הצדקת מרת ואף הורה לו שבסעודה השלישית יערוך בעצמו שולחן.
מרים ע"ה א"ח רבינו ה'צמח צדיק' ,קרא רבי נפתלי לבתו ואכן רבים מבני העיר באו ליהנות מזיו תורתו ('תולדות
על שמה ('אילה שלוחה וכתבי הר"ן'). קול אריה' דף צט).
לימים הסתופף רבי נפתלי בצל רביה"ק בעל 'אמרי בנו ה'בית נפתלי' זכה להתקבל באהבה אצל רבנו ה'צמח
ברוך' זי"ע ('תולדות גאוני הגר'). צדיק' ,מסופר שפעם בא לוויזניצא בחצות הלילה ,ומצא
קשרי תורה והערכה עוררם ללכת בדרכי יושר ונתיבות המסורה ,הקים חבורות
כאמור היה מיודד באופן מיוחד עם הגה"ח ר' משה אליעזר ללימוד התורה לתלמידי חכמים ואף לבעלי בתים שעסקו
פוקס זצ"ל מגדולי חסידי ויזניץ בווישווא ,ואף לאחר שהתמנה כל היום על התורה ועל העבודה ,למען יהיה להם עת קבוע
למלא מקום אביו ועבר לכהן כרב ואב"ד העיר מאד ,המשיך לעמוד ללימוד התורה בקביעות כיתד בל תמוט.
בקשרי מכתבים עם ר' משה אליעזר .מצינו מכתב תשובה שהשיב בד בבד המשיך להרביץ תורה לבני הישיבה שנאספו
לרבי משה אליעזר (נדפס בירחון 'לקט ששנה' (תש"ג ,סימן כ"א): אליו ,כאשר ישא האומן את היונק נשא אותם על כתפיו
"ב"ה יום ד' בשלח שנת תרמ"ד לפ"ק מאד .שלום וברכה ,ברבייה ודאג להצטרכותם הרוחנית והגשמית גם יחד ,בשנות
ובהמשכה ,לכבוד אהו' ידינ"פ הרבני המופלג בתוי"ש החסיד וכו' נשיאותו הקצרות העמיד תלמידים הרבה ומהם יצאה
מו"ה משה אליעזר נ"י בווישווא. תורה לרבים.
"אתמול קבלתי מכתבו ,ואם אמנם כי עדיין לא באתי אל המנוחה, כן נודע בישראל ברוב כשרונו וגודל תבונתו ,לערוך
עכ"ז ,לעשות רצונו חפצתי ומסרתי הדברים לידידנו הרבני שו"ב דין-תורה ומשפט צדקה ,ולכן נקרא לשבת על מדין בהרבה
מומחה דפה מו"ה טובי' מאיר וויס נ"י ,והוא ישיב לו כאשר בקבלה ערים ,להוציא דין לאמיתו וליישר הדורים.
46קשר איתן • ויצא תשפ"ז
מצבת הרבנית עלקא ע"ה אשת ה'בית נפתלי' מכתבו לארץ ישראל לראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר מירושלים
[אוסף הספרייה הלאומית]
שעה ראוהו הוגה ועוסק בתורה בהתעמקות נפלאה .וכה מספר אצלו מכבוד קדושת מר אבא הגאון זצ"ל הכ"מ ,ועליו יוכל
אחד מתלמידיו :פעם כשהסב אל השולחן ,לקח עמו ספר לעיין בו, לסמוך ,ובוודאי יסכים גם דודי הגאון מוהר"ש גינצלער נ"י
הוא היה שקוע ברעיונותיו עד כי ביקש 'מים אחרונים' עוד טרם האב"ד דשם יצ"ו.
אכילתו ,בחשבו כי כבר סעד ,ורק הנמצאים אתו שם ענו ואמרו: "וע"ד מ"ש החרדים (הובא בהפלאה) דכמו דאיכא עשה
הלא עדיין לא אכלנו... לכהנים לברך את ישראל הכי נמי יש מ"ע לישראל להתברך
את כל ממונו פזר נתן לאביונים ,ומספר בנו הגה"צ רבי יוסף זצ"ל: מן הכהנים [וכ"כ בפנים יפות עה"ת ,ועיין בשערי תשובה
"שמעתי ממנו פעם אחת אחרי התלהבות במוסר ,כדרכו בקודש, או"ח סי' קכ"ח סק"א] הנה בריטב"א סוכה ל"א (ד"ה מאי)
אשר כה אמר :ידעתי כי יזדמן איש אשר יחשוב עלי :דבר נקל הוא נראה דס"ל שאין מצוה על ישראל להתברך אלא מצוה
לרב להוכיח ,אחרי שהיה לו יומא טבא בהכנסות ,ויש באמתחתו דכהנים ע"ש ,ודלא כשי' החרדים ז"ל ,ורמזו עליו הגאון
במה לחיות ...תאמינו לי רבותי ,כי אף פרוטה אחת לא נשארה מלבוב בהסכמתו שם [והובא גם במנחת חינוך מצוה שע"ח].
בביתי ,הלוואי הייתי נקי מכל חטאי ופשעי כמו שנתרוקן כיסי". "ויען כי הנני טרוד בכמה עניינים ע"כ לא אוכל להאריך
וזאת בנוסף על מה שהיה גומל חסד בגופו ,בהתהלכו תמיד לקבץ כעת ,והמעט שכתבתי הוא רק לקיים הבטחתי .והנני בזה
מעות לצורכי צדקה. ידידו הדו"ש ,ושלום כל הנלוים אליו הי"ו .הספרים קבלתי
במיוחד היה משכיל אל דל ,להבין את מעמדו ומצבו אפילו בעת ותודתי על טרחתו.
שהלה לא שאל וביקש עזרתו .בחכמת אלקים אשר בקרבו הבחין
בצרתו של הזולת ,והיה מעוז לדל ומחסה לאביון באופן נפלא ביותר. גדלותו בעבודה ובמידות
כן היה משתדל ביותר לעמוד לימין בני תורה ורבנים ,להספיק הגה"צ ה'בית נפתלי' ,היווה דוגמא חיה של מוסר-השכל
להם לחם חוקם בריווח ובכבוד ,והיה מעורר את בני הקהילות על בכל ענייני עבודת ד' ,אם בלימוד התורה ועבודת בוראו,
כך .רגיל היה על לשונו לפרש דרך מליצה ,את דברי רש"י בפרשתנו ואם בענייני מידות וגמילות-חסדים.
'בזמן שהצדיק בעיר ,הוא הודה ,הוא זיוה ,הוא הדרה ,יצא משם לימודו היה בעיון ובהתמדה נפלאה .בכל עת ובכל
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 47
מַא ד שעברו שיפוץ מקיף ומשמשים כיום כאכסניית אורחים ובסמוך לו בית הכנסת ההסטורי של העיר
בנין ישיבת 'קול אריה' וביתו של הרב בעיר ַ
של הזקן והישיש כה' יצחק גליק ע"ה ,ומי יתן שלא ימותו צעירים פנה הודה' ,כי בזמן שהצדיק בעיר ,ובני העיר מחזיקים בו
ממנו (כי שנותיו היו קרוב לתשעים) ,אבל אעפ"כ לבי בל עמי ,כי ונותנים לו פרנסה בריווח ,ואינו צריך לצאת לכתת רגלו
מתלא [משל] אומרים ,שאם גוזזים הצאן פחד עובר על הכבשים ולדפוק על דלתי נדיבים ,הוא הודה והדרה ,אבל אם יצא
[ווען מען שערט דיא שעף ציטטערין דיא לעמער]"... משם לחזר בעולם מחמת דוחקו ,אזי נגלה הכבוד מהם
בפטירתו היתה זעקה וחרדה גדולה בעיר למשמע הבשורה כי ופנה הודה והדרה של העיר.
נלקח ארון הקודש באיבו ופתאום נוטל כבודו ,ויספדו לו כל בית עם היותו נודע כפה מפיק מרגליות ובעל-דרשן נפלא,
ישראל וראשי מנהיגי גולת אריאל ,הובא לקבורה במעמד אלפי ישראל ידע גם אימתי לתת מחסום לפיו ,ועשה זאת בחכמה
ובצדקות .וכה מספר אחד מתלמידיו" :פעם נקרא לעיר
הסמוכה לקהילתו ,להספיד בעה"ב אחד שנפטר שם ,ולא
את כל ממונו פזר נתן לאביונים, רצה לנסוע ,והשיב את השליח ריקם בתירוץ כלשהו .אנכי
ואמר' :תאמינו לי רבותי ,כי אף יודע היטב סיבת וטעם הדבר -כי הרב דשם לא היה
פרוטה אחת לא נשארה בביתי, בעל-דרשן נאה ,וחס עליו שלא לעשות לו עגמת נפש"...
הלוואי הייתי נקי מכל חטאי ופשעי
כמו שנתרוקן כיסי' .וזאת בנוסף על
צוואתו והסתלקותו המופלאה
לא זכה דורו לאורו של רבי נפתלי זמן רב ,בשנת תרנ"ז
מה שהיה גומל חסד בגופו ,בהתהלכו נפטר בפתע ,מסופר כי היה זה מחמת שלקח אל לבו כי אחד
תמיד לקבץ מעות לצורכי צדקה מבני קהילתו עזב את דרך היהדות והשתמד רח"ל .ביומו
האחרון עוד הרביץ תורה לתלמידים ולא ניכר עליו שום
חולי ומכאוב ,אחרי שיעורו לפני התלמידים אמר שאינו
באהל מנוחת אביו הגדול ה'קול אריה' זי"ע בעירו מאד. מרגיש בטוב ,קראו לרופא העיר שציוה עליו לנוח מעט
הרה"ק ה'דברי יחזקאל' משינאווא זי"ע בשומעו את הבשורה ויקל לו ,כי אינו רואה בו מאומה שמחמתו אינו מרגיש כל
המרה ,תלה סיבת קיצור ימיו ,מאחר שהיה נקרא כאמור ע"ש הרה"ק כך בטוב ,אולם אחר שברך ושתה ,בחצות ליל י"ב בכסלו
מראפשיץ ששמו היה נפתלי צבי ,והוא נקרא בשם נפתלי לבד ,ואמר תרנ"ז בהיותו בן חמישים ואחת שנה נסתלק לפתע לבית
שיודע לבטח שאם היו לו שני השמות היה חי עוד הרבה שנים ,כי עולמו ,אחר שקרא לפני בניו את צוואת בעל 'סמיכת
החיות של האדם תלוי בשמו .ואף הוסיף שגם הוא עצמו נכשל בזה, חכמים' שראו בו צוואתו האחרונה.
בקראו את בנו הבכור נפתלי בלבד ,ה"ה בעל 'אילה שלוחה' שנפטר מזליה חזי שימיו ספורים .במכתב לבנו הג"ר יוסף מיום ג'
בצעירותו על פניו. פר' ויצא תרנ"ז ,כתב לו בזה"ל" :עתה באתי לביתי מהספידא
48קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בנו של ה'בית נפתלי' הג"ר יוסף שוורץ הי"ד מצבת חתנו של ה'בית נפתלי' החסיד ר' אלי' פרוכטר ז"ל בווישווא
רב ביהמ"ד 'מחזיקי תורה' בגרויסוורדיין
השאיר אחריו ברכה את ספריו הגדולים ה"ה שו"ת
'בית נפתלי' וספר 'בית נפתלי' עה"ת' ,אמרי שפר' דרושים,
וספר 'שער נפתלי' על האבודרהם ,עליהם באו בהסכמה
פעם נקרא לעיר הסמוכה לקהילתו,
גדולי דורו וביניהם בעל 'לבושי מרדכי' אב"ד מאד המפליג
להספיד בעה"ב אחד שנפטר שם ,ולא
בשבחו ,ועוד ספרים ומהם שנשארו בכתובים.
רצה לנסוע ,והשיב את השליח ריקם
בתירוץ כלשהו .הסיבה האמיתית היתה זרעו וביתו אחריו
כי הרב דשם לא היה בעל-דרשן נאה, זרעו אחריו היו כולם גדולי תורה והוראה ,בנו הג"ר
וחס עליו שלא לעשות לו עגמת נפש... יצחק מאיר הכהן מו"צ דראגמירעשט בעל 'אמרי יצחק'
[חתן הנגיד החסיד הוויזניצאי ר' יוסף מרדכי כהנא ז"ל
מדראגמירעשט] ,בנו הג"ר יוסף מו"צ גראסוורדיין בעל
ורבי אליהו פרוכטר מווישווא [אבי הרה"ח ר' פנחס זעליג פרוכטר ז"ל 'וילקט יוסף'' ,גנזי יוסף'' ,ויצבור יוסף' ועוד ,בנו הג"ר
משיכון ויזניץ ,והרה"ח ר' נפתלי פרוכטר הי"ד מזכיר ישיבת ווישווא מנחם ישעיה מגיד בקלויזנבורג ובעל 'דברי מנחם' ,בנו
אבי הרה"ח ר' שלמה זלמן פרוכטר ז"ל מיקירי אנ"ש בבני ברק]. הג"ר פנחס זעליג מו"צ קליינווארדיין בעל 'עטרת פז',
על בנו הג"ר יוסף הארכנו במאמר לתולדותיו בבטאוננו גל' 180פר' בנו הג"ר אברהם יהודה בעל 'דרך הנשר ותורת אמת',
בהעלותך תשפ"ה ,הוא היה רב ביהמ"ד 'מחזיקי תורה' בגרויסוורדיין בנו רבי שמואל בעל 'לקט ששנה' .הם הסתופפו רבות
והיה מקורב אצל מרן הסב"ק זי"ע ,אחר הסתלקות הס"ק הספידו בצל קדשו של רבנו בעל 'אהבת ישראל' זי"ע ,וקיימות
הספד גדול בגרוו"ד ,את הספדו הדפיס בקונטרס מיוחד 'אבל ישראל', הסכמות שהס"ק נתן על ספריהם.
ובו ,וכן בספריו שהו"ל לאחר מכן 'אמרי ישראל' ו'צפנת פענח', חתניו הג"ר חיים צבי עהרנרייך משאמלויא ומאד ,הג"ר
הביא אמרות ועובדות-קודש רבות שראה ושמע אצל הס"ק זי"ע. נתן צבי בריסק רב בסאלאנטא ,בעל נחלת אבות ,נחלת צבי
הוא בכשרונו הגדול אף הוציא לאור את ספרי אביו ה'בית נפתלי'. ונחלת שבעה ,רבי מנחם מענדיל פריד מפאלייען ריסקווא,
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 49
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ִִע ְְּמָך ְְמקֹור ַַחִּיִ ים ְְּב ְ
אֹוְרָך ִנִ ְְר ֶֶאה אֹור:
התעוררות רבה ומעמדי תפילה מרטיטים בכל אתר ואתר
תפילות רבים ע"י הכותל המערבי ,באתרא קדישא מירון בראשות הגה"צ ראש הישיבה
שליט"א ,במערת המכפלה ,בקבר רחל ,באהל רבוה"ק זי"ע ובקברי צדיקים בכל קצווי
ארץ | תפילות יחיד והמון קבלות טובות של נשים צדקניות | מצלאין אנו בחיי מרן מלכא
לאחר תפילת ערבית במערת המכפלה ,נשא דברים נלהבים לקראת ליל שישי אור לג' כסלו נקראו אנשי שלומנו די בכל אתר
משגיח הישיבה הרה"ג ר' ישראל ארנסטר ,שעורר את הבחורים ונענו להשתתף במעמדי תפילה והתעוררות בארץ ובעולם ,בהם
בדברים יוצאים מהלב להמשיך ולא להרפות ,לזעוק ולהתחנן לפני התכנסו יחד לעורר רחמי שמים ולהעתיר למען מרן רבינו שליט"א.
בורא כל יצור למען יעטר את אבינו רוענו ,עטרת ראשנו ונזר לנוכח החולשה הרבה הזעיקו הרבנים הגאונים בני מרן רבינו
תפארתנו ,בבריאות איתנה לחיים טובים ולשלום. שליט"א את כל הציבור להתאחד בתפילת רבים ,כי 'המציאות
בהמשך אמרו תהילים בהתעוררות עצומה ,ולאחר מכן פצחו מוכיחה שתפילות ישראל עושין רושם ,וניכרת סייעתא דשמיא
בניגוני רחמים והתעוררות בזכות שלושת האבות ,מתוך אמונה אף מעל לדרך הטבע'.
כי התפילות בוודאי לא תושבנה ריקם .את המעמד סיימו בשירה במרכז התפילות בארה"ק עמדו המעמדים המרכזיים ,עת תלמידי
אדירה' :נאר אמונה אין בורא כל עולמים'. הישיבות הגדולות הק' התכנסו במערת המכפלה בחברון ,בראשות
גם למירון הגיעו המונים בתחבורה מאורגנת וברכבים פרטיים הרבנים בני מרן רבינו שליט"א ,וקהל אנ"ש מרחבי הארץ התכנסו
מכל רחבי הארץ ,פתחו בתפילת ערבית עובר לאמירת ספר רביעי ע"י ציון התנא האלוקי רשב"י במירון ,בראשות הגה"צ ראש הישיבה
מתהלים ,פרק ק"ז אמרו יחד בנוסח עש"ק בהתעוררות גדולה, שליט"א ורבני אנ"ש.
תפילת רבים בציון הרשב"י במירון
במעמד התפילה במערת המכפלה
50קשר איתן • ויצא תשפ"ז
עננו בזכותא דיוסף צדיקא
עם סגירת הגיליון ,נערכת תפילת רבים ע"י רשת כוללי בוקר "תורת משה" בציון יוסף הצדיק בשכם ,בראשות בני
מרן אדמו"ר שליט"א וקהל חסידים רב .תיאור מפורט יבוא בגליון הבא אי"ה
ואח"כ שמו של רבינו שליט"א באותיות תמניא אפי.
ראש הישיבה שליט"א נשא דברי התעוררות נרגשים ,בהם עמד על שגב
מעלת המקום אתרא קדישא מירון ,כידוע שרבינו ה'אמרי חיים' היה מזכיר
זכותם של מליצי היושר בעיתות רצון -אבותינו הק' שוכני חברון ,רחל אימנו,
רשב"י ,והבארדיטשובער רב זי"ע ,ובוודאי זכותם יעמוד לנו להיוושע במהרה.
כן הזכיר את המובא בספה"ק 'אהבת שלום' שהשם הק' אגל"א היוצא מר"ת
התפילה 'א'תה ג'בור ל'עולם א-דני' הוא סגולה להמתקת הדינים ויש לכוונו.
בתפילה באהל רבוה"ק זי"ע הרה"ג ר' אשר פולק נשא דברי חיזוק בהזכירו את בקשת רבינו שליט"א
להתחזק בשמחה ובאמונה שלימה ,התעוררות עצומה הקיפה את הציבור
בשירת ניגוני התעוררות בניצוחם של המשוררים ,אח"כ פצחו בריקודין
קדישין 'בר יוחאי' וכו' ובניגוני כמיהה ואמונה לישועה שלימה במהרה,
וסיימו בריקוד 'יש בורא עולם'.
באותה שעה התקיימו עצרות תפילה גם באהל רבוה"ק זי"ע בפאתי
השיכון ,ברחבת הכותל המערבי ,בקבר רחל בהשתתפות אנ"ש מירושלים,
בית שמש ומודיעין עילית ,כשלפני התיבה עבר הג"ר דוד צבי שנעבאלג רב
בתפילה ע"י ציון הרה"ק רבי יודא'לי זי"ע בלונדון דקהילתנו בירושלים.
אנ"ש בברוקלין התכנסו לתפילה באהל צדיקי ליובאוויטש זי"ע ,אנ"ש
במאנסי התפללו באהלי הצדיקים בבית החיים במאנסי ,אנ"ש בקהילתנו
בלונדון התכנסו לתפילה ע"י ציון הרה"ק רבי יודא'לי זי"ע ,אנ"ש באנטווערפן
באהל צדיקי בית פשעווארסק בבית החיים בפיטע שבהולנד ,אנ"ש במעלבורן
התכנסו לתפילת רבים בביהמ"ד בהשתתפות המרא דאתרא הג"ר שלמה
קאהן ,ואנ"ש בווינה התכנסו באהל ציון הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב
זי"ע ,בהשתתפות הגאב"ד הג"ר משה אליעזר וייס.
גם במעמד חנוכת היכל ישיבת דושינסקיא באלעד הורה כ"ק האדמו"ר
בתפילה במעלבורן אוסטרליה
שליט"א לומד במעמד כל העדה פרקי תהלים למען רבינו שליט"א ותפילת
מי שברך .המשפיע הגה"צ ' אלימלך בידרמן שליט"א ששבת עם קהל גדול
במירון הורה לומר לפני הקידוש פרקי תהילים לרפואת רבינו שליט"א פסוק
בפסוק וכן בהדלקה במוצ"ש.
נשות ישראל הצדקניות ובבתי החינוך לבנות נאמרו פרקי תהלים
בהתעוררות ,המון קבלות טובות התקבלו בצוותא ובעצה אחת בקווי הטלפון
של נשות ויזניץ .והן קל כביר תפילת רבים לא ימאס ,ימים על ימי מלך תוסיף
שנותיו כמו דור ודור.
בתפילה באהל הרה"ק מטשארטקוב זי"ע בווינה
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 51
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ברוח הזמן וענינא דיומא -דברים ערבים לחיך ונעימים לאוזן. קּוָמה ְְּב ֶֶעְזְ ַַרת ִיִ �ְְֹש ָָר ֵֵאל
צּור ִיִ �ְְֹש ָָר ֵֵאל ָ
אחד מבני החבורה הרה''ח ראובן פויירשטיין ערך וניהל
יום רביעי הקרוב ט"ו כסלו ,יוקדש כיום תפילה למען מרן רבינו
פאנל בין ה'קובעים' ,עוד ראיונות ודעות לחיזוק וביסוס מסגרת
שליט"א ,ביום זה יורדים האבות הק' זי"ע משמי מעל להשתתף
ה'קבעתי' בבחינת 'מוסיף והולך' בנוסף על ההצלחות וההישגים
בשמחת אפריון צאצאיהם בחתונת נין מרן רבינו שליט"א,
הגבוהים והרבים שנרכשו עד כה.
וזכות האבוה"ק ודאי יעמוד לנו לפתוח שערי שמים לתפילתנו.
בסיום הודו למנהל הכולל אשר יום יום אינו נותן תנומה
יום זה הוא יום הולדתו של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ,רבינו
לעפעפיו וללא לאות דואג להצלחת התנהלות ושגשוג הכולל ברוח
וגשם ,הרה''ח מיכאל אליעזר קליין ,אשר לפעלו הטוב והמסור שליט"א חוזר ואומר רבות :יום הולדת הוא יום גדול ומסוגל,
מן השמים ישלמו שכרם ויתברכו בכל הברכות האמורות בתורה. כדכתיב 'אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה' ,ואצל צדיקים אף
לאחר הסתלקותם יש חשיבות ליום זה ,בו הצדיק יכול להשפיע,
וכמו שראינו שרבינו ה'אמרי חיים' עצמו היה מדבר במעלת יום
שמחת שבע ברכות בישיבתנו באלעד ב' אלול -יום ההולדת של אביו הסב"ק זי"ע.
בישיבתנו הק' 'תורת חיים' נחוגה שמחה שבע ברכות לכבוד קהל אנ"ש ובית יעקב אלו הנשים יתחזקו בתפילות בכל
ראש הישיבה הג"ר אליעזר שלומוביץ ,לרגל השמחה השרויה מקומות מושבותיהם ,באמירת ספרי תהלים בציבור בבתי
במעונו בנישואי בנו בשעטו"מ וכאות הוקרה והכרת הטוב. המדרשות בהיכלי הישיבות הק' ובמוסדות החינוך לבנים ולבנות,
בראש המסובים פיארו המחותנים ראש הישיבה וכ"ק האדמור ובפרט באהל רבוה"ק זי"ע ובציוני צדיקי עולם ,כמובא ב'שער
מפיטסבורג שליט"א ,כן השתתף הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א שאף
הגלגולים' להגה"ק ר' חיים ויטאל (הקדמה ל"ח)' :גם ציוה אותי
נשא דברי ברכה לכבוד המאורע ובמעלת ישיבתינו 'תורת חיים'.
(האר"י ז"ל) שאם אלך להשתטח על קברי הצדיקים ,יהיה בערב
דברי הערכה נשא ראש הישיבה ,בשם רבני הצוות נשמעו
ראש חודש או בט"ו יום לחודש ,כי אז יש יותר הכנה מכל שאר
מפי הרה"ג יצחק אייזיק שלומוביץ ר"מ בישיבה ,כן נשא דברים
הימים' שאז הנפש יורדת אל הציון.
המשגיח הרה"ג לוי יצחק ברגר .במרכז השמחה נשמעה שיחה
באהל רבוה"ק זי"ע תתקיים תפילה בציבור בליל ט"ו כסלו
נפלאה תוך שירה וזמרה מפי המחותן כ"ק אדמו"ר מפיטסבורג
בשעה ,10:30וביום רביעי ט"ו כסלו בשעה 2:30בצהריים .אבינו
שהאריך בדברים בחשיבות חיי הבחור בישיבה ,ובכך שנבדל
מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו.
מרוחות הזרים הנושבות בחוצות ובגודל כח השפעת שירה
וזמרה בקדושה .בסיום המעמד נערכו ריקודין לכבוד שמחת חתן.
סיום מסכת בכולל 'קבעתי' אלעד
לומדי כולל "קבעתי" באלעד התכנסו בצוותא בבית הארחה
במושב 'חפץ חיים' לסעודת מצוה לרגל גומרה של תורה מסכת
מכות שנלמדה בדיבוק חברים במסגרת הלימוד הקבוע מדי יום
ביומו ,ובעריכת שפתים בשינון וחזרה לפי תוכנית הלימוד .5 ,8 ,4
בראשית המעמד פתחו באמירת מזמורי תהלים למען בריאותו
השלימה של עט''ר מרן אדמו''ר שליט''א לאויוש''ט.
באוירה עילאית מהולה ברגשי לב העולים על גדותיהם,
הסבו ה'קובעים' סביב שולחנות ערוכים במטעמים כראוי וכיאה
אשדוד :עידוד ההשתתפות בבאטע'ס לכבוד שמחת התורה ,במהלך ה'סעודת מצוה' נערך הסיום על
ביוזמת חבר מועצת העיר הר"ר שמואל דוב שוק ,ובמסגרת המסכתא עם אמירת קדיש הגדול.
פעילות ארגון 'בנערינו' ,יצא לדרך מבצע מיוחד בקרב בחורי ראש הכולל הרה''ג רבי משה מאיר ויינברגר העומד בראש
קהילותינו באשדוד לחיזוק ההשתתפות בבאטע'ס המתקיימים ממלכת ה'קובעים' באלעד ,וכאומר לכל אחד ואחד גדל ,נשא
בבתי מדרשנו בעיר.
דברים בטוב טעם ,ובמתק שפתים שזר את הסיום עם הפרשה
הבאטע בליל שב"ק הוא יסוד גדול בחייו של חסיד ויזניץ,
רבוה"ק ראו ורואים באסיפת מרעים חסידית את אחת מאבני
היסוד בדרכה של חסידות ,גם הבחורים מתאספים מדי שבת
בשבתו בצוותא חדא ,מתחזקים בדברי חיזוק והתעוררות וסופגים
מהחמימות הויזניצאית.
במסגרת המבצע מתקיימים מדי שבוע הגרלות על פרסים
בין הבחורים המשתתפים בבאטע'ס ,ובסיום תתקיים בעז"ה
סעודת מלווה מלכה חגיגית לכלל המשתתפים ,ברוב עם והדרת
52קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
אני רוצה
את הזכות.
לזכות בברכה קבועה .לפתוח שער לישועה.
אבל לא זו הסיבה ,אלא המחוייבות:
להיות דבוק באותה דרך.
להיות מחובר לאותו ערך.
אני ויזניצער .וזו הדרך שלנו.
אינני חי לעצמי .אני עם כולנו.
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
הג"ר משה פרידמן מראשי ישיבות 'נחלת-התורה' וטשכנוב מלך .בד בבד ילווה את המבצע קמפיין שבועי מיוחד ,שבמרכזו
[המגיע תכופות לישיבה לשאת ולתת עם התלמידים ולהשפיע אמרות קודש מדברי רבוה"ק בגודל מעלת אסיפת מרעים חסידית,
עליהם מאוצרותיו הכבירים] והג"ר משה לנציצקי ראש ישיבת במטרה לעורר את הלבבות ולהוסיף חיות והתלהבות בהשתתפות
אלכסנדר -להעביר את הבחורים בכור המבחן על סוגיות בעיון בבאטע'ס.
בפ"ק דפסחים. המבצע מצטרף לשלל היוזמות והפעילויות שמוביל ארגון
היה זה מחזה מרגש ומפעים כשעולי-ימים יושבים מול גדולי 'בנערינו' למען בחורי קהילותינו הק' באשדוד ,במטרה להעמיק
תורה ועונים על שאלותיהם העיוניות בשפה ברורה ונעימה, את הקשר בין הבחורים לבית המדרש.
בעומק הבנה ,ומפגינים שליטה בכל ה'רייד' הישיבתי בארבעה הדיווח על ההשתתפות בהגרלות השבועיות מתבצע בקו
סוגיות מרכזיות שבפרק אור-לארבעה-עשר ,כשהרבנים הגאונים 'בנערינו' בטלפון ,073-345-4368בשלוחה המיועדת לכל בית
שליט"א מתמוגגים מנחת והנאה. מדרש.
בסיום נשאו גדולי התורה דברי חיזוק והדרכה לעליה במעלות
התורה והיראה ,והפליאו את ההשקעה של רבותיהם שהביאום
לרמות גבוהות כאלה ,ה"ה ראש הישיבה הרה"ג ר' ישראל שטיינמץ
גדולי התורה
[כשהגר"מ לנציצקי מעלה על נס את ספרו עמ"ס פסחים ,ופותח בישב"ק 'אהבת-ישראל' באלעד
בכך שהוא הולך לבחון לאור ספר זה] והרמי"ם הרה"ג יוסף משה מעמדים רבי רושם התקיימו בישיבה לצעירים 'אהבת-ישראל'
רוזנברג והרה"ג לוי יצחק כץ. ויזניץ באלעד עת הגיעו לבקר בהיכלה גדולי תורה מובהקים,
בשורה משמחת ומרנינה לאנ"ש בשיכון ויזניץ:
מיזם החסד המהפכני 'אשביעהו' יוצא לדרך
ומזינה מדי יום מהווה עבורם משימה מורכבת .כדי לשמור על קורת רוח מרובה ושמחת אמת אופפת בימים אלו את אנ"ש
תחושת הכבוד העצמי של המקבלים ,ניתנות הארוחות תמורת בקרית ויזניץ ,לנוכח הבשורה המרנינה על צאתו לדרך של מיזם
דמי השתתפות סמליים בלבד בסך 5ש"ח למנה – סכום שאינו החסד הכביר 'אשביעהו' ,שנועד להעניק מענה יומיומי ,מכובד
מהווה חסם בפני איש ומאפשר לכל נצרך מקרב אנ"ש ליהנות ומזין ליקרים מקרב אנ"ש הזקוקים לכך.
מסעודה מכובדת כיד המלך ,בדרך כבוד. מאחורי יוזמה ברוכה זו ניצב שיתוף פעולה מבורך בין שני
ההיענות הראשונית מעוררת התרגשות ,ובימים אלו ממש ארגונים הדוגלים במסירות לכלל :מחד גיסא 'קרן עזרת ישראל',
כבר נערכים להרחבת מעגלי הפעילות .בעתיד הקרוב צפוי ששמה הולך לפניה במכירות מזון מוזלות ורחבות היקף ,בחלוקות
להיפתח בעזהי"ת מערך חלוקה גם עבור משפחות היולדות קבועות לעמלי התורה ,ובשלל מפעלי חסד וצדקה הפרוסים
מקרב אנ"ש בקריה ,כדי להקל מעליהן בימים אלו ולהעניק על פני השנה; ומאידך 'קרן התורה והחסד' בקרית מלך רב,
להן סיוע ממשי. קרן חסד חדשה ונמרצת שנרתמה למהלך חשוב זה בחפץ לב.
ראשי קרנות החסד פונים בקריאה נרגשת לכלל אנ"ש בקריה: במיזם החדש יחולקו מדי יום ארוחות צהריים מבושלות,
"היו שותפים למצווה! אם הנכם מכירים שכן ,קרוב משפחה או חמות ,טריות ,משביעות וטעימות במיוחד ,אשר יגיעו בעזהי"ת
מכר מקרב אנשי שלומינו הזקוקים לסיוע מעין זה -אנא ,אל ישירות עד לפתח הבית ע"י מתנדבים מסורים ,תוך הקפדה על
תעמדו מנגד .הביאו לידיעתם את דבר קיומו של המיזם החשוב, צנעת המקבלים .המנות מפוקחות בתכלית ההידור תחת הכשרם
וסייעו להם בהליכי הרישום כדי שאף אחד מאנ"ש לא ייוותר המהודר של רבני העיר שליט"א.
ללא ארוחה חמה ומזינה" .לרישום ולקבלת פרטים נוספים ניתן בשלב ראשון מיועדת החלוקה עבור אנ"ש בקרית מלך
לפנות למוקד המיזם בטלפון.055-6757236 : רב ,בדגש על מבוגרים ,אלמנים ובודדים ,שהכנת ארוחה חמה
54קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
אני לא
מסתדר.
חיי הם מסכת סיוטים .אנחנו מכירים מדי ,אז בלי פרטים.
מי שמציל אותי הם חבריי הקרובים.
אלה שמתאמצים:
להיות דבוק באותה דרך.
להיות מחובר לאותו ערך.
אני ויזניצער .וזו הדרך שלנו.
אינני חי לעצמי .אני עם כולנו.
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
מהרישום אל הבית:
בחירת דירות וחתימת חוזים בקרית 'חסד לאברהם' בהר יונה
את ילדיהם ,להתפתח ולבנות את ביתם מתוך תחושת שייכות קרוב ל־ 300משפחות כבר בחרו דירות וחתמו חוזים בשלב
לקהילה. א' המיועד לציבור הכלל חסידי וקהילות ירושלים; שלב בחירת
הדירות וחתימת החוזים לקהילות ויזניץ וחניכי הישיבות יוצא
שלב ב' :מתחמי ויזניץ ובני התורה לדרך בס"ד בימים הקרובים
התפתחות משמעותית בקרית 'חסד לאברהם' בנוף הגליל:
ההיערכות נכנסת להילוך גבוה לאחר תקופה ממושכת של היערכות ,תכנון וקידום מתחמי
כעת מופנה המבט אל השלב הבא :מתחמי קהילת ויזניץ הקהילות ,הפרויקט נכנס לשלב מעשי ומרגש – בחירת הדירות
וחניכי הישיבות. וחתימת החוזים .קרוב ל־ 300משפחות מהמתחם הכלל־חסידי
בימים הקרובים צפויים להיפתח בבני ברק משרדי מכירות ומקהילות ירושלים כבר השלימו בסייעתא דשמיא את בחירת
ייעודיים ,שבהם יתקיימו ימי הבחירה וחתימות החוזים עבור הדירות ואת חתימת החוזים במשרדי המכירות בבית שמש .כעת
הנרשמים למתחמים אלה .פתיחת המשרדים הייעודיים נועדה נערכת הקרקע לפתיחת שלב בחירת הדירות וחתימת החוזים
לאפשר תהליך מסודר ,ממוקד ומותאם לקהילה ,בהתאם לסוג הייעודי למתחמי קהילת ויזניץ במשרדי המכירות הייעודיים
הדירה המבוקש בעת ההרשמה. בבני ברק.
בכך מתקדמת הקריה שלב נוסף בדרך למימוש חזונה :לא רק יש רגעים שבהם חזון גדול מתחיל לקבל צורה מוחשית.
בניית יחידות דיור ,אלא יצירת חודשים של ציפייה ,יוזמה ,תכנון ועשייה מתכנסות לנקודה שבה
מתחמי מגורים שבהם יוכלו החלום הופך לתכנית חיים
קהילות שלמות להתבסס, ממשית :משפחות בוחרות
להתפתח ולנהל את חייהן את דירתן ,מתחייבות לבית
הרוחניים והחברתיים מתוך העתידי ,ומתחילות לראות
לנגד עיניהן את המקום שבו
מסגרת קהילתית משותפת.
ייבנו בעזרת ד' בתיהן ,חיי
הקהילה והעתיד המשפחתי.
לקראת ימי הבחירה: רגע כזה נרשם בימים אלה בקרית 'חסד לאברהם' – פלטרין
סדר חדש לנרשמים לתורה ולחסידות ,המוקמת בהר יונה שבנוף הגליל .חברת 'תורה
לצד ההתקדמות במכירות ,מבקשת הנהלת הקריה להבהיר ואדמה' ,יחד עם הנהלת הקריה ,שמחים לבשר על התקדמות
את סדרי התהליך בפני כלל הנרשמים. משמעותית בתהליך המכירות והחתימות במתחמי הקהילות.
בימים הקרובים צפויים הנרשמים לקבל הודעה אישית ובה מדובר באבן דרך חשובה בהתפתחות המיזם ,המבקש להעמיד
בקשה לאשר מחדש את הרשמתם לפרויקט .בהנהלת הקריה תשתית של מגורים וחיי קהילה למשפחות בני התורה והחסידות.
מדגישים כי ועדת הדיור נטלה על עצמה עד כה את עלויות
ההקמה ,וכי דמי ההרשמה בסך 3,000שקלים לא נגבו .השיקים שלב א':
שנמסרו במסגרת ההרשמה יבוטלו. מאות משפחות כבר בדרך לבית החדש
לאחר קבלת האישור המחודש ,יוזמנו הנרשמים לבחור ההתקדמות המעשית החלה במתחם הכלל־חסידי ובמתחם
את דירתם במשרדי המכירות הייעודיים ,בהתאם לסוג הדירה קהילות ירושלים .קרוב ל־ 300משפחות כבר הגיעו למשרדי
שביקשו בעת ההרשמה. המכירות בבית שמש ,בחרו את דירותיהן והשלימו בסייעתא
בהוראת הרבנים ,תינתן עדיפות בבחירת הדירות לזוגות דשמיא את חתימת החוזים.
צעירים מחוסרי דיור .בשלב בחירת הדירה יידרשו הרוכשים הנתון המרשים הזה מבטא את המעבר מהתעניינות והרשמה
לשלם 5,000שקלים עבור בחירת הדירה. אל התחייבות ממשית .עבור מאות המשפחות מדובר בצעד
בהנהלה מציינים כי לנוכח הביקוש הרב מצד קהילות נוספות, משמעותי בדרך להקמת בית חדש ,בסביבה קהילתית מתוכננת,
פעילות משרד המכירות הייעודי לקהילה תתקיים לתקופה עם שאיפה לחיי תורה וחסידות ולבניית עתיד משפחתי וקהילתי.
מוגבלת .לאחר סיום התקופה ,יתבצעו המכירות באמצעות מאחורי כל חתימה עומדת משפחה ,ומאחורי כל בחירת
הנהלת קרית 'חסד לאברהם' ,בהתאם לסדרי ההרשמה הכלליים. דירה עומדת תקווה גדולה :למצוא את המקום שבו יוכלו לגדל
56קשר איתן • ויצא תשפ"ז
רוצים לזכות משלב הבחירה אל החוזה:
ז ההפתעות מתקדמים לעסקה מחייבת
במאר לאחר השלמת שלב בחירת הדירות ,ייקבע מועד לחתימת
ק של ? החוזים מול הצוות המשפטי של החברה.
המדלי במעמד חתימת החוזה יידרשו הרוכשים לשלם 7%ממחיר
הדירה ,בהתאם להוראות חוק המכר ,באמצעות פנקס השוברים
לחשבון הליווי הבנקאי .על פי ההערכה שנמסרה ,מדובר
בסכום ממוצע של כ־ 80,000עד 120,000שקלים ,בהתאם
לגודל הדירה.
זהו שלב משמעותי בתהליך הרכישה ,שבו עוברת בחירת
הדירה למסגרת חוזית מסודרת ,והמשפחה מתקדמת צעד
נוסף לקראת מימוש רכישת ביתה.
חלון הזדמנות למחיר המיוחד
אחת הבשורות המשמעותיות עבור אברכי הקהילה היא
המחיר המיוחד שנקבע לרוכשים במסגרת ימי המכירות
הייעודיים 13,300 :שקלים למ"ר בממוצע.
בהנהלת הקריה מדגישים כי מחיר זה מיועד לרוכשים
שישלימו את הרכישה במהלך ימי המכירות הייעודיים .לאחר
סיום תקופה זו ,לא תינתן התחייבות לשמירת המחיר המיוחד,
והקבלן יהיה רשאי למכור את הדירות במחירים הריאליים
שיהיו נהוגים באותה עת.
המשמעות ברורה :ימי המכירות הקרובים אינם רק שלב
טכני בתהליך ,אלא חלון הזדמנות מוגדר עבור משפחות
הקהילה המעוניינות לממש בפועל את זכותן לרכוש דירה
זוכי0ם!5 במחיר שנקבע במיוחד עבורן.
בונים בתים ,מבססים קהילות
ההתפתחות הנוכחית בקרית 'חסד לאברהם' מסמנת נקודת
ציון חשובה במסע הארוך להקמת קרית התורה והחסידות
בהר יונה .המעבר לבחירת דירות ולחתימת חוזים ,תחילה
קנו 5חטיפים ממגוון מוצרי קליק ושמרו את הקבלה במתחמים הכלל־חסידיים ובקהילות ירושלים וכעת לקראת
מתחמי ויזניץ וחניכי הישיבות ,מעניק לחזון ממד מוחשי
ותוכלו
*8722
חייגו והשתתפו
בין התאריכים ומעשי.
לזכות! ל׳ חשון -י״ז כסלו
מאות משפחות כבר עשו את הצעד הראשון ,ומשפחות
נוספות נערכות להצטרף אליהן בימים הקרובים .עבורן ,אין
מדובר רק ברכישת דירה ,אלא בבחירה במקום שבו ייבנו
בעזרת ד' בתים של תורה ,תפילה ,חינוך וחיי קהילה.
בהנהלת הקריה מוסרים כי הודעות מפורטות בדבר מועדי
כשזה טעים זה טעים המכירות ,סדרי הבחירה וההנחיות לנרשמים יפורסמו בהמשך.
קרית 'חסד לאברהם' – פלטרין לתורה ולחסידות .עוד
ההשתתפות מגיל 18ומעלה | יש לשמור את חשבונית הקנייה לצורך השתתפות וכהוכחת
קנייה | הפעילות בתוקף החל מראש חודש כסלו ,ל' חשון 10.11.2026 -ועד לתאריך י"ז כסלו שלב בדרך להקמת בית נאמן בישראל ,ועוד צעד בבניית
| 27.11.2026 -תוכן המארז :רמקול ,JBLקוביה הונגרית ,לפחות 10מוצרי קליק ,ספל שתיה עתיד קהילתי בהר יונה.
חמה ,משחק קלפים ,סביבון מנגן | בכפוף לתקנון אותו ניתן למצוא במשרדי עורכת הפעילות
– יוניליוור ישראל מזון בע"מ ,גלבוע 4קרית שדה התעופה | התמונה להמחשה בלבד.
א שבת טיש
חיים מאיר הייגר
א חסידישע געדאנק
יש בורא עולם
תכונה גדולה הורגשה בעיר .הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל מעז'יבוז'ער
הגיע אליה .בני העיר צבאו על דלת האכסניה ,ביניהם בני משפחתו
של אברך שחלה רח"ל ,שבאו לבקש את ברכתו .הרבי בירכם בכל
לב ,והתבטא" :איך גלייב באמונה שלימה אז ער וועט זיין געזונט".
עברו כמה ימים ,הרבי כבר שב לביתו ,והמשמש פגש יהודי
ְוְִהִ �ֵֵּנה ֻסֻ �ָָּלם ֻמֻ �ָָּצב ַאַ ְרְ ָצָ ה ְְו ֹֹראׁשׁ ֹֹו ַמַ �ִִּג ַיַע ַהַ �ָ �ָּׁשָמָ ְיְָמָ ה
מתושבי אותה העיר ,התעניין במצבו של החולה ,והתבשר מפיו
שהלה כבר אינו בין החיים .מיד הלך להודיע לרבי ,אך הרבי ר'
ברוכ'ל נענה ואמר" :רבונו של עולם! מיין אמונה איז ביי דיר
א ווארט
גארנישט?!" חלפו כמה שעות ,והנה הגיעה הידיעה שאכן היתה שקידה בתורה יומם ולילה
טעות ,האברך חי והולך ומבריא .אמר הרבי ר' ברוכ'ל" :הס"מ
ניסה אותי ,אולם אני עמדתי איתן באמונתי וכך פעלתי ישועה". בעודו בחור בישיבתנו הק' 'בית ישראל ודמשק
כה היה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע מספר. אליעזר' ,בלט הגה"ח ר' הערשיל לוריא זצ"ל כמתמיד
כוחם של הצדיקים גדול הוא מאוד ,כל עבודתם היא להחדיר עצום .סיפר יבל"ח הגה"ח ר' שמשון לרנר שליט"א
אמונה איתנה בבורא כל עולמים ,וכפי שכותב ה'מאור ושמש' שלמד עימו ,כי הוא סיפר פעם לראש הישיבה -
בפרשתנו ,וז"ל" :דהנה העבדות של הצדיק בעירו הוא שיתגלה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע ,שר' הערשיל ממשיך
עבדות אלקותו בעולם בשלימות באמת ובתמים" .בדורנו אנו, את לימודו גם בשעת שינה ,ולא פעם הוא נשמע
אין ספק שהצדיק הוא מרן רבינו שליט"א ,שבהנהגתו ובאמונתו הוגה בשנתו במה שעסק לפני כן.
האיתנה מגלה אור חדש ,ומדריגות חדשות של אמונה בבורא רבינו זי"ע התפעל מאוד ,וביקש לראות זאת.
עולם ,וידוע שהעולם כולו נושא עיניים לעבר מדורת האמונה לאחר מכן הראה רבינו זי"ע לר' שמשון את דברי
היוקדת של רבינו שליט"א. בעל הטורים בפרשתנו (בראשית כח ,טז) ,על הפסוק
אולם הס"מ אינו מוכן להסכים לזה ,כי יודע שברגע שתתפשט "וייקץ יעקב משנתו"; 'קרי ביה ממשנתו ,מתוך שהיה
בעולם מדריגת אמונה זו -לעבן מיט'ן באשעפער פיר און הוגה בתורה ביום ,גם בלילה לא שכב לבו מלהגות
צוואנציג שעה ,לעבן תורה'דיג ,אזי הוא סיים את תפקידו ,ומלאה בה בחלומו'...
הארץ דעה את ד' .לכן הוא משקיע כוחות איתנים להילחם בזה.
וכפי שממשיך ה'מאור ושמש' שם" :אבל זה ידוע שלעולם יש
התנגדות לצדיק בעבודתו ,כי הסט"א אינו מניח שיתגלה כבוד א ניגון
מלכותו ית"ש ע"י מעשי הצדיקים ,כי יתבטל כוח הבחירה".
רוחו של רבינו שליט"א לא נשברה כלל ,כי הלא גם בשיא ניגון "והנה ד' ניצב עליו" מדברי התניא המבוססים על הכתוב
חולשתו אינו שוכח לרגע ש'יש בורא עולם' ,וסיפורים למכביר בפרשתנו ,וניגון 'ופרצת' מפסוקי פרשת השבוע.
יעידו על כך ,על כן ניסה הס"מ לשבור את רוח החסידים ,ואף
המציא כל מיני שמועות כדי לייאש אותנו .אולם גם זאת לא ניגוניו הרבים של הרה"ק ה'דברי ישראל' ממודזיץ בהם ניגון
עלתה בידו ,כי כבר חונכנו ע"י רבינו שליט"א שלא לאבד 'נעילת החג' .גם ניגון 'חמול' המושר בחצר קדשנו הוא מהרה"ק.
עשתונות בשום אופן ,עמדנו בגבורה ועוז כנגדו ,התחזקנו לרגל פרשת יעקב אבינו :ניגון המכונה 'ניגון יעקב אבינו' שתוויו
באמונה ,הפצרנו בתפילה ,וב"ה פעלנו ישועה ,ועוד נמשיך נכתבו בספר דעת קדושים להרה"ק מבוטשאטש .הבעש"ט
להתפלל ולפעול ישועה שלימה.
העיד ששמעו מרועה אחד ונזכר ששמעו בגלגול ראשון כשהיה
וכפי שמפרש ה'מאור ושמש' את דברי רש"י 'בזמן שהצדיק
בעיר הוא הודה' ,הודה מלשון הודאה ,כאשר החסידים מודים טלה בעדרו של יעקב אבינו ,והושר גם בפי הרה"ק מרוזין.
לעבודת הצדיק ,אז הם מסייעים לצדיק להכניע את הסטרא [ראה בהרחבה בגליוננו בשנים קודמות]
אחרא.
58קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד ,כסלו תשפ"ז
לשכת סגן ראש העיר
הרב יהושע מנדל
יותר שירות ,יותר זמינות
לאור הביקוש הרב ,מערך פניות הציבור תוגבר
| מענה באמצעות הדוא"ל | | שעות מענה טלפוני |
פניות לשכה בנושאים כלליים ימים :א'-ה' 9:30-16:30
Chaniv@Bbm.org.il טלפון לשכה 03-5776259
פקס לשכה03-5776204 :
פניות בנושאי ארנונה /חנייה
Saraga@bbm.org.il
פניות בנושאי קהילות /פעילויות | מענה אישי |
shtenger@bbm.org.il מנהל הלשכה
הר"ר ישראל רייך
פניות בנושאי תשתיות /עבודות ציבוריות 054-8580030
davidhi@bbm.org.il rs@bbm.org.il
לשירותכם בכל עת
צוות הלשכה
בנין העירייה ,רח' ירושלים 58בני ברק | קומה 1לשכת ראש העיר
שירות טלפוני בין השעות ✪ 9:30-16:30 :קבלת קהל בימים ג'-ד'10:00-12:00 :
ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
הגה"ח ר' יוסף שמואל פוגל ז"ל מירושלים
מופלג בתורה ובחסידות בהצנע לכת /י"ב בכסלו תשע"ז
אביגדור פריד סיים כל שנה את הש"ס ובונה התנורים ר' אריה מזקני וחשובי
סאקס למד קבלה ,ועם כל זה לא עשו מעצמם שום עסק. חסידי ויזניץ
בילדותו בנוסף ללימודיו בת"ת ,אביו שהיה ת"ח גדול ושרבו בירושלים היה
בעל ה'אהבת ישראל' הפליג מאד בשבחו ,קבע עמו שיעור הרב החסיד רבי
קבוע בכל יום במס' כתובות ובשו"ע יו"ד ,והחדיר בו אהבת יו סף שמו אל
התורה שליוותה אותו כל ימי חייו בהתעלות רמה ביתר שאת. פוגל ז"ל ,שבימים
אלה ימלאו עשור
בישיבת ויזניצא לפטירתו.
בהיותו כבן ט"ו שנים שלחו אביו למרחק ללמוד בישיבת ר' יוסף שמואל
מרן ה'דמשק אליעזר' בוויז'ניצא שבמחוז בוקובינא ,וכבר אז היה דמות של
נתחבב מאד ע"י רבו .בתקופה זו זכה לשהות במחיצת מרן שקדן עצום ,דולה
ה'אהבת ישראל' זי"ע בביקורו האחרון בויז'ניצא בחודש כסלו ומשקה וממעתיקי
שנת תרצ"ו במשך ארבע שבועות רצופים .ימים יקרים אלו השמועה בתורה ובחסידות מתורת רבוה"ק זי"ע ,איש תמים
נחרטו בזכרונו לעד ,והוא הרבה לספר תמיד מכל פרט שראה וישר ,שפל ברך וענוותן .הוא נלב"ע בשיבה טובה בהיותו בן
ושמע אז אצל מרן ה'אהבת ישראל' כאשר עקב מקרוב אחר כל צ"ז שנה ,כשבוע בלבד מפטירת זוגתו הצדקנית ע"ה שכל ימיה
תנועותיו .ר' יוסף שמואל אמר שבהיות הסב"ק באהל רבוה"ק התמסרה ללימוד תורתו ,בבחינת בחייהם ובמותם לא נפרדו.
זי"ע בוויזניצא ,עם בניו הק' ,זכה להיות תחת קורת גג אחת עם רבי יוסף שמואל זכה להתאבק בעפר רגליהם של מרן
כל רבותינו לבית ויזניץ הצ"צ האמ"ב האהב"י ובניו הקדושים ה'אהבת ישראל' מויזניץ וכל בניו הקד' זי"ע ,ומתוך זכרון נדיר,
וגם נכדו רבינו ה'ישועות משה' זי"ע .הוא אף זכה להיבחן ע"י העביר את הזכרונות הנפלאים בחן ,בדביקות ובלהט קודש,
הרבי עת בחן את תלמידי הישיבה ,כאשר בסיום דברות קדשו להמוני בני הדור הצעיר ששתו בצמא את דבריו.
בירכם שיזכו ללמוד תורה מתוך הרחבה ,וכל ימיו תלה זכות
הצלחתו בלימודיו בכח ברכה זו. בית אבות
נולד בי"א בתמוז תר"פ במחוז מארמורש ,לאביו הגה"ח רבי
בישיבת ווישווא צבי מאיר הי"ד מחשובי חסידי ויזניץ ,ששימש כשו"ב מוהל
אח"כ עבר ללמוד בישיבתו הרמה של מרן ה'שארית מנחם' ומורה הוראה בישוב סיטשעל ,נו"נ להגה"ח ר' חנוך זונדל פוגל
זי"ע בוישווא ,אותו החשיב לרבו המובהק שעיקר תורתו קיבל זצ"ל הרב הראשון בעיר ווישווא בתקופת רבינו ה'צמח צדיק'
הימנו ,וזכרו לא מש מנגד עיניו כל ימיו ,וכמעט לא עבר יום זי"ע ואח"כ חבר בבי"ד האשכנזי של הגאון רבי שמואל העליר
שלא הזכיר דבר תורה או עובדא ממנו. זצ"ל בצפת .מצד אמו היה נצר לצדיקים וקדושים ,הרה"ק
בישיבת וישווא נודע כמתמיד עצום ימים ולילות ביגיעה ה'קדושת לוי' ,ה'באר מים חיים' ,ה'צמח ד' לצבי' מנדבורנא,
רבה ,עד שגדל מאד ,וזכה להתעטר על ידי רבו בנזר ההוראה ה'רביד הזהב' וחתנו הג"ר יוסף שמואל גילרנטר זצ"ל אב"ד
בהיותו בן י"ז שנה ,כאשר רבו המליץ עליו את הכתוב "ויוסף יאבלונוב וקיטוב ,שעל שמו נקרא.
בן י"ז וגו' היה רועה" ,והתבטא שבנתינתו כתב "היתר הוראה" היישוב סיטשעל נודע כאחד מהישובים במארמורוש שדרו
זה יצא שלוש פעמים מגדרו ,א .שגדר ע"ע שלא לתת סמיכות בו חסידי ויזניץ מורמים מעם ,כמו המרא דאתרא הגה"ח ר'
הוראה מעת שנתעטר בכתר האדמורו"ת .ב .שלא לתת 'הוראה' יחזקאל וידמאן שנודע מגדולי חסידי ומקורבי בעל ה'אהבת
למי שמתחת גיל י"ח .ג .שלא לתת למי שאינו נשוי .ואכן המנוח ישראל' וה'אמרי חיים' ,ואברכי משי כהגה"ח ר' לוי יצחק
זכה לקירבה יתירה אצלו ,עד שמינהו ללמוד בחברותא עם בנו שטיינמץ ,ר' ליפא כהנא חותנו לעתיד ועוד ,אפילו הקצב ר'
60קשר איתן • ויצא תשפ"ז
נ .גוטספלד
זכה להתעטר בנזר ההוראה מרבו מרן ה'שארית מנחם' ,שהתבטא מרוב
חיבה לתלמיד זה כי בנותנו לו 'היתר הוראה' יצא מגדרו שלוש פעמים :א.
שגדר ע"ע שלא לתת סמיכות הוראה מעת שנתעטר בכתר האדמו"רות .ב.
שלא לתת 'הוראה' למי שמתחת גיל י"ח .ג .שלא לתת לבחור
בהיותו בחור צעיר בשנים עברו אצל רבותיו ה'שארית מנחם' הגדול הרה"ק רבי ברוך הי"ד ,בשו"ע חו"מ ובהלכות מקוואות.
וה'דמשק אליעזר' ששימחם הן בימי הפורים והן בזמנים הקשים עבר את מוראות השואה ואח"כ נלקח לשבי הרוסי עד לסיום
באותם שנים .רבותיו הוקירוהו והכירו לו טובה בכל עת על המלחמה .בתחילת שנת תש"ז עלה ארצה באניית מעפילים,
מדה טובה זו שרומם רוחם בזמנים טרופים הללו. וסיפר הרה"ח ר' יוסף כץ ז"ל שלמרות שלא היו עמם ספרים
באניה ,למדו הוא ועוד נערים תורה מפי ר' יוסף שמואל בעל
שקדן בתורה פה חומש משניות וגמרא.
בשנת תש"י נשא את זוגתו הצדקנית מרת רעכיל ע"ה כשהגיעו לנמל חיפה משם נשלחו לקפריסין .בהיותו
שנפטרה עשרה ימים לפניו ,בתו של הרה"ח רבי חנניה יו"ט בקפריסין כאב לו מאד המצב הירוד בענייני היהדות שם,
ליפא כהנא הי"ד מסיגעט .שניהם היו יתומים מהוריהם הי"ד והוא שלח מכתב לרבני ירושלים שידאגו לתקן צרכי הדת
שנהרגו על קידוש ד' .אחר נישואיהם התגוררו תקופה מסויימת בעניינים חמורים כנישואין וכדומה שהוזנחו שם .עם הגעת
במושב גמזו ,ואח"כ מספר שנים במושב יסודות ,שם מסר משלחת רבנים מארץ ישראל הקימו בקפריסין ב"ד מיוחד,
שיעורי תורה בכל יום לפנות בוקר .אח"כ עברו לגור בעיר והעמידוהו כראש ב"ד ,הן לענין רישום נישואין ,והן לעריכת
רחובות ,שם יסד שיעור בדף היומי בביהמ"ד 'שונה הלכות' חופות וסידור קידושין ,בדרך זו זכה להציל רבים ממכשולים
שהיה קיים עד לאחרונה ממש ,בנוסף לשיעורים שמסר מדי בעניינים אלו ,ולהעמיד עשרות בתים נאמנים על דרך התורה
שבת בשבתו בספה"ק 'אור החיים' ובספרי חסידות. בקדושה ובטהרה .בתפקיד זה שימש כשנה עד חודש חשון
בשנת תשי"ז בערך השתקע בעיה"ק ירושלים ,וכל ימיו תש"ח ,שאז זכה לעלות מקפריסין לארץ ישראל.
הודה לבוראו ושמח מאד על שזכה לדור בעיר הקודש והמקדש,
כשהוא מציין לדברי חז"ל בגודל מעלת הדר בארץ ישראל ובפרט בארץ ישראל
בירושלים .מעודו לא רצה ליהנות מכתרה של תורה והשתדל תחילה הגיע לת"א מקום משכן מרן ה'אמרי חיים' זי"ע,
להיות נהנה מיגיע כפו ,עבד במכון אוצר הפוסקים כעורך תורני, ששם עיניו עליו וראה אותו מוכשר לנהל את ענייני ישיבת
ואח"כ עבד במשרד האוצר ,שם הכירו בגודל ישרותו ונאמנותו ויזניץ בת"א ,ומסר בידו את תפקיד מזכיר הישיבה .עם התחלת
ומסרו לידו סמכויות שונות .בשנים המאוחרות שימש כמזכיר הקמת שיכון ויז'ניץ בב"ב מינהו להיות עוזר לחתנו הגרנ"ח
ת"ת גור בירושלים .בכל מקומות עבודתו עשה מלאכתו עראי אדלר זצוק"ל בענייני השיכון ,הן בסידורי אישורים וסידורים
ותורתו קבע ,כשהוא מקדיש שעות רבות ללימוד בכל חלקי טכניים למיניהם ,והן בהפצת הרעיון וגיוס משאבים מאחב"י
התורה ,וכך זכה בימי חייו לסיים פעמים רבות את הש"ס בתפוצות.
והשו"ע ,רמב"ם משניות וזוה"ק. כמו"כ מסר בידו הגה"ח רי"מ לוין זצ"ל סמכות לאשר
עם שחרור הכותל המערבי בשנת תשכ"ז ,השתדל לפקוד לבנות ישראל שהם 'שומרי דת' ע"מ לפטרם מגיוס ,הוא הנפיק
כמעט מדי יום ביומו מקום קדוש זה שלא זזה שכינה משם, אישורים לעשרות פליטות מהמלחמה ,עי"ז הצילם מרדת שחת
והיתה שגורה על לשונו האימרה שאפילו כאשר "אין זה ממש ר"ל וזכו להקים בתים נאמנים בישראל.
בית אלקים" בבניינו ובשלימותו ,עם כל זה הרי זהו "שער בימים ההם תקופת מלחמת השחרור עברו ימים קשים על
השמים" -מקום המסוגל ביותר לקבלת התפילות מכל העולם. יהודי א"י בפרט על תושבי תל אביב .ר' יוסף שמואל החליט
בשנים האחרונות השתדל לבוא לכותל בכל הזדמנות שרק יכל, שצורך השעה לשמח את רבינו ה'אמרי חיים' עקב המאורעות
באמרו שבאי הכותל המערבי המה שליחי ציבור עבור כלל הקשים ,והוא רומם ושימח ע"י אמירת מילתא דבדיחותא
ישראל מכל קצוי תבל שאין ביכולתם להגיע הנה .פעם שאלו מתובלים במאמרי חז"ל כן שימש כ'פורים רב' ,תפקיד שעשה
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 61
ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
רב של מידע והיסטוריה מתקופת השואה ,ומימי הבראשית רבינו ה'אמרי חיים' אם הוא מזכירו ומכוון עבורו בתפילתו
של כינון חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל ובהקמת ובניית שיכון בכותל ,והשיב לרבינו זי"ע 'כותל המערבי'' ,המערבי' הם אותיות
ויז'ניץ בבני ברק. 'עם הרבי' כלומר שבוודאי מכוון עבורו ,כן אמר פעם לרבינו
חינוך צאצאיו היה בבת עינו ,וכאשר בחר מקום מגורים האמ"ח על פסוק 'ציון זה שכנת בו'' ,ציון זה' אותיות "ויזניצה".
וויתר על דירות פאר ונוחיות בשכונות רחוקות ,והעדיף דירה היה חדור באמונה שלימה בביאת המשיח בכל רגע באופן
פשוטה בסמוך למרכזי מוסדות החינוך המעולים בירושלים. מוחשי ,כאילו הנה הוא כבר בא ומתגלה לעינינו ,ייחל וציפה
למד ולימד עם כל אחד ואחת מבניו ובנותיו כפי היכולת ,ואף לישועת הכלל והפרט לגאולה השלימה בתקוה ובתפילות.
היה בעצמו דמות-מופת בהנהגה נכונה ,הן בדברים שבין אדם השתדל להתפלל בכל בוקר בהשכמה במנין ותיקין בנץ החמה,
לחבירו והן בעניינים של בין אדם למקום ,בכל פרט ופרט כשהוא מפליג בחשיבות ענין זה .כן היה מלא באמונה ובבטחון
באמת ובתמימות ,כדמויות הוד של יחידי סגולה וגדולי הדור חזק בכל המצבים שעברו עליו ,ולא איבד עשתונותיו חלילה
הקודם ענקי הרוח בגאונות ובמעשים טובים ,מתוך פשטות מעולם .במיוחד ניכר הדבר כששיכל את בתו אשת הרה"ח ר'
ושפלות עצומה. יוסף בייגל שיבלחט"א ,כאשר קמו מה'שבעה' ביקשו ממנו
כאשר נשאל כיצד זכה לזכור כל לימודו באופן מיוחד שכזה, שיאמר דברי חיזוק ,נענה ואמר שחז"ל כבר הורו לנו "סמא
נענה בפשטות :כאשר לומדים תורה לשמה ,התורה נשמרת דכולא שתיקותא" ,שזו היא הרפואה המעולה ביותר לשתוק
בזכרון. ולקבל היסורים באהבה ,ולא להתרעם ח"ו .כאשר נפטר חתנו
עד אחרית ימיו שקד בתורה ובחסידות באופן נפלא ,עד הגדול הרה"ח ר' דוב בערל בלוך ז"ל בתחילה ניסו להעלים
שהתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ב בכסלו תשע"ז ,בשם מידיעתו ,אך ברגע שנודע לו בדרך כל שהיא ,אמר לנכדו שעמד
טוב ובשיבה טובה. לצידו :תפקידינו עתה הוא בבחינת 'וידום אהרן'.
השאיר אחריו דור ישרים מבורך ההולכים בדרכיו ,בניו
הרה"ג ר' שמעון מרביץ תורה בקרית ויזניץ ב"ב ,הרה"ג ר' פאר המעלות
ליפא מחשובי הלומדים בירושלים ,בתו אשת הרה"ח ר' בערל מדת האמת והיושר היו נר לרגליו ,והדבר היה ניכר
בלוך ז"ל מב"ב ,חתנו הרה"ח ר' יוסף בייגל מקרית דזיקוב בהזדמנויות רבות ,כמו במסגרת עבודתו שהיה יכול להרויח
ויזניץ בית שמש ,חתנו הרה"ג ר' יוסף גנז משגיח בישיבתנו לפעמים בדרכים עקיפות שאינם רצויות לגמרי ,אמנם הוא נמנע
הק' לצעירים דמש"א בירושלים ,נכדים ונינים ההולכים בדרך מכך מחשש קל של רמאות והעלמת עין וכדומה .התרחקותו
התורה והחסידות. מכל צל של מחלוקת היתה מיוחדת ,ולסיבה זו סירב לקבל
משרות של דיינות לאחר נישואיו .ענוותנותו ושפלותו היתה
להפליא ,היה מהלך בצידי הדרכים כשהוא שח עינים ,ורבים
העידו שראוהו שנים ארוכות יום אחר יום צועד לאיטו בדרכו
לביהכ"נ וכדומה ולא נודעה זהותו ומעלותיו הנשגבות גם
לסובבים אותו.
זכרון עולם למרות שהיה שתקן במילי דעלמא ,אמנם במילי דשמיא
נר זכרון היה פה מפיק מרגליות ,וכל מי שבא עמו במגע ובשיחה נדהם
לטובת נשמת ראש משפחתנו האי גברא רבה מעוצם ידיעותיו ,הן בכל חלקי התורה והן בעובדות וסיפורי
מופלג ושקדן בתורה ובחסידות ,קשור בלו"נ לרבוה"ק לדורותיהם
צדיקים והנהגות טובות שקרא וששמע מפי גדולי הדור שמלפני
הגה"ח ר' יוסף שמואל פוגל ז"ל מירושלים כשמונים שנה ,והיה דולה ומשקה ומוסר זאת לדור הצעיר,
בהגה"ח ר' צבי מאיר הי"ד שו"ב סיטשעל
נלב"ע י"ב כסלו תשע"ז דמויות הוד שעיניו ראו בדור שלפני חורבן השואה וגם מהדור
תנצב"ה שאחר תקומתו .בכוח זכרונו המופלג שימר עדות לדור אחרון,
הונצח ע"י ידידנו היקרים בני המשפחה שיחיו המון מעשים ומאורעות שונות בצורה מדוייקת ומוחשית
לפרטי פרטים ,כנתינתן ושמיעתן ממש .בזכותו נשאר חומר
סוכן "ש
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
62קשר איתן • ויצא תשפ"ז
אורה של תורה עוד יזכור
שב"ק פר' ויצא -י"א כסלו
תרס"א :הרבני הנגיד החסיד ר' צבי מאיר ב"ר חיים עזרא שטיינמץ ז"ל מבריסטער [בישטינא]
תרצ"ט :הרה"ח ר' יצחק ב"ר אברהם אלטר וידר ז"ל מבארשא ,ירושלים
שני שבטים גדולים תשנ"א :הרה"ח ר' רפאל ב"ר אריה דוב רוזנברג ז"ל מסיטשעל ,ברוקלין ,שיכון ויזניץ
תשנ"ב :הרה"ח ר' אברהם ב"ר יוסף יום טוב ויזל ז"ל משיכון ויזניץ
תשנ"ד :הרה"ח ר' גבריאל יוסף ב"ר יצחק אייזיק ויזניצר ז"ל ,משב"ק רבוה"ק זי"ע ,יו"ר 'התאחדות'
שני האחים ,יששכר וזבולון ,שלידתם בפרשתינו זו. יום א' פר' וישלח -י"ב כסלו
הם סוד קיומם של אומתנו ותורתה ,מאז היותה ועד של"ד :הגה"ק רבי שלמה בהג"ר יחיאל לוריא זי"ע המהרש"ל מלובלין
ימינו אנו .בלדתם ,קם לו נצח וקיום עולמי לישראל. תר"א :הרה"ק ר' אברהם דוב בהג"ר דוד מאווריטש-צפת ,בעל 'בת עין' זי"ע
תרנ"ז :הגה"צ ר' נפתלי בהג"ר אברהם יהודה הכהן שווארץ זצ"ל אב"ד מאד וב' 'בית נפתלי'
ה'חוזה' ביניהם ברור :יששכר לומד ,זבולון מחזיק בו.
תרפ"ב :הגה"ח ר' משה יוסף ב"ר יצחק אייזיק שרף ז"ל מסיגעט
שניהם אחראים כאחד לקיומה. תש"ח :הרה"ח ר' אפרים פישל ב"ר יעקב וועג ז"ל שו"ב באקוי
המדרש מפליא את אותם הדודאים שבפרשתנו תשנ"ז :הרה"ח ר' שלמה ב"ר ברוך שטרן ז"ל שו"ב בריסל
הביאם ראובן כסגולה להיפקד בזרע של קיימא ,.וכך תשע"ז :הגה"ח ר' יוסף שמואל ב"ר צבי מאיר פוגל ז"ל מירושלים
איתא במדרש רבה" :אמר רבי לוי בוא וראה מה יפה יום ב' -י"ג כסלו
סרסרותן של דודאים לפני מי שאמר והיה העולם, תרצ"ד :הרה"ק ר' ישראל בהרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב זי"ע
שעל ידי הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל, תש"ב :הרה"ק ר' יחיאל מיכל מהאראדענקא הי"ד בן מרן ה'אמרי ברוך' זי"ע
תש"ב :הג"ר ברוך בהרה"ק יחיאל מיכל מהאראדענקא הי"ד אב"ד קוצמאן ודומ"ץ בטשערנוביץ
יששכר וזבולון ,יששכר יושב ועוסק בתורה ,וזבולון תשס"ח :הרה"ח ר' דוד ב"ר יוסף מנחם שטיין ז"ל מברוקלין
יוצא בימים ובא ונותן לתוך פיו של יששכר ,והתורה תשפ"ד :הרה"ח ר' ברוך אריה ב"ר משה ישראל פרוכטר ז"ל מבני ברק
רבה בישראל". יום ג' -י"ד כסלו
מדרש פליאה נוסף מובא ב'כתב סופר' בפרשתינו תרכ"ט :הרה"ק ר' מנחם נחום משטעפענעשט בהרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע
על הכתוב בשיר השירים" :הדודאים נתנו ריח ועל תרנ"ב :הרה"ק ר' יעקב יצחק ב"ר ישראל אלימלך אונגאר מז'אבנא חתן ה'אמרי נועם' זי"ע
פתחינו כל מגדים" הדודאים נתנו ריח – זה דודאים תרע"א :הרה"ק ר' מרדכי מלויעב בהרה"ק ר' מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע
תשנ"ח :הרה"ח ר' נח צבי ב"ר אברהם איילנדר ז"ל ממאנטריאל ,ברוקלין
של ראובן ,ועל פתחינו כל מגדים – זה נר חנוכה". תשע"א :הגה"צ ר' נתן ב"ר עמרם גשטטנר זצ"ל רב קרית אגודת ישראל ב"ב ,ב' 'להורות נתן'
מסביר ה'כתב סופר' :שהרי באמצעות הדודאים תשע"ג :הרה"ח ר' יעקב שלמה ב"ר חיים מיכל רוזנטל ז"ל מב"ב
קמו שבטי יששכר וזבולון .ואיתא בחז"ל כי המנורה תשע"ג :הרה"ח ר' חיים מאיר ב"ר מנחם מענדיל פריד ז"ל משיכון ויזניץ
הרה"ח ר' מנחם מענדיל ב"ר אלטר חיים גרינברגר ז"ל
מכוונת ליששכר – לומדי התורה ,והשולחן – לזבולון, תשס"ה :הבה"ח יצחק סבו ז"ל ביבלחט"א הרה"ח ר' חיים מנחם מענדיל הי"ו
תומכי התורה .משחזרה המנורה לטהרתה בימי החנוכה,
הרי שתורת יששכר שבה לתפארתה בכוחו של זבולון.
יום ד' -ט"ו כסלו
תר"פ :הרה"ק ר' דוד בהרה"ק ר' יצחק מסקווירא זי"ע
ואלו הם הדודאים הנותנים ריח גן עדן עד ימינו אנו. תשל"ב :הגה"ח ר' נפתלי יעקב ב"ר משה כהן זצ"ל מחיפה ,ב' 'אוצר הגדולים -אלופי יעקב'
תש"מ :הרה"ח ר' אליעזר ב"ר יצחק [איציק'ל] פוקס ז"ל
תשמ"ה :הרה"ח ר' יונה צבי ב"ר נפתלי הערץ פולק ז"ל מנתניה
יום ה' -ט"ז כסלו
לו"ז קבלת קהל וישלח תש"ס :גבאי הצדקה החסיד המפו' ר' דוד יהודה ב"ר אשר שוורץ ז"ל משיכון ויזניץ
בנושאי זכויות וביטוח לאומי תשע"ו :הרה"ח ר' זאב (וועלוועל) ב"ר דוד אריה גנוט ז"ל מגרויסוורדיין ,ברוקלין
תשל"ח :הרה"ח ר' יהודה ב"ר משה פרייליך ז"ל מקוממיות
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו תש"פ :הרה"ח ר' יעקב ב"ר חיים שמואל רוזנפלד ז"ל משב"ק הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע
תשפ"א :הרה"ח ר' ברוך שמעון הלוי ויזל ז"ל מעפולה בהרה"ח ר' חיים מאיר ברא"פ הי"ו
יום ב' -אשדוד .רובע ז' ביהמ"ד חנצ'ינסקי יום ו' -י"ז כסלו
יום ג' -ערד .מועדונית רח' שדרות חן 15/3 תשד"מ :הרה"ח ר' ישראל ב"ר ישכר בעריש אורנשטיין ז"ל מאנטווערפן ,ב"ב
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים תשמ"ה :הרה"ח ר' צבי [הערשיל] עסטרייכר ז"ל מברוקלין בהגה"צ ר' משה דוד זצ"ל אב"ד טשימפא
יום ה' -אלעד .לשכת אגו"י מתחת לביהמ"ד צמח צדיק תשנ"ד :הרה"ח ר' יצחק אייזיק ב"ר מנחם מענדיל גוטספלד ז"ל מלונדון
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4 תשס"ב :הרה"ח ר' מרדכי עזריה ב"ר יהושע ורטהיימר ז"ל משיכון ויזניץ
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 תשס"ח :הרה"ח ר' אליהו חיים דוב ב"ר אליעזר יעקב גרמייזא ז"ל מירושלים
תשע"א :הבה"ח אהרן אליהו לבין ז"ל ביבלח"ט הרב משה שליט"א
תשע"ה :הרה"ח ר' פנחס בהגה"צ ר' מרדכי אריה הורוויץ ז"ל מראשי אגו"י ,שיכון ויזניץ
תשע"ז :הרה"ח ר' פנחס ב"ר דוד דוב גרוס ז"ל מראשי אגו"י בבוקובינא ,ברוקלין
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 63
כסלו תשל"ז
היוצאים משם שהוא זרע ברך ד' ,וכן הישיבה קטנה שפתחו
אשתקד יצא לו מוניטין בשם תפארתו.
היות שהנהלת המוסדות נאבקת קשה על קיומם ,מפאת גודל
תקנות למתפללי בית המדרש ברחובות
עם פתיחת שערי בית מדרשנו ברחוב מנוחה ונחלה 81
ההוצאות השוטפות במשימתם הקדושה להצלחת פעולתם ,הנני בעיר רחובות ,בקשו המתפללים מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לבקש מכל אחב"י ובפרט מאנ"ש להשתתף במגבית השנתית לערוך לפניהם תקנות והדרכות ,למען דעת הדרך יילכו בה
'שבת חנוכה' בעין יפה וברוח נדיבה ,ולעמוד לימינם בעזרה והמעשה אשר יעשו ,דברי הדרכה אשר יחייבו את כל הציבור,
חשובה". הן הנמנים על מקהלות אנ"ש ,והן תושבי העיר הבאים להתפלל
שיח תורני מופלא עם תלמידי פוניבז' בין כותלי בית המדרש.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נענה לבקשתם והטיל על הר"ר ברוך
לכבוד שמחת עליה לתורה של חתן מבני חבורת 'צעירי פולק והר"ר אשר זאב כהן להציע לפניו מספר נקודות הנחוצים
ויזניץ' ,תלמיד ישיבת פוניבז' ,שנערכה בבית המדרש הגדול לסדרי התפילה .ביום
בשבת קודש פר' תולדות ,הגיעו לתפילת שחרית וקריאת התורה ט"ו בכסלו צירף רבינו
קבוצת בחורים חברי החתן ,תלמידי ישיבת פוניבז'. חתימת יד קדשו על
משהבחין כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעת קריה"ת בקבוצת עשרת התקנות.
הבחורים העומדים בקצה בית המדרש ,ביקשם להתקרב והתעניין מתפללי בית
בהם ועל בואם לבית המדרש ,התלמידים הסבירו שבאו לכבוד המדרש קבלו עליהם
החתן ,חברם לספסל הלימודים .רבינו התעניין באיזו סוגיא להחזיק בכל הגדרים
והסייגים אשר נחקקו
עוסקים כעת בסדרי הלימוד בישיבה ,כשהשיבו שלומדים חזקת
בכתב למען שלומם
הבתים ,שאל רבינו אם חזקת הבתים הוא מה"ת או מדרבנן,
וטובתם ברוחניות
אחר הבחורים ענה בבקיאות נפלאה שכל הראשונים נקטו
וגשמיות ,בקביעות
שהענין הוא מדאורייתא ,אלא שה'קצות החושן' (סימן ק"מ עתים לתורה ,ענייני
סק"ב) מחדש מדיליה שזה תקנת חכמים .רבינו העיר ושאל אם התפילה ועניינים
אין 'ראשונים' הסוברים שהיא תקנת חכמים ,ואמרו התלמידים שבין אדם לחבירו.
שהקיפו היטב היטב את כל הסוגיא עם הראשונים ,ולא מצאו
אחד מהם שדעתו לחלוק .גם מלשון ה'קצות' שכותב 'נראה
לענ"ד' משמע שהוא מחדש את הדבר מדיליה.
בשעה זו נקרא רבינו לעלות לתורה ,ואחר כאשר ירד רבינו
קריאת קודש למען המוסדות בירושלים
עם התפתחות מוסדות התורה והחינוך בעיה"ק ירושלים
מן הבימה קרא אליו אחד מהבחורים וביקש הימנו להביא מס' ולקראת המגבית השנתית הנערכת זה שנים בימי חנוכה ,כנהוג
בבא בתרא ,רבינו דפדף אל פירוש ה'נמוקי יוסף' [יד .בדפי הרי"ף] רבות בשנים בחיי חיותו של רבינו הק' בעל 'אמרי חיים' זיע"א,
ואמר לו לעיין ,ואכן נמצא הדבר במפורש שלדברי ה'נימוקי הואיל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפנות אל ציבור שלומי אמוני
יוסף' הרי זו תקנת חכמים ,כלשונו שם 'ולפי שדעת העולם כן ישראל בקריאה נרגשת לעמוד לימין העסקנים ,מנהלי המוסדות
לא תיקנו חכמים אלא שלש שנים'. הק'.
אחר התפילה ביקש רבינו לפייסם וביקשם לבוא אל ביתו בתוך הדברים מבקש רבינו בהאי לישנא" :זה כבר ח"י שנים
לקידושא רבה .רבינו עורר להם את דברי רבי יהודה בן תימא שייסד כ"ק אאמו"ר זצללה"ה בעיה"ק ירושלם ת"ו מוסדות
שבן שמונה עשרה לחופה ,ולא טוב הדבר שהם כבר מעל גיל התורה והיראה לבית ויזניץ ,ונושא את שמו הקדוש 'אמרי
עשרים ושתיים .אחד התלמידים ענה בדרך צחות שנהגו אצלם חיים' .מוסד קדוש זה המתפתח באופן מופלא ,בהשקעת כוחות
להאריך בתפילת 'שמונה עשרה' וכך גם מאריכים בשנת י"ח נמרצים להתפתחות המוסדות ,לעשות ולהרבות פעלים בשדה
לחופה .הגיב רבינו והרי זה המאריך מאד בתפילת שמונה עשרה החינוך ברוח ישראל סבא ,וטיב הלימודים מראשית דרכם עד
מפסיד אמירת קדושה בחזרת הש"ץ ,וגם המאריך בשנת י"ח כניסתם לישיבה הגדולה הוא מן החשובים שבמוסדות התורה
בקרתא קדישא דירושלם ,אשר כלם יעידון ויגידון על פירות
מפסיד קדושה.
64קשר איתן • ויצא תשפ"ז
החלטה להיכנס בעובי הקורה להרחיב המקוה.
הוחלט עוד שבערבי שבתות יעמדו ממונים מטעם הציבור, הרב אב"ד שליט"א דורש:
והקהל מתבקש לחתום על הקריאה הנרגשת שתוגש לעיריית
בני ברק.
פיקוח בעניני כשרות
עם ריבוי תושבי השיכון בלע"ה והוספת חנויות ,מוסדות
ישיבת ועד הקהילה תורה וחינוך ומפעלים שונים לרווחת הציבור ,העלה הרב אב"ד
שליט"א בקשתו להסדיר מערכת פיקוח והשגחה בכל הנוגע
חברי ועד הקהילה התכנסו ביום ח' בכסלו לישיבה
בהשתתפות ר' נחום ברכר ר' הערשל רוזנברג ר' יצחק דוידוביץ לענייני כשרות המאכלים .הן המוצרים הנמכרים בחנויות,
ור' בערל קייזלר .על סדר היום עלו עניני תקציב קופת הקהילה, במכולות ובצרכניה ,שיהיו רק בהכשרים מהודרים המקובלים,
אושרה קבלת הקצבה מעיריית בני ברק בסך מאה ועשרים והן הבישולים במטבחי המוסדות ,במלון ויזניץ ובאולמי ויזניץ,
אלף לירות ,סוכם על הסכומים שנכנסו ממכירת הכפרות בסך מאפיית המצות וכדו' ,שיעמדו תחת השגחה מדוקדקת.
אלפיים שש מאות ארבעים ושמונה לירות ,וממס הקהל סך ראשי ועד הקהילה שהתכנסו לישיבה מן המנין הופתעו
מהופעת הרב אב"ד שליט"א אל האסיפה .אחר שהעלה את
שלש אלף ושש מאות לירות.
הענין לפני העסקנים ביקש לפעול בעניינים אלו .מטעם הוועד
לרגל נישואי בנו של הרה"ג ר' משולם זושא לוריא דומ"ץ
הוחלט להפקיד את ריכוז כל הענינים בידי איש מוסמך מקרב
הקהילה הוחלט להעניק לו לאות הוקרה והערכה מענק מיוחד
אנ"ש אשר יבדוק את מצב הענינים בכל פרט ופרט ויביא אל
בסך עשר אלף לירות.
שולחן הוועד את הסיכומים והבירורים ,כדי להחליט כיצד
חבר הסיעה המאוחדת לפעול בהמשך.
נבחר לסגן יו"ר מרכז אגודת ישראל מסיבת לחיים וחנוכת בית
בישיבת המרכז הארצי של אגודת ישראל שהתקיימה ביום עם חנוכת ביתו החדש של הרה"ח ר' שלום זליג שטיינמץ
ט"ו בכסלו ,בבית אגודת ישראל בתל אביב בראשות יו"ר ברחוב בית הלל בני ברק ,הגיע רבינו ביום רביעי פר' ויצא
התנועה הגאון רבי פנחס מנחם אלתר ראש ישיבת 'שפת אמת', לקביעת מזוזה וחנוכת הבית.
ובהשתתפות עשרות עסקנים מכל גווני הקשת ,נבחרו סגני יו"ר בשעה שהסב רבינו למסיבת לחיים עם בעל הבית ואחוזת
המרכז מזכיר וחברי ועדה להנהלת המרכז. מרעיו ר' חיים לייב שטיין ,ר' נחום ברכר ,ר' ברוך גרינברגר
העסקן הרה"ח ר' אברהם חיים הרשקוביץ מיקירי עסקני ועוד ,הזכיר רבינו מימי הילדות שהיו איזה אנשים שהגיעו
אנ"ש ומחשובי העסקנים בסיעה המאוחדת הציע בעת הכינוס לכדי עשירות ומיד היה הדבר ניכר על הילדים ובני הבית ,כי
בשם הסיעה המאוחדת למנות את הרה"ח ר' שלום זליג שטיינמץ הללו החלו לקצץ בגידול הפיאות ,וחלקם גידלו בלורית .אמר
לסגן יו"ר המרכז .אחר שהחברים הצביעו על ההצעה הוחלט פה רבינו שלעומת אלה אכשר דרא בפרט זה ,שגם הזוכים להרחבת
אחד לאשר את מינוי ר' זליג שיחי' לכהונה הרמה. הדעת ממשיכים לגדל בנים ובני בנים נאמנים לד' ולתורתו בלי
ר' זעליג הודה לחברים על האימון שנתנו בו והביע תקוותו שינוי כל שהוא ,וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד' .לכן זו
להשי"ת שיוכל גם להבא לשרת את תנועת אגודת ישראל זכיה גדולה למי שזוכה לתורה וגדולה במקום אחד .רבינו הפטיר
בנאמנות ,בלי חשבונות .כשהוא מבאר הכ' 'ושרת את אחיו' בדברי ברכה שיזכה להמשיך ולגדל דורות שיהיו דומים לדמות
שענין השררה הוא רק אמצעי לעבדות. חותנו החסיד המפו' רבי שואל לייב גנץ ז"ל.
חבר הסיעה המאוחדת ר' צבי גרוסמן יו"ר יהדות גרויסוורדיין רבינו התבונן בחדרי הבית והביע התפעלות מהמקוה שנבנה
ומראשוני תושבי השיכון בעבר ,הציג את פעולות ר' שלום זליג בה .והתעניין כיצד אפשר לבנות מקוה בבית ולהשגיח שלא תביא
שמרבה כבוד שמים וכפי הנהגתו בעבר כן ימשיך בוודאי גם לריח נודף ,ומתוך הדברים היה ניכר רצונו של רבינו לעשות כן
בעתיד אי"ה .כן נשא דברים בהמשך הרב פנחס הורוביץ מראשי בביתו ,להקים לעצמו מקוה בביתו נאוה קודש.
הסיעה המאוחדת.
הצעה :הקמת משמרת מתנדבים בשיכון צו השעה -הרחבת המקוה
מאז שנת תשכ"ב כשנבנה המקוה החדש ברחוב רבינא
בעקבות גל גניבות הפוקד את התושבים בתחום השיכון בשיכון ויזניץ ,נעשה המקום צר מהכיל את כל הציבור ונדרשת
והסביבה ,ואחר שמגיעים תלונות מהציבור אודות אינשי דלא יוזמה דחופה לקום ולעשות מעשה ,להגדיל ולהרחיב את המקוה
מעלי המציקים לעוברי אורח וכדומה ,נועדו יחד ראשי הקהל שיענה על דרישת הציבור ההולך ומתרבה בלע"ה.
לטכס עצה לקדם פני הרעה מבעוד מועד ,לעצור בעד המשחית חברי ועד הקהל ישבו על המדוכה והוחלט להחתים את
מלבוא אל הבתים חלילה ,ולשמור על קדושת המחנה וצביון הציבור על עצומה שתוגש אל הממונים על עניני המקוואות
השיכון. בעיריית בני ברק ,כדי שיתעוררו לפעול ולעשות בנידון .כמו"כ
באסיפת ראשי הקהל הועלו הצעות ורעיונות כיצד להרגיע ישגרו ועד הקהילה מכתב מטעם הנהלת קהל עדת ישורון ויזניץ
את הרוחות הסוערות להגביר תחושת הבטחון של התושבים לעיריית בני ברק להעלות את הנושא ולזרז את המזורזים בקבלת
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 65
כסלו תשל"ז
בימים ובלילות .בכובד ראש דנו אודות הקמת קבוצת מתנדבים
מקרב תושבי השיכון והסביבה אשר בתורנות מסודרת ומאורגנת
יסיירו ויפטרלו ברחובות השיכון בשעות הלילה לשמור על
הסדר הטוב ולפקוח עין על כל תנועה חשודה.
בסיכום הדברים הוחלט להביא את הרעיון בקודש פנימה
לשמוע חוות דעת מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,אם הן או
לא ,וככל אשר יורה כן ייעשה.
הגה"צ רבי מרדכי יעקב ברייש זצ"ל
בחתונה בציריך בשנת תש"ט ,מימין לשמאל :הגרמ"י ברייש זצ"ל ,החתן
ר' נחמן רוזן ,רבינו ה'אמרי חיים' זצ"ל וחדב"נ מוהרנ"ח אדלר רבה של ציריך בעל 'חלקת יעקב'
בשיבה טובה ,בשנת הפ"ב לחייו שבק חיים לכל חי הגה"צ
ראזען ,שנערכה בציריך בראש חודש כסלו תש"ט. רבי מרדכי יעקב ברייש זצ"ל אב"ד ק"ק אגודת אחים בציריך
הכל החל כשרבינו באנטוורפן בחודש חשון תש"ט ועמד ובעל 'חלקת יעקב' .ביום ט"ו כסלו הועלה ארונו ארצה ונטמן
להגיע לשווייץ ,רבינו ביקש מאת החתן נחמן רוזן שבבואו בהר המנוחות בירושלים.
לשווייץ יבקש מאת המיול"ח הרב ברייש שביום בואו לציריך רבי מרדכי יעקב נולד בשנת תרנ"ה בעיירה סקאהל לאביו
ימתין עליו עם תפילת שחרית ,כי הרכבת מגיעה בשעה 7בדיוק רבי חיים מגדולי חסידי בעלזא .מגיל רך הקדיש עצמו לתורה
ואינו רוצה לאחר את מנין התפילה של שעה .7הרב ברייש נענה וליראה והיה מיושבי בית המדרש בכל שעות היממה .בהגיעו לגיל
לבקשה ובאותו יום ,אחר שכל המתפללים כבר עמדו עטופים גיוס הסתתר בארון משך תקופה ארוכה שם עסק בתורה יומם
בטו"ת וכבר אמרו ברכות השחר ,הורה הרב ברייש לעכב את ולילה עד עבור זעם .בסיום תקופת מלחמת העולם הראשונה
התפילה והמתינו לבואו של רבינו .עם כניסת רבינו לבית המדרש יצא מן המחבוא שלם בגופו ומושלם בתורתו.
התעטף בטו"ת והמשיכו בסדר התפילה .אחר התפילה קידם אז נשא את זוג' הרבנית בת החסיד מגזע היחס ר' שאול
הרב ברייש את רבינו בברכת שלומים והזכיר שכבר ראה אותו ציגמאן מחסידי בעלזא בעיר סקאהל ועבר להתגורר בלעמבערג.
בזקנו השחור לפני רבות בשנים בבעלזא ,בעת נישואי אחיו בהמשך נתמנה למו"ץ בק"ק אלעסק ומשנת תרפ"ח כיהן כאב"ד
ה'מקור ברוך' זצ"ל. דיסבורג בארץ אשכנז גרמניה שם פעל גדולות ונצורות לחיזוק
בביקור רבינו בביתו ביקש הרב ברייש שרבינו לא יחבוש הדת .עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בשנת תרצ"ג נטפל אליו
שטריימל בשבת בלכתו ברחוב ,כי בעקבות השואה שורר ברחוב שכן גוי והסית את חיילי האס .אס .נגדו ,ובאחת הימים הוציאו
מתח מאת הגויים ,ונענה רבינו שרוצה לחבוש את השטריימל אותו מביתו להריגה ברחובות קריה ,בדרך אל המוקד הושפל
בלכתו למקוה ,אמר הרב ברייש :אחר השבת הרבי יסע מכאן לעיני כל וסבל ממכות אכזריות ותלישת פיאותיו וזקנו ,בחמלת
ואילו 'השטריימל ישאר על ראשי'... ד' עליו הזדמן למקום פקיד בעל סמכות אשר נכנס אל תוך
באותו שבת דרש חדב"ן הרה"צ רבי נפתלי חיים אדלר האספסוף ,הוציא את ר' מרדכי יעקב משם הכניסו אל תחנת
בבית המדרש אגודת אחים לטובת בניית השיכון והציבור המשטרה והורה לו לנוס אל תחנת הרכבת ולברוח כל עוד
נענה בעין יפה. נשמתו בו .כך עזב את כל משפחתו והגיע בודד לעיר אנטוורפן.
הרב ברייש היה מזכיר את רושם הביקור ,באמרו אודות מיד הוזמן לשמש כרב קהל עדת ישראל בעיר לענס שבצרפת.
רבינו ה'אמרי חיים' שאף שהיה מסתיר דרכיו ואת התמדתו אחר כחודשיים כאשר עמדו בני המשפחה להגיע אליו לצרפת,
בתורה ,הבחין שאין אצל רבינו רגע של בטלה .בשנת תשי"ב קיבל הוראה מאת השלטונות לעזוב את המדינה תוך שבעים
השתתפו רבינו ואחיו ה'מקור ברוך' בחופת הרב בעריש וייס ושתים שעות כי אין הממשלה חפיצה בהתיישבות מהגרים זרים.
ממאנטשעסטר חתנו של הרב ברייש ,שנערכה בציריך. שב ר' מרדכי יעקב לאנטוורפן והציע את שמו לרבנות קהל
משנת תש"ל היה הרב ברייש הולך ונחלש ,בתחילת קיץ אגודת אחים בעיר ציריך .מתוך שבעים וחמש רבנים שהתמודדו
תשל"ו התבקש הב' יוסף ברב"צ וייס להגיע לשווייץ לשרתו. על המשרה נבחר דווקא הוא ,הצעיר מכולם ,ומשנת תרצ"ה
כשרבינו שליט"א שהה בשווייץ בחדשי הקיץ ,הסכים הרב ועד פטירתו שימש הרב ברייש בקהילה זו.
ברייש מרוב הערכה וכבוד לרבינו שליט"א שהב' יוסף יעמוד קשרים הדוקים החזיק הרב ברייש עם בית ויזניץ בכלל ועם
לשרת את רבינו. רבינו בעל 'אמרי חיים' בפרט .כאשר הגיע רבינו זיע"א לציריך
כאמור נפטר זקן ושבע ימים ביום י"ד בכסלו ,והוטמן בהר בחורף תש"ט למען הקמת השיכון ,התפלל בשבת קודש בבית
המנוחות בירושלים ,למגינת לב כל. מדרשו וכן הגיע להשתתף בשמחת נשואי בתו עם הרב נחמן
66קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד .שלהי חודש חשוון ה'תשפ"ז
לגמור את ההלל
מרשות רבנן ותלמידיהון ,בכל כח ואון ,נזמר תהילה
במודים דרבנן ודאורייתא ,בעזר קדמייתא ובתרייתא ,נעלה
אהובים ישבחו ,ידידים ירוממו ויברכו ,אלו כבירי הפעולה
רבי כשרון ועתירי יכולות ,כלילי מעלות ,לעילא ולעילא
מעמידי הדורות הבאים ,במעשים נאים ויאים ,מה נפלא
בחירי 'הערב נא' המאבחנים הדגולים
הי"ו הרב דניאל קפלן
הי"ו הרב יואל פיליפ
הרב יואל צבי ליבוביץ הי"ו
הרב ישראל הופמן הי"ו
הרב מנחם מנדל ראובן גפנר הי"ו
הרב יחזקאל מנדל הי"ו
אשר משקיעים לבם ,נפשם ,אונם ומרצם להצלחת היחיד והכלל
ועתה השלימו בע"ה ובשעה טובה את המערך המסועף והמורכב של
אבחוני איתור ומיפוי ,בקריאה ובגמרא
המבוצעים בס"ד מדי שנה אחר תקופת הלימודים הראשונה
והמקיפים באופן מקצועי ביותר את רבדי הלימוד ויכולות התלמיד
בכדי לאתר ,לאבחן ולהתוות דרך לקידום הלמידה
כאשר זו השנה השישית בה אתמחי גברא וקמיעא בתועלתם הברוכה
ובוודאי ימשיכו להיטיב ולהועיל בס"ד עם מאות התלמידים כ"י ,עתה ולעתיד
מצורפת הברכה ,ברוב הערכה ,ובהוקרה כרוכה
לצוות המקצועי של משרדי 'הערב נא'
בראשותו של הרב שמואל יעקב ברכר הי"ו
הפועלים ללא לאות במסירות רבה לערוך ולסדר את האבחונים לאלתר לתועלת ההורים והמורים
המשיכו להרבות מפעלים לתורה ,להאדירה ולהגדילה
יתרת השאיפות להוציא אל הפועל לגאוות הקהילה
כל יחיד ויחיד להעלות על דרך המלך באורח סלולה
זכות הרבים תשפיע רב טוב ,ברכה מכופלת וכפולה
עושר ואושר ונחת דקדושה ,בכל דבר טוב בלולה
הצלחה בכל אשר תפנו ,על שולחן אחד תורה וגדולה
עדי יתמלא בגילוי כבוד השכינה בבוא במהרה הגאולה
ברוב הוקרה ותהילה
חיים מאיר סגל יהודה מאיר טסלר מנחם מענדיל פוגל משה חיים טסלר
חיפה מודיעין עילית עפולה
יהושע בנדיקט
יאיר זכריה וורטהיימר אלימלך שכטר
בית שמש
זכריה שרייבר
אלעד
ביתר
משה אהרן וויינברגר יהודה פוגל
שלמה צבי ברלוביץ עיה"ק ירושלים
קרית מלך רב
אשדוד
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
להילולת הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע
בעל ה'בת עין'
מֹוָרא ָּגָ דֹול
ּוְב ָ
ְ
ינצלו את ימי הקרב על מנת לפרוע ולבזוז ביהודים כאוות נפשם. חֹוֵדר
קֹוֵדרָָ ,ל ִִעיר ֵ
ָָעָנָ ן ֵ
הדאגה כסתה את הכל ושנתם של יהודי צפת נדדה בלילות. הודה וזיווה של העיר צפת ,עירם של קדושי המקובלים,
רבנו התהלך וסבב בין יהודי העיר ,עודד את רוחם וחיזקם באמונה התעצמו שבעתיים בקבלת פני הרב הקדוש רבי אברהם דוב
ובטחון בד' צורם וגואלם .במקביל הורה רבנו להעמיד שומרי מאווריטש ,ה'בת עין' ,בבואו לשכון כבוד בתחומי העיר בתום
לילה מבין יהודי העיר שיסובבו ברחובות העיר ויעקבו מקרוב מסעו הפלאי לארץ הקודש ,הישר משרף היכלם הקדוש של קדושי
אחר תנועות חשודות. תלמידי הבעש"ט ,בצילם עלה ונתעלה באראלי אש.
מיד עם בואו ,הוכתר לרבה של עדת החסידים הצפתית אשר
ֶֶח ֶֶרב ִנִ ְְׁש ֶֶל ֶֶפתֻ ,מֻ ְְצ ֶֶמ ֶֶדת מּוֶנֶ ֶֶפת שוועה זה מכבר לרב ולמורה דרך ,ושמעו של הצדיק הפלאי
ובליל י"ב בתמוז ,פרצה הסערה במלוא עוזה. העושה את דרכו לארץ הקודש איחדה אותם בציפיה הומיה
דממת לילה מתוחה שררה בעיר ,הדי יריות נשמעו מן המרחק לעטרו לראשם כנשיא אלקים בתוכם .דמותו היתה מיד לנערצת
ובשרו רעות ,הקולות האימתניים הלכו והתגברו ככל שחלפו ונקדשת בקרב כל יהודי העיר .ומאותו היום היה דברו קדוש
שעות הלילה המתוחות בהם לא עצם איש מתושבי העיר את בעיניהם והיה לאחד מראשי ומנהיגי הישוב היהודי המתחדש
עיניו .ויהי באשמורת הבוקר והנה קול שאון אדיר ומחריד פילח בארץ הקודש .בית מדרשו אשר הקים בצפת היה לתל תלפיות,
את האוויר .זעקות אימה ויללות שבר החלו עולות מכל פינות יהודי העיר קנו שם תורה ודעת ,חיות דקדושה ועבודת השי"ת
הרובע היהודי" :הדרוזים באים! הפלשתים פשטו על העיר!". בלהב אש יוקדת.
כעדר זאבים שוחרי טרף ,התנפלו הפורעים חגורי החרבות באותו בית מדרש אף ארע הנס הגדול בשעת הרעש הגדול
ועטויי הרמחים על בתי היהודים ,כשהם שואגים להשמיד להרוג והמפורסם בצפת בשנת תקצ"ז ,כשדקות מספר קודם שארע
ולאבד את כל אשר בשם ישראל יכונה .תוהו ובוהו נורא השתרר הרעש אשר גבה קרבנות רבים ,הורה רבנו לציבור שיבואו להתאסף
בעיר ,היהודים נמלטו על נפשם מתוך בתיהם בעירום ובחוסר כל סביבו בחלקו המזרחי של ביהמ"ד .הוא עצמו השתטח על הארץ
כשהפורעים רודפים אחריהם בחוצות ,מפשיטים מעליהם אפילו בהכנעה ובתפילה ,ואז ארע הנס :חלקו המערבי של ביהמ"ד קרס
את בגדיהם שעל גופם ומכים בהם מכות אכזריות ,פצע וחבורה. כליל ,ואילו חלקו המזרחי נשאר עומד על עמדו .בית המדרש
העדה כולה ,אנשים נשים וטף ,נהרו כנחל שוטף אל מקום קיים עד ימינו ,וניתן לחזות בו בבירור במעשה הפלא ,בגג שחלקו
מבטחם היחיד ,אל בית מדרשו של רבם הנערץ הרה"ק מאווריטש. המזרחי ישן וחלקו השני נבנה מחדש מאוחר יותר.
שם ,בהיכל הקודש ,נפלו כולם ארצה על פניהם ופרצו בבכי מר ארץ ישראל נקנית ביסורים .שוב ביקש הצדיק לישב בשלווה
ונסער ,קול יללתם בוקע רקיעים .ובתווך עומד הרבי הקדוש ,פניו ובנחת ולעבוד את קונו ולהשפיע שפע קדושה על צאן מרעיתו,
מכורכמות מצערם של ישראל ,עיניו זולגות דמעות שליש והוא אלא שעננים קודרים הלכו והתקדרו בשמי הגליל וטרדו את מנוחת
מעתיר בעד צאן מרעיתו. יהודי צפת וגלילותיה .תלאות רבות וצרות צרורות עברו על יהודי
משסיים את תפילתו ,הניף רבנו את ידו" .עלינו לפעול בישוב צפת באותן שנים .רעב ומחסור ,חוליים ומגיפות ,והגרוע מכל:
הדעת ,בדורון ,תפילה ומלחמה .המשיכו לשפוך שיח לפני קוננו התנפלויות תכופות של כנופיות שודדים ופורעים אכזריים ,בני
ואל תרפו מלזעוק אל ד' בחזקה. ישמעאל והשבטים הדרוזים הנוודים שנדדו בסביבה ,אשר לטשו
"ואתה" – פנה רבנו אל אחד מנכבדי העיר ,חכם ספרדי עיניהם אל בתי היהודים ורכושם .כך היה בימי מרד הפלאחים
שבקיא היה בשפה הערבית הצחה " -קום וקדם את פני מנהיג לפני שנים ספורות ,בשנת תקצ"ד ,שעה שפראי אדם שטפו את
המרד ,שאל אותו מה הוא תובע מאיתנו ,ונגיש לפניו מנחת העיר כארבה ובזזו כל חלקה טובה במשך חודש ימים.
מתנה ,אולי יתרצה בו להניח ליהודי העיר". כעת ,עומדים אנו בחודש סיון של שנת תקצ"ח ,העיר בקושי
השליח עשה את שליחותו ,מצויד במנחה ובברכתו של רבנו רב מתאוששת מן האסון הנורא שארע אך לפני שנה .ושוב נפלה
אשר סוככה עליו צעד אל אהלו של המנהיג כשהרחובות מלאים חרדה גדולה על העיר .שמועות מבהילות החלו מרחפות בחלל
מרצחים ופורעים ארורים חסרי רסן .בנשימה עצורה הגיע אל האוויר .בני הדרוזים אשר כונו בפי יהודי הארץ בשם 'הפלשתים'
המנהיג ,שקידם את פני השליח ,וכשעיניו החמדניות לטושות הרימו נס מרד בשליט הארץ ,הוא הפחה איבראהים פאשא
אל עבר המנחה התפוחה שבידיו של השליח ,הבטיחו נאמנה כי המפורסם .אליהם הצטרפו הנבזים ונחותי הדרגה מבין ערביי
לא יאונה ליהודים כל רע וכי הוא אישית ידאג ויערב לבטחונם. צפת שבראותם כי רוח סערה נושבת ,כבר שוחחו בחדווה כי
68קשר איתן • ויצא תשפ"ז
אולם רבנו ,שעדיין עמד כבול בחבליו,
קומתו זקופה ,פחד ורעדה ממנו והלאה.
בעיניים חודרות הביט בעיניי המרצח ,וקולו
הצלול נשמע היטב ברמה" :אם תבקש לרצוח
את כולנו נפש ,אבקשך שתיטול ראשית לכל
את נפשי .שכן לא אוכל לראות בהריגת אחיי
היהודיים" אמר רבנו אל המרצח ,שמצידו
קיבל את הבקשה בחדווה מופגנת ,וכבר
עמד להניף את החרב על צווארו של רבנו.
ושוב נשמע קולו של רבנו ,צלול ובוטח,
מסובב ראשו ופונה אל אחיו יהודי העיר:
"בני ,הביאו לי מעט מים לרחוץ את ידיי,
למען אוכל לקרוא בשם ה' ולברך אותו על בית המדרש קיים עד ימינו ,וניתן לחזות בו בבירור במעשה
משפטו אשר שפטני היום!" הפלא ,בגג שחלקו המזרחי ישן וחלקו השני נבנה מחדש
הדרת קדשו של רבנו ושלוות נפשו מאוחר יותר
המבהילה ,הרתיעו בפתע פתאום את
הפורעים צמאי הדם ,והיד האוחזת בחרב
שב השליח ובפיו הבשורה המרנינה כי יכולים היהודים להסיר
הוסטה לאחור ,הרוצחים נסוגו אחור ביראת כבוד ,ואחד מהם
דאגה מליבם .אולם עוד טרם סיפק היה בידו להביא את הבשורה,
אף הזדרז והביא לרבנו ספל מים לרחוץ את ידיו .הצדיק נטל
פרצו אל תוככי בית המדרש חבורה פראית של פורעים דרוזים,
את ידיו בטהרה ,עיניו נעצמו ופיו רחש תפילה חרישית .לאחר
עיניהם רושפות אש וחרבותיהם נוטפות זדון ,צווחות חייתיות
דקות אחדות פקח רבנו את עיניו ויאמר אל הצוררים" :הרי
בוקעות מפיהם ואינם חומלים על איש .היהודים נפוצו לכל עבר עיניכם הרואות כי כבולים אנו ואין בידנו לברוח .מה לכם כי
בבהלת מנוסה .כשהפורעים מצליחים לתפוס עשרות מתוכם תזדרזו ,הניחו לנו להתפלל יחדיו אל אלקינו ולהתוודות לפניו
טרם תהרגו אותנו .לכו בינתיים וסעדו את ליבכם". ולכובלם בשלשלאות של ברזל.
הפורעים ,שראו כי שעתם בידם וכי האסירים כבולים ואין רבנו עמד על מקומו ,הדרת פניו ועיניו הטהורות יוקדות
אש קודש .הפורעים נגשו אליו ואסרו אף את רבנו בחבלים מושיע להם ,החליטו להיעתר לבקשתו של רבנו ,זזו לאחור מחבורת
עבים .ובגסות אכזרית הוליכו את רבנו בראש שיירת האסירים היהודים אותם הקיפו עד כה כחומה .וישבו להם בצד המצודה
היהודיים ,אל המצודה הצפתית המפורסמת ,מצודת יוסף בן לאכול לחם ולסעוד את ליבם טרם ישובו למלאכת ההרג והביזה.
ורבנו עומד ונושא תפילתו עם יהודי העיר ,כשפיו מלא דברי גוריון ,שכונתה אז 'השלאס'.
חיזוק ואמונה" :אל נא אחי תדאגו ,אפילו חרב חדה מונחת ואת הרבי את הפורעים העמידו האפלה, שם ,בחצר המצודה
אנשי קהילתו בשורה ,שלפו את חרבותיהם החדות והניחו חרב על צווארו אל יתייאש מן הרחמים .ומתי בא מאמר זה לידינו
ונקיימו כמו בעצם היום הזה ,שעה שאנו שמים מבטחינו ויהבנו שלופה על צווארו של הצדיק.
בד' שיושיענו מצרתינו גם בשעה קשה וגורלית זו ,התייצבו "וכי – החבורה מנהיג קול רעם - חה" "הבאתם כסף? חה חה
סבורים אתם שהבאתם מספיק כסף? זה מספיק בשביל שתקבלו וראו את ישועת ד' .כי נסים ונפלאות יעשה עמנו ד' היום הזה".
עודם הרוצחים ישובים ולועסים את פתם ,וקול צעקה מבוהלת את חייכם?" זעק וצחק מלא פיו ,כשחרבו כבר נוגעת בצווארו
של הצדיק" .אלף כיסים של מטבעות כסף אתם תביאו לנו .נשמעה מפתח שער המצודה .זקן ישמעאלי אחד רץ פנימה ,פניו
אחרת "- - -הוא לא המשיך את דברו והותיר לחרבו המונפת חוורות כסיד ,בגדיו קרועים ונשימתו נעתקת ,צועק לעברם
על צווארו של רבנו להשלים את דבריו ,כשהיא מונפת שוב והצורר בקול גדול ומחריד:
"שוטים שבעולם! עוד אתם יושבים פה בשלווה וסועדים הרצחני מנופף עמה על כל הנוכחים ,ששותקו כליל באימה ובפחד.
אלף כיסים של מטבעות כסף .סכום אגדי לחלוטין שאין ביד את ליבכם?! הלא איבראהים פאשא בא עם חילו הכבד! צבאו
כבר סמוך ונראה לשערי העיר ,ולא ישאיר מכם שריד ופליט!" היהודים כולם אף לא אחוז אחד הימנו.
כשמוע הפורעים את החדשות המסעירות ,נפלו עליהם
פחד גדול וחרדה איומה .בהלה וטירוף אחזום ,השליכו מידיהם ְנְ ִִט ַיַלת ָָט ֳֳה ָָרהֵֵ ,מ ִִח ָ
יָׁשה ְנְ ָָה ָָרה
את כלי נשקם ,הותירו מאחוריהם את השלל הרב שבזזו ואת אימת נעתקה. הנשימה המצודה, חצר דממת מוות ירדה על
מוות ריחפה מעל ראשי היהודים האומללים ,שראו את הקץ כל כליהם ,וקפצו מבעד לחומות ומן השערים ,נסים על נפשם
כל עוד רוחם בם אל ההרים והוואדיות ,לא נותר מהם עד אחד. לנגד עיניהם.
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 69
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
את הסאה ,בקשו ראשי העדה לחלות את פני רבנו. ֹּפֹה ֵנֵ ֵֵׁשבַַ ,מ ֲֲא ַַמר ֵ
חֹוֵׁשב
"רבי" -הפצירו בו בשם בני הקהילה " -הבה ונעזוב את העיר שקט מוזר השתרר בחצר המצודה .דקות ארוכות עוד חלפו ,עד
הזאת מוכת הפוגרומים ומלאת היגון .נרד לנו אל עכו ומשם אל שהבינו יהודי העיר כי הפורעים והרוצחים ברחו ואינם ונפשם היתה
חיפה השוכנת לחוף הים ,מקום מושבם של קונסולי אירופה .שם להם לשלל .בשאגות שמחה וגיל פרצו יהודי העיר אל תוך המצודה,
נשב לבטח מפחד אויב ,ואם תבוא חלילה סכנה ,נקל יהיה להימלט התירו עד מהרה את הכבלים מעל ידי רבם הנערץ ,התירו את שאר
דרך הים!" האסירים שעמדו סביב .ופנו לאסוף את השלל הרב שנערם במצודה
משלא נאות רבנו לשמוע לדבריהם ,אף הביאו לו משנה מפורשת, ונחמס מבתי היהודים ,כדי להשיבם לבעליהם.
"הרי כבר חזו חכמינו ז"ל כך ,ונבאו כי לפני בוא הגואל יחרב הגליל".
ורבנו עומד על רגליו ,פניו מאירות באור יקרות ,כמו כל המאורעות
רבנו האזין לדבריהם בקשב רב ,וליבו התמלא אהבה ודאגה
לא נגעו לליבו כלל ,כמו לא היתה חרב מוצמדת לצווארו אך לפני
לצאן מרעיתו" .דעו לכם" -פתח הצדיק בקול אוהב " -כי מחויבים
דקות אחדות" .הודו להשם הטוב על חסדו הגדול אשר עשה עמנו
אנו לשבת תחתנו במקומנו הקדוש הזה ,ויעבור עלינו מה! עלינו
היום הזה .עלינו לזכור ולעשות את היום הזה ליום שמחה והודיה
לעמוד על משמרתנו כדי להחזיק את יישוב העדה הקדומה הזאת
ליהודי צפת לדור דור ,ולהודות לד' על רוב טובו וחסדו הגדול",
על כנה ,וכדי להציל את בתי הכנסיות הקדושים על מכונם ,אשר
הורה רבנו.
יהפכו חלילה לחורבה שממה אם תמוש העדה מן העיר!"
"שמעו אלי ,נישאר כאן ונעמוד בכל הנסיונות הקשים .ומהיום שבו היהודים אל בתיהם .אך שם נגלה לנגד עיניהם מחזה
והלאה תהיה לכם רווחה ,הן בגשמיות והן ברוחניות .זכינו לקנות החורבן במלואו ,ועיניהם חשכו .הבתים היו ריקים ומרוקנים מכל,
את ארץ ישראל ביסורין ,ואין לכם מעלה גדולה הימנה" ,חיזק רבנו הנוצות מן הכרים והכסתות נפוצו ברוח ,הכלים מנופצים וספרי
את רוח יהודי העיר. הקודש מושלכים ומחוללים.
דבריו החוצבים של רבנו הפיחו רוח חיים בעצמות היבשות. הרבי עצמו נותר נקי מכל נכסיו ,עד שאפילו כתונת לעורו לא
בני העדה התחזקו באמונה ובביטחון ,נשארו על משמרתם בצפת, הותירו ,עד כדי שנאלץ להמתין עד שישלחו לו כתונת מטבריה.
והחזיקו את גחלת הקודש בעיר המקובלים ,שהמשיכה ליקוד בעוז אולם עד מהרה פעל רבנו כדי להביא מזון ומחיה ליהודי העיר
עד ימינו אנו. הרבים שנותרו ללא מחסה ,ופעולותיו באותם ימים הצילו את
יהודי צפת מרעבון נורא ,כפשוטו.
נמצינו למדים: התלאות טרם תמו .שוב ושוב סבלו יהודי העיר מהתנכלויות
אפילו חרב חדה מונחת על צווארו אל יתייאש מן הרחמים חוזרות ונשנות ע"י כנופיות הערביים השונות .ומשהגדישו הללו
ישמע חכם ויוסף לקח
שפע ברכות תבואתה לראש יוסף הוא המשביר
לשונו עט סופר מהיר ,משנתו ערוכה באופן קולח ובהיר
שליט"א הרב יוסף מרדכי שטיינר
לרגל הבשורה המרנינה עם צאת ספרו החדש "אבני יוסף"
חיבור מפואר המאגד אוצר של ווארטים נפלאים על חומש בראשית
כלי חמדה הפותח שערי אורה ומנגיש את מתיקות התורה בכל בית
יוסף ה' עליכם שתזכה להמשיך ולסיים את החיבורים הבאים
לזכות את הרבים ולדלות ממעיינותיך העמוקים מים חיים
המברכים נאמנה ,בני המשפחה
70קשר איתן • ויצא תשפ"ז
חומות בתינו מזל טוב חמה ולבבית
לאחינו ולידידי היקר איש חי ורב הפעלים
המפרנס הערמומי אהוב על הבריות ,טוב עין הוא יבורך
אין רמאי יותר מהארמי.
'לבן הארמי' – סמל הרמאות והנוכלות. הרה"ח ר' חיים מאיר זולדן הי"ו -אלעד
עקיצות 'עשרת מונים' ליעקב איש תם ,בלי להתבייש ולמשפחתו החשובה שיחיו
ובלי להתנצל .יעקב אבינו ע"ה עובד אצלו בנאמנות בלתי
מצויה' ,הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה' ,אך הוא מצדו לרגל השמחה השרויה במעונכם
מתאכזר אליו ,בלי רחמנות .שוב פעם ושוב פעם. בנישואי הבן החתן המופלג שיחי'
גלגול של לבן בדורות קודמים ,מצאנו בחז"ל (עי' תנחומא
ויצא סי' יג) – בלעם הרשע בן בעור.
עב"ג הכלה המהוללה שתחי'
אך בדורנו אנו ,נמצאו אלפי 'גלגולים' שלו. ויהא רעווא שתזכו לרוות מהם ומכל יו"ח אך תענוג
המכשירים.
כמה הם דומים ללבן... ונחת דקדושה ,ותזכה עוד רבות בשנים לפעול למען
הם מציעים פרנסה ברווח" :הכי אחי אתה ועבדתני הכלל והפרט מתוך שפע ברכה והצלחה ,תענוג
חינם?!" זה הכי שוה והכי משתלם .כאן תוכל לנהל את ונחת דקדושה ,עדי נזכה לעלות לציון ברינה
הביזנעס בצורה הכי נוחה וקלילה ,מקש אחד והכל מסתדר
אחת-שתיים .כאן תוכל לנהל את חשבונות הבנק ,את מפעלי
היצור ואת צוותות העובדים ,כאן הכל קורה. המברכים בידידות
כך בקריצת עין ערמומית ,בידידות עוינת ובחברות שקרית, מוטי ויזל -נפתלי זולדן -שמעון זולדן
הם גורפים אחריהם מיליוני תמימים באמת – הפכים של
יעקב אבינו שידע בדיוק לאן הוא נכנס ,וידע גם איך לצאת
משם בצורה המכובדת ביותר...
אותם טיפשים המאמינים ל'לבן' הזה ,שהוא דווקא מאוד
צבעוני ומרצד ,נופלים בפח עד מהרה ,ומגלים זאת מאוחר מדי.
הוא נוכל והוא ערמומי ,זהירות.
הוא אולי משלם משכורת כדי לסמא את העיניים ,אבל
בינתיים הוא גונב את הכל :את הזמן – המצרך היקר מאוד,
סימן טוב ומזל טוב
הוא חוטף מהזמן של המשתמשים בלי גבול ובלי שיעור ,עוד לידיד נאמן איש האשכולות ,מאיר פנים לכל ואהוב
ועוד .הוא גוזל את המשפחה ,ממש כמו לבן שביקש את בניו על הבריות ,מרבה פעלים לתורה ולחסד ,מסור
ואת בנותיו של יעקב ,הוא לוקח מהאדם את שפיותו ,את ומקצועי ועומד לימין החינוך המיוחד
חירותו ,את הבינה שיש בו ,את יכולת ההחלטה העצמית,
את השליטה שלו .ובסוף גם את הכסף שנשאר לו ...ועל הרה"ח ר' חיים מאיר זולדן הי"ו -אלעד
כולנה את האמונה ,ה"י. ולמשפחתו החשובה שיחיו
הוא 'ארמי' 'עשרת מונים' מלבן ומצוות בניו השותפים.
הוא כבר בגרסה מעודכנת ומשוכללת פי כמה וכמה. לרגל השמחה השרויה במעונכם
אנו ב"ה נכדים של יעקב ולא של עשיו. בנישואי הבן החתן המופלג צבי שיחי'
אנחנו יודעים היטב כי הפרנסה אינה תלויה במפרנס עב"ג הכלה המהוללה שתחי'
גשמי .יעקב אבינו בחכמתו הרבה התפרנס בכבוד גדול ,בלי
קבלת אגורה מלבן הארמי .וכפי שאומר תדיר מרן אדמו"ר ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל
שליט"א ,גם היום יש המון המתפרנסים בכבוד גדול מאוד, יהי רצון שתרוו מבית זה ומכל צאצאיכם עונג ונחת ,מתוך
בלי כל מגע עם הערמומי הזה .צריך רק לרצות. בריאות הרחבת הדעת וכל טוב ,בריות גופא נהורא מעליא,
עלינו אפוא להפנים :מדובר בנוכל ערמומי ,ועדיף כמה שפע ברכה והצלחה עד עולם
שיותר להתרחק ממנו ולהתפרנס מידי שמים בלבד בלי
'מתווך' באמצע הגונב את הכל אליו...
המשתתף בשמחתך
משה שטיין
מנכ"ל פרח ישראל
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 71
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
076-5999-592
◄יימא
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
ונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>הפה צדקה
<לסגו<>להטרם החו
רבי מאיר בעל הנס
וגלת
הנס'של ק
לתת
לזכות
המס
לשכינה שרויה ביניהם
כתקנת הקדמ
עדי עד
'בע<לולזרע לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרפ"ג
קשרי שידוכין
הכלה בהר"ר מאיר רוט -לונדון החתן דוב בער בהר"ר חיים מרדכי אליעזרוב -י-ם
מרת רוט א"ר יצחק אייזיק -ויזניץ עב"ג
הרב ישעי' גרינפלד -לונדון
מרת גרינפלד אהרה"ג אשר -מונטריאל
הכלה בהר"ר חיים מאיר אשר -ירושלים החתן אהרן יוסף בהר"ר מנחם מנדל ברנט -עפולה
הרה"ח מנחם מנדל אליעזר אשר -ויזניץ עב"ג הרה"ח ישראל מאיר ברנט -ויזניץ
מרת הנדלר א"ר דוד -ירושלים
הכלה בהר"ר שלום ברקוביץ -לונדון החתן שלמה בהר"ר חיים אלעזר יוספוביץ -לונדון
הרה"ח נפתלי ברקוביץ – לונדון עב"ג
הרה"ח חיים שרגא בלומנטל – בני ברק
הכלה בהר"ר מנחם מנדל טויסיג -מודיעין עילית החתן ישראל בהרה"ג יקותיאל זושא זילברשלג -ויזניץ
הרה"ג גדליה טויסיג – ויזניץ עב"ג הרה"ח דוד חיים זילברשלג – ויזניץ
הרה"ח אפרים פישל ויזל – ויזניץ
הכלה בהרה"ג מרדכי פולק -אלעד החתן ישראל יהודה בן הרב נתן מרילוס -בני ברק
הרב ברוך פולק – ירושלים עב"ג הרב יצחק מרילוס – ירושלים
הרה"ח אהרן צבי אופנהיים – ויזניץ הרב מנחם דוד זאב הורוביץ – בני ברק
הכלה בהר"ר חיים מאיר נייהוז -ויזניץ החתן יוסף יהושע בהר"ר אלימלך בלומענבערג -ב"פ
הרב שמעון צבי נייהוז – ויזניץ עב"ג
הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר – אלעד
הרה"ג יצחק וידר – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר בנציון חיים – וויליאמסבורג
הכלה בהר"ר נחמן ברגר -לונדון החתן מאיר יעקב בהר"ר שרגא א.י .פיינגולד -אנטווערפען
עב"ג הרה"ח נח פיינגולד – מנצ'סטר
הכלה בהר"ר יוסף פרידמן -מודיעין עילית החתן צבי אריה בהר"ר יקותיאל צין -ויזניץ
הרה"ח שלמה זלמן פרידמן – ויזניץ עב"ג הרה"ח אברהם מרדכי צין – בני ברק
הרה"ח משה שטיינמץ – ויזניץ הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת
הכלה בהר"ר אהרן שלמה יהודה שולומון -עפולה החתן יעקב הלל בהר"ר חיים ויינשטוק -קרית אתא
הרה"ג יצחק מאיר שולומון – ירושלים עב"ג
הרה"ח חיים לנציצקי -ירושלים
הכלה בת הרב יששכר דב אפל -בית שמש החתן אלימלך בהרה"ג טוביה שטרן -ויזניץ מירון
הרה"ח יעקב אפל -בית שמש עב"ג הרבנית שטרן אהרה"ג מאיר זאב -מירון
מרת באב"ד א"ר גדליה דניאל -מאנסי
72קשר איתן • ויצא תשפ"ז
בס"ד
הפתרון האידאלי גם לשכירות ,עד אמצא מקום.
דירה נאה
מרחיבה דעתו
נכון להיום בס"ד
ארבע מאות ושלשים משפחות
חיים חיי הרחבת הדעת והנאה צרופה
בתוככי הקריה הנאמנה בעפולה
מחיר גודל דירה גודל מרפסת/חצר כיון חדרים קומה
₪2500 115 80 חניה 3 0
₪2450 105 80 חניה 3 0
₪1700 -- 60 רחוב 3 3
₪1800 -- 60 רחוב 3 2
₪3200 18 118 נוף 5 2
₪2500 12 94 רחוב 5.3 3
₪3100 12 118 נוף 5 4
₪1850 -- 60 נוף 3 2
₪1900 45 60 חניה 3 0
₪1920 -- 74 רחוב 3 1
₪1650 -- 60 רחוב 3 2
מלאי
דירות לפרטים ,מזכירות ועדת האיכלוס:
חדשות 052-710-5565
מוגבל
להשכרה החל
מ 2200-ש"ח הפתרון העכשווי ,הבירה העתידית:
לחודש בלבד ויזניץ עפולה
קבלת פנים וסעודת המצוה לנשים
בבנין ביהמ"ד הגדול
קומה -1
כניסה מרח' אמרי חיים 2
≠
≠
74קשר איתן • ויצא תשפ"ז
צבא-ות
≠ קול אומרים הודו את ד'
ובמזל טוב בסימן טוב
אודה ד' בכל לבב בסוד ישרים ועדה על כל הטוב אשר גמלני
שהחיינו וקימנו והגיענו ליום כלולת נכדתי היקרה
הכלה הבתולה המהוללה
מרת ריבה מלכה תחי'
‡ÙÈÏ Ë¢ÂÈ ‰ßÈÁ
בת נכדי היקר הרה"ג מוהר"ר חיים מאיר שליט"א
¯È‡Óיוחנן שליט"א
ÌÈÈÁיצחק
בן ש"ב הרה"צ המפו' רבי
מוויזניץ וויליאמסבורג נ.י
˘‡¢ËÈÏ Ï‡¯˘È
¯¢¯‰ÂÓברוך שמשון שליט"א הרה"צˆ¢‰¯‰
המפו' רבי ·¯˜È‰ È חתן ·Ô
חתני
ÌÈ·ÏËÈÈˇ Ô¯‰שמש
מוויזניץ בית
עב"ג
הבחור החתן המופלג בתוי"ש
ÏÈËÚ
הרב ישראל שליט"א
ארנסטר שליט"א
שמעון‚¯„ÏÙÈ
‡·¯Ì‰ברוך בן ש"ב ומחו' הרה"ג מוהר"ר
˘ÔÂÚÓ
בן גיסי הגה"צ מורנו הרב מנחם שליט"א
הישיבה‚¯„ÏÙÈ
ראש‰„‰È
וחתן הרה"ג מוהר"ר שמואל לוריא שליט"א
קהילתנו Ì‡Ë˘¯·Ï‰
באנטווערפען דומ"ץÈ·ˆ ÌÎÁ
שתתקיים בעזהשי"ת בשעטומ"צ למזל טוב
ביום רביעי פר' וישלח ט"ו לחודש כסלו תשפ"ז הבעל"ט
בשיכון ויזניץ בני ברק
קבלת פנים בשעה 3:15החופה בשעה 4:15
והנני להזמין את אוהביי וידידיי לקחת חבל ולהשתתף בשמחתנו
Ï
ויהא רעוא שבזכות אבותינו הקדושים זצללה"ה זי"ע יושפע משמחה זו
שפע רב ושמחת עולם ,רב ברכות וישועות לכלל ישראל.
ואי"ה בשמחת יו"ח ישמח לבי גם אני.
ידידכם הדושה"ט המצפה לישועת ד'
ישראל בהה"צ מוהרמ"י זצללה"ה
מויזניץ
‰¢‰ÏÏˆÊ Ó¢Á¯‰ÂÓ ˆ¢‰‰· Ú˘Â‰È ‰˘Ó
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 75
ıÈÊÈÂÓ
יום ראשון י"ב בכסלו
קול ששון
הכלה בהר"ר ישראל אהרן איצקוביץ -ויזניץ החתן מנחם נחום בהרה"ג יעקב דוד רבינוביץ -ירושלים
הרה"ג שלמה איצקוביץ – ביתר עילית הרבנית טווערסקי אהרה"צ מנחם נחום -ירושלים
הרה"ח מנחם מנדל אליעזר אשר – ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק
הרה"ח יצחק צבי רייף – ויזניץ
הכלה בהר"ר יעקב לייב ברגר -מאנסי החתן חיים בהר"ר יודא לייב שטנגר -מאנסי
הר"ר אברהם ברוך ציג – מאנסי הרה"ח אברהם יצחק שטנגר – וויליאמסבורג
ווילחוביץ מאנסי הרה"ח יוסף פנחס אדלשטיין – מאנסי
מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הכלה בהר"ר ראובן מנחם מנדל גפנר -אלעד החתן יצחק אייזיק בהרה"ג מרדכי קליין -מודיעין עילית
הרה"ח שמואל ברוך גפנר – ירושלים הרה"ג יעקב חיים קליין – יסודות
הרה"ח יצחק שרף – ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק הרב שאול גרינברגר -משב"ק – ויזניץ
הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ
הכלה בהר"ר כתריאל שטיין -אשדוד החתן אפרים פישל בהר"ר מרדכי סנדרוביץ -אלעד
מרת שטיין א"ר יצחק דוד – ויזניץ הרב יקותיאל זלמן סנדרוביץ – ויזניץ
הרה"ח אליהו גנץ – אשדוד היכלי מלכות בני ברק הרה"ח משה אריה שטיינברג – אלעד
הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ
יום שני י"ג בכסלו
הכלה בהר"ר אשר ישעי' רוזנפלד -ירושלים החתן יצחק בהר"ר אברהם וייסבלום -חיפה
הרה"ח מנחם זאב רוזנפלד – בני ברק הרה"ג דוד וייסבלום -חיפה
גוטניק ירושלים הרה"ח חיים וייסבלום -חיפה
הכלה בן הרב יוסף משולם וייס -אשדוד החתן מרדכי יהודה שלמה זלמן בהר"ר חיים וייס -מ"ע
הרה"ג אריה וייס – לונדון הרה"ג אריה וייס – לונדון
מרת סגל א"ר אברהם – ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ג יוסף אהרן ויזניצר – ויזניץ
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הכלה בהר"ר נחום גפנר -אלעד החתן יצחק שלמה בהר"ר יו"ט ביכלר -אלעד
הרה"ח חיים מרדכי בצלאל גפנר – ירושלים
הרה"ח שמואל זייבלד -ירושלים כתר הרימון בני ברק
יום שלישי י"ד בכסלו
הכלה בהר"ר ירמיהו שמרלר -מודיעין עילית החתן מרדכי מאיר בהר"ר ישראל ויינר -ביתר עילית
הרה"ח ישראל יצחק לוי – ירושלים הרה"ח אליעזר זאב ויינר – ויזניץ
הרה"ח שרגא ציטרין – ויזניץ בריליאנט מודיעין עילית
הרה"ח יעקב יצחק שמרלר -ויזניץ
הכלה בהר"ר אלימלך שכטר -מודיעין עילית החתן יחזקאל יוסף בהר"ר מנחם ישראל איצקוביץ -אלעד
הרה"ח יוסף שכטר – ויזניץ הרב אלי' איצקוביץ – ויזניץ
מרת אשר א"ר יוסף שלום – אשדוד ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח צבי נחמן מאיר – בני ברק
מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הכלה בהר"ר ישראל נח גליק -אשדוד החתן צבי בהר"ר חיים מאיר זולדן -אלעד
הרב מרדכי גליק – ויזניץ הרב יצחק זולדן – ויזניץ
הרה"ח יהושע דוד רוטנר – ויזניץ
היכלי מלכות בני ברק מרת אייזנברג א"ר מנחם מענדיל – ויזניץ
הכלה בהר"ר חנוך אליהו הגר -ויזניץ החתן אברהם חיים בהר"ר שמעון שטיין -אנטווערפען
הרה"ח משה אשר הגר – ירושלים הרה"ג יוסף מנחם שטיין – בני ברק
הרה"ח מנחם מנדל סגל – ויזניץ גני הדקל בני ברק מרת פלדמן א"ר רפאל – אנטווערפען
מרת סגל א"ר אברהם – ויזניץ מרת שטיין א"ר ברוך בענדיט – בני ברק
76קשר איתן • ויצא תשפ"ז
יום רביעי ט"ו בכסלו
קול ששון
הכלה בהרה"ג חיים מאיר האגער -בלומינגראוו החתן ישראל בהרה"ג ברוך שמעון ארנסטר -ויזניץ
האדמו"ר מוויזשניץ וויליאמסבורג שליט"א מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א
האדמו"ר מוויזשניץ בית שמש שליט"א ביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ' הרה"ג שמואל לוריא – אנטווערפען
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
יום חמישי ט"ז בכסלו
הכלה בהר"ר אלעזר משה צין -מונטריאל החתן אלימלך בהר"ר איתמר יחזקאל שרגא שטיינר -לייקווד
הרה"ח דוד יעקב צין – ויזניץ הרה"ח יששכר דב שטיינר – מאנסי
מרת גרינפלד אהרה"ג אשר – מונטריאל
עטרת רישא מונטריאל הרה"ח עקיבא רוזנבוים -בארא פארק
הכלה בהר"ר יוסף יחיאל רוטנר -אשדוד החתן יוסף בהר"ר דוד נחמן שוורץ -ירושלים
הרה"ח יהושע רוטנר -אשדוד הרה"ח יצחק דושינסקי -ירושלים
הרה"ח חיים יצחק שמואל -צפת היכלי מלכות בני ברק מרת שוורץ א"ר שמחה יצחק -ירושלים
הכלה בהר"ר יעקב הלוי ליבוביץ -חיפה החתן מרדכי חנא בהרה"ג יהושע העשיל קטינא -אלעד
הרה"ג יחזקאל שרגא קטינא – ירושלים
באר יצחק חיפה הרה"ג אריה וייס – לונדון
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
עטרת זקנים
הרה"ג ברוך כץ -ויזניץ -נישואי הנכדה
הרה"ג שמואל לוריא -אנטווערפען -הולדת הנין מרת אדלר א"ר יעקב שלום -ויזניץ -נישואי הנכדה
הרה"ח בנציון מליק -ויזניץ -אירוסי נכד והולדת הנין הרה"ח שמואל יוסף ברכר -ויזניץ -הולדת הנין
הרה"ח נתן נטע פישמן -ויזניץ -בר מצוה נכד הרה"ג אליעזר גולדברגר -ויזניץ -נישואי הנכד
מרת פלדמן א"ר יצחק אפרים -לונדון -הולדת הנינה הרה"ג נפתלי גלדציילר -אנטווערפען -נישואי הנכד
הר"ר מרדכי חנא פלדמן -לונדון -הולדת הנכדה הרה"ח אברהם אביש גפנר -ירושלים -נישואי הנכד
מרת קליין א"ר גבריאל צבי -מודיעין עילית -אירוסי נכדה הרה"ח מנחם היימן -ירושלים -נישואי הנכד
מרת רוט א"ר יצחק אייזיק -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח משה בריו"ט ויזל -ויזניץ -נישואי הנכדה
הרה"ח משה אהרן רייז -ברוקלין -נישואי הנכדה הרה"ח דוד ויזל -ויזניץ -נישואי הנכדה
הרה"ח אליעזר שטיין -ברוקלין -בר מצוה נכד מרת ויינברגר א"ר בנציון -וויליאמסבורג -נישואי הנין
הרה"ח יעקב יו"ט ליפמן שטיין -ירושלים -בר מצוה נכד הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר -אלעד -נישואי הנכד
הרה"ח יוסף שכטר -ויזניץ -נישואי הנכד הרה"ג משה שמואל וייס -ירושלים -הולדת הנכדה
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 77
הר"ר לוי יצחק ורצברגר -ויזניץ
הר"ר אליעזר זוסמן ורצברגר – בית שמש | הרה"ח שלמה ברוך בלייער -ויזניץ הולדת הבן
מרת ורצברגר א"ר יהושע – ירושלים | הרה"ח דוד ליבוביץ -ויזניץ
מרת שיין א"ר יחיאל -ויזניץ
הר"ר מאיר צבי אוביץ -אלעד
הר"ר אליהו לב טוב -עמנואל הרב חנוך יעקב אוביץ – אשדוד | הרב מאיר גליק – אלעד
הר"ר שמואל יצחק לב טוב – אלעד | הר"ר יוסף יצחק חשין – אלעד הרה"ח דוד אריה אוביץ – ויזניץ | הרה"ח חיים אהרן דוד וייס – ויזניץ
הרה"ח יחיאל מיכאל לב טוב – חיפה | הרה"ח לוי יצחק כהנא – ויזניץ הרב מרדכי גליק – ויזניץ | הרה"ח פנחס דב פישמן – אלעד
מרת חשין א"ר בנימין – ירושלים | הרב ישראל ויינברגר – ויזניץ
הר"ר יעקב בלוך -בית שמש -אבי הבן והבת
הר"ר מרדכי דוד כץ -לונדון מרת בלוך א"ר דב– ויזניץ
הרה"ח אברהם יעקב כץ – אנטווערפען
מרת כץ א"ר משה אייזיק -אנטווערפען הר"ר נחום זאב ברכר -ירושלים
הרה"ג ישראל מנחם מנדל ברכר – ויזניץ
הר"ר חיים לוריא -מודיעין עילית הרב מאיר יהודה שטרן -ירושלים
הר"ר אהרן יוסף לוריא – בית שמש | הר"ר דב אשר – מודיעין עילית מרת ברכר א"ר יצחק -בני ברק
הרב שמואל לוריא – ערד | הרה"ח אביגדור טובק – ירושלים
מרת אשר א"ר יוסף שלום – אשדוד | הרה"ח בנציון שטנגר -משב"ק – ויזניץ הר"ר אברהם אלימלך גרינבוים -בית שמש
מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ הר"ר בנימין זאב גרינבוים – ויזניץ | הר"ר הלל משה מעשיל גלבשטיין -ב"ש
הרה"ח שמשון גרינבוים – בני ברק | הרה"ח יצחק צבי ויזל – ויזניץ
הר"ר שלמה ליבוביץ -ירושלים
הרה"ג משה אריה ליבוביץ – אלעד | הרה"ג אברהם ישעיה ניימן – ירושלים הר"ר שלמה זלמן גרינפלד -ירושלים
הרה"ח דוד ליבוביץ – ויזניץ | מרת מאירוביץ אהרה"ג אליעזר – ויזניץ הרב שואל אריה גרינפלד – אלעד | הר"ר משה שרף – ירושלים
הרה"ח יחזקאל שמואל ניימן -ויזניץ הרה"ג שבח גרינפלד – ויזניץ | הרה"ג חיים וייס – ויזניץ
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הר"ר אלעזר מאיער -ויזניץ
הרה"ג ישראל מאיער – אשדוד | הרה"ג ישראל יצחק משי זהב – ויזניץ הר"ר מרדכי הופמן -אלעד
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית | הרב אברהם משי זהב -ירושלים הר"ר שמואל הופמן – מודיעין עילית | הר"ר חנוך יהודה הגר – אלעד
הרה"ח שלום וייסבלום – בני ברק הרה"ח יצחק הופמן – ויזניץ | הרה"ח יהושע אשר – ויזניץ
הרב אלכסנדר הגר – ירושלים | הרה"ג יוסף מנחם שטיין – בני ברק
הר"ר מאיר שטיין -ויזניץ מרת שטיין א"ר ברוך בענדיט – בני ברק
הר"ר אייזיק צבי שטיין – בית שמש | הר"ר יצחק רוז – ויזניץ
הרה"ח כתריאל שטיין – ויזניץ | הרה"ח משה שמואל הרשקוביץ – יסודות הר"ר שרגא צבי ויזל -מודיעין עילית
הרה"ח ברוך נחמיה דב ויזל – ויזניץ | הרה"ח בנימין זולדן – מודיעין עילית
הר"ר יוסף שטיין -בני ברק מרת ויזל א"ר יעקב – ויזניץ | הרה"ח אברהם אהרן יצחק פלברבוים – ויזניץ
הר"ר בנימין שטיין – אלעד | הר"ר דוד בעריש אברמוביץ -בני ברק הרה"ח יהודה זולדן – ויזניץ | הרב ישראל ויינברגר – ויזניץ
הרה"ח משה דוד שטיין – בני ברק | הרה"ח משה אברמוביץ -בני ברק
מרת קראוס א"ר נפתלי משה – בני ברק | מרת צימר א"ר יעקב -נתניה הר"ר אהרן שמואל וירצברגר -אשדוד
הר"ר מרדכי שטיין – אשדוד | הר"ר יחזקאל שרגא וירצברגר -ירושלים
הר"ר צבי אריה שפיגל -ברוקלין הרב אפרים פישל שטיין – ויזניץ | הרה"ח הלל וירצברגר -ירושלים
הרה"ח יוסף משה שפיגל – אנטווערפען | הרה"ח מרדכי שטוהל -בארא פארק הרה"ח יחזקאל יהודה גליק – ויזניץ
לעול המצוות
מדריכות מאנ"ש שעדיין לא קיבלו ערכות
הב' אליעזר רפאל בהר"ר יעקב דב הלפרין -לונדון
'זוכה' לחלוקה לכלות הנישאות בחצי הרה"ח יהודה זינדל הלפרין -ציריך | מרת ברגמן א"ר רפאל -לונדון
הראשון של חורף זה הב' פינחס בהר"ר רפאל זבולון זקס -מודיעין עילית
הרב משה חיים זקס – ירושלים | הרב יעקב נח הורוביץ -ירושלים
ו/או מי שנישאה ועדיין לא קיבלה ערכה,
הב' משה בהר"ר חיים מאיר פישמן -בארא פארק
יצרו נא קשר בסלולר: מרת פישמן א"ר דוד -בארא פארק
055-6706206 הב' יעקב יצחק בהר"ר יהודה צין -ביתר עילית
הרה"ח צבי צין -ויזניץ
ניתן להשיג גם את החוברת שחיזקה רבים הב' חיים שלמה בהרה"ג אפרים פישל רוזנבוים -ויזניץ
'שער לחיים טובים' הרה"ח שמואל רוזנבוים -ויזניץ | הרה"ג גדליה טוסיג -ויזניץ
הב' דב בהר"ר אייזיק צבי שטיין -ביתר
פרטים על ההגרלה הגדולה בקו זכות 03- הרה"ח אשר זליג שטיין -ביתר | הרה"ח אהרן דוד קלויזנר -בני ברק
מרת שטיין א"ר יצחק דוד -ויזניץ | מרת לוי א"ר נתן בנימין -בני ברק
3135320שלוחה 39
78קשר איתן • ויצא תשפ"ז
הולדת הבת
הר"ר חיים מאיר נוטוביץ -מונטריאל הר"ר אליעזר ליטמן אנגל -אלעד
הר"ר ברוך יהודה נוטוביץ – ברוקלין | הר"ר יהודה שמואל לקס – מונטריאל הר"ר מרדכי אלימלך אנגל – ירושלים | הר"ר ישראל ויטמן – אלעד
הרה"ח דוד נוטוביץ – ברוקלין | הרה"ח נחמן טויב – ברוקלין הרה"ג פנחס דניאל ויטמן – בני ברק | מרת ארנסטר א"ר אליעזר ליטמן -
הרה"ח יעקב לקס – מונטריאל | מרת אונגר א"ר יצחק– ויזניץ ירושלים
מרת נוטוביץ א"ר משה ישראל -וויליאמסבורג
הר"ר ישראל פסח דויטש -ויזניץ
הר"ר גרשון קליין -ויזניץ הרב אהרן שמשון זליג דויטש – לונדון | הרה"ג דוד יונה וואזנר – בני ברק
הר"ר חיים מאיר קליין – בית שמש | הר"ר חיים ישראל ברוך ויינברגר – ויזניץ הרה"ג יוסף אריה דויטש – ירושלים | הרה"ג פנחס שנייבלג – לונדון
הרה"ח משה קליין – ירושלים | הרה"ח יצחק זולדן – ויזניץ הרה"ג טוביה שטרן – ויזניץ מירון | הרה"ג אברהם אליהו וואזנר -בני ברק
הרה"ג צבי ויינברגר – צפת | מרת הייגר א"ר נח – ויזניץ
הר"ר נפתלי צבי ויזל -בית שמש
הר"ר אברהם יוסף חנוך קליינמן -ביתר עילית מרת ויזל א"ר אלעזר – ויזניץ | הר"ר יצחק ויזל – בית שמש
הר"ר שמואל זאב קליינמן – ירושלים | הר"ר שלמה רוזמן -ביתר מרת ויזל א"ר דוד -אשדוד | הרה"ח מנחם זאב ויזל – בני ברק
מרת קליינמן א"ר דוד– בני ברק | הרה"ג יצחק מאיר שולומון – ירושלים הרה"ח אשר זליג ניימן – ויזניץ
הר"ר יצחק יעקב רוט -אלעד הר"ר שלמה ויזל -ויזניץ
הר"ר חיים מאיר רוט – ויזניץ | הר"ר אפרים פישל ויזל – אלעד הר"ר יחזקאל אברהם אליעזר ויזל -אלעד | הרה"ח יצחק שרף -ויזניץ
הרה"ח אלתר דוד רוט – ויזניץ | מרת שטרן – בני ברק הרה"ח יצחק ברוך ויזל -ויזניץ | הרה"ח משה יוסף שרף -ויזניץ
הרה"ח יעקב ויזל – ויזניץ | הרה"ח חיים זליג קורניצר – ירושלים הרה"ח אשר זליג גרין – ויזניץ
מרת קורניצר א"ר אברהם צבי – ויזניץ
הר"ר אהרן יעקב ויזל -ויזניץ
הר"ר עמרם מנחם רייך -עפולה הרה"ח משה זאב ויזל – אשדוד | הר"ר יוחנן שטרן – ויזניץ
הרה"ח שמעון רייך – ירושלים | מרת שטיינמץ א"ר רזיאל – אנטווערפען הרה"ח עזריאל ויזל – ברוקלין | מרת מכלוביץ א"ר יחיאל מיכל– ויזניץ
מרת שטרן -בני ברק | הרה"ח שמעון הכהן וייס – בני ברק
הר"ר אליהו שטיינר -בני ברק
הר"ר שמואל שטיינר – רמת גן | הר"ר יצחק פישר – בני ברק הר"ר יהושע ויינברגר -בית שמש
הרה"ח יוסף מרדכי שטיינר – בני ברק הרב אלעזר ויינברגר – ירושלים | הרה"ח יצחק אייזיק סנה – בית שמש
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית | מרת סנה א"ר אברהם – ביתר
הר"ר שמואל שטרן -אשדוד הרה"ג שלמה זלמן בנדיקט -ירושלים
הרה"ח יצחק שטרן – ויזניץ | הר"ר ישראל ברטלר – אשדוד
הרה"ח שלמה נוימן – בני ברק | הרה"ח חיים ברטלר – ירושלים הר"ר מנחם מנדל ורצברגר -וויליאמסבורג
הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק הרה"ג אריה מרדכי ורצברגר – ויזניץ | הרה"ח שמעון זיידה -וויליאמסבורג
הרה"ח יעקב יצחק שמרלר – ויזניץ | מרת ורצברגר א"ר יהושע – ירושלים
הר"ר אברהם שמואל בנימין שפרינצלס -ויזניץ הרה"ג יעקב זיידה -וויליאמסבורג | הרה"ג יצחק שטיין -וויליאמסבורג
הר"ר מיכאל אליעזר שפרינצלס – בני ברק | הר"ר אליעזר משולם האואר – ויזניץ
הרה"ג משה מאיר שפרינצלס – ירושלים | מרת האואר א"ר שלמה פנחס – ב"ב הר"ר אלימלך זילברשלג -ויזניץ
הרה"ח אהרן וייסברג – ירושלים | הרה"ח זאב הס – קרית אתא הר"ר יצחק זילברשלג – מודיעין עילית | הר"ר חיים אשר הולנדר – ויזניץ
הרה"ח משה זילברשלג – ויזניץ | הרב מנחם מנדל מרגליות – ויזניץ
הר"ר לוי יצחק שרייבר -ויזניץ הרה"ח זאב יהודא הולנדר – ויזניץ | מרת שיין א"ר יחיאל – ויזניץ
הרה"ג יעקב דוד שרייבר – ויזניץ | הרב שמעון גנץ – ויזניץ
הרה"ח מיכאל צבי מנחם שרייבר – בני ברק | הרה"ח אברהם גנץ – ירושלים הר"ר שמעון כהן -חיפה
הרב חיים מאיר כהן – ויזניץ | הרה"ג אליעזר יחזקאל גרוסמן – חיפה
הרב חיים מאיר שרייבר -בית שמש הרב יהושע העשיל כהן – ויזניץ | הרב כתריאל אליהו פריד – ויזניץ
הרב כתריאל שרייבר – ויזניץ | הרב ישראל וסרמן – ויזניץ
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי -ביתר הר"ר שמעון כץ -וויליאמסבורג
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב -ויזניץ הרה"ח צבי הערשיל כץ – בארא פארק | הרה"ח משה אהרן רייז – וויליאמסבורג
ויצא תשפ"ז • קשר איתן 79
מנהלי
עמותות
אנחנו
מאמינים
בכם
בנק מרכנתיל ,הבנק של העמותות
מזמין אתכם ליהנות מצוות מומחים שיעניק לכם
ליווי מקצועי ופתרונות מותאמים לצרכים שלכם
פתרונות מימון בנקאי אישי הטבות מיוחדות
מותאמים מומחה לפותחים
אישית לעמותות חשבון
*5600
לפרטים מלאים
בנק אחד שמאמין בך ותיאום פגישה
בנק אחד שמאמין בך
ההטבות מיועדות לעמותות רשומות בעלות אישור ניהול תקין בתוקף ,הפותחות חשבון עו"ש חדש עד לתאריך ( 31.12.2026כ"א טבת תשפ"ז) .הזכאות להטבות נקבעת לפי קריטריונים שנקבעו על ידי בנק מרכנתיל וזמינה לכל לקוח העומד
בהם .הזכאות להטבות הינה בהתאם לתנאים המלאים והמחייבים המפורטים באתר הבנק ואצל מנהלי המחלקות העסקיות בסניפי בנק מרכנתיל .הבנק רשאי לשנות את תנאי המבצע או להפסיקו בכל עת .הפרסום אינו מהווה התחייבות
לפתיחת חשבון או להעמדת אשראי .מתן האשראי ,סכומו וביטחונות כפוף לאישור הבנק ולשיקול דעתו הבלעדי .אי-עמידה בפירעון האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
