gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe

שבוע: ויצא (2026-11-16)

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכו ‪ -‬ויצא תשפ"ז‬ ‫אמרות טהורות‬ ‫הוא לחשוב שלא טוב לעסוק בסוגיא עמוקה‪ ,‬לפי שמזיק לדביקות‪,‬‬ ‫במדרש (בראשית רבה סח‪ ,‬ב) איתא‪ :‬אשא עיני אל ההרים‬ ‫אבל האמת הוא שאדרבה‪ ,‬מה שהוא מעמיק בדבר הלכה‪ ,‬הוא‬ ‫מאין יבוא עזרי (תהלים קכא‪ ,‬א)‪ ,‬אליעזר בשעה שהלך להביא את‬ ‫עיקר הדביקות‪ ,‬שהרי הוא דבוק בתורה‪ ,‬ואין לך דביקות גדול‬ ‫רבקה‪ ,‬מה כתיב ביה (בראשית כד‪ ,‬י) 'ויקח העבד עשרה גמלים'‬ ‫מזה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וזו הכוונה ויקץ יעקב משנתו‪ .‬ובמדרש (בראשית רבה‬ ‫וגו'‪ ,‬ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד‪ .‬חזר ואמר‪ ,‬מה אנא‬ ‫סט‪ ,‬ז) דרשו‪' :‬ויקץ יעקב ממשנתו'‪ .‬ויאמר אכן יש ה'‪ .‬פירוש‪ ,‬אכן‬ ‫מובד סברי מן בריי‪ ,‬חס ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי‪,‬‬ ‫יש דביקות בבורא יתברך‪ ,‬אף במקום הזה ‪ -‬בעת לימוד ומשנת‬ ‫אלא 'עזרי מעם ה'' (תהלים קכא‪ ,‬ב)‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬ואנכי ‪ -‬היינו הדביקות‪ ,‬על דרך שנאמר (שמות כ‪ ,‬ב)‬ ‫נראה לבאר בהקדם מה שכתב בבינה לעתים (דרוש כד)‬ ‫'אנכי ה' אלהיך'‪ .‬לא ידעתי‪ .‬כלומר לא ידעתי שגם בעת עסק‬ ‫בביאור הכתוב (דברים ז‪ ,‬יז) ' כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה‬ ‫התורה אפשר להיות דבוק בהקב"ה‪( .‬עטרת יהושע ויצא‪ ,‬עמוד קעב‪).‬‬ ‫ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם' וגו'‪ .‬פירוש‪ ,‬אילו‬ ‫*‬ ‫תחשוב שאתה בעצמך תוכל להוריש הגוים ההם‪ ,‬אז יש לך‬ ‫ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי‬ ‫באמת לירא מהם‪ ,‬אך אם תאמר ותודה בליבך כי אדרבה‪ ,‬כפי‬ ‫לא ידעתי‪ .‬נראה לבאר על פי מה דאיתא בגמרא (תענית ז‪ :).‬מה‬ ‫הטבע הם רבים וחזקים ממך‪ ,‬ואין לך יכולת להורישם‪ ,‬אז אני‬ ‫מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך‪ ,‬אף דברי תורה אין‬ ‫מבטיחך שלא תהיה לך שום מורא מהם‪ ,‬כי ה' יוצא בהשגחתו‬ ‫מתקיימין אלא במי שדעתו שפילה'‪ ,‬ע"כ‪ .‬והטעם לזה הוא‪ ,‬משום‬ ‫ויכולתו להצילך מידם בדרך נס ופלא‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שהלומד מתוך רמות רוח‪ ,‬אין השכינה שורה בתורתו‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫וזהו שאמר יעקב אבינו 'מאין יבא עזרי' וכו'‪ ,‬ואני אין‬ ‫אינו משרה שכינתו על גסי הרוח‪ ,‬וכדאיתא בגמרא (סוטה ה‪ :).‬כל‬ ‫בידי לא נזם אחד ולא צמיד אחד‪ ,‬חזר ואמר‪ ,‬חס ושלום לית‬ ‫מי שיש בו גסות הרוח‪ ,‬אומר הקב"ה‪ ,‬אין אני והוא יכולין לדור‬ ‫אנא מוביד סברי מן בריי‪ .‬וכלומר‪ ,‬מחמת זה עצמו‪ ,‬שאני יודע‬ ‫כאחד‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומכיון שהשכינה אינה שורה אצלו‪ ,‬אין דברי תורה‬ ‫ומכיר שלא אוכל להצליח בדרכי בכוחי ועוצם ידי‪ ,‬שהרי אין בידי‬ ‫מתקיימים אצלו‪ .‬וזו הכוונה ויקץ יעקב משנתו‪ .‬ובמדרש (בראשית‬ ‫אפילו נזם וצמיד אחד‪ ,‬לכן שוב איני מוביד סברי מבוריי‪ ,‬אלא‬ ‫רבה סט‪ ,‬ז) דרשו‪' :‬ויקץ יעקב ממשנתו'‪ .‬ויאמר אכן יש ה'‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫לבי סמוך ובטוח כי עזרי מעם ה'‪ ,‬ושאזכה לעזר וסיוע מלמעלה‬ ‫דמכיון שיש השראת השכינה במקום הזה ‪ -‬בעסק ומשנת‬ ‫להצליח בדרכי‪( .‬עטרת יהושע ליקוטים‪ ,‬עמוד רי‪).‬‬ ‫התורה‪ ,‬על כרחך ו'אנכי' לא ידעתי ‪ -‬מרמז על גאות‪ ,‬שמחשיב‬ ‫*‬ ‫עצמו ליש וחשוב‪ .‬וכלומר‪ ,‬דודאי לא היה עסק תורתו מתוך‬ ‫ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי‬ ‫גבהות הלב‪ ,‬אלא מתוך שפלות רוח‪ ,‬שאם לא כן לא היתה‬ ‫לא ידעתי‪ .‬ונראה לבאר בהקדם מה שאמר הרה"ק ה'אוהב‬ ‫השכינה שורה אצלו‪( .‬עטרת יהושע ויצא‪ ,‬עמוד קעא‪):‬‬ ‫ישראל' מאפטא זצ"ל (הובא בדברי יחזקאל‪ ,‬ליקוטים ד"ה אל)‪ ,‬כי כשאדם‬ ‫*‬ ‫עוסק בסוגיא עמוקה‪ ,‬הרי אי אפשר לו להיות דבוק בבורא‪ ,‬ועלול‬ ‫משה רעיא מהימנא‬ ‫תקו פ ת כהו נ ת ר בי נ ו ברב נ ות ה עי ר ס א ט מאר א חר י מ י ה זעם‬ ‫(דברים לב‪ ,‬ד) 'הצור תמים פעלו'‪( ,‬שם) 'צדיק וישר הוא'!‬ ‫המשך מגליון הקודם‬ ‫גם רבינו הבין‪ ,‬כי מחברתו וצאצאיהם אשר נשלחו לאושוויץ‪ ,‬לא‬ ‫לאחר ימים מספר‪ ,‬המשיך רבינו בדרכו לעבר סאטמאר העיר‪.‬‬ ‫יחזרו עוד‪ .‬אך עדיין נצנץ בקרבו זיק קטן של תקוה‪ ,‬כי בנו הבכור ברוך‪,‬‬ ‫בהגיע רבינו לסאטמאר‪ ,‬מצא את העיר אבלה וחרבה‪ .‬תושבי העיר‬ ‫שרד‪ .‬וזאת משום שמתי מספר שחזרו ממחנה מאוטהאוזן לסאטמאר‪,‬‬ ‫אשר שרדו את תלאות המלחמה‪ ,‬וחזרו אליה‪ ,‬מצאו את בתיהם‬ ‫העידו כי ראוהו עד כמעט תום המלחמה‪ .‬גם ארגון הצדקה היהודי‬ ‫ריקנים‪ ,‬ונשותיהם וצאצאיהם אינם‪ .‬לעיר חזרו גם פליטים אשר שהו‬ ‫דזשוינט‪ ,‬אשר תמך בכל פליטי המלחמה‪ ,‬שלח לרבינו בגדים עבור בנו‬ ‫במחנה המוות אושוויץ‪ ,‬והם סיפרו את אשר ראו במו עיניהם‪ ,‬איך‬ ‫ברוך‪ ,‬יען שלפי ידיעתם הוא ניצל‪ .‬אך לאחר שעברו ימים‪ ,‬ולא הגיעה‬ ‫היהודים אשר הגיעו בקרונות למחנה‪ ,‬הורדו מהם בכפיה‪ ,‬והובלו אל‬ ‫שום ידיעה ממנו‪ ,‬הבין רבינו‪ ,‬שכנראה חלק גם הוא לבסוף את גורל‬ ‫תאי הגאזים‪ ,‬ולאחר מכן לכבשונות‪ ,‬השם יקום דמם‪ .‬הלב סירב‬ ‫אחיו ואחיותיו‪ ,‬והוכרע מעבודת הפרך ומרוב תשישות ויגון‪ ,‬וחיים לכל‬ ‫להאמין‪ ,‬המח מיאן לקלוט‪ ,‬והשאלות נשאלו ללא הרף‪ :‬הכיצד?!‬ ‫ישראל שבק‪.‬‬ ‫היתכן?! האומנם?! אך אט אט החלו כולם לעכל את הידיעה‪ ,‬כי לא יזכו‬ ‫בנוסף לאובדן משפחתו הוא‪ ,‬נוסף לרבינו שבר על שבר‪ ,‬בהיוודע‬ ‫עוד להתראות עם יקיריהם‪ ,‬עדי יקומו מתי עולם לתחיה‪ .‬את גודל‬ ‫לו כי מכל משפחת אביו הרה"ק מהוניאד זצ"ל‪ ,‬אשר מנתה כחמישים‬ ‫השאת והשבר של היהודים אשר אבדו כל היקר להם‪ ,‬אין די מילים‬ ‫נפשות‪ ,‬כמעט לא נותר איש‪ .‬גם אחיו הצעיר‪ ,‬הגה"צ רבי מרדכי יהודה‬ ‫בעולם לתאר‪ ,‬אך ישראל מאמינים בני מאמינים התחזקו באמונה‬ ‫טהורה‪ ,‬כי על כגון דא כבר נאמר‪ :‬שתוק! כך עלה במחשבה לפני! ונאמר‬ ‫שברו של רבינו באבדן כל ביתו‪ ,‬וכל בית אביו‪ ,‬היה קשה מנשוא‪.‬‬ ‫פריינד זצ"ל‪ ,‬אשר הועבר גם הוא מאושוויץ למחנה מאוטהאוזן‪ ,‬ושרד‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬ועל אף שלא זכה להיבנות מחדש‪ ,‬לא שמעוהו אף פעם‬ ‫עד השחרור‪ ,‬נסתלק מיד אחריו ממגיפת הטיפוס אשר השתוללה אז‬ ‫מתלונן על אבדן משפחתו‪ .‬הוא לא התרעם על מדותיו יתברך‪ ,‬ולא‬ ‫בקרב הפליטים‪ ,‬ונטמן בעיר לינץ אשר באוסטריא‪ .‬היחידה אשר נותרה‬ ‫העלה על דל שפתיו שום טרוניא‪ ,‬אלא קיבל עליו את הדין באהבה‪,‬‬ ‫מכל המשפחה‪ ,‬מלבד רבינו‪ ,‬היתה בת גיסו הגה"צ רבי אשר‬ ‫כבש את כאבו‪ ,‬והמשיך לעבוד את בוראו בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬כשפניו‬ ‫שטיינמעטץ זצ"ל‪ ,‬אשר ממנה נשאר שם ושארית לאותו צדיק‪[ .‬היא‬ ‫מאירות תמיד בחדוה וצהלה פנימית‪ ,‬בבחינת (ויקרא י‪ ,‬ג) 'וידום אהרן'‬ ‫הרבנית מרת רחל ע"ה‪ ,‬אשר אחר השחרור התאכסנה בבית רבינו‬ ‫הנאמר לאחר מיתת שני בניו ‪ -‬נדב ואביהוא‪.‬‬ ‫בסאטמאר משך תקופה‪ ,‬ולאחר מכן נסעה לארצות הברית‪ ,‬ורבינו ניהל‬ ‫בנוסף לשברון הלב והנפש‪ ,‬היה רבינו גם שבור ורצוץ בגופו‪ ,‬מכל‬ ‫איתה חליפת מכתבים ענפה‪ ,‬מסאטמאר לניו יארק‪ ,‬וחזרה‪ .‬וסיפר אחד‬ ‫התלאות והיסורים שהיו מנת חלקו בפלוגות העבודה‪ ,‬והוא נאלץ‬ ‫מבני ביתו של רבינו‪ ,‬כי דאגתו של רבינו היתה כה נתונה עליה‪ ,‬עד כי לא‬ ‫להתאשפז בבית‪-‬החולים המקומי‪ ,‬שם שהה שבועות מספר‪ ,‬עד אשר‬ ‫עבר יום שהוא לא חקר ודרש אם הגיע מכתב מניו יארק‪ ,‬והגיעו הדברים‬ ‫יכל לקום ולהתהלך בחוץ על משענתו‪.‬‬ ‫לידי כך‪ ,‬שבתחילה היה הוא עצמו סבור שיש לרבינו בת בניו יארק‪ ,‬ורק‬ ‫אך מיד כאשר שב לאיתנו‪ ,‬התנער רבינו מיגונו‪ ,‬וקם ויצא לקראת‬ ‫לאחר תקופה נודע לו שאין זו אלא בת אחותו‪ ...‬לבסוף היא נישאה שם‬ ‫פרק חדש בחייו‪ ,‬בו קומם הנהרסות‪ ,‬ונטע הנשמה‪ ,‬והחזיר עטרה‬ ‫להחסיד רבי ישראל ניימאן זצ"ל‪ ,‬והקימה משפחה לתפארת‪ ,‬ורבינו נסע‬ ‫ליושנה‪ ,‬וכמסופר להלן‪.‬‬ ‫לחוץ לארץ להשתתף בכל אחת משמחות נישואי צאצאיהם]‪.‬‬ ‫חדשות אני מגיד‬ ‫סיפורים וענינים מרבינו שעדיין לא נשמעו ברבים‬ ‫פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים‪ ,‬והגאב"ד אמר לו בשם הגה"ק משינאווא‬ ‫אתא לידן הספר 'דברי יחזקאל המבואר'‪ ,‬בהוצאת מערכת 'עוז‬ ‫זי"ע‪ ,‬כי לזמר הפיוט 'כי אשמרה שבת' הוא סגולה לפרנסה‪ ,‬וכיבד אותו‬ ‫והדר'‪ ,‬ומצינו שם שני פנינים מרבינו‪ ,‬ואמרנו להעתיקם הנה‪,‬‬ ‫הגאב"ד לזמר פיוט זה‪ ,‬ומאז היתה לו פרנסה בריוח‪( .‬חלק ב‪ ,‬עמוד סא)‬ ‫לתועלת והנאת קוראינו הנכבדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סיפר הגה"ק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים זצ"ל‪ ,‬בשם‬ ‫א‪ .‬סיפר הרה"ח רבי מרדכי צבי גראס שליט"א‪ ,‬כי פעם אחת שאל‬ ‫זקינו הרה"ק מנאסויד זצ"ל‪ ,‬שאמר הרה"ק משינאווע זצ"ל‪ :‬העולם‬ ‫את הרה"ח רבי יחזקאל שרגא בראך ז"ל‪ :‬הלא באת לכאן בעירום וחוסר‬ ‫מגושם‪ ,‬ובני אדם לא נזדככו להבין דברי רבינו ה'אריה דבי עילאי' בספרו‬ ‫כל‪ ,‬ואיך הצלחת כל כך במסחר‪ .‬ואמר לו [מהרי"ש בראך]‪ ,‬שהלך פעם‬ ‫'ארי שבחבורה' על מסכת כתובות‪( .‬חלק ב‪ ,‬עמוד רנו)‬ ‫בצפרא דשבתא להשתתף בסעודת השבת של הגה"ק רבי משה אריה‬ ‫סוד שיח‬ ‫שיחות קודש מרבינו עם רבני וגדולי דורו שהועתקו מילה במילה מתוך הטעיפ‬ ‫הגרח"ק‪" :‬אבקש מהרב שיתפלל על ‪( ...‬מראה על אחד ממלויו) שהוא‬ ‫שיחת קודש עם הגאון האדיר המפורסם רבי חיים קרייסווירט זצ"ל‬ ‫קרוב משפחתי‪ ,‬שיפקד בזרע של קיימא‪ ,‬כי הרב יש לו כח לזה"‪ .‬רבינו‪" :‬איר‬ ‫גאב"ד אנטווערפן‪ ,‬בביקורו בבית רבינו‬ ‫וועט דאך אודאי האבן א גמרא צו דעם"‪ .‬הגרח"ק‪" :‬יש לי על זה שלשה‬ ‫הגרח"ק‪" :‬מה יש לעשות עם ספריו של ‪ ."? ...‬רבינו‪" :‬היו צריכים‬ ‫מקורות בגמרא"‪[ .‬המערכת‪ :‬שרבינו צריך לפעול עבורו ישועה]‪.‬‬ ‫להחרימו‪ ,‬רחמנא ליצלן"‪ .‬הגרח"ק‪" :‬הלא זה איום ונורא"‪ .‬רבינו‪" :‬רחמנא‬ ‫המשמש‪" :‬לפני שבוע שוחח רבינו עם רבי מיכל גוטפארב בטלפון‪ ,‬ואז‬ ‫ליצלן"‪ .‬הגרח"ק‪" :‬כמדומני שמותר לשרוף את ספריו"‪ .‬רבינו‪" :‬מותר‬ ‫לא הרגיש טוב‪ ,‬וכעת כבר מרגיש יותר טוב‪ ,‬ולכן בא לכאן לרבינו"‪ .‬רבינו‪:‬‬ ‫לשרוף גם את הש"ס עצמו‪ ,‬כי לפי השמועה‪ ,‬גם שם יש אפיקורסות"‪.‬‬ ‫"כבר שמעתי הבשורה טובה"‪ .‬הגרח"ק לרבי מיכל‪" :‬תסתובבו כאן אצל‬ ‫הגרח"ק‪" :‬כמדומני שבספרי הגאון רבי שלמה קלוגער זצ"ל‪ ,‬יש תשובה בענין‬ ‫הרב‪ ,‬ואז אין ממה לפחד"‪ .‬רבי מיכל גוטפארב לרבינו‪" :‬רבינו הבטיח לי‬ ‫הביאור של מענדלסאן על התורה‪ ,‬אם ישרפוהו עם החומש‪ ,‬או בלי החומש"‪.‬‬ ‫שבביאת המשיח‪ ,‬הוא יתן לי להחזיק בידו"‪.‬‬ ‫רבינו‪" :‬בשו"ת מהר"ם שיק יש תשובה בנדון זה"‪ .‬הגרח"ק‪" :‬מה אומר‬ ‫הגרח"ק‪" :‬זקינו של הרב‪ ,‬למד אצל הגאון רבי חיים מוואלאזין זצ"ל‪.‬‬ ‫המהר"ם שיק?"‪ .‬רבינו‪" :‬הוא מכריע לגנזו [המערכת‪ :‬זה לשון המהר"ם שיק‬ ‫אני מספר את זה בעולם‪ ,‬ולא מאמינים לי"‪[ .‬המערכת‪ :‬הכוונה על הגה"ק רבי‬ ‫(אורח חיים‪ ,‬סימן סו)‪ :‬ספרי תנ"ך שביארו ותרגמו החדשים‪ ,‬שיש בהם חשש כפירה‪,‬‬ ‫שלמה זלמן פערלשטיין זצ"ל רבה של אונסדארף‪ ,‬חותנו של הגה"ק רבי אברהם‬ ‫אם אמנם שאין לקרות בביאורם ותרגומים ההם‪ ,‬אבל המקרא ופירש"י והמפרשים‬ ‫ישכר בער לייכטאג זצ"ל רבה של הוניאד ורעדים‪ ,‬חותנו של הגה"ק רבי זאב‬ ‫הראשונים אין לאבד‪ .‬כן נראה לפי עניות דעתי‪ .‬ובספר דברי חיים חלק יודה דעה‬ ‫גאלדבערגער זצ"ל רבה של הוניאד‪ ,‬חותנו של הגה"ק רבי ישראל פריינד זצ"ל‬ ‫סימן ס' הביא בשם חמיו הגאון [בעל ברוך טעם] זצ"ל לגונזם‪ .‬והמחבר [דברי‬ ‫רבה של הוניאד‪ ,‬אבי רבינו‪ .‬והיה הגה"ק מהרש"ז פערלשטיין תלמידו של הרה"ק‬ ‫חיים] זצוק"ל כתב‪ ,‬שלא ידע טעמו‪ ,‬כי בודאי דבעי שריפה‪ .‬ולי נראה פשוט דטעמו‬ ‫רבי יעקב יצחק מפארשיסחא זצ"ל [היהודי הקדוש] בחסידות‪ ,‬ושל הגאון רבי‬ ‫‪ ...‬זהו מה שנראה לי טעם הגאון זצ"ל שלא כתב לשורפם אלא לגונזם‪ ,‬עכ"ד]‪.‬‬ ‫חיים מוואלאזין זצ"ל בנגלה]‪ .‬המשמש‪" :‬יש לרבינו קבלה מאבותיו‪ ,‬אודות דרך‬ ‫אבל כאן זה נדון אחר‪ ,‬כי באותו הביאור לא ראו מאומה‪[ .‬המערכת‪:‬‬ ‫הלימוד של הגאון רבי חיים מוואלאזין"‪ .‬רבינו‪" :‬היה מוסר שיעור במשך‬ ‫כוונת רבינו‪ ,‬שלא אסרו את אותו ביאור‪ ,‬מחמת שמצאו בו דבר שלא כהוגן‪ ,‬אלא‬ ‫ארבע שעות‪ ,‬והיה מלמד גמרא וטור [המערכת‪ :‬כנראה הכוונה דברי הטור‬ ‫לפי שגדולי אותו הדור הכירו בדעתם הגדולה‪ ,‬כי ריח השכלה נודף ממנו‪ .‬ועיין גם‬ ‫על אותה סוגיא בגמרא שלמדו מקודם]‪ .‬והיה אסור להקשות באמצע‬ ‫בצל"ח (ברכות כח‪ ):‬שכתב בזה הלשון‪ :‬ובפרט בזמנינו שנתפשט התרגום אשכנזי‪,‬‬ ‫השיעור‪ ,‬ורק כשגמר השיעור‪ ,‬היה אפשר לפלפל"‪.‬‬ ‫וזה מושך לקרות בספרי הגוים כדי להיות בקי בלשונם‪ ,‬עכ"ד‪ .‬הרי שלא אסרוהו‬ ‫רבינו נותן פירות ל‪( ...‬קרוב משפחתו של הגרח"ק)‪ ,‬ומברך‪" :‬שיהיו לך‬ ‫אלא מטעם זה]‪ .‬הגרח"ק‪ :‬אבל כאן הרי יש מינות נוראה"‪ .‬רבינו‪ :‬מינות כזו‬ ‫פירות טובים"‪ .‬הגרח"ק לקרוב משפחתו‪" :‬אני מוותר על הסנדקאות‪ .‬תיתן‬ ‫שעוד לא היתה בעולם‪ .‬הלא יש לו דין מסית‪ ,‬ואין מלמדין זכות‬ ‫את זה להירושלימער רב"‪ .‬רבינו‪ :‬השי"ת יעזור‪.‬‬ ‫למסית‪ .‬ער קאן דאך נישט תשובה טון"‪.‬‬ ‫[המערכת‪ :‬ה'קול קורא' שפרסם רבינו אודות הספרים המדוברים‪ ,‬נדפס‬ ‫הגרח"ק‪" :‬המשמש מספר לי סוד‪ ,‬שרבינו מטפל באלמנה עם יתומים‪,‬‬ ‫בספר משה רעיא מהימנא ‪ -‬פרקי תולדות (פרק כט)‪ ,‬והא לך לשון קדשו‪ :‬מה‬ ‫שהיא אחותו של ‪ ." ...‬המשמש‪" :‬בעלה היה תלמיד חביב לרבינו"‪ .‬הגרח"ק‪:‬‬ ‫ששאל אודות ספריו של ‪ ...‬והש"ס שלו שהדפיס בחידושיו וביאוריו‪ ,‬הלא כבר‬ ‫"אני משאיר להרב מנחת עני עבורה"‪ .‬הגרח"ק סופר את השטרות לפני רבינו‪.‬‬ ‫אסרתי זאת ביחד עם ידידי הרהגה"צ הביד"צ שליט"א‪ ,‬ואיך יכול לעלות על הדעת‬ ‫רבינו מאחל להגרח"ק ברכות לרוב‪ .‬הגרח"ק‪" :‬עשיתי עכשיו שליח טוב" (‪-‬‬ ‫לומר אחרת‪ ,‬הלא הם כספרים חיצונים וטמאים הם לנו‪ ,‬כי הוא שטוף במינות‬ ‫לעזור לאלמנה)‪ .‬רבינו‪ :‬אני מקבל עלי את השליחות‪ .‬הגרח"ק‪ :‬הבטחתי‬ ‫ואפיקורסות‪ ,‬ובודאי אסור להחזיקם בבית ולומר שום דבר שבקדושה נגדם‪ .‬וגם‬ ‫להרב את הסנדקאות‪ ,‬וזה כולל 'א סנדקאות מיט א עמידה'‪ .‬רבינו‪ :‬מ'האט‬ ‫אותן עיתונים שקוראים עצמם עיתונים חרדיים שמעתיקים דבריו‪ ,‬ואפילו כדי‬ ‫דאך געשמועסט אזוי‪.‬‬ ‫למחות נגדו‪ ,‬אסור לקראם ולהכניסם בבית‪ ,‬חוץ ממה שהמה מלאים עם דברי‬ ‫ציונות‪ ,‬וטמון בתוכם מינות ואפיקורסות כידוע‪ ,‬ושומר נפשו ירחק מהם]‪.‬‬