gilyoines.com

הארת השבת · He'aras Hashabbos

שבוע: ויצא (2026-11-16)

הארת השבת · He'aras Hashabbos — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫ויצא‬ ‫א‬ ‫פרשת ויצ‬ ‫פרשת‬ ‫תשפ""ז‬ ‫תשפ‬ ‫‪337‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪33‬‬ ‫גיליוןן ‪37‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ג ל ון‬ ‫ש ּ ָבת‬ ‫ר ַ‬ ‫ער‬ ‫כ ִטייגֶֶגע‬ ‫ֶעכ‬ ‫ַא ֶלע ְ‬ ‫­·´‪¬·¼Ã¬ÅðŬŰ½®°¹°¸´Ã°½´ÄŰ»°‬‬ ‫‪ďƌĞƐůĞǀŵĂŝůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ‬‬ ‫לְ הַ חֲזִ יק הֵ יטֵ ב ְּבסֻ ּ ָלם יַ ֲעקֹב‬ ‫שה‬ ‫ּ ְפנִִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ‬ ‫כי באמת אעפ"כ האור שהאיר לו‪-‬לא נכבה ולא נסתלק ממנו‪,‬‬ ‫כי אור חסדו ית' מאיר עליו תמיד‪ ,‬רק שהכל הוא בבח'‬ ‫'ממרחק תביא לחמה' ובבח' 'וירא את המקום מרחוק'‪ ,‬אבל‬ ‫על חלומו של יעקב אבינו – וראייתו את המלאכים עולם‬ ‫ויורדים בו‪ ,‬נאמר ב'מדרש תנחומא'‪ :‬אמר רבי שמואל ב"ר‬ ‫נחמן "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו" ‪ -‬אלה שרי‬ ‫סוף כל סוף יגמור הש"י מה שהתחיל וייטיב עם כלל ישראל‬ ‫האומות‪ ,‬מלמד שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב ‪ -‬שר של‬ ‫ועם כל אחד ואחד בפרטיות‪ ,‬רק שצריכים להיות מצפים‬ ‫"בבל" עולה שבעים שלבים ויורד‪ .‬של" מדי "חמישים שנה‬ ‫" )כ"ח‪ ,,‬י'(‬‫חרנה"‬ ‫רנה‬‫לך חרנ‬ ‫וילךך‬ ‫שבעע וויל‬ ‫שב‬ ‫מבארר ש‬ ‫קב מבבא‬ ‫א‬ ‫יעקבב‬ ‫א ייעעק‬ ‫"ויצא‬ ‫צא‬ ‫ויצ‬ ‫""ווי‬ ‫לישועה תמיד‪ ,‬בבחינת 'וכל עין לך תצפה' וכ"ש 'כי לישועתך‬ ‫ויורד‪ .‬של "יון" מאה ויורד‪ .‬ושל" אדום" עולה ולא יודע‬ ‫ם"‪.‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫שרים‬ ‫שרי‬ ‫חפרוה שר‬ ‫באר חפרוה‬ ‫ק ‪" -‬באר‬ ‫הצדיק‬ ‫באררר"""‪ ,,‬ררומז על הצדי‬‫" בא‬ ‫קוינו כל היום ומצפים לישועה'‪.‬‬ ‫כמה‪ .‬באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר‪ :‬שמא לזה ‪-‬‬ ‫דכוליי‬ ‫דכול‬ ‫שבת דכו‬ ‫הוא שבת‬ ‫ת הוא‬ ‫אנת‬ ‫צדיק‪" .‬אנ‬ ‫שבת ‪ -‬צדיק‬‫ת שבת‬‫בחינת‬ ‫ע" בח‬‫שבעע"‬ ‫" שב‬ ‫שב‬ ‫ובדברי ה"שפת אמת" יותר בפרטיות‪) :‬ויצא תרמ"ז( כי האדם‬ ‫לגלות אדום אין ירידה? אמר לו הקב"ה )ירמיה ל‪ ,‬י(‬ ‫עצמו הוא הסולם‪ ,‬ויש בו פנימיות הנשמה‪ ,‬חלק אלו'ה ממעל‪,‬‬ ‫"ואתה אל תירא עבדי יעקב ‪,‬ואל תחת ישראל"‪ ,‬אפילו‬ ‫ק‬‫לצדיק‬ ‫וההתקרבות לצדי‬ ‫וההתקרבות‬ ‫קרבות‬ ‫כה וההת‬ ‫ה‬ ‫ההליכה‬ ‫ההליכ‬ ‫עצם הה‬‫זוה"ק(‪ .‬עצם‬ ‫יומיי" )זוה ק‬ ‫יומ‬ ‫אתה רואהו אותם עולים‪ ,‬אני מורידם‪.‬‬ ‫ה" שהולך‬ ‫חרנה‬ ‫חרנ‬ ‫לך חר‬ ‫וילךך‬ ‫אף‪ .‬וזהו‪" :‬ויל‬ ‫החרון אף‬ ‫את החרון‬‫מסיר את‬‫מסיר‬ ‫מס‬ ‫רמז לבחינת וה' ניצב עליו‪.‬‬ ‫גלות אדום היה נראה ליעקב שח"ו אין ירידה מה'סולם'‬ ‫והגבורות‪.‬‬ ‫ונמתקים הדינים והגבורות‬ ‫ק‬ ‫החרון אףף‬ ‫ן‬ ‫ומסתלק‬ ‫לק‬ ‫ויישארו בגלות‪ ,‬אך הקב"ה מבטיחו‪" :‬ואתה אל תירא‬ ‫ע"יי שבא‬ ‫שבא‬ ‫מ"ח( "עע"‬ ‫דין מ ח‬ ‫דות )המתקת ד ן‬ ‫המידות‬ ‫ת‬ ‫בספר המידו‬ ‫וכמובא בספר‬ ‫עצמך‬ ‫מך‬ ‫עצמ‬ ‫והחזק עצ‬ ‫חזק‬ ‫והח‬ ‫ס וה‬ ‫טפס‬ ‫טפ‬ ‫טפ‬ ‫עבדי יעקב ואל תחת ישראל‪ ".‬וגם נתבשר שבאבוד כל‬ ‫ם""‪.‬‬ ‫הדינים‬ ‫ק הדיני‬ ‫להמתיק‬ ‫ה להמתי‬ ‫יכולה‬ ‫ה יכול‬‫בעצמה‬ ‫ביאתו בעצמ‬ ‫ק‪ ,‬ביאתו‬ ‫הצדיק‪,‬‬ ‫אלל הצדיק‬ ‫א‬ ‫ועוד בעבודת ה"סולם" – אשר נוכל ללמוד מזאת דרכי‬ ‫אותן מלכויות‪ ,‬נר ישראל לא יכבה ואורו יוסיף לזרוח לעד‪.‬‬ ‫העבודה‪ ,‬מלמדנו הסיפור דלהלן‪ ,‬על התקרבותו של רבי נתן‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬וכבר ידוע שכל סיפורי התורה‬ ‫" )כ"ח י"ב(‬‫ארצה"‬ ‫רצה‬ ‫צבב ארצ‬ ‫ארצ‬ ‫מצב‬ ‫סלם מצ‬ ‫ה סלם‬ ‫לם‬ ‫נה‬ ‫"והנה‬ ‫והנ‬ ‫""ווה‬ ‫לרביה"ק מוהר"ן מברסלב‪.‬‬ ‫מרמזים ונותנים לנו דרך חיים ‪,‬וכדברי ה'זוהר הקדוש'‬ ‫שבטים‬ ‫נים כנגד יי"בב שבט‬‫אבנים‬ ‫אבננ‬ ‫י"בב אב‬ ‫מדרש' שלקח יי"‬ ‫בב'מדרש‬ ‫היו הם קבוצת תלמידים שהתקרבו לחסידות‪ ,‬וביניהם רבי נתן‬ ‫שכותב‪ :‬שתיפח רוחם של אלו החושבים‪ ,‬שהתורה היא‬ ‫בסולם זה שראה‬ ‫שגם בסול‬ ‫ואפ"ל שג‬ ‫ממנו‪ .‬ואפ ל‬ ‫שעתידים לצאת ממנו‬ ‫שעת ד‬ ‫שהסבו לסעודת "מלווה מלכה"‪ .‬בטרם התחילו הסעודה‪,‬‬ ‫מעשיות וסיפורים בעלמא‪ ,‬אלא כל מאורע קטן או גדול‬ ‫מצבב‬ ‫ם מצ‬‫סלם‬ ‫ה סל‬‫והנה‬ ‫שבטים‪ ,,‬כי "והנ‬ ‫שבטים‬ ‫הי"ב ש‬ ‫מרומז הי ב‬ ‫ז‬ ‫יעקב‬ ‫עק‬ ‫הפילו גורל ביניהם מי יהיה השליח אשר ילך לקנות כעכים‬ ‫שאירע לאבותינו‪ ,‬זה סימן ודרך בעבודת ה' לבניהם‪.‬‬ ‫ה'ראשיי‬ ‫ה'ראש‬ ‫א‪ :‬ה‬ ‫בגימטריא‪:‬‬ ‫התיבות והכולל(‪ ,‬בג מטר‬ ‫צה" )עעם הת בות‬ ‫ארצה‬ ‫ה‬ ‫ארצ‬ ‫אר‬ ‫ל"סעודת מלוה מלכה"‪ ,‬הגורל נפל על רבי נתן ויצא למלאות‬ ‫את השליחות‪ .‬באמצע הדרך שקע במחשבות של כיסופים‬ ‫בסולם‬ ‫ם‬ ‫לם‬‫סול‬ ‫בסו‬ ‫ים בס‬ ‫ם‬ ‫ויורדים‬ ‫ים וויייווררדדי‬ ‫ם‬ ‫עולים‬ ‫ולי‬ ‫ים עול‬ ‫ם‬ ‫למלאכים‬ ‫אכי‬ ‫מלאכ‬ ‫מלא‬ ‫לו למל‬ ‫שנמשלוו‬ ‫משל‬ ‫שנמש‬ ‫שנמש‬ ‫ה' ש‬ ‫דיי ה'‬ ‫עבדי‬ ‫עבד‬ ‫עב‬ ‫ם )עם הכולל(‪.‬‬ ‫שבטים‬ ‫י"ב שבטי‬ ‫שמות יי"ב‬ ‫ת' של שמות‬‫תיבות‬ ‫תיבו‬ ‫לעבודת ה'‪ ,‬נפשו כמהה לעבודת ה' ‪ -‬עבודה במסירות ללא‬ ‫ה"סולם" העולה בית א‪-‬ל מרמז גם בפרטיות על מעברי‬ ‫ליאות וללא עליות ומורדות‪ ,‬וכך עם לב מלא מורך רוח‪ ,‬רגליו‬ ‫האדם‪ .‬וכך הם דברי מוהרנ"ת )ליקוטי הלכות מתנה ד‬ ‫השמימה""‬ ‫מה‬ ‫שמיימ‬ ‫יע הש‬ ‫מגיעע‬ ‫מגי‬ ‫וראשוו מג‬ ‫וראש‬ ‫אש‬ ‫ה ור‬ ‫ארצה‬ ‫צבב אררצצ‬ ‫מוצב‬ ‫מוצ‬ ‫ם מו‬ ‫סלם‬ ‫ה סל‬ ‫סל‬ ‫"והנה‬ ‫הננ‬ ‫"וה‬ ‫"ו‬ ‫נשאוהו אל "עזרת הנשים" של בית המדרש‪ ,‬ושם התחיל לומר‬ ‫יב'(‬ ‫ח‪ ,‬יבב‬ ‫כ"ח‪,‬‬ ‫)ככ"ח‬ ‫יב(‪" :‬והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"‪,‬‬ ‫פרקי תהלים‪ .‬בתפילתו הגיע עד פרק נ' ונרדם‪.‬‬ ‫שהראו לו‪ ,‬שכל עבודת האדם בזה העולם‪ ,‬הוא בבחינה‬ ‫ס' ‪ -‬תורה‬ ‫ולימוד התורה‪ ,‬ס‬ ‫ם מרומז עסק ול מוד‬ ‫סלם‬ ‫בת סל‬‫בתיבת‬ ‫בת‬ ‫ובחלומו הוא רואה 'סולם' גדול‪ ,‬מתחיל הוא לעלות בשלבי‬ ‫מ' ‪ -‬תורה שבכתב ‪-‬‬ ‫מסכתות‪ .‬מ‬ ‫ם מסכתות‬ ‫ששים‬ ‫ששי‬ ‫שבע"פפ שש‬ ‫שבע‬ ‫זאת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"‪ .‬היינו‬ ‫הסולם ונופל אחורנית‪ ,‬עולה עוד קצת וחוזר ונופל‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫שהוא צריך בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא‪ ,‬כמו שעולין‬ ‫כלליות התורה‬ ‫תורה‪ .‬לל' ‪ -‬כלל ות‬ ‫תנה תורה‬‫ם שניתנה‬‫יום‬ ‫ם יו‬‫ארבעים‬ ‫ארבעי‬ ‫אר ב‬ ‫עד שלא היה בכוחו להמשיך ולעלות‪ .‬והנה הופיע לפניו איש‬ ‫הולךך‬ ‫לך‬‫הכלל הול‬ ‫ל" – הכ‬ ‫ישראל"‬ ‫לעיני ככלל ישראל‬ ‫לעיני‬ ‫באות ל' "לע‬ ‫ת באות‬ ‫שמסתיימת‬ ‫ש מ ס תיי מ‬ ‫בסולם‪ ,‬ומחמת זה מתגברין ומשתטחין ומתפשטין כנגדו‬ ‫בעל פנים מאירות אשר אמר לו‪" :‬טפס והחזק את עצמך"‪.‬‬ ‫כ"כ בכל פעם‪.‬‬ ‫מגיעע‬ ‫ראשוו מגי‬ ‫אך ראש‬‫ארצה אך‬ ‫מוצב ארצה‬‫סלם מוצב‬ ‫ם‪ .‬סלם‬‫הסיום‬ ‫הסיו‬ ‫אחר הס‬‫א חר‬ ‫כלומר‪ :‬נסה שוב לעלות‪ ,‬אך החזק עצמך היטב‪.‬‬ ‫וזהו "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו"‪ ,‬מלאכי‬ ‫ה‪.‬‬ ‫השמימה‬ ‫השמימ‬ ‫הש‬ ‫רבי נתן ניעור משנתו ודמותו של האיש נשארה חקוקה בלבו‪,‬‬ ‫אלקים‪ ,‬הם עבדי ה' שנמשלו למלאכים‪ ,‬עולים ויורדים בו‬ ‫רק כשנה לאחר מכן כאשר ראה בפעם הראשונה את רבינו‬ ‫בזה הסולם‪ ,‬כי כל עלייתם וירידתם הוא בבחינת הסולם‬ ‫השמים""‬ ‫מים‬ ‫שמ‬ ‫הש‬‫שערר ה‬ ‫ה שע‬ ‫שע‬ ‫וזה‬ ‫ם ווזז‬ ‫אלוקים‬ ‫לוקי‬ ‫קי‬ ‫ית אלו‬ ‫ת‬ ‫בית‬ ‫ם בי‬‫אם‬‫זה ככיי א‬ ‫"איןן זה‬ ‫"אי‬ ‫אי‬ ‫מוהר"ן מברסלב‪ ,‬ידע מי הוא אשר זכה לראות בחלומו‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬שמי שהוא פיקח‪ ...‬מתחזק ומתגבר והוא עולה עי"ז‬ ‫יז'(‬ ‫ח יזז‬ ‫)ככ"ח‬ ‫למדריגה הגבוה יותר‪ .‬ולהיפך‪ ,‬מי שאינו מתחזק הוא יורד‬ ‫"בתי‬ ‫שבתיבת "שעררר"" מרומז כל השלשה בת‬ ‫אפ"ל שבת בת‬ ‫אפ ל‬ ‫אשׁ‬ ‫ט ְמ ָי ֵָא‬ ‫ן‪ֵ ,‬ז ְיט זִזִזִזי ִנייט‬ ‫ידן‪,‬‬ ‫ְד‪ִ ,‬יי ְד‬ ‫ַואלְדד‪,‬‬ ‫א ְל‬ ‫אל‬ ‫גִִּגּי ַווַוַוא‬ ‫ח"ו עי"ז‪ .‬וזהו "והנה ה' נצב עליו ויאמר וכו" שהבטיחו‬ ‫שכב‪ .‬אות‪:‬‬ ‫שכב‪.‬‬ ‫אבינו ש‬ ‫שיעקב א ו‬‫במקום ש עק‬ ‫שיבנה מקו‬ ‫ת"" ש ה‬ ‫מקדשות‬ ‫ת‬ ‫דשות‬ ‫מקדשו‬ ‫ועוד על אחיזתנו בכל מצב נלמד מהמסופר על תקופת השואה‬ ‫בכמה הבטחות‪ .‬כי מחמת שיעקב שהוא איש הישראלי‬ ‫ש'למה‪ .‬אות‪ :‬עע' כנגד‬ ‫כנגד‬ ‫ש'למה‬ ‫למה‬ ‫ע"י ש‬ ‫ראשוןן שנבנה ע י‬‫ראשו‬ ‫שו‬ ‫ת רא‬ ‫בית‬‫כנגד בי‬ ‫כנגד‬ ‫ש' כנג‬ ‫ש‬ ‫הקשה‪ ,‬וכך אנו קוראים בספר 'אש תמיד תוקד'‪ :‬בימי האימה‬ ‫הכשר עמד בניסיון‪ ,‬ולא הניח את מקומו‪ ...‬ע"כ הבטיחו‬ ‫בנינו‬ ‫נו‬ ‫אפ"ל על בנ‬ ‫הסופר‪) .‬כן אפ ל‬ ‫זרא הסופר‬ ‫א‬ ‫ע'זרא‬ ‫ע"י עע'זר‬ ‫שני שנבנה ע י‬‫שני‬ ‫ת שנ‬‫בית‬‫בי‬ ‫בתוככי הגטו‪ ,‬האירה אמונתם הזכה של חסידי ברסלב בכל‬ ‫השי"ת שיהיה עמו‪ ,‬ושמרתיך בכל אשר תלך‪...‬‬ ‫בר"רר‬ ‫במד"רר )בר‬ ‫שנים של גלות(‪ .‬וכן הוא במד‬ ‫לאחר עע' שנ‬ ‫הדרה‪ .‬הם המשיכו להתקבץ יחדיו‪ ,‬ללמוד להתפלל ולרקוד‪,‬‬ ‫ת המקדש‬ ‫המקדש‬ ‫בית‬‫ראה בי‬ ‫ע"ה ראה‬ ‫ע"ה‬ ‫אבינו ע"‬ ‫אבינו‬ ‫נו‬ ‫עקב אב‬ ‫שיעקבב‬ ‫ט זז'( שיעק‬ ‫פס"ט‬ ‫פס‬ ‫מתוך ידיעה כי 'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד'‪ ,‬והיו מקור‬ ‫יעקב‬ ‫קב‬ ‫יעקב‬ ‫בסולם יע‬ ‫בסוולם‬ ‫ם בס‬ ‫האדם‬ ‫אד‬ ‫רי הא‬ ‫מעבריי‬ ‫מעעבבר‬ ‫מקדשות‪ .‬אות‪ :‬רר' כנגד מה‬ ‫בתי מקדשות‬ ‫בתי‬ ‫כנגד בב' בת‬ ‫בחורבנה ‪ -‬כנגד‬ ‫בחורבנה‬ ‫חיזוק לרבים‪ .‬בכניסה לבית החסידים נתלה כרוז ענק ממנו‬ ‫ועוד על "סולם של יעקב" בעבודתנו אנו‪ ,‬הוא ב'ליקוטי‬ ‫פריו"‬ ‫ם לנוטרים את פריו‬ ‫"מאתיים‬ ‫שנאמר בשיר השירים "מאתיי‬ ‫ִידן‪ֵ ,‬זיְט זִ י‬ ‫זעקו באותיות קידוש לבנה המלים‪" :‬גּ ִיוַואלְד‪ ,‬י ְ‬ ‫הלכות' )שילוח הקן ה' י(‪ :‬וזה בחינת "ויפגע במקום וילן‬ ‫נִיט ְמיָאֵ שׁ!"‪ -‬יהודים אל תתיאשו!‬ ‫שם כי בא השמש"‪ .‬כי באברהם כתיב‪" :‬וירא את המקום‬ ‫ה‬ ‫לה‬ ‫הגאולה‬ ‫הגאול‬ ‫במפרשים שזה סובב והולך עעלל הגאו‬ ‫ויעויין במפרש‬ ‫ו עו ן‬ ‫שהמילויי של‬ ‫של‬ ‫שהמילו‬ ‫לו‬ ‫אפ"ל שהמ‬ ‫השלישיי‪ .‬כן אפ ל‬ ‫השליש‬ ‫בביהמ"ק השל‬ ‫מ"ק‬ ‫בביהמ‬ ‫המ‬ ‫דה בב‬ ‫העתידה‬ ‫ה‬ ‫העתיד‬ ‫העת‬ ‫בהמשך מביא תרגום מ'כתב עת יהודי'‪ ,‬באותם ימים בפולין‪:‬‬ ‫מרחוק"‪ .‬וביעקב כתיב‪" :‬ויפגע במקום"‪ .‬כי הוא זכה יותר‬ ‫"בעת הפלישה ההיטלראית לוורשא‪ ,‬כשהוקם הגטו‪ ,‬חסידי‬ ‫כי זכה לפגוע ממש במקום )וכמובא בזוה"ק( אך אעפ"כ‬ ‫האותיות והכולל( הם‬ ‫שלישי' )עעם ה‬ ‫שלישי‬ ‫תיבת 'של‬ ‫ות ת ת‬ ‫האותיות‬ ‫ת‬ ‫האותיו‬ ‫האות‬ ‫ברסלב תלו בחוץ כרזה עם סיסמה מספרו של רבם‪" :‬גִּ יוַואלְד‪,‬‬ ‫ם' אות‪ :‬רר'‪.‬‬‫'מאתיים'‬ ‫גימטריא 'מאתיים‬ ‫גמ‬ ‫ידע שעדיין המקום רחוק מאד עד עת קץ‪ .‬וע"כ "וילן שם"‬ ‫ִידן‪ֵ ,‬זיְט זִ י נִיט ְמי ֵָאשׁ!"‬ ‫י ְ‬ ‫שמרמז על צרות חשכת הגלות כמובא‪.‬‬ ‫אצל ה'טויטע חסידים' )כינוי לחסידי ברסלב( – ברחוב‬ ‫"כי בא השמש" ‪ -‬ששקעה שלא בעונתה‪ .‬זהו בחינת מה‬ ‫") ט‬ ‫כט א(‬ ‫קדם"‬ ‫קדם‬ ‫בניי קד‬ ‫ה בנ‬ ‫בנ‬ ‫ארצה‬ ‫לך ארצ‬ ‫ארצ‬ ‫רצ‬ ‫וילךך‬ ‫ויל‬ ‫רגליוו וי‬ ‫רגלי‬ ‫לי‬‫יעקבב רג‬ ‫שא יעעק‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫"וישא‬ ‫וייש‬‫"וי‬ ‫"ו‬ ‫נובוליפיע מתנוססת כתובת גדולה זו‪ ,‬למרות כל הצרות‪,‬‬ ‫שעובר על כל אחד‪ ,‬שלפעמים בחמלת ה' נפתח לו אור‬ ‫ללמודד מכאן‬ ‫ש‪ .‬ונוכל מו‬‫יעוי"ש‪.‬‬ ‫יעוי"ש‬ ‫יעוי‬ ‫ללכת‪ ,‬עו‬ ‫קל ללכת‬‫שנעשה קל‬ ‫ברש"יי שנעשה‬ ‫ש""‬ ‫רש"‬ ‫ברש‬ ‫ברש‬ ‫העינויים וההשפלות‪ ,‬היהודים רוקדים שם כמו לפני המלחמה‪.‬‬ ‫גדול‪ ,‬ונדמה לו שבוודאי יהיה איש כשר כראוי‪ ,‬ואח"כ‬ ‫ה‪ ,‬כמובא – שהרי הלך‬ ‫מצוה‬ ‫לדברר מצו‬ ‫לדב‬ ‫לרוץ לד‬ ‫מצוה לרוץ‬ ‫ש מצוה‬ ‫שיש‬‫ש‬ ‫אדם שבתו מתה עליו יום קודם‪ ,‬רקד למחרת אחר התפילה ‪--‬‬ ‫פתאום נחשך לו‪ ,‬כאילו בא השמש ממש פתאום שלא‬ ‫זיווגו‪.‬‬ ‫לחפש את זיווגו‬ ‫‪" -‬גיוואלד‪ ,‬יידן‪ ,‬זייט זיך ניט מייאש!" )הוי יהודים אל נא‬ ‫בעונתו‪ .‬ואז הודיעו לו ליעקב בחלום שכל זה הוא בחינת‬ ‫ייאוש!( כך‪ ,‬בזה הלשון צעקו יהודי ווארשא‪ ...‬אלו מילות‬ ‫"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"‪ .‬שזהו כל‬ ‫") ט‬ ‫כט י'(‬ ‫הבאר"‬ ‫אר‬‫מעלל פפיי הבבא‬ ‫האבןן מע‬ ‫מע‬ ‫ת האב‬ ‫אב‬ ‫את‬ ‫ויגלל א‬ ‫קבב וייגג‬ ‫יעקב‬ ‫ש ייעעק‬ ‫"ויגש‬ ‫""ווייג‬ ‫"ויגג‬ ‫העידוד שהם כתבו‪ ,‬כרזה זו הם ציירו והניפו בתוך הבתים‪,‬‬ ‫עבודת האדם שצריך לילך מדרגא לדרגא‪ ,‬כמו שעולין‬ ‫על "תורה‬ ‫תורה‬ ‫בארר"" רומז ל‬‫האבן‪" .‬באר‬ ‫לב האבן‬ ‫אבןןן"" רומז על לב‬ ‫"אב‬ ‫אב‬ ‫בחצרות‪ ,‬ובתוך בתי המדרשות‪.‬‬ ‫בסולם‪.‬‬ ‫תפילה ‪ -‬עפ י‬ ‫עפ"י‬ ‫תפילה‬ ‫לה‬ ‫תורה‪ .‬תפ‬ ‫אלא תורה‬‫ם א לא‬‫מים‬ ‫איןן מי‬ ‫לה""‪ ..‬תורה ‪ -‬אי‬ ‫ותפילה‬ ‫ה‬ ‫ותפיל‬ ‫ותפ‬ ‫מה משמעות המילה "גיוואלד"? "גיוואלד" – משמעותה‪ :‬נצח‪.‬‬ ‫"והנה מלאכי אלקים"‪ .‬שהם הצדיקים עולים ויורדים בו‪,‬‬ ‫מ ככ'(‪.‬‬ ‫ליקו"מ‬ ‫ליקו‬ ‫ם" ) ק‬ ‫מים‬ ‫ויזובוו מי‬ ‫צורר ויזוב‬ ‫ח צו‬‫פתח‬ ‫הפסוק‪" :‬פת‬‫ק‬ ‫דברי‬ ‫לא פעם אחת נצח‪ ,‬אלא – שבעתיים – נצח‪" .‬גיוואלד"‬ ‫שצריך שיהיה להם כמה עליות וירידות‪ .‬כי קודם העלייה‬ ‫ת‬ ‫עות‬ ‫המניעות‬ ‫המניעו‬‫כבד‪ ,‬המנ‬ ‫כמשא כבדד‪,‬‬ ‫בהתחלה כמשא‬ ‫נראית בהתחלה‬ ‫נראית‬ ‫האבן נרא‬ ‫האבן‬ ‫משמעותה "נצח" לא פעם אחת נצח – אלא שבעים ושבע‬ ‫צריך שיהיה ירידה והירידה הוא תכלית העלייה‪ .‬ע"כ אל‬ ‫אפשרר‬ ‫אפש‬‫שאי אפ‬‫שאי‬ ‫ת שא‬ ‫וכמכשלות‬ ‫מכשלו‬ ‫לו‬ ‫וכמכ‬ ‫ם וכ‬‫כאבנים‬ ‫כאבני‬ ‫נראים כאבנ‬ ‫ראים‬ ‫והקשיים נרא‬ ‫והקשיים‬ ‫פעמים אמונה בנצח‪ ,‬בנצח ישראל ‪" - - -‬‬ ‫ישתומם האדם ואל ייפול בדעתו מכל מה שעובר עליו‪ ,‬ואל‬ ‫ש כן‬ ‫כן‬ ‫שיש‬‫ם שי‬‫רואים‬ ‫רואי‬ ‫ם רוא‬ ‫כשניגשים‬ ‫גשי‬ ‫כשניגש‬ ‫ם כשנ‬ ‫אולם‬ ‫ם‪ ,,‬אול‬ ‫אול‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫עליהם‬ ‫להתגבר על‬ ‫להתגבר‬ ‫אכן כן בעולמנו עולים ויורדים‪ ,‬בכלליות ובפרטיות‪ ,‬ברם‬ ‫יטעה בין בעליה בין בירידה‪ ,‬היינו כשהוא בבחינת איזה‬ ‫ש‬‫איש‬‫קב ‪ -‬אי‬‫כשיעקבב‬ ‫ם‪ ..‬כשיעק‬‫עליהם‪.‬‬ ‫להתגבר עליהם‬ ‫תגבר‬ ‫ח להתגב‬ ‫הכוח‬‫ם הכו‬ ‫הכו‬ ‫האדם‬ ‫האד‬ ‫בידיי הא‬ ‫ביד‬ ‫העיקר להחזיק עצמו היטב‪ ,‬ולהיות תמיד מחובר לסולם‬ ‫עליה‪ ,‬שרואה איזה ישועה והתנוצצות‪ ,‬אל יטעה שכבר‬ ‫ת‬ ‫באמת‬ ‫וחפץץ באמ‬‫ה וח פ‬ ‫ותפילה‬ ‫ה ותפיל‬ ‫לתורה‬ ‫לבארר לתור‬ ‫ניגש לבא‬ ‫הישראלי ניגש‬ ‫הישראלי‬ ‫הקדושה‪ ,‬בכל מצב‪ ,‬זמן ועת‪ ,‬כי הלא כבר הובטחנו "וגם נצח‬ ‫האור שלו רק ידע שעדיין הוא רחוק מאד‪ ,‬ועי"ז לא יפול ‪-‬‬ ‫ישראל לא ישקר"‪.‬‬ ‫כשרואה אח"כ שנחשך אצלו האור‪ ,‬שהוא בחינת ירידה‪,‬‬ ‫טלפון‪02-5829920 :‬‬ ‫מוסדות ברסלב "אהבת משה" ‪ -‬תלמוד תורה * ישיבה לצעירים * הישיבה הגדולה * כוללי אברכים * חבורות בוגרים‬ ‫ש ְך ּ ְפ ִנִני ֵני ּ ַפ ְר ׁ ָ‬ ‫שה‬ ‫ֶהֶה ְמ ׁ ֵ‬ ‫ִסי ּפ ּו ִרים ְמ ִא ִירים‬ ‫זי"ע‬ ‫"ע‬ ‫ע‬‫ותלמידיו זזיי"‬ ‫דיו‬ ‫מידי‬ ‫תלמ‬ ‫מברסלב ותל‬ ‫רסללב‬ ‫ב‬ ‫רסלב‬ ‫מברס‬ ‫מוהר"ן מב‬ ‫ר""ן‬ ‫הר‬ ‫רביה"ק מווה‬ ‫יה""קק‬ ‫רביה‬ ‫במשנת רב‬ ‫שנת‬ ‫במשנ‬ ‫מש‬ ‫במ‬ ‫פרשה ב‬ ‫רשה‬ ‫סיפורי פרש‬ ‫יפורי‬ ‫רי‬ ‫סיפו‬ ‫פו‬ ‫סי‬ ‫)בראשית כט ב(‬ ‫העדרים" )בראש ת‬ ‫ישקו העדר ם‬ ‫"כי מן הבאר ההוא שקו‬ ‫רש"י‪..‬‬ ‫ש"י‬ ‫כדבריי רש"‬ ‫דבר‬ ‫ת ‪ -‬כדב‬ ‫הצלוחית‬ ‫לוחי‬‫מעלל הצלו‬ ‫פקק מע‬ ‫כמו פקק‬‫מעבירו כמו‬ ‫עבירו‬ ‫האבןן מעב‬ ‫את האב‬ ‫אב‬ ‫להסיר את‬ ‫הסיר‬ ‫להס‬ ‫הצעירר‬ ‫בחור הצצעעי‬ ‫ור‬ ‫הבחור‬ ‫בחו‬ ‫הבח‬ ‫את הב‬ ‫שקירבב את‬ ‫שקייר‬ ‫תש‬‫תפילות‬ ‫פיללוו‬ ‫טי תפפיל‬ ‫ליקוטי‬ ‫קוט‬ ‫ליקו‬ ‫הלליק‬ ‫ם‬ ‫ים‬ ‫שצריכים‬ ‫יכי‬ ‫שצרריכ‬ ‫ה( שצצר‬ ‫"ה‬ ‫מ ככ"ה‬ ‫"מ‬ ‫ליקו"מ‬ ‫קו"‬ ‫ליקוו‬ ‫רבינוו )ללייק‬ ‫רבינ‬ ‫ינ‬ ‫רבינ‬ ‫וכדבריי רב‬ ‫כדדבר‬ ‫כדבר‬ ‫בר‬ ‫וכד‬ ‫ה וכ‬ ‫המדמה‬ ‫ח המ דמ‬‫מכח‬ ‫יותרר מכ‬ ‫אינו יות‬ ‫הרע אינו‬‫היצר הרע‬ ‫היצר‬ ‫הסוגיה הייתה סבוכה ומורכבת‪ .‬המג"ש בישיבת נובהרדוק‪ ,‬שבעיירה פולטוסוק שבפולין ‪-‬‬ ‫צריכים‬ ‫צריכים‬ ‫ים‬ ‫ק צצרריכ‬ ‫יכ‬ ‫מסיעייןן ללוו ‪ -‬ררק‬ ‫ליטהר מסיעיי‬ ‫והבא ליטהר‬‫הבא‬ ‫מדמה‪ ..‬והב‬ ‫מדמה‬ ‫מדמה‬ ‫מה‬‫ם מד‬ ‫בשם‬ ‫הרעע בש‬ ‫בש‬ ‫הר‬‫ליצרר ה‬ ‫וא ליצ‬ ‫ליצ‬ ‫יצ‬ ‫א‬ ‫קרוא‬ ‫לקרוא‬ ‫קרוו‬ ‫לקר‬ ‫קר‬ ‫התעמק בה‪ ,‬לא הסתפק בעיון מקומי‪ ,‬אלא קם והוציא ספרים נוספים לעיין בהם‪.‬‬ ‫אפילוו‬ ‫ש'אפיל‬ ‫הגדולל ש'‬ ‫הגדו‬ ‫הגדו‬ ‫דו‬ ‫כפילל הג‬‫יה כפי‬ ‫פי‬ ‫כפי‬ ‫ה‬ ‫נהיה‬ ‫נהי‬ ‫ובלל נה‬ ‫ואחד‪ ,,‬וובב‬ ‫ואחד‬ ‫חד‬ ‫ואח‬ ‫אחדד וא‬ ‫לכלל אח‬ ‫אח‬ ‫ש לכ‬ ‫לכ‬ ‫שיש‬ ‫ח שי‬ ‫שי‬ ‫בכוח‬ ‫יןן בככוו‬ ‫להאמין‬ ‫אמי‬ ‫אמ‬ ‫להאמ‬ ‫להא‬ ‫לה‬ ‫לה‬ ‫למעלה ממאה תלמידים עקבו אחרי המג"ש‪ ,‬והמתינו למוצא פיו‪ .‬המהלך היה מרתק והתשובה‬ ‫יודעע‬ ‫שאינו יוד‬ ‫ת שאינו‬ ‫שטות‬ ‫מחמת שטו‬ ‫זה מחמת‬ ‫וכלל זה‬ ‫יבעט בבוו וכ‬ ‫א יבעט‬ ‫העכבר ללא‬ ‫כשמשכהו העכבר‬ ‫כשמשכהו‬ ‫שלא נמצאה עדיין עוררה סקרנות בקרב המעמיקים‪.‬‬ ‫ליקו"מ(‪.‬‬ ‫קו מ‬ ‫"מ‬ ‫ליקו‬ ‫ליקו‬‫בהקדמת לי‬ ‫מת‬ ‫הקדדמ‬ ‫קד‬ ‫בהק‬ ‫הק‬‫נעים בה‬ ‫נעים‬ ‫ים‬ ‫שיר נע‬ ‫שיר‬‫מכוחו‪) '....‬ש‬ ‫מכוחו‪..‬‬ ‫לפתע אורו פניו של המג"ש‪ ,‬נראה היה שיש בידו קצה חוט‪ ...‬הוא הרים פניו והביט מעבר לחלון‪.‬‬ ‫האופק היה קרוב‪ ,‬הוא החזיק בנתונים שגיבש‪ ,‬והם רמזו על תירוץ מתקרב‪.‬‬ ‫הבאר" )כ"ט‬ ‫כ"ט י(‬ ‫"ט‬ ‫אר"‬ ‫מעלל פפי הבבא‬ ‫האבןן מע‬ ‫מע‬ ‫אב‬ ‫את הא‬ ‫יעקבב את‬ ‫גל ייעעק‬ ‫עק‬ ‫"ויגל‬ ‫"ווייג‬ ‫השיעור הגיע לקצו‪ ,‬אולם אף לא בחור אחד חשב לנטוש את מקומו‪ .‬ביאור הסוגיה על פי שיטה‬ ‫האבן‪.‬ן‪..‬‬ ‫אבן‬ ‫אבן‬ ‫ת ללבב האב‬ ‫את‬ ‫םא‬‫ים‬ ‫מגוללים‬ ‫ללי‬ ‫השמחה מגגולל‬ ‫גולל‬ ‫ח השמחה‬ ‫בכוח‬ ‫שמחה" – בכו‬ ‫כו‬ ‫גילה – שמחה"‬‫ון "גילה‬ ‫לשוןן‬ ‫לשו‬ ‫"ויגלל" – לש‬ ‫"ויג‬ ‫אחת‪ ,‬הייתה רק חלקיק התשובה‪ ,‬ומספר תלמידים נגשו לארונות הספרים לחפש דרך נוספת‬ ‫לתרץ את הקושייה‪.‬‬ ‫לוי'‬ ‫וי'‬ ‫מו ל י‬ ‫שמוו‬ ‫רא שמ‬ ‫א‬ ‫קרא‬ ‫כן ק‬‫ם עעלל כן‬‫ים‬ ‫בנים‬ ‫תי ללוו בבנני‬ ‫ילדתיי‬ ‫לדת‬ ‫אליי ככי יילד‬ ‫אל‬ ‫אישיי א‬ ‫איש‬ ‫יש‬ ‫וה אי‬‫ה‬ ‫ילוה‬ ‫ם ל‬ ‫יל‬ ‫הפעם‬ ‫תה הפע‬ ‫פע‬ ‫ה‬ ‫'עתה‬ ‫''עעת‬ ‫פה ושם נראו כמה תלמידים שהרעב החל להציק להם‪ .‬רגע אחד לפני שהמג"ש החליט על‬ ‫ד'(‬ ‫לד''‬ ‫) ל לד‬ ‫לד‬ ‫הפסקת צהריים‪ ,‬נסדקה הדממה ברעש קול שעורר ספסל שזע ממקומו‪ .‬התלמידים ביקשו לפנות‬ ‫א‬‫ומובא‬‫ומווובב‬ ‫נט‪ ::‬וומ‬ ‫מ‬ ‫ת ננט‬ ‫ט‬ ‫כתובות‬ ‫תובבוו‬ ‫א‪ .‬כת‬‫לא‪..‬‬ ‫א‬ ‫ת ללא‬ ‫ית‬ ‫תענית‬ ‫תעני‬ ‫חז"לל )תענ‬ ‫ענ‬ ‫רי חז"‬ ‫דברי‬ ‫דבר‬ ‫על פפיי דב‬ ‫בהקדם‪ ,,‬על‬ ‫הקדדדם‬ ‫ם‬ ‫מר בהק‬ ‫הק‬ ‫לומרר‬ ‫לומ‬ ‫אפשרר לו‬ ‫אפפש‬ ‫ש‬ ‫לדרכם ל'אכילת יום' אצל בעלי הבתים שבעיירה שהזמינו אותם על שולחנם‪ .‬והבחור משה‬ ‫הויי‬ ‫א הו‬ ‫ם ללא‬ ‫שנים‬ ‫מג'' שני‬‫שבפחות מג‬ ‫שבפחות‬ ‫וכן "שבפ‬ ‫לבנים""‪ ,,‬וככןן‬ ‫לבנים‬‫אלא לב‬ ‫אשה אלא‬‫איןן אשה‬ ‫ות( "אי‬ ‫ת‬ ‫דות‬ ‫המידות‬ ‫המיידדו‬ ‫פר המ‬ ‫ספר‬ ‫בספר‬‫בבס‬ ‫בורשטיין ששמו כבר יצא לתהילה בישיבה שהיה אף אחראי לספריית הספרים בהחזיקו מפתח‬ ‫שילדה גג''‬ ‫לדה‬ ‫שילד‬ ‫שילד‬‫שלאחר שי‬ ‫אחר‬ ‫שללאח‬ ‫שלאח‬ ‫לאה‪ ,,‬ש‬ ‫אה‬ ‫ה‬ ‫בדברי לא‬ ‫דברי‬ ‫רי‬ ‫כאן בדב‬ ‫בדב‬ ‫אןן‬ ‫המרומז כא‬ ‫המררוומז‬ ‫מז‬ ‫רומז‬ ‫ה המ‬ ‫וזה‬ ‫בתרא(‪ .‬וז‬ ‫וז‬ ‫בתרא‬ ‫רא‬ ‫בבא בת‬‫בבא‬ ‫ה" )בב‬ ‫חזקה‬ ‫חזק‬ ‫ממנה‪ ,‬הרים עיניו מן הספר הוא ראה לפניו בחור זר‪ ,‬צעיר ונבוך‪ ,‬המנסה להציל את שולי מעילו‬ ‫שלל ג''‪..‬‬ ‫הש‬ ‫החזקה‬ ‫ת החזק‬ ‫את‬‫הא‬ ‫ש ללה‬ ‫שכבר ייש‬ ‫אלי"" שכבר‬ ‫אישי אלי‬ ‫ילווה אישי‬ ‫ם ילווה‬ ‫הפעם‬‫ה‪" :‬הפע‬ ‫אמרה‪::‬‬ ‫אמרה‬ ‫מרה‬ ‫מר‬ ‫ם אמ‬ ‫בנים‬ ‫ב ני‬ ‫שנתפס בספסל הסורר‪.‬‬ ‫ש‪,‬‬‫והרא"ש‬ ‫הרי"ףף והרא"‬ ‫פוסקים הרי"‬ ‫קים‬‫וסקי‬ ‫וסקי‬ ‫כן פוס‬ ‫וכןן‬ ‫א‪ ,‬וכ‬ ‫גיא‪,,‬‬ ‫הסוגיא‪,‬‬ ‫גיא‬ ‫סוגי‬ ‫נת הסו‬ ‫הסו‬ ‫סקנת‬ ‫ת‬ ‫במסקנת‬ ‫סקנ‬ ‫סקנ‬ ‫במסק‬ ‫ק‬ ‫במס‬‫ם במ‬ ‫דבריהם‬ ‫ברייה‬ ‫ה‬ ‫שךך דדבבר‬‫והמשך‬ ‫המש‬ ‫והמ‬ ‫והמ‬ ‫"שבתי'ל‪ ,‬מה שלומך?" לחש אחד התלמידים והאיר פנים לאורח‪ ,‬מעתה ידע משה שמו של הזר‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ושניה‬‫ושני‬ ‫ושני‬ ‫ני‬ ‫ה וש‬ ‫ראשונה‬ ‫אשונ‬ ‫ונ‬ ‫אשונ‬ ‫ראש‬ ‫ש‬‫נה רא‬ ‫ששנה‬ ‫ה‬ ‫ששננ‬ ‫א‪ ,‬שש‬ ‫שש‬ ‫רבא‬‫ת רב‬ ‫רב‬ ‫לשיטת‬ ‫ה לשיט‬ ‫חזקה‬ ‫חזזזק‬ ‫ק‬ ‫וי ח‬‫הויי‬ ‫ם הו‬ ‫שנים‬ ‫עם שגג'' שני‬ ‫שהטעם‬ ‫ם‬ ‫הטעם‬ ‫הטע‬ ‫הטע‬ ‫שהט‬ ‫שהט‬ ‫הוא התבונן במעשיו של שבתי'ל וראהו מנסה ללא הצלחה להשיג דבר מה‪ ,‬שבתי'ל עבר מפינה‬ ‫מז עעלל‬ ‫רמזז‬ ‫ה – רמ‬ ‫הלוואה‬ ‫מלשוןן הלווא‬‫מלשו‬ ‫שו‬ ‫מללש‬‫לוי מ‬ ‫וזהו לוי‬‫זהו‬‫א""‪ ..‬וזה‬ ‫וזה‬ ‫טפי ללא‬ ‫בשטרי טפי‬ ‫ש בשטרי‬ ‫איניש‬ ‫מיזדהר איני‬ ‫"מיזדהר‬ ‫אחת לרעותה בישיבה‪ ,‬וניסה לעניין את התלמידים במשהו שאינו מעניינם‪ .‬בידיו פנקס‪ ,‬ובפיו‬ ‫ה‪.‬‬‫הלואה‬ ‫שטר הלוא‬ ‫שטר‬ ‫בקשה ואולי גם הסבר כלשהו‪ ,‬אך לא נמצא תלמיד אחד שישתף עמו פעולה‪.‬‬ ‫ושומרר‬ ‫שוומ‬ ‫מ‬ ‫שטרו ווש‬ ‫עם שטרו‬ ‫נתלווה עם‬ ‫לוווה‬ ‫ה‬ ‫תלו‬‫אדם ננת‬ ‫אדם‬ ‫שנים א‬ ‫שעד גג'' שנים‬ ‫שעד‬‫לויה ש‬ ‫מלשוןן לויה‬ ‫שו‬ ‫מלש‬‫א מל‬ ‫הוא‬ ‫לויי" הו‬ ‫הו‬ ‫ם "לו‬ ‫לו‬ ‫גגם‬ ‫רחמיו של משה התעוררו‪ ,‬והוא ביקש לסייע לבחור הזר שנקלע לישיבה‪.‬‬ ‫עליו‪..‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ליו‬ ‫עלי‬ ‫"מה יש בידך‪ ,‬דבר מעניין?" שאל את שבתי'ל‪" .‬אני מוכר כרטיסי הגרלה לצרכי מצוה"‪.‬‬ ‫פיין‪ ,‬טוב מאוד‪ ,‬הבה וארכוש ממך כרטיס אחד"‪ ,‬וכבר הוציא משה מכיסו מטבע והגישה לשבתי'ל‬ ‫א'(‬ ‫" )כט‬ ‫כט‪ ,,‬א'‬ ‫כט‬ ‫קדם"‬ ‫קדם‬ ‫בני ק‬‫ה בבנני‬ ‫ארצה‬ ‫ארצ‬ ‫רצ‬ ‫לךך אר‬ ‫וילך‬ ‫ויל‬ ‫רגליוו וי‬ ‫יעקבב ררגגללי‬‫שא יעק‬ ‫עק‬ ‫א‬ ‫"וישא‬ ‫ויש‬ ‫"ויי‬ ‫"ו‬ ‫לשמחו‪ .‬פניו של שבתי'ל זהרו מן ההצלחה שהחלה להאיר לו פנים‪...‬‬ ‫יעקבב‬ ‫א יעק‬ ‫וישא‬ ‫זה "ויש‬ ‫לשוןן זה‬ ‫שו‬ ‫לשו‬ ‫על לש‬ ‫ודקדקוו על‬‫דקדק‬ ‫דק‬ ‫ק‬ ‫קד‬ ‫שו וודדדק‬ ‫הקשו‬ ‫קש‬ ‫הק‬‫כברר ה‬ ‫ובמד"ר‪ ,,‬כב‬ ‫כב‬ ‫מדד"ר‬ ‫מד"ר‬ ‫"ר‬ ‫רש"יי וובבמ‬ ‫ש"‬‫ש רש‬ ‫ירוש‬ ‫וש‬ ‫בפירוש‬ ‫ירו‬‫בפיר‬ ‫בפ‬ ‫חלפו מספר ימים‪ ,‬ומשה פגש בשבתי'ל‪" ,‬נו‪ ,‬שבתי'ל‪ ,‬האם נמכרו כרטיסי ההגרלה?"‬ ‫ה‬‫מה‬‫ם מ‬‫שם‬‫ועייןן ש‬ ‫ועיייי‬ ‫ם" וע‬ ‫קדם‬‫בניי קד‬ ‫ארצה בנ‬ ‫וילךך ארצה‬ ‫שך "ויל‬‫המשךך‬ ‫בהמשך‬ ‫המש‬ ‫בהמ‬ ‫מ‬ ‫ובב בה‬‫כתוב‬ ‫תו‬ ‫כברר ככת‬ ‫הריי כב‬ ‫כב‬ ‫רגליוו" הר‬ ‫הר‬ ‫רגלי‬ ‫"לא הצלחתי למכור‪ ,‬אלא שלושה כרטיסים בלבד"‪.‬‬ ‫שתירצו‪..‬‬ ‫ו‪.‬‬‫תייררצצו‬‫שתי‬ ‫ת‬ ‫שת‬ ‫ש‬ ‫"תן לי את הפנקס"‪ ,‬ביקש משה לסייע לשבתי'ל‪ .‬משה עבר בין תלמידי הישיבה‪ ,‬הכרטיסים‬ ‫סוףף"‬ ‫ם סו‬‫מים‬ ‫ישראלל מי‬ ‫ת ישרא‬ ‫את‬ ‫הא‬ ‫משה‬‫ויסעע מש‬ ‫וףף "ויס‬ ‫סוף‬ ‫ים סו‬ ‫סו‬ ‫ת ים‬ ‫בקריעת‬‫קרייעע‬‫מובא בק‬ ‫בא‬ ‫המובא‬ ‫מוב‬ ‫פי המ‬ ‫"לל עעלל פי‬‫ואפ"ל‬ ‫אפ""‬ ‫ואפ‬ ‫אפ‬‫וא‬ ‫נמכרו‪ ,‬ואת האחרון שנותר‪ ,‬רכש לעצמו‪ .‬הוא שב לתלמודו‪ ,‬בלא שהרגיש בחסד הכפול שחולל‬ ‫לכןן‬ ‫הים‪ ,,‬לכ‬ ‫לכ‬ ‫זת היים‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫בביזת‬ ‫ביזז‬ ‫ים בבי‬ ‫בי‬ ‫ם‬ ‫וקים‬ ‫עסוקים‬ ‫קי‬‫עסווק‬ ‫שהיוו עס‬ ‫היי‬ ‫שה‬ ‫ה‬ ‫ון ש‬ ‫מכיוןן‬ ‫כרחן'' מככייו‬ ‫'בעל כרחן‬ ‫שהסיען 'בעל‬ ‫הסייעען‬ ‫א‪ :‬שהס‬ ‫לתא‪::‬‬ ‫ובמכילתא‪:‬‬ ‫א‬ ‫לתא‬ ‫כילת‬ ‫כילת‬ ‫לת‬ ‫כיל‬ ‫במכי‬ ‫במכ‬ ‫וב מ‬ ‫ובמ‬ ‫עתה במו ידיו‪.‬‬ ‫ה‬‫היה‬ ‫בחלומוו הי‬ ‫קב בחלומ‬ ‫ליעקבב‬ ‫שהיה ליעק‬ ‫האלוקית שהיה‬‫וההתגלות האלוקית‬ ‫ם וההתגלות‬ ‫החלום‬ ‫לאחר החלו‬ ‫בכאן‪ ,,‬לאחר‬ ‫אןן‬ ‫בכא‬‫גם בכ‬ ‫גם‬ ‫חסד? הוא גם לא חשב על השינוי הדרמטי שיחול בו עצמו‪ ,‬בעקבות החסד שעשה‪.‬‬ ‫ת‪,‬‬ ‫מיוחדת‬ ‫ה מיוחד‬ ‫לעבודה‬ ‫נצרךך לעבוד‬ ‫ה נצר‬ ‫והיה‬ ‫זה והי‬ ‫קדוש זה‬ ‫ם קדוש‬ ‫ממקום‬ ‫להיפרדד ממקו‬ ‫קב להיפר‬ ‫ליעקבב‬ ‫ה ללוו ליעק‬ ‫קשה‬ ‫קש‬ ‫שבתי'ל הלך לדרכו‪ ,‬והמעות שבכיסו הספיקו לצרכיו החשובים שבגללם יזם וארגן את ההגרלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬‫ומשא‬ ‫ה ומש‬ ‫נטילה‬ ‫לשוןן נטיל‬ ‫שו‬ ‫רגליוו" לש‬‫את רגלי‬ ‫יעקבב את‬ ‫וישא יעק‬ ‫נכתב "וישא‬ ‫נכתב‬ ‫תב‬ ‫לכךך נכ‬ ‫לכ‬ ‫לכ‬ ‫לאחר מספר ימים‪ ,‬החל שבתי'ל בעריכת הגורל )ההגרלה(‪ .‬הוא הניח ספר "ליקוטי תפילות" לצדו‪,‬‬ ‫יפוו‬ ‫ה יפ‬‫מה‬‫לרגל "מ‬ ‫לרגל‬ ‫גל‬ ‫ה לר‬ ‫עליה‬ ‫ט‪ (:‬עעלל עלי‬ ‫לי‬ ‫מט‪:‬‬ ‫כה מט‬ ‫ה‬ ‫סוכה‬ ‫סוככ‬ ‫בגמ'' )סו‬ ‫סו‬ ‫בא בגמ‬ ‫בגמ‬ ‫גמ‬ ‫א‬ ‫המובא‬ ‫מוב‬ ‫המו‬ ‫עפ"י המ‬ ‫י"לל עעפ"י‬ ‫"י‬ ‫עודד י"‬ ‫עו‬ ‫ערבב את כל הפתקים של השמות‪ ,‬והמספר שעלה בגורל‪ ,‬היה שייך לבחור משה בורשטיין‪.‬‬ ‫*‬ ‫ם‬‫ממקום‬ ‫ממקו‬ ‫קו‬ ‫שנפרדד ממ‬ ‫שנפרר‬ ‫פר‬ ‫שנפ‬‫לאחרר שנ‬ ‫לאח‬ ‫אח‬ ‫כן לא‬‫ולכןן‬ ‫לרגלל" ווללכ‬ ‫שעוליןן לרג‬‫ה שעולי‬ ‫בשעה‬ ‫ישראלל בשע‬‫שלל ישרא‬ ‫פעמותיהןן ש‬ ‫פעמותיה‬ ‫הסדר השלישי בישיבה התנהל כהרגלו‪ .‬קושייה אחת תורצה‪ ,‬ותחתיה באה ועלתה על הסטנדר‬ ‫ופסיעותיוו‪.‬‬ ‫רגליו ופסיעותי‬ ‫את רגליו‬ ‫שנשא את‬ ‫ה שנשא‬ ‫פי זזה‬ ‫יופי‬ ‫יופ‬‫ש יו‬‫מודגש‬ ‫מודגג‬ ‫דג‬ ‫מוד‬‫דש מ‬ ‫המקדש‬ ‫ש‬ ‫מקדש‬ ‫קד‬ ‫מק‬ ‫המ‬ ‫קושייה נוספת‪ ,‬קשה יותר‪ .‬משה הרכין ראשו בין דפי הגמרא‪ ,‬קימט את מצחו בקמט או שניים‪,‬‬ ‫"בב( עעלל‬ ‫קי"ב‬ ‫קי"‬ ‫אק‬ ‫וירא‬‫בזוהרר )וירר‬ ‫בזווה‬ ‫בזוה‬ ‫וה‬ ‫א בז‬ ‫בז‬ ‫וכמובא‬ ‫כמווובב‬ ‫כמוב‬‫רגליןן""‪ ,,‬וככמ‬ ‫מ‬ ‫וכמ‬ ‫נת "רגלי‬ ‫ת‬ ‫בחינת‬ ‫חיינ‬ ‫הוא בח‬ ‫ה" הוא‬ ‫וא‬ ‫אשה‬‫ש"אש‬ ‫י"לל ש‬ ‫עודד י"‬ ‫עו‬ ‫וייגע את מוחו פעם ופעמיים‪ ,‬כשלפתע טפח מישהו על כתפו‪.‬‬ ‫רגליוו‬‫ת רגלי‬ ‫את‬‫יעקב א‬ ‫יעקב‬ ‫קב‬ ‫יעק‬‫א יע‬‫וישא‬ ‫ה‪ :‬ויש‬ ‫יש‬ ‫וזה‪::‬‬ ‫א''‪ ..‬ווזזה‬ ‫וזה‬ ‫איתתא‬ ‫דא איתת‬ ‫ישמור דא‬ ‫חסידיו ישמור‬‫רגליי חסידיו‬ ‫ק ' רג ל‬ ‫וק‬ ‫הפסוק‬ ‫פסוו‬ ‫הפס‬ ‫פס‬ ‫ס‬ ‫הפ‬ ‫אברך חסידי צעיר‪ ,‬הושיט לידיו ספר‪" .‬ההגרלה נערכה לפני שעה קלה‪ .‬עלית בגורל"‪ ,‬אמר והוציא‬ ‫בחרן‪.‬ן‪..‬‬ ‫חרן‬ ‫חר‬ ‫זיווגוו בבח‬ ‫את זיווג‬‫לחפש את‬ ‫חפש‬ ‫פש‬ ‫לך ללח‬ ‫שהלך‬ ‫שהלך‬ ‫שה‬ ‫מכיסו את שובל ההגרלה‪.‬‬ ‫שהמתפללל‬ ‫תפל‬ ‫ה שהמתפ‬ ‫בהלכה‬ ‫בהלכ‬ ‫לכ‬ ‫בהל‬ ‫ק בה‬ ‫נפסק‬‫נפס‬ ‫פס‬ ‫כןן נפ‬‫וכן‬ ‫בעירוביןן )דדףף יי‪ (::‬ווככ‬ ‫רובי‬ ‫בי‬ ‫עירו‬ ‫בעי‬ ‫חז"לל בע‬ ‫חז""ל‬ ‫דבריי חז‬ ‫"י דבר‬ ‫דבר‬ ‫בר‬ ‫עפ"יי‬ ‫עפ"‬ ‫י"לל עפ‬‫עודד י"‬ ‫עו‬ ‫משה הביט בשובל שבידו‪ ,‬והשווה בינו לבין הפתק עליו רשום שמו‪' .‬תודה רבה' ענה בחיוך‪.‬‬ ‫שסיים‬ ‫ם‬ ‫ים‬ ‫סיי‬ ‫חר שס‬‫לאחר‬ ‫לאח‬‫וכאןן לא‬ ‫ישרה" ווככא‬ ‫כא‬ ‫רגלל ישרה‬ ‫ורגליהם רג‬ ‫שנאמר "ורגליהם‬ ‫נאמר‬ ‫נאמר‬ ‫מר‬ ‫שנא‬ ‫א‬ ‫רגליוו‪ ,‬שנ‬ ‫את רגלי‬ ‫שיכון את‬ ‫צריך שיכון‬ ‫צ רי ך‬ ‫"הכרטיס הראשון שקניתי עלה בגורל"‪ ,‬חייך עתה בכפליים לנוכח ההשגחה הפרטית‪ .‬הוא הביט‬ ‫רגליוו‪.‬‬ ‫ת רגלי‬ ‫את‬ ‫ונשא א‬ ‫הרים ונשא‬ ‫ת הר י ם‬ ‫השי"ת‬ ‫השיי""‬ ‫לפניי הש‬ ‫תו לפנ‬ ‫פנ‬ ‫ועמידתו‬ ‫עמידת‬ ‫עמיד‬ ‫יד‬ ‫תוו ועמ‬ ‫ועמ‬ ‫תפילתו‬ ‫תפפייללת‬ ‫ת‬ ‫בספר וקרא את שמו "ליקוטי תפילות"‪.‬‬ ‫י"א(‬ ‫ט‪ ,,‬יי"""א‬ ‫א‬ ‫" )כ"‬ ‫כ"ט‪,‬‬ ‫כ"ט‬ ‫ויבך"‬ ‫יבך‬ ‫קלו ו ב‬ ‫את קלו‬ ‫לו‬ ‫א את‬‫"וישא‬‫""ווייש‬ ‫ש‬ ‫שיחה קיצרה בין השניים הבהירה את אופיו של הספר "ליקוטי תפילות" – לקט תפילות שחיבר‬ ‫ואפ"לל‬ ‫"ל‬ ‫ואפ"‬ ‫לקבורה'‪ ..'.‬ואפ‬ ‫אפ‬ ‫רה'‬ ‫בורה‬ ‫בורה‬ ‫לקבבו‬ ‫עמוו ללק‬ ‫ק‬ ‫ת עמ‬ ‫עמ‬ ‫נכנסת‬ ‫נכנס‬ ‫ס‬ ‫נס‬‫נכנ‬ ‫ה נכ‬ ‫שאינה‬ ‫שאייננ‬ ‫שאי‬ ‫ש שא‬‫הקודש‬ ‫הקודד‬ ‫וד‬‫הקוו‬ ‫הק‬ ‫ק‬ ‫חה‬‫ברוח‬ ‫פה ברו‬ ‫רו‬ ‫ה‬ ‫שצפה‬ ‫שצפ‬ ‫'לפיי שצ‬ ‫ברש"י‪,‬י‪' ,,‬לפ‬ ‫לפ‬ ‫ברש"י‬ ‫ברש"‬ ‫ש"‬ ‫בר‬ ‫רבי נתן‪ ,‬כפי שציווהו רבו מוהר"ן מברסלב‪ ,‬בהתבססו על התורות של ליקוטי מוהר"ן‪.‬‬ ‫ויבךך""‪..‬‬ ‫קלוו ויב‬ ‫ת קל‬‫את‬‫אא‬‫וישא‬ ‫א‪" :‬ויש‬ ‫ריא‪:‬‬ ‫גימטריא‪:‬‬ ‫ריא‬ ‫מטריי‬ ‫מטר‬ ‫ות( גגיימט‬ ‫ת‬ ‫התיבות‬ ‫יבו‬ ‫התיב‬‫עם בב'' הת‬ ‫ה" )עם‬ ‫המכפלה‬ ‫מערת המכפל‬ ‫"מערת‬ ‫זהותו של האברך מביא הבשורה התבררה כר' משה יוסף געלבארד‪ ,‬חסיד ברסלב המתגורר‬ ‫בפולטוסק‪.‬‬ ‫ב'(‬ ‫" )כ""ט‬ ‫כ"ט‪ ,,‬ב'‬ ‫ט‬ ‫בשדה"‬ ‫שדה‬ ‫אר בשד‬ ‫בארר‬ ‫ה בא‬ ‫נה‬ ‫והנה‬ ‫והנ‬ ‫א וה‬‫"וירא‬ ‫""וויירר‬ ‫ולא ידעו עוד השניים רבי משה יוסף שהיה עובד ה' גדול‪ ,‬רם הייחוס‪ ,‬והבחור ה'מבקש' משה‬ ‫שבטיי‬ ‫שבט‬ ‫י"בב שב‬‫כנגדד י"‬ ‫י"בב‪ ,‬כנג‬ ‫כנג‬ ‫נג‬ ‫במספרר י"‬ ‫ספ‬‫במס‬ ‫ה במ‬‫עולה‬ ‫עול‬ ‫ולל‬ ‫ה" עעוו‬ ‫'הנה""‬ ‫הנה"‬ ‫הנה‬‫א ו'הנ‬ ‫'הנ‬ ‫ירא‬ ‫של "וו''יירר‬ ‫ת של‬ ‫שר"ת‬ ‫מר שר"‬ ‫ר"‬ ‫לומר‬ ‫לומר‬ ‫אפשרר לו‬ ‫אפש‬ ‫ש‬ ‫פש‬ ‫אפ‬ ‫אפ‬ ‫בורשטיין‪ ,‬כי בקרוב ישאבו בצוותא ממי הנחל‪ ,‬ויהפכו לידידי נפש של ממש‪ .‬כי שניהם שואבים‬ ‫שלל‬ ‫תש‬‫"ת‬ ‫והר"ת‬ ‫הר"‬ ‫והר‬ ‫ו‪ .‬וה‬ ‫תיו‪..‬‬ ‫ותולדותיו‪.‬‬ ‫תיו‬ ‫דותי‬ ‫ולדו‬ ‫ולדו‬ ‫ותול‬‫יעקבב ות‬ ‫של יעק‬ ‫עק‬ ‫זיווגוו של‬ ‫יוווג‬ ‫וג‬ ‫את זייוו‬ ‫ת‬ ‫מציאת‬ ‫ציא‬ ‫לת מצי‬ ‫ת‬ ‫תחילת‬ ‫חייל‬‫תה תח‬ ‫יתה‬ ‫ה‬ ‫אן היית‬ ‫שכאןן‬ ‫שכא‬‫ק‪-‬ה‪ ,‬ש‬ ‫חיות מספרי ה"נחל נובע מקור חכמה" משיבי נפש‪.‬‬ ‫ה‬‫והנה‬ ‫הפסוק‪" :‬והנ‬ ‫הנ‬ ‫סוק‪:‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫סוק‬ ‫הפסו‬ ‫הפסו‬‫ובהמשךך הפ‬ ‫בהמש‬ ‫מש‬ ‫ובה‬ ‫ה‬ ‫ת וב‬‫אימהות‬ ‫ארבעע אימהו‬ ‫כנגד ארב‬ ‫רב‬ ‫נגד‬ ‫ארבעע כנג‬ ‫כנג‬ ‫ם ארב‬ ‫רב‬ ‫הם‬‫ה" ה‬ ‫'שדה""‬ ‫ה‬ ‫שדה‬ ‫'שד‬ ‫שדד‬‫'ארר ב'ש‬‫"ב''א‬ ‫א‬ ‫*‬ ‫א‬ ‫ההוא‬ ‫הבארר ההו‬ ‫הבא‬ ‫ומןן הב‬‫ו‪" :‬ומ‬ ‫וזהו‪::‬‬ ‫זהו‪:‬‬ ‫הו‬ ‫וזה‬ ‫זה‬‫ת‪ .‬וז‬ ‫האבות‬ ‫אבו‬ ‫שלושת האב‬ ‫מז עעלל שלושת‬ ‫רומזז‬ ‫צאןן" ררוומ‬‫עדרי צא‬ ‫דרי‬ ‫ה עדר‬ ‫שלושה‬ ‫שם שלוש‬ ‫שם‬ ‫הבחורים פנו לעלות על יצועם‪ ...‬משה‪ ,‬בחור צעיר מעל שבע עשרה‪ ,‬העלה אור בעששית‪ ,‬הניח‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫כאן‪.‬ן‪.‬‬ ‫ם כא‬‫הרמוזים‬ ‫מוזי‬ ‫מוזי‬ ‫זי‬‫הרמו‬ ‫הרמ‬ ‫ואמותינוו – הר‬ ‫אבותינו ואמותינ‬ ‫בדרכי אבותינו‬ ‫ת בד רכ י‬ ‫ללכת‬ ‫ם" – לללככ‬ ‫העדרים‬ ‫ישקו העדרי‬ ‫ישקו‬ ‫על השולחן את הספר "ליקוטי תפילות" שעלה בגורלו והחל לקרוא בו‪ .‬הוא קרא דף אחרי דף‪,‬‬ ‫צי מאונו אל הספר גבר‪ ,‬והוא קרא דף נוסף‪ ...‬ומרגע זה דבק בספר זה ולא הניחו עד שסיים‬ ‫לקרוא בו במשך כמה שעות‪.‬‬ ‫הוא נשבה בקסמן של המלים‪ .‬הרעיונות השזורים בכל משפט ומשפט כבש כל פינה בלבו‪ .‬הוא‬ ‫יש ודווקא‬ ‫לא יכול היה להניח את הספר מידו‪ ,‬והמשיך לקרוא בו‪ ,‬קטע אחר קטע במשך כל הלילה‪.‬‬ ‫לאחר שהניח את הספר מידו‪ ,‬ידע כי הפך מעתה לאדם חדש‪ .‬הוא חש שהרוגע והקסם שלובים‬ ‫מתוך‬ ‫בו זה בזה‪ ,‬והם עטפוהו באחת‪ .‬הוא ידע שמי שנסך את התכנים ואת אורח החיים המיוחדים‬ ‫בספר‪ ,‬הפך להיות לרבו ולמורה דרכו‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותורתו‪ ,‬כפי שהתגלו לו מתוך עיונו ב"ליקוטי תפילות"‪ ,‬היו‬ ‫שבירה‬ ‫*‬ ‫מעתה משוש נפשו‪.‬‬ ‫הולך‬ ‫לא ארכו הימים‪ ,‬ומשה זיהה את הספר שקרא לפני כמה שנים בשטיבל של גור בוישקוב‪" .‬סיפורי‬ ‫מעשיות" של רבי נחמן מברסלב‪ ,‬שסגנונו זהה לסגנון הספר שהגריל‪ ,‬ושניהם מקורם ממי הנחל‪.‬‬ ‫כאשר ישב רבי משה בחדרו שבבית הכנסת "אור אברהם" לעת זקנותו נשאל על‪-‬ידי נכדו‪" :‬האם‬ ‫ונבנה‬ ‫מאמירת התפילות בספר "ליקוטי תפילות" התקרב לברסלב?"‬ ‫השיב רבי משה לנכדו‪" :‬אמרתי את התפילות וראיתי כי טוב‪ ,‬ולא עזבתים מאז‪ .‬התפילות שבספר‬ ‫זה הביא אותי לאחר מכן לספר המרכזי 'ליקוטי מוהר"ן'‪ ,‬שעל מאמריו בנוי הספר 'ליקוטי‬ ‫בנין חדש‬ ‫תפילות'‪ ,‬לאחר מכן עברתי לספר 'ליקוטי הלכות' ולשאר ספרי ברסלב‪.‬‬ ‫ההשגחה שהובילה את הבחור הצעיר אל הכרטיס שקרבו לדרכו של הרבי‪ ,‬הביא לנישואיו‬ ‫ונפלא‪...‬‬ ‫המוקדמים‪ ,‬לעלייתו לירושלים‪ ,‬להצלתו מהשואה‪ ,‬ולהעמדת דורות ישרים כן ירבו‪...‬‬ ‫זכה רבי משה וזיכה גם את דורו בהשארה המיוחדת‪ ,‬כשלימים היה מזקני החסידים ומפארי‬ ‫)ע"פ ספר כיסופים(‬ ‫העדה של חסידי ברסלב‪ ,‬זיוו ותפארתו‪.‬‬ ‫לקבלת העלון‪ | 052-7168275 ys0527168275@gmail.com :‬לשמיעת שיעורי הרב יהודה צבי שפירא ב'קול הלשון'‪ 03-6171111 :‬שלוחה‪*7999126 :‬‬ ‫לעילוי נשמת ר' נחמן ב"ר משה הלוי ז"ל ומרת רחל בת ר' שבתי ע"ה‬