נראה אור · Nireh Ohr
הטקסט של גיליון זה
פרשת ויצא תשפ"ז
גליון שנג שנה ז
שביבי או>ר דב>רות קו>דש
עקודים נקודים וברודים
המדרש בתחילת הפרשה מספר כיצד יעקב אבינו
מגיע לחרן במצוות אמו כדי לקחת לו אישה .אז הוא
אומר לעצמו :אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה
כתיב בו "ויקח העבד עשרה גמלים" וגו' ,ואני לא נזם ביאור ענין עקודים נקודים וברודים בספרים הקדושים האריכו לבאר ענין המקלות ששם יעקב
אחד ולא צמיד אחד. אבינו ,ומה שראה בחלומו צאן עקודים נקודים וברודים.
זהו ענין העקודים ,שנשמת היהודי עקודה ומקושרת בה'
חזר ואמר :מה אני מובד סברי מן בריי -מה אני באמת יש בזה סודות גדולים שאינם לפי השגתנו ,ומכל
מאבד תקוותי מבוראי? חס ושלום ,איני מאבד תקוותי יתברך בקשר אמיץ בל ינתק .וענין הנקודים ,שאחר ענין
מקום נבאר מעט הנוגע בזה לעבודתנו.
מבוראי. הדבקות הנשמה בנצחיות בה' יתברך ,עבודת היהודי לייחד
עומק גדול יש כאן בדברי המדרש .יהודי שומר ראשית יש לידע פירוש עקודים נקודים וברודים בפשטות.
מידותיו וכחות נפשו אליו יתברך.
תורה ומצוות מדבר בשפה יהודית .כאשר הוא מתכנן
עקודים -שיש להם כתם לבן ברגל במקום שעוקדים
דבר מה ,זוכר לומר "בעזרת ה'" .אמנם לא תמיד
כענין הנקודה שתחת האות ,שהאות עומדת כמות שהיא
הדברים נאמרים מתוך מחשבה ,לפעמים אין זו אלא וקושרים אותם .נקודים -שיש נקודות קטנות בכל גופם.
אמירה גרידא ללא כיסוי של אמונה בה' יתברך. בלא שינוי והנקודות תחתיה משנים אופן אמירתה .כן מידות וברודים -שהכתמים שעל גופם מתחברים זה לזה ונעשים
כך מספרים על ילד שביקש מאימו לקנות לו ממתק, הנפש יש להטותם לטוב ולנהוג בהם כרצונו יתברך ,כגון כמין חוט לבן שמקיף את גופם.
וכשאמרה לו "בעזרת ה' אקנה לך" ,נענה ואמר" :אני
מידת החסד ,שיכול לנהוג בה באופן הראוי לדרוש תמיד
לא רוצה בעזרת ה' ,אני רוצה שבאמת תקני לי"...
טובת כל איש ישראל ,ויכול להטותה לצד שכנגד ,להיטיב ישראל מאוחדים בה' יתברך על ידי התורה
בדרך זו ,כאשר לא עלינו חסר לאדם דבר מה ,רגיל
על לשוננו לומר "ה' יעזור" ,וכך אכן ראוי לומר .אמנם לעצמו ללכת אחר תאוות הגוף .ועבודת היהודי לייחד החסד הביאור כי הנה כתיב (בראשית א א) 'בראשית ברא אלקים את
פעמים רבות בשעת מעשה ממש הננו מקוים לעזרה
להיות כרצונו יתברך .והוא ענין הנקודים ,שהמידה היא כח השמים ואת הארץ' ,ודרשו חז"ל (פסיקתא זוטרתא בראשית א א)
מכאן ומשם ולאו דווקא על ה' בטחוננו ואליו תקותנו.
אומר המדרש שיעקב אבינו לא ציפצף בטחון הקיים בנפש וביד האדם לשנותה ולהטותה לטוב. 'בראשית' -בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית.
בהשי"ת בעוד שבמחשבתו עלו רעיונות לעזרה כלומר ,שהיה כל תכלית בריאת העולם עבור ישראל
מכיוונים אחרים ,יעקב מגיע לחרן ומרגיש שנמצא וענין הברודים ,שאף אם היתה חס ושלום שבירה ונפילה,
והתורה ,שהם כביכול חלק ממנו יתברך .ואיתא קודשא בריך
בשפלות עצומה ,הוא יצא לדרך כשבידו רכוש גדול שהתנהג במידותיו וכחות נפשו שלא כראוי ,לא יתייאש
והכל נלקח ממנו .כיצד ממשיכים כשאין ביד מאומה. הוא ואורייתא וישראל חד הוא ,שהתורה היא שורש נשמות
ויתרפה מעבודתו ,אלא יתחזק לתקנם להיות מכאן ולהבא
מתוך הבנה זו אומר יעקב ,מה אני מאבד תקותי ישראל ועל ידה מאוחדים המה בה' יתברך.
מבוראי ,המצב אומר שאין דרך לישועה ,אין במה כרצונו יתברך ,כנאמר בתפילה 'ומקיים אמונתו לישני עפר'.
לבטוח ואין למי לקוות מלבד להשי"ת ,וממקום זה והוא מאמר הכתוב (דברים לב ט) 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל
שאף אם נעשו המידות בבחינת מיתה ,מקיים ה' יתברך
הוא מבטיח לעצמו לית אנא מוביד סברי מן בריי. נחלתו' ,שכביכול מקושרים ישראל בה' יתברך בחבל ארוך
אמונתו להחיותם ולקשרם אליו .והוא ענין ברודים ,שהוא
בשיחת הקודש שנדפסה בגליון הקודם נתבאר המשתלשל עד למטה .וקשר פנימי זה אין לו ביטול עולמית,
שחפירת הבארות של האבות היא עבודת פרסום חיבור כל הנקודות לרצועה אחת ,ומורה שכל מידותיו שווים
כדכתיב (תהלים צד יד) 'כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב'.
האמונה .כפי שחפירת באר מגלה את המים הנובעים ומחוברים בחיבור אחד לה' יתברך.
תחתיה ,כך עבודת האמונה היא לגלות את מציאות
וכיון שהתורה וישראל חלק ממנו יתברך ,כשם שה' יתברך
הבורא הקיימת תחת הסתר הטבע. זאת היתה עבודת יעקב אבינו במקלות ששם לצאן ,ועל
כביכול נצחי ,כן ישראל עומדים לנצח ,כנאמר (מלאכי ג ו) 'אני
יתכן שעל כך מכוונים דברי חז"ל שיעקב מצא את זה מורה חלומו על הצאן עקודים ,נקודים וברודים .צאן
זיווגו בבאר ,כפי שאליעזר מצא את הזיווג ליצחק ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם' .וכן התורה נצחית,
בבאר. מורה על ישראל כמאמר הכתוב (יחזקאל לד לא) 'ואתן צאני צאן
כאשר מעיקרי האמונה להאמין שזאת התורה לא תהא
בעת חסר ליהודי דבר מה ,עליו להתחזק באמונה מרעיתי אדם אתם' ,וכן אומרים בפיוט 'אנו צאנך ואתה מוחלפת ולא תהא תורה אחרת .והובטחו ישראל כי לא
ברורה שהבוי"ת כבר הכין לו את כל צרכיו אלא
רוענו' .היינו שהכין דרך לזרע ישראל בג' ענינים אלו ,שתהא תשכח מפי זרעו .ומאחר שהתורה וישראל תכלית הבריאה,
שהדבר עדיין מכוסה מעיניו .אם יחפור בנפשו באור
של אמונה ,ודאי יחיש בכך את גילוי הישועה שבעצם נשמתם מקושרת ומאוחדת בה' יתברך בקשר בל ינתק, אין לעולם קיום מבלעדיהם ,כדכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי
כבר היתה קיימת מקודם. שיהיה להם הכח לייחד כל המידות לה' יתברך ,והכח שאף יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי' .וכן אין העולם
אך לאלקים דומי נפשי כי ממנו תקותי.
אחר נפילה ושבירה יכול להחיות מידותיו לקשרם ליוצרו. מתקיים בלא ישראל כדאיתא בחז"ל (יבמות סג).
א
בל ינתק .ובמלחמתם במסירות נפש המשיכו אור החנוכה התגברות היונים לבטל דבקות ישראל ביוצרם
שמח תשמח רעים האהובים לחדש דבקות ישראל בה' יתברך .כדאיתא בבית אהרן (וישב
בענין זה נתגברו היונים כדכתיב 'בראשית ברא אלקים את
מ' ).משפיל גאים עדי ארץ' ,הבורא יתברך משפיל ומוריד
ברכת מזל טוב מעומקא דליבא שלוחה אל השמים ואת הארץ' ,שתכלית הבריאה עבור התורה וישראל
מע"כ ידידינו ,ספרא רבה ברו"ב חינ"א וחסד"א, למטה אורות עליונים ממקום דבקות נשמות ישראל בה'
שנקראו ראשית ,שמקושרים תמיד בה' יתברך' .והארץ היתה
ותיק וחסיד ,מרביץ תורה לעדרים בישיה"ק, יתברך ,כדי שעל ידי זה 'ומגביה שפלים עדי מרום' ,שאף אם
תוהו ובוהו וחושך על פני תהום' וגו' ,ובמדרש (בראשית רבה ב ד)
ומדריכם בנתיבות רבוה"ק
נפגם ונשבר דבקות היהודי בה' יתברך ,על ידי גודל האור
'וחושך' זה יון ,שהחשיכו עיניהם של ישראל בגזירותיהן,
שליט"א הרה"ג ישכר צבי טיכנר נתקנים מידותיו ושב להיות דבוק ביוצרו.
שהיו אומרים להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק
הכותב והעורך הראשי יעקב אבינו הכין הדרך לנס חנוכה
באלקי ישראל.
של מאמרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א היינו ,אף שידעו שתכלית הבריאה עבור ישראל שדבקים
בספרים הקדושים (ראה שפתי כהן על התורה) איתא על הפסוק (לב
לרגל השמחה השרויה במעונו בה' יתברך ,ביקשו להפסיקם מדבקותם על ידי שהחשיכו
באירוסי בנו כה) 'ויותר יעקב לבדו' ,פירש רש"י שנשתייר על פכים קטנים,
הבה"ח מפארי חבורתנו הק' עיניהם .ואחר כך אמרו להם שכיון שנפלו שוב אינם יכולים
שהוא רמז לפך שמן טהור שנמצא בחותמו של כהן גדול.
כמר ברוך הי"ו לדבק עצמם בה' יתברך ,כי אחר שכבר היתה שבירה אי
היינו שיעקב אבינו הכין הדרך לנס החנוכה ,שיומשך
למזל טוב ובשעטומ"צ אפשר לתקן חס ושלום .וזהו אין לכם חלק באלקי ישראל,
לישראל אור מלעילא אף בהיותם בשפלות מאוד.
ברכתנו צרופה שהזיווג יעלה יפה ,ויזכה לראות מהם אין בכם חלק ה' שהוא הדבקות הנצחית בה' יתברך.
ומכל יוצ"ח רוב תענוג ונחת כל הימים
יעזור ה' יתברך שיקבץ ה' יתברך כל הנשמות ויזכו כולם
מברכים נאמנה אמנם החשמונאים הצדיקים נתגברו כנגדם והכריזו
חברי המערכת לומדי גליון נראה אור להאיר באורו יתברך ,שיושפע לכל ישראל בני חיי ומזוני,
לישראל שאין שום אופן שאין היהודי יכול להתחזק ולתקן
ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
ויצא תשפ"ד ,רעוא דרעוין מה שנפגם ,כי ישראל דבקים באביהם שבשמים בקשר נצחי
מאו>רי או>ר
פרשת ויצא באור רבותינו
ויש לבאר שזהו שאמר ה' יתברך ללבן שלא ידבר עם יעקב והנה אמרו חז"ל (פסחים נ ):לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו חיוב לפייס חבירו קודם השינה
מטוב עד רע ,היינו שלא יקלל את ישראל ואף לא יברכם. שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה .כי תכלית עסק
ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (כח י).
והנה אמרו חז"ל (סנהדרין קה ):שכל ברכותיו של בלעם נהפכו התורה רק לשמה ,שעל ידה בא לדביקות בהשי"ת .אמנם
על דרך המבואר ברש"י על הפסוק (שמות כ כג) ולא תעלה
לקללות ,חוץ מ'מה טובו אהליך יעקב' (במדבר כד ה) שהם בתי בכדי להגיע לדרגת תורה לשמה ,אי אפשר מבלי שיעסוק
במעלות בשם המדרש (תנחומא יתרו יז) ,ומה אבנים הללו שאין
כנסיות ובתי מדרשות .ובזה יש לבאר הכתוב 'וישג לבן את קודם בתורה אף שלא לשמה.
בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם
יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר זהו ויקץ יעקב ,יעקב הוא מידת אמת והיינו תורה לשמה,
צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון ,חבירך שהוא בדמות יוצרך
הגלעד' (לא כה). ובכדי לזכות להתעורר לזה ,צריך להקדים ממשנתו -לימוד
ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה.
התורה אף שלא לשמה ,והיינו משנתו אפילו לצרכיו
ומה טעם ביעקב לא נכתב בהר הגלעד ,אלא שבעת השיג
העצמיים. ואמרו חז"ל (ראה מגילה כח ).כי בערב קודם השינה חייב כל
לבן את יעקב ,נתעטף יעקב בתפילה לה' יתברך .ועל זה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אדם למחול למי שחטא נגדו ,ויאמר שרא ליה מריה וכו' ,וכן
נאמר 'ויעקב תקע את אהלו בהר' ,היינו בהר המוריה ,מקום
יפייס חבירו אם פעל עמו עוול .ורמז זה יקח מאבני המקום,
יעקב אבינו ביטל בתפילתו כח לבן
שהתפללו אבותיו .כדאיתא (ברכות ל ).שבעת התפילה יראה
מאבני המזבח ילמד קל וחומר ליזהר בכבוד חבירו .וישם
עצמו כאילו עומד בהר הבית ,בבית המקדש ,כנגד קודש ויבוא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר
מראשותיו ,לפני לכתו על משכבו יזכור למחול לאחרים
הקדשים. לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע (לא כד) .וברש"י כל טובתן
ולפייס את מי שחטא כנגדו.
של רשעים רעה היא אצל הצדיקים. מרן אדמו"ר מוהר"י זי"ע
ועל ידי תפילתו ביטל כח לבן הוא בלעם ,ונשאר בישראל
בתי כנסיות ובתי מדרשות לעסוק בהם בתורה ותפילה .זהו יש לבאר ואפשר שקצת מזה כבר נכתב בספרים הקדושים,
מתוך שלא לשמה יגיע ללשמה
שאמר בלעם בברכותיו 'מה טובו אהליך יעקב' ,הוא מה כי אמרו חז"ל (תרגום יונתן ריש פרשת בלק) שלבן הוא בלעם .ובבלעם
ויקץ יעקב משנתו (כח טז).
שנאמר ביעקב שתקע את אהלו בהר ,היינו שעמד בתפילה איתא (רש"י על הפסוק) שאמר לו הקב"ה 'לא תאור את העם'
וכיון בדעתו להר המוריה .ועל ידי זה 'משכנותיך ישראל', (במדבר כב יב) ,אמר לו אם כן אברכם ,אמר לו אינם צריכים במדרש (רבה סט ז) ר' יוחנן אמר ממשנתו .ביאר מרן אדמו"ר
שיש לישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות. לברכתך' ,כי ברוך הוא' .משל אומרים לדבורה לא מדובשך מוהר"י זי"ע כי רמז בזה שע"י לימוד התורה הקדושה ,יכול
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ויצא תשפ"ד ,קידושא רבא ולא מעוקצך. לבא להתעוררות ויקיצה כל אחד לפום דרגא דיליה.
ב
