gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת המגיד · Toras Hamagid — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: תורת המגיד · Toras Hamagid

שבוע: ויצא (2026-11-16)

תורת המגיד · Toras Hamagid — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיעור בספה"ק‬ ‫תורת המגיד‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫נמסר בביהח''ס זכרון אברהם ‪ -‬ניו יורק‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫ברכת מזל טוב שלוחה‬ ‫‪‬‬ ‫לידידנו עושה ומעשה לכל דבר שבקדושה‬ ‫לבו פתוח לכל במאור פנים ולב חפץ לתורה וחסד‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫הרה"ח ר' שאול יחיאל מרגליות שליט"א‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫לרגל יום שמחת ליבו בבוא בנו היקר כמר אפרים זלמן נ"י‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫בעול תורה ומצוות‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪02-‬‬ ‫יזכו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים ברוב נחת‬ ‫‪)5011430‬‬ ‫דקדושה‬ ‫מתוך שפע הרחבה ושמחה לרוב עד בלי די‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫כברכת ידידך המברך בברכת כהן‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫יהודה זאב [וועלוועל] הכהן כהנשטאם‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי פרי הארץ‪,‬‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫‪‬‬ ‫ברכת מזל טוב שלוחה‬ ‫לידידנו תומך תורה ואוהב תורה רודף צדקה וחסד‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף לב שליט"א‬ ‫מעמודי קהילתנו בארה"ב ובאה"ק‬ ‫לרגל נישואי בנו שיחי' בשעטו"מ‬ ‫יזכו להקים בית נאמן בישראל מתוך נחת והרחבה לדורות‬ ‫ישרים ומבורכים‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫המברכים‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫מתפללי ביהח"ס זכרון אברהם ‪55‬‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫המדות הם לבושים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫'זכר ונקבה בראם' ‪ -‬משפיע ומקבל שבכל נברא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫משפיע ומקבל שבבורא יתברך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫'בן חכם ישמח אב' ‪' -‬בחכמה איתברירו' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫הקב"ה משפיע ואח"כ מקבל והנברא להיפך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫בחכמה משפיע ומקבל בבת אחת משא"כ בשאר הספירות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫בני ישראל צריכים לדבוק במידת החכמה ולהיות משפיעים ומקבלים בבת‬ ‫אחת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫חשיבות לימוד עניינים גבוהים בעבודת ה' כהכנה לביאת המשיח ‪ . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫השיעורים נמסרים מידי מוצאי שבת לתלמידי ישיבה גדולה 'פני מנחם'‬ ‫בספה''ק תורת המגיד למגיד ממעזריטש זיע"א על הפרשה הבאה של‬ ‫אותו שבוע‪.‬‬ ‫מערכת 'דבר אמת' שוקדת מיד על תימלול כתיבת ועריכת השיעור‪,‬‬ ‫הדפסתו והפצתו לקראת שבת‪.‬‬ ‫בשל המהירות הנדרשת ייתכן ולא היה סיפק לערוך להגיה ולבקר את‬ ‫הדברים כל צרכם בדקדוקי לשון כראוי לעניינים עמוקים שכאלה‪,‬‬ ‫ושגיאות מי יבין‬ ‫‪‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב ה'‬ ‫הצטרפו גם אתם למבקשי ה' בלימוד השבועי בספה''ק אשר הפליגו‬ ‫הקדמונים במעלתו וכוח השפעתו לטעת אמונה ויראה‪ .‬השיעורים‬ ‫נשלחים ומתפרסמים מידי שבוע גם במערכות התורניות קול הלשון ‪/‬‬ ‫בינינו ועוד‬ ‫‪‬‬ ‫קריאה של חיבה למתנדבים בעם ליקח חבל ושותפות בהוצאות‬ ‫השבועיות הנכבדות‬ ‫‪-‬ניתן לקחת שבוע מסויים לרגל שמחה או יא''צ וכיו''ב‪-‬‬ ‫בברכה‬ ‫מערכת דבר אמת‬ ‫ג‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫שיעור בתורת המגיד ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫מנהיג את העולם בחסד‪ ,‬וכאשר מתלבש‬ ‫המדות הם לבושים‬ ‫במידת הדין יש דין בעולם וכו'‪.‬‬ ‫'‪) 'ãâ åîù úà àø÷úå‬ל‪ ,‬יא(‪àúéàã ïéðòä .‬‬ ‫)שבת קה‪ (:‬מבואר שהאמוראים היו‬ ‫‪àøîâáå‬‬ ‫כתוב בפסוק )דברים יג‪ ,‬ה( '‪åáå‬‬ ‫ושאר‬ ‫שבורים‬ ‫כלים‬ ‫שוברים‬ ‫‪ ,'ïå÷áãú‬והדרך לידבק בו יתברך מבואר‬ ‫פעולות כדי להטיל אימה על אנשי ביתם‪,‬‬ ‫בחז"ל ‪) åéúåãîá ÷áãä‬סוטה יד א(‪ ,‬שיש לו‬ ‫שלא כעסו באמת‪ ,‬ולכן לא היה זה שובר‬ ‫לאדם להדבק במדותיו של השי"ת‪ ,‬מה הוא‬ ‫כלים בחמתו‪ ,‬אלא עשו כן אף שלא כעסו כדי‬ ‫חנון אף אתה היה חנון מה הוא רחום אף‬ ‫שייראה כאילו הם כועסים‪ .‬באופנים אלו‬ ‫אתה היה רחום‪àø÷ð äãî øîåì åðåöøå .‬‬ ‫מובן לכל שרק היו נראים ככועסים אבל הם‬ ‫‪ ,ùåáì‬וכדברי הרמ"ק המובאים בספר חרדים‬ ‫עצמם לא כעסו כלל‪ ,‬הם היו רק בלבוש של‬ ‫)ידיעת הבורא פ"ה( 'המדות הם לבושים'‪ ,‬ובפתח‬ ‫כעס ‪ -‬שייראה כלפי חוץ שהם כועסים‪.‬‬ ‫אליהו מכנה את העשר ספירות בשם 'תקונין'‬ ‫והאמת שכמו כן גם כאשר האדם באמת כועס‬ ‫ומבואר בתניא שזהו עשרה לבושים‪ ,‬והוא ‪ìò‬‬ ‫זה גם כן רק לבושו ולא עצמיותו‪ ,‬ואינו שונה‬ ‫‪) 'ãá åãî ïäëä ùáìå' êøã‬ויקרא ו‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫עצם מדת כעסו מהתוצאות הנלוות לכך‬ ‫המראות שהוא כועס‪ ,‬צעקו אדמומיתו וכו'‪,‬‬ ‫ענין זה במאור עינים )ליקוטים ד"ה‬ ‫‪øàåáîå‬‬ ‫שמונה( בענין שמונה בגדים שהכהן‬ ‫שהכל נכלל בלבוש בלבד‪ ,‬שהרי אם יתבשר‬ ‫גדול לובש ומשמש‪ ,‬וז"ל 'מדות נקראים‬ ‫בבשורה טובה ונפלאה באמצע שעת כעסו‬ ‫לבושים‪ ,‬כמו הלבוש המכסה על העצמיות‪,‬‬ ‫ישתנה מיד וישמח‪ ,‬נמצא שהכעס רק מלביש‬ ‫כן המדות הם לבושים לו יתברך לעצמות‬ ‫את האדם ואינו עצמיותו‪.‬‬ ‫חיותו‪ ,‬כי העצם לא ישתנה רק נתלבש‬ ‫‪ íòèäå‬שהספירות מכונים בשם מדה‪ ,‬הוא‬ ‫במדות'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬האדם המתלבש בלבוש‬ ‫משום שמדה זה גבול‪ ,‬ולבוש הוא‬ ‫מסוים נראה בצורה מסוימת‪ ,‬וכאשר הוא‬ ‫גם כן גבול‪ ,‬כשאדם רוצה להתנהג במידת‬ ‫משנה לבושו הוא נראה אחרת לגמרי‪ ,‬כמו כן‬ ‫החסד יש לזה צורה מסוימת מוגבלת‪ ,‬מחייך‬ ‫את עצמיותו יתברך אין ביכולת לראות‪' ,‬כי‬ ‫נותן ומחלק‪ ,‬וכאשר הוא במידת הגבורה הוא‬ ‫לא יראני האדם וחי'‪ ,‬אלא שהלביש את עצמו‬ ‫מוגבל לצורה של מדה זו‪ ,‬כועס צועק וכו'‪,‬‬ ‫כביכול במידות שבהם מנהיג העולם‪' ,‬הוד‬ ‫כל מדה מגבילה את האדם 'עד כאן תבוא'‪,‬‬ ‫והדר לבשת'‪ ,‬כאשר מתלבש במידת החסד‬ ‫שיעור בתורת המגיד ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫ד‬ ‫הם רק לשבר את האוזן‪ .‬ואף על פי כן ראו‬ ‫בהנהגת העולם לכל דבר יש לבוש מסוים‬ ‫חכמת לשונם איך דקדקו אפילו בדברים‬ ‫השונה מלבושי שאר המידות‪.‬‬ ‫שהם לשבר האוזן דברו להרחיק הגשמית‬ ‫בכל מה דאפשר‪ ,‬ולא אמרו כאדם שתופס‬ ‫דרך העבודה‪ ,‬מבואר בביאור הגר"א‬ ‫‪ìòå‬‬ ‫את חבירו סתם‪ ,‬אבל שתופס את חבירו‬ ‫לשיר השירים על דברי הגמרא )שבת קיד‪(.‬‬ ‫‪ ,åãâáá‬ורצונם בזה כי הבגדים שאדם לובש‬ ‫איזהו תלמיד חכם וכו' זה המקפיד על חלוקו‬ ‫מורים על מה שבלבו‪ ,‬כי אם הוא שעת‬ ‫להופכו‪ ,‬היינו שיודע להפוך את מדותיו‪,‬‬ ‫חדוה ושמחה לובש בגדי חופש‪ ,‬ואם הוא‬ ‫כאשר מתגבר על האדם מדת הכעס הוא צריך‬ ‫שעת צער ואבל לובש שחורים בגדי אבל‬ ‫לכבוש מדה זו ולהפכה למדת החסד‪ ,‬ועי"ז‬ ‫וחוגר שק‪ ,‬ואם הוא שעת מלחמה לובש‬ ‫לשנות מדותיו‪ .‬וכבר מבואר כן בדברי‬ ‫בגדי נקם חרב וחנית‪] .‬וכפי שכהיום מי‬ ‫המאירי )שם( וז"ל‪' :‬ובכלל ענין זה שלא תמצא‬ ‫שפורק עול בראשית דרכו הוא מבטא זאת‬ ‫בו שום מדה מגונה‪ ,‬שהמדות מושאלות‬ ‫ומראה זאת לסובבים אותו‪ ,‬על ידי שמוריד‬ ‫בלשון בגדים כמו שידעת‪ ,‬וחסרון מדה אחת‬ ‫להתלבש‬ ‫ומתחיל‬ ‫הקודמים‬ ‫ממלבושיו‬ ‫בין שאר מדותיו הרי הוא ככתם בבגד‪ ,‬וכמו‬ ‫במלבושים אחרים[‪ .‬כך הקדוש ברוך הוא בו‬ ‫שהכתמים רישומן ניכר בבגדים הדקים‬ ‫אין שום שינוי‪ ,‬אבל השינוי הוא כביכול‬ ‫והנכבדים יותר מן הגסים‪ ,‬כך מדה מגונה‬ ‫במדותיו שהוא משתמש בהם‪ ,‬הכל לפי‬ ‫אצל החכם מגונה ביותר‪ ,‬ולא יקל בעצמו‬ ‫המקבלים משתנין המדות‪ ,‬ואם הוא שעת‬ ‫לשום מדה מגונה ואפי' נעשית בצניעות‬ ‫ומעשיהם‬ ‫רצונו‬ ‫עושים‬ ‫שבריותיו‬ ‫רצון‬ ‫ויבוש מנפשו במקום שאין שם בשת אחרים‪,‬‬ ‫עולים לריח ניחוח לפניו‪ ,‬לובש בגדי רצון‬ ‫ודרך צחות אמרו איזהו ת"ח שנחזיר לו‬ ‫וחסד 'לבושה כתלג חיור' )דניאל ז‪ ,‬ט(‪ ,‬ואם‬ ‫אבידה בטביעות העין זה המקפיד על חלוקו‬ ‫ח"ו הבריות מכעיסים לפניו במעשים רעים‬ ‫להפכו‪ ,‬כלומר אפי' חלוקו שאינו נראה‬ ‫והוא שעת הזעם‪ ,‬לובש כביכול בגדים‬ ‫לבריות אם לבשו שלא כתקנו מקפיד עליו עד‬ ‫המורים על מדת הדין ועל הרוגז‪' ,‬מדוע‬ ‫שיהפכנו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אדום ללבושך' )ישעיה סג‪ ,‬ב(‪ ,‬וכל זה לשבר‬ ‫האוזן‪ ,‬ומדותיו מכונים בשם לבושיו‪ .‬ואין‬ ‫)ברכות לב‪ (.‬אמר רבי אבהו אלמלא‬ ‫‪àøîâáå‬‬ ‫לך שעת זעם כשעת העגל ואז כביכול‬ ‫מקרא כתוב אי אפשר לאומרו‪,‬‬ ‫נשתמש במדת הדין בגדי נקם‪ ,‬ומשה רבינו‬ ‫מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא‬ ‫לא הניח האף והחמה שהמה שלוחי מדת‬ ‫]אחר חטא העגל[ כאדם שהוא תופס את‬ ‫הדין לצאת פן ח"ו יהיה כליון בישראל‪ .‬וזה‬ ‫חבירו בבגדו‪ ,‬ואמר לפניו רבונו של עולם‪,‬‬ ‫שאמרו שתפסו משה להקב"ה כאדם שתופס‬ ‫אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם‪,‬‬ ‫חבירו בבגדו‪ ,‬כך משה תפס בבגדי נקם‪,‬‬ ‫ובצל"ח )שם( כתב‪ ,‬וז"ל‪' :‬הנה דברים הללו‬ ‫ה‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫קודם בריאת העולם‪ ,‬אבל לעין המוחש השפל‬ ‫והיינו מדת הדין הקשה‪ ,‬ואמר איני מניחך‬ ‫אשר בל יוכל להשיג שום רוחניי‪ ,‬ומכל שכן‬ ‫עד שתמחול להם'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כבודו יתברך‪ ,‬הבריאה היא כמו מעטה‬ ‫להמאציל‪ ,‬עד כי 'איש בער לא ידע' )תהלים צב‪,‬‬ ‫מי שמקשה שבכתבי האריז"ל )שער‬ ‫]‪éúéàø‬‬ ‫הנסירה שער כ"ט פ"ד( כתב 'ובזה תבין‬ ‫ז( 'ונבל יחשוב בלבו אין אלקים' )שם יד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫למה אמא עלאה ]ספירת הבינה[ אתקריאת‬ ‫ולכן נקרא כללות הבריאה 'בגד'‪.‬‬ ‫מדה כי הלא היא המודדת וקוצבת קצבה‬ ‫עדיין לא נגמרה‪ ,‬והניח הבורא‬ ‫‪äàéøáäå‬‬ ‫בז"א ]בז' המדות['‪ ,‬ומשמע שכל שאר‬ ‫יתברך להבחירי‪ ,‬שהוא ישלים‬ ‫הספירות אינם נקראים מדות‪ .‬ונראה שאין‬ ‫אותה והוא יוציאנה לשלמותה‪ ,‬ולכן העיר‬ ‫זו קושיא‪ ,‬שכל הז' מדות נקראים מדה‬ ‫הבורא אותנו במצות ציצית‪ ,‬ולהורות כי‬ ‫ספירת‬ ‫ע"י‬ ‫ונקצבו‬ ‫נמדדו‬ ‫שהם‬ ‫מפני‬ ‫המציאות היא בגד‪ ,‬שמשני צדדיו יש עדיין‬ ‫הבינה‪ ,‬ומחדש האריז"ל שגם ספירת הבינה‬ ‫חוטים שעדיין לא נארגו‪ .‬ולכן צריך גדיל‬ ‫שהיא כוללת כל המדות‪ ,‬גם כן נקראת‬ ‫וענף‪ ,‬והיינו להורות שגם בפעילות שהאדם‬ ‫בשם מדה מפני שהוא המודדת וקוצבת‬ ‫יעשה בבחירתו בחיים ובטוב ולהלוך בדרכי‬ ‫קצבה לכל המדות[‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬גם בזה עזר ממרום תסעדהו‪ .‬וכמאמרם‬ ‫)קידושין ל‪ ,‬ב( אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו )אין‬ ‫חכמה )סוף פר' שלח( כתב דברים‬ ‫‪êùîá‬‬ ‫נפלאים‪ ,‬והם ממש מיסודות תורת‬ ‫יכול לו(‪ ,‬וגם בזה יהא נארג קצת מהשי"ת‬ ‫החסידות‪ ,‬וז"ל‪' :‬הנה הבריאה בכללה‪ ,‬מצאנו‬ ‫ומסיועו האלוקי להמתעורר לבא לטהר‪.‬‬ ‫להכתוב שמכנה האצילות הראשונה בשם‬ ‫ואתה בן אדם הכן לבבך לבלי לכת אחרי‬ ‫מלבוש‪ ,‬וזה 'עוטה אור כשלמה' )תהלים קד‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫העין והלב‪ ,‬ולתת רסן בעד התאוות החומריות‬ ‫וכן מצאנו במדרש )בראשית רבה ג‪ ,‬ד( מהיכן‬ ‫ולדבק בהשי"ת‪ ,‬ובכל דבר מחלקי הבריאה‬ ‫נבראת האורה‪ ,‬אמר ליה נתעטף בה הקדוש‬ ‫להשי"ת‪,‬‬ ‫אותך‬ ‫מקשרת‬ ‫מצוה‬ ‫יעשה‬ ‫ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף‬ ‫וכמאמרם בתורת כהנים )פרשת צו‪ ,‬מכילתא דמילואים‬ ‫העולם ועד סופו‪ ,‬מקרא מלא הוא 'עוטה אור‬ ‫פרשתא א‪ ,‬כג( אין לך דבר שאין בו מצוה למקום‪.‬‬ ‫כשלמה'‪ ,‬והוא‪ ,‬כמו המלבוש חוצץ ומכסה‬ ‫ובזה יפיקו ברכה כל מעינות הטבע על פי‬ ‫האדם אשר לא ייראה האדם ובשרו רק‬ ‫ההשגחה האלקית לבלי די‪ ,‬ותצא הבריאה‬ ‫לבושו‪ ,‬כן להבדיל כביכול‪ ,‬אם כי באמת אין‬ ‫לשלמותה האמיתית כפי כוונת השי"ת‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חוצץ ואין מבדיל‪ ,‬וכדאמר הכתוב )נחמיה ט‪ ,‬ו(‬ ‫‪ ìùîäå‬לכך שהמדות נקראים לבוש‪ìùîì ,‬‬ ‫'אתה הוא ה' לבדך'‪ ,‬ומפרש אימתי אתה‬ ‫‪íöîöî æà åðá úà áäåà áàäùë‬‬ ‫לבדך‪' ,‬אתה עשית את השמים והארץ' וכו'‪,‬‬ ‫‪íò øáãì ,úåðè÷ä ìëùá ìåãâä åìëù úà‬‬ ‫אף לאחר עשייתך שמים וארץ גם כן יאות‬ ‫‪íò áàäì ùéù äáäàä éë àöîð .ïè÷ä åðá‬‬ ‫לומר כי הבורא יתברך לבדו הוא‪ ,‬וכמו שהיה‬ ‫שיעור בתורת המגיד ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫ו‬ ‫אטום‪ ,‬לבנין העולם נצרך ב' כחות אלו יחד‪.‬‬ ‫‪äì äùòðå åìëù úà äîöîö àéä åðá‬‬ ‫ובמוחש יותר כן הוא באדם ובמין הצומח‪.‬‬ ‫‪íä úåãîä ìë äæ êøã ìò ïëå ,ùåáì‬‬ ‫‪ .ïéùåáì‬חכם גדול עושה קולות שחוק לבנו‬ ‫משפיע ומקבל שבבורא יתברך‬ ‫הקטן ורוקד לפניו וכדו'‪ ,‬מחמת שהוא‬ ‫מצמצם עצמו עבור בנו הקטן בדברים שאינם‬ ‫‪ìëì úåéç òéôùî êøáúé àåä íâ úîàáå‬‬ ‫שייכים אליו כלל‪ ,‬כמו כן ה' צמצם עצמו‬ ‫‪ìò ,íäî âåðòú ìá÷îå úåîìåòä‬‬ ‫בלבושי העולם שבאין ערוך אליו כלל‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ íéñðøôî ìàøùé êøã‬לאביהם שבשמים ‪'åëå‬‬ ‫אין לו דמות הגוף‪ ,‬בעבורנו‪.‬‬ ‫)זח"ג ז ב(‪ ,‬כשבני ישראל עובדים את ה' יש לו‬ ‫'זכר ונקבה בראם' ‪ -‬משפיע ומקבל‬ ‫)שהש"ר א ט ו(‬ ‫תענוג מזה‪ ,‬וכן אי' במדרש‬ ‫שבכל נברא‬ ‫'רעיתי'‪ ,‬מהו רעיתי‪ ,‬אמר רבי יונתן מפרנסתי‪,‬‬ ‫הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום'‪ ,‬והיינו‬ ‫שכנסת ישראל היא המפרנסת את הקב"ה‪.‬‬ ‫‪ úîàáå‬לא רק המדות נקראים לבושים‪ ,‬אלא‬ ‫‪ïéàì äãîå ùåáì àø÷ð äîëç íâ‬‬ ‫‪ àåäå‬דבר פלא‪ ,‬וכי הקב"ה צריך את עבודת‬ ‫‪ ,àåä êåøá óåñ‬אף שלגבינו החכמה היא‬ ‫בני ישראל‪ ,‬הרי 'כל הנמצאים צריכין‬ ‫השלימות הנעלית ביותר‪ ,‬לגבי הקב"ה היא‬ ‫לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד‬ ‫רק לבוש‪øàùì äîëçä ïéáù ÷åìéçä êà .‬‬ ‫מהם' )רמב"ם הל' יסודי התורה פ"א ה"ג(‪ ,‬וכמבואר‬ ‫‪ùåã÷ä àøáù äî ìë éë ,äæ àåä úåãîä‬‬ ‫בשיר היחוד )ליום ג( 'הכל צריכים לצדקותיך‪,‬‬ ‫‪ ,àá÷åðå øëã àåä ,åðîî øáì àåä êåøá‬על‬ ‫ואינך צריך לבריותיך'‪.‬‬ ‫כל בריאת העולם נאמר 'זכר ונקיבה בראם'‪,‬‬ ‫לא רק על האדם‪ ,‬בדורו של המגיד היה צריך‬ ‫‪ úùåã÷áå‬לוי )פר' תזריע( כתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי‬ ‫להאמין בכך באמונת חכמים אבל בדורנו זהו‬ ‫ממורי ורבי מורינו דוב בער‬ ‫דבר ברור ופשוט‪ ,‬כל אחד היודע חכמת‬ ‫נשמתו עדן‪ ,‬על מאמר חכמינו ז"ל ישראל‬ ‫הפיזיקה יודע שכל דבר בעולם יש בו ב'‬ ‫מפרנסין לאביהם שבשמים‪ ,‬על דרך דאיתא‬ ‫כחות חיובי ושלילי‪ ,‬כשם שכח אלקטרוני‬ ‫במשלי )י‪ ,‬א( 'בן חכם ישמח אב'‪ ,‬דהיינו במה‬ ‫בנוי מב' כחות מנוגדים ‪ -‬חיובי ושלילי‪,‬‬ ‫שאנו עושים מצות ומעשים טובים אזי‬ ‫שבהם צד אחד מביא שפע וצד אחד מחזיר‬ ‫גורמים תענוג לבורא ברוך הוא‪ ,‬וזהו ישראל‬ ‫את השפע‪ ,‬ורק על שניהם זה נפעל כח‬ ‫מפרנסין לאביהם שבשמים‪ ,‬שהתענוג נקרא‬ ‫האלקטרוני‪ ,‬כמו כן כל כח התנועה המגנטי‬ ‫פרנסה כביכול‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שישנו בכל חומר וחומר נובע מב' כחות‬ ‫עומק מבאר זאת רבינו )תורת המגיד תהלים‬ ‫‪øúéáå‬‬ ‫מנוגדים‪ ,‬שזהו בחי' זכר ונקיבה שיש בכל‬ ‫קיח כג( על הכתוב 'מאת ה' היתה זאת‬ ‫הבריאה כולה‪ ,‬כאשר מפרידים כחות אלו‬ ‫היא נפלאת בעינינו‪ ,‬וז"ל‪ :‬פירוש זה ]בחי'‬ ‫נוצר חורבן‪ ,‬מכח אחד לבד נהיה פצצת‬ ‫ז‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫להשתמט מכך‪ ,‬כי מאחר שהפרנסה דחוקה‬ ‫זאת[ מורה על בחי' נוקבא שהיא מקבלת‬ ‫והעסק מניב רק מעט רווחים‪ ,‬צריך להעמיד‬ ‫מדכורא‪ ,‬וזה הדבר פליאה נשגבה בעינינו‪,‬‬ ‫לה' את פרנסתו‪ ,‬וכי מהיכן ה' יקח את‬ ‫איך שייך אצל השי"ת שהוא המשפיע החיות‬ ‫פרנסתו מישמעאל ועשיו‪ .‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫לכל הנבראים שיהיה בבחי' מקבל ג"כ‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב )שם סח‪ ,‬לה( 'תנו עוז לאלהים'‪ ,‬ואמרו‬ ‫'בן חכם ישמח אב' ‪' -‬בחכמה‬ ‫חז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫איתברירו'‬ ‫ומפרש 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'‪,‬‬ ‫‪) áåúëù åîëå‬משלי טו‪ ,‬כ( '‪,'áà çîùé íëç ïá‬‬ ‫פי' השי"ת עשה זאת למען יהיה לנו גילה‬ ‫‪ùé íéîëç åðàùë øîåì åðåöø‬‬ ‫ושמחה בעבודה שלנו שמקבל תענוג מאתנו‪,‬‬ ‫‪ .äæî âåðòú ä"á÷äì‬ע"פ פנימיות חכמה היא‬ ‫לכן מצמצם את עצמו כביכול להיות בחי'‬ ‫המבררת‪' ,‬בחכמה איתברירו'‪ ,‬דהנה בגוף‬ ‫מקבל'‪ .‬עכ"ד‪ .‬והוא על דרך מה שאב נותן‬ ‫האדם ישנם ב' בירורים כלליים‪ ,‬א' מאכל‬ ‫לבנו הקטן שיאכיל אותו‪ ,‬כמו כן מחמת‬ ‫מתברר במעי האדם‪ ,‬שפנימיות המאכל נעשה‬ ‫אהבת ה' אלינו הוא גרם שיהנה מאתנו‪ ,‬אף‬ ‫דם הנותן כח וחיות לגוף ואילו חיצוניות‬ ‫שזה נפלאת בעינינו איך יתכן כזאת‪.‬‬ ‫המאכל נעשה פסולת היוצא לחוץ‪ ,‬ב' אויר‬ ‫‪ éúòîùå‬כמדומה בשם הגרש"ד פינקוס ז"ל‬ ‫הנכנס לנשימה‪ ,‬פנימיותו נותן חיות ונשימה‬ ‫שביאר זאת‪ ,‬ע"פ משל מאב‬ ‫והפסולת יוצאת‪ ,‬אולם האמת היא שישנו‬ ‫הסוחב את הסכך ובנו הפעוט בן שלש רוצה‬ ‫בירור ג' שהוא בירור במוח‪ ,‬ובעוד שבירור‬ ‫לעזרו‪ ,‬שהאב משפיל את הסכך עד לגובה יד‬ ‫המאכל והאויר נעשה מאליו בלי עבודת‬ ‫התינוק שיוכל להחזיק בקצהו‪ ,‬והתינוק‬ ‫ובחירת האדם‪ ,‬בירור המוח נעשה על ידי‬ ‫מאושר בכך שעזר לאביו‪ ,‬ולאחר מכן עוד‬ ‫יגיעתנו ועבודתנו ובחירתנו‪ ,‬שהרי האדם כל‬ ‫משבחים את הילד הקטן כמה הוא עזר בכך‬ ‫הזמן רואה ושומע כל מיני דברים‪ ,‬ומוח‬ ‫שסחב את הסכך‪.‬‬ ‫האדם צובר הרבה ידיעות‪ ,‬וכל אדם מברר‬ ‫ומסנן איזה ידיעות ודברים שראה ושמע הוא‬ ‫‪ åðàáäå‬בשיעורי פרי הארץ )קורח א( את דברי‬ ‫צופן בקרבו ואיזה דברים הוא דוחה לחוץ‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' יחזקאל מקוזמיר ז"ל‬ ‫והעבודה האמתית היא לברר בכל דבר‬ ‫אמר שלרבש"ע יש עסק גדול‪ ,‬ובדורות‬ ‫שרואים ושומעים למה עשה ה' ככה ואת‬ ‫הקדמונים עסק זה הניב הרבה רווחים‪ ,‬אבל‬ ‫השאר לדחות החוצה‪ ,‬למצוא בכל דבר את‬ ‫בדורות האחרונים יש מזה פרנסה קטנה‬ ‫נקודת החכמה האלוקית‪ ,‬שהרי בכל דבר יש‬ ‫בלבד‪ ,‬אבל אף על פי כן גם בדורות הללו אל‬ ‫נקודת חכמה כדכתיב 'ה' בחכמה יסד ארץ'‬ ‫יחשוב האדם מה שווה עבודתי המועטה‪ ,‬כי‬ ‫'כולם בחכמה עשית'‪ ,‬אלא שצריך לחפשו‬ ‫זהו פרנסתו של הקב"ה‪ ,‬אמנם יש פחות‬ ‫ולבררו‪ ,‬וזהו עומק המאמר ויחכם שלמה מכל‬ ‫רווחים אבל זה הפרנסה‪ ,‬ואין יכול האדם‬ ‫שיעור בתורת המגיד ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫ח‬ ‫צפה לרגלו של משיח'‪' ,‬ולכאורה יתמה הלא‬ ‫האדם אפילו מן השוטים‪ ,‬ולכאורה כל מי‬ ‫בעינינו ראינו כמה וכמה מלחמות עצומות‬ ‫שהוא חכם בדרגא הפחותה ביותר היא כבר‬ ‫ועדיין לא בא משיחנו‪] ,‬אלא[ כי כל אחד‬ ‫יותר חכם משוטה‪ ,‬אלא הכוונה ששלמה‬ ‫רוצה להגדיל יותר כבוד מלכותו‪ ,‬אזי נשים‬ ‫המלך מצא את נקודת החכמה הגנוזה בהעלם‬ ‫אל לבינו‪ ,‬אם מלך בשר ודם שמלכותו קטנה‬ ‫גדול בתוך השוטה‪ ,‬וזהו איזהו חכם הלומד‬ ‫מאד ואינו יודע קיצו ואינו בטוח שינצח את‬ ‫מכל אדם‪ ,‬שהרי בכל אדם מוכרח להיות‬ ‫חבירו הוא משים נפשו בכפו כדי להגדיל‬ ‫איזשהו נקודת חכמה‪ ,‬איזשהו מכוון אלוקי‪,‬‬ ‫מלכותו‪ ,‬מכל שכן המלך הגדול והנורא מלך‬ ‫שאם לא כן לא היה נברא בכלל‪ ,‬והחכם יודע‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה יתברך שמו‪ ,‬אשר לו‬ ‫למצוא חכמה זו בכל אדם ובכל דבר‪ .‬וזהו‬ ‫לבדו יאתה המלוכה וכו' מכל שכן שראוי‬ ‫החכמה‬ ‫שע"י‬ ‫איתברירו‪,‬‬ ‫בחכמה‬ ‫ענין‬ ‫ונכון להסב לו לבדו המלוכה'‪ .‬ומוסיף שיש‬ ‫מבררים נקודה הטובה שבכל דבר‪.‬‬ ‫'בזה דבר פנימי יותר‪ ,‬כי בראותינו מלכיות‬ ‫מתגרין ורוצים להגדיל מלכותם‪ ,‬נבין שאז‬ ‫טיפשות היא לקחת את כח החכמה‬ ‫‪äîëå‬‬ ‫עצמו ולהשתמש עמו לענייני עולם‬ ‫העת עת רצון למדת מלכות‪ ,‬ורוצה שיהיה לה‬ ‫הזה‪ ,‬לשמוע חדשות ו"לברר" מה דעתי‬ ‫עליה כביכול‪ ,‬ולכן נתראה למטה אפילו‬ ‫בנידון האם נצרך לעשות כך או כך‪ ,‬זה ממש‬ ‫במדת מלכות של אומות העולם‪ ,‬ולכן עלינו‬ ‫כמו לקחת מכונה יקרה ולהשתמש עמה זה‬ ‫להכין עצמינו בעת רצון הזאת ולעשות‬ ‫להיפך תכליתה‪ ,‬במקום ההתעסקות בזה יש‬ ‫תשובה שלימה‪ ,‬וז"ש אם ראית שהמלכיות‬ ‫לברר את הבירור האמתי מה רצון ה' בעשותו‬ ‫מתגרין תצפי כו'‪ ,‬ר"ל תצפה ותבקש מהשי"ת‬ ‫זאת‪ .‬וכמו כן הלוקח את חכמתו ושכלו ומנצל‬ ‫ב"ה על זה ותעשה תשובה שלימה על זה'‪.‬‬ ‫זאת למצוא מתכון משובח יותר למאכלים‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬שלא רק שניתן ללמוד מזה קל וחומר‪,‬‬ ‫הרי הוא מכניס את נקודת החכמה באוכל‪,‬‬ ‫אלא בהיפך‪ ,‬מחמת שהוא עת הרחבת והגדלת‬ ‫והוא ירידה גדולה‪ ,‬ועד"ז הכנסת נקודת‬ ‫מלכות שמים לכן משתלשל מזה גם בגשמיות‬ ‫החכמה בממון ובמלחמה וכדו'‪.‬‬ ‫שמלכי האומות רוצים גם להתגדל‪.‬‬ ‫‪ àîâåãå‬לדבר לברר החכמה האלוקית שבכל‬ ‫פשוט יותר‪ ,‬הוא מה שאמר הר"ר‬ ‫‪ïôåàáå‬‬ ‫דבר‪ ,‬להסתכל על דברים כפי שהם‬ ‫שרגא פייבל מנדלוביץ ז"ל על‬ ‫בשורשם‪ ,‬הוא ממה שהבאנו לפני שנתיים‬ ‫הכתוב )תהלים קד‪ ,‬כא( 'הכפירים שואגים לטרף‬ ‫בתחילת מלחמת רוסיה ואוקראינה את דברי‬ ‫ולבקש מק‪-‬ל אכלם'‪ ,‬שכאשר אנו רואים ארי‬ ‫הרה"ק ר' שלמה לאצקער זי"ע בבדברות‬ ‫שואג אנו רואים שהוא רעב למאכל‪ ,‬אבל דוד‬ ‫שלמה )פר' פקודי( שאמר על מלחמת רוסיה‬ ‫המלך ראה בכך שהוא מבקש מה' אכלו‪ ,‬זהו‬ ‫ואוקראינה שהיתה בזמנו‪ ,‬על דברי חז"ל )בר"ר‬ ‫דוגמא לראיית נקודת החכמה שבדבר‪.‬‬ ‫מב ד( 'אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו‬ ‫ט‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫וכמבואר בשפת אמת )וישלח תרל"ג ובכ"מ‪ ,‬ע' להלן(‪,‬‬ ‫‪ øàáîå‬רבינו )תורת המגיד ברכות( כל דבר יכול‬ ‫‪íä äìéçúî éë ,êôéäì íä íéàøáðäå‬‬ ‫לידע מאיזה שורש הוא על ידי‬ ‫‪ë"çàå ,êøáúé åðîî úåéç íéìá÷î‬‬ ‫החוש שהוא מרגיש אותו וכו'‪ ,‬ישראל‬ ‫‪úá åäæå .êøáúé åì äçîùå âåðòú íéòéôùî‬‬ ‫נקראים בנים ע"ד 'קודש ישראל לה' ראשית'‬ ‫‪) íéðáì äôé ïîéñ äìéçú‬ב"ב קמא א( ‪,ãáìá‬‬ ‫)ירמיה ב‪ ,‬ג(‪' ,‬קדש לי כל בכור' )שמות יג‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫‪ ,êøáúé åì àìå‬אצל בני ישראל בחי' בת הוא‬ ‫ישראל יש להם עלייה במחשבה‪ ,‬ואומות‬ ‫תחילה אבל לא אצלו יתברך‪ ,‬דבחינת בת‬ ‫העולם נקראים בנות‪ ,‬על דרך 'בנות ירושלים'‬ ‫הוא בחי' נוקבא בחי' מקבל‪ ,‬וגם בת הוא‬ ‫)שה"ש ב‪ ,‬ז(‪ ,‬והבנות יזונו )ב"ב קלט ב(‪ ,‬שאין להם‬ ‫מלשון מדה ככתוב )מלכים א' ז‪ ,‬כו( 'אלפים בת‬ ‫עיקר ירושה רק מזון‪] ,‬לבני ישראל יש את‬ ‫יכיל' שהוא כלי בר מדה‪ ,‬ואצל הבנים 'בת‬ ‫עצם החיות‪ ,‬כענין ירושה‪ ,‬שהם יודעים‬ ‫תחילה' בחינת מקבל מקודם זהו 'סימן יפה'‪,‬‬ ‫למצוא נקודת החכמה שבכל דבר‪ ,‬שביכולתם‬ ‫אבל אצלו יתברך אין זה כך אלא בחינת‬ ‫לחפש בגניזו דמלכא‪ ,‬משא"כ אומות העולם‬ ‫משפיע מקודם‪.‬‬ ‫מקבלים חיות בשביל לחיות ולא בשביל‬ ‫התכלית שבכך[‪ ,‬וזהו 'אור זרוע לצדיק' )תהלים‬ ‫‪ ,úåãîä ìë ïëå‬לא רק החכמה אלא כן הוא‬ ‫צז‪ ,‬יא(‪ ,‬שהוא אינו יכול לעשות פעולה כי אם‬ ‫בכל המידות‪,íéìá÷î íä äìéçúá ,‬‬ ‫ע"י חכמה‪ ,‬ואין לך דבר שאין בו חכמה‪,‬‬ ‫‪,íäî äèîìù äîì íéòéôùî íä êë øçàå‬‬ ‫בחכמה אתברירו‪' ,‬ה' בחכמה יסד ארץ' )משלי‬ ‫‪ .äìòîì âåðòú ïéùåò æàå‬בתחילה האדם‬ ‫ג‪ ,‬יט(‪ ,‬פי' הקדוש ברוך הוא בחכמה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫מקבל כח אהבה ואזי הוא מחזיר את כח זה‬ ‫כן שורה בארציות'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכשם שבגשמיות‬ ‫לה'‪ ,‬לאהבת ה'‪ ,‬ועד"ז ביראה ובשאר מדות‬ ‫בראות האב שבנו מבין חכמה גנוזה היא‬ ‫שמקבל יש לו להפוך זאת ממקבל למשפיע‪,‬‬ ‫מתמלא תענוג‪ ,‬כמו"כ ה' יתברך מקבל תענוג‬ ‫את המידות שקיבל מה' הוא צריך לתת‬ ‫מכך שאנו מוצאים את החכמה הפנימית‬ ‫בחזרה לה'‪.‬‬ ‫הגנוזה בכל דבר‪.‬‬ ‫זה נכלל בסוד 'בת תחילה סימן יפה‬ ‫‪íâå‬‬ ‫לבנים' ]באופן אחר מהנ"ל[‪ ,‬כמבואר‬ ‫הקב"ה משפיע ואח"כ מקבל‬ ‫בדגל מחנה אפרים )פר' חיי שרה( על דברי הגמ'‬ ‫והנברא להיפך‬ ‫)בב"ב טז‪ (:‬בת היה לו לאברהם אבינו ובכל שמה‬ ‫‪àåä êåøá ùåã÷ä ïéáù ÷åìéçä êà‬‬ ‫)בבא בתרא ט"ז ב(‪ ,‬דאיתא בכתבי הקודש של‬ ‫‪êåøá ùåã÷ä éë ,äæ àåä íéàøáðì‬‬ ‫הגאון מו"ה יעקב יוסף הכהן ]בעל התולדות‬ ‫‪òéôùî éë ,øëã 'éçá àåä äìéçúá àåä‬‬ ‫יעקב יוסף[ בשם מהר"ן ז"ל על מאמר חז"ל‬ ‫‪àåä êë øçàå ,úåîìåòä ìëì äîëçå úåéç‬‬ ‫בת תחילה סימן יפה לבנים‪ ,‬דבחינת בת היא‬ ‫‪ ,íäî âåðòú ìá÷î àåäù àá÷åð 'éçá‬והוא‬ ‫כשלא השיג עדיין שום השגה רק מתאוה‬ ‫ענין הפנימי של חזרה שליחות אצל הבעלים‬ ‫שיעור בתורת המגיד ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫י‬ ‫ה' נותן לאדם כוס מים והאדם צריך לשתותם‬ ‫להשיג זהו בחינת נוקבא‪ ,‬וכשמשיג איזה‬ ‫לשם שמים ובזה נותן תענוג לה'‪ .‬וזהו יחוד‬ ‫השגה נקרא בחינת בן ודכר‪ ,‬וצריך בכל‬ ‫קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬ואזי ההשפעה חוזרת‬ ‫מדריגה ומדריגה שהוא בא לה‪ ,‬צריך לידע‬ ‫לעולם ושוב הוא צריך לעלות ההשפעה לה'‪,‬‬ ‫וליתן לב שעדיין הוא בחינת בת ונוקבא שלא‬ ‫וחוזר חלילה‪ .‬וכן הוא גם בעשיית המצוות‪,‬‬ ‫השיג עדיין כלום‪ ,‬כי ה' יתברך אין סוף ברוך‬ ‫וכדברי השפת אמת שה' נותן לאדם כח‬ ‫הוא ועבודתו אין סוף‪ ,‬ואז יכול לילך‬ ‫לעשות מצוה וצריך לדעת אחרי שעושה את‬ ‫ממדריגה למדריגה במעלות רמות‪ ,‬וזהו‬ ‫המצוה שהכל בכח ה' ולא בכוחו‪ ,‬ואזי חזרה‬ ‫שמרמז בת תחילה כשהוא בתחילה בחינת בת‬ ‫שליחות אצל הבעלים‪ .‬אבל אם האדם מרגיש‬ ‫כנ"ל שהיא בחינת נוקבא אז סימן יפה לבנים‬ ‫שהוא העושה‪ ,‬בזה הוא כורת את ההשפעה‬ ‫היינו שילך ממדריגה למדריגה וישיג השגה‬ ‫ממקורה‪ ,‬והיא היפך יחוד קוב"ה ושכינתיה‪,‬‬ ‫בחינת בנים עד כאן ודברי פי חכם חן‪ .‬ולפי‬ ‫ואזי נפסק ההשפעה רח"ל‪ .‬והוא בקשת 'והסר‬ ‫דברי קדשו יש לומר וכו' בת היה לו‬ ‫שטן מלפנינו ומאחרינו' שמבקשים להסיר‬ ‫]לאברהם אבינו[‪ ,‬אפילו שבא למדריגה‬ ‫השטן המונע מעשיית המצוה‪ ,‬ולהסיר את‬ ‫גדולה לא היה אצלו רק בחינת בת שהיא‬ ‫השטן הבא לאחר עשיית המצוה שכוחי‬ ‫נוקבא וצריך להשיג יותר ויותר‪ ,‬שהיה‬ ‫ולהחזיר‬ ‫המצוה‪,‬‬ ‫את‬ ‫עשה‬ ‫ידי‬ ‫ועוצם‬ ‫במדריגה יותר גדולה היה מתאוה להשיג יותר‬ ‫השליחות לבעלים‪.‬‬ ‫והבין שצריך להשיג יותר ויותר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בחכמה משפיע ומקבל בבת אחת‬ ‫יסוד תורת בעל הסולם שאדם צריך‬ ‫‪òåãé‬‬ ‫משא"כ בשאר הספירות‬ ‫להיהפך ממקבל למשפיע‪ ,‬האדם נברא‬ ‫המקבל הגדול ביותר‪ ,‬הוא אינו יכול לעשות‬ ‫‪øàù éë ,úåãîä øàùì äîëç ïéá ÷åìéçäå‬‬ ‫מאומה מעצמו‪ ,‬לכל דבר הוא צריך לקבל עזר‬ ‫‪ïéà ,ïîæá íäù éôì úåãîä‬‬ ‫וסיוע‪ ,‬והוא צריך להפוך עצמו ממקבל גמור‬ ‫‪ïéàù äî ,úçà íòôá íéòéôùîå íéìá÷î‬‬ ‫למשפיע גמור‪ ,‬והוא עבודה קשה שהאדם‬ ‫‪àåäù ,ïåùàøä øîåç àåäù äîëçä ïë‬‬ ‫צריך להפוך את עצמו‪ ,‬ובתחילה כשמשפיע‬ ‫‪úãîåò äðéàù åðééäã ,ùáåìå äøåöä èùåô‬‬ ‫הוא עושה זאת גם כן על מנת לקבל‪ ,‬בכל‬ ‫‪äîì úðúåð ÷ñôä éìá ãéîúå ãçà íå÷î ìò‬‬ ‫דבר האדם מחפש מה יש לו מזה ומה הריווח‬ ‫‪äìòîìù äîî òôù úìá÷îå äðîî äèîìù‬‬ ‫האישי שלו‪ ,‬אבל האדם צריך להיות משפיע‬ ‫‪ïéàå ,ïîæ éìá ïéò óøäë ÷ñôä éìá äðîî‬‬ ‫שלם‪ .‬והאמת שהאדם צריך להיות משפיע‬ ‫‪.äéìò ãåîòì íéìåëé‬‬ ‫שלם לא עבור עצמו כלל וכלל‪ ,‬אלא את זה‬ ‫ע"פ המשל שמבאר רבינו להלן‬ ‫‪ïáåéå‬‬ ‫גופא לעשות לשם שמים‪ ,‬לעשות את כל‬ ‫ממחשבת האדם‪ ,‬אנו חושבים כל‬ ‫הפעולות לשם שמים‪ ,‬וכגון בשתיית כוס מים‪,‬‬ ‫יא‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫האדם אינו יכול לתפוס את מחשבה בעצמה‪,‬‬ ‫מחשבותינו על ידי אותיות‪ ,‬אבל המחשבה‬ ‫אלא רק הפועל יוצא ממנה‪ ,‬המחשבה עצמה‬ ‫אינה האותיות עצמם‪ ,‬שהרי ניתן לחשוב‬ ‫היא הדבר היחיד שלמעלה ממקום הזמן ולכן‬ ‫אותה מחשבה באותיות אחרים‪ ,‬וילד קטן‬ ‫שם יכול להיות משפיע ומקבל בבת אחת‪.‬‬ ‫רעב בוכה ומבקש אוכל לפני שיש לו כלל‬ ‫תיבות ואותיות מאכל‪ ,‬אלא שאנו אחר שיש‬ ‫בני ישראל צריכים לדבוק במידת‬ ‫לנו כבר אותיות איננו יכולים להפשיט‬ ‫החכמה ולהיות משפיעים ומקבלים‬ ‫המחשבה מאותיות‪ ,‬אבל אף על פי כן‬ ‫בבת אחת‬ ‫המחשבה מתלבשת ומתפשטת באותיות בכל‬ ‫‪áåúëù åîë ,ùãå÷ àø÷ð ìàøùé äðäå‬‬ ‫עת גם אצלנו‪ ,‬שאין המחשבה מוגדרת‬ ‫)ירמיה ב‪ ,‬ג( '÷‪,'úéùàø ìàøùé ùãå‬‬ ‫הפירוש‬ ‫זהו‬ ‫דווקא‪.‬‬ ‫מסוימים‬ ‫באותיות‬ ‫‪åäæå ,åæ äãîá íé÷áã úåéäì ãéîú ïéëéøö‬‬ ‫שהחכמה פושט הצורה ולובש בכל עת‪ .‬והוא‬ ‫‪ä÷ãö ïúéì êéøö ä÷ãöä ïî ñðøôúîä éðò‬‬ ‫סוד מה שהחכמה הוא החומר היולי כמבואר‬ ‫)גיטין ז ב(‪ ,‬כלומר שגם העני המקבל צריך‬ ‫בראב"ד )ספר יצירה פ"א( וברמב"ן‪ ,‬שהוא החומר‬ ‫להיות משפיע‪íéòéôùî ãéîú åéäéù åðééäå ,‬‬ ‫השורשי של כל הבריאה שיכול להתלבש בכל‬ ‫‪.åæ äãî åîë úçà íòôá íéìá÷îå‬‬ ‫אופני כל הנבראים‪ ,‬וכל המשך ההשתלשלות‬ ‫הוא אך ורק איך לצייר את היולי‪ ,‬וניתן להבין‬ ‫דבורה )פ"ג( מבאר 'היאך ירגיל‬ ‫‪øîåúá‬‬ ‫זאת מה‪"-‬די‪ .‬אן‪ .‬הי‪ ".‬שישנו בכל דבר והוא‬ ‫האדם עצמו במדת החכמה'‪ ,‬ש'אל‬ ‫העצם של כל דבר‪ .‬ולכן רק החכמה הוא‬ ‫החכמה שני פנים‪ ,‬הפן העליון‪ ,‬הפונה אל‬ ‫פושט צורה ולובש ברגע אחד‪ ,‬משא"כ כל‬ ‫הכתר‪ ,‬ואין אותם הפנים מסתכלים למטה‬ ‫מוגדרים‬ ‫כבר‬ ‫לחכמה‬ ‫מתחת‬ ‫הכוחות‬ ‫אלא מקבלים מלמעלה‪ ,‬הפן השני התחתון‪,‬‬ ‫ומצוירים בגדר מסוים ושייכים לבחי' הזמן‬ ‫שהיא‬ ‫בספירות‬ ‫להשגיח‬ ‫למטה‬ ‫הפונה‬ ‫ואינם משפיעים ומקבלים בבת אחת‪ ,‬דכשם‬ ‫מתפשטת בחכמתה אליהם‪ .‬כך יהיה אל‬ ‫שאי אפשר גם למזוג לתוך כוס וגם לשפוך‬ ‫הוא‬ ‫הראשון‬ ‫הפן‬ ‫פנים‪,‬‬ ‫שני‬ ‫האדם‬ ‫מהכוס בבת אחת כמו כן הוא בכל הדברים‬ ‫בחכמה‬ ‫להוסיף‬ ‫כדי‬ ‫בקונו‬ ‫התבודדותו‬ ‫שתחת ממשלת הזמן‪.‬‬ ‫ולתקנה‪ ,‬השני ללמד בני אדם מאותה חכמה‬ ‫שהקב"ה השפיע עליו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ãéîú íéòáåð äáùçîä úåéúåà ìùîì‬‬ ‫‪ íìåà‬רבינו אינו מסתפק בכך‪ ,‬אלא שצריך‬ ‫‪éìá äîëç åðééäã ,ìëùä úåîã÷î‬‬ ‫לידבק במדת החכמה להיות משפיע‬ ‫‪úåøçà úåéúåà úåàá òâø ìëå ,÷ñôä‬‬ ‫ומקבל בבת אחת‪ ,‬והוא עבודה גבוהה מאד‪,‬‬ ‫‪íðúåðå íèùåô àåäù äî ,ìëùä úåîã÷î‬‬ ‫והיא רק כאשר כל קבלת האדם הוא אך ורק‬ ‫‪éìá íðúåðå ,úåøçà ùáåìå ,äáùçîì‬‬ ‫כדי להיות צינור להעביר את דבר ה' הלאה‪,‬‬ ‫‪,ãåîòì íéìåëé íðéà äîöò äéìòå ,÷ñôä‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫יב‬ ‫ומקבל בבת אחת בלי שום פירוד ביניהם‪,‬‬ ‫שהשפע כלל לא ייעצר אצלו‪ ,‬והיא עבודה‬ ‫אולם ראשית העבודה היא להתחיל לאכול‬ ‫קשה שבמקדש שהאדם יהיה בביטול בתכלית‬ ‫לשם שמים שבזה משפיעים משהו ועי"ז‬ ‫בלי שום עצמיות לעצמו‪ ,‬ולכך בעי' להיות‬ ‫מקבלים שפע נעלה יותר ואזי יכולים‬ ‫בבחי' קודש‪ ,‬להיות מרוממים‪ ,‬ובאופן זה‬ ‫להשפיע זאת באופן נעלה יותר‪ ,‬והוא גלגל‬ ‫ישראל בבחי' מפרנסים לאביהם שבשמים‬ ‫המתגלגל‪ ,‬עד שזוכים לבוא לבחי' משפיע‬ ‫בכל עת גם בשעה שהם מקבלים‪ ,‬ואזי השפע‬ ‫ומקבל בבת אחת‪ ,‬מהקבלה מיניה וביה‬ ‫הוא שפע תמידי‪ ,‬ומקבל ומשפיע בבת אחת‪.‬‬ ‫משפיעים‪ .‬וכאשר זוכים לכך אזי פותרים את‬ ‫רוב הניסיונות הבאים על האדם‪ ,‬שהם באים‬ ‫‪áéúë íðîà .äàì úðååë úîàá äéä äæå‬‬ ‫מחמת שהאדם נוטל חלק לעצמו ואזי יש לו‬ ‫)לקמן ל‪ ,‬ט( '‪,'úãìî äãîò éë äàì àøúå‬‬ ‫כח החלטה מה לעשות עם חלקו‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫שאין השפעה‪äîöò øù÷ì äëéøö äúéäå ,‬‬ ‫‪ ,äúùò äî ,åæ äãîì‬איך קשרה עצמה‬ ‫זוכה האדם ואין לו כלל חלק קבלה הנפרד‬ ‫מהשפעה‪ ,‬שיש חיבור בתכלית בין עליון‬ ‫למדה זו שנותנים ומשפיעים יחד‪äðúð ,‬‬ ‫לתחתון‪ ,‬בין המשפיע למקבל‪ ,‬נעשה כל‬ ‫‪úìá÷î äçôùä úîàáå ,äìòáì äúçôù‬‬ ‫הזמן יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬וחלק הקבלה‬ ‫‪úòôùî äàì äúéä ïàëå ,ãéîú äúøéáâî‬‬ ‫אינו נפרד מחלק ההשפעה‪ ,‬ילכו מחיל אל‬ ‫‪,úçà íòôá äðîî âåðòú úìá÷îå äúçôùì‬‬ ‫חיל‪ ,‬הכל בתכלית הביטול מבלי נגיעות‬ ‫‪åðåöø ,'ãâ åîù àø÷úå' äæä ïáä ãìåðùë‬‬ ‫עצמיות‪ ,‬וכך נחיה לעתיד לבוא כאשר‬ ‫‪ãöá úìîåâ àéäù åðééäã ,íéìã ìîåâ øîåì‬‬ ‫'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'‪,‬‬ ‫‪øçà ãöá ú"ìã 'éçáå ,úòôùî åðééäã ãçà‬‬ ‫‪ ,âåðòú ìá÷ì äöåø àåäù‬דל רוצה לקבל‪,‬‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ודלות היא בחי' מלכות‪ìò ìæî àø÷ð åäæå ,‬‬ ‫*‬ ‫‪) êøã‬במדבר כד‪ ,‬ז( '‪äãîä éë ,'åéìãî íéî ìæé‬‬ ‫‪.ãéîú úìèåð úàæä‬‬ ‫חשיבות לימוד עניינים גבוהים‬ ‫למעשה מהנ"ל‪ ,‬שהאדם צריך‬ ‫‪òâåðäå‬‬ ‫בעבודת ה' כהכנה לביאת המשיח‬ ‫להשפיע לסביבתו‪ ,‬וצריך גם כן‬ ‫‪ êéøö‬לדעת שיום יבוא בקרוב ונחיה עניינים‬ ‫לקבל‪ ,‬הן את חיותו והוייתו וקיומו מה'‪ ,‬והן‬ ‫אלו בפשטות‪ ,‬נחיה משפיע ומקבל‬ ‫כל מיני קבלות ע"י שלוחי ה'‪ ,‬והאדם כסדר‬ ‫בבת אחת‪ ,‬נחיה את ה' בלי שום עצמיות‬ ‫הוא גם משפיע וגם מקבל‪ ,‬וצריך האדם‬ ‫אישית‪ ,‬וע"י לימוד עניינים אלו אנו נעשים‬ ‫להתעסק כמה שיותר בחלק ההשפעה וכמה‬ ‫שותפים לכך‪ ,‬הבעל התניא אומר שאמנם‬ ‫שפחות בחלק הקבלה‪ ,‬לתת לביתו לבניו‬ ‫לעתיד לבוא כתיב שלא ילמדו איש את רעהו‪,‬‬ ‫ולתלמידיו ולאנשים שסביבתו‪ ,‬ובמדרגה‬ ‫אבל הערב רב שלא למדו הסוגיות יצטרכו‬ ‫הגבוהה שאליה צריך לשאוף אזי משפיע‬ ‫יג‬ ‫משפיע ומקבל בחיי האדם ‪ -‬ובעבודת הבירורים‬ ‫מרגישים שזה מה שמשקיט את רעבונם‪.‬‬ ‫ללמוד לעתיד לבוא‪ ,‬וכאשר כולם כבר יתעלו‬ ‫ממדרגה למדרגה הם עדיין יצטרכו להשלים‬ ‫בפרי הארץ‪ ,‬וכתוב כן בעוד ספרי‬ ‫‪åðãîì‬‬ ‫הלימוד‪ .‬צריך כבר היום ללמוד על זאת‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬שכאשר נפרדת הנשמה מן‬ ‫ולהתקדם בעבודה זו‪ ,‬להתחיל לכל הפחות‬ ‫הגוף היא אינה יודעת איך לילך ולעלות‪ ,‬ואין‬ ‫לעשות הכל לשם שמים‪ ,‬וזהו ההכנה‬ ‫והמצוות‬ ‫התורה‬ ‫ורק‬ ‫לה‪,‬‬ ‫שמסייע‬ ‫מי‬ ‫האמתית ל'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים‬ ‫ועבודתה את ה' בהאי עלמא מלמדה בזמן‬ ‫לים מכסים'‪.‬‬ ‫ההוא איך לעבוד את ה'‪ .‬ואין זה תימה איך‬ ‫הלימוד בעולם הזה הגשמי מלמד את הנשמה‬ ‫‪) ùøãîá‬פר' תולדות( מבואר שהרעב מתגלגל‬ ‫לילך בעולמות הרוחניים‪ ,‬וכפי הידוע כיום‬ ‫בעולם‪ ,‬ולכאו' הרי מבואר שהיה‬ ‫בחכמת המחקר שזחילה מסייעת ללימוד‬ ‫עשרה פעמים רעב בעולם‪ ,‬בזמן אדם הראשון‬ ‫הגמרא‪ ,‬וילד שלא זחל יתקשה בלימוד‬ ‫בזמן אברהם אבינו וכו' ופעם האחרונה יהיה‬ ‫הגמרא‪ ,‬והטעם שבזחילה צריך הילד לחבר‬ ‫לפני ביאת המשיח 'הנה ימים באים נאם ה'‬ ‫ארבע דברים יחד‪ ,‬ב' הידים וב' הרגלים‪ ,‬ובזה‬ ‫אלקים והשלחתי רעב בארץ‪ ,‬לא רעב ללחם‬ ‫גופא צריך לזחול ולהזיז יד ימין ורגל שמאל‬ ‫ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה''‬ ‫ולאחר מכן יד שמאל ורגל ימין‪ ,‬ועשיית‬ ‫)עמוס ח יא(‪ ,‬וא"כ מהו רעב המתגלגל בעולם‪,‬‬ ‫פעולה מורכבת מרגילה אותו לעשות ולחשוב‬ ‫וי"ל שלא יהיה בבת אחת לא רעב ללחם ולא‬ ‫דברים מורכבים‪ ,‬ולכן זה מסייע ללימוד‬ ‫צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'‪ ,‬אלא‬ ‫הגמרא המורכב מכמה וכמה שלבים‪ .‬ועד"ז‬ ‫יהיה רעב‪ ,‬אנשים יחפשו דבר מה ולא ידעו‬ ‫בניית והרכבת "לגו" מסייעת להבנה מטעם‬ ‫לחם‬ ‫שמחפשים‬ ‫יחשבו‬ ‫ובתחילה‬ ‫מה‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ .‬ועד"ז הלימוד בהאי עלמא הוא מה‬ ‫ויתייגעו למצאו‪ ,‬אבל גם אחר שיהיה להם‬ ‫שמלמד את האדם בעולמות הרוחניים ואף‬ ‫לחם הם יגלו שעדיין הם רעבים‪ ,‬ויחפשו את‬ ‫לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫המים וגם אז יגלו שלא זהו צמאונם‪ ,‬עד‬ ‫‪ 'äå‬יתברך יעזור שנזכה לבוא במהרה לזמן‬ ‫שיגלו ש'כי אם לשמוע את דבר ה''‪ ,‬רק זה‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫תכלית‬ ‫בשלימות‬ ‫שיתגלה‬ ‫מה שמשביע את רעבונם ומרווה את צמאונם‪.‬‬ ‫ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪,‬‬ ‫זהו רעב המתגלגל בעולם‪ .‬וכיום אנו רואים‬ ‫שכל העולם יהיה מלא בידיעת ה'‪ ,‬בכל מקום‬ ‫כמה בני אדם צמאים לשמוע איזשהו דבר‬ ‫ובכל פינה‪ ,‬וכל השותפים לרעב הזה של‬ ‫שיעורר אותם‪ ,‬אין אדם מת וחצי תאוותו בידו‬ ‫לשמוע את דבר ה' יתקיים בהם 'נגילה‬ ‫בכל תאוות העולם‪ ,‬אבל ברעב לשמוע את‬ ‫ונשמחה בו'‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫דבר ה'‪ ,‬כל דבר התעוררות שהם שומעים הם‬ ‫בשורה טובה תדשן עצם‬ ‫לשאלת רבים ניתן למצוא כל השיעורים בספה''ק תורת המגיד בשלוחה‬ ‫ייעודית בקו דברי אמת ואמונה ‪ -‬שלוחה ‪3‬‬ ‫בשלוחה זו ניתן לשמוע גם את סדרות השיעורים בספרי פרי הארץ‪,‬‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪ ,‬ודרך ה'‪ ,‬שיעורי שפת אמת‬ ‫השבועיים על פרה''ש בלה''ק וביידיש‪ ,‬דרשות בנושאים שונים ועל‬ ‫מועדי השנה‪ ,‬וכן הדרשות הנאמרים מידי שבוע ביש''ק 'פני מנחם'‬ ‫לעמלי תורה‪.‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪.)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186 -‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84 -‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬