gilyoines.com

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: ויצא (2026-11-16)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫פרשת‬ ‫עלון‬ ‫ויצא‬ ‫מס' ‪161‬‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫בית יעקב פרשת ויצא אות ט'‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בלקיחת הברכות מעשיו נתפרד לגמרי מהקדושה והיה נחשב יעקב אבינו כרוצח בשגגה הצריך גלות *‬ ‫בכל עת גלות והסתרה ישנו התגלות בחלום וכיוצ"ב להאיר לפנימיות לב ישראל שאין הסתרה כלל בעומק‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫ועניניהם מבוררים בדעת ובחשבון לפני ה'‪ ,‬והוא זה בכדי‬ ‫ענין רוצח בשגגה ותיקונו בגלותו לערי הלוים‬ ‫שגם זה הרוצח יברר את כל מעשיו ופעולותיו שלא ימצא‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪ .‬פתח התנחומא (בזו‬ ‫בהם מעתה שום שגגה ומקרה וארעיות‪ ,‬וזהו דרך התיקון‬ ‫הפרשה) ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן היה‬ ‫להמעשה אשר קרה ואונה על ידו – שהרג ושפך דם אחיו‬ ‫גולה כו' ויעקב אבינו גלה לחרן בורח בנפשו ונתיירא שלא‬ ‫בשגגה ובהעדר דעת וחשבון – בזה שמכאן ולהבא יכניס‬ ‫יהרוג אותו הרשע עשו אחיו כיון שראהו הקב"ה בצרה נגלה‬ ‫עצמו וכל כולו בעבודה זכה בכל פרט מעשה שלא יצא שום‬ ‫עליו בחלום כו'‪ .‬הענין שמדמה המדרש גלות יעקב אבינו‬ ‫שגגה וחסרון וטעות מתחת ידו‪.‬‬ ‫להורג נפש בשגגה הוא‪ ,‬כי דם היינו פירוד שמפריד את‬ ‫ועוד זאת דברים בגו אשר למדונו רבותינו זלה"ה שיש‬ ‫הנפש מהגוף‪ ,‬ובמהות הארץ יש בה גם פסולת ואף שיש בה‬ ‫בזה העבודה בערי הלוים גם בירור והתגלות פירוש וליבון על‬ ‫גם טובות כי היא מצמחת כל הטובות אבל יש בה גם פסולת‬ ‫העבר על מעשה הרציחה בשגגה‪ ,‬כי הרי הכתוב צווח על זה‬ ‫ופירוד‪ ,‬ולכן אם ישפך ויגיע עליה דם ומתחברים יחד‬ ‫הרציחה בשגגה "והאלוקים אינה לידו" שזה המעשה נעשה‬ ‫הפירוד שנמצא בארץ והדם שהוא ג"כ פירוד אז תוססת‬ ‫מאת ה' בחשבון ובהשגחה והנהגה ולא בטעות ובמקרה‬ ‫הארץ וצועקת ואינה שותקת כדכתיב (במדבר ל"ה ל"ג) ולארץ‬ ‫על ידי האדם רק מאת ה' הוא‪ ,‬אמנם שבזה העולם הרי זה‬ ‫לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו‪ ,‬והוא כי‬ ‫המעשה מתייחס לשגגותו של האדם שאונה על ידו [והוא‬ ‫הארץ לית לה עיינין להבחין בין שוגג למזיד ובין טוב לרע‪,‬‬ ‫משפט "הארץ" המבואר למעלה‪ ,‬שהוא משל ומליצה על‬ ‫לכן יתחייב מכחה אף מי שהרג בשוגג כי אינה מבחנת‬ ‫משפט ההנהגה התחתונה של זה העולם הנמוך והחיצון‬ ‫בין שוגג למזיד‪ ,‬ולזה מחוייב האדם ההורג שוגג לברוח‬ ‫הדנה רק עפ"י העובדות והמעשים הגלוים (טרוקענע פאקטן) ולא‬ ‫לערי מקלט ששם הוא מקום הקדושה ומקום העבודה של‬ ‫לפי פנימיותן ומשמעותן]‪ ,‬וע"כ זה הרוצח בשוגג צריך לברר‬ ‫הכהנים והלוים‪" :‬דם" אדם הוא הנפש (כמש"כ כי הדם הוא הנפש)‬ ‫את עצמו מעתה לעשות הכל בחשבון ובמשפט‪ ,‬ואז יתברר‬ ‫וכשנרצח אדם ונשפך דמו שיש בה חיים שנהרסו ונשחתו‬ ‫ויתראה מפורשות על למפרע גם במשפט של זה העולם‬ ‫הרי ה"ארץ" שהוא הקרקע והביסוס למשכן האדם ולחייו‬ ‫הגלוי שמה שאונה על ידו בשגגה מאת ה' היתה זאת‪ ,‬וזהו‬ ‫אינו יכול לסבול את ההשחתה הזאת‪ ,‬וזה הדם הנבלע בה‬ ‫גמר ושלימות בירור נפשו ובזה יוצא בדימוס משפטו לאור‬ ‫מעורר את ההריסה והפירוד והרע שטבוע ונמצא גם בטבע‬ ‫בליבון הגמור‪ .‬וז"ל ספר בית יעקב (הכולל‪ ,‬פרשת מסעי ד"ה והצילו‪,‬‬ ‫הארץ להתקומם ולהתרעש על זה הרוצח השופך הדם‬ ‫בא"ד) כי באמת עיקר מקלט בישראל אינו אלא מקום עבודה‪,‬‬ ‫שהרס וביטל והפריד דמות צלם האדם מן הארץ‪ ,‬ובאשר‬ ‫כי ערי הלוים הם מחייבים עבודה‪ ,‬ואחר שיארע מכשול‬ ‫שהארץ אינה יודעת מחשבות ותעלומות לב‪ ,‬ואינה מבחנת‬ ‫ח"ו לנפש מישראל אז בורח למקום עבודה וכו' כי אדם‬ ‫בין שוגג למזיד‪ ,‬ומצד המציאות והמעשה הגלוי הרי אין ניכר‬ ‫יכול לברר את עצמו כאשר עשה דבר בשוגג‪ ,‬יתברר מכל‬ ‫חילוק בין שוגג למזיד‪ ,‬ומצד הארץ וכללי התנהגותה אין‬ ‫שאר מעשיו שיעשה אח"כ בדעת וחשבון כפי רצון השי"ת‪,‬‬ ‫חנינה אל הרוצח בשוגג והארץ תוססת עליו מהדם השפוך‪,‬‬ ‫ובזה יברר כל מעשיו כי רצון השי"ת היה בהם‪ ,‬ואף מה‬ ‫ע"כ על הרוצח לנוס אל מקום מקלט שנתן לו השי"ת לרוצח‬ ‫שעשה בלא דעת גם אז היה ברצון השי"ת וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫להשגב שם ממשפט הארץ עליו‪ ,‬ומהו מקום המקלט הוא‬ ‫וז"ל סוד ישרים (סוכות אות פ"ט)‪ :‬הענין של הורג נפש בשגגה‪,‬‬ ‫זה מקום ערי הלוים עובדי ה' העומדים לפניו שכל מעשיהם‬ ‫ליעקב אע"ה – בדרך מנוסתו וגלותו כשיצא‬ ‫שמחוייב לסבול חובת גלות‪ ,‬אף שזה היה באמת‬ ‫מארץ ישראל במצור ובמצוק וחוסר כל – שהוא נמצא‬ ‫מחויב מיתה מצד המשפט‪ .‬ע"ד שביארו ז"ל (שבת לב‪).‬‬ ‫איתו בכל מצב גם בעת חושך והסתר פנים הנראה לעין‬ ‫את הפסוק (דברים כב ח) כי יפל הנופל ממנו שכבר נפל‪,‬‬ ‫כריחוק ופירוד ועזיבה‪ ,‬ולא זו אף זו אלא שגם כשהוא ישן‬ ‫בכל זאת מאחר ששגג בלי דעת כי לא ידע המשפט‪ ,‬לזה‬ ‫ואין בו דעת והשגה ועבודה ועשיה גם אז הקב"ה ניצב‬ ‫צריך לבירורים ולהכניס עצמו בעבודה‪ ,‬בזה שיהיה גולה‬ ‫עליו באופן קבוע‪ ,‬כי הוא ית' מחובר איתו לא בחיבור של‬ ‫לערי מקלט‪ ,‬שהם ערי הלוים‪ ,‬שרומז על גודל העבודה‪,‬‬ ‫דעת והכרה ופעולה רק בעצם ובמהות גם בהעדר דעת‬ ‫כי הלוים בעבודתם הופיעו שם הכרה מפורשת‪ ,‬כי כל‬ ‫ובלא שום פעולה‪ ,‬ועוד זאת הראה לו השי"ת‪ ,‬שהוא ית'‬ ‫מה שנראה למקרה וארעי בלי משפט‪ ,‬זאת היא רק מצד‬ ‫נמצא בכל ההפכים והניגודים ובכל ההסתרות ומאחד‬ ‫ההעלם וההסתר כדאיתא בתו"כ (בחוקותי פ"ה ה) אם תעשו‬ ‫את כל הקצוות הרחוקות והפירודים‪ ,‬ואין מקום נעלם‬ ‫אותי ארעי בעולם אף אני אעשה אתכם ארעי וקרי‬ ‫ונסתר ונפרד ממנו‪ ,‬וזאת באשר כי עפ"י האמת אין ניגוד‬ ‫בעולם וכו'‪ ,‬אבל באמת מנהיג הכל במשפט‪ ,‬וממילא‬ ‫ופירוד והסתר כלל אצלו ית' כי הוא א‪-‬ל מסתתר בכל‬ ‫כשנתברר זה השוגג שאינו נמצא אצלו רגע בלי משפט‪,‬‬ ‫וסובב את הכל‪ ,‬ובזאת הודיע הקב"ה ליעקב אבינו שלא‬ ‫נתברר נמי למפרע‪ ,‬שגם השגגה שהיה אצלו מקודם היה‬ ‫ירא ולא יפחד באשר שהוא ית' מנהיגו ומלוהו ונמצא‬ ‫גם כן במשפט צדק‪ ,‬עד שהיה נכנס בנצוח נגד הכה"ג‪,‬‬ ‫עומד וניצב עליו בכל עת ושעה וגם בכל מצב נפול וחשוך‬ ‫בזה שהיה יושב שם עד מות הכה"ג‪ ,‬כי נתברר למפרע‬ ‫ורחוק ונעדר אור מורגש‪ ,‬וזהו מדריגתו של יעקב אבינו‬ ‫שכוון בהשגגה שלו בלא דעת לעומק רצון העליון ית'‪,‬‬ ‫בחיר באבות והיותו שלימות ותכלית הקדושה והוא‬ ‫שהוא למעלה הרבה מהדעת והמשפט של הכה"ג‪.‬‬ ‫הוא עצמות קדושת ישראל כי יעקב בחר לו י' ישראל‬ ‫עכל"ק‪ .‬והדברים עמוקים וצריכים לימוד‪.‬‬ ‫לסגולתו‪.‬‬ ‫לקיחת יעקב את הברכות מעשיו היה בזה בחינת "רציחה"‪.‬‬ ‫וז"ל מי השילוח בפרשתינו‪ :‬והנה ה' נצב עליו‪ .‬זה‬ ‫כענין הזה היה ג"כ ביעקב עם עשו‪ ,‬כי מקודם‬ ‫הפסוק בעצמו הוא ברכה‪ ,‬וביאור זה‪ ,‬כמו שקדושת‬ ‫שקיבל יעקב את הברכות היה לעשו עוד איזה חבור‬ ‫שבת היא קבוע וקיימא בלי שום הקדשה ואתערותא‬ ‫ודביקות בקדושת יצחק‪ ,‬ולאחר שקיבל יעקב את הברכות‬ ‫מישראל רק מצד הש"י בעצמו הוא קדוש‪ ,‬לא כימים‬ ‫אז נתפרד עשו לגמרי מהקדושה מכל וכל‪ .‬וזהו כגוונא‬ ‫טובים שישראל מקדשין אותם‪ ,‬כך הוא קדושת יעקב‬ ‫דהורג נפש שמפריד הנפש מהגוף‪ ,‬כן הוא הפריד‬ ‫אבינו כקדושת שבת שקדוש מצד הש"י ואינו צריך‬ ‫את עשו מהקדושה‪ ,‬ולכן גלה לחרן‪ :‬בזה שלקח יעקב‬ ‫לשום אתערותא‪ ,‬וע"כ לא נאמר עומד עליו רק נצב כי‬ ‫אבינו מאת עשיו אחיו את הברכות‪ ,‬עי"ז הפרידו וסילקו‬ ‫עומד משמע שעתה עומד עליו ולא מקודם והיינו מכח‬ ‫לגמרי מהקדושה והכריתו מארץ החיים‪ ,‬והרי זה כרציחה‬ ‫אתערותא דילי' אבל נצב היינו שתמיד מקושר עמו‪.‬‬ ‫שהוציא והפריד את החיים מעשיו וניתק ממנו תקות‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫חוט המקשר אל הקדושה והתיקון‪ ,‬והיה צריך ע"ז ללכת‬ ‫ובבית יעקב (בפרשתינו‪ ,‬אות כ"ה)‪ :‬והנה ה' נצב עליו וגו'‪.‬‬ ‫בגלות בבית לבן הארמי‪ ,‬לברר את עצמו ואת מעשיו מול‬ ‫איתא במי השלוח (חלק א') שזה הפסוק עצמו הוא ברכה‬ ‫אחיו עשיו‪ ,‬ולזה הביא המדרש ענין הרוצח בשגגה הגולה‬ ‫מהשי"ת‪ .‬והענין בזה הוא כי החילוק בין לשון נצב ובין‬ ‫לעיר מקלט לענין מעשה יעקב שברח מעשיו אחיו לארץ‬ ‫לשון עומד הוא‪ .‬נצב מורה על עמידה הכרחית כמו‬ ‫ארם באשר שענינם אחד בפנימיות האמת‪.‬‬ ‫הדומם שעמידתו אינו מצד בחירה ורצון‪ ,‬והוא מלשון‬ ‫מצבה כי על הרוב נאמר בדבר הדומם לשון נצב כמו (וישב‬ ‫הודעת החלום ליעקב שגם בעת השינה ובהעדר דעת הוא‬ ‫לז) וגם נצבה‪ ,‬אבל באדם שייך לשון עמידה שעמידתו‬ ‫מחובר להשי"ת‪.‬‬ ‫הוא רק מצד בחירתו ורצונו שעומד לפוש או לכתף‪.‬‬ ‫ובדרך נגלה עליו הקב"ה בחלום להראות שאף בשינה‬ ‫וכאן נאמר לשון נצב היינו שהשי"ת הראה לו ששוכן עמו‬ ‫שאין בו דעת אז הוא גם כן מחובר להשי"ת‪ .‬וזאת הבין‬ ‫בתמידות קדושה בקביעות "ויאמר ‪ -‬אני ה'" היינו אור‬ ‫יעקב אבינו ע"ה מזה שראה שמכל האבנים נעשה אבן‬ ‫בהיר בקביעות אף בלי שום פעולת אדם רק אף בשינה‬ ‫אחת כי בעלמא דפרודא הוא כל בריה משגחת על עצמה‬ ‫בשעה שישן לו ושובת מכל הפעולות ועבודות גם אז‬ ‫ואינה משגחת על חברתה וכאן נתאחדו האבנים ונעשה‬ ‫שוכן השי"ת אצלו‪ ,‬ולזה כתיב בו 'ויפגע במקום' שפגע‬ ‫מהן אבן אחת מוכח מזה שהשי"ת שהוא אחד יחיד בעולם‬ ‫במקום האמיתי והשרשי בהשי"ת שהוא מקומו של עולם‬ ‫שוכן עליהם ומזה הם מתאחדים מזה הבין וראה שהוא‬ ‫ואין העולם מקומו שחפץ בעולמו שלא מצד מה שהעולם‬ ‫מתאחד ומחובר בהשי"ת‪ :‬בכאן מתבאר ענין חדש [ואינו‬ ‫חפץ בו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שייך להכתוב קודם‪ ,‬כן נראה]‪ ,‬והוא שהקב"ה הראה‬ ‫מלה‪ ,‬כל זה הוא רק מצד 'עתיקא' נכלל בה‬ ‫בכל עת הסתר שולח הקב"ה גילוי אור בהסתר‬ ‫גם 'זעיר אנפין' כי יש בכלל מאתים מנה‪ ,‬אבל מצד‬ ‫להודיע שאין שום פירוד לישראל מדביקותו‬ ‫זעיר אנפין הוא עולם בפ"ע היינו שבאמת נמצא בעוה"ז‬ ‫וכן השי"ת מתנהג תמיד בכל הסתרות וחשכת‬ ‫גלות והסתר כי כן רצה השי"ת‪ ,‬רק הקדוש ב"ה ברוב‬ ‫הטלטולים נותן לישראל נשיאת ראש על ידי חלום‪ ,‬כמו‬ ‫רחמיו וחסדיו מאיר הארה מאורו הזך בכל הסתרות‬ ‫יוסף הצדיק אצל פרעה שהלך וגדל על ידי חלום וכן דניאל‬ ‫אצל נבוכדנצר וכל זה הוא להראות שאף בכל הטלטולים‬ ‫כמו על ידי חלומות‪ :‬הדברים נפלאים ועמוקים‪ ,‬והם‬ ‫והסתרות יש בעומק חיבור ודביקות לישראל עם השי"ת‪,‬‬ ‫מיסודי לימודי בית מדרש רבותנו הק' הצריכים לימוד‬ ‫והקב"ה ברוב רחמיו שולח לנו הארה מועטת להתחזק‬ ‫הדק היטב‪ ,‬ובקיצור הנה הוא שאף שעפ"י האמת של‬ ‫בה לבל להתייאש ח"ו מכל וכל‪ .‬כי הן אמת הוא שמצד‬ ‫השי"ת אין שום הסתרה וחסרון וכל ההסתרות הם רק‬ ‫עתיקא קדישא הוא הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל‬ ‫מצידנו ותפיסתנו המוגבלת‪ ,‬אבל אמנם זהו האמת שלנו‬ ‫וכדאיתא בזוה"ק (נשא קכט‪ ):‬שעיינין דעתיקא רומזין לנוני‬ ‫שהקב"ה רוצה שנהיה בה וחלילה לבטל זאת התפיסה‬ ‫ימא דלית לון כסותא על עינא ולית גבינין על עינא וכל‬ ‫מאיתנו ע"י זה שמתנוצץ בהכרתינו זעיר שם ניצוצי אור‬ ‫ההסתרות הם רק מצד זעיר אנפין מסטרא דילן לפי‬ ‫היחוד דעתיקא קדישא אשר הוא גילוי אמת ה'‪ ,‬כי אמנם‬ ‫תפיסתנו‪ :‬בכל עת הסתר פנים והעלמה שולח הקב"ה‬ ‫רצון השי"ת וצביון עולמו הוא בהנהגת זעיר אנפין דווקא‬ ‫ניצוצי אור לישראל שלא יפלו בטחונם וידעו בעומק‬ ‫שהוא עולם הבחירה והמעשה והנהגת מידה במידה‬ ‫ליבם שהשי"ת נמצא איתם בהסתרה אף שההנהגה‬ ‫וכו'‪ ,‬אבל אור היחוד אור עתיקא צריך להיות רק בהחבא‬ ‫הנגלית הוא בגוון ההיפוך‪ ,‬ואמנם האופן שהקב"ה מודיע‬ ‫בפנימיות הלב דייקא אבל לא בהתגלות המעשה‪,‬‬ ‫זאת הסוד לישראל הוא גם רק בדרך נסתר שהוא החלום‬ ‫והדברים ארוכים‪.‬‬ ‫שהוא אופן דיבור שלא בגילוי ובהירות אור‪ ,‬וזאת באשר‬ ‫שהקב"ה רוצה את ההנהגה של הסתרה והעלמה וחושך‬ ‫הגלות לתועלת ישראל אשר הציב ועשה זאת‪ ,‬אבל עם‬ ‫מגערת יעקב לרחל נתודע חסרונה‪ ,‬ונושעה‪.‬‬ ‫זאת שולח גם הכרה בפנימיות הלבבות שידעו שאין זאת‬ ‫ויחר אף יעקב ברחל וגו' (ל' ב') קפדנותן של אבות‬ ‫לפנִ ים ועל הגוון ולזמן מוגבל וקצוב ולא‬‫ההסתרה רק ָ‬ ‫הביא ישועה לעולם‪ .‬כי אם נתודע להאדם חסרונו הוא‬ ‫בעצם ובמהות חלילה‪ .‬וע"כ ההנהגה הגלויה הוא בדרך‬ ‫התחלת הישועה כמו שכתיב (ויקרא ד‪ ,‬יד) ונודעה החטאת‬ ‫הסתרה‪ ,‬ורק בניצוץ דק שולח הקב"ה הארה לישראל‬ ‫אשר חטאו עליה‪ ,‬כי זה צריך חקירה מאוד להכיר שורש‬ ‫מבהירות אור "עתיקא קדישא" שהוא עצמות ואמיתות‬ ‫חסרונו‪ ,‬ואם מכיר זאת מתקנו בשורשו וממילא ירדוף‬ ‫אורו ששם אין שום הסתרה וריחוק כי הקב"ה נמצא‬ ‫אחריו ויגרשהו ממקום אחר ויתוקן הכל‪ ,‬וכן בכאן כאשר‬ ‫תדיר עם ישראל בכל ענין‪ ,‬כי הוא גבוה ועליון מהם כמובן‬ ‫הקפיד יעקב על רחל ואמר לה אשר מנע ממך ובאו לידי‬ ‫ואינו נפעל ומשתנה לפי פעולותיהם כי אינו בתורת‬ ‫טענות כדאיתא במדרש (רבה ויצא פע"א ס"ז) עד שאמר זקנתי‬ ‫התחתונים חלילה להתפעל ולהשתנות על פיהם‪.‬‬ ‫הכניסה צרתה לתוך ביתה ובזה גילה לה חסרונה שכתיב‬ ‫הנהגת הבריות צריך להיות לפי תפיסתם שהציב השי"ת‪ ,‬ולא‬ ‫ותקנא רחל באחותה וכאשר הכירה חסרונה אמרה אם‬ ‫עפ"י האמת הרחוק מתפיסתם‪.‬‬ ‫הדבר הזה מעכב הנה אמתי בלהה בא אליה ומזה נצמח‬ ‫ואף שזו התפיסה נראה שאינה אמת בעומק‪ ,‬אכן‬ ‫ישועה ונפקדה רחל‪.‬‬ ‫כיון שהשי"ת העמיד ברצונו שתהיה זו ההנהגה בעולם‬ ‫שלפי תפיסת הברואים יראה העוה"ז הסתר וחשך מוכח‬ ‫(מי השילוח ח"ב ויצא)‬ ‫מזה שגם זה הוא אמת כיון שרצונו הוא שתמצא זאת‬ ‫בעולם‪ ,‬וכענין דאיתא (יומא סט‪ ):‬ירמיה לא אמר נורא‬ ‫וישא יעקב רגליו – שגם הרגלים נטבעו בקדושה שלא מדעתם‬ ‫דניאל לא אמר גבור מפני שאמרו איה הן נוראותיו ואיה‬ ‫וישא יעקב רגליו‪ .‬היינו שהגביה את הרגלים עד הראש‬ ‫הן גבורותיו כו' והאיך עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין‬ ‫היינו שכל הדרגין שלו הגביה להשכל והדעה שבראש וזהו‬ ‫משה כו' מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא‬ ‫יקרות גדול שכל כך קבע בנפשו עד שהכניס עבודה אף‬ ‫כזבו בו‪ ,‬היינו שאמרו רק לפי תפיסתם שהי' להם אז‬ ‫לכלי הפעולה שבגוף‪ ,‬וכדאיתא בירושלמי ברכות נחזיק‬ ‫ולא חנפו אותו כי כן הוא רצונו ית'‪ ,‬עד שאח"כ האיר‬ ‫טיבותא לרישא דכד מטי למודים מנפשיה כרע‪:‬‬ ‫השי"ת לעיני אנשי כנה"ג הארה מעתיקא ואז אמרו‬ ‫"הן הן גבורותיו והן הן נוראותיו"‪ .‬ומה דאיתא באדרא‬ ‫(בית יעקב ויצא אות ס"ב)‬ ‫זוטא (רצ‪ ).‬דעתיקא קדישא וזעיר אנפין הוא כלא חד‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫קול מצהלות חתנים מחופתם‬ ‫בידידות וקרבת לב נשגר בזה ברכות טוב‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫ואיחולי מזל טוב לידידנו‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫הדגול והיקר עוסק בתורה בתדירא‪,‬‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫תומת ישרים תנחהו וירא שמים מרבים‪,‬‬ ‫דבוק באהבה בפנימיות טעמי תורה תורת זקניו‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫הק' לבית איזביצא וראדזין זלה"ה‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫ובטוב ליבו נושא בעול הקודש של הפצת‬ ‫מעיינות מים חיים בליבות בני ישראל‪,‬‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫ה"ה הרבני הנגיד‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫מוהר"ר יצחק מוסטוביץ שליט"א‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫לשמחת נישואי בנו היקר והחשוב‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫מוהר"ר ישראל יואל שיחי'‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫יה"ר שהזיווג יעלה יפה לשם ולתפארת‬ ‫ואך טוב וחסד ירדפם כל הימים‬ ‫ברכה והצלחה וסייעתא דשמיא‬ ‫ורוב נחת ותענוג כל הימים‪.‬‬ ‫המברכים באהבה וידידות‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬