gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy

שבוע: ויצא (2026-11-16)

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫[ ‪]1‬‬ ‫שנה ט'‪ ,‬גיליון מס‪436 .‬‬ ‫בס"ד פרשת 'ויצא' תשפ"ז‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים ‪ -‬קרית הבעש"ט פתח תקוה‬ ‫" ַויֵּצֵּ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵּאר שָׁ בַ ע‪ַ ...‬ויִפְּ גַע בַ מָׁ קֹום" (בראשית כ"ח‪ ,‬י' ‪ -‬י"א)‬ ‫(י) ַויֵּצֵּ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵּאר שָׁ בַ ע‪ַ ,‬ו ֵּילְֶך חָׁ ָׁרנָׁה‪.‬‬ ‫ִשכַב בַ מָׁ קֹום הַ הּוא‪.‬‬ ‫(יא) ַויִפְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם כִ י בָׁ א הַ שֶ מֶ ש ַוי ִַקח מֵּ ַאבְּ נֵּי הַ מָׁ קֹום ַויָׁשֶ ם ְּמ ַראֲ ש ָֹׁתיו‪ַ ,‬וי ְּ‬ ‫ענין א' ‪ -‬היכן גרו יצחק ורבקה כאשר יעקב יצא לחרן‬ ‫" ַויֵּצֵּ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵּאר שָׁ בַ ע" ‪ -‬יעקב היה גר‪ ,‬בפשטות‪ ,‬בבית הוריו יצחק ורבקה‪ ,‬ויש לברר היכן הם שכנו בבאר שבע או בקרית ארבע?‬ ‫מהכתובים לא לגמרי ברור היכן שכנו יצחק ורבקה‪ ,‬כאשר יעקב יצא ללכת לחרן‪ .‬כי בפרשת 'תולדות' לאחר מה שקרה עם יצחק בגרר‬ ‫נאמר ‪ַ " :‬ויַעַ ל ִמשָּׁ ם בְּ ֵּאר שָׁ בַ ע" (בראשית כ"ו‪ ,‬כ"ג)‪ .‬ומשמע שהוא גר שם‪ ,‬ואבימלך בא אליו לשם‪ ,‬ככתוב ‪(" :‬כה) ַויִבֶ ן שָּׁ ם ִמזְ בֵּ חַ ַוי ְִק ָּׁרא‬ ‫בְ שֵּ ם ה' ַויֶט שָׁ ם ָׁאהֳ לֹו ַויִכְּ רּו שָׁ ם עַ בְּ דֵּ י יִצְּ חָׁ ק בְּ ֵּאר‪( .‬כו) וַאֲ בִ ימֶ לְֶך הָׁ לְַך ֵּאלָׁיו ִמגְּ ָׁרר וַאֲ חֻ זַת מֵּ ֵּרעֵּ הּו ּופִ יכֹל שַ ר צְ בָּׁ אֹו" (שם‪ ,‬כ"ו‪ ,‬כ"ה ‪ -‬כ"ו)‪.‬‬ ‫ואילו בפרשת 'וישלח' כאשר יעקב חוזר לארץ ישראל נאמר ‪ַ " :‬ויָׁב ֹא ַי ֲעקֹב ֶאל יִצְּ חָׁ ק ָׁאבִ יו מַ ְּמ ֵּרא ִק ְּריַת הָׁ ַא ְּרבַ ע ִהוא חֶ בְּ רֹון אֲ שֶ ר גָּׁר שָּׁ ם‬ ‫ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם וְ יִצְ חָּׁ ק" (בראשית ל"ה‪ ,‬כ"ז)‪ .‬אז היכן הם גרו בבאר שבע או בחברון‪ ,‬ונראה שיש בזה מחלוקת המדרשים‪ ,‬ועל פי כל אחת‬ ‫מהדעות נצטרך להבין כיצד יפרשו את הפסוק האחר‪.‬‬ ‫גרו בבאר שבע ‪ -‬ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה סח פסקה ה) במדרש השני שם מובא ‪" :‬ויצא וכי לא יצא משם אלא הוא‪ ,‬והרי כמה‬ ‫חמרים וכמה גמלים יצאו ואת אמר ויצא יעקב‪ .‬רבי (זעירא) עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אמר בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא‬ ‫הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה"‪ .‬ו'רש"י' מסתמך על דרשה זו ואומר ‪" :‬ויצא ‪ -‬לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה‪ ,‬ולמה‬ ‫הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם"‪ .‬ומשמע‪ ,‬שהם גרו בבאר שבע‪ ,‬ולכן מיותר לכתוב שיעקב יצא מבאר‬ ‫שבע‪ ,‬אלא לדרוש שיציאת צדיק עושה רושם‪ .‬אך לא מצאתי כיצד מסבירים את הפסוק השני שאומר שיצחק גר בחברון‪.‬‬ ‫עברו מבאר שבע לחברון ‪ -‬ואולי נוכל לומר‪ ,‬שבתחילה כאשר שלחו את יעקב לחרן הם גרו בבאר שבע‪ ,‬ולכן נאמר שיעקב יצא מבאר‬ ‫שבע‪ ,‬אך לאחר מכן עברו לחברון‪ ,‬ולכן לאחר שיעקב חוזר לא"י הוא מגיע אל אביו לחברון‪.‬‬ ‫גרו בחברון ‪ -‬אך במדרש הראשון שם נאמר ‪" :‬א"ר הושעיא כבר כתיב וישמע אל אביו ואל אמו‪ ,‬ומה ת"ל ויצא יעקב מבאר שבע? אלא‬ ‫אמר‪ ,‬אבא בשעה שבקש לצאת לחוץ לארץ מהיכן הורשה‪ ,‬לא מבאר שבע‪ ,‬אף אני הריני הולך לבאר שבע‪ ,‬אם נותן לי רשות הרי אני‬ ‫יוצא‪ ,‬ואם לאו איני יוצא‪ .‬לפיכך צריך הכתוב לומר ויצא יעקב מבאר שבע"‪ .‬משמע‪ ,‬שלדעת ר' הושעיא הכתוב היה צריך להדגיש שיעקב‬ ‫יצא מבאר שבע‪ ,‬כי הוא היה גר בחברון‪ ,‬והלך לבאר שבע לקבל רשות מה'‪ ,‬ורק משם הלך לחרן‪.‬‬ ‫גרו בחברון ו'באר שבע' אינו שם מקום אלא מרמז לעניינים אחרים ‪ -‬מובא שם מדרש שלישי‪ ,‬שאולי ניתן ללמוד ממנו שבאמת‬ ‫יצא מחברון ולא מבאר שבע ‪" :‬מבאר שבע ר' יודן ור"ה‪ ,‬ר' יודן אמר מבארה של שבועה‪ ,‬אמר שלא יעמוד עלי אבימלך ויאמר השבעה‬ ‫לי כשם שנשבע לי זקינך נמצאתי משהה בשמחת בני שבעה דורות‪ .‬ר"ה אמר מבארה של בכורה‪ ,‬אמר שלא יעמוד עלי עשו ויערער על‬ ‫הבכורה ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את בכורתי ונמצאתי מאבד אותה שבועה שנאמר (בראשית כה) השבעה לי כיום‪ .‬מבאר שבע‬ ‫רבי ברכיה אמר מבארה של ברכות אמר שלא יעמוד עלי עשו ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את הברכות ונמצאתי מאבד אותה יגיעה‬ ‫שיגעה בי אמי"‪ .‬ומוצאים שם שדורשים את הביטוי 'באר שבע' בשלש דרשות ולא כשם של מקום‪ ,‬ולפי"ז אולי באמת יצא מחברון‬ ‫מקום מגורי אביו‪.‬‬ ‫ובדרך זו הולך גם בעל 'שפתי כהן' שמסביר‪ ,‬שהיציאה הזו מבאר שבע אינה היציאה שיצא מבית אביו המוזכרת בסוף פרשת 'תולדות'‪,‬‬ ‫כי הם גרו בחברון‪ ,‬אלא יציאה זו 'מבאר שבע' מרמזת על יציאתו ממדרש שם ועבר ששימש שם ארבע עשרה שנה‪ ,‬שבע בבית מדרש‬ ‫'שֵּ ם'‪ ,‬ושבע בבית מדרש 'עבר'‪ ,‬ועל זה נאמר יושב אוהלים‪ ,‬אוהל לא נאמר אלא אוהלים‪ ,‬שני אוהלים‪ ...‬אם כן שלוש יציאות יצא‪,‬‬ ‫מבית אביו‪ ,‬וממדרש שם‪ ,‬וממדרש עבר‪ ,‬ושלושתן רמוזים באותיות 'מבאר שבע'‪ ,‬שיש בהם את האותיות ‪' -‬אב'‪' ,‬שם'‪' ,‬עבר'‪ .‬ומביא‬ ‫ראיה לפירוש זה ‪" :‬שאמר במדרש (ילקוט רמז קי"ז) ויצא יעקב מבאר שבע והלא בחברון היה‪ ...‬אלא ממקום שהוא מיוחד לשבועות‬ ‫אברהם אמר ועתה השבעה‪ ...‬יצחק ויקרא אותה שבעה‪ ,‬אף עשו כשמכר בכורתו ויאמר השבעה לי‪ ...‬אמר הואיל והמקום הזה מיוחד‬ ‫לשבועות אצא מכאן"‪.‬‬ ‫דיון במדרש הראשון ‪ -‬ויש להבין‪ ,‬את דברי המדרש ‪" :‬אבא בשעה שבקש לצאת לחוץ לארץ מהיכן הורשה‪ ,‬לא מבאר שבע‪ ,‬אף אני‬ ‫הריני הולך לבאר שבע"‪ .‬ויש לשאול על מדרש זה מספר שאלות ‪ :‬א‪ .‬למה כתוב ‪' -‬מהיכן הורשה'‪ ,‬הרי בפועל יצחק לא הורשה לצאת‬ ‫לחוץ לארץ‪ .‬ב‪ .‬ועוד‪ ,‬כאשר ה' נגלה אליו ואסר עליו לצאת מהארץ‪ ,‬זה היה בגרר ולא בבאר שבע‪ ,‬אז יעקב היה צריך ללכת לגרר? ג‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫כיצד התכוון לקבל רשות‪ ,‬אם ע"י שה' יתגלה אליו‪ ,‬כמו שה' התגלה ליצחק‪ ,‬אז יש לברר מה המיוחד בבאר שבע שדווקא שם ה' יתגלה‬ ‫אליו ולא בחברון‪ ,‬ששם היה גר? ד‪ .‬ועוד‪ ,‬יש להבין‪ ,‬מדוע בכלל היה צריך יעקב ללכת לקבל רשות מה'‪ ,‬לאחר שרבקה ויצחק אביו ציוו‬ ‫עליו ללכת לחרן? ה‪ .‬הרי לעיל בסוף פרשת 'תולדות' נאמר ‪" :‬וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם"‪ ,‬ומדוע לא נאמר שם שמקודם‬ ‫הלך לבאר שבע לבקש רשות מה'?‬ ‫ואולי‪ ,‬בגלל קשיים אלו‪ ,‬העדיף 'רש"י' את המדרש השני‪ ,‬שלפיו הם גרו בבאר שבע‪ ,‬ולכן לא היה צורך לכתוב שיצא מבאר שבע‪ ,‬אלא‬ ‫ללמדנו שיציאת צדיק עושה רושם‪.‬‬ ‫ענין ב' ‪ -‬היכן היו אהלי שם ועבר‬ ‫ובכדי להסביר קצת את דברי המדרש הראשון‪ ,‬שיעקב הלך לבאר שבע לדרוש את ה'‪ ,‬אולי נוכל לומר‪ ,‬שאהלי שם ועבר היו בבאר שבע‪,‬‬ ‫ולכן יעקב הלך מחברון לבאר שבע‪ ,‬כי שם בבית מדרשם ביקש לקבל רשות מה'‪.‬‬ ‫[ ‪]2‬‬ ‫הליכה דומה מצינו אצל רבקה שגם היא הלכה לדרוש את ה' ‪ַ " :‬וי ְִת ֹרצֲצּו הַ בָּׁ נִים בְ ִק ְרבָּׁ ּה וַת ֹאמֶ ר ִאם כֵּן לָּׁמָּׁ ה זֶה ָּׁאנֹכִ י ו ֵַּתלְֶך ל ְִּדרש ֶאת ה'"‬ ‫(בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ב)‪ .‬ולאן הלכה? מובא ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה סג פסקה ו) ‪" :‬ותלך לדרוש את ה'‪ .‬וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות‬ ‫היו באותן הימים‪ ,‬והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר‪ ,‬אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה"‪.‬‬ ‫ואם נאמר ש'שֵּ ם' הוא 'מלכי צדק' שהיה מלך בירושלים‪ ,‬אז קשה להניח שרבקה הלכה מחברון עד ירושלים שהוא מרחק גדול‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫שחוותה היריון קשה‪ .‬וגם אין לומר שגרו בחברון והלכה עד באר שבע‪ .‬אך אם נאמר שבית מדרשם היה בבאר שבע‪ ,‬ולפי המדרש השני‬ ‫הם גרו אז בבאר שבע‪ ,‬אז מובן שהלכה לדרוש שם את ה'‪ .‬וגם מובן‪ ,‬שיעקב הלך לבית מדרשם לקבל אישור ליציאתו לחרן‪ ,‬ולכן נאמר‬ ‫‪' -‬ויצא יעקב מבאר שבע'‪.‬‬ ‫ומדוע היה צריך אישור מה' ולא הסתפק בציווי של רבקה ויצחק? ואולי‪ ,‬לפי המדרש שנטמן י"ד שנים בבית מדרשם של שם ועבר‪ ,‬ובגלל‬ ‫הזמן הרב שעבר‪ ,‬היה צריך אישור מחודש של ה' ליציאתו‪.‬‬ ‫ב'מדרש הגדול' מובא מדרש בנוסח קצת שונה‪ ,‬שבעזרתו יתבררו השאלות דלעיל ‪" :‬אמר ר' יהושע בן לוי והלא כבר נאמר ‪' -‬וישמע‬ ‫יעקב וגו'‪ ,‬ומהו 'ויצא'? אלא אמר הרי אבי ואמי נתנו לי רשות לצאת לחו"ל‪ ,‬תאמר שהקב"ה רוצה שאצא ואוליד שם בנים או לאו‪,‬‬ ‫והלך ליטול רשות מן השכינה‪ .‬כמה דאת אמר 'ויצא משה מעם פרעה את העיר (שמות ט' ל"ג) מה להלן לחלות פני שכינה אף כאן לחלות‬ ‫פני שכינה ‪ ,‬הוי ויצא יעקב"‪ .‬לפי נוסח זה נוכל להבין את השאלות ‪ :‬א‪ .‬יעקב לא פנה אל ה' בבקשה לקבל רשות לצאת לחו"ל‪ ,‬כי בזה‬ ‫סמך על הציווי של אביו ואמו‪ .‬אלא הוא רצה לקבל רשות להוליד בנים בחו"ל‪ .‬ב‪ .‬לפי מדרש זה‪ ,‬אין כלל משמעות למקום 'גרר' או 'באר‬ ‫שבע'‪ ,‬אלא יעקב רצה להתפלל לה' לכן יצא מבאר שבע‪ ,‬כלומר יצא מן העיר בכדי להתפלל כמו שמשה יצא מן העיר בשביל להתפלל‪ .‬ג‪.‬‬ ‫באמת אין עדיפות לעיר באר שבע‪ ,‬אלא שהוא היה גר שם‪ ,‬ויצא מן העיר בכדי להתפלל‪ .‬ד‪ .‬כמו בתשובה א' יעקב ביקש רשות האם יוכל‬ ‫להוליד ילדים בחו"ל‪ .‬ה‪ .‬גם כאן‪ ,‬לא הלך לבאר שבע לבקש רשות מה'‪ ,‬אלא אדרבא הפוך‪ ,‬הוא יצא מהעיר באר שבע בכדי להתפלל לה'‪.‬‬ ‫ענין ג' ‪ַ " -‬ויִפְּ גַע בַ מָׁ קֹום" ‪ -‬מתי זה התרחש בהליכתו לחרן או כשנתן דעתו לחזור?‬ ‫בהליכתו לחרן ‪ -‬כולנו מכירים את דרשת חז"ל‪ ,‬ש'רש"י' מביא אותה בפסוק י"ז‪ ,‬שיעקב הגיע עד לחרן ואז נתן אל לבו שעבר במקום‬ ‫המקדש ולא התפלל‪ ,‬והחליט לחזור‪ ,‬והגיע עד לוז‪ ,‬וה' הקפיץ לו לשם את הר המוריה‪ .‬אך יש לדעת שזה רק דרך דרש‪ ,‬אך מפשטות‬ ‫מקריאת הפסוקים‪ ,‬נראה לומר שזה היה בהליכתו לחרן‪ ,‬בהגיעו למקום המקדש‪ ,‬ללא כל צורך בנס‪ .‬וכך משמע מרבים מהמפרשים‪.‬‬ ‫ב'מדרש רבה' (פרשה סח פסקה ט) אנו מוצאים שני הסברים לביטוי ‪' -‬בַ מָׁ קֹום'‪ .‬האחד‪ ,‬שהוא התפלל לקב"ה ‪" :‬ויפגע במקום ר"ה בשם‬ ‫ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם"‪ .‬והשני‪ ,‬שהוא התפלל במקום המקדש ‪:‬‬ ‫"ד"א מהו ויפגע צלי במקום‪ ,‬צלי בבית המקדש"‪ .‬אך בשני מדרשים אלו‪ ,‬לא מובא שזה היה כאשר נתן דעתו לחזור מחרן ולהתפלל‪.‬‬ ‫וכן אומר 'רד"ק' ‪" :‬ויפגע‪ ,‬בדרכו פגע בעֶ ֶרב במקום אחד‪ ,‬שהיה בדרך יום אחד מבאר שבע‪ ,‬והיה ערב ולן שם‪ ,‬כי לא יכול ללכת יותר‬ ‫באותו יום‪ ,‬כי כבר בא השמש בבואו במקום‪ ,‬ונפתחה בי"ת בַ מקום לידיעת המקום‪ ,‬שהיו לנים שם הבאים מבאר שבע"‪ .‬ויוצא‪ ,‬שאף לא‬ ‫מפרש שזה היה במקום המקדש‪ ,‬אלא מקום ידוע שהאנשים היוצאים מבאר שבע לכיוון צפון היו נוהגים ללון שם‪.‬‬ ‫וכן משמע מדברי 'רשב"ם' שאומר ‪" :‬ויפגע במקום ‪ -‬אירע לו דרכו במקום אחד חוץ מעיר לוז"‪ .‬וכן משמע מדברי 'חזקוני' שאומר ‪:‬‬ ‫"וילן שם ‪ -‬בעל כרחו שהרי בא השמש וכדאמר רב יהודה לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב‪ .‬אבל אם לא בא השמש היה הולך‬ ‫כפי היכולת כדי להרחיק מעשו"‪ .‬ומוכח שזה היה בהליכתו‪ ,‬שרצה להתרחק מעשיו ולא בחזרתו‪ ,‬שאז הוא מתקרב לעשיו‪.‬‬ ‫ובעל 'אור החיים' הקדוש אומר זאת אף יותר במפורש ‪" :‬ויפגע במקום פשוטו של מקרא שפגע במקום אחד של ישוב‪ ,‬וכמו שתמצא‬ ‫שגמר אומר הכתוב לבסוף דכתיב (בפסוק יט) ואולם לוז שם העיר‪ ...‬ואומרו כי בא השמש‪ ,‬לומר שזולת זה היה הולך הוא להגיע למחוז‬ ‫חפצו במצות אביו ואמו‪ ...‬ורבותינו ז"ל פירשו במקום הידוע הר המוריה‪ ...‬וזה דרך דרש‪ ...‬ודבריהם ז"ל ככתובים וכמסורים אצלנו"‪.‬‬ ‫כאשר נתן דעתו לחזור ‪' -‬רש"י' בפסוק י"ז על המילים 'אין זה כי אם בית אלקים' מביא את הדרשה הידועה‪ ,‬האומרת שיעקב עבר‬ ‫בהר המוריה ולא נתן דעתו להתפלל‪ ,‬ובגלל זה ה' לא עכבו‪ ,‬והוא המשיך עד שהגיע לחרן‪ ,‬ואז התפלא איך עבר בהר המוריה ולא התפלל‪,‬‬ ‫והחליט לחזור והגיע עד בית אל‪ ,‬ואז ה' עשה לו נס והעביר את הר המוריה עד בית אל‪ ,‬ושם התפלל‪ ,‬וזכה להתגלות ה' אליו‪.‬‬ ‫ואף 'רש"י' עצמו בפירושו הראשון מפרש על דרך הפשט ‪" :‬ויפגע ‪ -‬כמו (יהושע טז) ופגע ביריחו‪ ,‬ופגע בדבשתה"‪ ,‬כלומר שהוא הגיע‬ ‫למקום מסוים‪ ,‬אך לא מפרש מילה זו במובן של תפילה‪ .‬ורק אח"כ מביא מדברי רבותינו (ברכות כ"ו ע"ב) שפירשו במובן של תפילה‪,‬‬ ‫ורומז לנס שקרה לו בחזרתו מחרן ‪" :‬ורבותינו פירשו לשון תפלה (ירמיה ז) ואל תפגע בי‪ .‬ולמדנו שתקן תפלת ערבית ושנה הכתוב ולא‬ ‫כתב ויתפלל‪ ,‬ללמדך שקפצה לו הארץ כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא)"‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מה גרם לחז"ל לדרוש דרשה זו‪ ,‬שאינה נשמעת מפשט הדברים‪ ,‬שיעקב יצא מבאר שבע בכדי ללכת לחרן‪ ,‬וכאשר הגיע להר‬ ‫המוריה ה' השקיע לו פתאום את השמש‪ ,‬ולכן נאמר ‪' -‬ויפגע בַ מקום'‪ ,‬כי לא התכוון ללון במקום‪ ,‬אלא רק בגלל שפתאום שקעה לו‬ ‫השמש‪ .‬וכמו שמשמע במדרש הבא המובא ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה סח פסקה י) ‪" :‬ויפגע במקום‪ ,‬בקש לעבור נעשה העולם כולו‬ ‫כמין כותל לפניו"‪ .‬ומהביטוי ‪' -‬בקש לעבור'‪ ,‬משמע בפשטות‪ ,‬שזה היה בהליכתו לחרן‪ ,‬ולא בחזרתו בשביל להתפלל‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שמילת המפתח כאן היא הפועל ‪' -‬ויפגע'‪ ,‬כי היה צריך להיות כתוב ‪' -‬והגיע למקום'‪ ,‬אלא שלפועל 'ויפגע' יש גם משמעות‬ ‫של תפילה וכמו שאומר 'רש"י'‪ .‬וכן מפרש 'רע"ב' ‪" :‬ויפגע לשון תפלה וכו' עד שקפצה לו הארץ וכו'‪ .‬קשה מנא לו מפסוק זה שקפצה‬ ‫לו הארץ‪ .‬י"ל דנפקא ליה מלשון 'ויפגע' שאין לשון פגיעה נופל אלא כשהאחד בא לקראת חברו ופוגשין זה בזה‪ ,‬לכך אמר שקפצה לו‬ ‫הדרך שבא הר המוריה לקראתו"‪.‬‬ ‫הקדשה ‪ -‬השיעורים והעלונים במשך חדשי כסלו ‪ -‬טבת מוקדשים להצלחת ר' אליהו בן יהודית ומשפ'‬ ‫שיזכו לרוב שפע בגשמיות וברוחניות ‪ ,‬וימלא ה' את כל משאלות לבם לטובה‪.‬‬ ‫התודה והברכה ‪ -‬למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל‪.‬‬ ‫לעילוי נשמות ‪ :‬מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג‪.‬‬ ‫ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל‪ .‬ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל‪ .‬ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל‪.‬‬ ‫ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל‪ .‬ולע"נ ‪' -‬חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ‪' -‬עמיתים'‪.‬‬ ‫שעה ‪ – 10.30‬שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י‪ .‬שעה ‪ - 11.15‬שיעור בגמרא מסכת פסחים‪.‬‬ ‫שעה ‪ - 12:00‬שיעור באור החיים הקדוש‪ .‬ביום ה' שיעור בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף גם דרך הזום‪ .‬לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל‪ ,‬גם במהדורה מורחבת‪,‬‬ ‫נא לפנות למייל – ‪ ingber@bezeqint.net‬או בטלפון ‪.0545398058 -‬‬