תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ויצא (2026-11-16)

[ ]1
שנה ט' ,גיליון מס436 . בס"ד פרשת 'ויצא' תשפ"ז.
יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים -קרית הבעש"ט פתח תקוה
" ַויֵּצֵּ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵּאר שָׁ בַ עַ ...ויִפְּ גַע בַ מָׁ קֹום" (בראשית כ"ח ,י' -י"א)
(י) ַויֵּצֵּ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵּאר שָׁ בַ עַ ,ו ֵּילְֶך חָׁ ָׁרנָׁה.
ִשכַב בַ מָׁ קֹום הַ הּוא.
(יא) ַויִפְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם כִ י בָׁ א הַ שֶ מֶ ש ַוי ִַקח מֵּ ַאבְּ נֵּי הַ מָׁ קֹום ַויָׁשֶ ם ְּמ ַראֲ ש ָֹׁתיוַ ,וי ְּ
ענין א' -היכן גרו יצחק ורבקה כאשר יעקב יצא לחרן
" ַויֵּצֵּ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵּאר שָׁ בַ ע" -יעקב היה גר ,בפשטות ,בבית הוריו יצחק ורבקה ,ויש לברר היכן הם שכנו בבאר שבע או בקרית ארבע?
מהכתובים לא לגמרי ברור היכן שכנו יצחק ורבקה ,כאשר יעקב יצא ללכת לחרן .כי בפרשת 'תולדות' לאחר מה שקרה עם יצחק בגרר
נאמר ַ " :ויַעַ ל ִמשָּׁ ם בְּ ֵּאר שָׁ בַ ע" (בראשית כ"ו ,כ"ג) .ומשמע שהוא גר שם ,ואבימלך בא אליו לשם ,ככתוב (" :כה) ַויִבֶ ן שָּׁ ם ִמזְ בֵּ חַ ַוי ְִק ָּׁרא
בְ שֵּ ם ה' ַויֶט שָׁ ם ָׁאהֳ לֹו ַויִכְּ רּו שָׁ ם עַ בְּ דֵּ י יִצְּ חָׁ ק בְּ ֵּאר( .כו) וַאֲ בִ ימֶ לְֶך הָׁ לְַך ֵּאלָׁיו ִמגְּ ָׁרר וַאֲ חֻ זַת מֵּ ֵּרעֵּ הּו ּופִ יכֹל שַ ר צְ בָּׁ אֹו" (שם ,כ"ו ,כ"ה -כ"ו).
ואילו בפרשת 'וישלח' כאשר יעקב חוזר לארץ ישראל נאמר ַ " :ויָׁב ֹא ַי ֲעקֹב ֶאל יִצְּ חָׁ ק ָׁאבִ יו מַ ְּמ ֵּרא ִק ְּריַת הָׁ ַא ְּרבַ ע ִהוא חֶ בְּ רֹון אֲ שֶ ר גָּׁר שָּׁ ם
ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם וְ יִצְ חָּׁ ק" (בראשית ל"ה ,כ"ז) .אז היכן הם גרו בבאר שבע או בחברון ,ונראה שיש בזה מחלוקת המדרשים ,ועל פי כל אחת
מהדעות נצטרך להבין כיצד יפרשו את הפסוק האחר.
גרו בבאר שבע -ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה סח פסקה ה) במדרש השני שם מובא " :ויצא וכי לא יצא משם אלא הוא ,והרי כמה
חמרים וכמה גמלים יצאו ואת אמר ויצא יעקב .רבי (זעירא) עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אמר בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא
הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה" .ו'רש"י' מסתמך על דרשה זו ואומר " :ויצא -לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ,ולמה
הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם" .ומשמע ,שהם גרו בבאר שבע ,ולכן מיותר לכתוב שיעקב יצא מבאר
שבע ,אלא לדרוש שיציאת צדיק עושה רושם .אך לא מצאתי כיצד מסבירים את הפסוק השני שאומר שיצחק גר בחברון.
עברו מבאר שבע לחברון -ואולי נוכל לומר ,שבתחילה כאשר שלחו את יעקב לחרן הם גרו בבאר שבע ,ולכן נאמר שיעקב יצא מבאר
שבע ,אך לאחר מכן עברו לחברון ,ולכן לאחר שיעקב חוזר לא"י הוא מגיע אל אביו לחברון.
גרו בחברון -אך במדרש הראשון שם נאמר " :א"ר הושעיא כבר כתיב וישמע אל אביו ואל אמו ,ומה ת"ל ויצא יעקב מבאר שבע? אלא
אמר ,אבא בשעה שבקש לצאת לחוץ לארץ מהיכן הורשה ,לא מבאר שבע ,אף אני הריני הולך לבאר שבע ,אם נותן לי רשות הרי אני
יוצא ,ואם לאו איני יוצא .לפיכך צריך הכתוב לומר ויצא יעקב מבאר שבע" .משמע ,שלדעת ר' הושעיא הכתוב היה צריך להדגיש שיעקב
יצא מבאר שבע ,כי הוא היה גר בחברון ,והלך לבאר שבע לקבל רשות מה' ,ורק משם הלך לחרן.
גרו בחברון ו'באר שבע' אינו שם מקום אלא מרמז לעניינים אחרים -מובא שם מדרש שלישי ,שאולי ניתן ללמוד ממנו שבאמת
יצא מחברון ולא מבאר שבע " :מבאר שבע ר' יודן ור"ה ,ר' יודן אמר מבארה של שבועה ,אמר שלא יעמוד עלי אבימלך ויאמר השבעה
לי כשם שנשבע לי זקינך נמצאתי משהה בשמחת בני שבעה דורות .ר"ה אמר מבארה של בכורה ,אמר שלא יעמוד עלי עשו ויערער על
הבכורה ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את בכורתי ונמצאתי מאבד אותה שבועה שנאמר (בראשית כה) השבעה לי כיום .מבאר שבע
רבי ברכיה אמר מבארה של ברכות אמר שלא יעמוד עלי עשו ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את הברכות ונמצאתי מאבד אותה יגיעה
שיגעה בי אמי" .ומוצאים שם שדורשים את הביטוי 'באר שבע' בשלש דרשות ולא כשם של מקום ,ולפי"ז אולי באמת יצא מחברון
מקום מגורי אביו.
ובדרך זו הולך גם בעל 'שפתי כהן' שמסביר ,שהיציאה הזו מבאר שבע אינה היציאה שיצא מבית אביו המוזכרת בסוף פרשת 'תולדות',
כי הם גרו בחברון ,אלא יציאה זו 'מבאר שבע' מרמזת על יציאתו ממדרש שם ועבר ששימש שם ארבע עשרה שנה ,שבע בבית מדרש
'שֵּ ם' ,ושבע בבית מדרש 'עבר' ,ועל זה נאמר יושב אוהלים ,אוהל לא נאמר אלא אוהלים ,שני אוהלים ...אם כן שלוש יציאות יצא,
מבית אביו ,וממדרש שם ,וממדרש עבר ,ושלושתן רמוזים באותיות 'מבאר שבע' ,שיש בהם את האותיות ' -אב'' ,שם'' ,עבר' .ומביא
ראיה לפירוש זה " :שאמר במדרש (ילקוט רמז קי"ז) ויצא יעקב מבאר שבע והלא בחברון היה ...אלא ממקום שהוא מיוחד לשבועות
אברהם אמר ועתה השבעה ...יצחק ויקרא אותה שבעה ,אף עשו כשמכר בכורתו ויאמר השבעה לי ...אמר הואיל והמקום הזה מיוחד
לשבועות אצא מכאן".
דיון במדרש הראשון -ויש להבין ,את דברי המדרש " :אבא בשעה שבקש לצאת לחוץ לארץ מהיכן הורשה ,לא מבאר שבע ,אף אני
הריני הולך לבאר שבע" .ויש לשאול על מדרש זה מספר שאלות :א .למה כתוב ' -מהיכן הורשה' ,הרי בפועל יצחק לא הורשה לצאת
לחוץ לארץ .ב .ועוד ,כאשר ה' נגלה אליו ואסר עליו לצאת מהארץ ,זה היה בגרר ולא בבאר שבע ,אז יעקב היה צריך ללכת לגרר? ג .וכן,
כיצד התכוון לקבל רשות ,אם ע"י שה' יתגלה אליו ,כמו שה' התגלה ליצחק ,אז יש לברר מה המיוחד בבאר שבע שדווקא שם ה' יתגלה
אליו ולא בחברון ,ששם היה גר? ד .ועוד ,יש להבין ,מדוע בכלל היה צריך יעקב ללכת לקבל רשות מה' ,לאחר שרבקה ויצחק אביו ציוו
עליו ללכת לחרן? ה .הרי לעיל בסוף פרשת 'תולדות' נאמר " :וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם" ,ומדוע לא נאמר שם שמקודם
הלך לבאר שבע לבקש רשות מה'?
ואולי ,בגלל קשיים אלו ,העדיף 'רש"י' את המדרש השני ,שלפיו הם גרו בבאר שבע ,ולכן לא היה צורך לכתוב שיצא מבאר שבע ,אלא
ללמדנו שיציאת צדיק עושה רושם.
ענין ב' -היכן היו אהלי שם ועבר
ובכדי להסביר קצת את דברי המדרש הראשון ,שיעקב הלך לבאר שבע לדרוש את ה' ,אולי נוכל לומר ,שאהלי שם ועבר היו בבאר שבע,
ולכן יעקב הלך מחברון לבאר שבע ,כי שם בבית מדרשם ביקש לקבל רשות מה'.
[ ]2
הליכה דומה מצינו אצל רבקה שגם היא הלכה לדרוש את ה' ַ " :וי ְִת ֹרצֲצּו הַ בָּׁ נִים בְ ִק ְרבָּׁ ּה וַת ֹאמֶ ר ִאם כֵּן לָּׁמָּׁ ה זֶה ָּׁאנֹכִ י ו ֵַּתלְֶך ל ְִּדרש ֶאת ה'"
(בראשית כ"ה ,כ"ב) .ולאן הלכה? מובא ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה סג פסקה ו) " :ותלך לדרוש את ה' .וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות
היו באותן הימים ,והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר ,אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה".
ואם נאמר ש'שֵּ ם' הוא 'מלכי צדק' שהיה מלך בירושלים ,אז קשה להניח שרבקה הלכה מחברון עד ירושלים שהוא מרחק גדול ,ובמיוחד
שחוותה היריון קשה .וגם אין לומר שגרו בחברון והלכה עד באר שבע .אך אם נאמר שבית מדרשם היה בבאר שבע ,ולפי המדרש השני
הם גרו אז בבאר שבע ,אז מובן שהלכה לדרוש שם את ה' .וגם מובן ,שיעקב הלך לבית מדרשם לקבל אישור ליציאתו לחרן ,ולכן נאמר
' -ויצא יעקב מבאר שבע'.
ומדוע היה צריך אישור מה' ולא הסתפק בציווי של רבקה ויצחק? ואולי ,לפי המדרש שנטמן י"ד שנים בבית מדרשם של שם ועבר ,ובגלל
הזמן הרב שעבר ,היה צריך אישור מחודש של ה' ליציאתו.
ב'מדרש הגדול' מובא מדרש בנוסח קצת שונה ,שבעזרתו יתבררו השאלות דלעיל " :אמר ר' יהושע בן לוי והלא כבר נאמר ' -וישמע
יעקב וגו' ,ומהו 'ויצא'? אלא אמר הרי אבי ואמי נתנו לי רשות לצאת לחו"ל ,תאמר שהקב"ה רוצה שאצא ואוליד שם בנים או לאו,
והלך ליטול רשות מן השכינה .כמה דאת אמר 'ויצא משה מעם פרעה את העיר (שמות ט' ל"ג) מה להלן לחלות פני שכינה אף כאן לחלות
פני שכינה ,הוי ויצא יעקב" .לפי נוסח זה נוכל להבין את השאלות :א .יעקב לא פנה אל ה' בבקשה לקבל רשות לצאת לחו"ל ,כי בזה
סמך על הציווי של אביו ואמו .אלא הוא רצה לקבל רשות להוליד בנים בחו"ל .ב .לפי מדרש זה ,אין כלל משמעות למקום 'גרר' או 'באר
שבע' ,אלא יעקב רצה להתפלל לה' לכן יצא מבאר שבע ,כלומר יצא מן העיר בכדי להתפלל כמו שמשה יצא מן העיר בשביל להתפלל .ג.
באמת אין עדיפות לעיר באר שבע ,אלא שהוא היה גר שם ,ויצא מן העיר בכדי להתפלל .ד .כמו בתשובה א' יעקב ביקש רשות האם יוכל
להוליד ילדים בחו"ל .ה .גם כאן ,לא הלך לבאר שבע לבקש רשות מה' ,אלא אדרבא הפוך ,הוא יצא מהעיר באר שבע בכדי להתפלל לה'.
ענין ג' ַ " -ויִפְּ גַע בַ מָׁ קֹום" -מתי זה התרחש בהליכתו לחרן או כשנתן דעתו לחזור?
בהליכתו לחרן -כולנו מכירים את דרשת חז"ל ,ש'רש"י' מביא אותה בפסוק י"ז ,שיעקב הגיע עד לחרן ואז נתן אל לבו שעבר במקום
המקדש ולא התפלל ,והחליט לחזור ,והגיע עד לוז ,וה' הקפיץ לו לשם את הר המוריה .אך יש לדעת שזה רק דרך דרש ,אך מפשטות
מקריאת הפסוקים ,נראה לומר שזה היה בהליכתו לחרן ,בהגיעו למקום המקדש ,ללא כל צורך בנס .וכך משמע מרבים מהמפרשים.
ב'מדרש רבה' (פרשה סח פסקה ט) אנו מוצאים שני הסברים לביטוי ' -בַ מָׁ קֹום' .האחד ,שהוא התפלל לקב"ה " :ויפגע במקום ר"ה בשם
ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם" .והשני ,שהוא התפלל במקום המקדש :
"ד"א מהו ויפגע צלי במקום ,צלי בבית המקדש" .אך בשני מדרשים אלו ,לא מובא שזה היה כאשר נתן דעתו לחזור מחרן ולהתפלל.
וכן אומר 'רד"ק' " :ויפגע ,בדרכו פגע בעֶ ֶרב במקום אחד ,שהיה בדרך יום אחד מבאר שבע ,והיה ערב ולן שם ,כי לא יכול ללכת יותר
באותו יום ,כי כבר בא השמש בבואו במקום ,ונפתחה בי"ת בַ מקום לידיעת המקום ,שהיו לנים שם הבאים מבאר שבע" .ויוצא ,שאף לא
מפרש שזה היה במקום המקדש ,אלא מקום ידוע שהאנשים היוצאים מבאר שבע לכיוון צפון היו נוהגים ללון שם.
וכן משמע מדברי 'רשב"ם' שאומר " :ויפגע במקום -אירע לו דרכו במקום אחד חוץ מעיר לוז" .וכן משמע מדברי 'חזקוני' שאומר :
"וילן שם -בעל כרחו שהרי בא השמש וכדאמר רב יהודה לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב .אבל אם לא בא השמש היה הולך
כפי היכולת כדי להרחיק מעשו" .ומוכח שזה היה בהליכתו ,שרצה להתרחק מעשיו ולא בחזרתו ,שאז הוא מתקרב לעשיו.
ובעל 'אור החיים' הקדוש אומר זאת אף יותר במפורש " :ויפגע במקום פשוטו של מקרא שפגע במקום אחד של ישוב ,וכמו שתמצא
שגמר אומר הכתוב לבסוף דכתיב (בפסוק יט) ואולם לוז שם העיר ...ואומרו כי בא השמש ,לומר שזולת זה היה הולך הוא להגיע למחוז
חפצו במצות אביו ואמו ...ורבותינו ז"ל פירשו במקום הידוע הר המוריה ...וזה דרך דרש ...ודבריהם ז"ל ככתובים וכמסורים אצלנו".
כאשר נתן דעתו לחזור ' -רש"י' בפסוק י"ז על המילים 'אין זה כי אם בית אלקים' מביא את הדרשה הידועה ,האומרת שיעקב עבר
בהר המוריה ולא נתן דעתו להתפלל ,ובגלל זה ה' לא עכבו ,והוא המשיך עד שהגיע לחרן ,ואז התפלא איך עבר בהר המוריה ולא התפלל,
והחליט לחזור והגיע עד בית אל ,ואז ה' עשה לו נס והעביר את הר המוריה עד בית אל ,ושם התפלל ,וזכה להתגלות ה' אליו.
ואף 'רש"י' עצמו בפירושו הראשון מפרש על דרך הפשט " :ויפגע -כמו (יהושע טז) ופגע ביריחו ,ופגע בדבשתה" ,כלומר שהוא הגיע
למקום מסוים ,אך לא מפרש מילה זו במובן של תפילה .ורק אח"כ מביא מדברי רבותינו (ברכות כ"ו ע"ב) שפירשו במובן של תפילה,
ורומז לנס שקרה לו בחזרתו מחרן " :ורבותינו פירשו לשון תפלה (ירמיה ז) ואל תפגע בי .ולמדנו שתקן תפלת ערבית ושנה הכתוב ולא
כתב ויתפלל ,ללמדך שקפצה לו הארץ כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא)".
ויש להבין ,מה גרם לחז"ל לדרוש דרשה זו ,שאינה נשמעת מפשט הדברים ,שיעקב יצא מבאר שבע בכדי ללכת לחרן ,וכאשר הגיע להר
המוריה ה' השקיע לו פתאום את השמש ,ולכן נאמר ' -ויפגע בַ מקום' ,כי לא התכוון ללון במקום ,אלא רק בגלל שפתאום שקעה לו
השמש .וכמו שמשמע במדרש הבא המובא ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה סח פסקה י) " :ויפגע במקום ,בקש לעבור נעשה העולם כולו
כמין כותל לפניו" .ומהביטוי ' -בקש לעבור' ,משמע בפשטות ,שזה היה בהליכתו לחרן ,ולא בחזרתו בשביל להתפלל.
ונראה לומר ,שמילת המפתח כאן היא הפועל ' -ויפגע' ,כי היה צריך להיות כתוב ' -והגיע למקום' ,אלא שלפועל 'ויפגע' יש גם משמעות
של תפילה וכמו שאומר 'רש"י' .וכן מפרש 'רע"ב' " :ויפגע לשון תפלה וכו' עד שקפצה לו הארץ וכו' .קשה מנא לו מפסוק זה שקפצה
לו הארץ .י"ל דנפקא ליה מלשון 'ויפגע' שאין לשון פגיעה נופל אלא כשהאחד בא לקראת חברו ופוגשין זה בזה ,לכך אמר שקפצה לו
הדרך שבא הר המוריה לקראתו".
הקדשה -השיעורים והעלונים במשך חדשי כסלו -טבת מוקדשים להצלחת ר' אליהו בן יהודית ומשפ'
שיזכו לרוב שפע בגשמיות וברוחניות ,וימלא ה' את כל משאלות לבם לטובה.
התודה והברכה -למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל.
לעילוי נשמות :מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג.
ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל .ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל .ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל.
ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל .ולע"נ ' -חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ' -עמיתים'.
שעה – 10.30שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י .שעה - 11.15שיעור בגמרא מסכת פסחים.
שעה - 12:00שיעור באור החיים הקדוש .ביום ה' שיעור בפרשת השבוע.
ניתן להצטרף גם דרך הזום .לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל ,גם במהדורה מורחבת,
נא לפנות למייל – ingber@bezeqint.netאו בטלפון .0545398058 -
