gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪533‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת ויצא – כסלו תשפ"ז‬ ‫ולפי דברי המלבי"ם הנ"ל אפרש באופן נוסף‪ ,‬שהצדיק אוכל‬ ‫ויצא יעקב‬ ‫לחם כדי לשבר רעבונו‪.‬‬ ‫פירש"י שיציאת צדיק עושה רושם‪ ,‬פנה זיוה הודה והדרה‪.‬‬ ‫לפי"ז אתי שפיר טעם 'תביר' על 'לחם'‪ ,‬שיעקב ביקש‬ ‫האותיות הפנימיות והאמצעיות של 'זיו הוד הדר' הם יו"ד‪,‬‬ ‫שאכילתו תהיה לשבר רעבונו ולא למותרות‪.‬‬ ‫לרמז כי הצדיק הוא הנקודה הפנימית של היהודי שמסתופף‬ ‫בצילו ודבוק בו‪.‬‬ ‫וישכב במקום ההוא‬ ‫פירש"י‪ :‬לשון מיעוט‪ ,‬באותו מקום שכב‪ ,‬אבל י"ד שנים‬ ‫פנה זיוה הודה הדרה‬ ‫ששמש בבית עבר לא שכב בלילה‪ ,‬שהיה עוסק בתורה‪.‬‬ ‫סופי התיבות של 'זיו הוד והדר' הם רד"ו‪ ,‬לרמז כי בסוף ירדו‬ ‫זה נרמז בכך‪ ,‬ששלושת המילים 'וישכב במקום ההוא' יש‬ ‫בניו למצרים למשך רד"ו שנים ומה שישמר עליהם שם‪,‬‬ ‫בהם י"ד אותיות‪.‬‬ ‫הוא ה'זיו הוד והדר' שיעקב אביהם הביא עמו כשירד לשם‪.‬‬ ‫ותקרא שמו שמעון‬ ‫והנה ה' נצב עליו ויאמר‬ ‫פרשתנו מתחילה בכך‪ ,‬שיעקב יצא מבאר שבע לחרן ובדרך‬ ‫והנה ה' נצב עליו ויאמר‪ :‬ג' הבטחות הבטיח הקב"ה ליעקב‬ ‫חלם והתפלל ונדר ונתברך‪ .‬וזו הקריאה של שני וחמישי‪.‬‬ ‫בשלושת הפסוקים הבאים‪:‬‬ ‫אח"כ מתחיל עליה שני (פרק כ"ט) ושם מסופר על נישואי‬ ‫הארץ הק'‪' :‬הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך'‪.‬‬ ‫יעקב לבנות לבן כדי להקים תולדות‪.‬‬ ‫זרע רב ומבורך‪' :‬והיה זרעך כעפר הארץ‪ ...‬ונברכו בך'‪.‬‬ ‫בפסוק ל"ג מתחילת הפרק‪ ,‬מסופר על לידת הבן השני‬ ‫שמירה רצופה‪' :‬והנה אנכי עמך ושמרתיך‪ ...‬והשבתיך'‪.‬‬ ‫ללאה והיא קראה שמו 'שמעון'‪.‬‬ ‫זה נרמז בשלושת הנקודות של טעם סגול שעל 'ויאמר֒'‪.‬‬ ‫כמה נפלא הדבר‪ ,‬שהפעם הראשונה שמוזכר שמעון בתורה‬ ‫זה בפסוק 'ל"ג' וגם העמוד ה'ל"ג' מתחילת התורה (ראה‬ ‫לחם לאכול ובגד ללבוש‬ ‫ב'תיקון קוראים' זה עמוד ל"ג‪ ,‬וכך ברוב ספרי התורה)‪ .‬וזה‬ ‫הלא ברור שלחם הוא לאכול ובגד הוא ללבוש‪ ,‬די היה לכתוב‬ ‫מתקשר לעובדא‪ ,‬שהילולת רבי שמעון הוא בל"ג בעומר‪.‬‬ ‫'ונתן לי לחם ובגד' או 'מזון ולבוש'‪ ,‬למה הכפילות?‬ ‫וזה מתווסף למה שכתבתי בגליונות ל"ג בעומר על עשרות‬ ‫אפשר לפרש בשני אופנים ממש דבר והיפוכו‪ ,‬אפשר לפרש‬ ‫דוגמאות של האותיות ל"ג שמתקשרות למילה 'שמעון'‪.‬‬ ‫כי יעקב לא ביקש שום מותרות‪ ,‬רק לחם לסעוד ולשבוע‪,‬‬ ‫ככתוב צדיק אוכל לשובע נפשו‪ ,‬וכן בגד שישמש לו כלבוש‬ ‫ותאמר לאה בא גד‬ ‫גרידא אך לא בגדים יפים להתהדר ולהתכבד‪.‬‬ ‫גד היה השלישי מבני השפחות‪ .‬א‪ .‬דן‪ ,‬ב‪ .‬נפתלי‪ ,‬ג‪ .‬גד‪.‬‬ ‫ואפשר לפרש ההיפך הגמור‪ :‬יעקב ביקש בכפל לשון‪,‬‬ ‫והוא גם היה השביעי בבני יעקב לפי סדר לידתם‪:‬‬ ‫שלחם יהיה לאכול בשפע‪ ,‬והבגד יהיה ללבוש עם כל הטוב‬ ‫א‪ .‬ראובן‪ ,‬ב‪ .‬שמעון‪ ,‬ג‪ .‬לוי‪ ,‬ד‪ .‬יהודה‪ ,‬ה‪ .‬דן‪ ,‬ו‪ .‬נפתלי‪ ,‬ז‪ .‬גד‪.‬‬ ‫שיכול להיות בזה‪ ,‬כדר' יוחנן שקרא לבגדיו מכבדותי‪.‬‬ ‫זה נרמז בשמו שלאה נתנה לו כשאמרה בא גד‪ ,‬ב"א גימ' ג'‪,‬‬ ‫שתי השיטות יתפרשו לפי ב' מהלכים בחז"ל‪ ,‬כ"א לשיטתו‪,‬‬ ‫שהיה השלישי בבני השפחות‪ ,‬ג"ד גימ' שבע‪ ,‬שהיה הילד‬ ‫בגמ' כתובות קד‪ .‬מסופר על רבינו הק'‪' :‬בשעת פטירתו של‬ ‫השביעי מבני יעקב‪.‬‬ ‫רבי‪ ,‬זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה‪ ,‬אמר רבש"ע גלוי‬ ‫וידוע לפניך‪ ,‬שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי‬ ‫ויפרץ לרוב‬ ‫אפילו באצבע קטנה' ותוס' כותב‪ :‬דאי' במדרש 'עד שאדם‬ ‫מאז שיעקב הגיע לבית לבן שרתה הברכה בביתו‪ ,‬אבל לא‬ ‫מתפלל על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו‪ ,‬יתפלל על‬ ‫סתם ברכה גרידא‪ ,‬אלא שפע גדול‪ ,‬עד שהפסוק מגדיר זאת‬ ‫אכילה ושתיה שלא יכנסו בתוך מעיו'‪.‬‬ ‫'ויפרץ לרב'‪ ,‬ויש לבאר מדוע היה צריך שיבא לאותו רשע‬ ‫לעומת זאת איתא בירושלמי מס' קידושין‪' :‬עתיד אדם ליתן‬ ‫שפע כל כך גדול?‬ ‫דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל'‪.‬‬ ‫מסופר על גביר אחד שהיה מסגף עצמו ומתגורר בפשטות‬ ‫ואוכל בצמצום‪ ,‬פעם אחת נכנס אותו גביר להזכיר עצמו‬ ‫ונתן לי לחם‬ ‫לברכה אצל הרבי מסאטמר זיע"א והרבי ביקש ממנו שלא‬ ‫מצאנו בתורה כמה פעמים שימוש במילה 'שבר' בהקשר‬ ‫יחוס כל כך על ממונו‪ ,‬וטוב שיאכל פטומות ומעדנים‪.‬‬ ‫ללחם‪' ,‬יש שבר במצרים'‪' ,‬אוכל תשברו מאתם בכסף‬ ‫אחר שיצא האיש‪ ,‬שאל הגבאי את הרבי‪ :‬מדוע הרבי אמר‬ ‫ואכלתם' 'אוכל בכסף תשבירני' ובשערי אהרן פירש הקשר‬ ‫לו כך? ענה הרבי‪ :‬אם הגבירים יאכלו פטומות ומעדנים‪ ,‬הם‬ ‫בין שבר ולחם 'ששובר גאון בעלי בתים‪ ,‬שקונים שבר איפה‬ ‫יתנו לעניים לחם ומים‪ ,‬אך אם לעצמם הם יפרגנו רק לחם‬ ‫ולא באיפה שלימה'‪.‬‬ ‫ומים‪ ,‬העניים ירעבו ולא יקבלו אפילו פירור לחם‪.‬‬ ‫אכילת הצדיקים מועטת‪ ,‬ככתוב 'צדיק אוכל לשובע נפשו'‬ ‫כן הדבר אצל לבן‪ ,‬הלא יעקב היה סמוך על שולחנו‪ ,‬כי עבד‬ ‫פי' המלבי"ם 'הצדיק לא יאכל למלא בטנו‪ ,‬רק לשובע נפשו‬ ‫את לבן ולא עשה לעצמו כלום ואם לבן היה מרויח יפה‪ ,‬היה‬ ‫כדי הסיפוק לא מותרות'‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ו שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב' גליון ‪487‬‬ ‫ויצא קמ"ח פסוקים‬ ‫מרעיב את יעקב ונותן לו בקושי כדי מחייתו‪ ,‬שלא ימות‬ ‫יעקב אבינו הגיע לבית לבן אחר י"ד שנים בישיבת שם ועבר‬ ‫מרעב‪ ,‬אבל כאשר נתקיים בלבן 'ויפרץ לרוב'‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫מלא וגדוש בתורה ויר"ש‪ ,‬שהכין את עצמו להיות מוגן‬ ‫שיפרגן ליעקב קצת יותר מהמינימום הנצרך לו לשרוד‪.‬‬ ‫ומחוסן באותם י"ד שנים שעבד אצל לבן עבור בנותיו‪.‬‬ ‫רחל מסרה סימנים ללאה‬ ‫אבל בגשמיות היה חסר כל‪ ,‬אחר שאליפז נישל אותו מכל‬ ‫איתא בספה"ק כי הסימנים שיעקב סיכם עם רחל והיא‬ ‫מה שהיה לו כשיצא מבית אביו והיה עלול להגיע למצב של‬ ‫מסרה אותם ללאה‪ ,‬היו הלכות שלושת החיובים המוטלות‬ ‫'אם אין קמח אין תורה'‪.‬‬ ‫על נשות ישראל‪ ,‬הלא הם 'חלה נדה הדלקת הנר'‪ ,‬שיעקב‬ ‫אבל הקב"ה ריחם עליו ולמרות שלבן ניסה לרמות אותו‬ ‫לימד אותה ההלכות וזה היה הסימן ביניהם‪.‬‬ ‫ולהשאירו בלא כלום‪ ,‬לבסוף יצא מבית לבן‪ ,‬כשהיה משופע‬ ‫נהוג לברך את בני הזוג כשבונים בית בישראל 'בני חיי מזוני'‬ ‫בכל טוב ונתקיים בו 'תורה וגדולה במקום אחד' קמח ותורה‪.‬‬ ‫ויש בזה ענין של ' מידה כנגד מידה'‪ ,‬שעל כל שמירה של‬ ‫זה נרמז בכך שפרשת 'ויצא'‪ ,‬יש בה קמ"ח פסוקים‪ ,‬שגם‬ ‫אחד מאלו‪ ,‬הם מתברכים באחד מאלה‪.‬‬ ‫קמח היה לו‪ ,‬שלם בממונו ושלם בתורתו‪.‬‬ ‫בני ‪ -‬זרע של קיימא‪ ,‬שמירת הלכות טהרת המשפחה‪.‬‬ ‫בת עין‬ ‫חיי – נר ה' נשמת אדם‪ ,‬הדלקת הנר‪.‬‬ ‫השבת יחול יום השנה לפטירת הגה"ק מחבר ספר 'בת עין'‬ ‫מזוני – הפרשת חלה‪ ,‬מזונו של עולם‪.‬‬ ‫רבי אברהם דב מאבריטש זצ"ל ומנוחתו כבוד בעיה"ק צפת‪.‬‬ ‫חיי שרה תולדות ויצא‬ ‫הצדיק לא זכה לזש"ק‪ ,‬אבל תורתו מגן לנו וכבר נודע‬ ‫יש רק ‪ 2‬פרשיות בתורה בזה אחר זה‪ ,‬שמנין פסוקיהם שווה‬ ‫בשערים סגולת הסעודות שעורכים ביומא דהילולא שלו‪.‬‬ ‫רק בהפרש של פסוק יחיד‪ ,‬פר' חיי שרה‪ ,‬ק"ה פסוקים‪,‬‬ ‫ורבים שציפו לישועה נושעו ב'בן זכר' אחר שערכו סעודה‬ ‫פרשת תולדות מתווסף פסוק אחד והוא ק"ו פסוקים‪.‬‬ ‫לכבוד הצדיק‪.‬‬ ‫בפרשת חיי שרה מסופר על פטירת אברהם ושידוכו של‬ ‫רמז לכך בשם ספרו 'בת עין'‪ ,‬מתחיל ומסתיים באותיות 'בן'‬ ‫יצחק‪ .‬אברהם היה בן ק' שנה כשנולד יצחק‪ ,‬ובן ק"ה שנים‬ ‫והאותיות האמצעיות‪' ,‬תעי' בגימ' 'פת'‪ ,‬היינו‪ ,‬שעושים‬ ‫היה בהכניסו למקרא‪ ,‬כדתנן 'בן חמש למקרא'‪.‬‬ ‫סעודת מצוה עם פת ונטילת ידים לכבודו‪ ,‬זי"ע ועכי"א‪.‬‬ ‫זה מרומז במנין הפסוקים של הפרשה‪ ,‬שהם ק"ה פסוקים‪.‬‬ ‫ושמרני בדרך הזה‬ ‫פרשת תולדות מספר את סיפור הולדת יעקב‪ ,‬וזה עליית‬ ‫כאשר יצא יעקב אבינו ללכת לחרן‪ ,‬נדר ואמר 'אם יהיה אלקים‬ ‫מדרגה בקדושת העולם והפרשה מונה ק"ו פסוקים‪.‬‬ ‫עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך'‪ ,‬לכאורה התיבה הזה‬ ‫פרשת ויצא‪ ,‬מספר את לידת י"ב השבטים הקדושים שזה‬ ‫מיותרת‪ ,‬והול"ל 'ושמרני בדרך'‪.‬‬ ‫עוד תוספת קדושה ושלימות בעולם‪ .‬ושם הפרשה 'ויצא'‬ ‫עוד צריך ביאור‪ ,‬בפרשת תולדות נאמר בענין הבאר שמצאו‬ ‫בגימ' ק"ז‪ ,‬שזה אחד יותר מתולדות הקודמת לה‪.‬‬ ‫עבדי יצחק‪' :‬על כן שם העיר באר שבע‪ ,‬עד היום הזה'‪ ,‬מה‬ ‫הדגש עד היום הזה?‬ ‫ארבעה צריכים להודות‬ ‫עוד צריך ביאור‪ :‬הלא שם העיר כבר היתה באר שבע מימי‬ ‫יצא יעקב אבינו לחרן בשליחות הוריו וידע לקראת מה הוא‬ ‫אברהם‪ ,‬ככתוב‪' :‬על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם‬ ‫הולך‪ ,‬קיבל על עצמו ונדר להשי"ת‪ ,‬שכאשר יזכה לשוב‬ ‫נשבעו שניהם' ומה נתווסף בימי יצחק?‬ ‫בשלום‪ ,‬יעשה מזבח ויודה להקב"ה ויתן מעשר וכו'‪.‬‬ ‫בתחילת הפרשה‪ ,‬עה"פ 'ויצא יעקב' פירש"י 'שיציאת צדיק מן‬ ‫חז"ל אמרו‪' :‬ארבעה צריכים להודות'‪ ,‬ודורשי רשומות נתנו‬ ‫המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה‬ ‫סימן על כך 'וכל החיים יודוך סלה' חיי"ם ר"ת‪ :‬חבוש‪ ,‬ים‪,‬‬ ‫הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה'‪ ,‬ויש‬ ‫יסורים‪ ,‬מדבר‪.‬‬ ‫להקשות‪ ,‬הלא יצחק הצדיק עודנו חי ונשאר בעיר‪ ,‬ואיך פנה‬ ‫יעקב אבינו עבר את כל הארבעה באותה תקופה‪.‬‬ ‫זיוה הודה והדרה?‬ ‫חבוש בבית לבן כמו בבית האסורים ולבסוף נאלץ לברוח‬ ‫ביאר ידידי הר' ישראל חשין שליט"א‪ ,‬כי יצחק הגיע לבאר‬ ‫משם בהחבא מאימת לבן הרשע שביקש לעקר הכל‪.‬‬ ‫שבע עם בנו יעקב שאמור להמשיך מסורת אבות‪ ,‬והנחיל לו‬ ‫ים – ירדן‪ ,‬כפי שהעיד 'כי במקלי עברתי את הירדן הזה'‪.‬‬ ‫את הדרך 'הז"ה' ר"ת 'הוד זיו הדר'‪.‬‬ ‫יסורים – יעקב מספר לנשיו 'אכלני חורב וקרח בלילה'‪.‬‬ ‫והכל מתורץ כהוגן‪ :‬שם העיר היתה באר שבע עוד מימי‬ ‫מדבר – הן בהליכתו והן בחזרתו עבר במדברות‪.‬‬ ‫אברהם‪ ,‬אלא שבנו יצחק המשיך את הקדושה בבחינת 'הזה'‬ ‫ולכן‪ ,‬יציאתו של יעקב דייקא‪ ,‬היתה 'פנה זיוה הודה והדרה' כי‬ ‫הלכה זו של 'ארבעה צריכים להודות' דרשו בגמ' ברכות‬ ‫בחינה זו הונחלה לו שימשיך אותם לבני ישראל‪.‬‬ ‫מתהילים פרק ק"ז (חסידים אומרים אותו בער"ש קודם מנחה)‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בנו יוסף‪ ,‬ממשיך דרכו בן שבע עשרה שנה‪' ,‬הזה' גימ'‬ ‫זה נרמז בשם הפרשה 'ויצ"א' בגימ' ק"ז‪.‬‬ ‫י"ז‪ ,‬וקיבל מאביו 'זיו איקונין'‪ ,‬ועליו נאמר 'בכור שורו הדר לו'‪.‬‬ ‫נתרפאה כל המשפחה‬ ‫לאחייני היקר ר' אהרן קלצקין הי"ו בן אחי הבכור הר' אברהם ז"ל‪ ,‬לרגל הולדת בתו בשעטו"מ למזל טוב‪.‬‬ ‫בתוך ימי השלושים לפטירת אמו ע"ה‪ ,‬יזכו לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצאי חלציהם‪ ,‬לתפארת המשפחה‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל הגליון לאימייל מדי שבוע‪2 ,‬‬ ‫יכתוב לכתובת דלהלן‪maadoney@gmail.com :‬‬