מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ויצא (2026-11-16)

גליון 533
מעדני הפרשה בס"ד
רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת ויצא – כסלו תשפ"ז
ולפי דברי המלבי"ם הנ"ל אפרש באופן נוסף ,שהצדיק אוכל ויצא יעקב
לחם כדי לשבר רעבונו. פירש"י שיציאת צדיק עושה רושם ,פנה זיוה הודה והדרה.
לפי"ז אתי שפיר טעם 'תביר' על 'לחם' ,שיעקב ביקש האותיות הפנימיות והאמצעיות של 'זיו הוד הדר' הם יו"ד,
שאכילתו תהיה לשבר רעבונו ולא למותרות. לרמז כי הצדיק הוא הנקודה הפנימית של היהודי שמסתופף
בצילו ודבוק בו.
וישכב במקום ההוא
פירש"י :לשון מיעוט ,באותו מקום שכב ,אבל י"ד שנים פנה זיוה הודה הדרה
ששמש בבית עבר לא שכב בלילה ,שהיה עוסק בתורה. סופי התיבות של 'זיו הוד והדר' הם רד"ו ,לרמז כי בסוף ירדו
זה נרמז בכך ,ששלושת המילים 'וישכב במקום ההוא' יש בניו למצרים למשך רד"ו שנים ומה שישמר עליהם שם,
בהם י"ד אותיות. הוא ה'זיו הוד והדר' שיעקב אביהם הביא עמו כשירד לשם.
ותקרא שמו שמעון והנה ה' נצב עליו ויאמר
פרשתנו מתחילה בכך ,שיעקב יצא מבאר שבע לחרן ובדרך והנה ה' נצב עליו ויאמר :ג' הבטחות הבטיח הקב"ה ליעקב
חלם והתפלל ונדר ונתברך .וזו הקריאה של שני וחמישי. בשלושת הפסוקים הבאים:
אח"כ מתחיל עליה שני (פרק כ"ט) ושם מסופר על נישואי הארץ הק'' :הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך'.
יעקב לבנות לבן כדי להקים תולדות. זרע רב ומבורך' :והיה זרעך כעפר הארץ ...ונברכו בך'.
בפסוק ל"ג מתחילת הפרק ,מסופר על לידת הבן השני שמירה רצופה' :והנה אנכי עמך ושמרתיך ...והשבתיך'.
ללאה והיא קראה שמו 'שמעון'. זה נרמז בשלושת הנקודות של טעם סגול שעל 'ויאמר֒'.
כמה נפלא הדבר ,שהפעם הראשונה שמוזכר שמעון בתורה
זה בפסוק 'ל"ג' וגם העמוד ה'ל"ג' מתחילת התורה (ראה לחם לאכול ובגד ללבוש
ב'תיקון קוראים' זה עמוד ל"ג ,וכך ברוב ספרי התורה) .וזה הלא ברור שלחם הוא לאכול ובגד הוא ללבוש ,די היה לכתוב
מתקשר לעובדא ,שהילולת רבי שמעון הוא בל"ג בעומר. 'ונתן לי לחם ובגד' או 'מזון ולבוש' ,למה הכפילות?
וזה מתווסף למה שכתבתי בגליונות ל"ג בעומר על עשרות אפשר לפרש בשני אופנים ממש דבר והיפוכו ,אפשר לפרש
דוגמאות של האותיות ל"ג שמתקשרות למילה 'שמעון'. כי יעקב לא ביקש שום מותרות ,רק לחם לסעוד ולשבוע,
ככתוב צדיק אוכל לשובע נפשו ,וכן בגד שישמש לו כלבוש
ותאמר לאה בא גד גרידא אך לא בגדים יפים להתהדר ולהתכבד.
גד היה השלישי מבני השפחות .א .דן ,ב .נפתלי ,ג .גד. ואפשר לפרש ההיפך הגמור :יעקב ביקש בכפל לשון,
והוא גם היה השביעי בבני יעקב לפי סדר לידתם: שלחם יהיה לאכול בשפע ,והבגד יהיה ללבוש עם כל הטוב
א .ראובן ,ב .שמעון ,ג .לוי ,ד .יהודה ,ה .דן ,ו .נפתלי ,ז .גד. שיכול להיות בזה ,כדר' יוחנן שקרא לבגדיו מכבדותי.
זה נרמז בשמו שלאה נתנה לו כשאמרה בא גד ,ב"א גימ' ג', שתי השיטות יתפרשו לפי ב' מהלכים בחז"ל ,כ"א לשיטתו,
שהיה השלישי בבני השפחות ,ג"ד גימ' שבע ,שהיה הילד בגמ' כתובות קד .מסופר על רבינו הק'' :בשעת פטירתו של
השביעי מבני יעקב. רבי ,זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ,אמר רבש"ע גלוי
וידוע לפניך ,שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי
ויפרץ לרוב
אפילו באצבע קטנה' ותוס' כותב :דאי' במדרש 'עד שאדם
מאז שיעקב הגיע לבית לבן שרתה הברכה בביתו ,אבל לא
מתפלל על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו ,יתפלל על
סתם ברכה גרידא ,אלא שפע גדול ,עד שהפסוק מגדיר זאת
אכילה ושתיה שלא יכנסו בתוך מעיו'.
'ויפרץ לרב' ,ויש לבאר מדוע היה צריך שיבא לאותו רשע
לעומת זאת איתא בירושלמי מס' קידושין' :עתיד אדם ליתן
שפע כל כך גדול?
דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל'.
מסופר על גביר אחד שהיה מסגף עצמו ומתגורר בפשטות
ואוכל בצמצום ,פעם אחת נכנס אותו גביר להזכיר עצמו ונתן לי לחם
לברכה אצל הרבי מסאטמר זיע"א והרבי ביקש ממנו שלא מצאנו בתורה כמה פעמים שימוש במילה 'שבר' בהקשר
יחוס כל כך על ממונו ,וטוב שיאכל פטומות ומעדנים. ללחם' ,יש שבר במצרים'' ,אוכל תשברו מאתם בכסף
אחר שיצא האיש ,שאל הגבאי את הרבי :מדוע הרבי אמר ואכלתם' 'אוכל בכסף תשבירני' ובשערי אהרן פירש הקשר
לו כך? ענה הרבי :אם הגבירים יאכלו פטומות ומעדנים ,הם בין שבר ולחם 'ששובר גאון בעלי בתים ,שקונים שבר איפה
יתנו לעניים לחם ומים ,אך אם לעצמם הם יפרגנו רק לחם ולא באיפה שלימה'.
ומים ,העניים ירעבו ולא יקבלו אפילו פירור לחם. אכילת הצדיקים מועטת ,ככתוב 'צדיק אוכל לשובע נפשו'
כן הדבר אצל לבן ,הלא יעקב היה סמוך על שולחנו ,כי עבד פי' המלבי"ם 'הצדיק לא יאכל למלא בטנו ,רק לשובע נפשו
את לבן ולא עשה לעצמו כלום ואם לבן היה מרויח יפה ,היה כדי הסיפוק לא מותרות'.
פרשת ויצא תשפ"ו שנה י"א מעדני הפרשה בס"ד ,עמוד ב' גליון 487
ויצא קמ"ח פסוקים מרעיב את יעקב ונותן לו בקושי כדי מחייתו ,שלא ימות
יעקב אבינו הגיע לבית לבן אחר י"ד שנים בישיבת שם ועבר מרעב ,אבל כאשר נתקיים בלבן 'ויפרץ לרוב' ,יש סיכוי
מלא וגדוש בתורה ויר"ש ,שהכין את עצמו להיות מוגן שיפרגן ליעקב קצת יותר מהמינימום הנצרך לו לשרוד.
ומחוסן באותם י"ד שנים שעבד אצל לבן עבור בנותיו.
רחל מסרה סימנים ללאה
אבל בגשמיות היה חסר כל ,אחר שאליפז נישל אותו מכל
איתא בספה"ק כי הסימנים שיעקב סיכם עם רחל והיא
מה שהיה לו כשיצא מבית אביו והיה עלול להגיע למצב של
מסרה אותם ללאה ,היו הלכות שלושת החיובים המוטלות
'אם אין קמח אין תורה'.
על נשות ישראל ,הלא הם 'חלה נדה הדלקת הנר' ,שיעקב
אבל הקב"ה ריחם עליו ולמרות שלבן ניסה לרמות אותו לימד אותה ההלכות וזה היה הסימן ביניהם.
ולהשאירו בלא כלום ,לבסוף יצא מבית לבן ,כשהיה משופע
נהוג לברך את בני הזוג כשבונים בית בישראל 'בני חיי מזוני'
בכל טוב ונתקיים בו 'תורה וגדולה במקום אחד' קמח ותורה.
ויש בזה ענין של ' מידה כנגד מידה' ,שעל כל שמירה של
זה נרמז בכך שפרשת 'ויצא' ,יש בה קמ"ח פסוקים ,שגם אחד מאלו ,הם מתברכים באחד מאלה.
קמח היה לו ,שלם בממונו ושלם בתורתו.
בני -זרע של קיימא ,שמירת הלכות טהרת המשפחה.
בת עין חיי – נר ה' נשמת אדם ,הדלקת הנר.
השבת יחול יום השנה לפטירת הגה"ק מחבר ספר 'בת עין' מזוני – הפרשת חלה ,מזונו של עולם.
רבי אברהם דב מאבריטש זצ"ל ומנוחתו כבוד בעיה"ק צפת.
חיי שרה תולדות ויצא
הצדיק לא זכה לזש"ק ,אבל תורתו מגן לנו וכבר נודע יש רק 2פרשיות בתורה בזה אחר זה ,שמנין פסוקיהם שווה
בשערים סגולת הסעודות שעורכים ביומא דהילולא שלו. רק בהפרש של פסוק יחיד ,פר' חיי שרה ,ק"ה פסוקים,
ורבים שציפו לישועה נושעו ב'בן זכר' אחר שערכו סעודה פרשת תולדות מתווסף פסוק אחד והוא ק"ו פסוקים.
לכבוד הצדיק.
בפרשת חיי שרה מסופר על פטירת אברהם ושידוכו של
רמז לכך בשם ספרו 'בת עין' ,מתחיל ומסתיים באותיות 'בן' יצחק .אברהם היה בן ק' שנה כשנולד יצחק ,ובן ק"ה שנים
והאותיות האמצעיות' ,תעי' בגימ' 'פת' ,היינו ,שעושים היה בהכניסו למקרא ,כדתנן 'בן חמש למקרא'.
סעודת מצוה עם פת ונטילת ידים לכבודו ,זי"ע ועכי"א.
זה מרומז במנין הפסוקים של הפרשה ,שהם ק"ה פסוקים.
ושמרני בדרך הזה פרשת תולדות מספר את סיפור הולדת יעקב ,וזה עליית
כאשר יצא יעקב אבינו ללכת לחרן ,נדר ואמר 'אם יהיה אלקים מדרגה בקדושת העולם והפרשה מונה ק"ו פסוקים.
עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך' ,לכאורה התיבה הזה פרשת ויצא ,מספר את לידת י"ב השבטים הקדושים שזה
מיותרת ,והול"ל 'ושמרני בדרך'. עוד תוספת קדושה ושלימות בעולם .ושם הפרשה 'ויצא'
עוד צריך ביאור ,בפרשת תולדות נאמר בענין הבאר שמצאו בגימ' ק"ז ,שזה אחד יותר מתולדות הקודמת לה.
עבדי יצחק' :על כן שם העיר באר שבע ,עד היום הזה' ,מה
הדגש עד היום הזה? ארבעה צריכים להודות
עוד צריך ביאור :הלא שם העיר כבר היתה באר שבע מימי יצא יעקב אבינו לחרן בשליחות הוריו וידע לקראת מה הוא
אברהם ,ככתוב' :על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם הולך ,קיבל על עצמו ונדר להשי"ת ,שכאשר יזכה לשוב
נשבעו שניהם' ומה נתווסף בימי יצחק? בשלום ,יעשה מזבח ויודה להקב"ה ויתן מעשר וכו'.
בתחילת הפרשה ,עה"פ 'ויצא יעקב' פירש"י 'שיציאת צדיק מן חז"ל אמרו' :ארבעה צריכים להודות' ,ודורשי רשומות נתנו
המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה סימן על כך 'וכל החיים יודוך סלה' חיי"ם ר"ת :חבוש ,ים,
הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה' ,ויש יסורים ,מדבר.
להקשות ,הלא יצחק הצדיק עודנו חי ונשאר בעיר ,ואיך פנה
יעקב אבינו עבר את כל הארבעה באותה תקופה.
זיוה הודה והדרה?
חבוש בבית לבן כמו בבית האסורים ולבסוף נאלץ לברוח
ביאר ידידי הר' ישראל חשין שליט"א ,כי יצחק הגיע לבאר משם בהחבא מאימת לבן הרשע שביקש לעקר הכל.
שבע עם בנו יעקב שאמור להמשיך מסורת אבות ,והנחיל לו
ים – ירדן ,כפי שהעיד 'כי במקלי עברתי את הירדן הזה'.
את הדרך 'הז"ה' ר"ת 'הוד זיו הדר'.
יסורים – יעקב מספר לנשיו 'אכלני חורב וקרח בלילה'.
והכל מתורץ כהוגן :שם העיר היתה באר שבע עוד מימי
מדבר – הן בהליכתו והן בחזרתו עבר במדברות.
אברהם ,אלא שבנו יצחק המשיך את הקדושה בבחינת 'הזה'
ולכן ,יציאתו של יעקב דייקא ,היתה 'פנה זיוה הודה והדרה' כי הלכה זו של 'ארבעה צריכים להודות' דרשו בגמ' ברכות
בחינה זו הונחלה לו שימשיך אותם לבני ישראל. מתהילים פרק ק"ז (חסידים אומרים אותו בער"ש קודם מנחה).
אכן ,בנו יוסף ,ממשיך דרכו בן שבע עשרה שנה' ,הזה' גימ' זה נרמז בשם הפרשה 'ויצ"א' בגימ' ק"ז.
י"ז ,וקיבל מאביו 'זיו איקונין' ,ועליו נאמר 'בכור שורו הדר לו'.
נתרפאה כל המשפחה
לאחייני היקר ר' אהרן קלצקין הי"ו בן אחי הבכור הר' אברהם ז"ל ,לרגל הולדת בתו בשעטו"מ למזל טוב.
בתוך ימי השלושים לפטירת אמו ע"ה ,יזכו לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצאי חלציהם ,לתפארת המשפחה.
המעוניין לקבל הגליון לאימייל מדי שבוע2 ,
יכתוב לכתובת דלהלןmaadoney@gmail.com :
