עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi
הטקסט של גיליון זה
זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק פרשת ויצא תשפ"ז גליון קס"א
17:51 17:17 16:16
*הזמנים הינם לפי שעון חורף באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
יעקב אבינו על הר המוריה דאה"נ שכל העולם מלא כבודו זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ ויצא יעקב
אבל במקום זה הוא חפץ ביותר. מבאר שבע וילך חרנה וגו' ,וזל"ק :הנה רמזה לנו התורה
הקדושה ,היות לפעמים בתגבורת היצר יכסה שמים בעבים
בספה"ק קדושת לוי עה"פ ויצא יעקב מבאר שבע וילך
והחושך יכסה ארץ ,וזורק על האדם עצבות וחושך ..ועוד
חרנה ופירש"י פנה הודה וכו' ,ומבאר בהקדים להבין למה
יוסיף היצר בשטותים והבלים להרחיק את האדם מן הדרך
לא כתיב וירד חרנה -הרי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות
ילך בה (כאשר ברצונו) לקשר עצמו ולהשיב למקורו האמת
ולכל מקום שהולכים נקרא ירידה ,ומבאר :דמה שאמרו ארץ
מקור החיים ושורש החסדים ,וכדי לבטל זה -בא הכתוב
ישראל גבוהה מכל הארצות ,הפירוש הוא שקדושת ארץ
והורה לנו :ויפגע במקום וגו' כי בא השמש ,רצונו (לומר)
ישראל גבוהה מכל הארצות ,לכן נקראת היציאה מארץ
הסתלקות המוחין מחמת הסתת היצר כנ"ל -ולזה (מביאו)
ישראל בלשון ירידה ,אבל יעקב אבינו כשיצא מארץ
וישכב במקום ההוא ,לכן בא הכתוב לזרז תיכף -ויחלום
ישראל -לקח עִ מֹ ו קדושת ארץ ישראל ,לכן לא היתה
בלשון חיזוק כמו ותחלימנו ,כלומר :צריך האדם לחזק עצמו
יציאתו בחינת ירידה ,וזה שכתב רש"י :כשיצא ִמן העיר -
בכל כוחו ,דאפילו סולם מוצב ארצה (מ"מ) וראשו מגיע
פנה הודה וכו' דהלכו עִ מֹ ו כל כוחות הקדושה.
השמימה ,כי גופא בתר רישא גרירא ,וזהו 'וישב יצחק
באור החיים הק' עה"פ (כ"ח) אכן יש ה' במקום הזה ואנכי בגרר'.
לא ידעתי ,ומפרש :שאילו ידעתי -לא הייתי הולך לישון זקיה"ק המהר"ם שיק זי"ע עה"פ (בראשית כ"ח) ויצא
בלי הכנה מקודם -שאהיה ראוי לקבל הנבואה ,ובספר כתר יעקב מבאר שבע וילך חרנה :וקשה! למה כתוב שהלך מכאן
תורה להרה"ק רבי מאיר מבארדיטשוב זי"ע בן הרה"ק ויצא לשם - ,לכתוב קרא -וילך יעקב חרנה ,וי"ל :דהנה שני
מבארדיטשוב זי"ע כותב :שהיה מכוון מן השמים שלא יוכל מיני עוברי דרכים יש ,האחד -שלא יכול לעמוד במקום זה
יעקב לעשות הכנה לנבואה זו ,כי מעשה אבות סימן לבנים, וצריך לנסוע מזה ,והשני -שעיקר כוונתו בהליכה זו לבוא
וע"י שיעקב ישן ללא הכנה ומ"מ זכה לראות מראות לעיר פלונית ואין לו ענין בזה שהוא הולך מכאן ,וביעקב
אלוקים ולקבל השפעות טובות ,עי"ז המשיך לדורות אבינו היו שניהם ,האחד :שהיה צריך לנסוע מבאר שבע
דאע"פ שיהיו בני ישראל בבחינת שינה ולא יוכלו לעשות כאשר צוותה לו אמו לברוח מפני עשיו ,והשני :לבוא לחרן
הכנה כראוי ,אעפי"כ יעזור להם תמיד השי"ת ויוושעו כאשר צוה עליו יצחק לקחת אשה מבנות לבן ,על כן כתיב
כמות שהם בכל הברכות והשפעות טובות ,ובזה מפרש גם היציאה מבאר שבע וגם ההליכה לחרן ,ונכון.
המשך הפסוק -אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים,
ועוד מזקיה"ק המהר"ם שיק זי"ע עה"פ (כ"ח) מה נורא
רצ"ל שההשפעה לא באה מכוח הכנה אלא ירדה מן
המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים:
השמים ע"י שהמקום הוא בית אלוקים.
וקשה -למה דווקא מקום זה ,והלא כל הארץ מלא כבודו,
גאב"ד ירושלים עיה"ק מרא דארעא ישראל הגה"ק רבי וי"ל עפ"י משל :באדם שהגיע לקרית מלך רב ,והראוהו כל
משה אריה זי"ע עה"פ ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, בתי המלוכה ,וראה שם בית נשיא זה ובית נשיא זה ואח"כ
ובמדרש ..ולמה הזכיר יציאתו -אלא מגיד שיציאת צדיק הראו לו על בית מסויים -שזה בית המלך ,ושאל :הלא כל
מן המקום עושה רושם ,ומפרש :בהקדים הביאור לדברי בתיהם של הנשיאים גם הם של המלך ,אמרו לו נכון שכל
רש"י 'להגיד שבחו של אהרן שלא שינה' ותמהו המפרשים: הבתים הם של המלך אך בבית זה הוא חפץ ביותר ,וזה אמר
היורד לעולם ע"י התורה הוא דווקא ע"י מידת ענווה ,ובזה ומה רבותא הוא לאהרן כהן לקל עליון שלא שינה ממצוות
מבואר כוונת הכתוב -ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו ה' ,ונראה עפי"מ שמביא בספה"ק דברי יחזקאל עה"כ
מגיע השמימה סלם גימ' 'סיני' (בעה"ט) ומרמז על תורה והוא בהעלותך את הנרות ,פירש"י :בהעלותך -ע"ש שהלהב
מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ,כי הוא הצינור משמים עולה מאליה ,וי"ל דהתוה"ק רומזת לנו -דרך ישכון אור,
להוריד שפע הברכה לארץ ,ובמעמד הר סיני כתיב ויחן שם דהנה כתיב (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והרי
ישראל נגד ההר ופירש"י 'כאיש אחד בלב אחד' היינו גם מי שתורתו אומנתו יצטרך בהכרח לבטל קצת מלימודו
בשלום ובאחדות ,דע"י שנתקרבו להר סיני הנמוך מבין לאכילה שתיה וכדו' ואיך אפשר לקיים 'ולא ימוש' ,אלא
ההרים למדו ממנה להתנהג בענווה ושפלות וזכו שיהא העיקר הוא בעת שילמוד התוה"ק -ילמוד לשמה ,והאור
ביניהם שלום ואחדות ועי"ז נמשך לישראל השפעות תורה יאיר לו הדרך אחר לימודו אפילו בעת שיצטרך לבטל
גדולות ,וזה גם הראה הקב"ה ליעקב אבינו דאה"נ שהוא בא מן התורה לדברים ההכרחיים ,והנה המנורה היא בדרום
בכח התורה אך צריך שיהא גם שלום ואחדות ולכן נעשו הרומז לתורה ,וזה שפירש"י ע"ש שהלהב עולה -ר"ל שלהב
כל האבנים אבן אחת כי העיקר הוא השלום. התורה צריך לעלות למעלה ע"י שילמוד בדחילו ורחימו
השלמות לפרשת תולדות: (שהיא פרחי לעילא) ואזי תאיר לו התורה אפילו בעת שבטל
ממנה ויקיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ,ועד"ז יש לבאר
ראיתי :ואלה תולדות יצחק בן אברהם -ואיך זכה לבנים
דברי רש"י :ללמד שבחו של אהרן שלא שינה ,כלומר:
בתפילתו -ע"י שהיה אברהם הוליד את יצחק היינו שהיה
שתמיד היה דבוק בתוה"ק ולא הייתה שום השתנות אצלו
צדיק בן צדיק.
גם בעסקו בדברים ההכרחיים ,ומצינו ביעקב אבינו שנטמן
ואפשר להוסיף לזה :דידוע מספרי חסידות דצדיק שפותח בישיבת שם ועבר י"ד שנים והתדבק בכל נפשו בקדושת
שער לישועה -אזי בניו אחריו יש להם זכות קדימה בשער התורה -עד אשר גם בעת שהותו בבית לבן נשאר דבוק
זה ,וכמו שאיתא בגמ' תענית שכאשר נזקקו לגשם נעמד ומקושר בקדושת התורה אשר האירה לו הדרך גם בעת
חוני המעגל והתפלל וגם נענה ובהמשך מביאה הגמ' על שתי שהיה עוסק בדברים אחרים ,וזה כוונת המדרש 'יציאת צדיק
פעמים שנזקקו ישראל לגשם והלכו לנכדי חוני המעגל (בן מן המקום עושה רושם ,פירוש אף כשהצדיק יוצא מן
בנו ובן בתו) ונענו ,וכן כאן ע"י שאברהם התפלל על המקום והולך לעסקיו אעפ"כ התורה הק' עושה בו רושם
אבימלך -הרי פתח השער של פקידת עקרות ולכן היה לבנו ונשאר בו רשימו דקדושת התורה והודה וזיוה של התוה"ק
יצחק זכות קדימה בשער זה. פונה אתו להיות נשאר דבוק בהם כשהוא עוסק בישובו של
ושמעתי :דוד המלך התפלל שיהא נחשב אמירת תהילים עולם ואור התורה מאיר לו בדרך אשר הוא הולך בה.
כלימוד נגעים ואהלות ,ולמה נקט לימוד זה בדווקא ,ויש ועוד מהגה"ק זי"ע עה"פ ..ויקח מאבני המקום וישם
מבארים :דבנגעים -אפילו הכהן הוא עם-הארץ ואינו מבין מראשותיו וגו' ופירש"י עשאן כמין מרזב סביב ראשו,
בנגעים הרי מושיבין ת"ח לידו והוא אומר לו מה ההלכה התחילו האבנים מריבות זו עם זו וכו' מיד עשאן הקב"ה
והכהן מוציא את זה בפיו ואזי זה מקבל תוקף ,וזה ביקש אבן אחת והיינו דכתיב ויקח את האבן וגו' ויש לבאר בהקדים
דוד המלך :דאפילו יאמרו תהילים ולא יידעו מה שאומרים דברי הרה"ק הישמח משה זי"ע על המשנה (סוף עוקצין)
וגם אפילו אם לא יכוונו כראוי יהא זה נחשב על דעתו א"ר שמעון בן חלפתא :לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה
ואמירתו של דוד המלך. אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום,
וכעין זה הסביר האמרי חיים זי"ע כוח האמירה בפה של כל ונראה לי דבאמת כל השפעת הברכות היא ע"י התורה,
אחד ,בנתינת דוגמא על איש יהודי שמוכר פירות וירקות וכבר אמרו חז"ל (שבת קנ"ו) אין מזל לישראל רק הכל ע"י
ואפילו אם הוא אינו בר-הכי מ"מ המשגיח שבא להפריש התורה וכל ההשפעות באות על ידה ,וכשהתורה בשלימותה
תו"מ זקוק שהמוכר יוצא בפיו מהו מפריש לתרומה ומהו אזי גם הברכות נשמרות בשלימות עבור כלל ישראל
מפריש למעשר ובזה מופרש תו"מ ,וניתרין הפירות לאכילה המחזיקים אותה ,וע"כ כלי המחזיק ברכה לישראל היא
ואל יזלזל ח"ו איש נכבד בעמיו באיסורן של התו"מ מכיון התורה וזהו פירוש הפסוק ה' עוז לעמו יתן (היינו התורה,
שנאמרו ממי שנאמרו ,אלא יש לזה הכוח להקדישן ע"י) ה' יברך את עמו בשלום ,והנה בכדי שיהא שלום בין
לתרומות ומעשרות. ישראל בהכרח שיתנהג כל אחד בענווה ,כי כדי לקבל השפע
נא להתפלל לרפואת הרה"ג ר' יעקב בן בילא שליט"א לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל
