gilyoines.com

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק פרשת ויצא תשפ"ז גליון קס"א‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪17:17‬‬ ‫‪16:16‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון חורף באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫יעקב אבינו על הר המוריה דאה"נ שכל העולם מלא כבודו‬ ‫זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ ויצא יעקב‬ ‫אבל במקום זה הוא חפץ ביותר‪.‬‬ ‫מבאר שבע וילך חרנה וגו'‪ ,‬וזל"ק‪ :‬הנה רמזה לנו התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬היות לפעמים בתגבורת היצר יכסה שמים בעבים‬ ‫בספה"ק קדושת לוי עה"פ ויצא יעקב מבאר שבע וילך‬ ‫והחושך יכסה ארץ‪ ,‬וזורק על האדם עצבות וחושך‪ ..‬ועוד‬ ‫חרנה ופירש"י פנה הודה וכו'‪ ,‬ומבאר בהקדים להבין למה‬ ‫יוסיף היצר בשטותים והבלים להרחיק את האדם מן הדרך‬ ‫לא כתיב וירד חרנה ‪ -‬הרי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות‬ ‫ילך בה (כאשר ברצונו) לקשר עצמו ולהשיב למקורו האמת‬ ‫ולכל מקום שהולכים נקרא ירידה‪ ,‬ומבאר‪ :‬דמה שאמרו ארץ‬ ‫מקור החיים ושורש החסדים‪ ,‬וכדי לבטל זה ‪ -‬בא הכתוב‬ ‫ישראל גבוהה מכל הארצות‪ ,‬הפירוש הוא שקדושת ארץ‬ ‫והורה לנו‪ :‬ויפגע במקום וגו' כי בא השמש‪ ,‬רצונו (לומר)‬ ‫ישראל גבוהה מכל הארצות‪ ,‬לכן נקראת היציאה מארץ‬ ‫הסתלקות המוחין מחמת הסתת היצר כנ"ל ‪ -‬ולזה (מביאו)‬ ‫ישראל בלשון ירידה‪ ,‬אבל יעקב אבינו כשיצא מארץ‬ ‫וישכב במקום ההוא‪ ,‬לכן בא הכתוב לזרז תיכף ‪ -‬ויחלום‬ ‫ישראל ‪ -‬לקח עִ מֹ ו קדושת ארץ ישראל‪ ,‬לכן לא היתה‬ ‫בלשון חיזוק כמו ותחלימנו‪ ,‬כלומר‪ :‬צריך האדם לחזק עצמו‬ ‫יציאתו בחינת ירידה‪ ,‬וזה שכתב רש"י‪ :‬כשיצא ִמן העיר ‪-‬‬ ‫בכל כוחו‪ ,‬דאפילו סולם מוצב ארצה (מ"מ) וראשו מגיע‬ ‫פנה הודה וכו' דהלכו עִ מֹ ו כל כוחות הקדושה‪.‬‬ ‫השמימה‪ ,‬כי גופא בתר רישא גרירא‪ ,‬וזהו 'וישב יצחק‬ ‫באור החיים הק' עה"פ (כ"ח) אכן יש ה' במקום הזה ואנכי‬ ‫בגרר'‪.‬‬ ‫לא ידעתי‪ ,‬ומפרש‪ :‬שאילו ידעתי ‪ -‬לא הייתי הולך לישון‬ ‫זקיה"ק המהר"ם שיק זי"ע עה"פ (בראשית כ"ח) ויצא‬ ‫בלי הכנה מקודם ‪ -‬שאהיה ראוי לקבל הנבואה‪ ,‬ובספר כתר‬ ‫יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪ :‬וקשה! למה כתוב שהלך מכאן‬ ‫תורה להרה"ק רבי מאיר מבארדיטשוב זי"ע בן הרה"ק‬ ‫ויצא לשם‪ - ,‬לכתוב קרא ‪ -‬וילך יעקב חרנה‪ ,‬וי"ל‪ :‬דהנה שני‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע כותב‪ :‬שהיה מכוון מן השמים שלא יוכל‬ ‫מיני עוברי דרכים יש‪ ,‬האחד ‪ -‬שלא יכול לעמוד במקום זה‬ ‫יעקב לעשות הכנה לנבואה זו‪ ,‬כי מעשה אבות סימן לבנים‪,‬‬ ‫וצריך לנסוע מזה‪ ,‬והשני ‪ -‬שעיקר כוונתו בהליכה זו לבוא‬ ‫וע"י שיעקב ישן ללא הכנה ומ"מ זכה לראות מראות‬ ‫לעיר פלונית ואין לו ענין בזה שהוא הולך מכאן‪ ,‬וביעקב‬ ‫אלוקים ולקבל השפעות טובות‪ ,‬עי"ז המשיך לדורות‬ ‫אבינו היו שניהם‪ ,‬האחד‪ :‬שהיה צריך לנסוע מבאר שבע‬ ‫דאע"פ שיהיו בני ישראל בבחינת שינה ולא יוכלו לעשות‬ ‫כאשר צוותה לו אמו לברוח מפני עשיו‪ ,‬והשני‪ :‬לבוא לחרן‬ ‫הכנה כראוי‪ ,‬אעפי"כ יעזור להם תמיד השי"ת ויוושעו‬ ‫כאשר צוה עליו יצחק לקחת אשה מבנות לבן‪ ,‬על כן כתיב‬ ‫כמות שהם בכל הברכות והשפעות טובות‪ ,‬ובזה מפרש‬ ‫גם היציאה מבאר שבע וגם ההליכה לחרן‪ ,‬ונכון‪.‬‬ ‫המשך הפסוק ‪ -‬אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים‪,‬‬ ‫ועוד מזקיה"ק המהר"ם שיק זי"ע עה"פ (כ"ח) מה נורא‬ ‫רצ"ל שההשפעה לא באה מכוח הכנה אלא ירדה מן‬ ‫המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים‪:‬‬ ‫השמים ע"י שהמקום הוא בית אלוקים‪.‬‬ ‫וקשה ‪ -‬למה דווקא מקום זה‪ ,‬והלא כל הארץ מלא כבודו‪,‬‬ ‫גאב"ד ירושלים עיה"ק מרא דארעא ישראל הגה"ק רבי‬ ‫וי"ל עפ"י משל‪ :‬באדם שהגיע לקרית מלך רב‪ ,‬והראוהו כל‬ ‫משה אריה זי"ע עה"פ ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪,‬‬ ‫בתי המלוכה‪ ,‬וראה שם בית נשיא זה ובית נשיא זה ואח"כ‬ ‫ובמדרש ‪ ..‬ולמה הזכיר יציאתו ‪ -‬אלא מגיד שיציאת צדיק‬ ‫הראו לו על בית מסויים ‪ -‬שזה בית המלך‪ ,‬ושאל‪ :‬הלא כל‬ ‫מן המקום עושה רושם‪ ,‬ומפרש‪ :‬בהקדים הביאור לדברי‬ ‫בתיהם של הנשיאים גם הם של המלך‪ ,‬אמרו לו נכון שכל‬ ‫רש"י 'להגיד שבחו של אהרן שלא שינה' ותמהו המפרשים‪:‬‬ ‫הבתים הם של המלך אך בבית זה הוא חפץ ביותר‪ ,‬וזה אמר‬ ‫היורד לעולם ע"י התורה הוא דווקא ע"י מידת ענווה‪ ,‬ובזה‬ ‫ומה רבותא הוא לאהרן כהן לקל עליון שלא שינה ממצוות‬ ‫מבואר כוונת הכתוב ‪ -‬ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו‬ ‫ה'‪ ,‬ונראה עפי"מ שמביא בספה"ק דברי יחזקאל עה"כ‬ ‫מגיע השמימה סלם גימ' 'סיני' (בעה"ט) ומרמז על תורה והוא‬ ‫בהעלותך את הנרות‪ ,‬פירש"י‪ :‬בהעלותך ‪ -‬ע"ש שהלהב‬ ‫מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪ ,‬כי הוא הצינור משמים‬ ‫עולה מאליה‪ ,‬וי"ל דהתוה"ק רומזת לנו ‪ -‬דרך ישכון אור‪,‬‬ ‫להוריד שפע הברכה לארץ‪ ,‬ובמעמד הר סיני כתיב ויחן שם‬ ‫דהנה כתיב (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והרי‬ ‫ישראל נגד ההר ופירש"י 'כאיש אחד בלב אחד' היינו‬ ‫גם מי שתורתו אומנתו יצטרך בהכרח לבטל קצת מלימודו‬ ‫בשלום ובאחדות‪ ,‬דע"י שנתקרבו להר סיני הנמוך מבין‬ ‫לאכילה שתיה וכדו' ואיך אפשר לקיים 'ולא ימוש'‪ ,‬אלא‬ ‫ההרים למדו ממנה להתנהג בענווה ושפלות וזכו שיהא‬ ‫העיקר הוא בעת שילמוד התוה"ק ‪ -‬ילמוד לשמה‪ ,‬והאור‬ ‫ביניהם שלום ואחדות ועי"ז נמשך לישראל השפעות‬ ‫תורה יאיר לו הדרך אחר לימודו אפילו בעת שיצטרך לבטל‬ ‫גדולות‪ ,‬וזה גם הראה הקב"ה ליעקב אבינו דאה"נ שהוא בא‬ ‫מן התורה לדברים ההכרחיים‪ ,‬והנה המנורה היא בדרום‬ ‫בכח התורה אך צריך שיהא גם שלום ואחדות ולכן נעשו‬ ‫הרומז לתורה‪ ,‬וזה שפירש"י ע"ש שהלהב עולה ‪ -‬ר"ל שלהב‬ ‫כל האבנים אבן אחת כי העיקר הוא השלום‪.‬‬ ‫התורה צריך לעלות למעלה ע"י שילמוד בדחילו ורחימו‬ ‫השלמות לפרשת תולדות‪:‬‬ ‫(שהיא פרחי לעילא) ואזי תאיר לו התורה אפילו בעת שבטל‬ ‫ממנה ויקיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך‪ ,‬ועד"ז יש לבאר‬ ‫ראיתי‪ :‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם ‪ -‬ואיך זכה לבנים‬ ‫דברי רש"י‪ :‬ללמד שבחו של אהרן שלא שינה‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫בתפילתו ‪ -‬ע"י שהיה אברהם הוליד את יצחק היינו שהיה‬ ‫שתמיד היה דבוק בתוה"ק ולא הייתה שום השתנות אצלו‬ ‫צדיק בן צדיק‪.‬‬ ‫גם בעסקו בדברים ההכרחיים‪ ,‬ומצינו ביעקב אבינו שנטמן‬ ‫ואפשר להוסיף לזה‪ :‬דידוע מספרי חסידות דצדיק שפותח‬ ‫בישיבת שם ועבר י"ד שנים והתדבק בכל נפשו בקדושת‬ ‫שער לישועה ‪ -‬אזי בניו אחריו יש להם זכות קדימה בשער‬ ‫התורה ‪ -‬עד אשר גם בעת שהותו בבית לבן נשאר דבוק‬ ‫זה‪ ,‬וכמו שאיתא בגמ' תענית שכאשר נזקקו לגשם נעמד‬ ‫ומקושר בקדושת התורה אשר האירה לו הדרך גם בעת‬ ‫חוני המעגל והתפלל וגם נענה ובהמשך מביאה הגמ' על שתי‬ ‫שהיה עוסק בדברים אחרים‪ ,‬וזה כוונת המדרש 'יציאת צדיק‬ ‫פעמים שנזקקו ישראל לגשם והלכו לנכדי חוני המעגל (בן‬ ‫מן המקום עושה רושם‪ ,‬פירוש אף כשהצדיק יוצא מן‬ ‫בנו ובן בתו) ונענו‪ ,‬וכן כאן ע"י שאברהם התפלל על‬ ‫המקום והולך לעסקיו אעפ"כ התורה הק' עושה בו רושם‬ ‫אבימלך ‪ -‬הרי פתח השער של פקידת עקרות ולכן היה לבנו‬ ‫ונשאר בו רשימו דקדושת התורה והודה וזיוה של התוה"ק‬ ‫יצחק זכות קדימה בשער זה‪.‬‬ ‫פונה אתו להיות נשאר דבוק בהם כשהוא עוסק בישובו של‬ ‫ושמעתי‪ :‬דוד המלך התפלל שיהא נחשב אמירת תהילים‬ ‫עולם ואור התורה מאיר לו בדרך אשר הוא הולך בה‪.‬‬ ‫כלימוד נגעים ואהלות‪ ,‬ולמה נקט לימוד זה בדווקא‪ ,‬ויש‬ ‫ועוד מהגה"ק זי"ע עה"פ ‪..‬ויקח מאבני המקום וישם‬ ‫מבארים‪ :‬דבנגעים ‪ -‬אפילו הכהן הוא עם‪-‬הארץ ואינו מבין‬ ‫מראשותיו וגו' ופירש"י עשאן כמין מרזב סביב ראשו‪,‬‬ ‫בנגעים הרי מושיבין ת"ח לידו והוא אומר לו מה ההלכה‬ ‫התחילו האבנים מריבות זו עם זו וכו' מיד עשאן הקב"ה‬ ‫והכהן מוציא את זה בפיו ואזי זה מקבל תוקף‪ ,‬וזה ביקש‬ ‫אבן אחת והיינו דכתיב ויקח את האבן וגו' ויש לבאר בהקדים‬ ‫דוד המלך‪ :‬דאפילו יאמרו תהילים ולא יידעו מה שאומרים‬ ‫דברי הרה"ק הישמח משה זי"ע על המשנה (סוף עוקצין)‬ ‫וגם אפילו אם לא יכוונו כראוי יהא זה נחשב על דעתו‬ ‫א"ר שמעון בן חלפתא‪ :‬לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה‬ ‫ואמירתו של דוד המלך‪.‬‬ ‫אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום‪,‬‬ ‫וכעין זה הסביר האמרי חיים זי"ע כוח האמירה בפה של כל‬ ‫ונראה לי דבאמת כל השפעת הברכות היא ע"י התורה‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬בנתינת דוגמא על איש יהודי שמוכר פירות וירקות‬ ‫וכבר אמרו חז"ל (שבת קנ"ו) אין מזל לישראל רק הכל ע"י‬ ‫ואפילו אם הוא אינו בר‪-‬הכי מ"מ המשגיח שבא להפריש‬ ‫התורה וכל ההשפעות באות על ידה‪ ,‬וכשהתורה בשלימותה‬ ‫תו"מ זקוק שהמוכר יוצא בפיו מהו מפריש לתרומה ומהו‬ ‫אזי גם הברכות נשמרות בשלימות עבור כלל ישראל‬ ‫מפריש למעשר ובזה מופרש תו"מ‪ ,‬וניתרין הפירות לאכילה‬ ‫המחזיקים אותה‪ ,‬וע"כ כלי המחזיק ברכה לישראל היא‬ ‫ואל יזלזל ח"ו איש נכבד בעמיו באיסורן של התו"מ מכיון‬ ‫התורה וזהו פירוש הפסוק ה' עוז לעמו יתן (היינו התורה‪,‬‬ ‫שנאמרו ממי שנאמרו‪ ,‬אלא יש לזה הכוח להקדישן‬ ‫ע"י) ה' יברך את עמו בשלום‪ ,‬והנה בכדי שיהא שלום בין‬ ‫לתרומות ומעשרות‪.‬‬ ‫ישראל בהכרח שיתנהג כל אחד בענווה‪ ,‬כי כדי לקבל השפע‬ ‫נא להתפלל לרפואת הרה"ג ר' יעקב בן בילא שליט"א לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‬