שפתותם · Sifsoisam
הטקסט של גיליון זה
-
פרש ﬩ויצא
תשפ"ז Iגﬦיון קלב' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
יצחק היה קודש לד' ומוכתר יותר מכל ללבוש בגלות ,ושבתי בשלום לבית אבי ר"ל
לבית המקדש שיבנה לעתיד לבוא ,והיה ה' לי האבות
לאלקים שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף
אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק (כח ,יג) .כמ"ש רש"י (ד"ה והיה) ,ושבתי היינו שישוב בלא
ה
ֲהלִ יכַ ת יַ עֲ קֹ ב ְּבנְּ ִתיבוֹת ָה ֱא ֶמת נשאלתי למה לא כתיב ביצחק נמי 'ואלקי אביך' חטא .ונ"ל דרך רמז בדברי רש"י שיחול שמו
עיון בפרשת 'ויעקב הלך לדרכו' – איך מתחזקים בעבודת השם בתוך גלות ונסיונות, כמו שכתב אצל אברהם .ועיין רש"י (שם) עלי ,הוי"ה ל"י לאלקי"ם גימטריא יעק"ב.
צבי לצדיק – באנהארד שמתרץ קושיא אחרת ,דלכאורה האיך ייחד
ולומדים זריזות והתלהבות לקיום המצוות
שמו על יצחק בעודו בחיים ,הלא כתיב (איוב טו,
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי
לבן גזל את ירושת האם
לעמוד נגד עשו וגם נגד לבן ,כדאיתא טו) 'הן בקדושיו לא יאמין' ,ולא מצינו שייחד
ברש"י (להלן לב ,ה ד"ה גרתי) 'עם לבן גרתי אלקים ויאמר יעקב כאשר ראה מחנה ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק הקדוש ברוך הוא שמו על הצדיקים בחייהם.
ותרי״ג מצות שמרתי' .וזה היה הכל בעזרתם אלקים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים ותירץ ,שכאן ייחד שמו על יצחק לפי שכהו ונחלה בבית אבינו וגו' ויאכל גם אכול כספנו ,כי
של אלו המלאכים ששלח לו הקדוש ברוך (לב ,ב ג) .פירש רש״י (ד"ה מחנים) והוא ממדרש עיניו וכלוא בבית -והרי הוא כמת ,ויצר הרע כל העושר אשר הציל אלקים מאבינו לנו הוא
הוא ללותו בחוץ לארץ ,ובעזרתם של אלו רבה (בראשית רבה עד ,יז) בזה"ל' :שתי מחנות, ולבנינו וגו' (לא ,יד-טז) .עיין מה שפירש רש"יו. פסק ממנוא.
המלאכים זכה יעקב אבינו לחזור לארץ מחנה של חוץ לארץ שבאו עמו ללוותו עד ואמרתי דמצינו כמה דברים ביצחק במה ולולי דברי קדשו הייתי אומר ,שפרשת נחלות
ישראל ,וכמו שהעיד עליו הכתוב (להלן לג, כאן ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו'. שהיה מוכתר משאר האבות ,הא' -שלא נשא שבפרשת פנחס (במדבר כז ,ז-יא) רק לישראל
יח) 'ויבא יעקב שלם' ,ופירש רש"י שלם וצריך להבין ,דבריש הפרשה (לעיל כח, שפחה .והב' -שלא הלך לגור לחוץ לארץ ,נאמרה ולא לבני נח ,ולגבי בן נח אין הבעל
בגופו שלם בתורתוד .ולכך היו אותן יב) בשעה שיצא יעקב מביתו לפדן ארם והכל משום שהיה עולה תמימה כמו שכתב יורש את אשתו ,כי אם יוצאי חלציה ,ולא עוד
המלאכים בבחינת מלאכי ארץ ישראל, כתיב 'והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים רש"י לעיל (כו ,ב – ד"ה אל תרד מצרימה) שאתה אלא שגם בזה נשתנה דין בן נח מישראל ,שגם
ונקראו גם 'מחנה אלקים' ,ונשארו עמו גם בו' ,ופירש רש"י (שם ד"ה עולים) הכוונה,
אחר שנכנס לארץ ישראל אפילו לאחר
הבת יורשת עם הבניםז. עולה תמימה ואין חוץ לארץ כדאי לךב.
שהמלאכים שלווהו בארץ ישראל אינם
שכבר קבלוהו מלאכי ארץ ישראלה. ולכן קרובה היא ההשערה שרחל ולאה ובזה יש לתרץ מה שהקשה רש"י דלמה
יוצאים לחוץ לארץ ,ולכן עלו לרקיע וירדו
כתיב ביצחק 'אלקי' הלא הן בקדושיו לא יאמין ,היתה אמם בת יורשת נחלה והכניסה נכסיה
וזו כוונת הכתוב 'ויעקב הלך לדרכו' - מלאכי חוץ לארץ ללוותוא .ואם כן למה כאן
כשחזר יעקב נשארו עמו מלאכי חוץ לארץ דהיינו שהלך באותה דרך שהכין לעצמו, ותירוצו ,משום שהיה כלוא בבית ויצר הרע לבעלה ָל ָבן ,וכשמתה בחיי הבעל כמו שכתב
אף לאחר שנכנס לארץ ישראל ,הלא בשעה וכמו שאמר (לעיל כח ,כ) 'ושמרני בדרך הזה פסק ממנו .ולפי הנאמר לעיל אתי שפיר ,רש״י לעיל (כט ,יב) 'ותגד לאביה' שאמה כבר
אשר אנכי הולך'ו ,והקדוש ברוך הוא היה זו כבר באו מלאכי ארץ ישראלב. דמשום שנקדש 'לעולה תמימה' ומסר את מתהח ,אם כן ראויה שתירש רחל ולאה ירושת
שולח לו מלאכים לשמרו ,כדכתיב (תהילים עצמו לישחט לפני ה׳ ,אם כן בודאי שלא יעשה אמם ,אבל אביהם עושה עוול וכף רמיה ,גם
ואפשר לפרש על פי מה שידוע
מהרמב״ן (לעיל יב ,ו ד"ה ויעבר אברם) ושאר צא ,יא) 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל שום חטא ,כי כבר היצר הרע כבוש תחת ידו מבנותיו עשק את אשר היה ראוי להם בתורת
מפרשי תורה ,דמה שאמרו במדרש (תנחומא דרכיך' .ואלו מלאכי חוץ לארץ שבאו ללותו ונתגבר עליו למסור את עצמו לשחוט לפני ה׳ ,ירושה מאמם ,ועומד להיות נדוניא שלהםט.
לך לך ט) 'מעשה אבות סימן לבנים' ,היינו עד ויפגעו בו מלאכי ארץ ישראל ששלח וזהו שאמרו העוד לנו חלק ונחלה בבית ומכל שכן שלא ישמע 'לדבר אחר'ג אשר בקל
שכל מה שאירע להאבות הקדושים -היה הקדוש ברוך הוא לקבלת פניו ,ויאמר יעקב אבינו ,כלומר אותו חלק מנחלת אמנו שהיה יוכל לכבשו.
הכנה על כל מה שעובר על כלל ישראל כאשר ראה מחנה אלקים זה ,ויקרא שם ולפי זה מיושב שפיר ,דמשום הכי לא ראוי לנו ,לא יבא לנו עוד כי מלבד שלא נתן לנו
המקום ההוא מחנים ,דהיינו שני מחנות, בכל הדורותג. הזכיר הכא 'אביך' ,משום שהיה כולו קדוש ולא משלו כדרך המשיא בנותיו ,עוד ,ואכל גם אכול
דאותן המלאכים שלווהו עד עכשיו גם הם את כספינו מה שהיה ראוי להן מירושת אמם.
והנה מה שברח יעקב מעשו אחיו היה היו בבחינת מלאכי אלקיםז. רצה לזכור שום דבר של חול עליו.
סימן לגלות שלנו ,ומה שעמד יעקב אבינו והנה אחר כך מצאתי בספר כלי יקר שני ומה עשה הקדוש ברוך הוא ,החזיר אותו ממון
אהובי וריעי ,אני יכול להמליץ עלי תירוצים ,וזה לשונו' :או להוציא מלב האומרים של גזל לבעליו ,והמציא לנו מה שנתעשר
בכל הנסיונות שהיו לו בבית לבן ,הוא פרשה זו ,כשהלכתי מביתי על הדרך מאבימלך נתעברה שרהד ,או להורות שבני בנים יעקב משל לבן ,שבא חלקנו לנו כאשר יאות.
מזכות אבות שעמדה לנו עד הנה -שלא שהכנתי לעצמי דרך האמת והשלימות,
נטבענו בין האומות ,ונשארנו חזקים נפגשתי עם בחינת עשו ולבן שעקמו עלי וזה שנאמר כי כל העושר אשר הציל וזאת ליהודה הרי הן כבנים (יבמות סב ,'):עכ"ל.
באמונתינו במשך הדורות וכל צרות הדרך ,וכמה עקולי ופשורי עברתי עד הגיעני אלקים מאבינו לנו הוא ולבנינו ונתקיים באבינו
ישמרני בגלות וישוב אותו לביהמ"ק
העוברות עלינו תמיד ,ולכן הוצרך יעקב הלום ,והשי״ת ברוב רחמיו שלח לי מלאכיו מקרא שכתוב (משלי יב ,כז) לא יחרך רמיה צידוי,
אבינו לגלות ממקומו כדי לעשות הכנה לשמרני בדרך ולהסיר ממני כל מכשול, כי מה שרימה אותנו ועשק את חלק נחלתינו שיבנה במ"ב
לבני בניו שיוכלו לעמוד בגלות המר הזה .וזכות אדוני אבי מורי ורבי זצ״ל שבזכותו ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך (כח ,כא) ,מן ירושת אמנו -בא לנו בדרך אחרת ,והיא לנו
וכיון שכן שלח לו הקדוש ברוך הוא עמדתי באמונתי נגד כל הנסיונות ,וגם ישמח לב זה גלות החל הזה ,ונתן לי לחם לאכול ובגד ממש משלנו ,ויבא אל בנינו.
מלאכיו לשמרו ולסעדו בכל דרכיו ,כדי שיוכל בעזרתה של אמי תחי' וכל משפחתי שעזרו
א .ברש"י' :ואלקי יצחק -אף על פי שלא מצינו במקרא שייחד הקב"ה שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב אלקי פלוני ,משום
>>> המשך מדור 'בשפתו יהגה בעמוד ב' שנאמר (איוב טו ,טו) 'הן בקדושיו לא יאמין' ,כאן ייחד שמו על יצחק לפי שכהו עיניו וכלוא היה בבית ,והרי הוא כמת ,ויצר הרע
פסק ממנו'( .תנחומא תולדות ז) .ב .ברש"י' :אל תרד מצרימה -שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב ,אמר לו
א .ברש"י שם' :עולים ויורדים -עולים תחלה ואחר כך יורדים ,מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ד .ולכך אמר ג .כלומר היצר הרע. אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה ,ואין חוצה לארץ כדאי לך'( .בראשית רבה סד ,ג).
ב .עיין בשפתי חכמים שגם הקשה כן ,וכתב לישב ,וזה ועלו לרקיע ,וירדו מלאכי חוצה לארץ ללותו'. אצל אברהם 'אביך' דייקא .וראה רש"י לעיל (כח ,יט ד"ה אברהם הוליד את יצחק) וזה לשונו' :על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק
לשונו' :לפי שפירש רש"י בריש פרשת וישלח יעקב מלאכים (פסוק ד) 'מלאכים ממש' ,צריך לומר דהכי פירושו לומר אברהם הוליד את יצחק ,לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה ,שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא
דודאי המלאכים של חוץ לארץ רצו נמי לעלות קודם שירדו מלאכי ארץ ישראל ,אלא שיעקב עיכבן בעל נתעברה הימנו ,מה עשה הקב"ה ,צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם ,והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק ,וזהו שכתב
ג .ברמב"ן' :אומר לך כלל תבין כרחן לפי שרצה לשלחן לעשו ,אם כן שמע מינה שמלאכים ממש היו'. כאן יצחק בן אברהם היה ,שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק( .תנחומא תולדות א – ראה בבא מציעא פז .).ה .לשון רש"י :שיחול
אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב ,והוא ענין גדול ,הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ,ואמרו שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי ,כמ"ש 'אשר דברתי לך' ,והבטחה זו הבטיח לאברהם שנאמר 'להיות לך
(תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ,ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר ו .ברש"י' :העוד לנו חלק -למה נעכב על ידך מלשוב ,כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום לאלקים ולזרעך אחריך'.
המקרים ,ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת ,וכולם באים ללמד על העתיד ,כי ז .ראה להלן בד״ה העוד לנו וגו' שציין רבינו דברי רש"י ביבמות (סב .ד״ה בנכריותן) וזה לשונו' :לאו בני דין נחלה בין הזכרים'.
ד .ברש"י' :שלם בגופו כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו'. ח .בראשית נינהו דבת כבן ובכור כפשוט ,אבל ירושה נהגא בהו' .עכ"ל .ועיין עוד (שבת קטז ):ומנחת חינוך (מצוה ת ד״ה וזה פשוט).
-שנתרפא מצליעתו .שלם בממונו -שלא חסר כלום מכל אותו דורון .שלם בתורתו -שלא שכח תלמודו
בבית לבן'( .בראשית רבה עט ,ה – שבת לג .):ה .נראה לעניות דעתי כוונת רבינו ,דהיות ומלאכי חוץ לארץ זכו למלא
רבה (ע ,יג) .ט .כמו שכתב רש"י (ד"ה הלוא נכריות וכו') וזה לשונו' :אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נשואין,
שליחותם ולשמור כהוגן את יעקב אבינו ע״ה ,ולהחזירו לארץ ישראל ללא שום פגע רוחני חס ושלום>>> , י .ושם פירש רש״י בזה"ל' :לא יצליח בתרמיתו ,ולפי שדבר בלשון ציד, נהג עמנו כנכריות ,כי מכרנו לך בשכר הפעולה'.
נופל בו לשון חריכה שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש' .עכ״ל .כמו כן כאן לא הצליח אבינו לבן בגזלותיו.
הכה למעשﬣ
המשך מדור 'בשפתו יהגה'
ענוה ,אבל התורה העידה עליו שלא רק בשעה שהיה
אצל לבן קיים הכל בזריזות והתלהבות ,אלא אפילו
לי בכל הדרך -לא סרתי מדרך האמת ,והם היו לי
בבחינת מלאכי חוץ לארץ ,עד שמצאתי אתכם אהובי
מלאכת דש ומפרק (א')
לאחר ששב ממנו ויצא משם כתיב (לעיל פסוק א-ב) 'וישב וריעי שאתם בבחינת מלאכי ארץ ישראל ,שאוכל בכך ,מותר לסוחטם ואין בו איסור אף ביאור מלאכת 'דש' ותולדתה
לבן למקומו -ויעקב הלך לדרכו' ,דהיינו שהמשיך לישב ברחבת ידים על התורה ועל העבודה. מדרבנן (עי' שולחן ערוך ורמ"א שם) ,וטעמו
כיון שעומדים לאכילה ואין צריכים 'מפרק'
עדיין ללכת באותה דרך שלמד מלבן ,והיינו לקיים ולכן אני אומר מחנה אלקים הוא זה ,אבל גם
אותם למשקים ,אין שם משקה על א .אחר אסיפת התבואה בעמרים
המצוות בהתלהבות ובזריזות. אותם שליווני בכל הדרך עד עכשיו ,נעשו בשבילי
היוצא מהן והווי כמפריד אוכל מאוכל, דרך לדושה ,דהיינו להפריש הגרעינים
ויש לפרש פסוק זה באופן אחר ,דהנה איתא כמלאכי ארץ ישראל ,על כן אקרא המקום הזה מחנים,
ואף שחשב עליהם בסחיטתו למשקה מן הקש וכו' ,וזה נקרא 'מלאכת דש'
במדרש רבה (בראשית רבה פד ,ט) בפרשת וישב על הפסוק שיש לפני שתי מחנות -אותם שהיו עמי עד עכשיו,
בטלה דעתו אצל כל אדם (משנה ברורה וחייב בעשייתו בשבת כיון שע"י
'ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי' (להלן וגם אותם שעכשיו אתי.
שם ס"ק ז'). הדישה נחשב כאילו עושה הגרעינים
לז ,ח)' ,אמר כך יהיו הנביאים מוכיחים אתכם' .עד כאן ובאשר שדברי תורה כפטיש יפוצץ סלעח - לאוכל (שבשעת חיבורם לא היו ראוים לאכילה).
לשון המדרש .ופירושו ,דכשם שיוסף הוכיח את אחיו דהיינו מתפוצץ לכמה ניצוצות ,אומר לפרש סחיטת פירות או ירקות
בלשון 'נא' ואין 'נא' אלא לשון בקשה ,כך יהיו נביאכם הפסוקים באופן אחר .דהנה שלמה המלך ע״ה אמר ב .ותולדה דדש היא 'מלאכת
בזמנינו מפרק' ,דהיינו שמפרק הקטניות מתוך
עושים כשמוכיחים את ישראל -לדבר בלשון רכה ונוחה, בקהלת (ז ,ה) 'טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע
ח .והנה כל זה בזמניהם שלא היו השרביטים היבשים (אחר שכבר נתקשו
ואז יהיו דבריהם מתקבלים על לב שומעיהם ,מה שאין שיר כסילים' ,ויש לפרש על פי מה שכתבו
סוחטים הרבה פירות ,אבל בזמנינו ואינם ראויים עוד לאכילה) ,ודומה למפרק
כן המוכיח שמדבר בלשון קשה ,וכמו שאמר הכתוב 'מות המפרשים ,שלפעמים יש תועלת להיות בסביבותם
שכמעט רוב מיני פירות וירקות קש של תבואה שע"י שמפרקו נחשב
וחיים ביד לשון' (משלי יח ,כא). של רשעים כדי להתחזק על ידם לאמונתו יתברך,
נסחטים בכל מקום יש להחמיר כאילו עושה הגרעינים לאוכל ,ואם
ואף שכל אדם צריך להתנהג באופן שימצא חן בעיני וכמו שמפרש השל"ה הק' פסוק ראשון שבספר
ולאסור סחיטתם ,ומכל מקום אפילו ראויים השרביטים לאכילה נחשב הכל
הבריות ,כמו שאמר התנא (אבות ב ,א) 'איזו היא דרך ישרה תהילים 'אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים
פירות 'הדר' כגון תפוזים אשכוליות לאוכל (יחד עם השרביטים) ,וכאשר מפריד
שיבור לו האדם -כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב ,כי אם
וכדומה שדרכם לסוחטם בכ"מ אין הקטניות הוא כמפריד אוכל מאוכל (עי'
היא לו מן האדם' ,מכל מקום לא תמיד יכולים להתנהג בתורת ד׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה' ,דהנה
איסור סחיטתם מהתורה כזיתים שולחן ערוך הרב סימן ש"כ סעיף א').
כן ,דרק כשנמצא בסביבת אנשים תמימים יראים כשהאדם אינו מכיר את שונאו אינו יודע באיזה אופן
וענבים ,אלא איסורם מדרבנן כתותים
ושלמים ולא בין רשעים עוזבי תורה -שאז אסור לו לארב עליו ולהזדיין כנגדו להלחם בו ,ואינו יודע איסור סחיטת פירות
ורמונים (שו"ת שבט הלוי חלק א' סימן פ"ו
לשנות מעשיו ולמצוא חן בעיניהם ,אדרבה ,להוכיחם ומכיר הערמומיות ללחום עמו ,ובאיזה כלי מלחמה "איברא פה אה"ק רובם ראוים לסחיטת מיץ ג .בכלל איסור מפרק היא
ולדבר סרה כנגד מעשיהם ורשעתם ,ולא ישים מעצר להשתמש כנגד האויב המשכים עליו להרגו ,ואינו שלהם" עיי"ש). סחיטת פירות כלומר שאסור לסחוט
יודע מאיזה צד בא האויב להשיב פניו כנגד ערפו,
ללשונו ורסן לפיו ,וכמו שאמר דוד המע״ה (תהלים לט ,ב)
ועל ידי זה ילכד במצודתו ונפל ביד שונאיו.
פירות לצורך משקה ,ודומה לדש האם מותר לסחוט קליפות
'אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי שכמו כשמפריד הגרעינים מן הקש
מחסום בעוד רשע לנגדי' ,והכוונה :אמרתי אשמרה דרכי והנמשל הוא דאף על פי שהאדם היושב לבדו הפרי אסור שהרי עושה אותו ראוי לאכילה,
מחטוא בלשוני ומהו החטא אשמרה לפי מחסום בעוד בביתו אין לו לפחד מרשעים עוזבי תורה ,מכל מקום ט .והנה כל זה בסחיטת הפירות אף הכא בסחיטת פירות כשמפרק
רשע לנגדי ,דהיינו שצריך אני להוכיח את הרשעים כשיוצא חוץ בסביבת השוק ,במסיבת בני אדם ,אז אינו המשקה מן האוכל עושה אותו ראוי עצמו ,אבל מותר לסחוט קליפי הפירות
כשהמצא ביניהם. יודע איך לעמוד על הנסיונות ולהתגבר עליהם ,אבל למה שלא היה קודם לכן ,דהיינו כיון שאין הדרך לסוחטם בשום מקום
אדם שמכיר בשונאיו ומבין כוונתם לא רק שיכול להזהר שעושה אותו ראוי לשתייה (עי' שולחן אלא לצורך רפואה (אליה רבה שם ס"ק ט"ז).
וזהו ויעקב הלך לדרכו דאף על פי שהיה ביחד עם
עשו ולבן ,הלך בדרכי התורה ובדרך העבודה המסורה על עצמו מעצתם שלא יכשל ,אלא אפילו הוא לוקח האם מותר לאכול המשקים ערוך הרב שם).
ולהיות שונא רע ,ולא להשתדל למצא חן בעיני הרשעים מהם להתחזק בערמומיות לעבודתו יתברך שמו. סחיטת 'זיתים וענבים'
וזה כוונת דוד המלך ע״ה אשרי האיש אשר לא הלך
שזבו מהפירות
הללו ,ותחת חילוף זה שלח לו הקדוש ברוך הוא מלאכיו ו'תותים ורמונים'
בעצת של רשעים רק היה לו תועלת בזה לעבודתו י .נפסק בשולחן ערוך (שם סעיף א')
כדכתיב ויפגעו בו מלאכי אלקים.
יתברך ,וזה רק כי אם בתורת ד׳ חפצו .וזה גם כוונת "זיתים וענבים אסור לסחטן ואם יצאו ד .איסור תורה של 'סחיטת פירות'
וגם אני רוצה להגיד על עצמי ,שנתגדלתי בין אנשים מעצמן אסורים ,אפילו לא היו עומדים אמרינן רק בזיתים וענבים ,ומדרבנן
שלמה המלך באמרו טוב לשמוע גערת חכם דהיינו
שרצו להעביר אותי מדרך האמת ,אבל הקדוש ברוך הוא אלא לאכילה ,ותותים ורימונים אסור אסור לסחוט אף תותים ורמונים (שולחן
שטוב לשמוע דברי מוסר מחכם ,אבל מאיזה חכם -
לא עזב חסדו מאתי ,ויעקב הלך לדרכו שהלכתי כל ימי לסחטן ,ואם יצאו מעצמן אם עומדים ערוך סימן ש"כ סעיף א') ,וטעם הדבר כיון
מאיש שומע שיר כסילים ,דהיינו חכם כזה ששומע גם
בדרך השם ,ויפגעו בי מלאכי אלקים ששמרני בדרך, לאכילה מותר ואם עומדים למשקים שמקצת בני אדם סוחטים אותם כזיתים
שיר הכסיל ומכיר דרך הרשע ויודע לשמור את עצמו
ובזכות זה זכיתי להעמיד בית של תורה ותפלה. אסור". וענבים אסרוה חז"ל אטו זיתים וענבים,
ממנו.
אבל באמת צריך אני להשתמש במה שאמר דוד ובדרך זה מפרש 'המשכיל אל דל' לרבינו הגה״צ אף שסתמייהו עומדים לאכילה (רמב"ם
המלך ע״ה (שמואל ב׳ ז ,יח) 'מי אנכי וגו' ומי ביתי כי יא .כלומר שיש לחלק בין סוגי פרק כ"א מהלכות שבת הלכה י"ב).
רבי הלל מקולומיא זצ״ל בפירוש רש״י בפרשת וישלח הפירות ש'זיתים וענבים' אם יצאו מעצמם
הביאותני עד הלום ותקטן עוד זאת בעיניך וגו' ותדבר גם (בראשית לב ,ה) 'עם לבן גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי ולא ה .וכתב הרמ"א (שם סעיף א')
אל בית עבדך' ,ואין ביתו אלא אשתו (יומא ב ).ששמרה אסורים אפילו אם הם עומדים לאכילה
הקדוש ברוך הוא בדרכה והביאותה עד הלום ,וזכיתי
למדתי ממעשיו הרעים' .ולכאורה מה היה לו ליעקב ובמקום שנהגו לסחוט איזה פירות כיון שרובם לסחיטה קימא ניחא ליה
לבנות בית בישראל ,על כן אקרא שם המקום הזה מחנים.
לפחד מעשו אחיו ,הלא בעצמו העיד ששמר תרי״ג לשתות מימיו מחמת צמא או תענוג במשקים שזבו ושמא יבוא לסוחטם.
מצוות .ועוד קשה לאיזה צורך הוסיף 'ולא למדתי דינו כתותים ורמונים" ,כלומר שאם
יב .אבל 'תותים ורמונים' (כמו רוב דרכם לסחוט איזה פרי לשתות מימיו,
והתשובה לזהי מצאתי במדרש רבה (ויק"ר ט ,ב)יא אמר ממעשיו הרעים' .ומפרש דהנה צריכים ללמוד
ריש לקיש לא זכה שאול למלוכה אלא על ידי שהיה מהרשעים באיזה אופן לקיים מצוות ,דהרשעים אסור לסחטו באותו מקום בשבת הפירות הנמצאים ביננו שהדרך לסוחטם) אם
זקינו מדליק נרות לרבים ,דהיינו שהיה מזכה את עוברים עבירה בתאוות לבם בכל הרצון והתשוקה, ודינו כתותים ורמונים וכמו שבארנו ,הפירות עומדים למשקים אסור
ומשמע שבשאר מקומות מותר לשתותם (דניחא ליה במשקים שזבו ושמא
הרבים בתורה ומעשים טובים ,ד'נר מצוה ותורה אור' ומהם צריכין ללמוד גם במצוות לקיימם בזריזות ונפש
(משלי ו ,כג) ,וגם אני אומר שלא בזכותי באתי עד הלום, חפיצה ולא כמצוות אנשים מלומדהט. לסחטם ולא גזרינן כל כך (אך אם דרך ימלך לסוחטם) ,ואם עומדים הפירות
רק בזכות אדוני אבי מורי ורבי זצ״ל שהיה מדליק נרות להוליך המשקה של הפירות ממקום למקום לאכילה המשקים היוצאים בעצמם
וזה שאמר יעקב אבינו ,אמת שתרי״ג מצוות אסור בכל העולם ,מגן אברהם שם ס"ק א').
לרבים והרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים ,וזכותו שמרתי וזכות המצוות יגינו עלי ,אבל אפחד משום מותרים כיון שלא ניחא ליה במה שזבו
וליכא למיגזר 'שמא יסחוט'. האריך ו .והמגן אברהם (שם)
תעמוד לי שאוכל להמשיך בעבודתי עד בוא לציון שלא למדתי ממעשיו הרעים ,כלומר ,איך ובאיזה
בענין זה ,ומסקנתו דאם נודע לנו
גואל ,אמן ואמן. צורה לקיים המצוה ,ויעקב אבינו חשב כן מחמת רוב יג .ולכן העושה סלט ירקות
שבאיזה מקום נהגו לסחטו למשקה,
(ואפילו הנוהגים בזה הוא רק מקצת בני אדם בשבת ותוך כדי שחותך זב מהם
נתעלו מלאכים אלו ,וזכו גם להכנס לארץ ישראל אתו עד שבאו מלאכי ארץ ישראל ,אמנם בהליכתו שעדיין לא מילאו המלאכים של חוץ לארץ
שליחותם ,הוצרכו לרדת רק לאחר שעלו מלאכי ארץ ישראל( .הגאון ר' יעקב יוסף זינגער זצ"ל – אב"ד גבעת שמואל) .ו .ראה מה שכתב רבינו להלן בפרשת בלק, מחמת שיש להם פרות הרבה ולא עיר שלימה) ,משקה ,מותר לו לשפכם בתוך הסלט,
בפירוש הכתוב (במדבר כד ,כה) 'ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו' .וזה לשונו' :בלעם קבל עונש הרבה -רגלו נעשית פי ַּס ַּחת ,וכדי בזיון אסור מחמת זה לסחוט בכל מקום וכן מותר לשתות המשקה או לטבול
וקצף על מה שהשיג כלימה וחרפה בדבר אתונו ,בלק והשרים אשר עמו שפכו עליו מרורות של חרפות וגידופין על שהלך בגדולות ,בפיו ובלשונו (וכל זה דווקא בענין שאם היה לכל העולם פרות בו פתו ,ואין בו משום סחיטה ודינו
הרבה לדבר גבוהות כמה כוחו יפה ,ולבסוף נתגלתה חרפתו קבל עם ,שאין לאל ידו ,ונהפכה קללה לברכה ,והיה ראוי שיחזור בו בלעם ויעזוב את
מעמדו .אמנם לשוא הוכה ונענש ,כי לא חזר למוטב אלא שב אל מקומו ,כלומר ,אותה מחשבה רעה שחשב על היהודים מקדם ,בה נאחז ולא סר הרבה כאלו היו סוחטים אותם ,אבל בלאו הכי כמשקה שזבו מעצמם בפירות
אמרינן דבטלה דעתם ומותר לסחטם בכל מקום,
ממנה גם אחר שנתייסר ונענש .והגיד הכתוב כי גם בלק הלך לדרכו של בלעם ,כי גם הוא לא לקח מוסר והרעיף מזימות להשחית את ישראל ,כמו העומדים לאכילה (שמירת שבת כהלכתה
הדרך שהיה הולך בה מאז ,כי מה שישראל נשחתו ברשת של זנות על פי מלך בלק היתה שומה ,כי הוא היה השליט ועל פיו הלכו בנות מואב למחנה מגן אברהם שם עיין ביאור הלכה שם ד"ה
פרק ה' סעיף י"א). ובמקום ,עיין משנה ברורה שם ס"ק ח' שמסיים
ישראל להטעותם לזימה ,נמצא גם בלק היה רשע כבלעם ,כי גם הוא הלך לדרכו ,ולא לקח מוסר ממה שאירע לו' .ז .בספר פרדס יוסף (ל״ב ,ג) כתב
בשם הבינה לעתים (דרוש ב) דיש ב׳ כתות מלאכים .א .שנבראו בששת ימי בראשית .ב .הנבראים ממצוות ,כמו שאמרו באבות (פרק ד משנה יא) 'העושה 'וכן כתבו כמה אחרונים').
יד .וכל זה מותר רק כשכוונתו
מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד' .וראה ברבינו עובדיה ברטנורה (שם) דעל ידי המצוה נברא מלאך והוא מליץ יושר בעדו ,ע״כ .ולפי זה יש לתרץ,
דהיות וישנן ב׳ סוגי מלאכי חוץ לארץ לכל אדם ,סוג אחד שנברא מששת ימי בראשית אותו המלאך אינו נכנס לארץ ישראל ,אבל הסוג השני שנברא לחתוך הפירות או ירקות ועל ידי זה סחיטת שאר פירות שאין
עקב המצוות ,יתכן שמותר לו להכנס לארץ ישראל ושמא אלו נכנסו עמו .כנלע״ד( .הגאון ר' יעקב יוסף זינגער זצ"ל – אב"ד גבעת שמואל) .ח .ירמיה (כג ,כט) .ט. נותן לחלוחית בפירות או בירקות ,אבל הדרך לסחטם
יא .וכן הוא במדרש תנחומא (תצוה ח), י .כלומר ,התשובה לכך שזכיתי להעמיד בית של תורה ותפילה. מלשון הכתוב בספר ישעיה (כט ,יג).
ובירושלמי (שביעית פרק ג הלכה ז)' :אמר רבי שמעון בן לקיש ,שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו 'נר' ,כתוב אחד אם כוונתו גם לשתות המיץ שנצטבר
ז .והנה כל זה בפירות שיש
אומר (דברי הימים א' ח ,לג) 'ונר הוליד את קיש' ,וכתוב אחד אומר (שמואל א' ט ,א) 'וקיש בן אביאל' ,והלא אביאל היה שמו ,אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר בסלט הפירות אסור לשתות מיץ זה
לרבים נקרא שמו נר' .ע"כ .וכן הוא בשמואל (שם יד ,נ) 'וְ ֵׁשם ַּשר ְצ ָבאֹו ֲאבינֵׁ ר ֶּבן נֵׁ ר ּדֹוד ָשאּול' ,ופירש רש"י וזה לשונו' :ונר היה דוד שאול אחיו של קיש מקומות שסוחטים אותם ,אבל כל (אלא ישליכם לאיבוד ,וכדין משקים שזבו של
ושניהם בני אביאל וגם אביאל נקרא נר בדברי הימים שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים'. שאר הפירות שבשום מקום אין הדרך זיתים וענבים).
טו .והנה כל זה בשאר פירות ,אבל
זיתים ענבים שעשה מהם סלט
פירות וזב מהם משקה ,אסור לו
לשפכם בתוך הסלט שהרי הם
