gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לודמיר · Ludmir — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: לודמיר · Ludmir

שבוע: ויצא (2026-11-16)

לודמיר · Ludmir — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מקושרים לצדיק מאז ועד היום‬ ‫סמוך לציון קודש הקדשים‬ ‫רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫להפצת משנתו ותורתו הבהירה של‬ ‫קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫| גליון ‪| 307‬‬ ‫סיפורים ותולדותיו‪ ,‬ותולדות זרעו אחריו‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫אורו הקדוש‬ ‫שאלות ותשובות בחיי היום יום‬ ‫מתורתו של רבינו ותלמידיו הק'‬ ‫במשנת רבינו הקדוש‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫שאלה‬ ‫אני בחור צעיר‪ ,‬ומוצא את עצמי מדי יום במאבק קשה ומייאש‪.‬‬ ‫ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו‬ ‫בכל בוקר מחדש אני מתמודד עם הקימה בזמן‪ ,‬ובהמשך היום אני מתקשה‬ ‫מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים‬ ‫להתרכז בלימוד‪ .‬ומי מדבר על כוונה בתפילה? גם היא נדמית לי כמשא כבד מנשוא‪ .‬הכול‬ ‫ויורדים בו (כח‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫נעשה אצלי בעצלות‪ ,‬בכבדות וברפיון‪ .‬בתוך תוכי אני שואל את עצמי‪ :‬מה כבר שווה התפילה הפשוטה‬ ‫ביאר הרה״ק רבי משה מקוברין‬ ‫שלי? ומי בכלל צריך את הלימוד הבינוני שלי? הרי אינני צדיק ואינני עילוי‪.‬‬ ‫זי״ע‪ :‬״ויחלום״ – מלשון ״ותחלימני‬ ‫איך אוכל להתקדם ולהתעלות בעבודת ה׳?‬ ‫והחייני״ – בזאת יתחזק כל איש‬ ‫הישראלי‪ .‬״והנה סולם מוצב ארצה״‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫– אף כי אנכי חומר מחרסי אדמה‪,‬‬ ‫פשוט‪ .‬נסתדר בלעדיו״‪.‬‬ ‫בחור יקר‪ ,‬שאלתך נוגעת ללב‪ .‬אתה מתאר‬ ‫עם כל זה ״וראשו מגיע השמימה״‬ ‫– הנפש שלו אצולה משמי מרומים‪,‬‬ ‫כעבור רגע אתה מגלה שטבעת יהלום יקרה‬ ‫מאבק יומיומי‪ ,‬וגם את המחשבה שמכבידה‬ ‫ומעשיו מגיעים השמימה‪ .‬״והנה‬ ‫שהופקדה בידיך חסרה בכיסך‪ .‬מיד אתה‬ ‫עליו‪ :‬״מה כבר שווה התפילה הפשוטה שלי?״‬ ‫מלאכי אלקים עולים ויורדים בו״ – גם‬ ‫מלאכי מעלה‪ ,‬העלייה והירידה שלהם‬ ‫חוזר על עקבותיך‪ ,‬יורד על ברכיך וסורק‬ ‫״אדם לעמל יולד״‪ ,‬והיגיעה היא חלק מעבודת‬ ‫תלויות במעשי בני אדם‪.‬‬ ‫כל פינה במדרכה‪ .‬לפני רגע הספיק לך מבט‬ ‫ה׳‪ .‬גם כשצריך להתאמץ כדי לקום בזמן‪,‬‬ ‫(אמרות משה)‬ ‫חטוף‪ ,‬ועכשיו אתה מוכן לטרוח עד שתמצא‬ ‫להתרכז בלימוד או לכוון בתפילה‪ ,‬אפשר‬ ‫ויחלום (כח‪ ,‬יב)‪ .‬מהרב הקדוש‬ ‫את האבדה‪ .‬ומדוע? כי ערכה של האבדה הוא‬ ‫לשמוח במה שזוכים לעשות‪ .‬אבל כשנדמה‬ ‫מו״ה אהרן [הגדול] זצ״ל מקארלין‪:‬‬ ‫שנותן לך כוח להתאמץ בחיפוש אחריה‪.‬‬ ‫לך שלתפילה וללימוד שלך אין ערך‪ ,‬מתווסף‬ ‫״ויחלום״ לשון חולם‪ ,‬דכשהנקודה‬ ‫על הקושי עצמו גם הספק אם בכלל כדאי‬ ‫היא על התיבה‪ ,‬אזי היא חולם‪,‬‬ ‫כך אפשר להבין את אמרתו של רבינו מרן‬ ‫וכשהנקודה היא תחת התיבה‪ ,‬אזי היא‬ ‫הרה״ק רבי שלמה מקארלין זי״ע‪:‬‬ ‫להתאמץ‪ .‬כך נעשית העבודה כבדה‪ ,‬ואתה‬ ‫חיריק‪ .‬וזה ״מוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫עלול להרגיש שאתה עושה הכול רק כדי לצאת‬ ‫השמימה״‪ ,‬פירוש‪ :‬כשהאיש הישראלי‬ ‫״אלמלי היה אברך יודע עוצם כוחו‪ ,‬וואלט ער‬ ‫ידי חובה‪.‬‬ ‫מחזיק את עצמו שהוא מוצב ארצה‪,‬‬ ‫מיטן נאז די ערד גיאקערט [=היה חורש באפו‬ ‫אזי מגיע השמימה‪ ,‬וד״ל‪.‬‬ ‫לכן הצעד הראשון להתקדמות הוא להכיר‬ ‫את הקרקע] בעבודת השם״‪.‬‬ ‫(עירין קדישין‪ ,‬ליקוטים)‬ ‫בערך תפילתך ולימודך‪ ,‬כפי שהם היום‪.‬‬ ‫כשאתה אומר לעצמך ״אינני צדיק ואינני‬ ‫הקדוש ברוך הוא מצפה לשמוע את תפילתך‪,‬‬ ‫עשר אעשרנו לך (כח‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫עילוי״‪ ,‬אינך מפגין ענווה אלא חוסר מודעות‬ ‫ויש לפניו נחת רוח מכל מילה שאתה מתפלל‪,‬‬ ‫אברך אחד של הקארלינער זי״ע‪,‬‬ ‫סיפר חמיו עליו לפני הקדוש שהוא‬ ‫לעוצם הכוחות האדירים שהופקדו בך‪.‬‬ ‫מכל אות שאתה לומד ומכל צעד שאתה עושה‬ ‫מחלק צדקה יותר מכוחו והונו‪ .‬ושאלו‬ ‫כל עוד תזלזל במעשיך ותחשוב ״מה שווה‬ ‫כדי להתקרב אליו‪ .‬בעולם הזה אין אנו רואים‬ ‫הקארלינער זי״ע‪ :‬״על כל פנים‪ ,‬הרי‬ ‫התפילה שלי? מה ערך למצוותיי וללימודי?״‪,‬‬ ‫אמרו חז״ל (כתובות נ‪ ,‬א)‪ :‬המבזבז‬ ‫את מלוא משמעותם של מעשינו‪ .‬ככל שתכיר‬ ‫אל יבזבז יותר מחומש״‪ .‬והשיבו‪:‬‬ ‫יקשה עליך לצאת מן הרגילות ולהתעלות‪ .‬אילו‬ ‫בערכה של כל פעולה קטנה שלך‪ ,‬תוכל לגשת‬ ‫״אומר לכם‪ ,‬רבי‪ .‬מי שהוא מבזבז‬ ‫ידעת עד כמה כל פסיעה‪ ,‬כל מילה בתפילה וכל‬ ‫אליה ביתר זריזות‪ ,‬שמחה וחיות‪ .‬גם כשתידרש‬ ‫רק בשביל מצות צדקה‪ ,‬לקיימה‪ ,‬כך‬ ‫משנה שאתה לומד מרעידות עולמות עליונים‪,‬‬ ‫שיערו חכמים שדי לו בחומש‪ .‬מה‬ ‫יגיעה‪ ,‬תדע לשם מה אתה מתייגע‪.‬‬ ‫שאין כן מי שהוא חפץ על ידי הצדקה‬ ‫היית ניגש לעבודת ה׳ בחיות ובהתלהבות‪.‬‬ ‫תאר לעצמך שאתה צועד ברחוב ולפתע מרגיש‬ ‫לפדות את נפשו‪ ,‬דכתיב (דניאל ד‪,‬‬ ‫העבודה דורשת יגיעה‪ ,‬והכוחות טמונים בך‪.‬‬ ‫שמשהו נפל מכיס חליפתך‪ .‬אתה משער שזה‬ ‫כד) ׳וחטאך בצדקה פרוק׳‪ ,‬מה שיעור‬ ‫יש לו? הלא כתיב (איוב ב‪ ,‬ד) ׳וכל‬ ‫התחל להאמין בערך מעשיך‪ ,‬ומשם תיסלל‬ ‫כפתור ישן שהנחת בכיס‪ .‬אתה מעיף מבט על‬ ‫אשר לאיש יתן בעד נפשו׳״‪ .‬ואמר‬ ‫בפניך הדרך לעלייה מתמדת‪.‬‬ ‫המדרכה ואומר לעצמך‪ :‬״נו‪ ,‬בסך הכול כפתור‬ ‫הקדוש‪ :‬״א שכל פין א יונגען מאן״‬ ‫[=שכל של אברך!]‪.‬‬ ‫למסירת שאלות‪ ,‬הערות או הארות למדור זה‪ ,‬ניתן לפנות לקו לודמיר‪ 02-30-111-22 :‬שלוחה ‪99‬‬ ‫או לדואר אלקטרוני‪ A023011122@gmail.com :‬לתשומת לבכם‪ :‬בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי‬ ‫(כתבי ר״מ מידנר)‬ ‫של חברי המערכת‪ .‬אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה‪.‬‬ ‫הגאוה"צ רבי מרדכי קלפפיש זצ"ל‬ ‫מווארשא ההסכמתו על ספר שמע‬ ‫שלמה‪:‬‬ ‫"זכות קדושת תורתו יעמוד להקונים‬ ‫להשפיע עליהם שפע ברכה והצלחה‬ ‫כנפשם‪:‬‬ ‫סיפור מאילנא דחיי‬ ‫רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים‬ ‫היהודי שנושע בבנים ובפרנסה‬ ‫רבה הייתה תדהמתם כשראו יהודי צנום ונמוך קומה‪ ,‬שפניו שדופות‪,‬‬ ‫מירון‪ .‬ליל ל״ג בעומר שנת תקצ״ה‪ .‬חצר ציון הרשב״י‪.‬‬ ‫רוח קרירה ירדה מפסגות הרי הגליל ונשבה בעוז על פני מאות בגדיו בלויים וכובעו קמוט ודהוי‪ .‬ניכר בו שעני הוא‪ ,‬ואולי אף אביון‬ ‫העולים שגדשו את מערת הציון הקדוש‪ ,‬את רחבת החצר ואת הגגות‪ .‬ממש‪.‬‬ ‫היהודי הרים את קולו הרפה וביקש לכבד בזכות ההדלקה את הרבי‬ ‫מדורות ראשונות כבר הובערו סביב מתחם הציון‪ ,‬ועשן עלה מהן‪.‬‬ ‫חשכה עמוקה עטפה את ההר ואת שביליו התלולים‪ ,‬אך מכל עבר הקדוש רבי אברהם דוב בער מאווריטש‪ ,‬בעל ה'בת עין'‪ ,‬שעלה‬ ‫כבר נראו אורות מרצדים ולשונות אש שריקדו לכבוד יום ההילולא לארץ הקודש והתיישב בצפת‪.‬‬ ‫ניגש אליו ה'בת עין' ופנה אליו בחביבות ובמאור פנים‪ :‬״אמור לי‪,‬‬ ‫של התנא האלוקי‪.‬‬ ‫מקרוב ומרחוק נהרו העולים‪ .‬בני צפת ירדו בדרכים התלולות אל יהודי יקר‪ ,‬האם יש לך די ממון לשלם את אשר התחייבת?״‬ ‫עומקו של נחל עמוד‪ ,‬ומשם טיפסו בעלייה מפרכת לעבר הר מירון‪ .‬כאן פרץ היהודי בבכי מר וקורע לבבות‪.‬‬ ‫אחרים עשו את דרכם בשבילי ההרים העוברים דרך עין זיתים וביריה‪ .‬״רבי קדוש‪ ,‬לא רק שממון אין לי‪ ,‬גם ילדים אין לי‪ .‬חסר אני מכל‬ ‫בני טבריה עשו את דרכם הארוכה והמייגעת על גבי פרדות וחמורים‪ ,‬וכל‪ ...‬ולשם מה לי ממון‪ ,‬כשאין לי בנים לפרנסם ולכלכלם?״‬ ‫בוואדיות צרים ותלולים‪ ,‬בין צורי סלעים‪ ,‬הרים ובקעות‪ .‬מהם שעלו דמעות עלו בעיני הרבי הקדוש‪ ,‬הרועה הרחום‪ ,‬שהעיד על עצמו כי‬ ‫מבקעת גינוסר לעבר ואדי חמאם‪ ,‬מהם שעברו דרך חאן ג׳וב יוסף‪ ,‬אוהבן של ישראל הוא‪.‬‬ ‫״התחזק‪ ,‬בני‪ ,‬והתעודד! הלוא איתא בגמרא בתענית‬ ‫חצו את ואדי חמרה והמשיכו לעבר שכונת חארת אל‬ ‫(ח‪ ,‬ב)‪ :‬׳דכי יהיב רחמנא שובעא‪ ,‬לחיי הוא דיהיב׳‪.‬‬ ‫כראד שבמבואות צפת‪ ,‬ומהם שבחרו בשבילי ההרים‬ ‫הקדוש ברוך הוא נותן שובע לחיים‪ .‬תזכה גם אתה‬ ‫העוברים דרך מג׳דל ועכברה‪.‬‬ ‫לפרנסה טובה כדי לכלכל את בניך ואת בנותיך‬ ‫בדרכים‬ ‫לצעוד‬ ‫הבריות‬ ‫בימות השנה מיעטו‬ ‫שייוולדו לך בקרוב‪ .‬חזק ואמץ‪ ,‬יהודי יקר! בזכותו‬ ‫והסכנה‬ ‫הרב‬ ‫המאמץ‬ ‫מפאת‬ ‫המשובשות הללו‪,‬‬ ‫של רבי שמעון‪ ,‬שכדאי לסמוך עליו בשעת הדחק‪,‬‬ ‫נתמלאו‬ ‫ההילולא‬ ‫יום‬ ‫לקראת‬ ‫הכרוכה בהן‪ .‬אך‬ ‫ציון קדשו של הרה''ק הבת עין זי''ע בבית החיים העתיק תזכה בקרוב לישועה שלמה‪ .‬תיוושע בבנים יראים‬ ‫יוחאי״‬ ‫״בר‬ ‫ושירת‬ ‫חוגג‪,‬‬ ‫בהמון‬ ‫השבילים‬ ‫ושלמים ובפרנסה ברווח ובשפע גדול!״‬ ‫בצפת‬ ‫הדהדה בין ההרים‪ .‬אף זקנים צעדו שעות‬ ‫ארוכות תחת השמש הקופחת‪ ,‬בשבילים זרועי אבנים‪ .‬לבם ״ועתה קום נא ועמוד עמדי‪ .‬נלך בשמחה ובחדווה להדליק את‬ ‫המדורה לכבודו של אדוננו רבי שמעון!״‬ ‫ָכ ַּסף להגיע ולהתייצב בהיכלו של רבי שמעון‪.‬‬ ‫מחה היהודי את דמעותיו‪ ,‬נטל את הלפיד הבוער יחד עם ה'בת עין'‪,‬‬ ‫צפת‪,‬‬ ‫מבני‬ ‫עם סיום תפילת מעריב בחצר הציון השתרר שקט‪ .‬יהודי‬ ‫ולקול שירת הקהל העלו השניים את השלהבת‪.‬‬ ‫זכות‬ ‫את‬ ‫הצרוד‬ ‫בעל זקן הדור‪ ,‬נעמד על כיסא והחל למכור בקולו‬ ‫כעבור שנה נפקדו האיש ורעייתו‪ ,‬ובן נולד להם למזל טוב‪ .‬לא ארכו‬ ‫ההדלקה לכבוד רבי שמעון‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬ואף פרנסתם נתברכה בשפע‪ ,‬ועושר רב בא לביתם‪ .‬בחלוף‬ ‫ולהעלות‬ ‫לזכות‬ ‫ביקשו‬ ‫רבים‬ ‫שכן‬ ‫ועולה‪,‬‬ ‫בכל שנה היה המחיר מטפס‬ ‫השנים נתמלא ביתם בנים ובנות כשתילי זיתים‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫המחיר‬ ‫האמיר‬ ‫שנה‬ ‫באותה‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫את השלהבת לכבוד התנא‬ ‫יותר‪ .‬הזקן הצפתי המשיך להכריז‪ ,‬ומרגע לרגע הוצע סכום גבוה‬ ‫מקודמו‪.‬‬ ‫לבסוף הסתיימה המכירה‪ ,‬והכרזה חגיגית הדהדה בחצר‪ :‬״זכה לו!״ לרגל הילולת הרה״ק פועל ישועות בקרב הארץ‪ ,‬רבי אברהם דוב בער ב״ר‬ ‫כל המבטים הופנו אל הזוכה‪ ,‬שהתחייב לשלם סכום עתק‪ .‬הכול ציפו דוד מאווריטש‪ ,‬בעל ה'בת עין'‪ ,‬תלמיד בעל ה'קדושת לוי' מברדיטשוב ובעל‬ ‫לראות בעל ממון המוכן להוזיל מכיסו סכום נכבד לכבוד התנא‪ .‬מה ה'מאור עיניים' מטשערנוביל‪ ,‬שנסתלק לבית עולמו בי״ב בכסלו תר״א‪.‬‬ ‫החיים בלודמיר‬ ‫ׁשֹלמֹה ‪ִ //‬ח ַידת ַה ָּׁש ַ‬ ‫בּוע‬ ‫יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ‬ ‫החיים בלודמיר בעבר ובהווה‬ ‫יצד נִ ְר ָמזִ ים ִחּזּוק ְו ִחּיּות ַּב ִּמ ָּלה ַ״וּיַ ֲחֹלם״?‬ ‫ֵּכ ַ‬ ‫הֹוראֹות‪.‬‬ ‫יע ְּב ָעלֹון זֶ ה‪.‬‬ ‫מֹופ ַ‬ ‫ַה ִּפ ְּתרֹון ִ‬ ‫לּוד ִמיר ‪ְ 023011122‬ל ַה ִּקיׁש ‪ְ 0‬ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ‬ ‫ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ‬ ‫״שמע שלמה השלם והמפואר״‬ ‫נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון ַוּיִ ְׁש ַלח‪.‬‬ ‫ביריד ספרי החסידות‬ ‫יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ‪₪ 50‬‬ ‫ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה‪ ,‬יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ‬ ‫ביריד ספרי החסידות הגדול‪ ,‬שייערך בעז״ה בי״ט בכסלו‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם‪.‬‬ ‫ייבלְ ד‪ ,‬יְ ָ‬ ‫ַהּזֹוכֶ ה לְ ָפ ָר ַׁשת ַחּיֵ י ָׂש ָרה‪ֲ :‬א ֶׁשר יְ ַׁשעְ יָ ה זֵ ַ‬ ‫ובימים הסמוכים לו‪ ,‬יוצע הספר הקדוש ״שמע שלמה השלם‬ ‫״ּבת עַ יִ ן״ זִ יעָ ״א‬ ‫ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ּדֹב – ַּבעַ ל ַה ַ‬ ‫והמפואר״ במחיר מיוחד לרגל היריד‪.‬‬ ‫ּומּגְ דֹולֵ י ַהּצַ ִּד ִיקים ֶׁש ַּבּדֹור‪ָ ,‬עלָ ה ַעל ֳאנִ ּיָ ה וְ ִה ְפלִ יג לְ ֶא ֶרץ‬ ‫ִ‬ ‫״ּבת ַעיִ ן״‪ ,‬נֹולַ ד ִּב ְׁשנַ ת תק״ך‪.‬‬ ‫ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ּדֹב‪ַּ ,‬ב ַעל ַה ַ‬ ‫הכניסו לביתכם ברכה והביאו אל שולחנכם את אוצרו הטוב‬ ‫חֹופי ָה ָא ֶרץ‬‫יִ ְׂש ָר ֵאל‪ִּ .‬ב ְק ִפיצַ ת ַה ֶּד ֶרְך ִהּגִ ָיעה ָה ֳאנִ ּיָ ה לְ ֵ‬ ‫ָא ִביו‪ַ ,‬ר ִּבי ָּדוִ ד‪ָ ,‬היָ ה ַמּגִ יד ָּב ֲעיָ ָרה ֶח ְמלְ נִ יק‪ּ .‬כְ ֶׁשּגָ ַדל‪,‬‬ ‫לֹוׁשה ָׁשבּועֹות ִּבלְ ַבד‪.‬‬ ‫ְּבתֹוְך ְׁש ָ‬ ‫נָ ָׂשא לְ ִא ָּׁשה ֶאת ִּבּתֹו ֶׁשל ַר ִּבי נָ ָתן נֶ ַטע ֵמ ַאוְ ִור ְיטׁש‪,‬‬ ‫של רבינו שלמה בן יוטא זי״ע‪ .‬במהדורה זו‪ ,‬פרי מלאכת‬ ‫ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ּדֹב ִה ְתיַ ֵּׁשב ִּבצְ ַפת‪ .‬הּוא ָהיָ ה ּכְ ָאב‬ ‫ִמ ַּתלְ ִמ ֵידי ַה ַּבעַ ל ֵׁשם טֹוב ַה ָּקדֹוׁש‪.‬‬ ‫מחשבת ועמל של שנים‪ ,‬נוספו מאות הוספות על ״שמע‬ ‫תֹוׁש ֵבי ָה ִעיר וְ ָע ַמד לְ עֶ זְ ָר ָתם ִּב ֵימי צָ ָרה‪ִּ ,‬ב ֵימי‬ ‫אֹוהב לְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫נֹוּביל‬ ‫ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ּדֹב ָהיָ ה ַּתלְ ִמ ָידם ֶׁשל ַר ִּבי נָ חּום ִמ ְּט ֶׁש ְר ִ‬ ‫שלמה״ הראשון‪ .‬תולדות הצדיק‪ ,‬דרכיו‪ ,‬הנהגותיו ודברות‬ ‫ָה ְר ִדיפֹות ְּוב ֵעת ְר ִע ַידת ָה ֲא ָד ָמה ַהּגְ דֹולָ ה ֶׁש ָּפ ְק ָדה ֶאת‬ ‫וְ ֶׁשל ַר ִּבי לֵ וִ י יִ צְ ָחק ִמ ַּב ְר ִּד ְיטׁשֹוב‪ּ .‬כְ ַא ְר ָּבעִ ים ָׁשנָ ה ִׁש ֵּמׁש‬ ‫צְ ַפת ְּבכ״ד ְּב ֵט ֵבת תקצ״ז‪.‬‬ ‫'יטֹומיר וְ ִׁש ֵּמׁש‬ ‫ִ‬ ‫ַרב ָּב ִעיר ַאוְ ִור ְיטׁש‪ַ .‬א ַחר ּכָ ְך ָע ַבר לְ זִ‬ ‫קודשו נאספו ונערכו ביד אומן‪.‬‬ ‫ְּביֹום י״ב ְּבכִ ְסלֵ ו תר״א נִ ְפ ַטר ָה ַר ִּבי‪ִ .‬עם ְּפ ִט ָירתֹו‬ ‫ָּבּה ַרב ּכְ ֵׁשׁש ָׁשנִ ים‪.‬‬ ‫הצטרפו לרבים שדבקו באורו‬ ‫נֶ ֶעצְ ָרה ַה ַּמּגֵ ָפה ַה ָּק ָׁשה ֶׁש ִה ְׁשּתֹולְ לָ ה ָּבעִ יר‪.‬‬ ‫ּתֹוקק ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ּדֹב לַ ֲעלֹות לְ ֶא ֶרץ‬ ‫ּכָ ל יָ ָמיו ִה ְׁש ֵ‬ ‫הגדול של רבינו קודש הקודשים‬ ‫זְ כּותֹו ָּתגֵ ן ָעלֵ ינּו וְ ַעל ּכָ ל יִ ְׂש ָר ֵאל‪ָ ,‬א ֵמן‪.‬‬ ‫ַהּק ֶֹדׁש‪ִּ .‬ב ְׁשנַ ת תקצ״א נִ ְפ ַרד ֵמ ֲהמֹונֵ י ַּתלְ ִמ ָידיו‬ ‫ומצאו בדבריו דרך בעבודת ה׳‬ ‫לכל ימי חייהם‪ .‬וכבר העידו גדולי‬ ‫״ׁשֹּלא יִ ְהיֶ ה ִל ְּבָך ָחלּוק ַעל ַה ָּמקֹום״‪ַ .‬היְ ינּו‪ְּ ,‬ב ָכל ָמקֹום ֶׁשהּוא ָׁשם‪ְּ ,‬באֹותֹו ָמקֹום‬ ‫ֶ‬ ‫הדורות הקודמים כי החזקת‬ ‫יַ ֲעבֹד ֶאת ה׳ יִ ְת ָּב ַרְך ְויַ ֲע ֶלה ַהּכֹל ְל ַמ ְע ָלה‪ִּ ,‬כי ַהּכֹל ְּב ַה ְׁש ָּג ָחה‬ ‫הספר הקדוש בבית היא כלי‬ ‫ּתֹורתֹו‬ ‫ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ‬ ‫ּבֹורא ב״ה‪.‬‬ ‫ֵמ ֵאת ַה ֵ‬ ‫ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין‪:‬‬ ‫מחזיק ברכה‪ ,‬המשפיע טובות‬ ‫וחסדים על יושבי הבית‪.‬‬ ‫קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע ‪ 02-30-111-22‬אידיש‪/‬עברית‪ .‬קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון‬