gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אור החיים · Ohr Hachaim — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫מחודש‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫פירושים על "וילך חרנה"‬ ‫ְ‬ ‫שבַ ע וַ ֵ ּילֶך חָ ָרנָ ה‪) :‬בראשית כח‪ ,‬י(‬ ‫וַ ֵ ּיצֵ א יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ׁ ָ‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫ויצא יעקב וגו'‪ .‬טעם שלא הספיק בהודעת הליכתו‬ ‫האבות הם מרכבה לשכינה‬ ‫בפרשה הקודמת‪ ,‬דכתיב )פס' ז( ַויּ ְ ִׁשמַ ע יַעֲ קֹב וגו' ַויּ ְ‬ ‫ֵלֶך וגו'‪ ,‬להודיע‬ ‫ְו ִה ּנֵה יְ יָ נִ ָּצב עָ לָיו וגו' )כח‪ ,‬יג(‪ .‬ירמוז גם על יעקב‪ ,‬על דרך‬ ‫אומרם ז"ל )בר"ר מז ו( האבות הם מרכבה לשכינה‪ ,‬ולהיות שהוא‬ ‫אשר פגע בדרך קודם הגיעו למחוז חפצו‪ ,‬ולצד שהפסיק בענין‪,‬‬ ‫רגל רביעי יאמר בדיוק נצב עליו יותר מעל אברהם ויצחק‪ ,‬כי‬ ‫חזר לומר ויצא וגו'‪ .‬אלא צריך לדעת למה הוצרך לומר וילך‬ ‫הוא עיקר העמדת הכסא‪:‬‬ ‫וגו'‪ ,‬ומה גם שפגיעתו במקום היתה קודם הגיעו לחרן‪ ,‬ולא היה‬ ‫אם זה אינו תלוי‬ ‫לו להקדים המאוחר‪ .‬עוד למה אמר חרנה ולא אמר לחרן‪ ,‬והגם‬ ‫ִאם יִ ְהיֶה אֱ ל ִֹהים ִע ּ ָמ ִדי וגו' )כח‪ ,‬כ(‪ .‬אם זה תתפרש על דרך‬ ‫שאמרו ז"ל )יבמות יג‪ (:‬כל תיבה וכו'‪ ,‬עם כל זה יכוין הכתוב על‬ ‫מה שאמרו ז"ל )מכילתא יתרו כ כב( בפסוק )שמות כא ל( 'אם כופר'‪' ,‬אם‬ ‫דבר בשנותו לפעמים‪:‬‬ ‫כסף תלוה' )שם כב כד(‪ ,‬שאינו ספק אלא ודאי‪ ,‬וכאילו אמר 'כאשר‬ ‫אכן התורה תכוין לסדר כל מה שעבר על יעקב מעת צאתו‪.‬‬ ‫יהיה זה' וגו'‪:‬‬ ‫וזה תחלה לדבר ויצא יעקב וגו'‪ ,‬פירוש לא עשה אלא יציאה‪,‬‬ ‫מדת הרחמים מסכים להיטיב‪ ,‬ומדת הדין מעכבת‬ ‫ולא הוצרך ללכת ברגליו‪ ,‬וההולך הוא חרנה‪ ,‬והוא אומרו וילך‬ ‫ִאם יִ ְהיֶה אֱ ל ִֹהים ִע ּ ָמ ִדי וגו' )כח‪ ,‬כ(‪ .‬עוד ירצה על זה הדרך‪,‬‬ ‫אם תסכים מדת הדין על הדבר‪ ,‬והוא אומרו אם יהיה אלהים‪,‬‬ ‫חרנה פירוש‪ ,‬חרנה הוא שהלך ממקומו להקביל פני יעקב‪:‬‬ ‫כי לא דבר אליו אלא ממדת הרחמים‪ ,‬דכתיב )פס' יג‪-‬טו( 'והנה ה'‬ ‫עוד ירמוז‪ ,‬להודיע כי כשיצא יעקב מבאר שבע‪ ,‬תכף הלך‬ ‫נצב וגו' הנה אנכי עמך'‪ ,‬ודבר ידוע כי מדת הרחמים תסכים‬ ‫חרונו של עשו‪ ,‬והוא אומרו וילך חרנה‪:‬‬ ‫להטיב‪ ,‬ומדת הדין תעכב בדבר‪ ,‬לזה אמר אם יהיה אלהים וגו'‪:‬‬ ‫ולדבריהם ז"ל )ספר הישר( ששלח עשו אליפז אחריו וכו'‪ ,‬ירצה‬ ‫רחל לא היתה יצאנית‬ ‫באומרו וילך חרנה לרמוז על הליכת אליפז אחריו בחרון‪ .‬ואולי‬ ‫שר לְ ָא ִביהָ ִּכי רֹעָ ה ִהוא‪) :‬כט‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫צֹאן אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְו ָרחֵ ל ּ ָב ָאה ִעם הַ ּ‬ ‫כי לזה סמך לדבר ויפגע במקום‪ ,‬לרמוז כי ראה עצמו בצער‪,‬‬ ‫עוד ירצה על זה הדרך‪ ,‬ורחל באה‪ ,‬ולא תאמר כי חס ושלום‬ ‫והוצרך לתפלה‪:‬‬ ‫יצאנית היתה‪ ,‬אלא לטעם כי היא רועה אותם‪ ,‬ולזה יצתה עם‬ ‫הצאן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הצדיקים שמחים בפגישתם עם הדומה להם‬ ‫חלום יעקב הוא נביאות‪ ,‬ולא חלום גרידא‬ ‫וַ ַ ּי ּ ֵגד יַ ֲעקֹב לְ ָרחֵ ל ִּכי אֲ ִחי ָא ִביהָ הוּא ְו ִכי בֶ ן ִר ְב ָקה הוּא‬ ‫ש ָמיְ ָמה‬ ‫יע הַ ּ ׁ ָ‬ ‫ֹאש ֹו מַ ִ ּג ַ‬ ‫וַ ַ ּי ֲחלֹם ְו ִה ּנֵה סֻ ּלָם מֻ ָּצב ַא ְרצָ ה ְור ׁ‬ ‫וגו' )כט‪ ,‬יב(‪ .‬פירוש הגיד לה שתי בחינות הקורבה שהיו לרחל‪,‬‬ ‫ְו ִה ּנֵה מַ לְ אֲ כֵ י אֱ ל ִֹהים עֹלִ ים ְוי ְֹר ִדים ּב ֹו‪ְ :‬ו ִה ּנֵה יְ יָ נִ ָּצב‬ ‫אחד קורבת הגוף והוא אומרו כי אחי אביה הוא‪ ,‬והשני קורבת‬ ‫ָעלָיו וגו'‪) :‬כח‪ ,‬יב‪-‬יג(‬ ‫הנפש והוא אומרו וכי בן רבקה הוא‪ ,‬וידועה רבקה בצדקותיה‪,‬‬ ‫והצדיקים ישמחו בדומה‪:‬‬ ‫ויחלום והנה וגו'‪ .‬טעם אומרו והנה‪ .‬להיות שאין החלום‬ ‫מוחלט בבחינת הצדק‪ ,‬כי חלומות שוא הם )עי' זכרי' י ב(‪ ,‬גם שעל‬ ‫שהוא רואה‪ .‬ולזה תמצא שדקדק לומר בכל פרט ופרט מהנגלה‬ ‫כל פנים יהיה בהם תבן )עיי' ברכות נה‪ ,(.‬כי הם במראה השעמום‪.‬‬ ‫אליו בחלום והנה‪ ,‬גבי ראית הסולם אמר והנה סולם‪ ,‬גבי ראית‬ ‫לזה אמר והנה‪ ,‬פירוש כי הדברים בלא שעמום ודמיונות‪ ,‬אלא‬ ‫המלאכים אמר והנה מלאכי וגו'‪ ,‬גבי גילוי שכינה אמר והנה‬ ‫כל דבר נגלה אצלו ומבואר ַּכיּוֹ ם י ִָאיר )ע"פ תהלים קלט יב(‪ ,‬ואין זה‬ ‫ה'‪ ,‬הכונה בזה כי היתה נבואה ממש‪:‬‬ ‫דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה‬ ‫‪-‬‬ ‫כל הברכות בזכות הצדיקים ובזכות ישראל‬ ‫ָ‬ ‫ְוהָ יָ ה ז ְַר ֲע ָך ּ ַכ ֲעפַ ר הָ ָא ֶרץ וּפָ ַר ְצ ּ ָת יָ ּ ָמה וָ ֵק ְד ָמה ְוצָ פֹנָ ה וָ נֶגְ ּ ָבה ְונִ ְב ְרכ ּו ְב ָך ּ ָכל ִמ ְׁש ּ ְפחֹת הָ אֲ ָד ָמה ו ְ‬ ‫ּבז ְַר ֶעך‪) :‬כח‪ ,‬יד(‬ ‫ואומרו ובזרעך‪ ,‬שכל זמן שהיה בית המקדש קיים היתה‬ ‫ונברכו בך כל משפחות וגו'‪ .‬שכן מצינו בארם‬ ‫ברכת שבעים אומות וקיומם באמצעות ישראל‪ ,‬שהיו מקריבין‬ ‫שנתברכו בו‪ ,‬כאומרם ז"ל שם )בר"ר ע יט( וזה לשונם‪ :‬שקודם ּבֹא‬ ‫שבעים פרים בחג )סוכה נה‪ ,(:‬ובגליות גם כן קיום האומות‬ ‫יעקב היו מדוחקים למים‪ ,‬וכיון שבא ]הצדיק הזה[ נתברכו במים‪.‬‬ ‫וסמיכתם היא ישראל‪ ,‬דכתיב )שה"ש א ו( ָ ׂש מֻ ִני נ ֵֹטרָ ה אֶ ת‬ ‫וכן גם כן במצרים מעת שירד נתבטלה גזירת הרעב‪ ,‬ונתברכו‬ ‫הַ ְ ּכ רָ ִמים וגו'‪:‬‬ ‫לרגלו )תוספתא סוטה פ"י ה"ג(‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫העצות להנצל מיצר הרע‬ ‫שם ְמ ַראֲ ׁש ָֹתיו‬ ‫קום וַ ָ ּי ׂ ֶ‬ ‫שמֶ ׁש וַ ִּי ַ ּקח מֵ ַא ְבנֵי הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫שם ִּכי בָ א הַ ּ ׁ ֶ‬ ‫קום וַ ָ ּילֶן ׁ ָ‬‫שבַ ע וַ ֵ ּיל ְֶך חָ ָרנָ ה‪ :‬וַ ִּי ְפ ַּגע ּ ַב ּ ָמ ֹ‬ ‫וַ ֵ ּיצֵ א יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ׁ ָ‬ ‫ש ָמיְ ָמה ְו ִה ּנֵה מַ לְ אֲ כֵ י אֱ ל ִֹהים עֹלִ ים ְוי ְֹר ִדים ּב ֹו‪:‬‬ ‫ֹאש ֹו מַ ִ ּגיעַ הַ ּ ׁ ָ‬ ‫קום הַ הוּא‪ :‬וַ ַ ּי ֲחלֹם ְו ִה ּנֵה סֻ ּלָם מֻ ָּצב ַא ְרצָ ה ְור ׁ‬ ‫וַ ִּי ְׁש ּ ַכב ּ ַב ּ ָמ ֹ‬ ‫ביך וגו'‪) :‬כח‪ ,‬י‪ -‬יג(‬ ‫ָ‬ ‫ְו ִה ּנֵה יְ יָ נִ ָּצב עָ לָיו וַ ּיֹאמַ ר אֲ נִ י יְ יָ אֱ לֹהֵ י ַא ְב ָרהָ ם ָא ִ‬ ‫הארץ בֵ ית מוֹ ֵעד לְ כָ ל חָ י )ע"פ איוב ל כג(‪ ,‬ואחר כל התנאים הללו‪,‬‬ ‫ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם‪ ,‬וכמו שהתחילו‬ ‫מובטח הוא שינצח היצר הרע‪:‬‬ ‫לומר בה רבותינו ז"ל )זהר ח"א קמז‪ ,(.‬ויצא יעקב היא הנפש‬ ‫המתגבר על היצה"ר יזכה למדרגות נבואה‬ ‫בצאתה מעולם העליון‪ ,‬ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך‬ ‫ומעתה מבשרו הכתוב שיהיה ראוי לענף מענפי הנבואה‪,‬‬ ‫בעקביו‪ .‬ואומרו מבאר שבע‪ ,‬מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא‬ ‫שיגלה ה' אליו בחלום ידבר בו‪ ,‬וצא ולמד חלומותיו של רבי אלעזר‬ ‫באר מים חיים‪ ,‬ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש‬ ‫בן ערך המובאים בספר הזוהר )ח"א קלט‪ :‬ובזו"ח לך כה‪ .(.‬והסולם הוא‬ ‫בצאתה שלא תעבור על דבר תורה )נדה ל‪ .(:‬ואומרו וילך חרנה‬ ‫סוד נפש אדם‪ ,‬ולהיות שבצאת נפש מאדם בשוכבו‪ ,‬לא תעקר‬ ‫על דרך אומרם ז"ל )סנהדרין צא‪ (:‬כי יצר הרע יכנס באדם בצאתו‬ ‫בהחלט מגופו של אדם אלא חלק ממנה בגוף‪ ,‬והוא אומרו מוצב‬ ‫מרחם אמו‪ ,‬דכתיב )לעיל ד ז( לַ ּ ֶפתַ ח ]חַ ּ ָטאת רֹבֵ ץ[ וגו'‪:‬‬ ‫ארצה וחלק מגיע השמימה‪ ,‬והעד על זה‪ ,‬כשיהיה האדם ישן‬ ‫ואומרו ויפגע במקום‪ ,‬כי צריך האדם להתפלל לה' שהוא‬ ‫יקיץ על ידי התנועעות הגוף הישן‪ ,‬ואם נפש האדם נפרדה והלכה‬ ‫מקומו של עולם )בר"ר סח ט(‪ ,‬שלא יעזבנו בידו‪ .‬ואומרו וילן שם‬ ‫לה לא תרגיש בהתנועעות הגוף‪ ,‬אלא ודאי כי מוצבת ארצה‬ ‫כי בא השמש‪ ,‬שצריך להתנהג כן עד לכתו מעולם הזה‬ ‫וראשה מגיע השמימה‪ ,‬פירוש שאין מפסיק בינה ובין השמים‪,‬‬ ‫כשיעריב שמשו‪ ,‬והוא אומרם ז"ל )אבות פ"ב מ"ה( אל תאמן בעצמך‬ ‫כיון שיצר הרע באדם אין‪ ,‬תגיע הנשמה לשמים‪:‬‬ ‫עד יום מותך‪:‬‬ ‫ואומרו מלאכי אלהים עולים וגו'‪ .‬ירמוז אל בחינת מעשים‬ ‫ואומרו ויקח מאבני המקום‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )ברכות ה‪(.‬‬ ‫טובים אשר ישתדל אדם בעולם הזה‪ ,‬ויעלה באמצעותה אורות‬ ‫וזה לשונם‪' :‬אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר‬ ‫עליונים בשורש נשמתו‪ ,‬והם נקראים בדבריהם ז"ל )זהר ח"א יח‪(.‬‬ ‫הטוב וכו'‪ ,‬ואם לאו יעסוק בתורה דכתיב )תהלים ד ה( ִא ְמר ּו‬ ‫'מיין נוקבין'‪ ,‬להם יקרא מלאכי אלהים‪ ,‬וכן הוא במשנת‬ ‫בִ לְ בַ בְ כֶ ם‪ .‬והוא אומרו מאבני המקום פירוש בניינו של עולם‬ ‫חסידים )אבות פ"ד מי"ג( 'העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד'‪.‬‬ ‫שהם דברי תורה‪ ,‬גם יתיחס להם אבני המקום שבהם נסקל‬ ‫ובעלות אלו ֵירְ ד ּו מיין דכורין‪ ,‬כי בהתעוררות התחתונים יתעוררו‬ ‫ונרגם יצר הרע וכחותיו‪ ,‬והוא אומרם ז"ל )סוטה כא‪' (.‬תורה מצלת‬ ‫מים העליונים להשפיע אורות נוראים בסוד נשמתו‪ ,‬והוא אומרו‬ ‫מיצר הרע בין בזמן שעוסק בה בין בזמן שאינו עוסק בה'‪.‬‬ ‫ויורדים בו‪:‬‬ ‫ואומרו וישם מראשותיו‪ ,‬יכוין על דרך מה שאמר רבי שמעון‬ ‫ואומרו והנה ה' נצב‪ ,‬פירוש שממדרגה זו יעלה לנבואה‬ ‫בן לקיש )ברכות שם( 'אם לא נצחו יקרא קריאת שמע שעל המטה‪,‬‬ ‫עצמה‪ ,‬ולא בחלום ידבר בו‪ ,‬אלא תגלה עליו השכינה‪ ,‬ולזה‬ ‫שנאמר )שם( ַעל ִמ ְ ׁש ַּכבְ כֶ ם'‪ .‬ואומרו וישכב במקום ההוא‪ ,‬יכוין‬ ‫תמצא שאמרו ז"ל )רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ב( על ישראל שלא הושלל‬ ‫למה שסיים רבי שמעון בן לקיש 'לא נצחו יזכור לו יום המיתה'‪,‬‬ ‫אחד מהם מהנבואה‪ ,‬וכולן מוכשרים לדבר זה‪:‬‬ ‫והוא אומרו וישכב‪ ,‬שכיבה הידועה במקום הידוע‪ ,‬דרך כל‬ ‫‪-‬‬ ‫הנבואה צריכה הכנה‬ ‫קום הַ זֶּה ְו ָאנ ִ‬ ‫ֹכי לֹא יָ ָד ְע ִּתי‪) :‬כח‪ ,‬טז(‬ ‫תו וַ ּיֹאמֶ ר ָאכֵ ן ֵי ׁש יְ יָ ּ ַב ּ ָמ ֹ‬ ‫יקץ יַ ֲעקֹב ִמ ּ ְׁשנָ ֹ‬ ‫וַ ִּי ַ‬ ‫תמיד יותר מכל המקומות‪ ,‬ואשר לזה רצה ה' לדבר אתו שם‬ ‫וייקץ וגו' אכן וגו' ואנכי וגו'‪ .‬צריך לדעת כונת‬ ‫מדי עוברו שמה‪ .‬ואמר ואנכי לא ידעתי קודם טעם הדבר‪,‬‬ ‫אומרו אכן‪ ,‬שנראה כי נתגלה לו הנעלם‪ .‬עוד מה תמיהא זו‬ ‫כי אם היה יודע היה מכין עצמו לנבואה‪ ,‬כי הנבואה צריכה‬ ‫ואנכי לא ידעתי‪ ,‬שנראה שצריך הוא לדעת כל נסתר‪:‬‬ ‫הכנה כידוע‪ .‬ואפשר אם היה מכין עצמו היה מתנבא בהקיץ‬ ‫ש מֶ שׁ )פס'‬ ‫ויתבאר על דרך אומרם ז"ל )בר"ר סח י( ִ ּכ י בָ א הַ ּׁ ֶ‬ ‫ולא ַ ּב חֲלוֹ ם ְי ַד ֶּב ר בּוֹ )ע"פ במדבר יב ו(‪ ,‬ולזה מתאונן על מה שלא‬ ‫יא(‪ ,‬שקעה לו שלא בעונתה‪ ,‬לשכב שם בבית מלון המאושר‪,‬‬ ‫השכיל על דבר‪ .‬ורש"י ז"ל פירש 'ואם ידעתי לא ישנתי במקום‬ ‫ויעקב לא הרגיש טעם הערב שמש שלא בזמנו‪ ,‬לזה כשבא‬ ‫קדוש' ע"כ‪ ,‬ואם לזה לבד נתכוין‪ ,‬נאמר אליו ואם לא ישנת לא‬ ‫החלום ברוב ענין‪ ,‬אז הוכר לו הנסתר ‪ -‬טעם הערב שמש‪.‬‬ ‫היית חולם חלום נבואיי בכל ההבטחות‪ ,‬ובהכרח להשלים‬ ‫והוא אומרו אכן יש ה' וגו'‪ ,‬ולזה העריב השמש לצורך שכיבה‬ ‫הכונה במה שפירשתי‪:‬‬ ‫במקום הזה‪ ,‬ואומרו יש ה' פירוש שם הוא מקום שבו ה' מצוי‬ ‫‪-‬‬ ‫השם אלוקים משפיע יראת ה'‬ ‫מיִ ם‪) :‬כח‪ ,‬יז(‬ ‫ש ָ‬ ‫קום הַ זֶּה ֵאין זֶה ִּכי ִאם ּ ֵבית אֱ ל ִֹהים ְוזֶה ׁ ַ‬ ‫ש ַער הַ ּ ׁ ָ‬ ‫ירא וַ ּיֹאמַ ר מַ ה נּ ֹו ָרא הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫וַ ִּי ָ‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫ויירא ויאמר וגו'‪ .‬פירוש הרגיש בלבו שהיה ירא מעצמו‪,‬‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫ואמר כמה מורא במקום הזה‪ ,‬ונתן טעם באומרו אין זה כי אם‬ ‫בית אלהים‪ ,‬דקדק לומר שם אלהים‪ ,‬כי הוא מקור המורא‪,‬‬ ‫קמצנותו של לבן‬ ‫דכתיב )קהלת ג יד( וְ הָ ֱאל ִֹהים ָע ָ ׂשה ׁ ֶשיִּרְ א ּו וגו'‪ ,‬ודבר ידוע כי שם‬ ‫ֹאמר ּו ׁ ָש ֹלום ְו ִה ּנֵה ָרחֵ ל ִּב ּת ֹו ּ ָב ָאה ִעם הַ ּצֹאן‪) :‬כט‪ ,‬ו(‪ .‬או‬ ‫וַ ּי ְ‬ ‫אלהים יפחיד לבב אנוש‪ .‬ואומרו וזה שער וגו'‪ ,‬פירוש מקום‬ ‫אפשר‪ ,‬שכוונתם להודיע ליעקב כי לבן כילי הוא בממונו‪,‬‬ ‫ומזלזל בעצמו שתרעה לו צאנו בתו היקרה‪ ,‬ומזה יקיש לדעת‬ ‫המכוון כנגדו למעלה הוא שער השמים‪ ,‬ולזה אמר פעם שנית‬ ‫את האיש ומעשהו‪:‬‬ ‫וזה‪:‬‬ ‫אהבת יעקב לרחל ‪ -‬לא מחמת היופי‬ ‫עוד נתכוון לתת טעם למעלת המקום שנשתנה למעלה‪ ,‬אין‬ ‫וַ ֶ ּיאֱ הַ ב יַ ֲעקֹב ֶאת ָרחֵ ל )כט‪ ,‬יח(‪ .‬פירוש לא לצד יופיה‪ ,‬אלא‬ ‫זה כי אם בית אלהים‪ ,‬אשר קדמה אליו הידיעה כי בחר לו יה‬ ‫לצד מה שרחל בת זוגו‪:‬‬ ‫בית לשכון שמה‪ ,‬ואמר כי הוא זה המקום‪ .‬והוכיח עוד כי הוא זה‬ ‫יעקב פחד מקללת רחל ע"ע‬ ‫בית הבחירה‪ ,‬כאומרו וזה שער השמים כי ראה שהיו מלאכים‬ ‫וַ ִּיחַ ר ַאף יַ ֲעקֹב ְּב ָרחֵ ל וגו' )ל‪ ,‬ב(‪ .‬הטעם‪ ,‬לפי שהוציאה‬ ‫עולים ויורדים‪ ,‬וקדמה הידיעה אצלו כי המקום המקודש הוא‬ ‫מפיה דבר קללה שאמרה )פס' א( מתה אנכי‪ ,‬ודברי הצדיקים‬ ‫מכוון כנגד שער השמים‪:‬‬ ‫אפילו בסדר זה יעשו רושם‪ ,‬וצא ולמד )בר"ר עד ד( ממה שקלל‬ ‫הוא על תנאי וכו'‪ ,‬לזה חרה אפו‪ .‬ולזה דקדק לומר ברחל‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פירוש בשבילה‪ ,‬גם לפי שאמרה )שם( הבה לי וגו' ולא אמרה‬ ‫בקשת יעקב‪ -‬שתתיחד עליו שם ה'‬ ‫התפלל עלי‪:‬‬ ‫לום ֶאל ּ ֵבית ָא ִבי ְוהָ יָ ה יְ יָ לִ י לֵאל ִֹהים‪:‬‬ ‫ש ֹ‬‫ש ְב ִּתי ְב ׁ ָ‬ ‫ְו ׁ ַ‬ ‫כח התפילה‬ ‫ש ְמ ִּתי ַמ ֵּצבָ ה יִ ְהיֶה ּ ֵבית אֱ ל ִֹהים‬ ‫ְוהָ ֶאבֶ ן הַ זֹּאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר ַׂ‬ ‫וַ ִּיזְ ּכֹר אֱ ל ִֹהים ֶאת ָרחֵ ל וַ ִּי ְׁש ַמע ֵאלֶיהָ וגו' )ל‪ ,‬כב(‪ .‬מגיד‬ ‫וגו'‪) :‬כח‪ ,‬כא‪-‬כב(‬ ‫הכתוב כי הגם שעלה זכרונה לפניו‪ ,‬עוד הוצרכה לתפלה‪,‬‬ ‫כאומרו וישמע אליה וגו'‪:‬‬ ‫והיה ה' לי לאלהים‪ .‬ועד עתה אינו לאלהים חס ושלום‪.‬‬ ‫ורש"י ז"ל פירש שלא ימצא פסול בזרעו )ספרי דברים ו ד(‪ ,‬ואין אני‬ ‫יאמר עליו 'אלהי יעקב'‪ ,‬והוא אומרו לי לאלהים פירוש לי‬ ‫יודע היכן רמוז דבר זה באומרו והיה וגו'‪ .‬ועוד הבטחה זו תמיד‬ ‫בר יעקב בזה‪ ,‬ותמצא שכן היה דכתיב )להלן לג‬ ‫בייחוד‪ .‬ודבר גדול דִ ֵ ּ‬ ‫היא תלויה ועומדת‪ ,‬ואימתי יהיה קץ הגבול לעשות האבן מצבה‪.‬‬ ‫כ( ַויּ ְִקרָ א לוֹ אֵ ל ֱאלֹהֵ י י ְִשׂ רָ אֵ ל‪ ,‬ואחר כך שלם נדרו אשר נדר‬ ‫והנכון הוא שנתכוון לומר שיתיחד אליו שם ה' לאלהים‪ ,‬כדרך‬ ‫לעשות אבן הזאת )שם לה יד(‪:‬‬ ‫שנתיחד על אבותיו ' ֱאלֹהֵ י אַ בְ רָ הָ ם' ' ֱאלֹהֵ י יִצְ חָ ק' )פסוק יג(‪ ,‬גם‬ ‫‪-‬‬ ‫גודל קדושת יעקב אבינו‬ ‫אלֶיהָ ‪) :‬כט‪ ,‬כג(‬ ‫וַ יְ ִהי בָ ֶע ֶרב וַ ִּי ַ ּקח ֶאת ל ֵָאה ִב ּת ֹו וַ ָ ּיבֵ א א ָֹת ּה ֵאלָיו וַ ָ ּיבֹא ֵ‬ ‫לפניו‪ ,‬ושם עמד לבן עד סמוך לביאתו אליה‪ ,‬להמעיט לו זמן‬ ‫ויהי בערב וגו'‪ .‬צער גדול גרם בהטעת הצדיק‪ ,‬וגרם‬ ‫ההכרה‪:‬‬ ‫פיזור תוקף הקדושה‪ ,‬וצא ולמד )זהר ח"א קעו‪ (.‬כי זה סיבה שנעקרה‬ ‫ויבא אליה‪ .‬טעם שלא הרגיש בה‪ ,‬הוא לחששת צדיק וישר‬ ‫קדושת הבכור אשר בו יתקבצו מלכות וכהונה וְ ׁ ֶש ֶקל כפול בירושה‪,‬‬ ‫ונאמן רוח‪ ,‬לבל יכשל במכשול האנושי‪ ,‬אשר יתאוו תאוה קודם‬ ‫ולצד המעשה ‪ -‬שחשב יעקב ברחל ועשה פעולתו בלאה‪ ,‬נתפזרו‬ ‫קרוב אליה‪ ,‬ויטיפו ממנו צחצוחי טומאה קודם התחלת מצוה‪ .‬ומי‬ ‫בחינות הקדושה ותחלש גבורת הקודש‪:‬‬ ‫לנו גדול מיעקב אבינו עדות לו בתורה )להלן מט ג( רֵ ִ ׁ‬ ‫אשית אוֹ נִי‪,‬‬ ‫ויקח את לאה‪ .‬אולי שלא רצתה לרמות יעקב ולקחה בעל‬ ‫ועיין מה שכתבנו שם‪ ,‬אשר על כן הרחיק הראות בה‪ ,‬ותיכף ומיד‬ ‫כרחה‪ ,‬או בריצוי דברים‪ .‬וזולת זה לא היה צריך לומר אלא‬ ‫בא אליה לשמור חומו בל יחלל בריתו ברית קודש‪ ,‬וגם אחר גמר‬ ‫'ויבא לאה בתו אליו'‪ :‬ויבא אותה‪ .‬הערים להביאה בידו‪ ,‬ולא‬ ‫ביאה לא הכיר בה‪ ,‬כי כיבה הנרות כמשפט לאוהבי שמו )או"ח סי'‬ ‫מסרה לא לשלוחי האב ולא לשלוחי הבעל‪ ,‬כדי שלא יהיה לו‬ ‫ר"מ( עד אור הבוקר‪:‬‬ ‫זמן להכיר בה קודם‪ ,‬והביאה בידו‪ ,‬ואין מהמוסר לחתן להזדמן‬ ‫‪-‬‬ ‫עיקר הקפדת הצדיקים על מה שנכשלים ברוחניות‬ ‫ית ִּלי ֲהלֹא ְב ָרחֵ ל ָעבַ ְד ִּתי ִע ּ ָמ ְך ְו ָל ּ ָמה ִר ִּמ ָ‬ ‫יתנִ י‪) :‬כט‪ ,‬כה(‬ ‫וַ יְ ִהי בַ ּב ֶֹקר ְו ִה ּנֵה ִהוא ל ֵָאה וַ ּיֹאמֶ ר ֶאל ָלבָ ן מַ ה זֹּאת ָע ִ ׂש ָ‬ ‫ז"ל )בר"ר ע יט( שהיו אנשי המקום מרננים בלילה ואומרים היא‬ ‫ויהי בבקר‪ .‬טעם אומרו לשון צער‪ ,‬יגיד על אשר נצטער‬ ‫לאה‪ ,‬ובבוקר הכיר הדיבור ההוא שהעירוהו אנשי המקום כי לאה‬ ‫אותו צדיק על מניעת רחל ממנו‪:‬‬ ‫היתה‪ .‬גם ידוייק תיבת והנה על נכון‪:‬‬ ‫והנה הוא לאה‪ .‬טעם שכתוב הוא בוא"ו‪ ,‬לרמוז דבריהם‬ ‫ג‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫בזה שלא היה מקפיד כל כך אם לא היה עושה רמאות זה והיה‬ ‫מה זאת עשית וגו'‪ .‬צריך לדעת כוונתו בקבלנות מה‬ ‫עובר עליו הדרך באלמות ורשע ממה שעשה לו הרימוי‪ .‬וטעם‬ ‫זאת‪ ,‬ואם על הרמאות‪ ,‬הרי הוא אומר ולמה רמיתני‪ ,‬זה יגיד‬ ‫הקפדתו‪ ,‬לצד מה שיצא לו מזה בטעותו שנתכוון אל רחל והיתה‬ ‫כי לבד הרמאות קדם לו עוד דבר מגונה‪:‬‬ ‫לאה‪ ,‬ויצא מזה דברים בלתי הגונים וכמו שפירשתי בפסוק )כג(‬ ‫אכן יעקב יקבול על שני דברים‪ ,‬האחד על המעשה שנתן לו‬ ‫ַוי ְִהי בָ ֶערֶ ב‪ ,‬והצדיקים יקפידו למה שנוגע אל הרוחניות ביותר‪:‬‬ ‫לאה במקום רחל‪ ,‬והשני שעשה הדבר בדרך רמאות‪ .‬ומגלה דעתו‬ ‫‪-‬‬ ‫הריבוי לא המעיטה האהבה‬ ‫רות‪) :‬כט‪ ,‬ל(‬ ‫שנִ ים אֲ חֵ ֹ‬ ‫שבַ ע ׁ ָ‬ ‫עוד ׁ ֶ‬ ‫וַ ָ ּיבֹא ַּגם ֶאל ָרחֵ ל וַ ֶ ּיאֱ הַ ב ַּגם ֶאת ָרחֵ ל ִמ ּל ֵָאה וַ ַ ּי ֲעבֹד ִע ּמ ֹו ֹ‬ ‫ההתמדה תמעיט האהבה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב )משלי כה יז( ּ ֶפן‬ ‫ויבא גם אל רחל‪ .‬טעם אומרו גם שתי פעמים‪ ,‬ואולי‬ ‫י ְִשׂ ָ ּבעֲ ָך ו ְּשׂ נֵאֶ ָך‪ ,‬וההרחקה תוליד התאוה‪ ,‬והוא סוד מַ יִם ְ ּגנוּבִ ים‬ ‫שיכוין לרבות שבא בתוספת קביעות אצלה‪ ,‬והוא אומרם ז"ל )בר"ר‬ ‫י ְִמ ּ ָתק ּו )שם ט יז(‪ ,‬ולזה רמז הכתוב באומרו ויבא גם אל רחל‬ ‫צח ד( שהיתה מטתו בקביעות אצל רחל‪ ,‬ולזה אמר ויבא גם אל‬ ‫בתוספת קביעות‪ ,‬ואף על פי כן גם אהב אותה ולא נתמעטה‬ ‫רחל‪:‬‬ ‫האהבה מצד זה‪ ,‬הגם שהיה מתמיד אצלה ולא אצל לאה‪ .‬ושיעור‬ ‫ואומרו ויאהב גם את רחל‪ ,‬פירוש מלבד תוספת האמור‪,‬‬ ‫תיבת מלאה‪ ,‬הוא מלאהוב לאה‪:‬‬ ‫עוד הוסיף לה שאהבה יותר מלאה‪ .‬ותמצא כי כפי הטבע‬ ‫‪-‬‬ ‫הודאות לאה‬ ‫עוד וַ ּ ֵתלֶד ּ ֵבן‬ ‫ישי‪ :‬וַ ּ ַתהַ ר ֹ‬‫מו ְראוּבֵ ן ִּכי ָא ְמ ָרה ִּכי ָר ָאה יְ יָ ְּב ָענְ יִ י ִּכי ַע ּ ָתה ֶיאֱ הָ בַ נִ י ִא ִׁ‬‫וַ ּ ַתהַ ר ל ֵָאה וַ ּ ֵתלֶד ּ ֵבן וַ ִּת ְק ָרא ְׁש ֹ‬ ‫עוד וַ ּ ֵתלֶד ּ ֵבן וַ ּתֹאמֶ ר ַע ּ ָתה‬‫עון‪ :‬וַ ּ ַתהַ ר ֹ‬ ‫מו ִׁש ְמ ֹ‬ ‫שמַ ע יְ יָ ִּכי ְ ׂשנו ָּאה ָאנ ִֹכי וַ ִּי ּ ֶתן לִ י ַּגם ֶאת זֶה וַ ִּת ְק ָרא ְׁש ֹ‬ ‫וַ ּתֹאמֶ ר ִּכי ׁ ָ‬ ‫מו ל ִֵוי‪) :‬כט‪ ,‬לב‪-‬לד(‬ ‫לו ְׁשל ׁ ָֹשה בָ נִ ים ַעל ּ ֵכן ָק ָרא ְׁש ֹ‬‫ישי ֵאלַי ִּכי יָ ל ְַד ִּתי ֹ‬‫הַ ּ ַפ ַעם יִ ּ ָלוֶ ה ִא ִׁ‬ ‫שנואה אנכי‪ ,‬לזה נתן שנים‪ ,‬אחד להסיר השנאה ואחד להכניס‬ ‫ותהר לאה וגו' ותהר עוד וגו'‪ .‬ראיתי לתת לב בסדר‬ ‫האהבה‪ ,‬ולזה אמרה )פס' לג( כי שמע ה' כי שנואה וגו'‪ .‬וכשנתן‬ ‫השמות‪ ,‬כי מן הראוי להקדים הסרת השנאה ואחר כך סיבת‬ ‫לה בן שלישי‪ ,‬אמרה מעתה אין טעם בדבר‪ ,‬אלא הרי זה בא‬ ‫האהבה‪ ,‬והיא אמרה בראשון עתה יאהבני‪ ,‬ובשני הסרת‬ ‫ללמד כי לא בדרך טעות היו נשואיה כי אם אשתו זאת‪ ,‬והוא‬ ‫השנאה‪ .‬עוד מה היא כוונתה באומרה הפעם ילוה‪ ,‬וכי מקודם‬ ‫אומרה הפעם יצדיק להתלוות לה בתורת אישות‪ ,‬כי אם צד‬ ‫לא נתלוה לה‪:‬‬ ‫הסרת השנאה ונתינת האהבה משום כלימתי עשה ה'‪ ,‬היה‬ ‫אכן הצדקת עליה השלום‪ ,‬לצד שקדם לה המאמר שעליו‬ ‫מספיק בשני בנים‪ ,‬ומעתה בשלשה הוי חזקה כי אני בת זוגו‪,‬‬ ‫חלתה בעיניה כי היא חלקו של עשו )בר"ר ע טו(‪ ,‬והגם שראתה‬ ‫ונישואיה מה' יצא הדבר‪:‬‬ ‫שנשאת ליעקב‪ ,‬אין דבר זה מצדיק בלבה כי היא בת זוגו‪ .‬ולזה‬ ‫עוד נתכונה באומרה ילוה אישי‪ ,‬כי גם בזמן יציאתה‬ ‫כשראתה שניתן לה בן‪ ,‬אמרה ודאי כי לצד רחמי ה' עליה לצד‬ ‫מעולם הזה לא תפרד ממנו להיותה בת זוגו‪ ,‬וכמאמרם ז"ל )זהר‬ ‫שלא היתה אהובה‪ ,‬כי הצדיקים יקיימו מצות חכמים )אבות פ"א מ"ו(‬ ‫ח"ב קב‪ (.‬כי הזוגות יתלוו בעולם העליון בתמידות‪ ,‬ואמרה הטעם‬ ‫לדון לכף זכות‪ ,‬ולזה היתה תמיד דנה לכף זכות ולא עלה על‬ ‫כי ילדתי לו שלשה בנים‪ ,‬ובשלשה הוי חזקה כי בת זוגו אני‪ .‬עוד‬ ‫דעתה כי היתה שנואה‪ ,‬וכמו שפירשתי בפסוק )לא( 'וירא ה'' וגו'‬ ‫שצפתה ברוח הקודש שארבע נשים יהיו ליעקב‪ ,‬וכפי זה עולים‬ ‫ולא כן היתה דעתה‪ ,‬וזו היא מדת המאושרים‪:‬‬ ‫)פס' לה(‬ ‫לה כפי החשבון שלשה‪ ,‬וכשניתן לה בן רביעי אמרה‬ ‫אשר על כן כשניתן לה בן ראשון‪ ,‬אמרה כי זה בא להשלים‬ ‫הפעם אודה את ה'‪ ,‬כי עד עתה היה עושה לה משפט הצריך‪,‬‬ ‫החסר שהיא האהבה‪ ,‬וכשראתה שהוסיף ה' ונתן לה בן שני‪,‬‬ ‫אבל הפעם הזאת אין זה אלא הפלגת טובתו יתברך‪ ,‬וברכה על‬ ‫אמרה למפרע טועה הייתי במה שחשבתי שלא היה לי אלא‬ ‫רוב טובה‪:‬‬ ‫מחסור האהבה‪ ,‬והרי שמע ה' פירוש מה שלא הבנתי אני כי‬ ‫‪-‬‬ ‫ליזהר מקנאת אחרים‬ ‫שכֹר ְ ׂשכַ ְר ִּת ָ‬ ‫יך ְּבדו ָּד ֵאי ְּבנִ י וַ ִּי ְׁש ּ ַכב ִע ּ ָמ ּה‬ ‫בוא ִּכי ָׂ‬‫אתו וַ ּתֹאמֶ ר ֵא ַלי ּ ָת ֹ‬ ‫ש ֶדה ּ ָב ֶע ֶרב וַ ּ ֵתצֵ א ל ֵָאה לִ ְק ָר ֹ‬‫וַ ָ ּיבֹא יַ ֲעקֹב ִמן הַ ּׂ ָ‬ ‫ישי‪) :‬ל‪ ,‬טז‪-‬יז(‬ ‫ּ ַב ּלַיְ לָה הוּא‪ :‬וַ ִּי ְׁשמַ ע אֱ ל ִֹהים ֶאל ל ֵָאה וַ ּ ַתהַ ר וַ ּ ֵתלֶד לְ יַ ֲעקֹב ּ ֵבן ח ֲִמ ִׁ‬ ‫שתחזור בה רחל‪ ,‬ולזה קדמה ויצתה‪ .‬ולפי מה שפירשתי לכן‬ ‫ותצא לאה וגו'‪ .‬טעם עשותה ככה ולא מן המוסר‪ .‬לפי‬ ‫שבועה‪ ,‬לצד שלא דקדקה רחל לומר הלילה הזאת‪ ,‬חששה‬ ‫מה שפירשתי בתיבת לכן שאמרה רחל שהוא על כן‪ ,‬חששה לאה‬ ‫ד‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫שתדחה אותה ללילה אחרת‪ ,‬והרי זו זריזה ונשכרת‪:‬‬ ‫עוד יש לתת טעם ללאה כי מדת חסידות עשתה‪ ,‬שלא הניחה‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫עד שיכנם אותו צדיק לאהל רחל ותוציאנו משם‪ ,‬כי יש בזה‬ ‫רעת הכעס‬ ‫הקפדה וצער גדול לרחל וקנאה גדולה‪ ,‬לזה קדמה קודם שיכנס‬ ‫וַ ִּיחַ ר לְ יַ ֲעקֹב וַ ָ ּי ֶרב ְּב ָלבָ ן וגו' )לא‪ ,‬לו(‪ .‬פירוש לצד שבא‬ ‫אצלה‪ .‬ואין זה אלא מדה טובה וחסידה‪ ,‬וכל מגמתה של אותה‬ ‫לכלל כעס בא לכלל מריבה‪ ,‬וזולת זה לא היה מריב‪:‬‬ ‫צדקת להעמיד נטעי נאמן‪ ,‬וה' עד בדבר כי נתן שכרה דכתיב‬ ‫קרובי לבן היו רמאים כמוהו‬ ‫שים ּכֹה נֶגֶ ד ַאחַ י ְו ַאחֶ ָ‬ ‫וישמע וגו'‪ .‬ועיין בסמוך מה שפירשתי בפסוק זה‪:‬‬ ‫יך ְו ֹיו ִכיח ּו )לא‪ ,‬לז(‪ ... .‬לזה אמר שים‬ ‫ִׂ‬ ‫כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו‪ ,‬פירוש לאמר סימנים יצדיקו‪ ,‬ולא‬ ‫שכור שכרתיך וגו'‪ .‬פירוש נתתי שכר לזולת בעדך‪ .‬עוד‬ ‫האמין באחי לבן לבדם‪ ,‬כי כולם כיוצא בו‪:‬‬ ‫נתכונה‪ ,‬ששכרה שתי דברים‪ ,‬לינה וזיקה‪:‬‬ ‫ע"י העניות זוכים לשכר אף בעוה"ז‬ ‫בלילה הוא‪ .‬פירוש ברצונו ודעתו‪ ,‬שהסכים על הדבר‪:‬‬ ‫ֶאת עָ נְ יִ י ְו ֶאת יְ גִ יעַ ּ ַכ ּ ַפי ָר ָאה אֱ ל ִֹהים וגו' )לא‪ ,‬מב(‪ .‬פירוש‬ ‫ה' משלם מדה כנגד מדה‬ ‫שאם לא היה לו העוני‪ ,‬הגם שהיה האמת אתו‪ ,‬היה ה' מאריך‬ ‫וישמע אלהים‪ .‬מגיד שהתפללה לה'‪:‬‬ ‫אפו‪ ,‬ולתת לו שכרו לעולם העליון‪ .‬ולצד עניו קיים לו ה' 'ביומו‬ ‫תתן שכרו' )דברים כד טו(‪ ,‬ונתן לו יגיע כפו‪:‬‬ ‫עוד ירצה‪ ,‬כי הבין וידע כונתה במעשה‪ ,‬שהוא לתכלית מצוה‪,‬‬ ‫האמהות לא התיחסו אחר לבן אביהן‬ ‫ואהבתה בהקדוש ברוך הוא ובמצותיו‪ ,‬וקלקלה השורה במעשה‬ ‫ֱשה ָל ֵא ּלֶה‬ ‫שר ַא ּ ָתה ר ֶֹאה לִ י הוּא ְולִ ְבנ ַֹתי ָמה ֶאע ׂ ֶ‬ ‫ְוכֹל אֲ ׁ ֶ‬ ‫זה‪ .‬גם ה' קלקל השורה‪ ,‬כי כפי השורה לא היו עולים לה אלא‬ ‫הַ י ֹּום וגו' )לא‪ ,‬מג(‪ .‬תיבת לאלה אין לה משמעות‪ .‬ואולי שחוזר‬ ‫ארבעה‪ ,‬ותהר ותלד בן חמישי יותר מהשורה‪ ,‬ובן ששי מדה‬ ‫אל כל אשר אתה רואה‪ ,‬ושיעור הכתוב הוא על זה הדרך‪,‬‬ ‫כנגד מדה‪:‬‬ ‫ולבנותי פירוש ולצד בנותי‪ ,‬מה אעשה מהרע‪ ,‬והגם שהן‬ ‫חושבים עצמן לנכרים ועוקרים מהם שם בנותי‪ ,‬והוא אומרו‬ ‫‪-‬‬ ‫לאלה היום‪ ,‬פירוש שהיום נקראים אצלי אלה לצד מעשיהן‪ ,‬אף‬ ‫קשה בעיני המקום לעשות ניסים היפך הטבע‬ ‫על פי כן בנותי הם‪:‬‬ ‫ֶיך ו ְּר ֵאה ּ ָכל הָ ַע ּ ֻת ִדים הָ עֹלִ ים ַעל‬ ‫שא נָ א ֵעינ ָ‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ָׂ‬ ‫אף מסיפורי ודיבורי לבן אפשר ללמוד הלכות‬ ‫שר‬ ‫יתי ֵאת ּ ָכל אֲ ׁ ֶ‬ ‫צֹאן ֲעקֻ ִ ּדים נְ קֻ ִ ּדים ּו ְב ֻר ִ ּדים ִּכי ָר ִא ִ‬ ‫הַ ּ‬ ‫לִ ְבנֵיהֶ ן אֲ ׁ ֶשר יָ לָד ּו‪) :‬לא‪ ,‬מג(‪ ... .‬והגם שהם דברי לבן‪ ,‬עם כל‬ ‫ְ‬ ‫ֹשה ּלָך‪) :‬לא‪ ,‬יב(‬ ‫ָלבָ ן ע ׂ ֶ‬ ‫זה התורה תלמד דינים באמצעות הסיפורים‪ .‬כמו שתמצא‬ ‫שלמדו )בר"ר ע יט( 'מנין שאין מערבין שמחה בשמחה דכתיב‬ ‫העתודים וגו' עקודים נקודים וברודים‪ .‬צריך לדעת‬ ‫)לעיל כט כז( מלא שבוע זאת' וגו'‪ ,‬הגם שהם דברי לבן‪:‬‬ ‫מה הוא פירוש ברודים‪ ,‬ולו יהיה שיהיה מין ממין הנולדים‬ ‫בצאן‪ ,‬כיון שאין ליעקב חלק בו כי לא הוזכר בתנאים‪ ,‬אם כן‬ ‫חכמה שלא להצטרך להפך סדר טבע הבריאה‪ ,‬והוא שהיו עולים‬ ‫למה יראוהו אותו בחלום‪:‬‬ ‫ההיוּלִ י מוטבעים‬ ‫שלשה מינים יחד‪ ,‬והיה בכל נולד ונולד בכח ִ‬ ‫וראיתי להראב"ע ]אבן עזרא[ שכתב )לעיל ל לט( כי ברודים הם‬ ‫שלשתם יחד‪ ,‬ובזה ספו תמו ידיעות התרפים‪ ,‬ועם יציאת‬ ‫טלואים‪ ,‬ולא הביא הרב הכרח לדבר‪ .‬עוד לפי מה שאמר )פס' ח(‬ ‫הנולדים היה נגלה בהם מין אשר יסכימו יחד כי הוא זה חלק‬ ‫ִאם כּ ֹה יֹאמַ ר וגו'‪ ,‬הראת לדעת כי לא היה נוטל יעקב אלא או‬ ‫יעקב‪ .‬ולא ירחיק דעתך הדבר‪ ,‬כי יש עופות שיהפכו גווניהם‬ ‫עקודים או נקודים‪ ,‬ומעתה למה היו עולים על הצאן מינים‬ ‫לכמה מראות )ברכות ו‪ ,(:‬וזה הוא לצד שהטביע ה' בהם כן‪ ,‬וכמו‬ ‫שאינם לחלק יעקב‪:‬‬ ‫כן עשה ה' בנולדים בצאן לבן להציל עשוק מיד עושק‪:‬‬ ‫אכן טעם הדבר הוא‪ ,‬לצד מה שקדם לנו בידיעת לבן‬ ‫ואומרו ברודים‪ ,‬לפי מה שפירשנו מצינו ראיה לדברי ראב"ע‬ ‫הרמאי‪ ,‬כי מלבד תחבולותיו ומרמיו גם היו לו תרפים אשר יגידו‬ ‫כי הוא מין טלוא‪ ,‬כי זולת זה דלמא יאמר לבן טלוא יהיה שכרך‪,‬‬ ‫לו כל דבר‪ ,‬וכמאמרם ז"ל )תנחומא יב(‪ ,‬ומן הסתם שאול ישאל בהם‬ ‫ונמצא הנס לבטלה חס ושלום‪ ,‬אלא ודאי כי ברודים הוא מין‬ ‫וידע העֲ צ ִָמים ְ ּבבֶ ֶטן הַ ְּמלֵאָ ה )ע"פ קהלת יא ה( ומראיהן‪ .‬ומעתה‬ ‫טלוא‪ ,‬ואולי לצד שלובן שלו לבן הרבה כברד נקרא כן‪ ,‬ומעתה‬ ‫באמצעות דבר זה אפסו כוחות יעקב‪ ,‬בכל מין אשר יתחכם‬ ‫נתיישב הכתוב על נכון‪:‬‬ ‫יפסידוהו התרפים‪ ,‬אשר על כן העונה בצר ענהו‪:‬‬ ‫כי ראיתי את כל אשר לבן וגו'‪ .‬המלאך הגיד טעם הנס‪,‬‬ ‫ויש לך לדעת‪ ,‬כי מין מראה אשר יהיה בנולדים יתהוה בעת‬ ‫כי ראה ה' כל מעשיו וערמותיו של לבן ומה שהיה מתחכם‬ ‫יחם‪ ,‬ואין מציאות להפכו אחר כך זולת על ידי נס עצום להפך‬ ‫ושואל בתרפיו‪ ,‬ולא היה מציאות להצילו ממנו זולת מעשה אשר‬ ‫הטבע ִה ּפוּך עצום‪ ,‬ודבר זה קשה בעיני אל עליון לעשותו‪ ,‬וצא‬ ‫הראהו עולים על הצאן וכמו שפירשנו‪:‬‬ ‫ולמד מדבריהם ז"ל בכמה מקומות )סוטה ב‪ .‬שבת נג‪ ,(.‬ועשה ה'‬ ‫ה‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫‪-‬‬ ‫כשבעל בחירה אינו ברשותו ‪ -‬הוא נס יותר גדול‬ ‫וַ ִּי ַ ּקח ֶאת ֶאחָ יו ִע ּמ ֹו וַ ִּי ְר ּדֹף ַאח ֲָריו ֶ ּד ֶר ְך ִׁש ְב ַעת יָ ִמים וַ ַ ּי ְד ּ ֵבק א ֹ‬ ‫ֹתו ְּבהַ ר הַ ִ ּגלְ ָעד‪) :‬לא‪ ,‬כג(‬ ‫בעל בחירה ימנע מעשות בחירתו ביעקב‪:‬‬ ‫דרך שבעת ימים‪ .‬יש לחקור למה נשתנה יעקב בהליכה‬ ‫הטובות שיצא מהשגת לבן את יעקב‬ ‫זו שלא קפצה לו הארץ כמשפט לאוהבי שמו‪ ,‬ומצינו שאפילו‬ ‫גם בזה ה' סיבב כמה סיבובין כריתת ברית עמו לבל יזיק‪,‬‬ ‫לאליעזר עבד אביו קפצה לו הארץ )בר"ר נט יא(‪ ,‬ומן הנכון אליו‬ ‫שבאמצעות הדבר נתגברו עליו ישראל בימי השופטים כשבא‬ ‫יאות עשות נס להצילו מהרודף ולא היה משיגו לבן‪ .‬ואולי כי‬ ‫עליהם‪ ,‬והוא כּ ו ַּׁשן רִ ְ ׁש ָעתַ יִם )שופטים ג ח( כמאמרם ז"ל )סנהדרין קה‪.(.‬‬ ‫הגיד לו האדון ברוך הוא בזה שאין צריך לברוח‪ ,‬כי הגם שהדביקו‬ ‫גם מזה נמשך קבורת רחל במקום ההוא‪ ,‬כדי שתהיה לטובה אות‬ ‫לבן היוכל דבר דבר אליו אפילו דיבור‪ ,‬וזולת זה היה מראה חס‬ ‫בגלות בניה‪ ,‬כאומרם ז"ל )בר"ר פב י( בטעם קבורתה שמה‪:‬‬ ‫ושלום כי לא יכול הצילו מיד לבן‪ .‬וגדול הנס הזה‪ ,‬שהגם שהוא‬ ‫‪-‬‬ ‫אין כאלוקינו המציל עשוק מיד עושקו‬ ‫יע ּ ַכ ּ ַפי ָר ָאה אֱ ל ִֹהים‬ ‫יקם ִׁש ּל ְַח ּ ָתנִ י ֶאת ָענְ יִ י ְו ֶאת יְ גִ ַ‬ ‫ל ּולֵי אֱ לֹהֵ י ָא ִבי אֱ לֹהֵ י ַא ְב ָרהָ ם וּפַ חַ ד יִ ְצחָ ק הָ יָ ה לִ י ִּכי ַע ּ ָתה ֵר ָ‬ ‫ש‪) :‬לא‪ ,‬מב(‬ ‫וַ י ֹּוכַ ח ָאמֶ ׁ‬ ‫אלהי שפירסם אלהותו ואמיתתו אברהם‪ ,‬והודיע בעולם‬ ‫לולי אלהי אבי וגו'‪ .‬טעם שלא הספיק לומר אלהי אבי‬ ‫נוראותיו אשר הוא הבורא הוא המשפיע ושופט בצדק‪ ,‬וזולת זה‬ ‫אברהם‪ ,‬נתכוין לומר שני עניינים‪ ,‬אחד להיותו אלהי אבי עמד‬ ‫אם היה לאבי אלהי אחר לא היה מציל מידך‪ ,‬כי כמה אלוהות יש‬ ‫לי והצילני מידך בזכות אבי‪ .‬והשני להיותו בעל היכולת ומשגיח‬ ‫שלא יועילו לעובדיהם‪ ,‬אין כאלהינו ברוך הוא‪:‬‬ ‫ושופט בצדק ומציל עשוק‪ ,‬והוא אומרו אלהי אברהם‪ ,‬פירוש‬ ‫***‬ ‫אמר אלהי יצחק‪ ,‬לרמוז על המדה שנתכוין לה‪ ,‬וזולת זה היה‬ ‫יעקב ניצל בזכות מדות החסד והגבורה‬ ‫אומר אלהי יצחק שהרי מצינו שה' אמר לו )לעיל כח יג( ֱאלֹהֵ י יִצְ חָ ק‪.‬‬ ‫עוד יכוין לומר על זה הדרך‪ ,‬אלהי אבי ‪ -‬כנגד זכות אבות‪,‬‬ ‫וטעם שהזכיר שתי מדות אלו‪ ,‬לומר כי הפליא חסדו עמו וגם‬ ‫ואחר כך הזכיר שתי מדות שהיו לו שעמדו לו שהם מדת החסד‬ ‫עשה לו משפט עם לבן שהם שתי מדות‪ ,‬וזולת אחד מהם לא‬ ‫ומדת הדין‪ ,‬כנגד מדת החסד אמר אלהי אברהם כאומרו )מיכה ז‬ ‫היה מגיעו הטוב ליעקב‪:‬‬ ‫כ( חֶ סֶ ד לְ אַ בְ רָ הָ ם‪ ,‬וכנגד מדת הדין אמר ופחד יצחק‪ ,‬ולזה לא‬ ‫‪-‬‬ ‫הכרת המלאכים‬ ‫בו מַ לְ אֲ כֵ י אֱ ל ִֹהים‪) :‬לב‪ ,‬ב(‬ ‫ְ‬ ‫ְויַ ֲעקֹב הָ לַך לְ ַד ְר ּכ ֹו וַ ִּי ְפ ְ ּגע ּו ֹ‬ ‫האנשים שקודם יהיו נראים הלוך וקרב עד שיגיעו אצל‬ ‫ויפגעו בו מלאכי וגו'‪ .‬צריך לדעת כוונת אומרו‬ ‫הבאים אצלו‪ ,‬אלא תיכף ומיד צמחו לפניו‪ ,‬והוא אומרו‬ ‫ויפגעו בו‪ .‬גם אומרו ויאמר יעקב וגו'‪ ,‬מה חידוש מודיע‬ ‫ויפגעו בו‪ ,‬פירוש ראיה ראשונה היתה הפגיעה בו אצלו‪,‬‬ ‫הכתוב שאמר יעקב כן‪ .‬גם יעקב מה חידש בדבריו‪ .‬גם אין‬ ‫ויאמר יעקב כאשר ראם בדרך זה מחנה אלהים‪ ,‬אין‬ ‫ידוע כוונת אומרו מחנים‪ .‬ורבותינו ז"ל )בר"ר עד יז( דרשו‪,‬‬ ‫אלה אנשים אלא מלאכים‪ ,‬ויקרא שם המקום מחנים‪,‬‬ ‫יעויין שם דבריהם שהוא דרש‪ .‬ופשט הכתוב הוא‪ ,‬להיות כי‬ ‫פירוש שני מחנות‪ ,‬אחד של אנשיו שהיו עמו לערוך מלחמה‪,‬‬ ‫שלח ה' מלאכים בדמות אנשים להדמות לפני עשו כאשר‬ ‫והשני של מלאכים בדמות אנשים‪ ,‬כי באו לעזרת ה' לידידו‬ ‫הוכיח סוף המעשה‪ ,‬לזה הקדים להודיע המעשה שממנו‬ ‫יעקב בחיר ה'‪:‬‬ ‫הרגיש יעקב היותם מלאכים‪ ,‬ואמר שלא בא המחנה כדרך‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ו‬