gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: רגע להתבונן · Rega Lehisboinen

שבוע: ויצא (2026-11-16)

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון מס' ‪176‬‬ ‫"עומקים" ‪ -‬פרק ט"ו | כיצד לגייס אנשים שיבינו אותך? להאזנה בקו התוכן שלנו‪ | 08-6679134 :‬לצפייה פנה למייל הרשום מטה‬ ‫לפתוח את הדלת ולהקשיב‬ ‫שוב הפניתי אליו מבט‪" .‬מתי הרגשת את זה לראשונה‬ ‫את התגובות על המאמרים האחרונים ניתן לחלק‬ ‫בחייך?" הוא הביט בידיים שלו‪ .‬הרועדות‪ .‬וזכרון קדום עלה‬ ‫לשלוש‪ .‬יש המתלהבים‪" .‬וואו‪ ,‬זה נוגע כל כך חזק בחיים‬ ‫תגובות על גליון תולדות 'הפצע והפיצוי'‬ ‫בו פתאום והציף אותו בעוצמה‪.‬‬ ‫שלנו‪ .‬המשך הלאה בכל הכוח!" יש המסתייגים‪" .‬יחזקאל!‬ ‫‪-----‬‬ ‫מדי ערב היה חוזר הביתה מהישיבה‪ .‬בתקופה מסויימת‪,‬‬ ‫התחלת להעמיק מדי‪ .‬פחות ופחות אנשים יבינו על מה אתה‬ ‫קורא כל שבוע ואף מעביר‬ ‫אני‪- - -‬‬ ‫את המאמרים שלך ‪- -‬‬ ‫איחר להגיע במשך כמה לילות‪ .‬הוא הוזהר מפורשות‬ ‫מדבר"‪ .‬ויש המוצפים‪" .‬מוצא את עצמי מוצף כל כך‪ .‬ועכשיו‬ ‫את הדברים הרבה פעמים הלאה לידידי החברותא‪,‬‬ ‫להקדים להגיע הביתה‪ .‬ואז הגיע אותו ערב‪ .‬כנראה הגזים‬ ‫מה? מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה?"‬ ‫שופך אור על זוויות חשוכות‪...‬‬ ‫קצת יותר‪ .‬שיער שתגיע תגובה על כך‪ .‬אך לא שיער את‬ ‫אני קשוב למשוב הזה ומנסה לדייק את עצמי‪ .‬ההיגיון‬ ‫המאמר לענ"ד אמור לעניין את הקוראים כי יש‬ ‫עוצמת התגובה‪ .‬לחץ על ידית הדלת‪ ,‬ומיד התברר שהדלת‬ ‫אומר‪ ,‬שאף פעם אי אפשר לרצות את כולם‪ ,‬מה שמלהיב‬ ‫לכך תובנות לכלל העניינים גם אם האדם לא נמצא‬ ‫נעולה‪.‬‬ ‫את האחד‪ ,‬לא בהכרח נעים לשני‪ .‬ובכל זאת‪ ...‬מנסה למצוא‬ ‫בהתמודדות הזו ספציפית‪.‬‬ ‫בהתחלה ראה בכך ענין טכני‪ .‬דפק חלושות‪ .‬לא היה‬ ‫את שביל הזהב‪ .‬ושוב‪ ,‬מודה לכולכם על התגובות‪ .‬אין כמו‬ ‫מענה‪ .‬הגביר דפיקות‪ .‬ואז נשמעו קולות מתלחשים בבית‪.‬‬ ‫המשוב כדי לסייע לשיפור המאמרים‪.‬‬ ‫בהקשר לזה‪ ,‬שמעתי ממישהו שמתעסק בתחומים‬ ‫שוב הגביר‪ .‬עד שנשמעו צעדים מעבר לדלת‪" .‬הגעת מאוחר‬ ‫*‬ ‫אלו‪ .‬שהרבה פעמים יש מחדלים כביכול מהילדות וכד'‬ ‫מדי" ‪ -‬נאמר לו‪.‬‬ ‫אנחנו בענין "הפצעים והפיצויים"‪ .‬כיצד פצעים קדומים‬ ‫אם בנפש כמו שקרה לשמעון המדובר‪ ,‬ואם בביקורות‬ ‫ואז התחילו התחנונים‪ .‬גם עכשיו כאשר שיתף בסיפור‪,‬‬ ‫גורמים לאנשים לפצות את עצמם‪ .‬וגם כיצד הפיצויים הללו‪,‬‬ ‫על צורת חינוך ההורים שזה בדרך כלל צדו השני של‬ ‫הרגיש את הלמות לבו‪ .‬הגוף החל לרעוד‪ .‬כל התחושות‬ ‫לרוב‪ ,‬מסבכים את הקשרים בחיים‪ .‬והפעם אנחנו עם ארי‬ ‫אותו מטבע‪ ,‬כשאדם עובד על זה ומספק את זה לילדיו‪,‬‬ ‫מאז‪ ,‬חזרו אליו באחת‪ .‬השעה מאוחרת‪ .‬הרחובות דוממים‪.‬‬ ‫(שם בדוי‪ ,‬כמובן‪ .‬כמו שאר הפרטים המזהים ששונו) השתתף בעבר‬ ‫יחד עם זאת מרפא את נפשו שלו‪.‬‬ ‫ידע שאין לו לאן ללכת‪ .‬גייס את כל יכולות התחנונים שלו‪.‬‬ ‫באחת הקבוצות שלנו‪.‬‬ ‫*‬ ‫עד שהבין שכל אלו לשווא‪ .‬הפור נפל‪ .‬זהו!‬ ‫זה היה ערב שגרתי בקבוצה‪ .‬עשרה אנשים במעגל‪ .‬כל‬ ‫שאלת האם להמשיך בנושאים הללו‪ .‬ודאי שכן‪ .‬זה‬ ‫היתה דממה ארוכה בחדר‪ .‬התכנסנו‪ .‬הזכרתי לעצמי‬ ‫אחד המתין לתורו לשתף‪ .‬ארי ישב רוב הערב בלי להוציא‬ ‫נושא שפוגש את כולנו‪ ,‬בכולנו יש ילד חי ונושם‬ ‫הגה‪ .‬גבו זקוף‪ ,‬ידיו מהודקות על ברכיו‪ ,‬והמבט נעוץ ברצפה‪.‬‬ ‫בפעם המי‪-‬יודע‪-‬כמה לא ליפול לשיפוטיות‪ .‬קשה לקבל‬ ‫שמבקש משהו‪.‬‬ ‫מדי פעם הזיז את הכיסא סנטימטר אחד קדימה‪ ,‬ואז חזר‬ ‫את התגובה‪ .‬ועדיין זה לא התפקיד שלי לשפוט‪ .‬אין לי מושג‬ ‫תמשיך לכתוב על זה‪ .‬זה ריפוי לנפש‪ .‬ממש נגע בי‬ ‫מה היה שם‪ ,‬מה הנחה אותם‪ ,‬או מה גרם למי אובדן‬ ‫לאחור‪ .‬היה ברור שהוא מנסה להשתחל פנימה‪ .‬מעוניין‬ ‫המשפט שכתבת ‪:‬פתאום כל פאזל‪-‬החיים הסתדר לו‬ ‫עשתונות‪.‬‬ ‫לשתף את החברים במשהו‪.‬‬ ‫מול העיניים‪ .‬קלט שהוא משחק כל החיים בשני‬ ‫בסוף שאלתי‪" :‬ובכל פעם שאתה מבקש משהו‬ ‫תוך כדי שיתוף של חבר בקבוצה‪ ,‬נוצר רגע של שקט‪.‬‬ ‫תפקידים‪ .‬מנוגדים לגמרי‪".‬‬ ‫מחבר?‪ "...‬חיכיתי שארי יסיים את המשפט‪..." .‬בהרגשה אני‬ ‫ארי הרים פתאום את הראש‪" .‬אני רוצה לשתף כעת"‪ .‬זה‬ ‫*‬ ‫עדיין שם מאחורי הדלת"‪.‬‬ ‫יצא בקול חד וצרוד‪ ,‬כמעט תוקפני‪ .‬לא שאלה‪ ,‬ולא בקשה‪,‬‬ ‫כמי שלמד רבות על מנגנוני ההגנה וכו'‪ ,‬ההמחשות‬ ‫בלענו את הרוק‪ .‬זה רגע מאיר כזה‪ ,‬רגע של חמלה‬ ‫אלא דרישה‪ .‬כאילו מסר פסק דין‪.‬‬ ‫והתיאורים שלך עולים לאין ערוך על כל קורס בעניין‪.‬‬ ‫ענקית‪ .‬פתאום נראה בבירור הילד הרך‪ ,‬השביר‪ ,‬שמאחורי‬ ‫היתה הרתעה קלה בקרב המשתתפים‪ .‬שידרו מבט‬ ‫חומר לימודי המוענק בחינם‪...‬‬ ‫האיש העוצמתי‪ .‬הבנו שהילד ההוא למד לקח ברור לחיים‪:‬‬ ‫פליאה‪ .‬וארי‪ ...‬קלט מיד את תגובות החברים‪ .‬התכווץ‬ ‫מתענג כל שבוע‪ ,‬בדרך כלל קורא לפחות פעמיים‬ ‫ברגע האמת‪ ,‬אף אחד לא ידאג לו‪ .‬היחיד שידאג לו‪ ,‬זה הוא‬ ‫בכיסאו‪ ,‬כמו מי שחטף מכה‪ .‬לשניה נראה פגוע‪ .‬ומיד כועס‪.‬‬ ‫או יותר‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬לא לצפות מאנשים שיטיבו איתו‪ .‬אולי יעזבוהו‬ ‫כעת החלה ההפגנה‪.‬‬ ‫תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה‬ ‫לנפשו ברגעים הקריטיים‪ .‬בקשות לא יועילו‪ .‬גם לא‬ ‫שוב השתתק עד סוף הערב‪ .‬המסר היה בלי מילים‪" :‬לא‬ ‫תחנונים‪.‬‬ ‫רוצים‪ ,‬לא צריך!" והשתיקה המאיימת הזאת נכחה בחדר‬ ‫מאז למד דרכים אחרות‪ ,‬כיצד להשיג את מה שהוא‬ ‫במלוא עוצמתה‪" :‬אוי ואבוי‪ ,‬אם תעשו לי את זה שוב!"‬ ‫רוצה‪ .‬א‪ .‬להגיע להישגים עצומים בכוחות עצמו‪ .‬וגם‬ ‫זו סיטואציה שחזרה על עצמה כמה פעמים‪ .‬וגם‬ ‫להזדקק כמה שפחות לאחרים‪ .‬ב‪ .‬לא לבקש‪ .‬ובוודאי לא‬ ‫באופנים נוספים‪ .‬כמו‪ :‬נהוגה היתה בקרב החברים‪ ,‬תורנות‬ ‫להתחנן‪ .‬רק להציב דרישות‪ .‬בקשות לגיטימיות לא היו‬ ‫קבועה של הבאת כיבוד לקבוצה‪ .‬כאשר הגיע התור של ארי‬ ‫ברשימה‪ .‬ובכל בקשה‪/‬דרישה‪ ,‬הרגיש מלחמה על החיים‪.‬‬ ‫ביקש שינוי‪ .‬פנה לחבר שאמור להביא אחריו‪" :‬בבקשה!‬ ‫שאלה‪ :‬בכל אירוע משפחתי אני הראשון לקום ולעזור‪.‬‬ ‫ברגע שהתקבלה הסתייגות‪ ,‬ובקשתו לא התמלאה‪ .‬חזר‬ ‫תחליף אותי בשבוע הבא"‪ .‬החבר נרתע אחורה‪ .‬ה"בבקשה"‪,‬‬ ‫אני עורך שולחנות‪ ,‬ממלצר הכול‪ ,‬וגם מפנה את‬ ‫להרגיש את החוויה מאחורי הדלת‪.‬‬ ‫לא היתה ממש בקשה‪ .‬אלא יותר פקודה‪ .‬או אולי הנחתה‪.‬‬ ‫הלכלוך בסוף‪ .‬המחיר של זה‪ :‬אני לא נמצא באירוע‪.‬‬ ‫*‬ ‫ואני נותרתי עם חידה‪ .‬מה קורה לאיש הזה‪ ,‬שהבקשה‬ ‫אני רק המלצר‪ .‬אשמח לשמוע שיש לי לב טוב‪ .‬אך‬ ‫בקבוצה‪ ,‬יש לנו הזדמנות פז‪ .‬לא להסביר לארי שאין‬ ‫הפשוטה ביותר‪ ,‬יוצאת ממנו כאילו הוא נאבק על חייו? מה‬ ‫אולי יש לי מניעים אחרים?‬ ‫ממה לפחד‪ ,‬אלא להעניק לו חוויה אחרת‪ .‬מתקנת‪.‬‬ ‫בדיוק כל כך מסוכן בבקשות הקטנות שלו?‬ ‫תשובה‪ :‬לב טוב יש לך בוודאי‪ .‬לולא זה‪ ,‬לא יכולת‬ ‫כעבור כמה שבועות‪ ,‬שוב היתה דממה קצרה בקבוצה‪.‬‬ ‫ארי נעתר לבדוק את הענין לעומק‪ .‬כתרגיל הצעתי לו‬ ‫לעשות את מה שאתה עושה‪ .‬לגבי המניעים הנוספים‪,‬‬ ‫ארי הרים את הראש‪" .‬אפשר‪ ...‬לשתף?" הקול רעד קצת‪.‬‬ ‫לנסח על דף מספר בקשות שונות‪ ,‬שהיה רוצה לבקש מכמה‬ ‫אם תרצה תוכל לבחון כמה מהסיבות השכיחות‪:‬‬ ‫"אני מקשיב לך" ‪ -‬הגיב החבר לידו‪ .‬הוא נשם עמוקות‪ ,‬וניגב‬ ‫חברים בקבוצה‪ .‬חשב כמה דקות‪ ,‬וניסח כמה בקשות‪ .‬כל‬ ‫א‪ .‬ייתכן שיש לך הרגשה של 'לא ראוי' במשפחה (או‬ ‫את הזיעה באגביות‪ .‬לראשונה חווה שהדלת נפתחה עבורו‪.‬‬ ‫אחת בענין אחר‪.‬‬ ‫בעולם בכללות)‪ .‬וההצדקה היחידה שלך להיות‪ ,‬היא רק‬ ‫עוד נמשיך ונכיר את מסכת החיים של ארי‪ .‬היא מרתקת‬ ‫אחרי שהבקשות היו מוכנות‪ ,‬הצעתי לו‪ ,‬תוך כדי ישיבה‬ ‫בזכות העזרה‪.‬‬ ‫ומלאת תובנות‪.‬‬ ‫במעגל‪ ,‬לפנות לחברים בשמותיהם ולבקש את מה שרצה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬כמה מילים עבורנו‪ .‬כהורים וכמחנכים‪ .‬כשילד‬ ‫ובעיקר‪ ,‬תוך כדי להיות בהתבוננות פנימה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אולי אתה צריך להוכיח את עצמך (לעצמך ולאחרים)‬ ‫מבקש מאיתנו משהו בצורה חריגה‪ :‬חדה מדי‪ ,‬מתנצלת מדי‪,‬‬ ‫אכן כך נהג‪ ,‬ואז דיווח על חרדה גדולה‪ .‬הלב דפק‬ ‫שאתה 'לב טוב'‪ ,‬בגלל תפיסה מוקדמת שגוייה שאתה‬ ‫או בהיסוס מוגזם‪ ,‬כדאי להתבונן‪ :‬מה הצורך שלו מאחורי‬ ‫בעוצמה‪ .‬לחץ בשכמות‪ .‬רעד באצבעות‪ .‬בקשה וחרדה בו‬ ‫בעל 'לב רע'‪.‬‬ ‫הניסוח?‬ ‫זמנית‪ .‬תסכימו שמשהו כאן אינו כשורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אפשר שקשה לך להיות אכן שותף לאירוע‪ ,‬יש לך‬ ‫ילד שמבקש בצורה מציקה‪ ,‬זה אומר לנו שיש מצוקה‬ ‫"לא יודע להסביר את זה" ‪ -‬הבהיר ארי‪" .‬הרגשתי כאילו‬ ‫צורך לברוח מההשתתפות בפועל‪ ,‬והעזרה היא הצדקה‬ ‫אני נלחם בקרב"‪ .‬וכולנו מסתכלים מסביבנו‪ .‬אנחנו כאן‬ ‫מאחוריו‪ .‬אפשר שלא להיענות לבקשתו‪ ,‬אך בלי לסגור את‬ ‫מתחסדת מאין כמוה‪.‬‬ ‫הדלת‪ .‬אפשר לומר‪" :‬אני מקשיב לבקשה שלך‪ .‬כעת לא‬ ‫קבוצת חברים‪ ,‬בעמדה של תמיכה אחד בשני‪ .‬איזה קרב?‬ ‫שאלות ניתן לשלוח למייל ‪ptachlo1@gmail.com‬‬ ‫אוכל להיענות לכך"‪.‬‬ ‫על מה נלחמים?‬ ‫‪-‬‬ ‫המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"‬ ‫או בפנייה למייל המצורף‬