הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim
הטקסט של גיליון זה
גיליון | 263שנה ו' בסייעתא
פרשת ויצא תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
מלחמה
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
בפתח
• בני -לבן •
בהירות בסערות התקופה לאור הפרשה
גיליון | 263שנה ו' בסייעתא
פרשת ויצא תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
בני -לבן
בהירות בסערות התקופה לאור הפרשה
ביתו ולטפל בו במשך חדש ימים ,ומשם ואילך [שם הוי’ה] יהא לי לאלקים ויתנהג עמי במדת צופים אנו בפרשתנו בתקופה קצובה של
נשתנתה מערכת היחסים ,ביודעו שיעקב איש הדין( .ספורנו) עשרים שנה כה פוריות וכה מהותיות בהם
מוסר ולא יסכים להתפרנס בחנם משל אחרים בחיר שבאבות ,אדם שבמרכבה יוצא לדרך
הופך בעל הבית -הדוד המארח -למעבידו ואמו אשר אהבתו וזכתה בו לאחר עשרים לקיום הבטחה שהבטיח לזקנו אברהם לפדותו
המוכן לשלם משכורת עבור עבודת האחין שנות המתנתה מאז נשואיה בגיל שלש ,היתה מצער גִדול בנים ולהותירו ביצחק שבו יקרֵא
שהוא אורח שנטה ללון באכסניה. בשעת צאתו בת מאה שנים [מגיל כ”ג שילדתו לו זרע (סנהדרין יט ):והוא יעקב הוטל עליו טורח
ועוד ע”ז שני חייו]. העמדת השבטים.
הוסכם והותנה בין שני הצדדים שבתמורה
לעבודת שבע שנים [שהחלו מגיל ע”ז] יעמיד ואחיה שברכה בשלחה אותה :אחותנו את היי למרות שהיה מצווה ועומד (כח ב) מאביו לקום
בעל הבית את רחל בתו הקטנה לו לאשה. לאלפי רבבה (כד ס) והכריז שמן התורה אשה ולילך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמו וליקח
[אריכות ופרוט תנאי התשלום הוצרכו עקב ההכרה מבנות לבן דודו לו לאישה ,ולמרות שצויד
באופיו ההפכפך של הדוד הרמאי ולמנוע שלא יביא
רחל אחרת מן השוק ושלא יחליפנה בלא אחותנה -
ראוי לנו שנעמיד בראשנו מאביו בברכות אברהם שיעשהו לגוי גדול
ושיתברכו בזרעו שיתקיימו בו לא נזדרז כדרך
(כט יח ברש”י)] את המבוגרים ושבעי הצדיקים שכל מעשיהם בזריזות אלא נעלם
ויהיו בעיניו כימים אחדים.
הימים אשר מציגים מהשטח ותיתי לו כרש”י בסוף תולדות שחושף
אותו טמון י”ד שנים בבית עבר בהליכתו לבית
אך גלגל הזמן נוקף והשכיר הנאמן מודיע כי
לכל את תעודת הזהות לבן כדי ללמוד תורה ממנו.
החליף קדומת ומלאו ימיו והגיע לפ”ד שנים המכבדת ואומרת אם אדם וממה שלא נענש על אותם שנים למדים אנו
(כט כא -וברש”י) ושומה עליו להוציא לפועל את
חובתו האלקית להעמיד י”ב שבטים.
כשר הוא גם אנו כמותם, כי כולן שוים לטובה להיותן הכנה דאורייתא
לעשרים השנה הבאות כדי לראות ברכה
אך אם לרמאות הוא בא ולהצליח בתפקיד הנעלה של העמדת בית
והמיועד להיות החותן – הדוד -התבגר אף
הוא והגיע לגיל קי”ז ומכין עצמו לחתונה
גם אנו אחים ברמאות. ישראל המושתת על י”ב שבטי י-ה המכוונים
כנגד י”ב המזלות הקבועים במרום.
שתאפשר ליתן את הבכירה לאחין לאשה כפי דרכיהם דרכי נועם וכל
מנהג המקום .ובתוך ביתו בת נוספת הצעירה,
ושתי שפחותיו -בנותיו מפלגשותיו שלפיכך
נתיבותיהם שלום ,חוגרים כי להצליח במשימה קשה של “עִם לבן גרתי”
ויחד עם זאת “ותרי”ג מצוות שמרתי” ולא
מכונות שפחות. חרב על ירך גבור בתורה למדתי ממעשיו הרעים חובה להגות בתורת
ומכרח המציאות ובהעדר בנים במשפחה וששים גבורים לה מגבורי גלות הנלמדת בכללותיה ובפרטותיה בבית
עבר -שהמחזיקים בדעת מציאות הקל
נשלחת רחל הקטנה לרעות לבדה את הצאן
אשר לאביה [והרמב”ן נמק את הסבות לאי שליחת
ישראל שכולם מלומדי ויכולתו והשגחתו נקראו עברים על שמו שכה
לאה לתפקיד זה] ובראות זאת הבן דוד שבא מלחמתה של תורה השתדל להבין ולהורות זאת( .י כא בספורנו)
מכנען חמל עליה שלא תשוב עוד לרעות
הצאן ופרש חסותו על העדר והיה רועה אותו
בריתחא דאורייתא ובכל אותן י”ד שנים לא שכב בלילה לפי שהיה
עוסק בתורה (כח יא ברש”י) כי זו היא מדתו תתן
בעצמו. אמת ליעקב -מדת תפארת ,מדת התלמוד
תורה .וכך מתוך המטמוניות בוקע הזיו ההוד
משבע חדשים ילדה לאה את בניה ,ולשבע לאיש ומה’ יצא הדבר ,כפי הנראה אז היה
וההדר של המקום כולו שהרי הצדיק שרוי בו,
שנים נולדו ליעקב י”א בנים ובת אחת( .פירקי [בערך] בן מאה ועשר שנים לכל הפחות.
וכשהגיע העת לצאת משם -פנה הודה ,פנה
דר”א פרק לו)
המפגש המשפחתי המרגש שנערך בחרן בין זיוה ופנה הדרה.
נמצא שבגיל צ”א שנים [כשהושלמו י”ד השנים הדוד לבן בן בתואל בן ק”י השנים ובין בן
ויעקב בן ע”ז שנים בצאתו לקיום משימתו
שעבד בעבור שתי הבנות (לא מא)] זכה יעקב אחותו בן הע”ז לווה באכזבה קלה מחוסר
ותפקידו ,ומלמד הוא לדורות שיהא האדם
להעמיד את רוב ככל תפקידו הרוחני ,והוסיף מציאת אמצעים כספיים [כשראה שאין עמו כלום
נודר בשעת צרה וכך הוא נדרו (כח כ’) אם יהיה
שש שנים בשכר הצאן שהיה משנולד יוסף ושלא כעבד הבית שבא לכאן בעשרה גמלים טעונים,
אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני
(רש”י סוף תולדות) ונמצא אתה אומר שבהיותו חבקו כדי לגלות את הזהובים המוחבאים בחיקו ,ונשקו
הולך ...ושבתי בשלום אל בית אבי [שלא אלמד
בגיל צ”ז שנים גמלה בלבו החלטה לעזוב כדי לזהות את המרגליות הצבורות לו בפיו].
מדרכי לבן -רש”י] והיה ה’ לי לאלקים כלומר
את בית חותנו שהפליג והגיע לק”ל שנים. הנני מקבל עלי מעתה שהקל יתברך המרחם
אך גברו רחמי הדוד והסכים לאספו לתוך
וכתב רש”י למה נתעכב על ידך מלשוב ,כלום אני ברמאות ,יכולים הם לדור בכפיפה אחת [קי”ז+ז+ו’]
אנו מייחלות לירש מנכסי אבינו כלום בין לאורך שנים ואדרבה לנחש ולהודות בפה מלא
הזכרים ומטו משמי’ה ד”הקהילות יעקב” כי נתברך הבית בגללו. תכף לתלמיד חכם -ברכה שנאמר :ויברכני ה’
בגללך( .ברכות מב).
שהקשה ממה שכתב רש”י (יבמות סב ).שהבת
והבן יורשים בנכריותן כהדדי ,אכן זה בבית אך כאשר נתנת דריסת רגל לצעירי הצאן
חזקה שבנין נערים סתירה (נדרים מ ).ופגיעתם משפט זה מפורש יוצא מפי החותן -אבי
שפוי ושלו שהצעירים צייתי דינא ומוכנים
רעה ,וצוותא דידהו גורמת ללבות את האש הבנות שהפכו לאמהות לבניהם נכדיו כהוקרה
לחלוק בשוה עם אחיותיהן .אבל כשנגעה
היוצאת ללהב ולהבערה ,אש היא עד שאול ותודה לברכה שנתגלגלה לביתו מאז בואו של
בבנים אש הקנאה וחרב פיפיות בפיהם מאשר
תוקד באף ותספה צדיק עם רשע ,וחרצובות חתנו בן אחותו.
לאבינו עשינו את החיל הזה שוב יודעות
הלשון שמותרות מגדריהם יהרסו השתות ויכו
ומבינות רחל ולאה שאין להם מה לייחל ולירש אכן הוסיף ונִחֵש וראה שעל ידי חתנו באה לו
בלא מזור ובלא ארוכה.
מנכסי אביהם. הברכה .שכאשר הגיע לכאן היה נאלץ לשלוח
ועל כן חרד יעקב ומוסיף לרחל ולאה שקראן את רחל בתו עם הצאן מכיון שעדין לא היו לו
ג. בנים ועכשיו היו לו בנים( .ל’ כ”ז ברש”י)
הארץ תמלא באמר אויב ,ארדף אשיג אחלק
שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי .נות בית ואל יסחבונו ואל יובילונו וכשנבא חשבון שברכת התלמיד חכם שקבע
מושבו בבית היא שעמדה לברכת הבנים
הומה לדודה ועיניה מטייפין לזכות ולו במעט צעירי הצאן שלא שתולים בתוככי בית לבן נגיע שהגדול שבהם הגיע
להשיב את נפשה ונפש עמלי תורתה לחיות
עם רב.
היו בבית ה’ אלא פרחו לגיל כ’ שנים כזמן שהותו של החתן מרבה
הברכה שם.
ראוי לנו שנעמיד בראשנו את המבוגרים
ב”חצרות” ועינהם צרות
ושבעי הימים אשר מציגים לכל את תעודת ומיצרות על כי לקח יעקב ב.
הזהות המכבדת ואומרת אם אדם כשר הוא
גם אנו כמותם ,אך אם לרמאות הוא בא גם
[אשר] את כל ,ומאשר והנה לאחר שש שנות שכר בצאן שהחלו
מלידת יוסף העידה התורה על העושר הרב
אנו אחים ברמאות .דרכיהם דרכי נועם וכל לאבינו עושה את “כל שזכה בו יעקב כנאמר :ויפרץ האיש מאד
נתיבותיהם שלום ,חוגרים חרב על ירך גבור הכבוד” הזה .כי בזה נראה מאד .ויהי לו צאן רבות ,ושפחות ועבדים,
בתורה וששים גבורים לה מגבורי ישראל וגמלים וחמורים( .ל’ מג)
שכולם מלומדי מלחמתה של תורה בריתחא כי אין פני אבינו שבשמים
דאורייתא. עמנו כתמול שלשום, ורבוי זה היה לצנינים בעיני בני לבן הצעירים
שמגיל כ’ ולמטה והחלו מלעיזים שלקח יעקב
ואל יסחבונו ואל יובילונו צעירי הצאן שלא ואלקינו -נותן התורה - את כל אשר לאבינו ,ומאשר לאבינו עשה את
שתולים היו בבית ה’ אלא פרחו ב”חצרות”
ועינהם צרות ומיצרות על כי לקח יעקב [אשר]
לא יהא ח”ו עמדנו כל הכבוד הזה .והיינו שבקנאתם ספרו עליו
לשון הרע( .ספורנו)
את כל ,ומאשר לאבינו עושה את “כל הכבוד”
הזה .כי בזה נראה כי אין פני אבינו שבשמים והנה כבר במפגש הראשון (כט יב) ברחל הציג
עמנו כתמול שלשום ,ואלקינו -נותן התורה - השדה אל צאנו ומנמק להם את צווי ה’ אליו יעקב את זהותו הכפולה ומדרשו אם לרמאות
לא יהא ח”ו עמדנו. שישוב אל ארץ מולדתו גם בנמוק משכנע הוא בא ,גם אני אחיו ברמאות .ואם אדם כשר
[וכפי שלמדו בקלם מהנהגתו זו] שמאחר ובני לבן הוא גם אני בן רבקה אחותו הכשרה.
יהא מעשה אבות סימן לבנים ,וכיעקב הזקן הצעירים בקנאתם מלבים את האש הקנאה,
שקרא לאחיו הם בניו שהיו אחים נגשים אליו שוב אין אני וחותני -אביכם מזה עשרים שנה ואם כן יש לעיין בחששו של הרועה הנאמן בן
לצרה ולמלחמה (לא מו ,ברש”י) ליקח אבנים יכולים להמשיך ביחס המכובד שהיה עד עתה, הצ”ז שנים מלחשושים ודבורי לשון הרע של
ולהקים גלעד והמצפה אשר יכריז ויאמר יצף ופני אביכם אינם אלי כתמול שלשום -ראה נערים צעירים מכ’ ולמטה ,וכי לאלו לא תועיל
ה’ בינינו לבינם ונזכה להסתר איש מרעהו ולא שקבל את הלשון הרע( .ספורנו) אחותו ברמאות ומסוגלתו להתפל עם עקש.
נעבר עוד לרעה.
ואף המה בתשובתן אליו (לא יד-טז) מוסיפות הא קמן -להחתינו ולצערינו -שכל זמן
אלקי אברהם ,יצחק ויעקב ישפטו בינינו בהסכמתן להקשיב למאמר האלקים ליעקב שהמבוגרים שבנו מתנצים בהדי הדדי גם
לשלוח את המשיב לב אבות על בנים ולב בנים לשוב למולדתו את הנמוק השכלי :העוד לנו כשהאחד מנסה לרמאות את שכנגדו ,נשמרים
על אבותם ,ודוד עבדו יהא לנו מלך לעולם. חלק ונחלה בבית אבינו. כללי האחווה ,הוכוח נושא אופי מכובד ואחיו
העלון השבוע נודב לזכות תלמידי מדרשת ורדיה חיפה .ישכו לראות במוחש את השגחת ה'
העלון השבוע נודב לזכות הר"ר אהרון מדן שליט"א וב"ב -שיזכה להמשיך בהעמדת תלמידים בקרן אורה
העלון השבוע נודב לזכות המוציא ומביא הר"ר אלחנן עמנואל שליט"א וב"ב -שיזכה לרוב נחת דקדושהמכל יוצ"ח
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
