gilyoines.com

מבשר טוב · Mevaser Toiv

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מבשר טוב · Mevaser Toiv — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫בס"ד‬ ‫מבשר טוב‬ ‫סעודה ג'‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫תשע"ג‬ ‫עיה"ק צפת‬ ‫ַויֵּצֵ א ַיעֲקֹ ב ִמבְּ אֵ ר שָׁ בַ ע ַו ֵּילְֶך חָ ָרנָה (בראשית כח‪ ,‬יא)‪ .‬פירש רש"י‪" :‬ויצא ‪ -‬לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב‬ ‫חרנה‪ ,‬ולמה הזכיר יציאתו‪ ,‬אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה‬ ‫הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה‪ ,‬וכן ותצא מן המקום (רות א‪ ,‬ז) האמור בנעמי‬ ‫ורות"‪.‬‬ ‫יש לדעת מדוע ענין זה של יציאת צדיק מן המקום עושה רושם וכו' נזכר רק ביעקב אבינו ולא באברהם‬ ‫ויצחק שגם הם עברו בין מקומות שונים והיה שייך לכתוב בהם לשון יציאה לרמז על הנ"ל‪ ,‬ומתוך שלא נאמר‬ ‫בהם יציאה משמע שדווקא כאן אצל יעקב אבינו ע"ה רוצה התורה לרמז ענין יציאת צדיק מן המקום עושה‬ ‫רושם וכו'‪.‬‬ ‫עוד יש להבין‪ ,‬וכן הקשה זקני בסה"ק דברי בינה (פרשת תולדות‪ ,‬דקע"ה ד"ה ויצא)‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל במסכת‬ ‫ברכות (מב‪" ).‬אמר אביי אף אנו נאמר תכף לתלמידי חכמים‪ ,‬ברכה שנאמר (בראשית ל‪ ,‬כז) ויברכני ה' בגללך"‪,‬‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬תכף לתלמיד חכם ‪ -‬המקריבו אליו ומארחו בביתו‪ .‬ברכה ‪ -‬בביתו"‪ .‬הרי שהתלמיד חכם משאיר‬ ‫ברכה היכן שנמצא‪ ,‬וגם כשהולך נשארת ברכה זו‪ ,‬ואם כן מדוע אומר כאן רש"י שכשיצא הצדיק מן המקום‬ ‫"פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה" ולא נשאר כלום מן הברכה שבאה לרגלי הצדיק‪.‬‬ ‫ויש לומר שמה שאמרו חז"ל תיכף לתלמיד חכם ברכה זה הוא רק מתי שיוצא הצדיק מן המקום מחמת רצונו‬ ‫שחפץ ללכת למקום אחר‪ ,‬אבל אצל יעקב אבינו היציאה מארץ ישראל לחרן לא היתה על פי רצונו‪ ,‬אלא‬ ‫הוכרח לעשות זאת ולברוח מחמת עשיו שרצה להרגו‪ ,‬וכמו שנאמר בהפטרה "ויברח יעקב שדה ארם" (הושע‬ ‫יב‪ ,‬יג)‪ ,‬היינו שהיה בזה בריחה‪ ,‬ובכזה אופן לא משאיר הצדיק ברכה במקום‪ ,‬אלא "פנה הודה פנה זיוה פנה‬ ‫הדרה"‪.‬‬ ‫והנה כתוב בהמשך הפרשה וַיִּשַּׁ ק ַיעֲקֹ ב לְ ָרחֵ ל וַיִּשָּׂ א אֶ ת קֹ לֹו ַויֵּבְ ךְּ (בראשית כט‪ ,‬יא)‪ ,‬ופירש רש"י הסיבה שבכה‬ ‫יעקב וז"ל‪" :‬לפי שבא בידים ריקניות‪ .‬אמר‪ ,‬אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות‪ ,‬ואני אין‬ ‫בידי כלום‪ .‬לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו‪ ,‬ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק‬ ‫משך ידו‪ ,‬אמר לו מה אעשה לציווי של אבא‪ ,‬אמר לו יעקב טול מה שבידי‪ ,‬והעני חשוב כמת"‪.‬‬ ‫ומשמע שויתר יעקב על כל מה שהיה לו ולא עמד להילחם על נפשו‪ .‬וכתב החיד"א בספרו פני דוד עה"ת‬ ‫(פרשת ויצא אות יד) שאליפז לקח את כל אשר ליעקב והציגו ערום כביום הוולדו‪ ,‬וכמו שנאמר שאמר יעקב‬ ‫אבינו ע"ה (בראשית לב‪ ,‬יא) "כי במקלי עברתי את הירדן הזה"‪ ,‬והיינו שלא היה עמו אלא את מקלו בלבד‪,‬‬ ‫ולא כלום יותר מזה‪.‬‬ ‫א‬ ‫וז"ל‪" :‬וראיתי בספר מז"ה זצ"ל זה שמו בעלי ברית אברם כ"י‪ ,‬שמביא מדרש רז"ל בכ"י שאליפז רדף במצות‬ ‫אביו להרוג את יעקב‪ ,‬ויעקב נתחנן אליו ואמר לו שיקח כל אשר לו‪ ,‬ויניחהו ערום ממש להראות לאביו‪ ,‬וכן‬ ‫עשה‪ ,‬ונשאר ערום כצאתו מרחם אמו‪ ,‬והיה שם נהר‪ ,‬ונכנס יעקב אע"ה בנהר להתחבא שם שהיה ערום‪,‬‬ ‫ובעודו בנהר בא פרש אחד רוכב על סוס ופשט בגדיו וירד בנהר לקרר עצמו‪ ,‬ושבולת הנהר שטפו וחנקו‪,‬‬ ‫ואז יעקב אע"ה עלה ולבש בגדי חמודות של הפרש ורכב על הסוס‪ ,‬ויירא יעקב מאד פן קרובי הנטבע יראוהו‬ ‫ויכירו בגדיו וסוסו ויעלילו עליו‪ ,‬לכן הלך תכף ונטמן בבית עבר י"ד שנה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וזה צריך ביאור‪ .‬שהרי כחו של יעקב היה רב‪ ,‬וכמו שנאמר בפרשתן "ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר"‬ ‫(בראשית כט‪ ,‬י)‪ ,‬ופירש רש"י‪" :‬כאדם שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית‪ ,‬להודיעך שכחו גדול"‪ ,‬והרי נלחם‬ ‫עם עשו וארבע מאות איש שעמו‪ ,‬וכמו שכתב רש"י להלן בפרשת וישלח (בראשית לב‪ ,‬ט) "התקין עצמו‬ ‫לשלשה דברים‪ ,‬לדורון לתפלה ולמלחמה"‪ ,‬וכן נלחם אפילו עם שרו של עשו אפילו בעבור פכים קטנים (שם‬ ‫פסוק כה‪ ,‬וברש"י)‪ ,‬ואם כן מדוע לא נלחם נגד אליפז‪ ,‬ונתן לו את כל רכושו ואפילו את כל בגדיו עד שנותר‬ ‫ערום ועריה‪.‬‬ ‫והנה נאמר בסוף הפרשה הקודמת כששלח יצחק את יעקב לפדן ארם "ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו‬ ‫וגו'" (בראשית כח‪ ,‬א)‪ .‬ויש להבין מדוע הוצרך יעקב לברכה נוספת אחר שכבר נתברך מפי השי"ת ומפי יצחק‪,‬‬ ‫ותירץ במדרש (בראשית רבה עה‪ ,‬ח) שברכה זו שנוספה כאן היא ברכה של גלויות‪.‬‬ ‫וז"ל המדרש‪" :‬הא למדת שכל הברכות שברכו יצחק מלמטה ברכו הקדוש ברוך הוא מלמעלה‪ ,‬ואף רבקה‬ ‫אמו ברכתו כנגדן וכו'‪ ,‬וכי מאחר שברכו הקב"ה אביו למה חזר וברכו שנאמר ויקרא יצחק את יעקב ויברך‬ ‫אותו‪ ,‬אלא שראה יצחק ברוח הקודש שעתידין בניו להגלות לבין האומות‪ ,‬אמר לו בא ואברכך ברכות של‬ ‫גליות‪ ,‬שיחזור עליך הקב"ה ויקבצך מבין הגליות"‪ .‬וצריך ביאור מה הוא הדבר המיוחד בברכה של גלויות‪.‬‬ ‫ויש לומר בביאור הדברים‪ ,‬דהנה ישנו ענין של ברכה וישנו ענין של הצלחה‪ .‬ויסוד החילוק בין ברכה להצלחה‬ ‫הוא שברכה הוא כולו טוב‪ ,‬מה שאין כן הצלחה שהוא על פי מזל יכול להיות תערובת רע‪.‬‬ ‫ונאמר משמו של אא"ז היהודי הקדוש זצוקללה"ה שברכה יכולה לשרות רק בארץ ישראל‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫הצלחה יכולה להיות גם בחוץ לארץ‪ .‬והוסיף על זה חתנו הרה"ק רבי משה מלעלוב זצוקללה"ה בשם אביו‬ ‫הרה"ק רבי דוד מלעלוב זצוקללה"ה שאם אדם מקדש את עצמו מלמטה ומלמעלה והד' אמות שלו בקדושה‬ ‫וטהרה‪ ,‬אזי תוכל לשרות הברכה אף בחוץ לארץ (היהודי הקדוש עה"ת עמוד קא‪ ,‬בשם ילקוט מהר"א‬ ‫מקאזניץ עמוד עד‪ .‬ערוגות הבושם פרשת וישב אות ד‪ ,‬בשם נחלת יעקב יהושע פרשת ויגש)‪.‬‬ ‫ויש לבאר דבריו על פי הגמרא במסכת ברכות (ח‪" ).‬אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל‪ ,‬תמה ואמר למען‬ ‫ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה (דברים יא‪ ,‬כא) כתיב‪ ,‬אבל בחוצה לארץ לא‪ ,‬כיון דאמרי ליה מקדמי‬ ‫ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו"‪ .‬ומפרש המהרש"א (ח"א ד"ה הנוגעים) בטעם הדבר וז"ל‪" :‬יש‬ ‫לפרש על פי מה שאמרו בפרק בני העיר (מגילה כט‪ ).‬עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו‬ ‫בארץ ישראלי כו'‪ ,‬וקאמר עד"ז שכני הרעים הנוגעים בנחלה וגו'‪ ,‬דהיינו שנוגע דבר זה בנחלה אשר הנחלתי‬ ‫לבני ישראל שהוא ארץ ישראל‪ ,‬דאותן בתי כנסיות שבבבל גם הם יהיו מכלל ארץ ישראל שיקבעו שם לעתיד‪.‬‬ ‫ומייתי עלה איכא סבי בבבל תמה למען וגו' על האדמה וגו'‪ ,‬ומסיק דאהנו להו דקדימו וחשיכו כו'‪ ,‬דהיינו‬ ‫טעמא דבי כנשתא דבבבל ה"ל כאלו הם על האדמה‪ ,‬שהרי יקבע לעתיד שם בארץ ישראל"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרי שמחמת שהם משכימים ומעריבים לבית הכנסת‪ ,‬אז אפילו שהם בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל‪ ,‬עכ"ז‬ ‫מתקיימת בהם הברכה למען ירבו ימיכם‪ ,‬כאילו הם בארץ ישראל‪.‬‬ ‫וכמ"ש אא"ז בסה"ק תולדות אדם (פרשת שלח לך‪ ,‬דקס"ט ד"ה וכמו) בשם אביו הרה"ק מהרש"ל מלענטשנא‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬וז"ל‪" :‬וכמו ששמעתי מאבי הקדוש מו"ר זצלה"ה זי"ע ששאלו אותו אם לקנות עבורו בית‬ ‫מעכו"ם‪ ,‬והשיב בזה הלשון‪ :‬כשישראל מקדש הבית בתורה ותפלה‪ ,‬נתהווה ממילא מבחינת ארץ כנען ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬וכאן אי אתה זוכה לבנים אבל בארץ ישראל תזכה לבנים (ראש השנה טז‪ ,):‬וקודם לזה לא היה לאבי‬ ‫הקדוש זצללה"ה זי"ע בנים‪ ,‬ואחר כך כשנכנס להבית‪ ,‬תהלה לא' זכה לבנים ובנות‪ ,‬ברוך ה'" עכל"ק‪.‬‬ ‫ויש להקדים עוד מה דאיתא בזוה"ק (ח"א דף פח‪ .‬ועוד)‪ ,‬ומובא בט"ז (הלכות חנוכה‪ ,‬סימן תרע ס"ק א)‬ ‫בזה"ל‪" :‬דמצינו בספר הזוהר על פסוק מה יש ליכי בבית (מלכים ב' ד‪ ,‬ב) שאין הוא יתברך עושה נס ליתן‬ ‫ב‬ ‫ברכה אלא במה שיש כבר בעולם‪ ,‬ואפילו הוא דבר מועט אז הוא יתברך נותן ברכה להרבות המעט‪ ,‬מה שאין‬ ‫כן בדבר ריקן אין שייך בו ברכה לעשות בריה חדשה"‪ .‬הרי דבשביל להשרות ברכה צריך שיהיה "כלי"‪ ,‬ובאם‬ ‫אין כלים אז אין לברכה על מה לחול‪.‬‬ ‫וזה ענין ברכה של גלות שקיבל יעקב אבינו ע"ה קודם שברח לחרן‪ ,‬שהיה בבריחתו זאת ענין של גלות‪ .‬ויעקב‬ ‫אבינו ע"ה בצאתו לגלות זו רצה לפעול שאפילו כשיהיה בני ישראל ח"ו ריקים מכל וכל‪ ,‬ולא יהיה להם ח"ו‬ ‫שום זכות שתגין עליהם ח"ו‪ ,‬וממילא לא יהיו להם "כלים"‪ ,‬עכ"פ תקוים בהם הברכה של גלויות שבירכו יצחק‬ ‫אביו קודם שיצא לחרן‪ .‬ורצה יעקב אבינו ע"ה שתשרה על עם ישראל הברכה‪ ,‬שהיא כולה טוב‪ ,‬ולא יסתפקו‬ ‫רק בהצלחה שיתכן בה תערובת רע ג"כ‪ ,‬ועל כן בדרכו לגלות זו נתן לאליפז את כל אשר לו‪ ,‬ולא מנע בעדו‬ ‫לקחת אף את בגדיו ולהציגו ערום כביום הוולדו‪ ,‬ואף שהיה כחו של יעקב גדול נמנע מלהילחם בו‪ ,‬כי רצונו‬ ‫היה לפעול את הנ"ל‪ ,‬שכשאפילו שיהיו בני ישראל בגלות ריקים מכל עכ"פ תקויים בהם הברכה‪.‬‬ ‫וכדברים האלה כתב בסה"ק חתם סופר על הפסוק כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב‪ ,‬יא) שאף‬ ‫שהיה לו רק מקל ולא שום דבר אחר והיה ריק לגמרי כמו בראשית הבריאה‪ ,‬עכ"ז נתגדל בעבדים ושפחות‬ ‫וצאן וכו'‪.‬‬ ‫וזה הפירוש גם במה שהתפלל יעקב אבינו ע"ה בדרכו מול עשו‪ ,‬שאמר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת‬ ‫אשר עשית את עבדך" (בראשית לב‪ ,‬י)‪ ,‬ופירש רש"י‪" :‬קטונתי מכל החסדים ‪ -‬נתמעטו זכיותי על ידי החסדים‬ ‫והאמת שעשית עמי‪ ,‬לכך אני ירא שמא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו"‪.‬‬ ‫ודבריו הם על פי הגמרא במסכת סנהדרין (צח‪" ):‬דרבי יעקב בר אידי רמי‪ ,‬כתיב הנה אנכי עמך ושמרתיך‬ ‫בכל אשר תלך (בראשית כח‪ ,‬טו)‪ ,‬וכתיב ויירא יעקב מאד וייצר לו (בראשית לב‪ ,‬ח)‪ ,‬שהיה מתיירא שמא‬ ‫יגרום החטא"‪.‬‬ ‫ויש לבאר הכוונה של יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬שהתפלל שאף שכשיהיו בני ישראל בגלות במצב של "קטונתי"‪ ,‬והיינו‬ ‫שיגרום החטא‪ ,‬וכתוצאה מכך לא יהיו ראויים ולא יהיו להם כלים לקבלת הברכה‪ ,‬עכ"ז תקויים בהם הברכה‬ ‫שבירך יצחק את יעקב‪ ,‬והיא ברכה של גלויות‪ ,‬שאף על פי שהם נמצאים בדיוטא התחתונה עכ"ז יוכלו לצאת‬ ‫ממצבם ולהתעלות‪.‬‬ ‫וכמ"ש בסה"ק שישנה בחינת "מגן אברהם"‪ ,‬שהשי"ת מגן על נקודה אחת שישנה בכל איש ישראל‪ ,‬שאפילו‬ ‫במצב הכי גרוע תתקיים‪ .‬כמ"ש בסה"ק חלקת יהושע (מאמרים‪ ,‬דקכ"ה) וזל"ק‪" :‬פירוש החידושי הרי"ם‬ ‫זצללה"ה מגן אברהם‪ ,‬שהשי"ת מגן על נקודה הפנימית של איש ישראל שלא יתקלקל ויוכל לשוב אליו ית'‬ ‫בכל עת וזמן‪ ,‬עכל"ק‪ .‬וכתב עוד (??? אולי הכוונה לחלקת יהושע עה"ת בראשית‪ ,‬ד"כ ד"ה במדרש?) שעל‬ ‫ידי נקודה זו יכולים להתרומם‪ ,‬ואפילו משאול תחתית‪.‬‬ ‫ומחשבתו של יעקב היתה שבהיותו נרדף ילחם הקב"ה בעדו‪ ,‬וכמו שנאמר (קהלת ג‪ ,‬טו) "והאלקים יבקש‬ ‫את נרדף"‪ ,‬ואיתא במדרש (ויקרא רבה כז‪ ,‬ה) "ר' הונא בשם רב יוסף אמר לעולם והאלקים יבקש את נרדף‪,‬‬ ‫אתה מוצא צדיק רודף צדיק והאלקים יבקש את נרדף‪ ,‬רשע רודף צדיק והאלקים יבקש את נרדף‪ ,‬רשע רודף‬ ‫רשע והאלקים יבקש את נרדף‪ ,‬אפילו צדיק רודף רשע והאלקים יבקש את נרדף‪ ,‬מכל מקום והאלקים יבקש‬ ‫את נרדף"‪ ,‬הרי שאפילו אם צדיק רודף רשע הקב"ה עוזר לנרדף‪ ,‬וכ"ש שיעקב אבינו ע"ה הוא צדיק הנרדף‬ ‫ע"י רשע‪ ,‬כ"ש שהקב"ה יעזרהו‪.‬‬ ‫ובני ישראל הרי הם נרדפים בגלויות מהגוים ומהסט"א‪ ,‬אם כן באיזה מצב שהם הקב"ה צריך לבוא לעזור‬ ‫אותם‪ ,‬אפילו שנמצאים באיזה מצב שהם נמצאים‪ .‬וגם אפשר שיזכו לבחינת ברכה‪ ,‬ולדברי החתם סופר הנ"ל‬ ‫משמע ששייך ברכה זו אפילו בלי כלים‪.‬‬ ‫והוא בחינת מ"ש אא"ז הרה"ק רבי נתן דוד משידלובצא זצוקללה"ה‪ ,‬מביאו אא"ז בסה"ק דברי בינה (פרשת‬ ‫תרומה‪ ,‬דק"פ ד"ה וכמו) בפירוש הפסוק יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך (תהלים לג‪ ,‬כב)‪ ,‬שהיינו כמו‬ ‫בראשית הבריאה וכו' שהיה בלי איתערותא דלתתא ובלי כלים‪ .‬וזל"ק‪" :‬וכמו שאמר אאמו"ר ז"ל זי"ע יהי‬ ‫חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך‪ ,‬יחלנו הוא לשון בריאה‪ ,‬היינו שתמשיך עלינו החסד כמו שהיה בעת ראשית‬ ‫הבריאה‪ ,‬שהיה רק מצד התעוררות הרצון העליון ב"ה‪ ,‬בלי שום התעוררות התחתונים‪ ,‬כמו כן יהיה חסדך‬ ‫עלינו גם עכשיו‪ ,‬ע"כ דבריו הקדושים"‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ג‬ ‫וזה הביאור במה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה לו‪ ,‬ד) על הפסוק בראשית ברא אלקים (בראשית א‪ ,‬א)‪ ,‬בשביל‬ ‫ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬ובגמרא ראש השנה (לב‪ ).‬איתא "בראשית נמי מאמר הוא"‪ ,‬היינו שלבני ישראל יש‬ ‫כח לזכות כמו בראשית בריאת העולם‪.‬‬ ‫ואת זה פעל יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬לקיום ברכה של גלויות אפילו בלי כלים‪ ,‬ואפילו בחוץ לארץ‪ ,‬שאף שנשאר‬ ‫ערום בלא כלום אעפ"כ נתברך כמו שנתבאר‪ .‬ויה"ר שנזכה לברכה ולישועת ישראל בביאת גואל צדק במהרה‬ ‫דידן‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון מידי שבוע למייל שילחו ל ‪m0732951213@gmail.com‬‬ ‫ד‬