לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — ויצא (2026-11-16)

א
לעומקו של מקרא
ויצא
ויצא
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
ויצא
כנגד כל העולם כולו ,נתכוון לעולם הקדמה לפרשת ויצא
התיכון הוא עולם התכונה ,השמש
והירח והכוכבים.
אֱֹלהים
֥סֹוף דָּ ָּ ָ֖בר הַ ֹּ֣כל נִ ְׁש ָּ ָ֑מע אֶ ת-הָּ ִ ִ֤
ג .לשמעון בן עזאי או לשמעון בן זומא
ֹותיו ְׁש ֔מֹור כִ י-זֶ ָ֖ה כָּל-יְׁ ָּרא֙ וְׁ אֶ תִ -מ ְׁצ ָּ ֹּ֣
שאמר לא נברא כל העולם כולו אלא
הָּ אָּ ָּ ָֽדם (קהלת ,יב,יג')
לְׁ צֶ ֶוות לְׁ זֶה ,נתכוון לעולם תחתון [הוא
עולם העשייה] שלא נברא אלא להיות
ונדרש פסוק זה בברכות ו :וכן
לו לצוותא בעלמא ולשמשו.
בשבת דף ל עמ' ב' בג' אופנים:
ואשר על כן ,לעומקו של מקרא, מאי כִ י זֶה כָּל-הָּ אָּ דָּ ם
תבואר פרשת ויצא וכן פרשת וישלח א .ר' אליעזר אומר כל העולם כולו לא
על פי המהרש"א הנ"ל :שכל ג' ש ִביל ֶזה[ .בשביל הירא- נברא אלא ִב ְׁ
העולמות הנתונים בידי הירא שמים, שמים].
נתקיימו ביעקב אבינו שנאמרה בו ב .ר' אבא בר כהנא אמר שָּ קּול ֶזה
ירא֙
יראת אלקים ככתוב( :כח,יז') וַיִ ָּ כנגד כל העולם כולו.
ּנֹורא הַ מָ ֣קֹום הַ זֶּ֑ה וגו'.
ֹּאמר מַ הָ֖ ָּ -
ַוי ַ֔ ַ ג .שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה
שמעון בן זומא אומר לא נברא כל
והרי נמצא יעקב שולט בעולם העולם כולו אלא לְׁ צֶ ֶוות לְׁ ֶזה[ .מלשון
המלאכים שנא' (כח,יב') וְ הִ נֵּה֙ מַ לְׁ אֲ כֹּ֣י צוותא ,יחדיו ,ויש מנקדים לִ צְ וָות לזה].
ֱֹלהים עֹּ ִ ִ֥לים וְ יֹּ ְר ִ ִ֖דים ּֽבֹו ,וכן לקמן א ִַ֔
(לב,ד') ַוי ְִש ַַ֨לח ַ ּֽיעֲקֹֹּ֤ ב מַ לְׁ אָּ כִ ים֙ לְ ָפ ַָ֔ניו ומפרש המהרש"א שאין מחלוקת
ופירש רש''י מלאכים ממש. בדברי התנאים הנ''ל ,אלא ג' עולמות
וכן נמצא יעקב שולט בעולם התיכון, הן ,הנתונים בידי האדם הירא-
הוא עולם התכונה ,השמש והירח שמים :עולם המלאכים ,עולם התיכון
והכוכבים ,שנא' (כח,יא') וַיָ ֹ֤לן שָ ם֙ כִ י- ועולם התחתון.
ָב֣א הַ שֶ֔ מֶ ש ששקעה חמה בעבורו ,וכן וביאור דבריו:
ַו ִיז ְַרח-ל֣ ֹו הַ שֶ֔ מֶ ש (לב,לב'). א .לר''א שאמר כל העולם כולו לא
וכן נמצא שולט הוא בעולם התחתון, נברא אלא ִב ְׁש ִביל זֶה ,נתכוון לעולם
עולם הטבע והעשייה ,שנא' וַיָּ ִָּ֤֤גֶל אֶ ת- המלאכים.
הָּ ֶ֙אבֶ ן֙ מֵּ ַע ֙ל ִ ֣פי הַ בְ ַ֔ ֵּאר( .כט,י') וכפירוש ב .לר' אבא בר כהנא שאמר שָּ קּול זֶה
ג
לעומקו של מקרא
ויצא
תחול עליו רק ברכה. רש''י :כמי שמעביר את הפקק מעל פי
צלוחית ,להודיעך שכחו גדול.
ועוד יאָּ מר לעומקו של מקרא ,כי
יתבאר הפסוק בקהלת ֥סֹוף דָּ ָּ ָ֖בר הַ ֹּ֣כל ועוד יאָּ מר לעומקו של מקרא ,כי
ֹלהים יְׁ ָּרא֙ וְׁ אֶ ת- נִ ְׁש ָּ ָ֑מע אֶ ת-הָּ אֱ ִ ִ֤ שלשה עולמות אלו הם כנגד ג' סוגים
של יראת שמים ,ושלשתם נתקיימו
ֹותיו ְׁש ֔מֹור כִ י-זֶ ָ֖ה כָּל-הָּ אָּ ָּ ָֽדם ִמ ְׁצ ָּ ֹּ֣
ביעקב:
(קהלת ,יב,יג') ועל פי דברי התנאים
א .יראת הרוממות כנגד עולם עליון
הנ''ל בדרך נוספת :שיכוונו דבריהם הוא עולם המלאכים .ככתוב( :כח,יז')
כנגד ג' עולמות של הנשמה: ּנֹורא הַ מָּ ֹּ֣קֹום הַ זֶּ֑ה ֵּ ֣אין
אמר מַ הָ֖ ָּ -ירא֙ וַי ֔ ַ וַיִ ָּ
א .עולם הזה ,בו הנשמה בגוף, ֱֹלהים וְ זִ֖ה ַ ִ֥שעַר הַ שָ ָ ּֽמ ִים,ֶ֗זה ִּ֚ ִכי ִאםֵּ -ב֣ית א ִַ֔
וכנגד זה אמר שמעון בן עזאי או
שמעון בן זומא :לא נברא כל ב .יראת חטא כנגד עולם התכונה,
העולם כולו אלא לְׁ צֶ ֶוות לְׁ זֶה .ועל ירא ַ ּֽיעֲקֹֹּ֛ ב ככתוב[ :וישלח ,לב,ח'] ַו ִי ָ ָ֧
דרך "אל תקרי" .אל תקרי צֶ ֶוות ִירא ְמאִֹּ֖ ד וַיֵּ ֣צר לֶּ֑ ֹו וכפירוש רש''י שםַ :וי ָ ָ֧
אלא ְׁצבָּ ת .כמשנה ו' בפרק ה' של שמא ֵּיהָ ֵּרג ,ויצר לו ,אם יהרוג הוא
פרקי אבות :עֲשָּ ָּרה ְׁדבָּ ִרים נִ ְׁב ְׁראּו ויהיה נחשב שופך את אחרים.
אֹומ ִרים] אַ ף ְׁצבָּ ת ְׁבעֶ ֶרב שַ בָּ ת [וְ יֵּש ְ דמים כאחיו עשו ,וכפי שאמרו [שבת
קנו ].שמזל מאדים ,יכול להשפיע על
ִב ְׁצבָּ ת עֲשּויָּה .והיינו שבעולם הזה
האדם להיות שופך דמים ,ויעקב שלט
הגוף והנשמה אחוזים זה בזה כצבת
בתכונה ובמזלות לבלתי היות שופך
בצבת עשוייה ,ואינם יכולים זה בלא דמים כאחיו ,בכח היראת חטא שלו.
זה ,והם משמשים זה את זה כל אחד ג .יראת העונש ,כנגד עולם העשייה,
לצוותא לשני ,והיינו שאמר לְׁ צֶ ֶוות וכאומרו לרבקה אמו [תולדות כז,יב']:
לְׁ זֶה. ִ֥יתי בְ עֵּינָ ִ֖יו כִ ְמתַ עְ ֵּ ֶּ֑ת ַע
אּולַ ֹ֤י יְ מֻשֵַּ֨ נִ י֙ אָ ִַ֔בי וְ הָ יִ ִ
ב .עולם הנשמות ,לאחר פטירת אתי עָלַ ֹ֛י קְ לָלָ ִ֖ה וְ ִ֥ל ֹּא בְ ָר ָ ּֽכהַ :ו ֹ֤ת ֹּאמר וְ ֵּ ּֽהבֵּ ִ ִ֥
האדם ,וכר' אבא בר כהנא שאמר לֹו֙ ִא ַ֔מֹו [שם כז,יב'] :עָלַ ִ֥י קִ לְ ָ ּֽל ְתךִ֖ בְ ִנֶּ֑י.
שָּ קּול זֶה כנגד כל העולם כולו, ולא חששה שתחול עליה הקללה של
ויהיה אומרו שָּ קּול מלשון משקל על יעקב כי ידעה שבכח היראת עונש של
בנה לא יאונה לו כל רע ,אלא אדרבה,
ד
לעומקו של מקרא
ויצא
האדם אלא כדי להגיע לעולם שכולו המאזנים .שם ,בעולם הנשמות,
טוב ,לעולם תחיית המתים .שכל שוקלים את האדם לשפטו עבירות
תכליתו של האדם הוא לזכות לעולם כנגד זכויות ,ואם זכה מתקיים
התחייה והוא עולם הבא האמור כנאמר על ידי דניאל [יב,ג']:
במשנה א' בפרק חלק :כָל יִ ְש ָראֵּ ל יֵּש וְׁ הַַ֨ מַ ְׁשכִ לִ֔ ים ַיז ִ ְָׁ֖הרּו כְׁ ֹּ֣זהַ ר הָּ ָּר ִ ָ֑קיעַ
לָהם חֵּ לק לָעֹולָם הַ בָ א וכמסקנת עֹולם
ּומַ ְׁצ ִדיקי֙ ָּ ָֽה ַר ִ֔בים כַכֹוכ ִ ָָּ֖בים לְׁ ָּ ֥
הגמרא שם[ ,סנהדרין צ ].שהכופר ו ֶ ָָּֽעד.
בעולם הבא הוא תחיית המתים לא ג .עולם התחייה ,בו יורדת הנשמה
יהי לו חלק בתחיית המתים .וכל מעולם הנשמות לדשן העצמות
המאמין בתחיית המתים והיינו יראת בקבר ולהעלותו לתחיית המתים.
הרוממות ,הרי יש לו חלק לעולם וכר' אליעזר שאמר :כל העולם כולו
הבא ,בתחיית המתים .ככתוב לא נברא אלא בשביל זֶה .שכָל
בשירת האזינו [לב,ט']ֹ֛ ִ :כי ֵּחִ֥לק עולם התחייה לא נברא אלא בשביל
יְ הֹּ וָ ִ֖'ה ע ֶַּ֑מֹו ַ ָֽיע ֲָ֖קב ֶ ֥חבֶ ל ַ ָֽנ ֲחל ָָּֽתֹו .וכדברי הירא שמים.
רב יצחק בשם ר' יוחנן [תענית ה]:
יעקב אבינו לא מת וכדמסיים שם: או כלך לדרך זו :שכָל עולם
מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. התחייה לא נברא אלא בשביל זֶה
אותה העת שבה עתידים הצדיקים
^^^^ להצביע על הקב''ה ולומר
הִ נֵּה אֱֹלהֵּ ינּו זֶה כמובא בסוף מסכת
שבַ ע ו ַָ֖ילְֶך
ַיע ֲָ֖קב ִמ ְׁב ֹּ֣אר ָּ ָ֑ וַי ֥צא תענית [לא :].אמר עולא ביראה
חָּ ָּ ָֽרנָּה (כח,י') אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך
הוא לעשות מחול לצדיקים והוא
פירש רש"י :וַיצא .לא היה צריך יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד
לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה מראה באצבעו שנאמ' {ישעיה כה-
הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק ט} וְ אָ מַ ר בַ יֹום הַ הּוא הִ נֵּה אֱֹלהֵּ ינּו זֶה
מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק
יֹושיעֵּנּו זֶה ה' קִ ּוִ ינּו לֹו
קִ ּוִ ינּו לֹו וְ ִ
בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא
נָגִ ילָה וְ נִ ְש ְמחָ ה בִ ישּועָתֹו .שלא נברא
ה
לעומקו של מקרא
ויצא
עושה רושם .לא רק רושם על המקום משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה.
שיצא משם כגון פנה זיוה וכו' ,אלא גם וכן (רות א) ותצא מן המקום האמור
רושם על המקום שמגיע לשם. בנעמי ורות.
וכן יציאת צדיק עושה רושם לא רק על
סיבת עזיבתו ,אלא גם על תכלית ויש להבין מה בא רש"י לחדש לנו
הגעתו. על ידי רות.
ועוד בענין ההשואה של רות ליעקב: ולעומקו של מקרא ,י''ל שבא לברר
כשם ששרשו של דוד בא מרות ובועז, מה תכלית יציאתו של יעקב אבינו.
כן שרשו של משיח בן יוסף בא האם כדי לברוח מעשו או כדי להקים
מיציאתו של יעקב אל רחל .ולכן ולבנות את בית ישראל.
הקדים את רחל ללאה להיות רחל שרש
ועיקר למלכות. והנה כי כן יגלו לנו הפסוקים במגילת
רות כי תכלית יציאתן של רות ונעמי
ולכן יצאו נעמי ורות ריקם ממואב, משדה מואב חזרה לארץ ישראל ,היא
כשם שיצא יעקב ריקם בממונו .כדי לבנות את בית ישראל ,כפי שמובא
לבנות את ביתו מן היסוד .וכשם ַיאמרּו כָל הָ עָם בהמשך מגילת רות ו ְ
שקבלו עליהם נעמי ורות מלכות שמים אֲשר בַ שַ עַר וְ הַ זְקֵּ נִ ים עֵּדִ ים יִתֵּ ן ה' את
בצאתם ממואב ,כן קבל על עצמו יעקב, הָ ִאשָ ה הַ בָ אָ ה אל בֵּ יתך כְׁ ָּרחל ּוכְׁ לאָּ ה
בהיותו טמון בבית שם ועבר י"ד שנה, ֲאשֶ ר בָּ נּו ְׁשתיהֶ ם אֶ ת-בית יִ ְׁש ָּראל".
כדי להגיע לתכלית העליונה הנ"ל ,ולכן [רות ,פרק ד פס' יא].
יציאתן של רות ונעמי כמו של יעקב היו ובזה נתבאר כוונת רבקה באומרה
בבחינת "צא מאיצטגנינות שלך". ליצחק רק את הטעם של מציאת שידוך
יציאה מוחלטת מהחומריות אל הבנין הגון ליעקב ולא את טעם הבריחה
הרוחני .ולכן סובב הקב"ה סיבותיו מעשו .שהבינה רבקה כי בריחתו
שיעקב יצא ללא ממון וללא רכוש, מעשיו הרשע היא רק סיבובי סיבות
ויזדקק לבנין גשמי של פרנסה כמו רות לתכלית הנרצית לבנות את בית
ונעמי שנאמר בהן [רות א,כא'] אֲ נִ י ישראל .ולפי זה יובן ַפן חדש
ֱשיבַ נִ י ה' .וכל
ְׁמלאָּ ה הָּ לַכְׁ ִתי וְׁ ריקָּ ם ה ִ בפירוש"י כאן מה כוונתו יציאת צדיק
ו
לעומקו של מקרא
ויצא
וַיִ פְׁ ַ֨ ַגע בַ מָּ ֜קֹום וַיָּ ִ֤לֶן שָּ ם֙ כִ יֹּ֣ ָּ -בא כך למה כי מתוך כך יבנה את הבית
הַ שֶ֔ מֶ ש וַיִ קַ ח֙ ָֽמאַ ְׁבנֹּ֣י הַ מָּ ֔קֹום וַיָּ ָ֖שֶ ם הרוחני.
ְׁמ ַ ָֽראֲש ָּ ָ֑תיו וַיִ ְׁש ַכָ֖ב בַ מָּ ֥קֹום הַ ָֽהּוא
(כח,יא') ועוד יש לומר ,לפירושו של רש''י,
שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא
על דרך הצח ,ידרשו שני הפסוקים זיוה הוא הדרה וכשהוא יוצא מן העיר
הראשונים [י'-יא'] כמין חומר :וַי ֥צא ההוד הזיו וההדר אמנם פנו מן העיר ,אך
ַיע ֲָ֖קב מבטן אמו לאחר שדלה ִמ ְׁב ֹּ֣אר הם הולכים עם הצדיק לכל מקום אשר
התורה שלימדהו שם המלאך עד אשר יפנה.
שָּ בַ ע וְ נִ ְׁשבַ ע להמשיך לימוד התורה גם
ולכן נקט בלשון פנה .פנה לכל פינה
בצאתו ,ו ַָ֖ילְֶך חָּ ָּ ָֽרנָּה אל עולם חרון האף
ופינה אשר יהיו מועדות פניו של
של עשו ,וַיִ פְׁ ַ֨ ַגע בַ מָּ ֜קֹום אשר שם הצדיק .והוא עניין הרושם .שיציאתו
השכינה ,באהלה של תורה ,וַיָּ ִ֤לֶן שָּ ם֙ של הצדיק עושה רושם בעולמות,
לקיים את הפסוק בצל שדי יתלונן ,כִ י- ומלאכים יחפזון לפניו להנחותו בדרך
ָּ ֹּ֣בא הַ שֶ֔ מֶ ש במות אברהם ,ולעת ב ֹּא אשר ילך בה.
הַ שֶ֔ מֶ ש עת הגיע זמנו של יעקב לזרוח
ולהאיר את העולם בתפארת תורתו והוא המובן שאמר מבאר שבע ,שדולה
הכלולה מגבורת תורתו של אביו יצחק מהבאר של התורה שנאמר בה באר
ומתורת החסד של זקנו אברהם ,ועל ידי היטב ,והיא מאירת פניו אפילו
כך לשכך חרון האף של עשו בעולם, במקומות החשוכים כמו חרן אשר שלט
וַיִ קַ ח֙ מאַ ְׁבנֹּ֣י מיסודות התורה של שם בימי תרח חרון אף של מקום .והוא
הקב''ה הנקרא הַ מָּ ֔קֹום ,להיות אב אומרו וַיִ פְׁ ַ֨ ַגע בַ מָּ ֜קֹום .הוא לשון תפילה,
לבנים אשר יהיו בוני הטרקלין של שהתפלל במקום של גילוי שכינה.
שבכל מקום אשר ילך ,שם מביא עמו
העולם הבא ,וַיָּ ָ֖שֶ ם תכלית זאת
גילוי שכינה של מקומו של עולם.
ְׁמ ַ ָֽר ֲאש ָּ ָ֑תיו ,ובראש מעייניו ,וַיִ ְׁש ַכָ֖ב
לקפל תחתיו את כל תכניותיו ולהיות
מרכבה לשכינה אשר תוציא בַ מָּ ֥קֹום ^^^^
ז
לעומקו של מקרא
ויצא
ומבואר בספר שערי אורה לר' הַ ָֽהּוא ,בארבע אמות של הלכה ,את כל
יוסף ג'יקיטאלי ,שמקורו של החלום מאוויו מן הכח אל הפעל.
הנבואי הוא בנקודה העליונה של קוצו
של יוד אשר בכתר עליון בעולם ובמסכת חולין (צא (:מובא שקפל כל
האצילות ,ונקודה עליונה זו נקראת הארץ תחתיו .וארכה ורוחבה של הארץ
חו ָּלם .והיא כהנקודה מעל הֹ -ו .היא הו נבחן בהליכה של אברהם אבינו שנאמר
שעתיד אליהו ליתן ליעקב כמשכון לו קום התהלך בארץ וגו' ,ואמרו אל
שיגאל את בניו ,ואשר על כן יִ קָ ֵּרא תקרי הליכות אלא הלכות .מכאן ששכב
בארבע אמות של הלכה.
יעקֹוב עם ֹו הוא הסולם של יעקב
המחבר שמים וארץ .שראשו מגיע ^^^^
השמימה ,ומשם משתלשל אל עולם
העשייה ,והופך למציאות של ברכה. ֻצב ֔ ַא ְׁרצָּ ה ַ ָֽוָּ֤ ַיח ֲֹֹ֗לם וְׁ ִהּנִ֤ה ֻסלָּם֙ מ ָּ ֹּ֣
ובראשו החֹולם הנכסף המקשר דרך ה- אשֹו מַ ִ ֹּ֣גיעַ הַ שָּ ָּ ָ֑מיְׁ מָּ ה וְׁ ִהּנה֙ מַ לְׁ אֲכֹּ֣י
וְׁ ר ָ֖
אֱֹלהים ע ִ ֥לים וְׁ י ְׁר ִ ָ֖דים ָֽבֹו[ .כח,יב'] ִ֔
ֹו בין עולם האצילות לעולם העשייה ,בו
מקבל יעקב את שפע הברכה.
ובתרגום יונתן בן עוזיאל מבואר
שהם המלאכים אשר נשלחו להפוך את
^^^^ סדום ,ומשום שגילו מסתורין של
הקב"ה ,שעתידה סדום ליהפך ,נדחו
מהמחיצה קל"ח שנה ,ועתה קבלו רשות
ֹלהים
לעלות .וזה שנאמר וְׁ ִהּנה֙ מַ לְׁ ֲאכֹּ֣י ֱא ֔ ִ
ע ִ ֥לים וגו'.
בתחילת דרכו של יעקב לחרן נאמר
לו[ :פרק כח,טו'] ועל פי זה מבואר כי החלום הנבואי,
ּושמַ ְר ַ֨ ִתיך֙ בְ ֣ ֹּכל וְׁ ִה ַּ֨נה ָּ ָֽאנ ֜ ִכי עִ ֹ֗ ָּמְך ְ הוא מציאות רוחנית ,אשר יש בו ממש
אֲשר-תֵּ ֵַּ֔לְך ַ ּֽוה ִ ֲ֣שבֹּ ַ֔ ִתיך אלּֽ ָ -האֲדָ ָ ִ֖מה רוחני .ואשר על כן יכול החלום הנבואי
הַ ֶּ֑ז ֹּאת ִּ֚ ִכי ֣ל ֹּא ּֽא ֱעזָבְ ַ֔ך ִַּ֚עד ֲא ֣שר ִאם- ליהפך ממציאות רוחנית למציאות
גשמית ,ובמציאות זו יתקיימו כל
יתי ֵּ ִ֥את אֲשרִ -ד ַב ְִ֖ר ִתי ָ ּֽלְך.
ע ַ֔ ִָש ִ
הברכות שהובאו בחלום.
ח
לעומקו של מקרא
ויצא
שּוב אל ארץ אֲבֹותיך ּולְ מֹול ְַדתך וְׁ אֶ ְׁהיֶה ובחזרתו מחרן נאמר לו:
עִ מָּ ְך .מכאן ואילך היתה ההנהגה של [פרק לא,ג'] ַו ֹ֤י ֹּאמר יְ הֹּ ָו'ה֙ אלּֽ ַ -יעֲקַֹּ֔ ב
הקב"ה באָּ נכִ י אֶ ְׁהיֶה. ֲבֹותיך ּולְ ּֽמֹול ְַד ֶּ֑תך ֹ֛שּוב אלִ֥ -ארץ א ִ֖
וְׁ ֶ ָֽא ְׁהיֶ ָ֖ה עִ ָּ ָֽמְך:
ועל פי הזוה"ק ובספרים הק' מובא כי
מידת אנכי היא כמידת מלא כל העולם ואשר על כן יש לברר שתי מידות אלו,
כולו ,לעילא ולתתא ,גניז וסתים ,והיא ָּ ָֽאנכִ י וְׁ ֶ ָֽא ְׁהיֶה.
הנקראת השגחת השם ,לעתים נגלית
לעתים נסתרת ,היא התגלות השגחת
השם בעולם בשבילי התורה ,והנבואה. מידת אָּ נכִ י
וכמובא בזהר הק'( ,דף צ''א ע''א)
ומידת אֶ ְׁהיֶה
אָּ נכִ יָ ,רזָא דְ עָלְ מָ א עִ לָאָ ה ,בְ ָרזָא דִ ְשמָ א
(כח ,טו') וְׁ ִה ַּ֨נה אָּ נ ֜ ִכי עִ ֹ֗ ָּמְך וגו'.
קַ ִדישָ א יה''ו .אָ נֹּ כִ יִ ,א ְתּגַלְ יָא וְ ִא ְתּגְ נִ יז.
וְׁ ֶ ָֽא ְׁהיֶה עִ ָּ ָֽמְך (לא,ג')
ִא ְתּגַלְ יָא בְ ָרזָא קַ דִ ישָ א ְדכ ְֻרסְ יָיא,
ְד ִסיה ֲָרא קַ ְיימָ א בִ ְשלִ ימּו ַכחֲדָ א ,כַד
יש ליתן את הדעת על ההבדלים
ִש ְמשָ א שַ לְ טָ א ,וְ סִ יה ֲָרא ִא ְתנְהִ ַירת ,וְ לֵּית
בין אנכי ,אהיה ,והשילוב ביניהם
לָּה ְשבָ חָ א ,בַ ר ְשבָ חָ א (דף צ''א ע''א)
ואנכי אהיה.
נְהֹורא ְדנָהִ יר ָעלָה .אָ נֹּ כִ י ,בְ אַ ְשלְ מּות ִד ָ
כּור ְסיָיא לְ תַ תָ א ,עי"ש. ָרזִין ִד ְשלִ ימּו ְד ְ
אָּ נכִ י ,היא המידה אשר בה נתברך
אברהם .שנאמר [בברית בה"ב טו,א']
ומידת אֶ ְׁהיֶה היא מידה של גבוה
מעל גבוה ,שרש כל המעשים והנשמות ירא אַ בְ ָ ֶ֗רם ָּ ָֽאנכִ י מָ גֵּ ֣ ֵ֣ן ַָ֔לְך.
אַ לִ -ת ָ ֣
בעולמות עליונים אשר מהם מתברכת
אֶ ְׁהיֶה היא המידה שבה נתברך יצחק.
מידת האָּ נכִ י להשפיע טוב ה' לבריותיו.
שנאמר (בפר' תולדות כו,ג') ּגּור בָ אָ רץ
וכמובא בזה"ק (דף ס''ה ע''ב) הַ ז ֹּאת וְׁ אֶ ְׁהיֶה עִ ְמך ַואֲבָ ְרכ ָך .וליעקב
ברך בשתיהן :גם במידת אָּ נכִ י וגם
אֶ ְׁהיֶה ,דָ א כְ ָללָא ְדכֹּ לָאְ .דכַד ְשבִ ילִ ין
במידת אֶ ְׁהיֶה ,שנא' והנה אָּ נכִ י עמך
ימין וְ לָא ִמ ְתפ ְָרשָ ןּ ,וכְ לִ ילָן בְ חַ ד אֲתַ ר.
ְס ִת ִ
וגו' ,וכן נאמר [שם] ַוי ֹּאמר ה' אל ַיעֲקֹּ ב
כְ דֵּ ין ִאקְ ֵּרי אהְ יה ,כְ ָללָא כֹּ לָא ,סָ ִתים וְ לָא
ט
לעומקו של מקרא
ויצא
ובעולם התיכון ובעולמות עליונים ִא ְתּגַלְ יָיא .בָ תַ ר דְ ָנפַק ִמנֵּיּה שֵּ ירּותָ א,
כנ"ל. וְ הַ הּוא נָהָ ר ִא ְתעַבָ ר לְ אַ ְמשָ כָא כֹּ לָא ,כְ דֵּ ין
ִאקְ ֵּרי אֲשר אהְ יה .כְ לֹומַ ר ,עַל כֵּן אהְ יה,
והיא היא הברכה אשר ברך יצחק את אהְ יה ז ִַמין לְ אַ ְמשָ כָא ּולְ אֹולָדָ א כֹּ לָא.
יעקב לפני צאתו לחרן בא-ל שַ דַ י. אהְ יה :כְ לֹומַ ר ,הַ ְשתָ א ֲאנָא הּוא כְ לַל
שהיא מלשון ִשדּוד מַ ע ֲָּרכֹות הטבע, כֹּ לָא ,כְ ָללָא דְ כָל פְ ָרטָ א .עי"ש.
שהוא כעין שינוי סדרי בראשית ,לא כפי
שהוטבעו בבריאת העולם ,כאומרו: וביאור הדברים לעומקו של מקרא:
(בראשית מג ,יד)" :וְׁ אל שַ דַ י יִ תן ָּלכֶם היא אָּ נכִ י שבעוד
ּומ ְד ָרשֹו ִ -מי
ַרח ֲִמים" .וְ עֹוד שָ ם בְ ַר ִש"יִ : מידת הסתום והגלוי ,מידת השכר
שֶ אָ מַ ר לָעֹולָם דַ י ,י ֹּאמַ ר לְ צָ רֹותַ י דַ י .שד''י והעונש ,מידת החיבור בין שמים וארץ,
נוטריקון שאמר לעולם די .ונקראת ברכת הרי מידת אֶ ְׁה ֶיה היא מידת הסתום
אברהם ,וכן נקראת המעולה שבברכות, הבלתי נגלה .גבוה מעל גבוה .הכוללת
שהיא הפותחת את השערים לגבהי גבהים הכל ולא מתפרשת אלא רק במידת ֲאשֶ ר
לשערי שמי שמים עליונים של אֶ ְׁה ֶיה ושל אֶ ְׁה ֶיה [שמות ג ,יד'] ,שהוא כנהר
אֲ שֶ ר אֶ ְׁה ֶיה ושל המידה המשותפת של אָּ נכִ י הממשיך את הנאצל אל מציאות האדם,
אֶ ְׁה ֶיה.
באשר מידת ֲאשֶ ר אֶ ְׁה ֶיה מזומנת
להמשיך את האצילות העליונה אל תוך
^^^^
עולם העשיה של אנכי עד פרטי
הפרטים.
אשֹו מַ ִ ֹּ֣גיעַ
ֻצב ֔ ַא ְׁרצָּ ה וְׁ ר ָ֖
וְׁ ִהּנִ֤ה ֻסלָּם֙ מ ָּ ֹּ֣
ֹלהים ע ִ ֥לים הַ שָּ ָּ ָ֑מיְׁ מָּ ה וְׁ ִהּנה֙ מַ לְׁ אֲכֹּ֣י אֱ ִ֔ ואברהם התברך במידת אָּ נכִ י
וְׁ י ְׁר ִ ָ֖דים ָֽבֹו (כח,יב') על ידי מידת החסד שלו ,ויצחק התברך
במידת אֶ ְׁה ֶיה על ידי מידת הגבורה שלו,
וְׁ ִהּנִ֤ה ֻסלָּם֙ .סלם בגימטרי' קל .הַ קֹּ ל כפי דרגת העבודה והיראה שהגיע אליה
קֹול יעקב .לומר לך מתי הקל קול יעקב בעת אשר פשט צוארו בעקידה ,ויעקב
כאשר הוא שואף בענותנותו כלפי על ידי מידת התפארת ובכח התורה הגיע
הארץ .וזהו שכתוב מצב ארצה .וכן לשתי הדרגות גם יחד ,אָּ נכִ י אֶ ְׁה ֶיה .ועל
שואף הוא להגיע השמימה .לקבל שפע ידי כך יכול היה לשלוט בעולם התחתון
רוחניות ולגלות רזין סתימין.
י
לעומקו של מקרא
ויצא
יקץ ַיעֲקב֮ ִמ ְׁשנָּת ֹֹ֒ו ו ַֹּ֕יאמֶ ר אָּ כן֙ יֹּ֣ש וַיִ ַ ֹּ֣ ולכן נכתב קל ללא ו' ,כי ה-ו' הוא
ה' בַ מָּ ָ֖קֹום הַ זֶ ָ֑ה וְׁ אָּ נ ִ ָ֖כי ֥לא הסולם דרכו עולה קול התפילה למעלה,
ּנֹורא
אמר מַ הָ֖ ָּ - י ָּ ָָּֽדעְׁ ִתי :וַיִ ָּירא֙ וַי ֔ ַ וכשה"-קל" הוא עצמו הסולם ,אינו
הַ מָּ ֹּ֣קֹום הַ זֶ ָ֑ה ֹּ֣אין ֶֹ֗זה ִּ֚ ִכי ִאםֹּ֣ -בית צריך ל-ו'.
שעַר הַ שָּ ָּ ָֽמיִ ם( :כח,טז') אֱֹלהים וְׁ זֶ ָ֖ה ַ ֥
ִ֔
ואשר על כן ירמוז הסולם בחלום
יעקב לסולם התפילה:
יקץ ַיעֲקב֮ ִמ ְׁשנָּת ֹֹ֒ו .ואמר ר' יוחנן וַיִ ַ ֹּ֣
וכפי שאמרו בברכות כו :אין פגיעה
(מדרש רבה) אל תקרי ִמ ְׁשנָּת ֹֹ֒ו אלא
אלא [לשון] תפילה .ועוד אמרו
ִמ ִמ ְׁשנָּתֹו .שלמד עד קצה היכולת ומכח
[וברש"י כי תשא שמות לג ,כא'] אין
ִמ ְׁשנָּתֹו ראה מראות אלקים חיים
המקום אלא הקב"ה שנקרא מקום,
ִב ְׁש ָּנתֹו.
שנאמר וַיאמֶ ר יְׁ ה ָּו'ה ִהּנה מָּ קֹום ִא ִתי.
ואשר על כן באומרו [כח ,יא'] וַיִ פְׁ ַ֨ ַגע
וְׁ אָּ נ ִ ָ֖כי ֥לא י ָּ ָָּֽדעְׁ ִתי
בַ מָּ ֜קֹום היינו כוונת התפילה ,ויתפלל
בשימת לב ,וְׁ אָּ נ ִ ָ֖כי בטיפחא .והוא כעין לקב"ה שנקרא מקום .ואין מקרא יוצא
הפסקה קלה .וכאומרו :והתגלות השם מידי פשוטו ,שמכוון ופוגע במטרה ,עד
במידת ה -אָּ נכִ י ,לא התגלתה לי עד כה. שמגיע עד כסא הכבוד .והיינו דאמרו
ועוד ,עם כל לימוד ולימוד אני מגלה ִתכֹון תפילתי ,והוא מלשון התכוננות,
יותר ויותר את מידת האנכי ה' אלקיך, ומלשון מוכנות כעין והכן לבבם אליך,
ומגלה עד כמה יודע אני יותר מה שלא ומלשון מָּ כון לשבתך ,ומלשון כוונה.
ידעתי עד הנה .ולכן אמר ר' יוחנן (שבת וכוונה יש בה ב' טעמים .כוונת התפילה
קה ).אנכי ר"ת אנא נפשי כתבית לְׁ מַ ה שהוא אומר ,וכוונת התפילה למי
יהבית .ופירושו לפי פשוטו :אני עצמי שהוא אומר .וכמו שמכוונים את החץ
את הכתב [שבלוחות] נתתי .ודרשו בו מקשת למטרה ,כן יש לכוון את התפילה
רוב דרשות ,וכגון על דרך החסידות: למטרה .והיינו שיכוון למי שהוא אומר.
כביכול אומר הקב''ה :את עצמי נתתי והיינו ַלמָּ קֹום ב"ה.
בתוך הכתב.
^^^^
ולעומקו של מקרא יאָּ מר :שככל
שהכתבית יהבית יותר בגילוי ,כלומר
יא
לעומקו של מקרא
ויצא
ז']ַ :רבִ י ִש ְמעֹון אֹומֵּ ר ,הַ ְמהַ לְֵּך בַ דרְך ככל שעל ידי הלימוד מתגלה יותר ויותר
וְ שֹונהּ ,ומַ פְׁ ִסיק ִמ ִמ ְׁשנָּתֹו וְ אֹומֵּ ר ,מַ ה עומק הכתוב ,בדרך של פשט רמז דרש
ּנָּאֶ ה ִאילָּן זֶה וכו' מַ עֲלה ָעלָיו הַ כָתּוב סוד ,כן כביכול האנא נפשי של הקב"ה
כְ ִאלּו ִמ ְתחַ יֵּב בְ נַפְ שֹו. יותר בגילוי.
ולחדד הקושיא מפרש הרע''ב :וְ יֵּש ועוד יש לומר בזה ,באומרו וַיִ ַ ֹּ֣
יקץ
אֹומ ִריםְׁ ,דאַ ְׁשמֹועִ ינַן ְׁרבּותָּ א דְ אַ ף עַל ְ ַיעֲקב֮ ִמ ְׁשנָּת ֹֹ֒ו ,חשש יעקב כי עתה יהיה
ּגַב ְדעַל יְדֵּ י כֵּן הּוא ְמבָ ֵּרְך בָּ רּוְך שֶ ָּככָּה קץ לְׁ ִמ ְׁש ָּנתֹו ,שלא יוכל עוד ללמוד
לֹו ְׁבעֹולָּמֹו ,אַ ף עַל פִ י כֵּן מַ עֲלִ ין ָעלָיו בבית לבן ,ובקש שכָל מה שלמד עד
כְ ִאלּו ִמ ְתחַ יֵּב בְ נַפְ שֹוִ ,מפְׁ ני שֶ ִהפְׁ ִסיק עתה ישאיר בו רושם וישאר להיות איש
ִמ ִמ ְׁשנָּתֹו. תם.
ובשימת לב י ֵָּראה ל ְַמ ַעיֵּן כי אין הדבר וכך יהיה ערך הדברים :אכן ,יש
דומה. אנכי [ה' אלקיך] במקום הזה ,בזכות מה
שלמדתי עד עתה ,ויהי רצון שיהיה עמי
שהאומר מה נאה אילן זה מחליף הפרט גם מכאן ולהבא גם אם לא אוכל להיות
בהכלל .כי כל העולם כולו כלול פנוי ללימודי.
במשנתו ,כולל אילן זה שהוא מתפעל ועל דרך סמוכים וסרסהו ודרשהו ,יש
ממנו .והמפסיק ואומר מה נאה אילן זה, לדרוש על דרך הצחּ :ובִ ְמקֹום שכתוב
כאילו מחליף הפרט בהכלל .שהאילן אָ כֵּן֙ יֵּ ֣ש ה' בַ מָ ִ֖קֹום הַ זֶּ֑ה וְ אָ נֹּ ִ ִ֖כי ִ֥ל ֹּא י ָ ָּֽדעְ ִתי,
הנאה הוא פרט בבריאה .ומשנתו היא יהיה אומרו :אָּ כן֙ יֹּ֣ש אָּ נכִ י ה' בַ מָּ ָ֖קֹום
כלל הבריאה ,שכל העולם כולו יונק הַ זֶ ָ֑ה ויהי רצון שיהיה עמדי ,אע''פ שלא
חיותו מהמשנה שהאדם שונה ,אפילו ידעתי אם אוכל עוד ללמוד מהיום
בדרך .וכיצד יחליף זה בזה. והלאה.
אבל הכא ,שונה הדבר .כי משנתו של ויש לשאול ,לדרשת ר' יוחנן
יעקב היא אמנם כלל הבריאה ,אך היא שהקיצוהו מן השמים ליעקב ִמ ִמ ְש ָנתֹו:
עדין פרט אצל הקב''ה ,שהוא כולל כל מדוע יכשילוהו לכאורה לצדיק,
העולמות כולם ,שהוא מקומו של עולם במשנה מפורשת [פרקי אבות פרק ג משנה
יב
לעומקו של מקרא
ויצא
לעומקו של מקרא ידרשו פסוקים ואין העולם מקומו .וכשהקיצוהו
אלו כמן חומר לשמירת השבת, ממשנתו אמר מה נורא המקום הזה,
שבזכותה ינצל ויחזור בשלום אל בית אכן יש ה' במקום הזה והרי זה כולל
אביו :שנאמר :וְׁ שַ ְׁב ִ ֥תי ְׁבשָּ לָ֖ ֹום. כל העולמות כולם וגם את משנתו
וְׁ שַ ְׁב ִתי לשון שבת .ובדרך של אל שעסק בה בחלומו ,ועתה משעה
תקרי ,אל תקרי וְׁ שַ ְׁב ִתי אלא וְׁ שַ בַ ִתי. שהקיץ הוא עוסק בעיקר ובכלל היותר
וְׁ שַ בַ ִתי ְׁבשָּ לֹום .ובקש בזה שיזכה גדול ,שממנו כל המשניות כולן ,וממנו
לשמור שבת בכל אשר ילך ,כי השבת תוצאות חיים.
מקור הברכה.
ובדבריו רמז לל"ט מלאכות שבת, וזה שאמר ר' יוחנן אל תקרי ִמ ְׁשנָּת ֹֹ֒ו
שיזכה לשמור את כולן כהלכתן. אלא ִמ ִמ ְׁשנָּתֹו .להגיד שבחו של יעקב
כיצד: אבינו ,שלא החליף העיקר בטפל והכלל
ֶ ֶ֛לחֶ ם ֶל ֱא ָ֖כל היינו המלאכות הנעשות בהפרט ,ושיבח למי שהשבח שלו,
בלחם כגון החורש ,הזורע ,הקוצר, וקשר העטרה למי שהעטרה שלו.
המעמר ,הדש ,זורה ,הבורר ,הטוחן,
המרקד ,הלש ,האופה. ^^^^
ּובגֶד לִ לְׁ ָֽבש הן המלאכות הנעשות ֶ֥
בבגד ,כגון הגוזז המלבן המנפץ הצובע וְׁ שַ בַ ִתי ְׁבשָּ לֹום
הטווה המיסך העושה שני בתי נירים,
אורג שני חוטים ,הפוצע שני חוטים,
אמר ִאם-יִ ְׁה ֶַ֨יה וַיִ ַ ֥דר ַיע ֲָ֖קב נֶ ָֹּּ֣֤דֶ ר ל ָ֑
הקושר ,המתיר ,התופר שתי תפירות,
הקורע על מנת לתפור שתי תפירות, ּושמָּ ַ ֙רנִ י֙ בַ ֶ ִ֤ד ֶרְך הַ זֶה֙ אֱֹלהים עִ מָּ ִֹ֗די ְׁ ִ֜
ֶאֱכל הֹולְך וְׁ ָּנָֽתַ ן֥ ִ -לי ֶ ֶ֛לחֶ ם ל ָ֖
אֲשר אָּ נ ִ ֹּ֣כי ֶ֔ ֹּ֣
וְׁ שַ ְׁב ִ ֥תי ְׁבשָּ לָ֖ ֹום היינו מזוזה השומרת ּובגֶד לִ לְׁ ָֽבש{ :כא} וְׁ שַ ְׁב ִ ֥תי ְׁבשָּ לָ֖ ֹום ֶ֥
על האדם שישוב בשלום לביתו ,ולשם אֹלהים: אֶ לֹּ֣ -בית אָּ ִ ָ֑בי וְׁ הָּ יָּ ָ֧ה ה' ִ ָ֖לי ל ִ ָֽ
כתיבת מזוזה יש מלאכות כגון :הַ צָ ד {כב} וְׁ הָּ ֶ ֹּ֣אבֶ ן הַ ֹ֗זאת אֲשֶ ר-שַַ֨ ְׁמ ִתי֙
צְ בי ,הַ שֹוחֲטֹו ,הַ מַ פְ ִשיטֹו ,הַ מֹולְ חֹו, אֲשר ֹלהים וְׁ כ ֙ל ֶ ֹּ֣ מַ צ ֔ ָּבה יִ ְׁהיֶ ָ֖ה ֹּ֣בית אֱ ִ ָ֑
וְ הַ ְמעַבֵּ ד את עֹורֹו ,וְ הַ מֹוחֲקֹו ,וְ הַ ְמחַ ְתכֹו, עַש ֶ ֥רּנּו ָּ ָֽלְך( :כח,כ- עַשר אֲ ְׁ ִתתֶ ן-לִ֔ י ָ֖
כב')
יג
לעומקו של מקרא
ויצא
בָּ ָּ ָ֖אה עִ ם-הַ ָֽצאן בהווה .ולכן אֹותיֹות ,וְ הַ מֹוחֵּ ק עַל ְמנָת
הַ כֹותֵּ ב ְשתֵּ י ִ
המילה באה נקודה ומוטעמת במלרע. אֹותיֹות.
לִ כְ תֹּ ב ְשתֵּ י ִ
בָּ ָּ ָ֖אה .שיש לה מציאות של בָּ ָּ ָ֖אה תמיד. וְׁ הָּ ֶ ֹּ֣אבֶ ן הַ ֹ֗זאת היינו הבונה והסותר,
וכן לעתיד לבוא ,רחל עתידה להיות מַ צ ֔ ָּבה היינו מכה בפטיש,
בָּ ָּ ָ֖אה עִ ם הצאן עִ ם צאן קדשים ,עִ ם עַ ם ִתתֶ ן-לִ֔ י היינו הכנסה,
ישראל השבים מן הגלות .שהלכה עַשר אֲ עַ ְׁש ֶ ֥רּנּו ָּ ָֽלְך היינו הוצאה שהם
ָ֖
ורעתה את רחליה בלא לאות ,וברחמים הכנסה והוצאה של עשיר ומתנות
ובחמלה .ואע"פ שלאחר מכן כתיב עניים.
ֹ֗ ָּבאָּ ה בלשון עבר ,רמז הוא שכשם וְׁ שַ בַ ִתי ְׁבשָּ לֹום [כנ''ל] ירמוז לנר שבת
שבאה בעבר כן תבוא לעתיד לבוא .לכן והיינו המכבה והמבעיר,
עֹודנּו ְמדַ ֵּב֣ר עִ ָ ֶּ֑מם וְ ָר ֵּח֣ל |
כתיב [כט,ט'] ִ֖ ויחד הם ל''ט מלאכות האסורות בשבת,
ֲשרֹ֗ ָּבאָּ ה [באה כבר ,עבר] ,עִ ם-הַ צ ֹּאן֙ א ֣ ארבעים חסר אחת.
לְ אָ ִַ֔ביהָ ִ ֥כי ר ָּעָ֖ה ִ ָֽהוא .מאי ִ ֥כי ר ָּעָ֖ה ִ ָֽהוא,
כי זה תפקידה בעבר ,בהווה ובעתיד. וזה שאמר בתחילה וְ ָנּֽתַ ן לִ י .לִ י
להיות רועה לצאן קדשים ,עד עת שָ בִ ים בגימט' מ' .והמילה לִ י למעט אחת.
מן הגלויות. והיינו ל"ט מלאכות ,ארבעים חסר
ועל דרך הצח֥ ִ ,כי ר ָּעָ֖ה ִ ָֽהוא ,קרי היא אחת .שכל מעייניו של יעקב שיוכל
וכתיב הוא .ירמוז לגואל אחרון לשמור שבת בארץ נכריה אצל לבן
כראשון ,הרועה הנאמן ,יחד עם כל הארמי .והשמירת שבת תשמרנו .וזה
שבעת הרועים בב''א. ּושמַ ְׁר ִתיָך זו
שאמר לו הקב"ה (כח,טו') ְׁ
ֲשב ִתיָך בזכות השבת. שמירת שבת ַ ָֽוה ִ
^^^^ וזה שאמר וְׁ שַ ְׁב ִ ֥תי ְׁבשָּ לָ֖ ֹום .אל תקרי
וְׁ שַ ְׁב ִתי אלא וְׁ שַ בַ ִתי .וְׁ שַ בַ ִתי ְׁבשָּ לֹום.
ו ַֹ֗יאמֶ ר ֥הן עֹוד֙ הַ יֹּ֣ ֹום ג ָּ֔דֹול לא-עָ֖ת
האָּ ֹּ֣סף הַ ִמקְׁ נֶ ָ֑ה הַ ְׁש ֥קּו הַ ָ֖צאן ּולְׁ ֥כּו ^^^^
ְׁר ָֽעּו (כט,ז')
וְׁ ִהּנה֙ ָּר ֹּ֣חל ִב ֔תֹו בָּ ָּ ָ֖אה עִ ם-הַ ָֽצאן
יש ליתן טעם לג' תמיהות לכאורה: (כט,ו')
יד
לעומקו של מקרא
ויצא
לכן אומר להם יעקב :מה שחשכה א .מה הוא זה שפסקו הרועים להשקות
אתמול זה ביום החמה לכם הצאן בעיצומו של יום ,עד כדי שצריך
היה בעבורי .והיום אין חשש לזה֥ ,הן לומר להם ֥הן עֹוד֙ הַ יֹּ֣ ֹום ג ָּ֔דֹול לא-עָ֖ת
עֹוד֙ הַ יֹּ֣ ֹום ג ָּ֔דֹול לא-עָ֖ת האָּ ֹּ֣סף הַ ִמקְׁ נֶ ָ֑ה האָּ ֹּ֣סף הַ ִמקְׁ נֶ ָ֑ה.
הַ ְׁש ֥קּו הַ ָ֖צאן ּולְׁ ֥כּו ְׁר ָֽעּו. ב .לאומרו הן עוד היום גדול .והרי
בעיצומו של יום הוא מדבר אליהם.
אלא שלתשובה זו יש ליתן טעם מדוע וברור לכל ,לכאורה ,שעוד היום גדול.
אמנם לא הלכו הרועים כסברת יעקב, ג .מדוע כביכול נותן מוסר לאנשים
אלא המשיכו עדריהם לרבוץ שם, אשר לא ידעם ,באומרו הַ ְׁש ֥קּו הַ ָ֖צאן
כנאמר[ :כט,ב'] ַו ַַּ֞י ְרא וְ הִ נֵּ ָ֧ה בְ ֵּ ֣אר בַ שָ ֶ֗דה ּולְׁ ֥כּו ְׁר ָֽעּו.
לשה ע ְד ֵּרי-צ ֹּאן֙ ּֽרֹּ בְ ִ ֣צים וְ הִ נֵּה-שַָּ֞ ם ְש ָ ֹ֤
ע ַָ֔ליהָ ִּ֚ ִכי ִמן -הַ בְ ֵּ ֣אר הַ ִַ֔הוא י ְַש ִ֖קּו ָ ּֽהעֲדָ ִ ֶּ֑רים ותשובה אחת לכולן וכפירוש רש''י:
וְ הָ ִ֥אבן ּגְ דֹּ לָ ִ֖ה עַלִ֥ ִ -פי הַ בְ ֵּ ּֽאר: אותם שראה לפי [כט,ז']
שרוצים רובצים ,כסבור [יעקב]
ולעומקו של מקרא יֵּאָ מֵּ ר ,כי היו לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד,
ִמ ְשתָ ִאים לנוכח גדלותו של יעקב .כי אמר להם ,הן עוד היום גדול ,וגו'.
ראו אדם גדול עומד לפניהם .שלא
הבינו שינוי מנהגו של עולם ,מדוע פירוש :יעקב סובר שהרועים רוצים
אמש שקעה החמה מוקדם והיום לא. לאסוף את המקנה בעיצומו של יום בלי
והרי עתה עומד לפניהם האדם לרעות עוד ,כי אולי חושבים הם שגם
שבעבורו נשתנה מנהגו של עולם. היום יחשיך העולם מוקדם כאתמול,
שהרי אתמול בשעה כזאת שקעה
ועוד ,שראו הרועים כי יעקב גלל לבדו החמה ,וחָּ שַ ְך כל בשבילו
את האבן מעל פי הבאר מה שאין הם בעיצומו של יום ,ואולי העולם
יכולים לעשות ללא שאר הרועים, חושבים הם כי מעתה זה מנהגו של
ובזה ידעו כולם כי לא רק אדם גדול העולם .ולכן סבר יעקב שגם היום
לפניהם ,אלא אדם כמלאך ,השולט סיימו הרועים להשקות עדריהם מוקדם
במערכות הטבע ,ובמערכות התכונה, בעיצומו של יום ,ולשוב מיד לביתם
השמש הירח והכוכבים. בטרם יחשך.
טו
לעומקו של מקרא
ויצא
עם הצאן ,והרי אתמול בשעה כזו ועל דרך הרמז ,תרמוז הפרשה
שקעה החמה. למחלוקת ר' יהודה ורבנן ,במסכת
ברכות ,תחילת פרק תפילת השחר ,גבי
ויש לומר דלכן כתיב וְ הִ נֵּה֙ ָר ֵּח֣ל בִ ַ֔תֹו תפילת המנחה .רבנן אומרים תפילת
בָּ ָּ ָ֖אה עִ ם-הַ ּֽצ ֹּאן ,בהווה .שהיא במציאות המנחה עד הערב ,ור' יהודה אומר
של בָּ ָּ ָ֖אה ,כנגד כל חשבון והגיון .וכאז תפילת המנחה עד פלג המנחה ,שהוא
כן עתה ולעתיד לבא .היא באה ובאה שעה ורבע לפני השקיעה .ומכאן
ובאה ,כנגד כל חשבון של חשכת ואילך אפשר להתפלל מעריב אפי'
הגלות ,ומביאה אתה את אור הגאולה. בעוד היום גדול.
ומסקנת התוספות לגבי תפילת ערבית
^^^^ [ברכות בדף ב ].דְ ָעבַ ד כְ מַ ר ָעבַ ד,
ּודְ ָעבַ ד כְ מַ ר ָעבַ דְׁ .דעָּבַ ד כְׁ מַ ר עָּבַ ד
שתפילת ערבית משעת צאת הכוכבים,
ּודעָּבַ ד כְׁ מַ ר עָּבַ ד שיכול להתפלל ְׁ
שמַ ע ַיע ֲֹּ֣קב
וַיְׁ ִה ֩י כִ ְׁש ַ֨מעַ ל ֜ ָָּּבן אֶ תֹּ֣ - ערבית כבר מפלג המנחה.
בֶ ן-אֲ ח ֹ֗תֹו (כט,יג')
ומפרשתנו אתי שפיר מסקנת הגמ',
יש לשאול מדוע נכתב בכפילות ּודעָּבַ ד כְׁ מַ ר עָּבַ ד.
ְׁדעָּבַ ד כְׁ מַ ר עָּבַ דְׁ ,
שמַ ע ,מה שמועה שמעכִ ְׁש ַ֨מעַ אֶ תֹּ֣ - שאתמול עשה יעקב כר' יהודה,
ובא ,ויש לומר כנ"ל ,את השמועה והתפלל מעריב מוקדם ,והיינו ב"פלג".
שיצאה עליו שאדם גדול הוא ,ושולט [כי השקיע הקב''ה חמה מוקדם
בעולמות .ויחבק לו וינשק אותו, בעבורו] ,והיום הוא אומר לרועים הן
ופירש"י שחפש שמא זהובים הביא עוד היום גדול ,כרבנן ,שהיום עתיד
והנם בחיקו. להסתיים היום בצאת הכוכבים ,ולכן
אמר להם ,לכו רעו.
ולעומקו של מקרא יש לומר לאור
הנ"ל שחפש אצל יעקב היכן הם ויש לשאול ,לגבי רחל הבאה עם
התרפים שבעזרתם חולל כל הנפלאות הצאן ,מה היה בדעתה לצאת עכשיו
טז
לעומקו של מקרא
ויצא
הבטחון להתחייב ללבן ארבע עשרה האלו .ולכן כשדולק אחריו לאחר כ'
שנה בבנותיו ועוד שש שנים בעבודת שנה מזכיר ואומר לו (לא,ל') לָ ִ֥מָ ה גָנַ ִ֖בְ תָ
הצאן. ֱֹלהי ,הרי יש לך כוחות משלך. את-א ָ ּֽ
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שכל מה וכן אמר שם ַע ָּ ָ֖תה ִה ְׁס ַכ֥לְׁ ָּ ָֽת ע ֲָֽשֹו
שהתחייב ללבן נרמז בימים (לא,כח).
אחדים שאמרה לו אמו.
ולית מלתא דלא רמיזא באורייתא: וכאומרו ,כשהגעת חוללת נפלאות
וכן רמזה לו אמו ,שיהיה שבע ועוד במערכות הטבע .ועתה ,בלכתך תפשת
שבע ועוד שש. אומנות עשו אחיך שפונה אל רהבים?
וכדי לנקות עצמו מכל וכל מאשמה זו
כיצד: אמר יעקב ללבן [פרק לא פס' לב'] ִ֠עִ ם
שהרי אמרה לו רבקה אמו בפרשת יך ֣ל ֹּא ִ ּֽיחְ י ֒ה ֣נֵ֣גד ֱֹלה ֶ֘א ֲַ֨שר ִת ְמ ָצ֣א את-א ֶ֘
תולדות (כ ,מד'-מה') :וְ ָיּֽשַ בְ ָ ִ֥ת עִ ִ֖מֹו י ִ ָ֣מים אַ ֵּחָ֧ינּו ַ ּֽהכר-לְ ךֹ֛ ָ ִ֥מה עִ מָ ִ ִ֖די וְׁ קַ חָ֑ ָּ -לְך כי לְׁ ָך
אֲחָ ִ ֶּ֑דים ַע֥ד אֲשֶ ר-תָּ ָ֖שּוב ח ֲַמִ֥ת אָ ִ ּֽחיך: הם ראויים.
עַדַ֨ -שּוב אַ ף-אָ ִִ֜חיך ִמ ְמ ֶ֗ך.
^^^^
וכך הוא החשבון :עד אשר תשוב
חמת אחיך הוא לשון שבע .עד שוב אף שבַ ע שָּ ֔ ִנים
ֶ ָֽאעֱבָּ ְׁדָך֙ ֶ ֹּ֣
אחיך הוא לשון של עוד שבע .הרי
פעמיים שבע .ולשון תשו"ב ושו"ב ֶאֱהב ַיע ֲָ֖קב אֶ תָּ -ר ָ֑חל ו ַֹ֗יאמֶ ר ַוי ַ ֥
סובלת ו' באמצען ,והוא רמז לשש שבַ ע שָּ ֔ ִנים ְׁב ָּר ֥חל ִב ְׁתָךֶָ֖ ָֽאעֱבָּ ְׁדָך֙ ֶ ֹּ֣
שנים נוספות .ו' אחת לשון תוספת ,ו' הַ קְׁ טַ ָּּנָֽה (כט,יח')
שניה שהתוספת שש שנים .ובזה נרמז
לו שיהיה אצל לבן עשרים שנה. שבַ ע
ויש לשאול ,לאומרו ֶ ָֽאעֱבָּ ְׁדָך֙ ֶ ֹּ֣
שָּ ֔ ִנים ,והרי רבקה אומרת לו [כז ,מד-
מה'] וְ ָיּֽשַ בְ ָ ִ֥ת עִ ִ֖מֹו י ִ ָֹּּ֣מים אֲחָּ ִ ָ֑דים עַ ִ֥ד
ועוד יש לשאול ,מאי אומרו
אֲשר-תָ ִ֖שּוב ח ַ ֲִ֥מת אָ ִ ּֽחיך ,עַדַ֨ -שּוב אַ ף-
שבַ ע שָּ ֔ ִנים .והרי עד עתה
ֶ ָֽאעֱבָּ ְׁדָך֙ ֶ ֹּ֣
ָשיתָ ַ֔לֹו
אָ ִִ֜חיך ִמ ְמ ֶ֗ך וְ שָ כַח֙ ֵּ ֣את אֲשר-ע ִ ֣
היה יושב אהלים ולא ידע עבודה מה
שם .ומניין לו וְׁ ָּ ָֽשל ְַׁח ִ ָ֖תי ּולְׁ קַ ְׁח ִ ֹּ֣תיָך ִמ ָּ ָ֑
יז
לעומקו של מקרא
ויצא
עוד רמז רמז לו ,טוב ִת ִתי אותה [את היא .ומהיכן בטוח היה בעבודתו שבע
לאה] לךִ ,מ ִת ִתי אותה לאיש אחר, שנים .אלא מתוך ההבטחה של הקב"ה
ומיהו איש אַ חֵּ ר -זה עשו .שעשו עכשיו כי לא ֶ ָֽא ֱעז ְָּׁבָך ,נתנו לבו לומר ֶ ָֽאעֱבָּ ְׁדָך.
הוא איש אחר לאחר שמכר לך את שהאותיות "ד" ו"-ז" מתחלפות הן ,וכן
הבכורה .והרי היו אומרים הגדולה יחליפו מקומן .ולכן לא חשש כי אתה
לגדול והקטנה לקטן. עמדי.
ועוד רמז רמז לו ,שאמר לו ^^^^
ְׁשבָּ ה עמדי .חלק התיבה עמדי
לשניים :שבה עמ-די עם ד"י .שבה עם ִת ִתי ִמ ִת ִתי
לאה י"ד שנה .ויעקב רצה קודם כל
וַיאמֶ ר לָּבָּ ן טֹוב ִת ִתי אתָּ ּה לְָּך ִמ ִת ִתי
להתחתן עם רחל ,לצד היותה באה עם
אתָּ ּה לְׁ ִאיש אַ חר ְׁשבָּ ה עִ מָּ ִדי
הצאן ,להבטיח גאולתנו טרם גלותנו.
(כט,יט')
^^^^
יש ליתן טעם מדוע אמר ִת ִתי
שבַ ע שָּ ִנָ֑ים
ו ַ ַָֽיע ֲָ֧בד ַ ָֽיע ֲֶ֛קב ְׁב ָּר ָ֖חל ֶ ֹּ֣
ִמ ִת ִתי.
ו ִ ַָֽי ְׁהיִ֤ ּו ְׁבעינָּיו֙ כְׁ י ִ ָֹּּ֣מים אֲ חָּ ִ֔דים ויש לומר ,לפי שנאמר במדרש
ְׁב ַ ָֽאהֲבָּ ָ֖תֹו א ָּ ָֽתּה (כט,כ) תנחומא לבן זה בלעם ,מצינו לשון של
רמאות זו של ִת ִתי ִמ ִת ִתי שגורה בפיו
כְׁ י ִ ָֹּּ֣מים אֲ חָּ ִ֔דים של לבן הוא בלעם .וכן אמר בלעם.
כוונתו בזה שהיו אלו כעין מה שאמרה שנאמר ַויָקָ ם בִ לְ עָם בַ בֹּ קר ַוי ֹּאמר אל-
לו אמו[ ,תולדות,כז,מד'] וְ ָיּֽשַ בְ ָ ִ֥ת עִ ִ֖מֹו שָ ֵּרי בָ לָק לְ כּו ּֽאל-אַ ְרצְ כם כִ י מֵּ אֵּ ן ה'
י ִ ָֹּּ֣מים אֲחָּ ִ ָ֑דים .אלא שליעקב נדמו לְׁ ִת ִתי ַלהֲֹלְך עִ מָ ּֽכם[ .במדבר כב,יג'] הרי
הימים עוד יותר קלים ממה שאמרה לו שלשון של רמאות שגורה בפיו .כי
אמו ,לכן נכתב כאן בכ''ף הדמיון בלבו רצה לילך לקללם.
וכן כאן רמז לו את רמאותו .שהרי ִת ִתי
ובניקוד של ''שוא'' :ו ִ ַּֽיהְ יֹ֤ ּו בְ עֵּינָיו֙ כְׁ י ִ ָ֣מים
בגימט' קטנה לאה (ִ .)9מ ִת ִתי
אֲחָ ִַ֔דים ,שהיו בעיניו כתרגומו זעירין
בגימטריא קטנה רחל ( )4רמז לו שטוב
[ובתרגום יונתן קלילין] ,ואף פחות
לו לתת את לאה מלתת את רחל.
מזה ,שנדמו לו כימים של שָּ וְׁ א וכהרף
יח
לעומקו של מקרא
ויצא
וכאומרו הלא לא תחליף לי את רחל עין ,וכפי שמנוקד כְׁ י ִ ָ֣מים בְׁ -שוָּא.
בלאה .ולכן מן הדין מגיע לו גם את
ונרמז באותן אותיות בניקוד הפוך,
רחל .אלא שנתרצה לבקשתו של לבן
שנהפכו לו מ ְׁשוָּא לשָּ וְׁ א והיינו שכל
לעבוד עוד שבע שנים אחרות ,כי
עבודתו אצל לבן לא שָּ וָּה לו ליעקב
ממילא לא הגיע זמנו לשוב ,כפי שרמזה
כנגד אהבתו לרחל אלא לשוא והבל,
לו אמו ,וכמובא לעיל כט,יח' בעניין
וכהרף עין.
שאמרה לו אמו בפרשת תולדות
תשו"ב ושו"ב ,שהוא חשבון של או כלך לדרך זו :אל תקרי אֲחָּ ִדים
עשרים שנה ,כנ''ל ,ארבע עשרה שנה אלא אחוזים .שכן ד' וז' מתחלפות
בנשיו ,ועוד שש שנים בצאן. במוצא הפה .ורצה לומר שהיו כל ימיו
אחוזים בידו כאדם המחזיק חפץ יקר
בשמירה מעולה שלא לאבדו .וכבר
^^^^ למוד הוא בכך מבטן אמו שנאמר וְ י ָֹ֤דֹו
אחֶַ֨ זֶת֙ ַ ּֽבע ֵּ ֲ֣קב עֵּשַָ֔ ו ,ואחיזה זו היא מקור
הברכה ,שלא ליתן לבעל הדין לחלוק
וַיְׁ ִ ֹּ֣הי בַ ֔בקֶ ר וְׁ ִהּנהָ֖ ִ -הוא ל ָּ ָ֑אה (כט,כה') ולקטרג ,ויוכל להוציא ברכת ה' אל
הפועל.
ִהיא לאָּ הִ .הוא כתיב .וכאילו כתוב ^^^^
והנה הּוא לאה .ומאי הוא לאה.
ושמא י"ל שהיתה מסטרא דדכורא, הֲלא ְׁב ָּרחל
ממידת הזכר שאינה יכולה ללדת ,רק (כט,כה') וַיְׁ ִ ֹּ֣הי בַ ֔בקֶ ר וְׁ ִהּנהָ֖ ִ -הוא
מתוך שהיתה שנואה התהפך מזלה, ל ָּ ָ֑אה ו ַֹּ֣יאמֶ ר אֶ ל-ל ֹ֗ ָָּּבן מַ ה-זאת֙
ֹלהים
לקיים את הפסוק (קהלת ג,טו') וְׁ הָּ אֱ ִ עָּ ִ ֹּ֣שיתָּ לִ֔ י ה ֲִ֤לא ְׁב ָּרח ֙ל עָּ ַב ְֹּׁ֣ד ִתי עִ מָּ֔ ְך
יְׁ בַ קש אֶ ת נִ ְׁרדָּ ף.
יתנִ י (כט,כה') וְׁ ָּ ָ֖למָּ ה ִר ִמ ָּ ָֽ
ועל דרך הרמז והסוד ,י"ל שהבין
הלא לשון לאה .הלא ברחל ,שחשד בו
יעקב בשפת המלאכים שהוא ,המלאך
מתחילה שיחליף לו רחל בלאה .לכן
הנקרא בשם לאה ,ובן זוגו המלאך
אמר בחילוף אותיות הלא ברחל.
הנקרא בשם האל[ ,היוצאים מע"ב שמות
יט
לעומקו של מקרא
ויצא
ו ַֹּ֣ת ֶרא ָּר ֹ֗חל ִ ֹּ֣כי ִ֤לא ָּיָֽלְׁ דָּ ה֙ לְׁ ַ ָֽיע ֲ֔קב של ג' פסוקים ויסע ויבא ויט ,לפי שיטה ג'
ו ְַׁתקַ ּנ֥א ָּר ָ֖חל ַ ָֽבאֲ ח ָּ ָ֑תּה ו ִַ֤תאמֶ ר אֶ ל- כמפורט בארוכה בלעומקו של מקרא ,פר'
בשלח] ,הם שהיו בעצה עמוקה
ַ ָֽיעֲקב֙ ָּ ָֽהבָּ הֹּ֣ ִ -לי בָּ ֔ ִנים וְׁ ִאםָ֖ ַ -איִ ן מ ָּ ֥תה
להסכים עם לבן להחליף את רחל
אָּ ָֽנכִ י( :ל,א')
בלאה ,מהיות מצולות עמוקים נסתרים
וַיִ חַ ר אַ ף ַיעֲקב ְׁב ָּרחל וַיאמֶ ר הֲתַ חַ ת
מעין הנבראים .ולכן נאמר הוא לאה,
אֱֹלהים אָּ נכִ י אֲ שֶ ר מָּ נַע ִממְך פְׁ ִרי ִ וכאומרו :הוא השם הקדוש האל ,הוא
בָּ טֶ ן (ל,ב') השם הק' לאה .שנשתוו בתפקידם
להחליף זו בזו.
ויש לשאול מדוע וַיִ חַ ר אַ ף ַיעֲקב ואשר על כן י"ל כי מעולם לא שָ ָנא
ְׁב ָּרחל .והרי הוא בעל מידת התפארת, יעקב ללאה ,אלא נקראת שנואה על שם
היא התורה הק' שנאמר בה וכל שהיתה בתחילה ראויה לעשו השנוא
נתיבותיה שלום. שושנאמר עליו [מלאכי א,ג'] וְׁ אֶ ת-ע ָּ ָ֖
ָ֑אתי .וכן מובא במדרש רבה (ע,טו') שָּ נ ִ
ולעומקו של מקרא י''ל שהכעס אֹומ ִרים כְָך הָ יּו הַ ְתנ ִָאים ,הַ גְׁ דֹולָּה
שהָ יּו ְ
היה על כך שיש כאן חשש היפוך ַלגָּדֹול וְ הַ קְ טַ נָה לַקָ טָ ן ,וְ הָ יְתָ ה בֹוכָה
בצינורות השפע ,ולכן בחר בחרון אף גֹורלֹו של וְ אֹומרת יְהִ י ָרצֹון של ֹּא אפֹּ ל בְ ָ
בשר ודם כדי לא לעורר חרון אף של ָרשָ ע.
מקום.
וממשיך המדרש לברר עד כמה
וכפי שמובא לעיל בפתח הדברים יעקב גדולה תפילה בדמעות ושערי תפילה
אבינו נתברך במידת אנכי ובמידת לא ננעלו :אָּ מַ ר ַרב הּונָּא קָּ שָּ ה ִהיא
אהיה .וראה סולם מוצב ארצה וראשו הַ ְׁתפִ לָּה [כלומר בעלת כוח ומשקל]
מגיע השמימה ומלאכי אלהים עולים שֶ ִב ְׁטלָּה אֶ ת הַ גְׁ ז ָּרה ,וְׁ לא עֹוד אֶ לָּא
ויורדים בו .והנה ה' ניצב עליו .וידע שֶ קָּ ְׁדמָּ ה ַלאֲחֹותָּ ה .ובכך הבין יעקב
היטב מה היא המידה של גבוה מעל שמה' יצא הדבר.
גבוה .שמידת ההשגחה השולטת בארץ
היא מידת אלהים ,היא מידת הטבע ^^^^
ובגימ' הטבע הוא אלהים .ומעל הטבע
היא מידת הוי"ה ב"ה .וגבוה מעל גבוה
כ
לעומקו של מקרא
ויצא
אומרת אמיתתך היא אמיתתי. הוא מידת ה"אנכי" שבעולם עליון.
^^^^ וגבוה מעל גבוה היא מידת אהיה הק'.
ו ַֹּ֕תאמֶ ר ִהּנֶ֛ה אֲ מָּ ִ ֥תי ִבלְׁ ָּהָ֖ה ֹּ֣בא א ֶ ָ֑ליהָּ כפי שהתגלה בהר סיני אנכי ה'
וְׁ תלד֙ עַ לִ -ב ְׁר ַ֔כי וְׁ ִאבָּ נֶ ֥ה גַם-אָּ נ ִ ָ֖כי אלהיך .אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
ִמ ֶ ָֽמּנָּה (ל,ג') והן ג' שמות ה' ,גבוה מעל גבוה.
יש לשאול מאי גַם שאמרה וְׁ ִאבָּ נֶ ֥ה
גַם-אָּ נ ִ ָ֖כי ִמ ֶ ָֽמּנָּה .וְׁ ִאבָּ נֶ ֥ה ִמ ֶ ָֽמּנָּה הוי ליה והנה ,כאשר תובעת ממנו ָּ ָֽהבָּ הֹּ֣ ִ -לי
למימר .ומאי גם. בָּ ֔ ִנים וְ ִאםִ֖ ַ -איִן מֵּ ָ ִ֥תה אָּ ָֽנכִ י .הבה לי אתה
בדרך ִשידּוד מערכות הטבע כפי שאתה
אלא כמובא במדרש פרקי דר' אליעזר. יודע ,ואם אַ יִ ן ,כביכול ,מתה אנכי,
שאמרה אעשה כמעשיה של שרה. תמה מידת האנכי שמושפעת עליך.
כשם שאמרה שרה וְׁ ִאבָּ ֶנה ִממֶ ּנָּה מהגר ונראית רחל ליעקב כאילו תובעת
שפחתה ,כן ִאבָּ נֶה גם אנכי ממנה, ממנו בדרך הטבע להתערב בענין
מבלהה שפחתי. ההשגחה שלמעלה מן הטבע.
אלא ששם במדרש מבואר ,ששרה
התכוונה שישמעאל הפסול ִי ָּו ֵּלד בהגר, ולזה כעס ואמר התחת אלקים אנכי.
ואז שרה ִתבָּ ֶנה ביצחק בזרע כשר .אבל האם מידת האנכי שהיא מעל הטבע,
כאן אינו דומה ,כי אין פסול בזרעו של האם יעלה על הדעת להציבה מתחת
יעקב ,וחוזרת השאלה מאי ואבנה גם מידת הטבע הוא האלהים .ואת תובעת
אנכי ממנה. ממני בדרך הטבע להשפיע על מידת
האנכי .והרי מידת האנכי צריכה
ושמא יש לומר שרחל התכוונה להגיע להוריד השפע אל מידת ההויה ומשם
למידת הוותרנות של שרה ,שמתוך אל האלקים הוא דרך הטבע .ולכן בחר
שויתרה לשפחתה ,נפקדה .וזה יעקב בחרון אף בשר ודם כדי לא
שהתכוונה רחל .שמוותרת היא לעורר חרון אף של מקום.
לשפחתה ,שתלד ליעקב ,ומויתור זה
ִתבָּ ֶנה גם היא ,כמו שנבנתה שרה .ועל לכן אמרה ִהּנֶ֛ה אֲ מָּ ִ ֥תי .לא אמרה
כן באומרה ממנה אינה מתכוונת שפחתי .אלא אֲמָּ ִ ֥תי .שחזרה מיד לדבוק
וכאילו במידת האמת של יעקב.
כא
לעומקו של מקרא
ויצא
של אבנה ,א-י של אנכי ו-ם של גַם, לבלהה ,אלא לשרה .ממנה ,משרה
הרי יחד אלהי"ם. למדתי .וְׁ ִאבָּ נֶ ֥ה גם אנכי ממנה ,משרה.
ויש להבין מאי אנכי ,שאמרה
הרי לפנינו השתלשלויות כל ההויות וְ ִאבָ נִ֥ה גַם-אָּ נ ִ ָ֖כי ִמ ּֽמנָה .שהרי אנכי הוא
בכל העולמות על פי הסדר של ירידת כינוי לקב"ה .ומי ילוד אשה שיקח
השפע בדרך האמת: לעצמו כינוי זה ,בלי לרמוז לבורא
אנכי-הוי'ה-א'לקים עולם.
ועל דרך הדרש מובא במדרש רבה ויש לומר שזו כוונתה :שֶ אֶ ְׁב ֶנה את
ויצא פרשה ע''א ,שבשעה שאמר מידת דביקותי באנכי ,ממנה,
יעקב לרחל ברוגזא התחת אלקים מאמיתתי זאת אשר קבלתי ממך ,ועל
אנכי ,יצתה בת קול ואמרה ,כך עונין ידי כך שאגדל את בני שפחתי ,ואשפיע
ידיםאת המעוקות? חַ יֶיָך שֶ בָּ נֶיָך ע ֲִת ִ עליהם רחמים ,כן יושפעו רחמי שמים
ַלעֲמד לִ פְׁ ני ְׁבנָּה. ממרומי מידת האהיה ,אל מידת
האנכי ומשם אל מידת ההויה ומשם
ואף כי פעמים מספר עמדו האחים אל דרך האלהות שבטבע ליתן לי בן.
לפני יוסף בהכנעה ובהשתחוויה ,יש וְׁ אֶ ְׁב ֶנה גם את מידת האנכי ממנה,
לומר שדברי המדרש התקיימו דווקא ממידת האהיה.
באותה פעם שחזרו מלקבור את
אביהם. ועל דרך הצח ,רמוזות המידות האלה
בר"ת ובס"ת של וְׁ ִאבָּ נֶ ֥ה גַם-אָּ נ ִ ָ֖כי
כשאמרו הננו לך לעבדים ,ויבך יוסף ִמ ֶ ָֽמּנָּה .כיצד:
בדברם אליו ויאמר התחת אלהים אני,
בזה תיקן את מידת הרוגז של אביו, וְׁ ִאבָ ִ֥נה גַם-אָ נֹּ ִ ִ֖כי ִמ ּֽמ ָנה הרי מידת
למפרע .שכן אמר את אותן המלים הוי"ה רמוזה בסופי תיבות ובאות ו
שאמר אביו ברוגז -אמרן יוסף בנחת. שבתחילה .ומידת האנכי מפורשת בה,
יעקב אומר ברוגזא לרחל בטרם נולד ומידת אלהי"ם רמוזה במילת גַם
יוסף :התחת אלקים אנכי? ויוסף אומר
שהאות ג' תורה על ל' בגימ' קטנה .ה'
לאחיו בנחת :התחת אלקים אני.
כב
לעומקו של מקרא
ויצא
אלהים אני ביטל את קיצור ימיו לפי ומפרש רבנו בחיי שהתכוון בזה לומר
שעה. בענווה ,אני תחת המרכבה .ובזה תיקן
רוגזו של אביו .והיה זה נ"ב שנה
ואע''פ שאמירתו הרכה של יוסף לאחר שאמר יעקב התחת אלקים
התחת אלהים אני נאמרה לאחיו אנכי .ובאומרו כן לאחר נ"ב שנה ,נרמז
בחזרתם מלקבור את אביו ,ולכאורה בזה מידת ב"ן ,היא הופעת ה'
מאי דהוה הוה ,ומה תיקון יש כאן במרכבה בעולם העשייה והשם
לקיצור ימיו ,מכל מקום הקב''ה מצרף השולט בה הוא הוי"ה במילוי וו,הה,
מחשבה טובה למעשה ,ומכיון שזו כזה :יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה .גימ' ב"ן
היתה מחשבתו עוד לפני מות יעקב ,עזר
הדבר לתקן קיצור ימיו והעמידם על ועל דרך הצח יש לומר ,כי אנכי
מאה ושמונים שנה כבתחילה. שאמר יעקב הוא אני עם כ' ,והאות כ'
מורה על הכעס .ויוסף השמיט את כ'
ומעתה ,אמנם ,היה ראוי יעקב לחיות הכעס ואמר בניחותא התחת אלהים
מאה ושמונים שנה כיצחק אביו .אלא אני .כלומר באומרו אני ,תיקן את כ'
שגרם דבר אחר לקיצור ימיו והוא הכעס של אביו.
בעמדו לפני פרעה אמר ל"ג תיבות
שנראו כמתרעם על מידותיו .כשאמר ועוד ,יש לעיין בדברי המדרש
מעט ורעים היו ימי שני חיי וכו' ועל שנאמר בו חַ יֶיָך .חַ יֶיָך שֶ בָּ נֶיָך
כן חזרה מידת הדין והורידה מסכום ידים ַלעֲמד לִ פְׁ ני ְׁבנָּה .שנרמז בזה
ע ֲִת ִ
חייו את ל"ג השנים שקבל חזרה שהיה ראוי לנכות לו מחייו ל"ג שנה,
בתיקון יוסף[ .כמידת התיבות כמנין ל"ג אותיות בדבריו ,וַיאמֶ ר
שהתרעם לכאורה לפני פרעה ,ויבואר ֹלהים אָּ נכִ י ֲאשֶ ר מָּ נַע ִממְך
הֲתַ חַ ת ֱא ִ
במקומו בפרשת ויגש מז,ט'] .ואשר על פְׁ ִרי בָּ טֶ ן והם ל"ג אותיות ,שבגללן היה
כן בתקנו את מידת אביו אמר המדרש ראוי לקצר ימיו בשלשים ושלש
ידים ַלעֲמד על יעקב ,חַ יֶיָך .שֶ בָּ נֶיָך ֲע ִת ִ שנים .שכן במקום מאה ושמונים שנה
לִ פְׁ ני ְׁבנָּה ,ובזה קבלת את חַ יֶיָך. שחי יצחק אביו חי יעקב רק מאה
וארבעים ושבע שנה .אלא שתיקון
יוסף באומרו באמירה רכה התחת
כג
לעומקו של מקרא
ויצא
לכן אמר :אני מרכבה לשכינה ,ולכן ועוד על דרך הרמז והסוד יֵּאָ מֵּ ר
אכלכל אתכם ואת טפכם .ובזה תיקן לא שהמלה אני היא אחת משמות ע"ב
רק את מידת אביו אלא גם את מידת הקדושים ,כפי המובא במסכת סוכה
אמו ,והסיר חרון אף מן העולם .ומידה מה .במשנה ובגמרא וברש"י על
זו תפסה רחל בצאת נשמתה ותקרא לו המשנה מה היו אומרים "אני והו
בן אוני .וכאומרה :בן ואני וכאומרה הושיעה נא".
אני והו הושיעה נא.
והם שני שמות השם מע"ב
הקדושים היוצאים מן הפסוקים ויסע
ויבא ויט שבפרשת בשלח .ושמות אלה,
^^^^
אני והו ,הן הנהגת ה' בעולמו ,והם
וְׁ אֶ תנָּה -וְׁ אַ תנָּה תחת מידת האלקים והם כמלאכים
אשר שלח יעקב מלאכים ממש .והם
אמר נָּקְׁ ָּבָ֧ה ְׁשכ ְָּׁרָךֶ֛ עָּ ַ ָ֖לי וְׁ אֶ ָֽתנָּה.
וַי ַ ָ֑
אכן תחת אלקים בהשתלשלות
(ל,כח') ההויה.
וְׁ אֶ תנָּה .לשון תנאי .שכלפי חוץ אמר
וְׁ אֶ תנָּה מלשון נתינה ,ובלבו ברמאותו ומה שאמר יעקב ברוגזא התחת
התכוון לומר וְׁ אַ ְׁתנֶה ,שאחליף תנאי אלקים אנכי וכנ"ל שמא התהפכו
עבודתך עשרת מונים. הצינורות ומידת האנכי שמעל אלקים
וזה שאמר יעקב לנשיו בשדה: האם היא ח"ו תחת אלקים?!
(לא,ו') וְׁ אַ ָ֖תנָּה יְדַ עְ ֶּ֑תן ִּ֚ ִכי בְ כָל-כֹּ ִַ֔חי ע ַָבִ֖דְ ִתי אשר על כן:
יכן :רצונו לומר וְׁ אַ ָ֖תנָּה יְׁ דַ עְׁ ֶ ָ֑תן את-אֲבִ ּֽ כאן אומר יוסף בנחת :מידת ה"אני"
את אשר אמר וְׁ אֶ תנָּה ואת אשר החליף היא תחת מידת אלקים לפי הסדר
תנאיו וכו'ַ .ואֲבִ יכן הֵּ תל בִ י וְ החֱלִ ף את הראוי ,כזה:
מַ ְשכ ְֻר ִתי עֲשרת מֹּ נִ ים .והקב"ה שילם לו אהיה
מידה כנגד מידה ,וְ ל ֹּא נְׁ תָּ נֹו אֱֹלהִ ים לְ הָ ַרע אנכי
עִ מָ ִדי .ולא נתנו להחליף תנאיו. הויה
אלהים
^^^^ אני
כד
לעומקו של מקרא
ויצא
ולעומקו של מקרא יש לומר שיעקב וְׁ הַ כְׁ שָּ ִבים֮ ִהפְׁ ִ ֹּ֣ריד ַיעֲק ֹ֒ב וגו' ו ַָּיָֽשֶ ת-
למד מידה זאת להיבדל מן הגויים, לִ֤ ֹו עֲדָּ ִרים֙ לְׁ בַ ֔דֹו וְׁ ֥לא שָּ ָּ ָ֖תם עַ ל֥ -צאן
מאברהם [כמובא בפרשת וירא], ל ָּ ָָּֽבן( :ל,מ')
בהציבו את שבע כבשות הצאן לבדהן יש ליתן טעם לאומרו וְ ִ֥ל ֹּא שָּ ָּ ָ֖תם.
עת כרת ברית עם אבימלך .לבדד שהרי על דרך הפשט ,שָּ ָּ ָ֖תם הוא
ישכון ,גם כאשר נכרתת ברית עם מלשון שָּ ם כמו לא שָּ ת לבו .וְׁ ֥לא שָּ ָּ ָ֖תם
הגויים. ַעל֥ -צאן ל ָּ ָָּֽבן לא שָּ ם אותם יחד עם צאן
לבן .ומדוע ישתמש הכתוב דוקא בלשון
^^^^ שָּ ת לומר וְׁ ֥לא שָּ ָּ ָ֖תם עַל֥ -צאן ל ָּ ָָּֽבן.
וְׁ הָּ יָּ ִ֤ה הָּ ֲעטֻפִ ים֙ לְׁ ָּל ֔ ָּבן וְׁ הַ קְׁ שֻ ִ ָ֖רים ויש לומר לעומקו של מקרא ,ועל
לְׁ ַיע ֲָֽקב (ל,מב') דרך הרמז ,כאן רמז הפסוק ללבן הוא
בלעם שתום העין ,אשר בעינו האחת
לית מילתא דלא רמיזא באורייתא .רמז רצה לתת עין רעה בעם שלם .ולא
למה שמתעטפים בטלית לבן ,ואח"כ עלתה בידו .באשר היו ישראל בדד עין
קושרים התפילין .וזה ניתן רק ליעקב יעקב .הן עם לבדד ישכון ובגויים לא
ולבניו ,וזר לא יבין את זאת .שנא' וְׁ הָּ יָּ ִ֤ה יתחשב .ולכן לא עלתה לו לבלעם.
הָּ ֲעטֻפִ ים֙ לְׁ ל ֔ ָָּּבן וְׁ הַ קְׁ שֻ ִ ָ֖רים לְׁ ַיע ֲָֽקב וקרי וכך רמז הפסוק :וְׁ הַ כְׁ שָּ ִבים֮ ִהפְׁ ִ ֹּ֣ריד
ביה :וְ הָ יּו הָּ ֲעטֻפִ ים֙ בְ ל ַ֔ ָָבן וְׁ הַ קְׁ שֻ ִ ָ֖רים – ַיעֲק ֹ֒ב ,הם צאן קדושים עם ישראל
לְׁ ַיע ֲָֽקב. הנפרדים מן הגויים ,ו ַָּיָֽשֶ ת-לִ֤ ֹו עֲדָּ ִרים֙
מה שעטופים בלבן וקשורים (בתפילין), לְׁ בַ ֔דֹו ,וישת מלשון שת לבו ,נתן אל
זה אך ורק ליעקב. לבו להיות עם לבדד ישכון ,כדי שלבן
הוא בלעם ְׁשתֻ ם הָּ עַיִ ן ,לא יוכל ליתן
עין רעה על צאן קדושים .זה שכתוב
^^^^ וְׁ ֥לא שָּ ָּ ָ֖תם ַעל֥ -צאן ל ָּ ָָּֽבן .סרסהו
ודרשהו :וְׁ ֥לא שָּ ָּ ָ֖תם ל ָּ ָָּֽבן ְׁשתֻ ם הָּ עַיִ ן את
עינו הרעה עַ ל֥ -צאן קדושים ,משום
שיעקב ֥לא שָּ ָּ ָ֖תם עַל֥ -צאן ל ָּ ָָּֽבן.
כה
לעומקו של מקרא
ויצא
וַיָּ ֥שָּ ב ל ָָּּבָ֖ן לִ ְׁמק ָֽמֹו .וְׁ ַיע ֲָ֖קב הָּ ַ ֹּ֣לְך יכָ֖ם וַיִ תֶ ן-
אֱֹלהים אֶ תִ -מקְׁ נ֥ה אֲ ִב ֶ ַוי ַָ֧צל ִ ֶ֛
לְׁ דַ ְׁר ָ֑כֹו וגו'( .לב,א-ב') שא עינַ ֶ֛י ו ָָּ֖א ֶרא בַ חֲלָ֑ ֹום ִ ָֽלי :וגו' וָּאֶ ָּ ֥
אֱֹלהים
וגו' ו ַַ֨יאמֶ ר א ַ֜לי מַ לְׁ ַ ָ֧אְך הָּ ִ ֶ֛
ואמרו בתנחומא (בראשית טו) ,לבן בַ חֲלָ֖ ֹום וגו'( .לא ,ט-יא')
הוא בלעם ,ומצינו גם אצל בלעם לשון
זאת של לבן ויקם בלעם וילך וישב יש ליתן טעם לאומרו ויצל אלקים,
למקומו ,וגם בלק הלך לדרכו. ואחרי כן ויאמר אלי מלאך .והרי הוי
(כד,כה') ליה למימר ויאמר אלי אלקים ,ואמאי
אמר ַו ַ֨י ֹּאמר אֵּ ִַ֜לי מַ לְׁ ַ ָ֧אְך הָּ אֱ ִ ֶ֛
ֹלהים.
ורמז בזה ,שבלעם שב למקומו, ולעומקו של מקרא ועל דרך הסוד
שב למקומו השפל ולמדריגתו השפלה
יש לומר ,שנקרא מַ לְׁ ַ ָ֧אְך הָּ ֱא ִ ֶ֛
ֹלהים על
שהיה בה בתחילה .וזאת למרות הנבואה
ֹלהים ,הוא המלאך דרך אומרו ַוי ַָ֧צל ֱא ִ ֶ֛
האלקית שנזרקה בו ,כביכול .וגם בלק
הלך לדרכו .לדרך החטאים והאבדון מע"ב שמות הנקרא יצל ,היוצא מג'
כבתחילה. פסוקים ויסע ויבא ויט( ,בשלח יד ,יט-
ונאמר אצל בלק "וגם" ,לרמוז כא) ,הוא המלאך הממונה להציל
לנו בזה ,שגם בלעם הלך לדרך החטאים רכושם של ישראל .ומכוון כנגד המילה
והאבדון. להם בפרשת ציצית( .וְ עָשּו ָּלהֶ ם
צִ יצִ ית).
וכן כאן בויצא נאמר וַיָּ ֥שָּ ב ל ָָּּבָ֖ן
ֱֹלהים אֶ תִ -מקְׁ נ֥ה וכאומרו ַוי ַָ֧צל א ִ ֶ֛
לִ ְׁמק ָֽמֹו ,שב למקומו השפל ולמדריגתו
ֹלהים אלא א ֲִביכֶ ָ֖ם ,אל תקרי ַוי ַָ֧צל ֱא ִ ֶ֛
השפלה שהיה בה בתחילה .וזאת למרות
כביכול אלקים וְ ַיצֵּ ל .אלקים והמלאך
שהיה במחיצתו של קדוש עליון ,יעקב
יצל ,שנשלח על ידו .ולכן נאמר
אבינו ,השולט בכל העולמות.
ֹלהים בהמשך ו ַַ֨יאמֶ ר א ַ֜לי מַ לְׁ ַ ָ֧אְך הָּ ֱא ִ ֶ֛
בַ חֲלָ֖ ֹום וגו' .הוא המלאך יצל האמור.
ובשימת לב ,כאן בויצא לא כתוב
ביעקב גם (וגם יעקב הלך לדרכו, ^^^^
ככתוב בבלעם) .אלא וַיָּ ֥שָּ ב ל ָָּּבָ֖ן
לִ ְׁמק ָֽמֹו .וְׁ ַיע ֲָ֖קב הָּ ַ ֹּ֣לְך לְׁ דַ ְׁר ָ֑כֹו .שאין
כו
לעומקו של מקרא
ויצא
יִש ָראֵּ ל אָ נִ י ַו ֲאנִ י יְהו'ָה
וִ ידַ עְ תם כִ י בְ קרב ְ ליעקב שייכות וזיקה וקשר כלל למקומו
וְׁ לא עֹוד וְ אֵּ ין אֱֹלהֵּ יכם השפל של לבן .לבן למקומו השפל,
יבשּו ע ִַמי לְׁ עֹולָּם: ויעקב לדרכו לדרך העולה בית א-ל.
ויבואר לקמן.
בביאור ההפטרה ^^^^
ושייכותה לפרשה
הפטרת ויצא
בין למנהג הספרדים ובין למנהג
בספר הושע
האשכנזים נראה בעליל כי פסוק יג
נמצאו בזה כמה מנהגים:
אֲרם ַו ַיעֲבד יִ ְׁש ָּראל
וַיִ ְׁב ַרח ַיעֲקב ְׁשדה ָּ
למנהג הספרדים והתימנים וכן מנהג
ּוב ִאשָּ ה שָּ מָּ ר ,הוא השייך ְׁב ִאשָּ ה ְׁ
חב''ד הפטרת ויצא בהושע פרק י"א
לפרשת ויצא והוא שקושר את תוכחת
לּואים לִ ְׁמשּובָּ ִתי ועד פסוק ז' וְׁ ע ִַמי ְׁת ִ
הנביא לפרשתנו.
פרק י"ב פסוק י"ב ,ויש מוסיפים
פסוקים י''ג-י''ד ,הם הפסוקים של
ויש להבין כיצד שאר הפסוקים
תחילת ההפטרה למנהג האשכנזים:
בהפטרה גם הם משתייכים
{יג} וַיִ ְׁב ַרח ַיעֲקב ְׁשדה א ֲָּרם ַו ַיעֲבד
לפרשתנו.
ּוב ִאשָּ ה שָּ מָּ ר: ְׁ יִ ְׁש ָּראל ְׁב ִאשָּ ה
ּובנ ִָּביא הֶ ֱעלָּה יהו'ה אֶ ת יִ ְׁש ָּראל {יד} ְׁ
ובשימת לב ,פסוקים י''ג י''ד הם
ּובנ ִָּביא נִ ְׁשמָּ ר ,עד סוף הספר ִמ ִמ ְׁצ ָּריִ ם ְׁ
כעין אותה מטבע לשוןַ :ו ַיעֲבד יִ ְׁש ָּראל
פרק י''ד פס' י' ִמי חָּ כָּם וְׁ יָּבן אלֶה נָּבֹון
ּובנ ִָּביא הֶ ֱעלָּה
ּוב ִאשָּ ה שָּ מָּ רְׁ ,
ְׁב ִאשָּ ה ְׁ
וְׁ ידָּ עם כִ י יְׁ שָּ ִרים דַ ְׁרכי יהו'ה וְׁ צַ ִדקִ ים
ּובנ ִָּביא
יהו'ה אֶ ת יִ ְׁש ָּראל ִמ ִמ ְׁצ ָּריִ ם ְׁ
ָּשלּו בָּ ם.ילְׁ כּו בָּ ם ּופ ְׁשעִ ים יִ כ ְׁ
נִ ְׁשמָּ ר .וכאומרו :אל תהיו בזים
לתוכחת הנביא ,כי כשם שהעלה אתכם
ויש מוסיפים עוד שני פסוקים מהנביא
נביא ממצרים ,כן נשלח נביא
הבא יואל ב ,כ''ו-כ''ז כדי לסיים בדבר
ולהחזירכם בתשובה. להעלותכם טוב ַו ֲאכַלְ תם אָ כֹול וְ שָ בֹו ַע וְ הִ לַלְ תם את
ודימה זאת ליעקב :כשם שסובב הקב''ה שֵּ ם יְה ָו'ה אֱֹלהֵּ יכם אֲשר עָשָ ה עִ מָ כם
ליעקב לעבוד ברחל ,ולשמור הצאן לְ הַ פְ לִ יא וְׁ לא יבשּו ע ִַמי לְׁ עֹולָּם:
כז
לעומקו של מקרא
ויצא
ועל התשובה מוכיח הושע את ישראל בלאה ,כן סובב הקב''ה לישראל לעלות
באומרו[ :יב,א']ְׁ :סבָּ בֻנִ י ְׁבכַחַ ש אפְ ַריִ ם ממצרים על ידי משה ולחזור בתשובה
ּובְ ִמ ְרמָ ה בֵּ ית י ְִש ָראֵּ ל .ופירש המצודות: על ידי הנביאים כנאמר [פרק יד,ב']
הנה מלכות אפרים סבבו אותי ְׁבכַחַ ש שּובָּ ה יִ ְׁש ָּראל עַד יהו'ה ֱאֹלהֶ יָך כִ י
כאלו שָּ ִבים אלי ,אבל יכחשו בי כי כָּשַ לְׁ תָּ בַ עֲֹונֶָך .ולזה התכוון הנביא
לבם בל עמם .ועל כך מוכיחם הנביא ּובנ ִָּביא נִ ְׁשמָּ ר .שעל ידי באומרוְׁ :
שתפסו אומנותו של לבן ,שניסה לסובב תוכחות הנביאים ,ישראל נשמרים
בכחש ולרמות את יעקב עשרת מונים, להיות מובדלים מן האומות ,וחזרתם
תחת אשר היו צריכים לתפוש אומנותו בתשובה היא עלייתם .ובכך יובנו
של יעקב אביהם להיות איש תם יושב הפסוקים של ההפטרה גם למנהג
אהלים .וכן פירש רש''י על פס' ד-ו: לּואים הספרדים[ :הושע יא ,ז'] וְׁ ע ִַמי ְׁת ִ
ּובאֹונֹו [פס' ד'] בַ בֶ טֶ ן עָּקַ ב אֶ ת אָּ ִחיו ְׁ לִ ְׁמשּובָּ ִתי ,וכפירוש המלבי''ם :עיניהם
ֹלהים[:פס' ה'] ָּויָּשַ ר אֶ ל שָּ ָּרה אֶ ת ֱא ִ תולות למרום ומיחלות שאשוב אליהם
מַ לְׁ אָּ ְך ַויֻכָּל בָּ כָּה וַיִ ְׁתחַ ּנֶן לֹו [פס' ו'] בצר להם ,ועכ"פ יבקשו שלא אתרחק
וַיהו'ה ֱאֹלהי הַ ְׁצבָּ אֹות יהו'ה זִכְׁ רֹו. עוד יותר למעלה כדי שאהיה קרוב
אומר הקב''ה: להם ,וזה שהבטיחו הקב''ה ליעקב
בצאתו לחרן{ :טו} וְ הִ ֵַּ֨נה ָ ּֽאנֹּ ִ֜ ִכי עִ ֶ֗ ָמְך
כל זה עשיתי לו ,אחזו בעקבו סימן ֲשב ֔ ִתיָך ּושמַ ְר ִַ֨תיך֙ בְ ֣ ֹּכל אֲשר-תֵּ ֵַּ֔לְך ַ ָֽוה ִ ֹּ֣ ְ
שהוא יהיה לו גביר ,וכאשר הייתי אלּֽ ָ -האֲדָ ָ ִ֖מה הַ ֶּ֑ז ֹּאת ִּ֚ ִכי ֣ל ֹּא ּֽא ֱעזָבְ ַ֔ך ִּ֚ ַעד
[עם יעקב] מאז כן עתה .ואם הייתם יתי ֵּ ִ֥את אֲשר-דִ ַב ְִ֖ר ִתי ָ ּֽלְך. ֲשר ִאם-ע ַ֔ ִָש ִ א ֣
הולכים עמי בתמימות כיעקב אביכם שהרי התפלל יעקב בצאתו לחרן[ :כח,
הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו ,וכן ּושמָ ַ ַ֨רנִ יֹ֙להים עִ מָּ ִֹ֗די ְ כ-כא] ִאםָֽ ִ -י ְׁה ֶַ֨יה ֱא ִ֜
הייתי שומר עליכם כאשר שמרתי ֲשר ָ ּֽאנֹּ ִ ֣כי הֹו ֵַּ֔לְך וְ ָנּֽתַ ןִ֥ ִ -לי בַ ֹ֤דרְך הַ זה֙ א ֣
על יעקב אביכם ,עת שמר על צאנו. לֹ֛חם ּֽלא ִ֖ ֱֹּכל ּובִ֥גד לִ לְ בֹּּֽ ש :וְׁ שַ ְׁב ִ ֥תי בְ שָ לִ֖ ֹום
אֹלהים: אלֵּ -ב֣ית אָ ִ ֶּ֑בי וְ הָ יָ ָ֧ה יְהֹּ וָ ֹ֛'ה ִ ִ֖לי ֵּ ּֽל ִ ּֽ
ולהמשך ההפטרה כמנהג האשכנזים: ומצינו כאן לשון נופל על הלשון ,לשון
אֲרם ַו ַיעֲבד {יג} וַיִ ְׁב ַרח ַיעֲקב ְׁשדה ָּ תשובה ולשון הֲשָּ בָּ ה ,להשיבו אל
ּוב ִאשָּ ה שָּ מָּ ר:
ְׁ יִ ְׁש ָּראל ְׁב ִאשָּ ה אביו ,תרתי משמע .אל אביו שבשמים
ּובנ ִָּביא הֶ ֱעלָּה יהו'ה אֶ ת יִ ְׁש ָּראל {יד} ְׁ ואל אביו שבארץ כנען.
ּובנ ִָּביא נִ ְׁשמָּ ר:
ִמ ִמ ְׁצ ָּריִ ם ְׁ
כח
לעומקו של מקרא
ויצא
כי יצר מחשבות לבם יסלף להם פירש''י ועל שאתם מבזין את הנביאים
הדרכים ולא כן אל הצדיקים המיישרים ומלעיגין בדבריהם הלא בנביא העלה
ארחותם. וגו' .וראוי לכם לשמוע אל נביאיכם.
ואכן ,מכאן ואילך עד סיום ההפטרה
ולעומקו של מקרא יאמר כי כשם מוכיחם הנביא על עבודת גילולים
שפתח ההפטרה ביעקב אבינו ,וַיִ ְׁב ַרח שבידם :שּובָּ ה יִ ְׁש ָּראל עַד יהו'ה
ַיעֲקב ְׁשדה א ֲָּרם ַו ַיעֲבד יִ ְׁש ָּראל ְׁב ִאשָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך כִ י כָּשַ לְׁ תָּ בַ עֲֹונֶָך .עד אשר
ּוב ִאשָּ ה שָּ מָּ ר ,כן סיים בו וכוונתו ְׁ מסיים הנביא בפסוקי הנחמה ,ומבטיחם
לומר ,מי חכם יתבונן בדרכו של יעקב, שלא תפסיק השגחתו מהם ,כטל הזה
מצאתו ועד חזרתו ,וישכיל אשר דרכי שאין בו הפסק כלל .שעל כן נשלחתי
ה' המה ישרים ,אין בהם נפתל ועקש אומר הנביא להחזירכם בתשובה :וכפי
כְׁ ָּלבָּ ן ,וצדיקים כיעקב יֵּלְ כּו בָ ם שהבטיחו הקב''ה ליעקב בצאתו
ורשעים כלבן יכשלו בם .וכפי שנאמר לחרן{ :כח,טו'} וְ הִ ֵַּ֨נה ָ ּֽאנֹּ ִ֜ ִכי עִ ֶ֗ ָמְך
בסיום הפרשה :וְׁ ַ ָֽיע ֲָ֖קב הָּ ַ ֹּ֣לְך לְׁ דַ ְׁר ָ֑כֹו, ֲשב ֔ ִתיָך ּושמַ ְר ִַ֨תיך֙ בְ ֣ ֹּכל אֲשר-תֵּ ֵַּ֔לְך ַ ָֽוה ִ ֹּ֣ ְ
היא דרך הצדיקים ,ומיד כתיב ביה אלּֽ ָ -האֲדָ ָ ִ֖מה הַ ֶּ֑ז ֹּאת ִּ֚ ִכי ֹּ֣לא ֶ ָֽא ֱעז ְָּׁב ָ֔ך ִּ֚ ַעד
ֱֹלהים ,כנאמר ַוֵּֽ֣יִפְ ּגְ עּוִ֖ -בֹו מַ לְ אֲכֵּ ִ֥י א ִ ּֽ יתי ֵּ ִ֥את אֲשר-דִ ַב ְִ֖ר ִתי ָ ּֽלְך. ֲשר ִאם-ע ַ֔ ִָש ִ א ֣
[תהלים צא,יא] ִ ֹּ֣כי מַַ֭ לְׁ אָּ כָּיו יְצַ ּוה־לָ ְֶּ֑ך
ׇל־ד ָּר ֶ ָֽכיָך כפי הבטחת ה' לִִ֝ ְשמׇ ְר ֶ֗ך ְׁבכ ְׁ ומסיים הנביא:
ליעקב בצאתו לחרן ,וכנאמר [תהלים
אתָך ּובֹואֶ ָך יִשמָ ר צ ְׁ קכא ח] יְה ָו'ה ְ {י} ִמי חָּ כָּם וְׁ יָּבן אלֶה נָּבֹון וְׁ ידָּ עם כִ י
מֵּ עַתָ ה וְ עַד עֹולָם .זה שאמר הנביא יְׁ שָּ ִרים דַ ְׁרכי יהו'ה וְׁ צַ ִדקִ ים ילְׁ כּו בָּ ם
וְׁ צַ ִדקִ ים ילְׁ כּו בָּ ם. ָּשלּו בָּ ם.
ּופ ְׁשעִ ים יִ כ ְׁ
ועוד יש לומר לעומקו של מקרא לגבי ופירש מצודת דוד :מי חכם .מי שהוא
מה שיש מוסיפים שני פסוקים מיואל ב חכם יבין אלה הדברי' ואם הוא נבון
כו-כז כדי לסיים בדבר טוב: להבין דבר מתוך דבר ידע וישכיל אשר
דרכי ה' המה ישרים אין בהם נפתל
ַו ֲאכַלְ תם אָ כֹול וְ שָ בֹו ַע וְ הִ לַלְ תם את שֵּ ם
יְה ָו'ה אֱֹלהֵּ יכם אֲשר עָשָ ה עִ מָ כם ועקש וצדיקים ילכו בהם כדרך מהלכם
עַמי לְׁ עֹולָּם: ִ לְ הַ פְ לִ יא וְׁ לא יבשּו מבלי כשלון ,אבל הפושעים יכשלו
יִש ָראֵּ ל אָ נִ י ַו ֲאנִ י יְהו'ָה
וִ ידַ עְ תם כִ י בְ קרב ְ בהם כאלו היה בהם מקום נפתל ועקש
כט
לעומקו של מקרא
ויצא
וְׁ לא עֹוד וְ אֵּ ין אֱֹלהֵּ יכם
יבשּו ע ִַמי לְׁ עֹולָּם:
בשימת לב ,חזר הנביא ַפעֲמַ ִים על
הסיומת :וְׁ לא יבשּו ע ִַמי לְׁ עֹולָּם ,לומר
לך שבזכות יושרו של יעקב לא יבושו
בניו לעולם ,לא בעולם הזה ולא
בעולם הבא ,ובזה הוא ממשיך את
כוונתו של הנביא הושע :כִ י יְׁ שָּ ִרים
דַ ְׁרכי יְׁ ה ָּו'ה וְׁ צַ ִדקִ ים ילְׁ כּו בָּ ם ,ילכו
מחיל אל חיל בדרך הישר ,בעולם הזה
ובעולם הבא.
^^^^
