gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בוא אל התיבה · Boi El Hateivu — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בוא אל התיבה · Boi El Hateivu

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בוא אל התיבה · Boi El Hateivu — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב"ה‬ ‫פרשת ו י צ א‬ ‫ב"ה‬ ‫ַתבָה – ו י צ א‬ ‫ֹצהַר ַ‬ ‫תע ֲשֶׂה ל ֵּ‬ ‫"ויצא י ֲעקֹב – לישא אשה‪...‬וילְֶך חָ ָרנָה" – האם זה המקום הראוי?!‬ ‫_____________________________________________________________________________________________________________________________ ___________________________________________________________________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬ ‫פרשתנו משתרעת על פני תקופה של כעשרים שנה‪ ,‬בהן יעקב מסיים כמעט‪ ,‬לבנות את בית ישראל לשבטיו‪ .‬ושאלות‬ ‫למכביר צצות ועולות בהתייחס ליסודות עליהם נבנה עם ישראל‪ .‬יעקב נושא לו שתי אחיות‪ ,‬פעולה שעתידה להיאסר מן‬ ‫התורה‪" ,‬וְ ִא ָּׁשה אֶ ל אֲ ח ָֹּׁתּה ֹלא ִת ָּׁקח לִ צְ רֹר‪...‬בְ חַ יֶיהָּׁ "‪ .‬ואם לא די בכך‪ ,‬ארבעה מהשבטים הם מבני השפחות‪ ,‬בלהה וזלפה‪.‬‬ ‫אם נעמת זאת מול הכתוב‪ " ,‬וְ לִ בְ נֵי הַ פִ י ַל ְג ִשים אֲ ֶשר לְ ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם נ ַָּׁתן ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם מַ ָּׁתנֹ ת וַ י ְַשלְ חֵ ם מֵ עַ ל י ְִצחָּׁ ק בְ נ ֹו בְ עוֹדֶ ּנּו חַ י"‪" ,‬נגלה"‬ ‫מעין פיחות ביחס לאברהם‪ ,‬ובוודאי ביחס ליצחק‪ ,‬שדבק ברבקה ולא לקח לו אשה אחרת‪ ,‬בכל סטאטוס שהוא‪ ,‬על פניה‪.‬‬ ‫ועוד יש לתמוה על "התחרות" המתקיימת בין האמהות‪ ,‬להוליד כמה שיותר שבטים‪ ,‬כאילו תחת הסיסמא "כל המרבה הרי‬ ‫זה משובח"‪ ,‬למרות שאנו מייחסים את מעלתו של עם ישראל לאיכותו ולא לגודלו‪ .‬הדברים מגיעים עד כדי ביטויים קשים‪,‬‬ ‫שאינם ראויים לכאורה להישמע מפיהם של צדיקים כיעקב ונשותיו‪ ,‬כמו פנייתו של יעקב אל לבן‪" ,‬הָּׁ בָּׁ ה אֶ ת ִא ְש ִתי כִ י מָּׁ לְ אּו‬ ‫יָּׁמָּׁ י וְ ָאבוָֹאה אֵ לֶיהָּׁ "‪ ,‬או תביעתה של רחל "הָּׁ בָּׁ ה לִ י בָּׁ ִנים וְ ִאם ַאיִן מֵ ָּׁתה ָאנֹ כִ י"‪ .‬וב"ה‪ ,‬במהלך פרשתנו נולדים ליעקב אחד‬ ‫עשר בנים‪ ,‬כל אחד מהם מייצג שעה ייחודית ביומו הבונה של יעקב‪.‬‬ ‫מדוע שולחת רבקה את יעקב חָּׁ ָּׁרנָּׁה? הסיבה הגלויה לעינינו‪ ,‬וכמו סמויה מעיני יצחק‪ ,‬היא המשאלה המקננת בלבו של‬ ‫ָאחי"‪ .‬אך ליצחק‪ ,‬רבקה משדרת את המיאוס שהיא חשה כלפי נשות עשו‪:‬‬ ‫עשו‪" ,‬י ְִק ְרבּו יְמֵ י אֵ בֶ ל ָאבִ י וְ ַאהַ ְרגָּׁה אֶ ת יַעֲ ֹקב ִ‬ ‫" ַקצְ ִתי בְ חַ יַי ִמפְ נֵי בְ נוֹת חֵ ת"‪ .‬ואפשר‪ ,‬שהקב"ה סובב את הדברים כך שעשו ירצה להרוג את יעקב‪ ,‬כדי שייאלץ לִ גְ ל ֹות לחרן‬ ‫ולשאת את רחל ולאה‪ .‬הסיבה העיקרית המוצגת כטפל‪ ,‬והנראית כטפל‪ ,‬היא בעצם העיקר‪ .‬זו הפעם השנייה בה נשלח‬ ‫מישהו לחרן‪ ,‬כדי להביא לנישואי אחד מהאבות‪ .‬אם נבדוק היטב נגלה שקשרי הנישואין של כל אחד מהאבות‪ ,‬של עם‬ ‫ישראל‪ ,‬נקשרים בחָּׁ ָּׁרן או עוברים דרכה‪ .‬אברם ושרי מתיישבים בחָ ָרן עד שאברם מקבל את הציווי "לְֶך לְ ָך" ויוצא משם עם‬ ‫"הַ ּנֶפֶ ש אֲ ֶשר עָּׁ ׂשּו בְ חָּׁ ָּׁרן"‪ .‬אברהם מתעקש שלא להשיא ליצחק מבנות כנען‪ ,‬אף לא מבנותיהם של אנשים שהוא מכיר היטב‬ ‫וסומך עליהם‪ ,‬כמו ממרא‪ ,‬ענר ואשכול‪ ,‬או דמשק אליעזר‪ ,‬עבדו הנאמן‪ .‬אברהם משביע את אליעזר‪" ,‬כִ י אֶ ל ְ‬ ‫ַארצִ י וְ אֶ ל‬ ‫מ ֹול ְַד ִתי תֵ לְֵך וְ ל ַָּׁק ְח ָּׁת ִא ָּׁשה לִ בְ ִני לְ יִצְ חָּׁ ק"‪ .‬ומוזרה מכל‪ ,‬התנהגותה של רבקה‪ ,‬המכירה היטב את אחיה‪ ,‬לבן הרמאי‪ ,‬ואפילו‬ ‫מודעת לכך שעשו בנה ירש ממידותיו‪ .‬היא אינה נרתעת ומגייסת למטרה זו אף את יצחק‪ ,‬המצווה את יעקב "קּום לְֵך‬ ‫יתה בְ תּואל אֲ בִ י ִאמֶ ָך וְ ַקח לְ ָך ִמ ָּׁשם ִא ָּׁשה ִמבְ נֹות לָבָ ן אֲ ִחי ִאמֶ ך"‪ .‬האם יצחק לא שמע מפי אליעזר ומפי רבקה מה‬ ‫פַ דֶ נָּׁה אֲ ָּׁרם בֵ ָּׁ‬ ‫טיבו של גיסו? ומה כל כך מיוחד בחָ ָרן‪ ,‬שרק בה ניתן למצוא את השידוך הטוב ביותר?‬ ‫ננסה לחפש אחר המכנה המשותף לבחירת הכלה בעבור שלשת האבות‪ .‬אברם נושא לאישה את שרי בתו של הרן אחיו‪.‬‬ ‫יצחק נושא לו את רבקה בת בתואל‪ ,‬נכדתם של נָחֹור ושל ִמ ְל ָכה אחות שָ ָרי (בתו של הָ ָרן)‪ .‬ומהו המכנה המשותף הצר‬ ‫ביותר אליו מתייחסים כל השמות שמנינו? התשובה היא ֶתרח ‪ -‬כולם צאצאים של ֶתרח‪ .‬וראה זה פלא‪ :‬גם ָרחל ול ָאה‪,‬‬ ‫נשותיו של י ֲעקֹב ובנותיו של לָבָ ן‪ ,‬הן צאצאיות של ֶתרח‪ .‬ולאור העובדה שבהיותו באור כשדים עסק ֶתרח בעבודת אלילים‬ ‫ובהפצתה‪ ,‬האם נכון לחפש כלות לזרעו של אבְ ָרהָ ם אבינו‪ ,‬היהודי הראשון‪ ,‬דוקא אצל ֶתרח ואצל ממשיכי דרכו ‪ :‬נָחֹור‪,‬‬ ‫בְ תּואל ולָבָ ן? האם זו תופעה מקרית‪ ,‬או שמא מדובר במגמה מכוונת? ומעניין שבמקרה שלנו‪ ,‬שתי החלופות מתלכדות‬ ‫להן‪ ,‬והתשובה היא‪ ,‬גם מקרה וגם מכוון‪ .‬כאשר אליעזר מגולל באוזני בְ תּואל ולָבָ ן את סיפור השליחות שלו‪ ,‬הוא אומר‪:‬‬ ‫ָאבי ֵתלְֵך וְ אֶ ל ִמ ְשפַ ְח ִתי וְ ל ַָּׁק ְח ָּׁת ִא ָּׁשה לִ בְ נִ י"‪ .‬כלומר‬ ‫" וַ י ְַשבִ עֵ נִ י אֲ ֹד ִני לֵאמֹר ֹלא ִת ַקח ִא ָּׁשה לִ בְ ִני ִמבְ נוֹת הַ כְ נַעֲ ִני‪ִ ...‬אם ֹלא אֶ ל בֵ ית ִ‬ ‫שאברהם יודע בדיוק איזו סחורה הוא רוצה‪ .‬הוא מבקש לו כלה מבית ָאבִ יו (הלא הוא ֶתרח)‪ .‬אליעזר מסתכן לכאורה‬ ‫בקביעה מוקדמת של מבחן ההתאמה לכלה‪ ,‬אך הוא עושה זאת לאחר תפילה בה הוא מבקש מהקב"ה‪ ,‬אלוקי אדוניו‪:‬‬ ‫"הַ ְק ֵרה נָּׁא לְ פָּׁ נַי הַ יוֹם וַ עֲ ֵׂשה חֶ סֶ ד עִ ם אֲ ֹד ִני ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם"‪ .‬ואכן הקב"ה מסובב את הדברים כך‪ ,‬ש"במקרה"‪ ,‬מתוזמן היטב‪" ,‬וַ י ְִהי‬ ‫ַאב ָּׁרהָּׁ ם וְ כ ַָּׁדּה עַ ל ִשכְ מָּׁ ּה"‪ .‬אנו רואים‬ ‫הּוא טֶ ֶרם כִ לָּׁה לְ דַ בֵ ר וְ ִהּנֵה ִרבְ ָּׁקה יֹצֵ את אֲ ֶשר יֻלְ דָּׁ ה לִ בְ תּואֵ ל בֶ ן ִמלְ כָּׁה אֵ ֶשת נָּׁחוֹר אֲ ִחי ְ‬ ‫שהכתוב טורח להדגיש את הזיקה המשפחתית של ִרבְ ָקה לאברהם אבינו (דרך נחור)‪.‬‬ ‫ָאביָך"‪ ,‬אברהם כמו שומר עדיין חסד נעורים לארץ‬ ‫ּומבֵ ית ִ‬ ‫ּוממ ֹול ְַד ְתָך ִ‬ ‫מדוע למרות שהקב"ה ציווה את אבְ ָרם "לְֶך לְ ָך מֵ ְ‬ ‫ַאר ְצָך ִ‬ ‫מוצאו ולבית אביו? אם כנען היא "ארץ הבחירה"‪ ,‬מדוע שלא לבוא עימם בקשרי נישואין? התשובה לכך נמצאת בפרשת‬ ‫אחרי‪-‬מות‪ ,‬הנקראת ביום הכיפורים‪ּ" :‬וכְ מַ עֲ ֵׂשה אֶ ֶרץ כְ נַעַ ן אֲ ֶשר אֲ ִני מֵ בִ יא אֶ ְתכֶם ָּׁשמָּׁ ה ֹלא ַתעֲ ׂשּו ּובְ חֻ ק ֵֹתיהֶ ם ֹלא ֵתלֵכּו"‪ .‬במה‬ ‫דברים אמורים? התורה מונה שם איסורים שונים של ניאוף‪ ,‬זימה וגילוי עריות‪ ,‬ומסבירה‪" :‬כִ י אֶ ת כָּׁל הַ תוֹעֵ ֹבת הָּׁ אֵ ל עָּׁ ׂשּו‬ ‫ָארץ אֶ ְתכֶם בְ טַ מַ אֲ כֶם א ָֹּׁתּה כַאֲ ֶשר ָּׁקָאה אֶ ת הַ ּגוֹי אֲ ֶשר לִ פְ נֵיכֶם"‪ .‬אמנם‪,‬‬‫ָארץ‪ :‬וְ ֹלא ָּׁת ִקיא הָּׁ ֶ‬ ‫ָארץ אֲ ֶשר לִ פְ נֵיכֶם וַ ִת ְטמָּׁ א הָּׁ ֶ‬ ‫ַאנְ ֵשי הָּׁ ֶ‬ ‫תרח ובניו לקו באמונה‪ ,‬אך לא במידות‪ .‬כאשר יש באדם מידות טובות‪ ,‬ליקוי באמונה ניתן לתיקון‪ ,‬אך ְמעּווָּׁ ת בדרך ארץ‪,‬‬ ‫לא ִי ְתק ֹון‪ .‬ומעניין ש ֶת ַרח וכל אחד מבניו ‪ -‬אבְ ָרם‪ ,‬נָחֹור והָ ָרן ‪ -‬מעורב תורשתית בהקמתו של עם ישראל‪ .‬מדוע זכה ֶתרח‬ ‫לכך שלכל בניו זיקה ישירה להולדתו של עם ישראל? זכיתי לשמוע פעם מפי הרב ארמוני שליט"א‪ ,‬שאם נחבר את ראשי‬ ‫התיבות של השמות ֶת ַרח‪ ,‬אַ בְ ָּׁרם‪ָּׁ ,‬נחוֹר וְ הָּׁ ָּׁרן נקבל את המילה ' ְתאֵ נָּׁה'‪ ,‬חיבור שמרומז בְ ִמ ְש ֵלי‪" :‬נֹ צֵ ר ְתאֵ נָּׁה יֹאכַל פִ ְריָּּׁה"‪.‬‬ ‫בשעתו נראתה לי ה ְתאֵ נָּׁה כתולדה מקרית בהחלט של ראשי תיבות‪ .‬אך בידענו כיום‪ ,‬שהמקרה הוא הדבר המכוון ביותר‪,‬‬ ‫נכון לשאול‪ ,‬מהו הקשר בין בניינו של עם ישראל ובין ה ְתאֵ נָּׁה? וכיצד ֶתרח מתחבר לתמונה?‬ ‫אם נחפש כדרכנו‪ ,‬אחר המופע הראשון של ה ְתאֵ נָּׁה בתורה‪ ,‬נגלה כי היא נזכרת לראשונה מייד לאחר שחוה ואדם אוכלים‬ ‫מפרי עץ הדעת‪ " ,‬וַ ִתפָּׁ ַק ְחנָּׁה עֵ ינֵי ְשנֵיהֶ ם וַ י ְֵדעּו כִ י עֵ ירֻ ִמם הֵ ם‪ ,‬וַ י ְִתפְ רּו עֲ לֵה ְתאֵ נָּׁה וַ יַעֲ ׂשּו לָּׁהֶ ם חֲ גֹ רֹת"‪ .‬ומגלים לנו חז"ל‪ ,‬כי עץ‬ ‫הדעת ְתאנָה היה‪" ,‬הוא העץ שאכלו ממנו‪ ,‬בדבר שנתקלקלו בו נתקנו"‪ .‬התיקון אמור להיות בדומה לקלקול‪ ,‬ומשקלקלו‬ ‫ב ְתאֵ נָּׁה‪ ,‬תפרו מהעלים שלה חגורות לתיקון‪ .‬אם נמשיך בקו זה של חשיבה‪ ,‬יש מקום לומר שפעולה זו של "התלבשות"‪,‬‬ ‫לאחר שגילו "כִ י עֵ ירֻ ִמם הֵ ם "‪ ,‬כמו באה ללמד שחלק מחטאם היה כרוך בגילוי עריות‪ ,‬בהתפתות לנחש‪ .‬ואכן במקרה‬ ‫בששּו"‪ .‬יוצא‬ ‫ָאדם וְ ִא ְשת ֹו וְ ֹלא י ְִת ָּׁ‬ ‫(מכוון)‪ ,‬הפסוק האחרון‪ ,‬הקודם לפרשיית "חטא עץ הדעת"‪ ,‬הוא "וַ י ְִהיּו ְשנֵיהֶ ם עֲ ִ‬ ‫רּומים הָּׁ ָּׁ‬ ‫איפוא‪ ,‬שה ְתאֵ נָּׁה היא המקור למיתה שנגזרה על האדם בעקבות חטא עץ הדעת‪ ,‬ולכן היא אמורה לייצג גם את התיקון‬ ‫העתידי לחטא זה‪ ,‬את הגאולה‪ ,‬שבעקבותיה תקוים בנו נבואתו של הנביא ישעיה‪" ,‬בִ לַע הַ מָּׁ וֶת ָּׁלנֶצַ ח"‪ ,‬ביטול המיתה‪.‬‬ ‫אך סיפור הגאולה ארוך הוא ובא טיפין טיפין‪ ,‬כפי שמרומז ב ְתאֵ נָּׁה‪ .‬אחד המאפיינים המייחדים את ה ְתאנָה משאר עצי‬ ‫הפרי‪ ,‬הוא דרך ארייתן (לקיטתן) של התאנים‪ .‬מה מייחד את התאנים‪ ,‬לעומת הענבים למשל? פעולת הבציר נעשית‬ ‫כמבצע רציף‪ ,‬עוברים מגפן לגפן ובוצרים את כל האשכולות המבשילים באותה תקופה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬מה שאין כן לגבי‬ ‫ה ְתאֵ נָּׁה‪ :‬התאנים מבשילות בעונת הקיץ‪ ,‬אך בקצבים שונים מאוד‪ .‬בכל אחד מעצי ה ְתאֵ נָּׁה‪ ,‬ניתן למצוא בו בזמן‪ ,‬תאנים‬ ‫בשלות העומדות ליפול בכל רגע מחמת כובדן‪ ,‬ולעומתן‪ ,‬גם פגים הרחוקים מאוד מבשלות‪ .‬לכן‪ ,‬בנויה אריית התאנים‬ ‫על סיבוב מדי בוקר‪ ,‬בין כל עצי הפרי‪ ,‬ואיסוף של התאנים הבשלות בלבד‪ .‬פעולה זו חוזרת על עצמה מידי יום‪ ,‬עד תום‬ ‫העונה‪ .‬לכן מחייבת ה ְתאֵ נָּׁה השגחה מיוחדת ומעקב מתמיד אחר מצבה‪ ,‬ורק מי ש"נֹ צֵ ר ְתאֵ נָּׁה"‪ ,‬הוא זה ש"יֹאכַל פִ ְריָּּׁה"‪.‬‬ ‫לפי המדרש‪ ,‬אילו היה אדם הראשון‪ ,‬שנברא ביום השישי‪ ,‬מתאפק וממתין כמה שעות‪ ,‬כי אז היה זוכה לאכול בהיתר‬ ‫מפרי עץ הדעת‪ .‬וניתן לראות בפסוק הנ"ל רמז לכך שרק מי שהוא " ֶנצֶ ר ְתאנָה"‪ ,‬כלומר צאצא של ֶת ַרח‪ַ ,‬אבְ ָּׁרם‪ָּׁ ,‬נחוֹר וְ הָּׁ ָּׁרן‪,‬‬ ‫יזכה לגאולה‪ ,‬לאכול מפרי עץ הדעת‪ .‬לפי פנימיות‪ ,‬פסוק זה רומז למשיח‪ ,‬המביא את הגאולה‪ .‬במסגרת הצאצאים של‬ ‫ֶתרח "שכחנו"‪ ,‬ולא סתם‪ ,‬את ל ֹוט‪ .‬לוֹט הוא בנו של הָ ָרן (אחיהן של שרה ּו ִמלְ כָּׁה) ושמו מעיד על מהותו‪ :‬ה'לוֹט' הוא בד‪,‬‬ ‫שכל מטרתו לכסות ולהסתיר על משהו מיוחד‪ ,‬עד שאנו "מסירים את הלוֹט"‪ .‬בלֹוט טמונים ניצוצות חיוניים להבאתו של‬ ‫הַ מָּׁ ִשיח‪ ,‬אך הם אינם ניכרים בשל הקליפות העבות שלו המסתירות אותם‪ .‬שתי בנותיו של לוֹט עוברות על גילוי עריות‪,‬‬ ‫כדי למנוע את אובדן האנושות ובמטרה להמשיך חיות בעולם‪ .‬הן עושות זאת בחשבן שהן ואביהן‪ ,‬הם הניצולים היחידים‬ ‫מהאנושות שנשמדה במסגרת מהפכת סדום ועמורה‪ .‬הניצוצות שבהן מתגלים רק בדורות מאוחרים יותר‪ ,‬ברּות הַ מוֹאֲ בִ יָּׁה‪,‬‬ ‫יח‪.‬‬ ‫מנִית אשת ְשֹלמֹ ה הַ מֶ לְֶך ואמו של ְרחבְ עָ ם‪ ,‬שמזרעו אמור לבוא הַ מֶ לְֶך הַ ָּׁמ ִש ַ‬ ‫ממנה יוצא דָ וִ ד המֶ לְֶך‪ ,‬ובנעֲמָ ה הָ ע ֹ‬ ‫ניצוצות אלו‪ ,‬הפזורים להם על פני הדורות‪ ,‬מקרבים בהדרגה את הקץ‪ ,‬אך עלינו להימצא כל הזמן במצב של "נֹ צֵ ר ְתאֵ נָּׁה"‬ ‫ולהשתדל שלא להחמיץ אף ניצוץ‪ ,‬וכל יהודי הוא בגדר ניצוץ‪ .‬רגישות זו מגיעה עד כדי מה שעלול להישמע כגסות רוח‪:‬‬ ‫כאשר חולפות שבע שנות עבודתו ברחל‪ ,‬י ֲעקֹב פונה אל לבן בדרישה‪" ,‬הָּׁ בָּׁ ה אֶ ת ִא ְש ִתי כִ י מָּׁ לְ אּו יָּׁמָּׁ י וְ ָאבוָֹאה אֵ לֶיהָּׁ "‪ .‬האם‬ ‫זו לשונו של י ֲעקֹב התם ובר האוריין? אלא‪ ,‬שערכה של המילה 'הָּׁ בָּׁ ה' הוא ‪ ,12‬ובאמצעותה יעקב כמו מרמז על תפקידו‪,‬‬ ‫להביא לעולם שנים עשר שבטים (ובאותה מידה של בהילות קדושה פועלות גם רחל ולאה)‪ ,‬אבני הבניין של עם ישראל‪.‬‬ ‫וכמו שב ְתאנָה בשלה‪ ,‬לא ניתן להשתהות אפילו יום אחד‪ ,‬כך גם הוא מחשב ימים‪" :‬כִ י מָּׁ לְ אּו יָּׁמָּׁ י"‪ ,‬וחושש לאבד ניצוצות‬ ‫שהגיע יומם‪ .‬ומניין לנו שאין המדובר בתאוות וביצרים? על כך מעידה התורה‪" ,‬וַ יַעֲ בֹד יַעֲ קֹב בְ ָּׁרחֵ ל ֶשבַ ע ָּׁשנִ ים וַ י ְִהיּו בְ עֵ ינָּׁיו‬ ‫כְ י ִָּׁמים אֲ חָּׁ ִדים בְ ַאהֲ בָּׁ ת ֹו א ָֹּׁתּה"‪ .‬יעקב שבא לתקן את פגם התאווה‪ ,‬בו נכשלו אדם וחוה בחטא עץ הדעת‪ ,‬נושא לו אשה‬ ‫בהיותו בן שמונים וארבע‪ ,‬ועומד בכל הפיתויים הנקרים בדרכו עד אז‪ ,‬בתחום חיי האישות‪ .‬בדומה‪ ,‬גם אליעזר מגלה‬ ‫עמידה עיקשת‪ ,‬כאשר לבן מציע לעכב את צאתה של רבקה (הניצוץ שהתגלה)‪ֵ " :‬ת ֵשב הַ ּנַעֲ ָּׁרה ִא ָּׁתנּו י ִָּׁמים א ֹו עָּׁ ׂשוֹר ַאחַ ר‬ ‫תֵ לְֵך"‪ .‬אליעזר מסרב להישאר אפילו יום אחד נוסף‪ַ" ,‬אל ְתַאחֲ רּו א ִֹתי וָּׁ ה' ִה ְצלִ יחַ ַד ְרכִ י ַשלְ חּו ִני וְ אֵ לְ כָּׁה לַאדֹנִ י"‪ ,‬ובהסכמת‬ ‫רבקה‪ ,‬הם יוצאים לדרך בו ביום‪.‬‬ ‫ואם המקור ה" ְתאֵ נִ י " חשוב כל כך‪ ,‬כיצד הרשה יעקב לעצמו‪ ,‬להוסיף את בלהה ואת זלפה על נשותיו? לפי המדרש‪,‬‬ ‫בִ לְ הָּׁ ה וְ זִ לְ פָּׁ ה אף הן בנותיו של לבן היו‪ ,‬אך מפילגשיו‪ ,‬בעוד ָּׁרחֵ ל וְ לֵָאה היו בנות הגבירה‪ .‬מנהג נקוט היה באותה תקופה‪,‬‬ ‫לתת את בנות הפילגשים במתנה כִ ְשפַ ח ֹות פרטיות לבנות הגבירה‪ .‬רק הצירוף של ארבעתן מכונן את "כור הבַ ְרזֶל"‪ ,‬העתיר‬ ‫בניצוצות‪ ,‬וראוי להיתוך ולהולדה של עם ישראל‪ .‬ומגלה לנו האר"י הקדוש‪ ,‬שמראשי התיבות ִבלְ הָּׁ ה‪ָּׁ ,‬רחֵ ל‪ ,‬זִ לְ פָּׁ ה‪ֵ ,‬לָאה‬ ‫נקבל בַ ְרזֶל‪ .‬אם נשוב ונתבונן במילה ְתאֵ נָּׁה וננסה לייחס את האמהות והאבות למרכיביה השונים‪ ,‬נגלה כי המילה ְתאנָה‬ ‫מורכבת משני חצאים‪ְ :‬תא‪-‬נָה‪ .‬כל האבות הם המשכה זכרית ישירה‪ ,‬בן מאב‪ ,‬מ ֶת ַרח‪ ,‬ומאַ בְ ָּׁרהָּׁ ם ‪ -‬מהמחצית הימינית‪,‬‬ ‫ראשי התיבות ת"א ( ְתא)‪ .‬ולעומתן כל האמהות‪ ,‬הן תולדות של ָּׁנחוֹר וְ הָּׁ ָּׁרן‪ ,‬מהמחצית השמאלית ‪ -‬נָה‪ ,‬המייצגת את‬ ‫האמהות‪ ,‬ובעצם את הכלות המבוקשות‪ ,‬ומתקבלות מהענפים ָּׁנחוֹר וְ הָּׁ ָּׁרן‪ .‬לקינוח‪ ,‬נסתפק בכך שבגימטריא‪ ,‬נָה=‪=55‬כלָה‪.‬‬ ‫דבר חסידות‬ ‫(ספר השיחות תש"ה – אדמו"ר הריי"ץ)‬ ‫המתחיל במצוה ‪ :‬על האוסף ממון לשם צדקה כלשהי – לתרום את המטבע הראשונה‪.‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‬ ‫ח ס ן‬ ‫ח נ ן‬ ‫אם ברצונך לקבל את הגיליון ישירות‪ ,‬במסרון או במייל‪ ,‬אנא פנה אל ‪ hhananv@gmail.com‬או לטלפון ‪.052-569-9691‬‬