gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: ויצא (2026-11-16)

דבר המלך · Dvar Hamelech — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪4:10‬‬ ‫‪5:19‬‬ ‫‪5:53‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫עשתה רושם שהיא מתכוונת להיעלם‪ ,‬ובמקום לנשור‪ ,‬התפתח‬ ‫כל מה שעושה ה' הכל לטובה‬ ‫במקום זיהום עם הפרשה של מוגלה‪ .‬גם הגודל של היבלת כבר לא‬ ‫"ו ַַתהַ ר עֹוד ו ֵַּתלֶד בֵּ ן וַ ת ֹּאמֶ ר‪ :‬הַ ַפעַ ם אֹודֶ ה ֶאת ְייָ‪ ,‬עַ ל כֵּ ן ָק ְר ָאה‬ ‫היה שגרתי כל כך‪ ,‬ובביקור אצל הרופא הוחלט שמוכרחים להסיר‬ ‫ְשמֹו ְיהּודָ ה‪ ,‬ו ַַת ֲעמֹּד ִמ ֶל ֶדת"‪.‬‬ ‫אותה בניתוח ‪.‬התור לניתוח נקבע לג' בתשרי ‪ -‬צום גדליה‪ .‬הודיעו‬ ‫אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי‪" :‬מיום שברא‬ ‫לי שעלי להגיע לבית החולים עם הילד בשעה ‪ 7:30‬בבוקר בדיוק ‪,‬‬ ‫ה קב"ה את עולמו‪ ,‬לא היה אדם שהודה לקב"ה‪ ,‬עד שבאה‬ ‫מכיוון שהילד צריך להיות בצום‪ ,‬ועליו גם לעבור שלב של הכנה‬ ‫לאה והודתו‪ ,‬שנאמר‪" :‬הפעם אודה את ה'"‪( .‬ברכות ז‪):‬‬ ‫לניתוח ‪.‬מכיוון שכך‪ ,‬למרות הקושי לקום מוקדם מאוד אחרי ראש‬ ‫מאמר זה לכאורה תמוה‪ ,‬שהרי אדם הראשון הודה לקב"ה‬ ‫השנה‪ ,‬הלכתי להתפלל במניין המוקדם ביותר‪ .‬קודם אמרתי‬ ‫ואמר‪" :‬טֹוב ְלהֹּדֹות לַ י ָי ּו ְלזַמֵּ ר ְל ִש ְמָך עֶ לְיֹון"‪ ,‬ומלכי‪-‬צדק‬ ‫סליחות ואחר כך שחרית‪ ,‬אולם החזן היה כנראה תחת השראה‬ ‫טובה‪ .‬הוא האריך בתפילה‪ ,‬כיאה וכיאות לעשרת ימי תשובה‪ ,‬ואני‬ ‫הודה לקב"ה על נצחונו של אברהם במלחמת המלכים ואמר‪:‬‬ ‫הבנתי שבקצב הזה אין לי סיכוי להספיק את התור בזמן שנקבע‪.‬‬ ‫"בָ רּוְך ֵּאל עֶ ְליֹון‪ ,‬אֲ שֶ ר ִמגֵּן צָ ֶריָך ְביָדֶ ָך"‪ ,‬ואברהם אבינו לימד‬ ‫בכל זאת החלטתי להישאר בבית הכנסת ולהתפלל יחד עם הציבור‪.‬‬ ‫את כל העולם להודות לה' כאשר היה מכניס אורחים ולימד‬ ‫ריבונו של עולם יודע בדיוק מה תכננתי להיום‪ ,‬וגם באיזה קצב‬ ‫אותם לברך ולהודות לקב"ה שמשלו הם אוכלים‪ .‬א"כ מה‬ ‫חולף הזמן‪ ,‬ואני יכול לסמוך עליו‪ .‬בקריאת התורה היה עיכוב‬ ‫מיוחד בהודאתה של לאה? ועוד קשה‪ ,‬מדוע לא הודתה לאה‬ ‫נוסף‪ ,‬כי הספר לא היה מוכן והיה צורך לגלול אותו עד למקום‬ ‫כבר בעת לידת בנה הראשון?‬ ‫הקריאה‪ .‬שוב חיזקתי את עצמי‪ ,‬שה' מסדר הכול על הצד הטוב‬ ‫ראיתי בשם מרן הרב עובדיה שיש מי שתירץ שלאה‬ ‫ביותר ‪.‬מיד לאחר סיום התפילה מיהרתי עם הילד שלי לבית‬ ‫הראשונה שקראה לבנה על שם הודיה‪ ,‬כך כל פעם שתקרא‬ ‫החולים‪ ,‬והגעתי באיחור של רבע שעה‪ .‬מכיוון שההכנה לניתוח‬ ‫לבנה תיזכר בחסד זה שעשה לה הקב"ה שנתן לה שבט נוסף‬ ‫אורכת כשעה‪ ,‬בדרך כלל מגיע המנתח מאוחר יותר ‪,‬אבל הפעם הוא‬ ‫על כולם [שידעו האמהות ברוח הקודש שיוולדו י"ב שבטים‬ ‫הגיע ממש כשהגעתי ‪.‬בדיוק יצאה המזכירה‪ ,‬ואני פניתי ישירות‬ ‫והיו ד' אמהות ג' לכל אחד וכשקבלה ד' בנים הודתה לה']‬ ‫למנתח וביקשתי שיתבונן לרגע בפניו של הילד‪ .‬רציתי שהוא יראה‬ ‫הגר"י פישר זצוק"ל הסביר את הגמרא שאין הכוונה שלאה‬ ‫אותו‪ ,‬כי בראש השנה היה נראה שהמצב של היבלת משתפר ‪.‬‬ ‫היא הראשונה שהודתה לקב"ה על הטובות והחסדים שעשה‬ ‫המנתח ראה את היבלת‪ ,‬ואמר כי אכן היבלת כבר בנסיגה ‪,‬ולא‬ ‫לה אלא שכוונת הגמרא‪ ,‬שלאה היתה הראשונה שהודתה על‬ ‫כדאי לבצע את הניתוח‪ .‬עדיף שהיבלת תיפול באופן טבעי‪ .‬זה יותר‬ ‫הרע! במשך כל ימיה‪ ,‬סבלה לאה ייסורים רבים‪ ,‬בתחילה‬ ‫בריא‪ ,‬ובע"ה לא יישאר כל סימן‪ .‬הניתוח התבטל‪ ,‬ותוך כמה דקות‬ ‫ייעדו אותה להיות אשתו של עשיו הרשע‪ .‬היא הרבתה‬ ‫כבר הייתי בדרך חזרה הביתה ‪.‬כל כך שמחתי! פתאום הבנתי שכל‬ ‫בתחינות ותפילות שלא תיפול בחלקו‪ ,‬ובכתה מרוב צער עד‬ ‫העיכובים היו לטובתי ‪ .‬אם הייתי מגיע בזמן‪ ,‬לא הייתי פוגש את‬ ‫שעיניה נעשו רכות‪ .‬אחרי כן הושפלה על ידי לבן אביה‪,‬‬ ‫המנתח‪ ,‬היו מעכבים אותי שעה שלמה בהכנות שאינן נעימות‬ ‫שהכניס אותה לחופה במקום רחל‪ ,‬בלא ידיעתו של יעקב‪ ,‬וזה‬ ‫לפעוט ‪ ,‬ורק ברגע האחרון משלחים אותי הביתה בלי ניתוח‪ .‬כל‬ ‫דקה של עיכוב‪ ,‬בעצם הייתה רווח‪.‬‬ ‫סבל נורא להינתן ליעקב בעל כורחו מבלי להיות רצויה‪ .‬גם‬ ‫הדיסקים הוחלפו והכל לטובה‬ ‫אחרי שילדה לו שלושה בנים‪ ,‬עדיין לא היתה אהובה‪ .‬כמו‬ ‫מספר יהודי יקר בעל עסק הזמיני אצלי דיסקים עבור דינר קשורים‬ ‫רחל וכמו ככתוב "ויאהב את רחל מלאה" אך כל זה היה רק‬ ‫למוסד שלהם עם מצגת וכל מה שצריך לאחר הדינר אני מקבל‬ ‫עד שנולד יהודה‪ ,‬כי משנולד יהודה‪ ,‬שהיה בנה הרביעי‪ ,‬בזה‬ ‫טלפון מלא בזעם ומרירות‪ :‬תתבייש לך!‪ .‬הרסת לנו את הערב"‪,‬‬ ‫היא זכתה לחלק גדול יותר משאר האמהות‪ .‬כי היו ארבע‬ ‫היה זה מנהל המוסד שערך את הדינר החשוב‪" .‬מה קרה?"‪,‬‬ ‫אימהות והן ידעו ברוח הקודש שייוולדו רק י"ב שבטים‬ ‫נבהלתי‪" ,‬האם הצבעים של הדיסק לא יצאו כמו שהזמנתם?!"‪,‬‬ ‫כמובא ברש"י והיא ילדה ארבעה במקום שלושה‪ .‬כאשר‬ ‫"צבעים?! זו הבעיה – הלוואי?!"‪ ,‬נשף הדובר בזעם‪" ,‬חילקנו‬ ‫ראתה שנולד לה בנה הרביעי‪ ,‬אז היא הבינה שהכל באמת‬ ‫לתורמינו היקרים והחשובים דיסקים שהיה בהם הספדים‬ ‫היה רק לטובה‪ ,‬וכל הייסורים היו לטובתה‪ .‬היה לה משתלם‬ ‫באידיש‪ .‬במקום לרגש ולעורר את התורמים לתרום למוסד שלנו‬ ‫לסבול ולהיות שנואה‪ ,‬כיוון שהבינה שבזכות הייסורים היא‬ ‫ע‪,‬י שירים ודברים על המוסד‪ ,‬גרמנו להם לשמוע הספדים מוזרים‬ ‫זכתה לחלק גדול יותר משאר האמהות‪.‬‬ ‫באידיש על איזה רב‪ ...‬אתה מבין איזה הפסד עצום זה?! ‪ ...‬תפסתי‬ ‫לכן היא אמרה‪" :‬הפעם אודה את ה'!" ‪" -‬אני מודה לך ה'‪,‬‬ ‫את הראש בתדהמה ולא האמנתי – החלפתי בטעות בין הדיסקים‪.‬‬ ‫על כל הצער שהיה לי‪ .‬הכל היה כדאי בשביל שיצאו ממני‬ ‫למוסד הבאתי דיסק של דרשות אזכרה‪ ,‬ולאזכרה הבאתי דיסק עם‬ ‫ארבעה בנים‪ ,‬שמהם תצא הכהונה‪-‬לוי והמלוכה‪-.‬יהודה אני‬ ‫שירים‪ .‬הייתה זו טעות חיי‪ ,‬וחי בגללה כנראה אפסיד לקוח רווחי‬ ‫מודה לך הקב"ה על כל הייסורים! עכשיו אני מבינה שהכל‬ ‫כמו אותו מוסד חשוב‪" .‬אני מבטיח לפצות אתכם"‪ ,‬אמרתי לבעל‬ ‫היה רק לטובה‪ .‬לאה גם בזמן ייסוריה תמיד הודתה לקב"ה‪,‬‬ ‫המוסד‪ .‬אך הוא בשלו השיב לי באכזבה‪" ,‬מלבד ההפסד העצום‬ ‫גם אם לא הבינה מדוע אלא שעכשיו כשראתה שבזכות‬ ‫הייסורים זכתה לעוד שבט בישראל ועוד שבט המלוכה‪ ,‬הלב שוודאי הפסדנו מכך‪ ,‬לא תוכל לחפות לעולם על הבושה‬ ‫שלה גאה משמחה על ייסוריה וקראה לבנה יהודה על שם והתדמית שנגמרה לנו בעיני אותם תורמים חשובים עקב הטעות‬ ‫הודאתה לקב"ה‪ .‬בזה היא הראשונה שידעה להודות לקב"ה הנוראה‪ .‬כעת אנו נחשבים בעיניהם כחובבים"‪ ,‬הוא טרק את‬ ‫על כל צרותיה‪ .‬לאה לימדה אותנו שצריך להודות לקב"ה הטלפון‪ .‬התקשרתי למשפחת המספידים והתנצלתי על הטעות‪.‬‬ ‫בכל מצב‪ ,‬גם על הטובה וגם על מה שלא נראה כך‪ ,‬כי למעשה הם קיבלו זאת בהבנה וחמלה‪ ,‬וסיכמנו כי אחליף להם את‬ ‫הכל מאת ה' ית'‪ ,‬וכל מה שה' עושה הכל לטובה‪ ,‬וכן אמרו הדיסקים למחרת‪ .‬באותו לילה‪ ,‬לא הצלחתי לשון וחשבתי‬ ‫במשנה‪" :‬חייב אדם לברך על הרעה (בשמחה ובטוב לבב) כשם לעצמי‪ :‬האם העסק שהקמתי ביזע רב הולך להתפורר בשל‬ ‫שמברך על הטובה"‪ ,‬כי גם מה שנראה לנו כדבר רע‪ ,‬למעשה הוא טעות אנוש?" אלא שמיד נרגעתי וחיזקתי את עצמי‪" :‬תירגע‪ ,‬יש‬ ‫מי שמנהל את העולם‪ .‬אין דבר שאינו נעשה על פי רצון ה'‪ .‬אני‬ ‫חלק ממשהו טוב או שממנו עתידה לצמוח טובה וישועה‪.‬‬ ‫מובא בברכות דף ס‪ :‬לעולם יהיה אדם רגיל לומר כל דעביד אשתדל לפצות אותם‪ ,‬אך מחובתי לזכור‪ ,‬כיהודי מאמין‪ ,‬כי אין‬ ‫דבר שלא נעשה על פי גזירת ה'‪ ,‬וכי אם זה קרה – הרי שכך ה'‬ ‫רחמנא לטב עביד וכן נפסק בשו"ע סימן רל' ס"ה‪.‬‬ ‫אנו רואים רק חלק קטן מתמונה לא תמיד אנו זוכים לראות רצה שיהיה‪ .‬ואם זה רצון ה' ‪ -‬אני מקבל זאת באהבה גמורה‪.‬‬ ‫אני עומד כעת בניסיון גדול באמונה‪ ,‬אך לא אשבר ולא אתייאש‬ ‫את כל התמונה אבל תמיד הכל לטובה‪.‬‬ ‫יש סיפור הממחיש זאת מושל העיר מינה סגן שיחליף אותו – אין עוד מלבדו‪ ,‬והכול נעשה ברצונו"‪ .‬ואז‪ ,‬יום למחרת‪ ,‬אירע‬ ‫כיון שנסע‪ .‬יום אחד התנקם הסגן ביהודי ונתן לו ‪ 40‬מלקות הפלא הגדול ‪ ...‬למחרת מתקשר אלי בעל המוסד שנזף בי‪,‬‬ ‫והיהודי ממש היה עצוב והצטער מאד כשחזר המושל סיפר כשהוא נרגש ונדהם‪" :‬לא תאמין מה קרה ‪-‬נס!"‪" .‬מה קרה?"‪,‬‬ ‫את ענין המלקות שקיבל למושל‪ .‬המושל גזר על הסגן ‪,‬שכל נבהלתי‪" .‬גם הטעות הנוראה הזו הייתה מאת ה'‪ .‬היום בבוקר‬ ‫הלקאה שנתן לו ייתן ליהודי ‪ 100‬זהובים סך הכל ‪ 4000‬זהובים מצלצל אלינו אחד התורמים הכבדים‪ ,‬מיליונר כזה שלא האמנו‬ ‫שיגיע לאירוע‪ ,‬כשהוא נרגש כולו‪' .‬תגיד לי‪ ,‬מאיפה לכם‬ ‫וכששמע זאת היהודי הצטער למה לא קיבל עוד מלקות‪.‬‬ ‫כותב רבי נחמן מברסלב כשאדם חוטא ח"ו הוא מהפך ההספדים של הרב אוברמייסטר?' הוא שואל אותי‪ ,‬התחלתי‬ ‫הצינורות מאות ת' לאות א' וכשאומר על הכל גם זו לטובה להתנצל ולהסביר לו שזו הייתה טעות מצערת‪ ,‬אך הוא קטע‬ ‫הוא ממתיק את הדין ומחזיר את האותיות לסדרן מאות א' ‪':‬לא לא! זה הרב שלי‪ ,‬המלמד שלי! הייתי יתום מאב‪ ,‬והוא היה‬ ‫כמו אבא‪ ,‬ההשפעה של דבריו מחלחלת בי עד היום‪ .‬אם אני‬ ‫עד האות ת'‪.‬‬ ‫שומר מצוות – זה רק בזכותו‪ .‬כל הלילה היית מלא בדמעות‬ ‫כל עיכוב לטובה סיפור‬ ‫אני רוצה לתרום לכם‪ .‬הדיסק‬ ‫והתרגשות בגלל הדיסק‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫יהודי יקר מבני ברק מספר‪" :‬לפני מספר חודשים‪ ,‬נראתה נקודה העלון מוקדש להצלחת יגאל צבן בן ציון‬ ‫קטנה וורודה ליד העין של בני היקר אהרון‪ ,‬תינוק כבן שנה ‪ .‬שלכם הוא כמו צוואה מהרב שלי "‪ .‬הוא הבטיח לשלוח עם צ'ק‪,‬‬ ‫גודל שלא חלמנו עליה‪ ...‬יותר‬‫בחתונת‬ ‫לראותבסדר‬ ‫תרומה‬ ‫ממש‬ ‫בקרוב‬ ‫קיבלנו‬ ‫שיזכו‬ ‫שעה‬ ‫הנקודה הלכה והתפתחה ליבלת לא נעימה‪ ,‬אבל לא דאגתי ‪,‬ורעיתו‬ ‫ותוך‬ ‫ציפורה"‪ .‬קבלתי באמונה את המצב‬ ‫אורין בני‬ ‫בדינר הזה‬ ‫שחשבנוומזל‬ ‫שנשיג‬ ‫‪:‬עינב ‪,‬ליטל‬ ‫הכרתי את התופעה‪ .‬לכמה מהילדים שלי היו יבלות כאלו ‪,‬בנותיהם‬ ‫מכל מה‬ ‫בישועת ה'‪ .‬המוסד הודה לי מאוד‬ ‫עדי עד‬ ‫וזכיתיובנין‬ ‫לראות‬ ‫מוצלחים‬ ‫שיזכו לבתים‬ ‫הצטערתי‬ ‫שהלכו וגדלו עד שהגיעו לשיא‪ ,‬ואחר כך נשרו ונעלמו מבלי ‪ ,‬לא‬ ‫והכול הסתדר ברוך ה'‪.‬‬ ‫להשאיר סימן ‪.‬אולם התברר שהפעם זה היה שונה‪ .‬היבלת לא‬ ‫בפעם השלישית‪ .‬טבעת קטנה‪ ,‬שהעידה בפעם השלישית כי נכונים דברי‬ ‫סיפורים מחזקים‪ -‬כסף כשר שמור‬ ‫הסבא‪ ,‬וכסף כשר אינו נאבד לעולם‪ .‬ע"פ סיפור שהופיע בגיליון 'מרוה‬ ‫לצמא' כ"ו באב תשע"ט‪ ,‬הובא במאמר מאת הרב פנחס זרביב שליט"א‬ ‫זהירות מגזל של יעקב אבינו ‪-‬לבן בודק וממשש באוהלים כדי לחפש האם‬ ‫בספרו למעשה‬ ‫יעקב לקח דבר מה ששייך לו‪ .‬לאחר שלא מצא ה דבר‪ ,‬יעקב אומר ‪(.‬למעלה‬ ‫המתכון לעשירות ‪ -‬ממון כשר‬ ‫מעשרים שנה! לא נמצא ולו חפץ אחד שנלקח מבית לבן‪ .‬ה'אור החיים'‬ ‫סיפר הרב גואל אלקריף שליט״א‪ :‬שמעתי מראש כולל חשוב סיפור מדהים‪:‬‬ ‫הקדוש מבאר שאפילו לא נמצא חפץ דומה שניתן יהיה להסתפק לגביו ‪.‬‬ ‫יש גביר גדול מאוד‪ ,‬חסיד גור‪ ,‬גר בבלגיה‪ ,‬באנטוורפן‪ ,‬אחד התומכים‬ ‫ישנו משפט בפי האנשים כסף כשר לא אובד‬ ‫הגדולים ביותר של מוסדות גור‪ ,‬ועוד הרבה מוסדות צדקה אחרים‪ .‬ראש‬ ‫היה זה בשבת אופרוף שנערכה במשפחתנו‪ .‬כולנו ישבנו בחדר הילדים בבית‬ ‫הכולל היה נוסע אליו לאסוף כסף‪ .‬פעם הוא שאל אותו איך זכה לכל העשר‬ ‫חמותי‪ ,‬שהוסב לצורך השמחה הגדולה לחדר אוכל‪ .‬המיטות הוצאו למרפסת‪,‬‬ ‫הגדול הזה? הלה סיפר כך‪:‬לפני כמה עשרות שנים היו לי מאתים אלף דולר‪,‬‬ ‫וכל מרצפת פנויה אוכלסה בכיסא‪ ,‬שולחן או עגלת תינוק‪.‬‬ ‫סכום גדול באותם הימים‪ .‬חיפשתי היכן להשקיע אותם‪ .‬פניתי לסוחר גדול‬ ‫בעוד מהסלון עולים שירי שבת מתוקים‪ ,‬שחוברו בפי קודשם של אדמו"רי‬ ‫בבורסה‪ ,‬גם הוא חסיד גור‪ ,‬והוא הציע לי ארבע מניות‪ ,‬מענפים שונים‪ ,‬שעל‬ ‫ויז'ניץ לדורותיהם‪ ,‬והאווירה הולכת ומתלהטת‪ ,‬שקענו אנו‪ ,‬ציבור הנשים‪,‬‬ ‫פי התחזית צפוי להן עתיד גדול‪ :‬נפט‪ ,‬גז‪ ,‬נדל"ן ומחשבים‪ .‬השבתי לו‪ :‬אני‬ ‫בתשעה או יותר קבין של דיבור‪ .‬הסעודה הסתיימה‪ ,‬הגברים יצאו לטיש‪ ,‬ואנו‬ ‫חסיד גור כמוך‪ ,‬כידוע אנחנו איננו עושים שום דבר בלי לשאול את הרבי‬ ‫המשכנו בשיחה‪ ,‬עד שבשלב כלשהו כבה האור‪ ,‬בהוראת שעון השבת‪ ,‬וכולנו‬ ‫[האדמו״ר ה'בית ישראל' זצ״ל]‪.‬נסעתי מבלגיה לארץ ישראל‪ ,‬שאלתי את‬ ‫נאלצנו להתנער‪ ,‬מנסות כל אחת למצוא את ילדיה הרדומים למחצה או‬ ‫האדמו״ר‪ ,‬והוא השיב לי שבשתים מתוך שני המניות לא אגע‪ ,‬ואת האחרות‬ ‫לשליש‪.‬על אף העייפות‪ ,‬הבנו שעלינו לסדר עתה את הבית‪ ,‬לפנות את השולחן‬ ‫אני יכול לקחת‪ .‬שבתי לבלגיה והוריתי לסוחר לקנות – בכל הסכום – מניה‬ ‫ולנקות את שיירי הסעודה‪ .‬בתור הכלה הבכורה לקחתי את המושכות לידיים‪,‬‬ ‫אחת מתוך השתיים שהרבי אישר לי‪ ,‬זו שהיתה לי תחושת בטן שתניב‬ ‫הסתערתי על שולחן הסלון‪ ,‬זורקת הוראות מהירות לכל השאר‪.‬‬ ‫תשואה גבוהה יותר מתוך השתים‪ .‬מה שקרה בפועל היה‪ ,‬שהסוחר רימה‬ ‫" הכל הרי חד פעמי"‪ ,‬אמרה גיסתי‪ ,‬ועזרה לי לקפל את קצות מפת הניילון בצד‬ ‫אותי וקנה לי את המניה השניה‪ .‬המניה הראשונה‪ ,‬זו שהוריתי לו לקנות‪,‬‬ ‫השני‪ .‬האור הקלוש מהמסדרון הספיק לנו כדי לזהות את בקבוקי היין ואת‬ ‫טיפסה לרקיע‪ ,‬לו הייתי קונה אותה הייתי מרויח מאתיים וחמשים אלף‬ ‫גביע הכסף ולשלוח אותם למטבח‪ ,‬רגע לפני שכל המפה נצררה על כל תכולת‬ ‫דולר! המניה השניה‪ ,‬זו שקנה‪ ,‬נפלה עמוק וכמעט התרסקה‪ .‬שוויה הגיע‬ ‫הכלים והשאריות והוצאה אחר כבוד אל תוך הפח הטמון שבחצר הבניין‪.‬‬ ‫בסוף לששה עשר אלף דולר‪.‬באתי אליו בטענות קשות‪ ,‬אבל למעשה לא היה‬ ‫בבוקר‪ ,‬הגענו כולנו ישר לבית הכנסת לשמחת האופרוף‪ .‬כשניגשתי אל הסבתא‬ ‫לי הרבה מה לעשות‪ .‬מכיון שסמכתי עליו לא כתבתי אתו שום מסמך‪ .‬לא‬ ‫באיחולי מזל טוב נלבבים‪ ,‬חשתי שמשהו מעיק עליה‪ .‬סבתא‪ ,‬את מרגישה‬ ‫נותר לי אלא להשאר עם הכעס האצור בלב על אותו נוכל‪ .‬פעם אחת‪,‬‬ ‫טוב? – שאלתי‪ .‬היא הנהנה בשתיקה וסימנה לי בידיה שאינה יכולה לדבר‬ ‫כשהגעתי לארץ והתפללתי בבית המדרש‪ ,‬ראיתי שגם הסוחר הזה נוכח‬ ‫בשעת קריאת התורה‪.‬‬ ‫במקום‪ .‬בקריאת התורה העלו אותו לתורה ועשו לו 'מי שברך' גדול‪ ,‬לבי בער‬ ‫מיד אחרי הקידוש מיהרתי להתיישב לצידה‪ .‬סבתא הושיטה לי את יד ימין‬ ‫בקרבי‪ ,‬נגשתי לגבאי וכמעט שהתחלתי לצעוק בפרהסיה‪ :‬אדם זה הוא נוכל!‬ ‫שלה‪" .‬הטבעת שלי‪ ,‬טבעת הנישואין שאני כבר עונדת עשרות שנים‪ ,‬איננה"‪.‬‬ ‫הוא גנב את כספי! איך אתם מעזים לכבד אדם כזה ולהעלותו לתורה‪ .‬הגבאי‬ ‫עצב קל ניקד את פניה של סבתא‪" .‬זו לא סתם טבעת‪ ,‬זו טבעת הנישואין שלי!‬ ‫הבחין בסערת רגשותי‪ ,‬והספיק ללחוש לי באזני‪ :‬״בבקשה ממך אל תעשה‬ ‫וכבר לפני שלושים וחמש שנים ניסו לגנוב אותה…"!‬ ‫בלאגן‪ .‬תכנס לרבי ותדבר אתו"‪ .‬וכך עשיתי‪ ,‬אלא שהרבי אמר לי שמאחר‬ ‫כאן גברה הסקרנות‪ ,‬וסבתא המשיכה לספר‪" :‬גנב פרץ לבית שלנו… אני‬ ‫והוא אינו מרגיש טוב‪ ,‬הוא אינו יכול לטפל בזה עכשיו‪ ,‬אולם בטיש בליל‬ ‫זוכרת את פניו‪ ,‬כאילו היה זה אתמול‪ .‬הייתי לבד בבית‪ ,‬כששמעתי את‬ ‫שבת הוא ידבר אתי מה לעשות‪.‬פרשת השבוע היתה פרשת וישלח‪ .‬בטיש‬ ‫הקולות‪ ,‬וניגשתי אל הדלת שהוא פתח בכוחות עצמו‪ .‬כל הגוף שלי רעד‪ ,‬לא‬ ‫פתח האדמו״ר עם שתי שאלות‪ .‬שאלה ראשונה‪ :‬יעקב אומר לעשו‪ :‬״עם לבן‬ ‫הצלחתי אפילו לפתוח את הפה כדי להתפלל! ה'‪ ,‬תציל אותי! לחשתי בלי‬ ‫גרתי״‪ .‬מה החידוש? וכי עשו לא ידע שיעקב שהה בביתו של לבן עשרים‬ ‫מילים‪ .‬כשהרגשתי קרובה לעילפון‪ ,‬שמעתי פסיעות מוכרות מאחורי הגנב‪.‬‬ ‫שנה? שאלה שניה‪ :‬יעקב מוסיף ומספר לו‪ :‬״ויהי לי שור וחמור צאן ועבד‬ ‫סבא הגיע באופן מפתיע‪ ,‬יחד עם אחיו שבא לדון איתו בעניין חשוב‪.‬‬ ‫ושפחה״‪ .‬הדבר תמוה‪ ,‬הרי יעקב יודע שעשו כועס עליו על שלקח לו את‬ ‫"הגנב היה אובד עצות‪ .‬סבא ואחיו הבינו מיד את המצב‪ ,‬בכוחות משותפים‬ ‫הברכה של העולם הזה‪ ,‬מדוע הוא שופך שמן למדורה‪ ,‬ומספר לו שיש לו‬ ‫הצליחו לגבור על הברנש ולפתוח את האגרוף שלו שהיה קמוץ בחוזקה‪,‬‬ ‫הרבה צאן ועבד ושפחה? שיספר לו שהוא לומד כל היום‪ ,‬יודע רמב״ם‬ ‫ובתוכו… טבעת הנישואין שלי! הם הצליחו להוציא יקר מזולל‪ ,‬והטבעת‬ ‫ורשב״א – זה לא מענין אותו… אבל למה לגרות אותו ולספר לו על העולם‬ ‫החשובה זכתה לחזור אל אצבעי למשך מספר שנים נוספות‪.‬‬ ‫הזה שיש לו?ביאר ה'בית ישראל'‪ :‬לבן הרי היה ראש הרמאים בעולם‪ .‬לא‬ ‫" שנים ספורות לאחר סיפור הגנב הגיעה אולגה‪ ,‬העוזרת הגויה‪ ,‬לנקות את‬ ‫היה אחד שיצא ממנו בשלום‪ .‬אפילו את החתונות של בנותיו הוא לא עשה‬ ‫התנור לקראת פסח‪ .‬את תענוג ההתעסקות בחומרים כמו סנט מוריץ אני‬ ‫על חשבונו אלא על חשבון בני העיר… אומר יעקב לעשו‪ :‬הנה יצאתי מראש‬ ‫נותנת רק לעוזרות גויות"‪ ,‬הצטחקה סבתא‪ .‬באותו יום‪ ,‬רגע לפני שהיא הלכה‬ ‫הרמאים עם שור‪ ,‬חמור‪ ,‬עבד ושפחה‪ ,‬ואתה יודע למה? – כי ״ויהי לי״!‬ ‫לדרכה‪ ,‬גיליתי שטבעת הנישואין שלי איננה‪.‬‬ ‫הכסף שלי הוא שלי! הוא כסף כשר שאין עליו שאלות‪ .‬כשיש כסף כזה – אף‬ ‫" לא רציתי לחשוד בכשרים‪ ,‬אבל אוטומטית נפל מבטי על אולגה העוזרת‪,‬‬ ‫רמאי לא יכול לקחתו ממני‪.‬סיים הרבי ואמר‪" :‬ואם אתה רואה שרמאי‬ ‫שמלבד היושר שחסר לה – חסרו כמה ברגים בראשה; לא תאמינו – הטבעת‬ ‫הצליח להוציא ממישהו את כספו – ככל הנראה היה זה כסף לא מספיק‬ ‫שלי היתה ענודה על אצבעה‪ ,‬מתחת לכפפה השקופה ולשכבת השומן שדבקה‬ ‫כשר‪ ,‬ככל הנראה היה חסר ב'יהי לי'"… החסיד שמע את דברי הרבי וקלט‬ ‫בה‪ .‬זו טבעת הנישואין שלי‪ ,‬אמרתי לה‪ ,‬והצבעתי על הבליטה הקטנה מבעד‬ ‫היטב את משמעותם‪ :‬עליו לבדוק את כל חשבונותיו! הוא נסע בחזרה‬ ‫לכפפה‪ .‬פניה של אולגה סמקו‪ .‬במהירות קרעה את הכפפות מידיה‪ ,‬השליכה‬ ‫לבלגיה‪ ,‬עיין היטב בחשבונותיו‪ ,‬ולכל מי שיכול היה להיות איזושהי סרך של‬ ‫את הטבעת על הרצפה‪ ,‬חטפה את התיק שלה וברחה… מאז לא שבה יותר‪".‬‬ ‫תביעה עליו – שילם עד הגרוש האחרון‪ .‬״בסופו של דבר״ – סיים הגביר את‬ ‫סבתא הוסיפה‪" :‬כששמע סבא שטרן (חמיה של סבתא) את הפלא הזה‪ ,‬איך‬ ‫הספור שסיפר לראש הכולל – ״המניה שלי זנקה‪ ,‬ושוויה עמד על שמונה‬ ‫נגנבה הטבעת פעמיים וחזרה בשלום לבעליה‪ ,‬הוא ענה בהתרגשות ואמר‪" :‬מה‬ ‫מאות אלף דולר! מהכסף הזה עשיתי ביז'נעס וכך התעשרתי״‪.‬המתכון‬ ‫הפלא שהטבעת חזרה? הלוא אני משתדל כל כך להיזהר שכל משאי ומתני יהיו‬ ‫לעשירות – ״ויהי לי״ – כסף כשר גיליון נאה דורש – מתוך סדרת הספרים דורש טוב ונאה דורש)‬ ‫באמונה! כל הכספים שלי כשרים! את הטבעת לנישואי בני קניתי בכסף‬ ‫זמר לכבוד השם יתברך והדלק הספיק עד היכן שצריך‬ ‫כשר ‪,‬כסף כשר אינו הולך לאיבוד לעולם !הוא חייב לחזור"!‬ ‫עו"ד בעלת תשובה מספרת סיפור מעניין שאירע לה‪ .‬באחד מימי חול המועד‬ ‫סבתא נשמה עמוק‪ .‬כל המעגל ההדוק של בני המשפחה שהתאסף סביבה ושמע‬ ‫היתה בתל אביב‪ ,‬ובטעות נקלעה לרחוב ירושלים המחבר בין יפו לתל אביב‪,‬‬ ‫את הסיפור באוזנים פעורות‪ ,‬נשם יחד איתה בהערכת אמת; הערכה ליושר‬ ‫רחוב ראשי מאד ורחב‪ ,‬ואז הבחינה שמד הדלק מהבהב‪ .‬היא ידעה שתחנת‬ ‫הזה שסבתא וגם סבא אינם זזים ממנו כמלוא נימה‪ ,‬יושר שנמצא בעורקי‬ ‫הדלק הקרובה ביותר היא בקצה רחוב ירושלים ביפו‪ ,‬ולשם הפנתה את‬ ‫המשפחה ועובר בה דור אחר דור ‪.‬אל תדאגי‪ ,‬סבתא‪ ,‬הטבעת שוב תחזור‬ ‫רכבה‪ .‬איכשהו נוצר שם פקק נוראי‪ ,‬והתנועה בקושי זרמה‪ .‬כעבור כשעה‬ ‫אלייך!" הכריזה חנה'לה בת השמונה‪ ,‬והרחיבה את שפתי כולנו לחיוך רחב‪.‬‬ ‫הגיעה לקצה הרחוב אשר במרחק כמאה מטרים משם עמדה תחנת הדלק‬ ‫"מתי ענדת את הטבעת בפעם האחרונה‪ ,‬סבתא?" שאלה אותה חמותי – בתה‪.‬‬ ‫המבוקשת‪ .‬כשרצתה לפנות לעבר התחנה עמד שוטר שכיוון את התנועה‬ ‫סבתא שקעה בהרהורים‪ ,‬ואחר טפחה על מצחה‪ ,‬מחייכת‪" .‬נו‪ ,‬מה יש כאן‬ ‫והורה לכל הרכבים לקחת פרסה ולחזור‪ .‬עקב תאונת דרכים קשה הכביש‬ ‫לנבור בזיכרון? מתי יכולתי להשיל מעליי את הטבעת‪ ,‬אם לא לפני נטילת‬ ‫נחסם לתנועה‪ .‬לא עזרו כל ההסברים והתחנונים שלה לשוטר שבכל רגע‬ ‫ידיים בסעודה של אתמול??? השאלה היכן הנחתי אותה אחרי נטילת הידיים‪".‬‬ ‫עלול הדלק להיגמר ואז לא תוכל לנסוע אף מטר‪ .‬הוא ציווה עליה להמשיך‬ ‫"אני זכיתי לשבת לידך"‪ ,‬נזכרה גיסתי‪" ,‬ואני חושבת שהטבעת הייתה על‬ ‫בנסיעה ולא לעכב את התנועה‪ ,‬לא נותר לה ברירה אלא להמשיך בפקק‬ ‫השולחן‪ ,‬ליד הצלחת הסגולה‪".‬‬ ‫הזוחל ולשוב את כל הדרך בחזרה‪.‬התנועה זרמה באיטיות כה גדולה שהיא‬ ‫"כן‪ ,‬כן!" סבתא הנהנה‪" .‬אולי ראיתן את הטבעת‪ ,‬כשסידרתן אתמול את‬ ‫חשה שבכל רגע עלול הרכב להיעצר‪ ,‬היכן תחנה? כיצד תמלא דלק? ובכלל‪,‬‬ ‫השולחנות"? לא היה אפשר לראות"‪ ,‬חנה'לה בת השמונה הייתה הדוברת של‬ ‫לא ידעה היכן ישנן תחנות דלק באזור?ואז לפתע האירו פניה‪ ,‬נפל בראשה‬ ‫כולנו‪" ,‬היה חושך גמור‪ .‬הדודות בקושי הצליחו לראות את הגביע של הקידוש‬ ‫רעיון‪ ,‬היא חייכה לעצמה‪ ,‬עצמה עיניה ואמרה "רבש"ע‪ ,‬היום זה חול המועד‬ ‫ואת היין‪ ,‬לפני שעשינו 'לוויה' גדולה לכל השקיות עד הפח שקבור בחצר‪".‬‬ ‫פסח‪ ,‬צריכים לשמוח "ושמחת בחגך" אנא ממך‪ ,‬אני אשיר לכבודך בשמחה‬ ‫תמונת המצב העגומה התבהרה ל נו עד מהרה‪ .‬כל שקיות הזבל שלנו‪ ,‬ושל בית‬ ‫שירים לחג‪ ,‬ואתה תנווט את דרכי עד שאגיע לתחנת דלק"‪.‬מצא חן בעיניה‬ ‫המדרש והטיש הממוקם בסמיכות‪ ,‬דחוסות היטב היטב בתוך הפח הטמון‪ ,‬על‬ ‫הרעיון‪ ,‬היא סגרה היטב את החלונות שלא ישמע קולה בחוץ‪ ,‬והחלה לשיר‬ ‫אלפי הצלחות הריקות‪ ,‬שאריות הרוטב ומאות הכוסות‪ .‬כל אלו קוברים את‬ ‫את כל השירים של החג אותם ידעה‪" ,‬מה נשתנה"‪" ,‬עבדים היינו"‪" ,‬והיא‬ ‫אחרון הסיכויים למצוא טבעת אחת של זהב‪ ,‬יקרה מאוד מאוד לבעליה‪,‬‬ ‫שעמדה"‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬כיד ה' הטובה‪ ,‬היא חשה כי כל הרכב מתמלא באור‬ ‫הקבורה עמוק מתחת לכל הצחנה‪ .‬נראה שמי שהמציא את הביטוי מחט‬ ‫ובשמחה‪ ,‬היא שכחה מהדלק‪ ,‬וכל כולה שירות ותשבחות לבורא עולם‪ ,‬וכך שעה‬ ‫בערימת שחת‪ ,‬התכוון בדיוק לזה‪.‬אחר יציאת השבת התקשר אחד הבנים של‬ ‫ארוכה האוטו נסע בעצלתיים והיא שרה בהתלהבות ובשמחה את שירי החג‬ ‫סבתא לעיריית בני ברק‪ ,‬למחלקת התברואה‪ .‬הם שמעו את הסיפור‪ ,‬והסכימו‬ ‫ואיננה פוסקת מלשיר‪.‬לפתע רואה היא בימין הכביש תחנת דלק‪ ,‬ואז נזכרה‬ ‫לחכות עם פינוי הפח הטמון עד מחר בבוקר‪ .‬בבוקר הגיע ה'אוטו פח הזבל'‪,‬‬ ‫שבעצם היא זקוקה לדלק‪ ...‬מרוב עצים לא רואים את היער‪ ,‬מרוב שמחה ושירה‬ ‫ומספר בנים של סבתא עטו כפפות‪ ,‬סתמו נחיריים‪ ,‬והוציאו על הכביש עשרות‬ ‫לא זכרה כלל את מיכל הדלק הריק‪.‬היא נכנסה נרגשת לתחנה ואז קר הדבר‬ ‫שקיות אשפה‪" .‬כל שקית שאינה כחולה‪ ,‬היא לא שלנו"‪ ,‬דוד יוסל היה פרקטי‬ ‫פלא‪ ,‬לתדהמתה ברגע שהרכב נעמד מול משאבת הדלק‪ ,‬הוא דמם‪ ...‬כשהוא‬ ‫ועזר לכולם במלאכת המיון‪" .‬אתם משהו!"‪ ,‬עובד התברואה דפק כפפה‬ ‫כביכול מכריז ברגע זה 'אין יותר דלק במיכל אף לא טיפת דלק אחת'‪...‬האוטו‬ ‫בכפפה‪ ,‬וצפה מהצד בצוות המסור שנבר ונבר בכל השקיות‪ ,‬בלי לומר נואש‪.‬‬ ‫נעצר‪ ,‬לא מטר אחד לפני המשאבה‪ ,‬ולא חצי מטר לפני‪ ,‬הוא נעצר בדיוק מול‬ ‫"משהו משהו‪ ,‬אתם!" העשיר את דברי ההתפעלות שלו‪ ,‬מאוצר המילים הרחב‬ ‫המשאבה‪ ...‬איזו השגחה‬ ‫שלו‪" .‬משהו משהו משהו"‪.‬מצאנו!!!"‬ ‫איזו השגחה!! ‪- - -‬‬ ‫חוזר [כא] אם טעה ביום טוב אף על גב דכתבו הפוסקים ומרן דחוזר כדין‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' חוקת דיני ברכת המזון‬ ‫טעה בשבת‪ ,‬מכל מקום כיון דיש אומרים דאין לחזור ביום טוב קיימא לן‬ ‫סב"ל ואינו חוזר ביום טוב‪ ,‬חוץ מליל א' דפסח וליל א' דסוכות‪:‬‬ ‫[טז] ברכה שלישית יתחיל רחם ה' א‪-‬להינו וכו'‪ ,‬וגם יזהר לומר רענו זוננו‪,‬‬ ‫[כב] היה אוכל ויצא שבת מזכיר שבת בברכת המזון דאזלינן בתר התחלת‬ ‫ולא כמו שכתוב רועינו זוננו‪ ,‬גם יאמר ונא אל תצריכנו ה' א‪-‬להינו לידי‬ ‫הסעודה ‪ ,‬ומיהו ידלג תיבת הזה‪ ,‬ואם טעה ולא הזכיר אינו חוזר‪ ,‬והוא הדין‬ ‫מתנות בשר ודם וכו'‪ ,‬יהי רצון שלא נבוש וכו'‪ ,‬וברצה והחליצנו יאמר נשבות‬ ‫ליום טוב דאזלינן נמי בתר התחלת הסעודה‪ ,‬אבל בראש חודש וחנוכה אף על‬ ‫בו וננוח בו ונתענג בו‪ ,‬ויאמר וגם שאכלנו ושתינו ולא יאמר ואף‪ ,‬ואפילו‬ ‫גב ד גם בזה איכא פלוגתא מורינן בהם דלא יזכיר[ה"ע גם בראש חודש‬ ‫בשבת צריך לומר קודם ה חתימה של הברכה ותבנה ירושלים עיר הקודש‬ ‫וחנוכה אזלינן בתר תחילת הסעודה]‪ ,‬ואם התפלל ערבית באמצע הסעודה‬ ‫במהרה בימינו בא"י בונה ירושלים‪ ,‬ואף על גב שיש גורסין בונה ברחמיו‪ ,‬שב‬ ‫אפילו בשבת אינו מזכיר[ה"ע וכן הלכה]‪ :‬והא דאמרינן בשל שבת דאם‬ ‫ואל תעשה עדיף ולא יאמר ברחמיו‪ ,‬ובחתימה ברכה זו בשבת יוסיף לכוין‬ ‫נמשכה סעודה מזכיר‪ ,‬מכל מקום אם נתעכל המזון שאכל בשבת אינו מזכיר‪,‬‬ ‫בשם של החתימה במלוי אלפין שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועוד יכוין במלוי‬ ‫ואם נזדמן ראש חודש במוצאי שבת אינו מזכיר אלא של שבת דהוי תרתי‬ ‫וי"ו יו"ד וי"ו‪ ,‬וא חר חתימה זו דבונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו‬ ‫דסתרן‪ ,‬ובברכה אחרונה שמברך על כוס של ברכת המזון אינו מזכיר של שבת‪,‬‬ ‫מפני שהוא סיום ברכות דאורייתא‪ ,‬כי ברכה רביעית היא דרבנן‪:‬‬ ‫וכן אם בבית החתן נמשכה הסעדוה עד ליל שמיני אינו מברך שבעה ברכות על‬ ‫[יז ] ברכה רביעית יכוין בה שהוא מוכן לקיים מצוה דרבנן לברך ברכה ד'‬ ‫הכוס‬ ‫ונוסח האמיתי לומר ההוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו‪ ,‬הוא גמלנו‬ ‫הליכות עולם פרשת חקת ‪ -‬הלכות ברכת המזון‬ ‫הוא גומלנו ה וא יגמלנו‪ ,‬וזה הנוסח הוא על דעת היה הוה ויהיה ולא יאמר‬ ‫א‪ .‬הנמצא באמצע שלש ברכות ראשונות של ברכת המזון‪ ,‬אינו רשאי להפסיק‬ ‫הנוסח שהוא מסודר על דעת מלך מלך ימלך ואם מחמת המהירות מחסר‬ ‫כדי לענות דברים שבקדושה‪ ,‬כגון קדיש וקדושה וברכו‪ ,‬ודינו כמי שנמצא‬ ‫אחת מהן או מבליע הרי זה מאבד טובה הרבה‪ ,‬והנזהר תבוא עליו ברכת‬ ‫באמצע תפלת שמונה עשרה‪.‬‬ ‫טוב‪:‬‬ ‫וכן הנמצא באמצע ברכה מעין שלש‪ ,‬אינו רשאי להפסיק כדי לענות דברים‬ ‫[יח ] כשאומר המברך הרחמן אז כל היושב חייב לענות אמן אחר כל בקשה‬ ‫שבקדושה‪ .‬ומכל מקום הנמצא באמצע ברכה רביעית של ברכת המזון‪ ,‬שהיא‬ ‫ובקשה דהרחמ ן‪ ,‬ואף על גב דאין אסור להפסיק בתחינות אלו דהרחמן מכל‬ ‫ברכת "הטוב והמטיב"‪ ,‬רשאי לענות דברים שבקדושה‪ ,‬כדין הנמצא באמצע‬ ‫מקום אסור להפסיק בשיחת חול[ה"ע מעיקר הדין אין איסור וטוב ונכון‬ ‫קריאת שמע וברכותיה‪.‬‬ ‫שלא להפסיק שלא לצורך ‪,‬ואם מברך על הכוס לא יפסיק ‪,‬ופשוט שיכול‬ ‫והנמצא באמצע ברכת המזון‪ ,‬צריך לקום מפני זקן או תלמיד חכם שעובר‬ ‫לענות אמן ולקום ממקומו במקום צורך ולסיים הרחמן במקום אחר]‪,‬‬ ‫לפניו‪[ .‬וכן צריך לקום מפני זקן או תלמיד חכם כשנמצא באמצע פסוקי‬ ‫והמברך על הכוס חל עליו החיוב טפי שלא יפסיק בין ברכת המזון לברכת‬ ‫דזמרה‪ ,‬או באמצע קריאת שמע וברכותיה]‪.‬‬ ‫בורא פרי הגפן דכוס‪ ,‬וכשאומר הרחמן יברך כל אחד ואחד ממנו אם עכו"ם‬ ‫ב‪ .‬כשם שצריך לשבת בשעה שמברך ברכת המזון‪ ,‬כך צריך לשבת בשעה‬ ‫יושבים שם יאמר כל אחד ואחד ממנו בני ברית‪ ,‬וכשאומר הרחמן הוא יטע‬ ‫שמברך ברכה מעין שלש‪.‬‬ ‫תורתו וכו' יוסיף לומר ויהיו כל מעשינו לשם שמים והאורח יזהר לברך את‬ ‫ה‪ .‬אכל ושבע‪ ,‬ונסתפק אם בירך ברכת המזון‪ ,‬חוזר ומברך‪ .‬ונחלקו רבותינו‬ ‫בעל הבית כי זו היא תקנת חז"ל וכל המברך מתברך‪ ,‬ואם הבעל הבית אינו‬ ‫הראשונים והאחרונים אם מברך ברכה רביעית‪ ,‬שהיא מדרבנן‪ .‬ולענין הלכה‬ ‫עושה הסעודה לאורחים בביתו יאמר האורח הוא יברך את בעל הסעודה‬ ‫נראה שלא יברך ברכה רביעית‪ ,‬שספק ברכות להקל‪ .‬וטוב שיברך ברכה‬ ‫הזאת‪ ,‬ואם בעלי הבית הם רבים שהם אחרים ושותפים בסעודה זו יאמר‬ ‫רביעית בהרהור הלב‪.‬‬ ‫יברך את בעלי הסעודה הזאת ויאמר בבנים שיחיו ובנכסים שירבו‪ ,‬ובסעודת‬ ‫‪.‬‬ ‫מעשה מהזוהר הקדוש‬ ‫חתן יברך החתן והכלה ‪ ,‬ובסעודת מילה יברך הילד הנימול כשם וכו' גם‬ ‫כשאומר הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בבזוי וכו' לא יאמר בהיתר ולא‬ ‫יֹוסי הָ יּו הֹולְ כִ ים בַ דֶ ֶרְך‪ .‬בֵּ ינ ְַת ִים ָראּו ִאיש ֶאחָ ד שֶ הָ יָה בָ א ְמעֻטָ ף‬ ‫ַרבִ י ִחיָיא וְ ַר ִבי ֵּ‬ ‫שּורים ַת ְח ָתיו‪ָ .‬אמַ ר ַרבִ י ִחיָיא‪ ,‬הָ ִאיש הַ ֶזה‪ֶ ,‬אחָ ד ִמן‬ ‫באיסור‪ ,‬דהא ודאי הקב"ה יפרנסנו בהיתר ולא באיסור ואיך יאמר כן בדרך‬ ‫בְ עִ טּוף שֶ ל ִמצְ וָה ּוכְ ֵּלי ַז ִין ְק ִ‬ ‫בקשה לבקש מהשי"ת על דבר זה וכן נמי יזהר בבקשה של הפרנסה‬ ‫הַ ְש ַנ ִים יֵּש בֹו ‪ -‬אֹו שֶ הּוא צַ ִדיק שָ לֵּ ם‪ ,‬אֹו שֶ הּוא בִ ְשבִ יל ל ְַרמֹות ֶאת בְ נֵּי הָ עֹו ָלם‪.‬‬ ‫ידים הָ עֶ לְיֹונִים ָא ְמרּו‪ ,‬הֱ וֵּי דָ ן כָל ָאדָ ם ְלכַף זְ כּות‪.‬‬ ‫שאומרים בר"ה וביום הכיפורים‪[, :‬ה"ע הנוסח בהיתר ולא באיסור הוא נכון‬ ‫ָאמַ ר לֹו ַרבִ י יֹוסֵּ י‪ ,‬הֲ ֵּרי הַ חֲ ִס ִ‬ ‫ִהנֵּה שָ נִינּו‪ָ ,‬אדָ ם שֶ יֹוצֵּ א ַל ֶד ֶרְך‪ִ ,‬י ְתכַ ּוֵּן ִל ְשֹלשָ ה ְדבָ ִרים ‪ -‬לְדֹורֹון‪ ,‬ל ְִק ָרב‪ ,‬וְ ל ְִתפִ לָה‪.‬‬ ‫על פי ההלכה]‬ ‫[יט ] בארבע סעודות שבת וכן ביום טוב וחול המועד וראש חודש ובסעודת‬ ‫ִמ ַנ ִין ָלנּו? ִמ ַי ֲעקֹּב‪ .‬שֶ הֲ ֵּרי הּוא ִה ְת ַכּוֵּן ִל ְשֹלשֶ ת ֵּאלּו‪ ,‬וְ ז ֵֵּּרז עַ ְצמֹו ְלדֹורֹון‪ ,‬לִ ְק ָרב‬ ‫מילה ‪,‬בסעודת פורים אומרים מגדול בוא"ו‪ ,‬ובסיום הכל יאמר פסוק עושה‬ ‫וְ ל ְִתפִ לָה‪ .‬וְ ָה ִאיש הַ ֶזה הּוא הֹו ֵּלְך בַ ֶד ֶרְך‪ִ ,‬הנֵּה יֵּש בֹו עִ טּוף שֶ ל ִמצְ ָוה ל ְַתפִ לָה‪ ,‬וְ ִהנֵּה‬ ‫יה‪ .‬כְ שֶ ָק ַרב‬ ‫ִישי ֵּאין ל ְִרדף ַאחֲ ֶר ָ‬ ‫שלום במרומיו וכו'‪ ,‬ויכוין בר"ת עושה במרומיו להוי"ה של ע"ב דיודי"ן‪:‬‬ ‫בֹו כְ ֵּלי ַזיִ ן ל ְִק ָרב‪ֵּ .‬כיוָן ֶשיֵּש בֹו ְשנֵּי ֵּאלֶה‪ ,‬הַ ְשל ִ‬ ‫אֹותם‬ ‫[כ] ברצה והחלצינו ופירוש החליצנו הוא רוצה לומר זרזינו‪ ,‬וביום טוב וחול‬ ‫אֲ לֵּיהֶ ם‪ ,‬נ ְָתנּו לֹו שָ לֹום וְ ל ֹּא הֵּ ִשיב לָהֶ ם‪ָ .‬אמַ ר ַרבִ י ִחיָיא‪ִ ,‬הנֵּה ֶאחָ ד מֵּ ָ‬ ‫המועד וראש חודש אומר כאן יעלה ויבא ואינו מזכיר שבת ביעלה ויבא‪ ,‬ואם‬ ‫הַ ְש ַנ ִים שֶ ְראּויִים ִל ְהיֹות בֹו ‪ֵּ -‬אין בֹו‪ ,‬שֶ הֲ ֵּרי ל ֹּא ִת ֵּקן עַ ְצמֹו לְדֹורֹון‪ּ ,‬ובְ דֹורֹון כָלּול‬ ‫טעה ולא הזכיר של שבת בסעודת הלילה או סעודה הראשונה של היום‪ ,‬אם‬ ‫יֹוסי‪ ,‬אּו ַלי הָ יָה ִמ ְש ַתדֵּ ל ִב ְתפִ ָלתֹו‪ ,‬אֹו שֶ ַמ ְר ִחיש ַתלְ מּודֹו כְ ֵּדי‬ ‫הַ שָ לֹום‪ָ .‬אמַ ר ַר ִבי ֵּ‬ ‫נזכר כשאמר בא"י קודם שאמר בונה ירושלים יסיים למדני חוקיך ויזכיר‬ ‫שֶ ל ֹּא ִי ְש ַכח אֹותֹו‪ .‬הָ לְ כּו יַחַ ד‪ ,‬וְ ל ֹּא ִדבֵּ ר אֹותֹו הָ ִאיש עִ מָ הֶ ם‪ַ .‬אחַ ר ָכְך נִ ְש ְמטּו ַר ִבי‬ ‫תֹורה‪ .‬כֵּיון שֶ ָר ָאה אֹותֹו הָ ִאיש שֶ ִמ ְש ַת ְדלִים הָ יּו‬ ‫רצה והחליצנו‪ ,‬ואם נזכר אחר שאמר בונה ירושלים קודם שהתחיל ברכה‬ ‫ִחיָיא וְ ַרבִ י יֹוסֵּ י וְ ִה ְש ַת ְדלּו בַ ָ‬ ‫אֹותי‬ ‫בֹותי‪ ,‬בַ ָמה חֲ שַ ְד ֶתם ִ‬ ‫רביעית של הטוב והמטיב אומר שם נוסח זה בא"י אמ"ה שנתן שבתות‬ ‫תֹורה‪ָ ,‬ק ַרב אֲ לֵּיהֶ ם וְ נ ַָתן לָהֶ ם שָ לֹום‪ָ .‬אמַ ר לָהֶ ם‪ַ ,‬ר ַ‬ ‫בַ ָ‬ ‫ית אֹומֵּ ר ְתפִ ָלה‬ ‫יֹוסי‪ ,‬אּו ַלי הָ ִי ָ‬ ‫למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת‪ ,‬ואם אינו‬ ‫כְ שֶ נ ְַת ֶתם לִ י שָ לֹום וְ ל ֹּא הֵּ שַ בְ ִתי ָלכֶ ם? ָאמַ ר לֹו ַר ִבי ֵּ‬ ‫יודע נוסח ברכה זו יחזור לראש ברכת המזון ‪[,‬ה"ע יחזור לתחילת ברכת‬ ‫ְמּודְך‪ָ .‬אמַ ר לָהֶ ם‪ַ ,‬ה ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא יָדּון ֶא ְת ֶכם ְלכַף זְ כּות‪ .‬אֲ בָ ל‬ ‫אֹו ַמ ְר ִחיש ְב ַתל ְ‬ ‫אתי ִאיש ֶא ָחד וְ ִה ְקדַ ְמ ִתי לֹו שָ לֹום‪,‬‬ ‫יתי הֹו ֵּלְך בַ דֶ ֶרְך‪ָ ,‬מצָ ִ‬ ‫אֹּמַ ר ָל ֶכם‪ ,‬יֹום ֶא ָחד הָ יִ ִ‬‫רחם ולא לראש ברכת המזון ]‬ ‫אֹותי‪ ,‬וְ ִאלְ מָ לֵּא שֶ ִה ְתגַבַ ְר ִתי עָ ָליו‬ ‫ִ‬ ‫‪ .‬אלא דאם ידע לומר ההתחלה והסיום של הברכה "מקדש השבת" סגי אף‬ ‫וְ אֹותֹו ִאיש הָ יָה שֹודֵּ ד‪ ,‬וְ ָקם עָ לַי וְ צִ עֵּ ר‬ ‫שאינו יודע הנוסח כולו כראוי‪ ,‬ואם חל יום טוב בשבת והוצרך לומר נוסח זה‬ ‫ִהצְ טַ עַ ְר ִתי‪ .‬מֵּ אֹותֹו יֹום נָדַ ְר ִתי שֶ ל ֹּא לְהַ ְק ִדים שָ לֹום‪ַ ,‬רק ל ְָאדָ ם צַ ִדיק‪ֶ ,‬א ָלא ִאם‬ ‫אֹותי וְ יִ ְתגַבֵּ ר עָ לַי ְבכֹּחַ ‪ִ ,‬משּום שֶ ָאסּור‬ ‫ִ‬ ‫אז יאמר אותו כך בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה‬ ‫ִהכ ְַר ִתיו בָ ִראשֹונָה‪ִ ,‬משּום שֶ יָכֹול לְ צַ עֵּ ר‬ ‫לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פ' הזה בא"י מקדש‬ ‫לְהַ ְק ִדים שָ לֹום לְ ִאיש ָרשָ ע‪ ,‬שֶ ָכתּוב (ישעיה מט) ֵּאין שָ לֹום ָאמַ ר ה' ל ְָרשָ עִ ים‪.‬‬ ‫יתי ֶא ְת ֶכם ּונְ ַת ֶתם לִי שָ לֹום וְ ל ֹּא הֵּ שַ ְב ִתי ָל ֶכם‪ ,‬חָ שַ ְד ִתי‬‫השבת וישראל והזמנים‪ ,‬והא דסגי בהך ברכה דוקא כשזכר קודם שהתחיל‬ ‫אֹותּה הַ שָ עָ ה שֶ ָר ִא ִ‬‫וְ ָ‬ ‫יתי חֹוזֵּר עַ ל‬ ‫הטוב והמטיב‪ ,‬אבל אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אפילו לא‬ ‫יתי בָ ֶכם ִמצְ וָה שֶ ִנ ְר ֵּאית בַ חּוץ‪ּ ,‬וכְ מֹו ֵּכן הָ ִי ִ‬ ‫ֶא ְת ֶכם‪ִ ,‬משּום שֶ ל ֹּא ָר ִא ִ‬ ‫יקים‪ִ ,‬הנֵּה הַ דֶ ֶרְך ְמתֻ ֶקנֶת ְלפָ נַי‪.‬‬ ‫אמר עדיין אלא רק תיבת ברוך חוזר לראש ברכת המזון[ה"ע אפילו אמר ה'‬ ‫יתי ֶא ְתכֶ ם שֶ ַא ֶתם צַ ִד ִ‬ ‫ְמּודי‪ ,‬אֲ בָ ל עַ כְ שָ ו שֶ ָר ִא ִ‬ ‫ַתל ִ‬ ‫אֹותְך‬ ‫א‪-‬לוקינו מלך העולם על דעת לומר הטוב והמטיב ונזכר שלא אמר רצה‬ ‫יֹוסי‪ַ ,‬א ְש ֵּרינּו שֶ ל ֹּא ָטעִ ינּו בְ ְך‪ ,‬וַהֲ ֵּרי הַ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא שָ לַח ְ‬ ‫‪ָ ....‬אמַ ר ַרבִ י ֵּ‬ ‫יאמר אשר נתן שבתות למנוחה משום סב"ל]ואם טעה בסעודה שלישית של‬ ‫יֹוסי‪ִ ,‬משּום שֶ טֹוב הּוא לְ ִי ְש ָר ֵּאל‪ ,‬יֵּש ְל ִי ְש ָר ֵּאל חֵּ לֶק ָלעֹו ָלם הַ זֶה‪,‬‬ ‫ֵּאלֵּינּו‪ָ .‬א ַמר ַר ִבי ֵּ‬ ‫שבת יש אומרים שחוזר ויש אומרים שלא חוזר‪ ,‬ואף על גב דשורת ההדין‬ ‫ּובָ עֹו ָלם הַ בָ א ל ְִראֹות עַ ִין בְ עַ יִ ן ֶאת מַ ְר ֵּאה הַ ָכבֹוד‪ ,‬כַ כָתּוב (ישעיה נב) כִ י עַ יִ ן בְ עַ ִין‬ ‫מחייבת דסב"ל ואינו חוזר‪ ,‬מכל מקום כיון דעל פי הסוד קיימא לן אין הפרש‬ ‫י ְִראּו בְ שּוב ה' צִ יֹון‪ .‬בָ רּוְך ה' לְעֹולָ ם ָא ֵּמן וְ ָאמֵּ ן‪ .‬שָ נִינּו‪ָ ,‬אמַ ר ַר ִבי יֹוסֵּ י‪ִ ,‬מן ַהיֹום‬ ‫בחיובא בין סעודה ג' לשתי סעודות ‪ ,‬לכך גם בסעודה שלישית חוזר[ה"ע לא‬ ‫שֶ ִה ְתעַ לָה ַרבִ י ִש ְמעֹון מֵּ הַ ְמעָ ָרה‪ַ ,‬ה ְדבָ ִרים הַ לָלּו ל ֹּא ִנ ְתכַּסּו ִמן הַ חֲ בֵּ ִרים ּובְ סֹודֹות‬ ‫אֹותּה שָ עָ ה בְ הַ ר ִסינַי‪,‬‬ ‫אמר רצה בסעודה שלישית אם לא התחיל את המילה לעד של הטוב‬ ‫ּומ ְת ַגלִים ִמבֵּ ינֵּיהֶ ם‪ ,‬כְ ִאלּו שֶ נִ ְתנּו בְ ָ‬ ‫עֶ לְיֹונִים ָהיּו ִמ ְס ַתכְ לִים ִ‬ ‫והמטיב יאמר אשר נתן וכו' ואם התחיל לעד אינו חוזר על ברכת המזון‬ ‫ַאחַ ר ֶשמֵּ ת ָכתּוב (בראשית ה) ַויִ ּסָ כְ רּו מַ עְ יְ נֹות ְתהֹום וַאֲ רֻ בֹות הַ ָשמַ ִים‪ ,‬וְ ָהיּו‬ ‫ואשה בכל גוונא לא חוזרת ]‪ ,‬מיהו בסעודה אחרת שסועד ביום אחר סעודה‬ ‫הַ חֲ בֵּ ִרים ְמ ַרחֲ ִשים ְדבָ ִרים‪ ,‬וְ ל ֹּא ִמ ְת ַק ְי ִמים בָ הֶ ם‪[ .‬זוהר מתורגם מקץ דף קה‪/‬רה]‬ ‫דשחרית שבירך בה המוציא וברכת המזון כולי עלמא מודו דאם טעה בה אינו‬ ‫חוזר‪:‬‬ ‫אמירות מחז"ל ‪ :‬כתוב במדרש הגדול בראשית פרק כט פסוק ד (פרשת ויצא) ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם‪ .‬מכאן אמרו לעולם תהא דעתו שלאדם מעורבת עם הבריות‬ ‫וקורא להם אחים ורעים ויקדים בשלום הכל‪ ,‬כדי שיקדמו אותו מלאכי שלום ומלאכי רחמים מלמעלה‪ .‬מרגלא בפומיה דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה ומענה רך‬ ‫ומשיב חמה ומדבר שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפלו עם גוי בשוק‪ ,‬כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד וחביב למטה‪ .‬אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא‬ ‫הקדימו אדם שלום מעולם‪ ,‬אפלו גוי בשוק‪ ***.‬כתוב בשמות רבה פרשה נא סימן א (פרשת פקודי) [לח‪ ,‬כא] ואלה פקודי המשכן‪ ,‬כך פתח ר' תנחומא בר אבא (משלי כח) איש אמונות‬ ‫רב ברכות אתה מוצא כל מי שהוא נאמן הקדוש ברוך הוא מביא ברכות על ידיו‪ ,‬מי שאינו נאמן ואץ להעשיר לא ינקה‪ ,‬איש אמונות זה משה שהוא נאמנו של הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ ,‬שנאמר (במדבר יב) לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא‪ ,‬הוי איש אמונות רב ברכות שכל הדברים שהיה גזבר עליהם היו מתברכים לפי שהוא נאמן‪***,‬סגולה‬ ‫מרבינו הג''ר זונדעל מסלנט זצוק''ל בקבלה מרבינו הגר''א זיע''א‪ ,‬שבכל יום בבוקר כשעומד אדם ממטתו‪ ,‬יקבל על עצמו עול תורה‪ ,‬ויאמר ''הריני מקבל על עצמי עול‬ ‫תורה היום בלי נדר'' וכשאדם מקבל על עצמו עול תורה מובטח שאינו ניזוק כל היום‪ ,‬וזוכה להרבה סייעתא דשמיא בלימודו‪.‬‬ ‫כתב היעב"ץ בהקדמת ספרו‪" :‬דבר מנוסה ובדוק ומקובל ביד זקני הדור בקריאת והוא רחום" בקול רם בשני וחמישי בציבור‪ ,‬מבטלת גזירות רעות"‪ .‬גם על הפסוק‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה ‪:‬סופגניות האם מספיק שהיהודי ידליק את הגז או שצריך שגם יטגנם היהודי‬ ‫תשובה ‪ :‬כידוע לדעת שו"ע אם אופה לחם מספיק שידליק יהודי את התנור אבל אם לא מדובר באפית לחם כגון להכין תבשיל וכדו' צריך שהיהודי‬ ‫גם לשפות את הסיר ולא מספיק רק להדליק את האש ‪,‬וסופגניות מה דינם ‪ ,‬האם דינם כתבשיל שצריך שגם היהודי יטגנם לדעת שו"ע או דינם‬ ‫כלחם ומספיק להדליק את הגז ‪ .‬מרן הרב עובדיה התיר סופגניות אף שרק מדליקים את האש והגוי מטגנם כמבואר ביחוה דעת חלק ה סימן נג‬ ‫מכמה טעמים א‪.‬שמא הלכה כפרי חדש שמאכל שאין מלפת בו את הפת אין בו דין בישולי עכום ב‪ .‬שמא הלכה כרבנו תם הסובר שגם אם מטגן‬ ‫ובברכת המזון וממלא סופגניה דינה כפת שמספיק רק להדליק הגז ואף שמרן לא פסק כך ג‪ .‬שמא הלכה כדעת הרמ"א‬ ‫בעזה"י‬ ‫את העיסה חייב בחלה‬ ‫שמספיק להדליק את האש גם בתבשיל ואף שהספיקות נגד מרן עבדינן ס"ס כהאי גוונא ועוד שמא בבית ישראל אין דין בישולי עכו"ם‬ ‫ד‪ .‬ועוד שמא הלכה כדעת המ"א ועוד אחרונים שגם לדעת הר"ש הסובר שעיסה שטיגנה מזונות אם קובע עליה סעודה מברך ברכת המזון וכתב‬ ‫הבית יוסף שכל קובע עליו סעודה מברך ברכת המזון דיני לענין בישולי עכו"ם כפת ומספיק רק להדליק את האש ולא צריך גם להניח את המאפה‬ ‫על ידי יהודי וממלא הכא לסוברים שבקביעות סעודה יברך ברכת המזון מהני לטגן על ידי גוי עכת"ד ועוד יש לצרף עוד סניף [ בשו"ת יביע אומר‬ ‫חלק י' יור ה דעה סימן ח צירף סברה זו לשאר ספקות להקל ] שבדבר תעשייתי אין בישולי גויים שאין כאן קירוב וחיבה שהגוי המטגן לא יודע מי‬ ‫האוכל ולכן סופגניות אפשר להקל כמו הרמ"א רק בהדלקת הגז‬ ‫ועלה לדמי מחירו של היין‪ ,‬כך שלא הפסיד רב הונא כלום‪.‬‬ ‫אמונות רב ברכות – יושר מביא ברכה‬ ‫איש ‪.‬‬ ‫ממעשה זה אנו רואים שרב הונא נענש לגודל דרגתו הגבוהה‬ ‫שהפסיד הפסד עצום וכשתיקן זאת חזר לו כל כספו‪.‬‬ ‫וכתוב בספר החסידים סי' תתרס''ב ז''ל‪ ,‬מי שנושא ונותן‬ ‫"כִ י ְמעַ ט אֲ שֶ ר הָ יָה לְָך ְלפָ נַי וייפרץ ָלרֹּב"‬ ‫באמונה נותנים לו שכר גם על משא ומתן שלא בא לידו לפי‬ ‫כותב הרמב"ם הלכות שכירות ( פ' י"ג ה"ז ) כדרך שמוזהר‬ ‫שאם היה בא לידו היה עושה באמונה‪ ,‬ואף אם נעשה עני ואינו‬ ‫בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא‬ ‫נושא ונותן נותנים לו שכר כאילו היה עוסק ועושה באמונה‬ ‫יגזול מלאכת בעה''ב ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל‬ ‫וכן לכל דבר ולאחר מיתה כמו כן וכו' ע''כ‪.‬‬ ‫היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן שהרי הקפידו‬ ‫אפילו גוי‪ ,‬המרמה אותו‪ ,‬אינו רואה ברכה בעמלו‪.‬‬ ‫על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה‪ .‬וכן חייב‬ ‫כתב בספר חסידים (אות תרס"א) שאלו שהרוויחו כספים‬ ‫לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר "כי בכל כחי עבדתי‬ ‫מטעויות של גויים‪ ,‬לא ראו ברכה בעמלם‪ ,‬ונכסיהם ירדו‬ ‫את אביכן"‪ ,‬לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר‬ ‫לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה‪ .‬ולעומתם אלו שקידשו את‬ ‫(בראשית ל‪-‬מג) ''ויפרץ האיש מאד מאד''‪.‬‬ ‫ה' והחזירו כספים של גויים שהגיעו אליהם בטעות‪ ,‬גדלו‬ ‫הרמב"ם כותב שיעקב אבינו זכה לעושרו בזכות יושרו של‬ ‫והעשירו והצליחו‪ ,‬והניחו יתרם לעולליהם‪.‬וכן מובא בבאר‬ ‫יעקב אבינו אף על פי שלבן הרשע היה רמאי גדול וכפי‬ ‫הגולה סי' שמח ס"ק ה וסי' רלא ס"ק ב מילקוט שמעוני אמרו‬ ‫שכתוב "ותחלף את משכורתי עשרת מונים" דהיינו מאה פעם‬ ‫רבותינו שאותם אנשים שגזלו או עשקו גויים לבסוף פשטו את‬ ‫רימה לבן את יעקב ‪,‬החליף את לאה ברחל‪ ,‬והחליף את‬ ‫הרגל ולא נשאר להם מאומה מכל רכושם ולעומת זאת מי‬ ‫ההסכם בכבשים ועוד למרות זאת יעקב היה ישר ולכן זכה‬ ‫שנהג עם הגויים ביושר לבסוף התעשר וזכה לקדש שם שמים‬ ‫לכל העושר הזה‪.‬‬ ‫ולכן אסור לגנוב או לגזול מגוי אפילו דבר פעוט ערך וכן אסור‬ ‫כתב המאירי במסכת יומא דף כב‪" :‬לעולם יהא אדם נאמן‬ ‫להטעות את הגוי‪ ,‬למשל לבלבל אותו בחשבון כך שיחשוב‬ ‫בכל עסקיו‪ ,‬ולכל אדם‪ .‬וכל שיעשה כן‪ ,‬יהא בטוח שנכסיו‬ ‫שעליו לשלם יותר ממה שצריך‪ .‬וכן אם קנה היהודי מהגוי‬ ‫מצליחים‪ ,‬כמו שאמרו (נדה ע ע"ב)‪ :‬הרוצה להתעשר ‪ -‬יתעסק‬ ‫דבר מה בהקפה‪ ,‬והגוי שכח שהיהודי חייב לו כסף‪ ,‬חייב‬ ‫באמונה‪ ,‬ולא אמר יתעסק באמונה לחברו‪ ,‬אלא לכל אדם‬ ‫היהודי לשלם לו שיש חשש שמא יגרם חילול ה'‪ ,‬שאולי יתברר‬ ‫שבעולם‪ .‬ואף במשלי החכמים אמרו‪ :‬היושר ‪ -‬הכנת העושר‪.‬‬ ‫לגוי שטעה ויתרעם על היהודי שלא תיקנו‪ ,‬במצב כזה חובה על‬ ‫ואף על פי שמדת הנאמנות משובחת בכל אדם‪ ,‬וכל אדם צריך‬ ‫היהודי להעמיד את הגוי על טעותו ולקבל התשלום המגיע לו‪.‬‬ ‫לה‪ ,‬מכל מקום מי שהוא ממונה פרנס על הציבור‪ ,‬צריך שיהא‬ ‫מובא בספר חסידים סימן תתרס"ב מעשה באדם שנפטרו לו‬ ‫מעוטר במידה זו עד תכלית‪ ,‬שלא תהא פרצה קוראתו"‪.‬‬ ‫לא עלינו בניו ובנותיו ושאל לרב מדוע קרה לו כך שכל ממונו‬ ‫ובמסכת נדה אמרו‪ ,‬מה יעשה אדם ויתעשר ירבה בסחורה‬ ‫הלך לחתניו ולכלותיו אמר לו הרב שמא רימית בני אדם אמר‬ ‫וישא ויתן באמונה‪ ,‬ובמדרש משלי אסמכוהו אקרא "איש‬ ‫לו אותו אדם חס ושלום אלא שהיה מסחר עם גוי אחד‬ ‫אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה"‪ ,‬הנושא ונותן‬ ‫ורימיתי אותו באופן קבוע ועכשיו הוא נפטר ומאז שנפטר ירד‬ ‫באמונה נכסיו מתרבין והקדוש ברוך הוא מזמין לו פרנסתו‬ ‫מזלי אמר לו הרב כל הצער הזה שנגרם לך והפסד הממון הוא‬ ‫מפני שבני אדם בוטחין באמונתו ויהיה ממונם מצוי אצלו‬ ‫משום שרימיתי את הגוי זה וכשנפטר הוא קטרג עליך ומקטרג‬ ‫תמיד‪ ,‬ולא די לו שיתפרנס מן האמונה אלא שנקרא צדיק‬ ‫עליך כל הזמן בשמים ולכן אתה סובל את הצער הזה וכל‬ ‫שנאמר וצדיק באמונתו יחיה‪.‬ע"כ‬ ‫הפסד ממון זה‪.‬‬ ‫מובא במסכת שבת (דף לא) אמר רבא בשעה שמכניסים אדם‬ ‫כותב הרבל"ג על הפסוק במשלי (פ"כח ‪,‬כ) "איש אמונות רב‬ ‫לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה?‪,‬‬ ‫ברכות"‪ -‬איש שמתעסק באמונה במדיניות ובדעות הוא "רב‬ ‫עסקת בפו''ר?‪ ,‬צפית לישועה?‪ ,‬פלפלת בחכמה‪ ,‬הבנת דבר‬ ‫ברכות"‪ ,‬מצד יושרו יצליח כחפצו ומצד דבקו בש''י‪.‬‬ ‫מתוך דבר‪ ,‬מתוך כל השאלות השאלה הראשונה היא‪ :‬האם‬ ‫בֹותינּו זִ כְ רֹונָם לִבְ ָר ָכה‬ ‫כתב שערי קדושה ח''ב ש''ד וְ ָא ְמרּו ַר ֵּ‬ ‫נשאת ונתת באמונה?‬ ‫נֹותן בֶ אֱ מּונָה שֶ ְנכָ סָ יו‬‫ִאיש אֱ מ ּונֹות ַרב בְ ָרכֹות ֶזה הַ נֹושֵּ א וְ ֵּ‬ ‫בספר יוסף אומץ כותב סיפור שראיתי בספר מוסר‪ ,‬באדם‬ ‫ִמ ְת ַר ִבים וְ הַ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא מַ זְ ִמין לֹו ַפ ְרנ ָָסתֹו וְ כּו' וְ ל ֹּא עֹוד‬ ‫אחד שפתח חנות מסחר‪ ,‬וקודם שהתחיל לעבוד בה‪ ,‬הלך לרב‬ ‫ֶאלָא ֶשנ ְִק ָרא צַ ִדיק שֶ נֶאֱ ַמר (חבקוק ב') וְ צַ ִדיק בֶ אֱ מּונָתֹו ִי ְחיֶה‬ ‫לבקש ממנו עצה להצלחה וברכה‪ :‬והרב אמר לו‪ :‬הברכה‬ ‫בֹותינּו זִ כְ רֹונָם לִ בְ ָר ָכה תרי''ג ִמצְ ֹות ֵּהן וְ כו' ּובָ א‬ ‫וְ ָא ְמרּו ַר ֵּ‬ ‫היא‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬מבקש העצה לא הבין כוונת הרב‪ ,‬הסביר לו‬ ‫ידן עַ ל ֶאחָ ת שֶ נֶאֱ מַ ר (שם) וְ צַ ִדיק בֶ אֱ מּונָתֹו ִי ְחיֶה‪:‬‬ ‫חֲ בַ קוק וְ הֶ ע ֱִמ ָ‬ ‫הרב‪ :‬שזה נוטריקון א‪ -‬ב אמונה ברכה‪ ,‬דהיינו שאם יהיה‬ ‫מסופר בתנא דבי אליהו רבה פרשה טז סיפר אליהו הנביא‬ ‫נושא ונותן באמונה יזכה לברכה‪ .‬ג‪-‬ד‪ ,‬נוטריקון גזל דלות‪,‬‬ ‫שאמר לו אדם ‪ ,‬רבי‪ ,‬מעשה היה בי‪ ,‬שמכרתי לגוי ארבעה‬ ‫דהיינו שאם הוא לא ישמור עצמו ח"ו מגזל‪ ,‬סופו שיהיה לו‬ ‫כורים של תמרים‪ ,‬ומדדתי לו בבית אפל מחצה על מחצה‪,‬‬ ‫דלות רחמנא ליצלן‪ .‬וזהו רמז הכתוב‪" :‬איש אמונות רב‬ ‫אמר לי אתה וא‪-‬להים אשר בשמים יודע על מדה שאתה מודד‬ ‫ברכות"‪ ,‬דהיינו שמי שמתנהג במשאו באמת ובאמונה‪ ,‬זוכה‬ ‫לי‪ ,‬מתוך שמדדתיו לו חסרתיו שלש סאין של תמרין‪ ,‬לאחר‬ ‫להרבה ברכות‪ .‬וכאמור‪.‬‬ ‫מכן נטלתי את המעות ולקחתי בהן כד אחד של שמן‪ ,‬והנחתיו‬ ‫מסופר בגמרא ברכות (דף ה‪ ) .‬על רב הונא שהחמיצו לו ארבע‬ ‫במקום שמכרתי התמרים לגוי‪ ,‬נקרע הכד ונשפך השמן והלך‬ ‫מאות חביות יין ‪,‬הצטער מאוד‪ .‬נכנסו לבקרו חבריו החכמים‬ ‫לו‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬בני הכתוב אומר‪ ,‬לא תעשוק את רעך (ויקרא‬ ‫ואמרו לו שיבדוק במעשיו אולי נהג באיזה ענין שלא כהוגן‪.‬‬ ‫י"ט י"ג)‪ ,‬רעך הרי הוא כאחיך‪ ,‬ואחיך הרי הוא כרעך‪ ,‬הא‬ ‫אמר להם‪ :‬וכי אני חשוד בעיניכם ?! אמרו לו‪ :‬וכי הקב''ה‬ ‫למדת‪ ,‬שגזל הגוי גזל‪ ,‬ואין צריך לומר אפילו של אח‪ ,‬ומתוך‬ ‫חשוד בעיניך שמעניש סתם בלא סיבה?! אמר להם‪ :‬אדרבה‪,‬‬ ‫שהקב"ה ראה את בני אדם בעונותיהן שהן עושקין וגוזלין‬ ‫אם יש מי ששמע משהו לא טוב עלי‪ ,‬שיודיע לי ואתקן‪ .‬אמרו‬ ‫וחומסין זה בזה‪ ,‬חזר ופירש בקבלה על ידי יחזקאל בן בוזי‬ ‫לו‪ :‬שמענו שכבודו לא נותן את כל החלק המגיע לאריסו‬ ‫הכהן‪ ,‬ואביו כי עשק עושק וגזל גזל אח (יחזקאל י"ח י"ח)‪.‬‬ ‫בזמורות הגפן ‪ .‬אמר להם‪ :‬הרי הוא גונב לעצמו הרבה‪ ,‬לכן‬ ‫לעומתו המתנהג ביושר זוכה לברכה במעשה ידיו‬ ‫אני מפחית משכרו‪ .‬אמרו לו‪ :‬בכל זאת נחשב לך שגם אתה‬ ‫הנזהר מלשקר יתקיימו כל ברכותיו‪ ,‬דכמו שהוא נזהר שלא‬ ‫גונב ממנו‪ .‬אלא תתן לו אתה את החלק המגיע לו‪ ,‬ואם תרצה‬ ‫ישקר – גם מן השמים שומרים שכל מה שיאמר יהיה אמת‪,‬‬ ‫תתבע אותו אחר כך על גניבתו‪ .‬אמר להם רב הונא‪ :‬אני מקבל‬ ‫ויתקיים‪( .‬ארחות יושר)‬ ‫עלי את דבריכם וחוזר בי‪ .‬עשה הקב''ה נס ונהפך החומץ‬ ‫חזרה ליין‪ .‬ויש אומרים שהתייקר החומץ‬ ‫מילי דבדיחותא ‪":‬תגיד‪ ,‬איך נפטרים מהנודניקים?"‪ ,‬פנה רופא לידידו עורך הדין שפגש במסיבה‪" .‬תמיד כשאני בא לאירועים ומסיבות‪ ,‬כל הזמן פונים אלי אנשים בבקשה לייעוץ‬ ‫רפואי‪ .‬מה אתה עושה כדי להיפטר מהטרדנים?""אין לי בעיה"‪ ,‬משיב עורך הדין‪" ,‬אני נותן להם עצה‪ ,‬ולמחרת שולח חשבון"‪".‬תודה רבה!"‪ ,‬אמר הרופא‪ .‬ולמחרת קיבל חשבון‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דו ד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫יהורם בן טיטה חדד וב"ב‪ :‬שה' יתברך‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם‬ ‫בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ‪,‬אני ה'‬ ‫ְהּודי מֵּ עִ יר ְסלֹונִ ים ְדלִיטָ א ש ָקנָה מֵּ אֲ צִ יל בַ עַ ל‬ ‫מסופר על י ִ‬ ‫שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ‪,‬וכל אשר‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים‬ ‫קֹומי ‪ 28‬כִ כְ רֹות ְדבַ ש בִ ְמ ִחיר ָחמֵּ ש רּובָ ל כָל כִ כָר‪.‬‬ ‫הָ אֲ חֻ זָה הַ ְמ ִ‬ ‫אכי"ר‪ .‬לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪ ,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫יעשה יצליח ‪,‬ימלא ה' כל משאלויתך‬ ‫ּסֹוחר הַ בַ י ְָתה‪ ,‬שָ ַקל ֶאת הַ ְדבַ ש‪ּ ,‬ומָ צָ א שֶ ִמ ְש ָקלֹו ‪ 38‬כִ כָר‪.‬‬ ‫בְ בֹוא הַ ֵּ‬