gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

איש חסד היה · Ish Chesed Huya — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: איש חסד היה · Ish Chesed Huya

שבוע: ויצא (2026-11-16)

איש חסד היה · Ish Chesed Huya — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרק יג‬ ‫פורים‬ ‫"פורים זה פורים"‬ ‫רבן של ישראל‪ ,‬רבי ישראל סלנטר‪ ,‬היה אומר‪" :‬אצל יהודי עובד ה' כל השנה‬ ‫צריכה להיות כמו חודש אלול‪ ,‬ואלול עצמו הוא אלול!"‬ ‫גם אנו נאמר‪ :‬אצל איש חסד כל השנה צריכה להיות פורים‪ ,‬וביום הפורים‬ ‫עצמו ההנהגה חייבת להיות מופתית‪.‬‬ ‫כבר בילדותו ציפה לרגע שיוכל לתת צדקה בפורים‪.‬‬ ‫"שאזכה גם אני לחלק צדקה בפורים"‬ ‫פורים בפאשקאן‪ .‬שמחה וששון ממלאים את רחובות העיירה‪ .‬כוסיות יי"ש‬ ‫נמזגות בלא חשבון‪ ,‬והילדים משתלבים בצהלה ומוסיפים לה את משובתם‬ ‫הילדותית‪.‬‬ ‫באחד הרחובות ניצב ביתו המהודר של גביר העיירה‪ ,‬מוקף גדר אבנים‪ .‬על‬ ‫הגדר עומד הילד הקטן שמואל יהודל'ה ומציץ פנימה‪ .‬לנגד עיניו מתגלה‬ ‫מחזה מרהיב‪ ,‬הפורט על נימים נסתרים ועמוקים בתוך נשמתו‪.‬‬ ‫שמואל יהודל'ה רואה את הגביר מחלק צדקה לכל מי שנכנס ומבקש‪.‬‬ ‫המראה שובה את לבו‪ .‬הוא אינו מתעייף לעמוד כל יום הפורים ולהזין את‬ ‫עיניו בחלוקת הצדקה‪.‬‬ ‫‪ ◊ 9 4‬איש חסד היה‬ ‫גי קרפ ‪ /‬םירופ‬ ‫בלבו פנימה נלחשה תפילה‪' :‬הלוואי‪ ...‬שאזכה גם אני לחלק צדקה בפורים!'‬ ‫כך סיפר לימים‪.‬‬ ‫תפילה זו‪ ,‬שפרצה מלבו של שמואל יהודל'ה בהיותו ילד רך‪ ,‬אכן התקיימה‪.‬‬ ‫פורים ברחוב רב סעדיה גאון בבני ברק‬ ‫המולה פורימית שררה ברחובות ובבתים פנימה‪ .‬ילדים מחופשים נכנסו‬ ‫ויצאו‪ ,‬העליצות גאתה‪ ,‬ומשלוחי מנות עשו את דרכם מהכא להתם‪.‬‬ ‫"נחמיה"‪ ,‬פנה אלי אבי מורי‪" ,‬ברצוני שתלך לראות משהו‪ ...‬גש נא אל ביתו‬ ‫של ר' שמואל דסקל‪ ,‬עמוד ליד הדלת ותראה מהו חסד!" נזכר בהתרגשות‬ ‫הרב הגאון רבי יוסף נחמיה פרידמן‪ ,‬רב קהילת צאנז‪-‬ז'ימיגרד בבית שמש‬ ‫ומנהל רוחני בישיבת 'חכמת שלמה' בבני ברק‪.‬‬ ‫עמדתי ליד דלת הבית מרותק כולי‪ .‬עקבתי אחר ר' שמואל‪ ,‬המעניק לכל‬ ‫הבאים סכומי כסף‪ ,‬ופניו מאירות בשמחה של מצווה‪ .‬בזה אחר זה הגיעו‬ ‫האנשים‪ ,‬ור' שמואל תורם עוד ועוד מבלי להתעייף‪.‬‬ ‫מדי פעם נסגרה הדלת לרגע‪ ,‬ושוב נפתחה‪ .‬ר' שמואל הגיע עם צרור שטרות‬ ‫נוסף ופיזר‪ ,‬נתן והעניק‪.‬‬ ‫במיוחד הפליאה אותי העובדה שר' שמואל לא הטריח את הבאים להיכנס‬ ‫לביתו‪ ,‬אלא עמד בפתח הבית‪ ,‬מוכן ומזומן להעניק לכל אחד‪...‬‬ ‫מחזה זה לא מש מנגד עיני עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫כחייל על משמרתו‬ ‫השכם בבוקר ביום הפורים התפלל כוותיקין‪ ,‬ואחר כך עמד על משמרתו‬ ‫בפתח הבית‪.‬‬ ‫השפע שזרם מביתו ביום הפורים היה עצום‪" .‬הבית של ר' שמואל דסקל"‬ ‫היה מפורסם ברחבי הארץ כולה‪ .‬כל הנצרכים‪ ,‬מוסדות התורה והארגונים‬ ‫לא פסחו על בית זה‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ג ר' אביגדור גייגר‪ ,‬ר"מ בישיבת ויז'ניץ‪:‬‬ ‫היה זה בפורים תשכ"ד‪ .‬היינו בחורים צעירים בישיבת ויז'ניץ‪ .‬שמענו שר'‬ ‫שמואל מחלק סכום גדול בפורים לכל בחור ישיבה‪ .‬באותה תקופה גר ר'‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪95‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫שמואל בשיכון נווה אחיעזר‪ ,‬ונהרנו לביתו להתרימו להכנסת כלה‪ .‬יצאנו‬ ‫נפעמים לא רק מגודל הסכום‪ ,‬אלא בעיקר מהיחס‪ ,‬מהשמחה ומהאהבה‬ ‫שקרנו מפניו בשעה שהעניק לנו‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' אברהם חיים ויזל‪ ,‬משגיח בישיבת חכמי לובלין‪:‬‬ ‫הבחנתי באנשים המשתלבים בתוך הבאים פעם נוספת לאחר שקיבלו‬ ‫ומבקשים שוב‪ .‬הם שיערו שר' שמואל לא מרגיש בכך‪ ,‬אך הבחנתי שהוא שם‬ ‫לב ועושה עצמו כאינו רואה‪ ,‬ושוב מעניק‪ ,‬באותה אהבה‪ ,‬באותה סבלנות!‬ ‫לא לאכזב את העניים‬ ‫סיפר הרה"ח ר' דוד צבי נוימן מווינה‪ ,‬לגיסנו הרה"ח ר' בנציון פוירשטיין‪:‬‬ ‫לפני פורים צלצלתי לר' שמואל וסיפרתי לו כי אני מגיע לארץ ליומיים כדי‬ ‫להסתופף בצלו של מורי ורבי כ"ק מרן האדמו"ר מערלוי‪" .‬הייתי רוצה‬ ‫להיפגש עמך בבני ברק ביום הפורים‪ ,‬אך אני חושש להיתקע בכבישים‬ ‫העמוסים ביום זה בבני ברק‪ ,‬לכן אבקשך שניפגש בבורסה לזמן קצר"‪.‬‬ ‫"איך אוכל לעזוב את הבית ביום הפורים? ואם יבוא יהודי נצרך ויראה‬ ‫שאיני בבית‪ ,‬איך ירגיש? כמה יתאכזב!" ענה ר' שמואל בפשטות‪.‬‬ ‫נפעמתי ממילותיו של ר' שמואל‪ .‬הן חדרו ללבי‪ .‬התום והטוהר‪ ,‬הרגישות‬ ‫של מי שיושב במרומי העושר ומרגיש בכאבו של העני – זהו ספר מוסר חי‬ ‫בעבורי!‬ ‫מסירות לעשות רצון צדיק‬ ‫למרות זאת היה עוזב את ביתו לדקות ספורות כדי להיכנס אל הקודש‬ ‫פנימה לכ"ק מרן האדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ‪ ,‬להתברך ביום גדול זה‪.‬‬ ‫הוא מינה את ילדיו לעמוד במקומו בדקות אלה ולחלק צדקה לכל נצרך‪.‬‬ ‫שח הרה"ח ר' ישראל וינברגר מקריית ויז'ניץ בבני ברק‪:‬‬ ‫פעם אחת ביום הפורים‪ ,‬כאשר נכנס ר' שמואל אל הקודש פנימה‪ ,‬אמר לו‬ ‫הרבי‪" :‬נזדמן לידי צורך מצווה גדול מאוד‪ .‬אני זקוק לעשרת אלפים שקל!"‬ ‫ר' שמואל החל מפשפש בכיסיו‪ .‬הרבי לא התכוון שר' שמואל ייתן את הכסף‬ ‫מיד והרגיעו‪" :‬לא נורא‪ ,‬לא נורא! בעזרת ה'‪ ,‬תעביר לי את הסכום"‪.‬‬ ‫‪ ◊ 9 6‬איש חסד היה‬ ‫גי קרפ ‪ /‬םירופ‬ ‫אך ר' שמואל‪ ,‬נרגש‬ ‫אל מול הקודש‪,‬‬ ‫ענה נסער‪" :‬לא‪ ,‬לא!‬ ‫אני רץ מיד הביתה‬ ‫להביא לרבי את‬ ‫הכסף!"‬ ‫הוא יצא מן החדר‪,‬‬ ‫הביתה‬ ‫הגיע‬ ‫נתקל‬ ‫במהירות‪,‬‬ ‫בציבור הנצרכים‪,‬‬ ‫אפשרו‬ ‫שבקושי‬ ‫לו לצאת שוב אל‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ מדבר עם ר' שמואל‬ ‫והתייצב‬ ‫הרבי‪,‬‬ ‫בחדר קודשו כעבור‬ ‫עשר דקות כשבידו הסכום כולו‪.‬‬ ‫צ'ק פתוח‬ ‫סיפר הרה"ח רבי יהודה יואל מילר מזקני וחשובי חסידי ויז'ניץ‪:‬‬ ‫נכחתי ביום הפורים אצל הרבי ה'ישועות משה'‪ ,‬והנה ראיתי שר' שמואל‬ ‫הניח צ'ק פתוח על שולחנו של הרבי ואמר‪" :‬שהרבי ימלא כרצונו‪ ,‬כפי שיקול‬ ‫דעתו"‪.‬‬ ‫הוא חשש כי לא ייתן מספיק‪ ,‬ועל כן רצה שהרבי יחליט‪ .‬הוא מנע מעצמו‬ ‫אפילו את ההנאה המינימלית של נדיבי לב‪ ,‬המחליטים כמה להעניק‪ ,‬ובלבד‬ ‫שישביע את רצון הצדיק‪.‬‬ ‫התנצלות‬ ‫פעם אחת ויחידה עזב את ביתו לכל יום הפורים‪ .‬היה זה בשנת תש"מ‪,‬‬ ‫כאשר כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ השיא את נכדו הראשון‬ ‫בארצות הברית בחודש אדר‪.‬‬ ‫הוא לא ויתר על השתתפות בשמחתו הגדולה של הרבי‪ ,‬והוכרח לשהות שם‬ ‫בפורים עם הרבי‪.‬‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪97‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫כדי לא לאכזב את ההמונים המתדפקים על דלת ביתו‪ ,‬כתב פתק בכתב ידו‪:‬‬ ‫'אני מתנצל‪ ,‬אך היה עלי לעזוב את הבית ליום הפורים‪ .‬אבקש מכל הבא‬ ‫לכתוב את שמו על הפתק‪ ,‬ולאחר הפורים אשלח לו את דמי הצדקה'‪.‬‬ ‫וכפי שאמרנו‪ ,‬אצל איש חסד כל השנה היא כפורים‪ ,‬ויום הפורים עצמו הוא‬ ‫מיוחד מאוד‪.‬‬ ‫‪ ◊ 9 8‬איש חסד היה‬