gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer

שבוע: ויצא (2026-11-16)

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משך חכמה‬ ‫פרשת ויצא פסקא א ‪ -‬ו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' י תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫ושמרתיך בכל אשר תלך‪ ,‬שוב לא השקיף על חרן בפרט‪ ,‬ולא היה‬ ‫פרשת יציאת יעקב מארץ ישראל ובואו לחרן‬ ‫תקותו על משפחתו ואחי אמו רק וילך ארצה בני קדם )פסוק כט(‪,‬‬ ‫בראשית כח‪ ,‬י – כט‪ ,‬יד‬ ‫שהלך לכל מקום שיזמין לפניו‪ ,‬הכל בהשקפה חדא‪ ,‬כי בכל‬ ‫פסקאות‪ :‬א ‪ -‬ו‬ ‫מקום ישמרהו השם‪ ,‬ואלקים יהיה עמדו‪ ,‬והבן ‪.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫]א[‬ ‫]ב[‬ ‫)כח‪ ,‬י( ַויֵּצֵ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵאר שָׁ בַ ע ַויֵּלֶ � חָ ָרנָה‪:‬‬ ‫)כח‪ ,‬יג( וְ ִהנֵּה ה' ִנצָּ ב עָ לָיו וַיּ ֹאמַ ר אֲ נִי ה' אֱ �הֵ י ַאבְ ָר ָהם ָאבִ י�‬ ‫מדוע כאן כתוב "וילך חרנה"‪ ,‬ולהלן "וישא רגליו כו' ארצה בני קדם"‬ ‫ֶיה ְל� ֶא ְתּ ֶננָּה וּ ְלז ְַרעֶ �‪:‬‬ ‫שׁכֵב עָ ל ָ‬ ‫וֵא�הֵ י ִי ְצחָ ק ָה ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ַא ָתּה ֹ‬ ‫מדוע באברהם כתיב אביך ולא ביצחק‬ ‫)כח‪ ,‬י( וילך חרנה‪ .‬פירוש ‪ ,1‬שהיה גר‪ ,‬ולא היה לו שום מבטה‬ ‫פרטית תכליתית‪ ,‬רק לילך חרנה למשפחת אביו ואחי אמו‪ ,‬אשר‬ ‫)כח‪ ,‬יג( אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק‪ .‬יתכן ‪ ,3‬על פי מה‬ ‫המה יעזרוהו ויסעדוהו‪ ,‬אבל כשהבטיחו השם יתברך )פסוק טו(‬ ‫אבל עכשיו שאמר לו ה' "בכל אשר תלך"‪ ,‬לא הלך בדרכים של חרן דוקא‪,‬‬ ‫פרשת יציאת יעקב מארץ ישראל ובואו לחרן‬ ‫אלא לכל אשר יקחוהו רגליו‪ ,‬שהכל שוה שה' עמו‪ ,‬ולהיכן שיזמין לו ה'‬ ‫בראשית כח‪ ,‬י – כט‪ ,‬יד‬ ‫יגיע‪ .‬וזהו "והבן"‪ ,‬שיש שינוי בכיוון ההליכה של יעקב‪.‬‬ ‫פסקאות‪ :‬א ‪ -‬ו‬ ‫‪ 2‬תמצית דבריו‪ :‬לפני שה' הבטיחו שישמור עליו בכל אשר ילך‪,‬‬ ‫מטרת הליכתו היתה לחרן‪ ,‬שיעזרוהו בני משפחתו‪ ,‬לכן כתוב‬ ‫‪] 1‬א[ על הפסוק )בראשית כח‪ ,‬י( " ַויֵּצֵ א ַיעֲקֹ ב ִמבְּ אֵ ר שָׁ בַ ע ַו ֵיּלֶ� חָ ָרנָה"‪ ,‬יש‬ ‫"וילך חרנה"‪ ,‬ולאחר שהבטיחו שישמור עליו בכל אשר ילך‪,‬‬ ‫לדקדק‪ :‬א‪ .‬מדוע כתיב וילך חרנה‪ ,‬די לכתוב ויצא יעקב מבאר שבע לחרן‪,‬‬ ‫"וישא רגליו" לכל אשר ילך‪ ,‬לאו דוקא לחרן‪ ,‬אלא ארצה בני‬ ‫ומהו "וילך חרנה"‪ .‬ב‪ .‬מהו שינוי לשון הכתוב‪ ,‬דכאן כתוב וילך חרנה‪,‬‬ ‫קדם‪.‬‬ ‫אַרצָ ה "בְ נֵי קֶ ֶדם"‪ .‬ג‪ .‬מהו לשון‬ ‫ולהלן כתוב )כט‪ ,‬א( ַויִּ שָּׂ א ַיעֲקֹ ב ַרגְ לָיו ַו ֵיּלֶ� ְ‬ ‫"וישא רגליו"‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דלפני שה' הבטיחו שישמור עליו‪ ,‬היה בארץ כנען גר‪ ,‬ללא משפחה‪,‬‬ ‫לכן לא היה לו מבט פרטי תכליתי לעצמו‪ ,‬אלא היה זקוק לסיוע של בני‬ ‫]ב[‬ ‫משפחתו‪ ,‬לכן כונתו היתה ללכת רק לבני משפחתו לחרן שיעזרו לו‪ ,‬לפיכך‬ ‫‪] 3‬ב[ )בראשית כח‪ ,‬יג( "וְ הִ נֵּה ה' נִצָּ ב עָ לָיו ַויֹּאמַ ר ֲאנִי ה' אֱ�הֵ י ַאבְ ָרהָ ם‬ ‫מדקדק הכתוב‪ ,‬שלא היה די ליעקב שיצא מבאר שבע לקיים מצוות אביו‪,‬‬ ‫שׁכֵב עָ לֶיהָ לְ � אֶ תְּ ֶננָּה וּלְ ז ְַרעֶ �"‪ ,‬יש‬ ‫אָרץ אֲשֶׁ ר אַ תָּ ה ֹ‬ ‫ָאבִ י� וֵא�הֵ י ִי ְצחָ ק הָ ֶ‬ ‫אלא תכלית הליכתו היתה "ללכת לחרן" שיעזרוהו משפחתו שם‪ ,‬לכן דקדק‬ ‫לדקדק‪ :‬א‪ .‬מדוע אמר לו ה' שאברהם הוא אביך‪ ,‬וביצחק ‪ -‬שהיה אביו‬ ‫הכתוב "וילך חרנה" שהיתה לו התכלית ההליכה לחרן‪.‬‬ ‫ממש ולא זקנו ‪ -‬לא כתיב אביך‪ .‬ב‪ .‬מדוע כשחזר יעקב אמר )לב‪ ,‬י( " ַויֹּאמֶ ר‬ ‫וּשׁמַ ְרתִּ י� בְּ כֹ ל אֲשֶׁ ר תֵּ לֵ�‬ ‫ולאחר שהבטיח לו ה' )פסוק טו( "וְ הִ נֵּה אָנֹ כִ י עִ מָּ � ְ‬ ‫ַיעֲקֹ ב אֱ�הֵ י אָבִ י אַבְ ָרהָ ם וֵא�הֵ י ָאבִ י יִצְ חָ ק"‪ .‬הנה אמר כאן על אביו אבי‪.‬‬ ‫ַוה ֲִשׁבֹתִ י� אֶ ל הָ א ֲָדמָ ה הַ זֹּאת כִּ י �א אֶ ֱעזָבְ � עַ ד אֲשֶׁ ר אִ ם עָ ִשׂיתִ י אֵ ת אֲשֶׁ ר‬ ‫ונראה‪ ,‬דיצחק לא היה אביו המיוחד ליעקב‪ ,‬כי היה גם אביו של עשיו‪,‬‬ ‫ִדּבַּ ְרתִּ י לָ�"‪ ,‬לא היתה כונתו ללכת בפרט לחרן לבני משפחתו שיעזרוהו‪,‬‬ ‫שעשיו היה מתייחס לאביו יצחק כמו יעקב‪ ,‬אבל לגבי אברהם היה רק יעקב‬ ‫אלא כונתו היתה ללכת לכל מקום שיזמין לו ה'‪ .‬לכן לאחר ההבטחה כתוב‬ ‫מתייחס אליו‪ ,‬ובן בנו הוא כבנו לכן כתוב "אברהם אביך"‪ ,‬אבל עשיו לא‬ ‫אַרצָ ה "בְ נֵי קֶ ֶדם"‪.‬‬ ‫ַו ֵיּלֶ� ְ‬ ‫היה מתייחס אל אברהם‪ ,‬לכן היה אברהם מיוחד ליעקב‪.‬‬ ‫ולכן כתוב "וישא רגליו"‪ ,‬שבתחלה הלך לחרן בדרכים המוליכות לחרן‪,‬‬ ‫א‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת ויצא פסקא א ‪ -‬ו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' י תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫)מגילה יז‪ ,‬א(‪ ,‬ועשו מכבדו לא הזכיר אביך‪ ,‬ולכך בוישלח )לב‪ ,‬י(‬ ‫שהביא המהרי"ט בשניות אורח חיים סימן ו'‪ ,‬דזרע אברהם לא‬ ‫קאמר יעקב אלקי כו' אבי יצחק‪ ,‬משום שחזר לארץ ישראל ללכת‬ ‫מיקרי עשו וזרע יצחק מיקרי‪ ,‬משום דביצחק יקרא לך זרע )כא‪,‬‬ ‫אל אביו‪ .‬והזוהר הקדוש )ויצא קנ‪ ,‬א( מתרץ באופן אחר‪ ,‬עיין שם‪,‬‬ ‫יב(‪ ,‬נאמר לאברהם‪ ,‬ביצחק‪ ,‬ולא כל יצחק )נדרים לא‪ ,‬א(‪] .‬וכבר‬ ‫ודו"ק ‪.4‬‬ ‫הבאתי לעיל פרשת וירא )פיסקא לח( דמאגדה דשבת פרק הבונה‬ ‫‪‬‬ ‫)קד‪ ,‬א( ז"ץ ח"ק הללו זרעו של יצחק‪ ,‬מוכח דעשו אינו זרע יצחק‪,‬‬ ‫]ג[‬ ‫עיין שם‪ ,‬אך לשיטת הרי"ט‪ ,‬משום שבניו של עשו הם מכותית‪,‬‬ ‫וּשׁמַ ְר ִתּי� בְּ כֹל אֲ שֶׁ ר ֵתּ ֵל� וַהֲ ִשׁב ִֹתי� ֶאל‬ ‫)טו( וְ ִהנֵּה ָאנֹכִ י עִ מָּ � ְ‬ ‫שולד כמותה אתי שפיר‪ ,‬ודו"ק[‪ .‬ולכך מדויק שפיר אלקי אברהם‬ ‫יתי ֵאת אֲ שֶׁ ר ִדּבַּ ְר ִתּי‬ ‫הָ אֲ ָדמָ ה הַ זּ ֹאת כִּ י ל ֹא ֶא ֱעזָבְ � עַ ד אֲ שֶׁ ר ִאם עָ ִשׂ ִ‬ ‫אביך‪ ,‬וביצחק לא הזכיר אביך‪ ,‬מפני שהוא אבי עשו גם כן‪ ,‬ולכן‬ ‫לָ�‪:‬‬ ‫מסיים אשר דברתי לך‪ ,‬ועיין רש"י משום דביצחק כו'‪ .‬או משום‬ ‫מדוע כתוב "להאדמה הזאת"‪ ,‬ולא כתוב 'לארץ הזאת'‬ ‫שיצא מארץ ישראל ואינו מכבדו‪ ,‬אשר נענש על זה במכירת יוסף‬ ‫מדוע ה' אמר ליעקב "אלוקי אברהם אביך"‪ ,‬כי אברהם הוא אביו המיוחד‬ ‫והטעם בזה‪ ,‬דה' אמר לאברהם )בראשית כא‪ ,‬יב( "כִּ י בְ יִצְ חָ ק יִקָּ ֵרא לְ � ז ַָרע"‪,‬‬ ‫לו ובני בנים כבנים‪ ,‬ולא יצחק‪ ,‬כי יצחק היה גם אביו של עשיו‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫ואמרו חז"ל )נדרים לא‪ ,‬א( שהנודר מזרע אברהם אסור בישראל ומותר‬ ‫היה אבי אביו בלבד‪ .‬אבל כשחזר אמר "וֵא�הֵ י אָבִ י יִצְ חָ ק"‪ ,‬כיון שבא לבקש‬ ‫בעובדי כוכבים‪ ,‬שאף על פי שבני ישמעאל הם זרע אברהם‪ ,‬מכל מקום‪,‬‬ ‫מה'‪ ,‬ביקש גם בזכות יצחק אביו‪ ,‬אפילו שאינו מיוחד לו‪ ,‬מה שאין כן כשה'‬ ‫כיון שאמר ה' לאברהם שביצחק יקרא לך זרע‪ ,‬הוציא את בני ישמעאל מזרע‬ ‫דיבר אליו‪ ,‬רצה לומר לו כי הברכות של אברהם יבואו עליו בלבד‪ ,‬כי רק‬ ‫אברהם‪ .‬ואף על פי שבני עשיו הם בני יצחק‪ ,‬מכל מקום גם בהם מותר‪,‬‬ ‫הוא זרע של אברהם‪ ,‬ולכן אמר בפסוק טו "כִּ י �א אֶ ֱעזָבְ � עַ ד אֲשֶׁ ר אִ ם עָ ִשׂיתִ י‬ ‫דדרשו חז"ל )שם( "ביצחק" יקרא לך זרע‪ ,‬ולא כל יצחק‪ ,‬דהיינו רק מקצת‬ ‫אֵ ת אֲשֶׁ ר ִדּבַּ ְרתִּ י לָ�"‪ .‬ופרש"י "דברתי לך ‪ -‬לצרכך ועליך‪ ,‬מה שהבטחתי‬ ‫מיצחק דהיינו יעקב הוא זרע אברהם‪ ,‬ולא עשיו‪ ,‬לכן הנודר מזרע אברהם‬ ‫לאברהם על זרעו‪ ,‬לך הבטחתיו ולא לעשו‪ ,‬שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא‬ ‫מותר בבני עשיו‪ ,‬כי אינם זרע אברהם‪.‬‬ ‫לך זרע‪ ,‬אלא כי ביצחק‪ ,‬ולא כל יצחק"‪ .‬ומיושב הכל בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫וכיון שנתבאר שבני עשיו אינם בני אברהם‪ ,‬לכאורה גם אינם בני יצחק‪,‬‬ ‫עוד יש ליישב מדוע אמר לו "אלוקי אברהם אביך" ועל יצחק לא אמר לו‬ ‫אבל המהרי"ט בשניות‪ ,‬היינו שו"ת חלק ב סימן ו‪ ,‬כתב שעשיו נקרא זרע‬ ‫אביו‪ ,‬מפני שעזב את אביו ולא כבדו‪ ,‬לא אמר לו ה' כי יצחק הוא אביו‪,‬‬ ‫יצחק ואינו נקרא זרע אברהם‪ ,‬והטעם בזה‪ ,‬דדוקא לאברהם נאמר שביצחק‬ ‫והרי נענש על זה במכירת יוסף )מגילה יז‪ ,‬א(‪ ,‬שמע מינא שלא עשה כהוגן‪,‬‬ ‫יקרא לך זרע ולא כל יצחק‪ ,‬אבל ליצחק עצמו לא נאמר זאת‪ ,‬לכן עשיו‬ ‫וכיון שעשיו כן כבדו לכן לא אמר לו יצחק אביך‪ .‬אבל כשחזר מחרן אמר‬ ‫מתייחס ליצחק אבל אינו מתייחס לאברהם‪.‬‬ ‫אבי‪ ,‬כדכתיב )בראשית לב‪ ,‬י( " ַויֹּאמֶ ר ַיעֲקֹ ב אֱ�הֵ י אָבִ י אַבְ ָרהָ ם וֵא�הֵ י אָבִ י‬ ‫ובאמת לכאורה יש להקשות על דברי המהרי"ט‪ ,‬דבשבת )קד‪ ,‬א( איתא‬ ‫יִצְ חָ ק"‪ ,‬כי חזר לכבדו‪ .‬ובזוהר )ויצא קנ‪ ,‬א( מתרץ באופן אחר בדרך סוד‪.‬‬ ‫"ז"ץ ח"ק ‪ -‬הללו זרעו של יצחק"‪ ,‬מבואר שבני עשיו אינם זרעו של יצחק‪.‬‬ ‫‪ 4‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שאמר ה' ליעקב "אלוקי אברהם אביך"‪,‬‬ ‫ויש לישב שיטת המהרי"ט‪ ,‬דדוקא עשיו עצמו הוא מזרע יצחק‪ ,‬אבל זרעו‬ ‫ועל יצחק לא אמר אביך‪ ,‬כיון שעשיו לא היה מתייחס לאברהם‪,‬‬ ‫של עשיו דהיינו בניו אינם מזרע יצחק‪ ,‬כיון שעשיו נשא כותית וולדה‬ ‫וכן לא ישמעאל‪ ,‬לפיכך היה רק יעקב בלבד מתייחס לאברהם‪,‬‬ ‫כמותה‪ ,‬לכן‪ ,‬אף על פי שעשיו עצמו מתייחס ליצחק‪ ,‬זרעו אינו מתייחס‬ ‫לכן היה נקרא אברהם אביו המיוחד של יעקב‪ ,‬דבני בנים כבנים‪,‬‬ ‫ליצחק‪ ,‬כך נראה ליישב שיטת המהרי"ט‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬ודבריו צריכים עיון‪ ,‬דהרי‬ ‫אבל עשיו כן היה מתייחס ליצחק‪ ,‬לכן לא היה יצחק אביו בלבד‬ ‫המהרי"ט איירי בנוסח התפלה שבראש השנה "ועקידת יצחק לזרע יעקב‬ ‫של יעקב‪ .‬עוד יש לומר‪ ,‬כיון שעזבו ולא כיבדו כעשיו‪ ,‬לכן לא קרא‬ ‫היום ברחמים תזכור"‪ ,‬ואם זרע עשיו אינו מתייחס ליצחק‪ ,‬אין צורך לומר‬ ‫לו אביו‪.‬‬ ‫לזרע יעקב‪ ,‬דבלאו הכי זרע עשיו אינו מתייחס אחריו‪ ,‬אלא שמע מינא‬ ‫דלמהרי"ט זרע עשיו מתייחס ליצחק‪ ,‬וצ"ע[‪.‬‬ ‫מכל מקום מבואר בשיטת המהרי"ט‪ ,‬דעשיו מזרע יצחק ולא מזרע אברהם‪,‬‬ ‫]ג[‬ ‫אם כן יעקב היה מתייחס לבדו לאברהם ולא לבדו ליצחק‪ ,‬ובזה מבואר‬ ‫ב‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת ויצא פסקא א ‪ -‬ו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' י תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫יציאת מצרים שכבר נתקיימה הגזירה של ועבדום וענו אותם‪,‬‬ ‫אל האדמה הזאת‪ .‬אמר ‪ 5‬אדמה ולא ארץ‪ ,‬לרמז שישוב כשהוא‬ ‫התחיל להיראות בשם הויה‪ ,‬וזה שאמר בפרשת לך לך )טו‪ ,‬ז( אני‬ ‫מת ממצרים להאדמה הזאת ‪.6‬‬ ‫ה' אשר הוצאתיך וכו'‪ ,‬ומיד אמר במה אדע ונגזר השעבוד‬ ‫הקשה‪ ,‬ונפסק עבור זה ההתגלות בשם ה' רק בשם ש‪-‬ד‪-‬י ]עיין‬ ‫‪‬‬ ‫]ד[‬ ‫נדרים לב א שבזה חטא בשאלת במה אדע ונגזר השעבוד‪ ,‬עיין‬ ‫ִיקץ ַי ֲעקֹב ִמ ְשּׁנָתוֹ וַיּ ֹאמֶ ר ָאכֵן יֵשׁ ה' בַּ ָמּקוֹם‬ ‫)כח‪ ,‬טז‪-‬יז( ‪) -‬טז( ַויּ ַ‬ ‫שם[‪ ,‬לכן לא מסר אברהם ליצחק רק שם ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬והורהו על דרכי‬ ‫נּוֹרא הַ ָמּקוֹם הַ זֶּ ה ֵאין‬ ‫ִירא וַיּ ֹאמַ ר מַ ה ָ‬ ‫הַ ֶזּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְ ִתּי‪) :‬יז( ַויּ ָ‬ ‫השם בהוראת שם ש‪-‬ד‪-‬י‪ .‬וכן ביצחק כתוב )בראשית כו‪ ,‬כד( אני‬ ‫�הים וְ ֶזה שַׁ עַ ר הַ ָשּׁמָ יִם‪:‬‬ ‫זֶה כִּ י ִאם בֵּ ית אֱ ִ‬ ‫אלקי אברהם‪ ,‬ולא כתוב הויה‪ ,‬וכן )בראשית כז‪ ,‬כח( ויתן לך‬ ‫ביאור אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי‬ ‫אלקים ואל ש‪-‬ד‪-‬י יברך אותך‪ ,‬אבל יעקב במחזה אמר אליו אני‬ ‫)כח‪ ,‬טז( אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי‪ .‬הענין ‪ 7‬מבואר‬ ‫ה' אלקי וכו' ]דבמחזה שתא דרגי וכו' בזוהר הקדוש‪ ,‬עיין שם[‬ ‫עם הפסוק )שמות ו‪ ,‬ב( וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל‬ ‫וזה שאמר וייקץ יעקב וכו' ויאמר אכן יש ה'‪ ,‬ואנכי לא ידעתי‬ ‫ש‪-‬ד‪-‬י ושמי ה' לא נודעתי להם‪ ,‬ועיין רש"י ומדרש‪ .‬לכן בכל‬ ‫מידה זו מאבותי‪ ,‬ולא הורו לי דרכי השם בזה השם הנורא‪ ,‬וזה‬ ‫הספר לא תמצא אני ה'‪ ,‬רק )יז‪ ,‬א( אני אל ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬רק אחרי‬ ‫ש‪-‬ד‪-‬י שהיא בחינה יותר קטנה‪ ,‬מלשון ש‪-‬ד‪-‬י לו בעולם‪ ,‬והיא התגלות‬ ‫וּשׁמַ ְרתִּ י� בְּ כֹ ל אֲשֶׁ ר תֵּ לֵ� ַוה ֲִשׁב ִֹתי�‬ ‫‪] 5‬ג[ )בראשית כח‪ ,‬טו( "וְ הִ נֵּה אָנֹ כִ י עִ מָּ � ְ‬ ‫בהשגחת ה' בדרך הטבע‪ ,‬ויש בחינה גבוהה של הנהגה שלא כדרך הטבע‪,‬‬ ‫אֶ ל הָ אֲ דָ ָמה הַ זֹּאת כִּ י �א אֶ ֱעזָבְ � עַ ד אֲשֶׁ ר אִ ם עָ ִשׂיתִ י אֵ ת אֲשֶׁ ר ִדּבַּ ְרתִּ י לָ�"‪.‬‬ ‫והיא של הויה‪.‬‬ ‫ויש לדקדק‪ ,‬דארץ משמעו מקום ישוב‪ ,‬ואדמה הוא לשון עפר‪ ,‬כדכתיב‬ ‫ואברהם אבינו זכה בתחילה להשגת הבורא בבחינה גבוהה של הויה‪ ,‬ולכן‬ ‫)בראשית ג‪ ,‬יט( "בְּ זֵעַ ת אַ פֶּ י� תֹּ אכַל לֶחֶ ם עַ ד שׁוּבְ � אֶ ל הָ א ֲָדמָ ה"‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫כתיב )בראשית טו‪ ,‬ז( " ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲא ִני ה' אֲשֶׁ ר הוֹצֵ אתִ י� מֵ אוּר כַּשדים לָתֶ ת‬ ‫מאוד במקרא‪ ,‬אם כן מדוע כתוב לשון אדמה‪.‬‬ ‫אָרץ הַ זֹּאת לְ ִר ְשׁתָּ הּ"‪ ,‬אלא שנענש אחרי כן כששאל במה אדע כו'‬ ‫לְ � אֶ ת הָ ֶ‬ ‫ונראה‪ ,‬שרמז ה' ליעקב‪ ,‬שישיבו לאחר מותו אל האדמה הזאת‪ ,‬ולא יקבר‬ ‫ונגזר עליו השיעבוד של בניו במצרים‪ ,‬ואז נסתלקה ממנו הבחינה הגבוהה‬ ‫במצרים‪ ,‬כי ידע שיהיה גר במצרים וימות שם‪ ,‬כמו שאמר ה' לאברהם‬ ‫של הויה‪ ,‬כמבואר בנדרים )לב‪ ,‬א( "מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו‬ ‫בברית בין הבתרים )טו‪ ,‬יג(‪ ,‬וכן היה כדכתיב להלן )נ‪ ,‬יג( " ַויִּ ְשׂאוּ אֹ ת ֹו בָ נָיו‬ ‫בניו למצרים מאתים ועשר שנים כו' ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו‬ ‫אַרצָ ה כְּ נַעַ ן ַויִּ ְקבְּ רוּ אֹ ת ֹו בִּ ְמעָ ַרת ְשׂ ֵדה הַ מַּ כְ פֵּ לָה אֲשֶׁ ר קָ נָה אַבְ ָרהָ ם אֶ ת הַ שָּׂ ֶדה‬ ‫ְ‬ ‫של הקדוש ברוך הוא שנא' במה אדע כי אירשנה"‪ .‬ע"כ‪ .‬ולכן בכל ספר‬ ‫ַלאֲחֻ זַּת קֶ בֶ ר מֵ אֵ ת עֶ פְ רֹן הַ ִחתִּ י עַ ל פְּ נֵי מַ ְמ ֵרא"‪.‬‬ ‫בראשית בכל האבות לא כתיב שם הויה‪ ,‬רק שם ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬עד שיצאו ממצרים‬ ‫‪ 6‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שכתוב "אל האדמה" ולא כתוב אל הארץ‪,‬‬ ‫וזכה לה משה רבינו ע"ה‪ ,‬וזה פירוש הפסוק בפרשת וארא )שמות ו‪ ,‬ב‪-‬ג(‬ ‫שרמז ליעקב‪ ,‬שעתיד להקבר בארץ ישראל ולא במצרים‪.‬‬ ‫ַוי ְַדבֵּ ר אֱ�הִ ים אֶ ל מֹ שֶׁ ה ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲאנִי ה'‪ :‬וָאֵ ָרא אֶ ל אַבְ ָרהָ ם אֶ ל יִצְ חָ ק וְ אֶ ל‬ ‫וּשׁ ִמי ה' �א נו ַֹדעְ תִּ י לָהֶ ם"‪ .‬ולכן לא לימד אברהם את יצחק‬ ‫ַיעֲקֹ ב בְּ אֵ ל ש‪-‬ד‪-‬י ְ‬ ‫עבדות ה' בבחינה גדולה זו כיון שנסתלקה ממנו‪ ,‬וכן יצחק לא למדה‬ ‫]ד[‬ ‫ליעקב‪ ,‬אבל במחזה של יעקב זכה לגילוי בחינה זו‪ ,‬כי היה בדרגה גבוהה‬ ‫מאוד במחזה‪ ,‬כמו שכתוב בזוהר הקדוש )ויצא קמט‪ ,‬א( שנבואה היא‬ ‫‪] 7‬ד[ )כח‪ ,‬טז‪-‬יז( – ")טז( וַיִּ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשּׁנָת ֹו וַיּ ֶ‬ ‫ֹאמר ָא ֵכן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם‬ ‫מעולם של זכר וחלום מעולם של נקבה‪ ,‬והיא גבוהה בשש דרגות יותר‬ ‫הַ ֶזּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְ ִתּי‪) :‬יז( ַויִּ ָירא ַויֹּאמַ ר מַ ה נּו ָֹרא הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה אֵ ין זֶה כִּ י‬ ‫מנבואה ]אע"פ שזכר גדול מנקבה‪ ,‬אבל הנקבה יותר ראויה להיות מקבלת‪,‬‬ ‫אִ ם בֵּ ית אֱ�הִ ים וְ זֶה שַׁ עַ ר הַ שָּׁ מָ יִם"‪ .‬ע"כ‪ .‬יש לדקדק מה הוא ייתור לשון‬ ‫מזכר‪ ,‬כך נראה לבאר[‪ ,‬לפיכך בחלום זכה להתגלות שם הויה‪ .‬ולפי זה‬ ‫הכתוב‪ ,‬דדי היה רק לומר " ַויִּ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשּׁנָת ֹו ַויִּ ָירא ַויֹּאמַ ר מַ ה נּו ָֹרא הַ מָּ קוֹם‬ ‫מבואר שאמר יעקב שני דברים‪ :‬א‪ .‬אכן יש בחינה של התגלות שם הויה‬ ‫הַ זֶּה כו'" ואריכות הלשון " ַויֹּאמֶ ר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם הַ זֶּה וְ אָנֹ כִ י �א י ָָדעְ תִּ י"‬ ‫שלא זכה להכירה ולא ידעה‪ .‬ב‪ .‬שהתגלה לו שהמקום הוא מקום המקדש‪.‬‬ ‫צריכה ביאור‪ .‬ונראה‪ ,‬דיש שתי בחינות בהתגלות ה' על הברואים‪ :‬א‪ .‬במדת‬ ‫ג‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת ויצא פסקא א ‪ -‬ו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' י תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫לא היה דרך העובדי גילולים להקריב עליו‪ ,‬כמו שאמרו בספרי‬ ‫ביאור נכון‪ ,‬ודו"ק ‪.8‬‬ ‫)דברים‪ ,‬שופטים‪ ,‬קמ"ו( אשר שנא )דברים טז‪ ,‬כב( שהיתה‬ ‫אהובה בימי האבות‪ .‬ועיין רש"י שופטים )דברים טז‪ ,‬כב‪ .‬ד"ה‬ ‫‪‬‬ ‫אשר שנא(‪ .‬ולא הקים אותה בלילה‪ ,‬דאין בונים בית המקדש‬ ‫]ה[‬ ‫בלילה‪ ,‬כמו שאמרו )שבועות טו‪ ,‬ב( וביום הקים )במדבר ט‪,‬‬ ‫ִיקץ ַי ֲעקֹב ִמ ְשּׁנָתוֹ וַיּ ֹאמֶ ר ָאכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם‬ ‫)כח‪ ,‬טז – יח( ‪) -‬טז( ַויּ ַ‬ ‫טו( ‪.10‬‬ ‫נּוֹרא הַ ָמּקוֹם הַ זֶּ ה ֵאין‬ ‫ִירא וַיּ ֹאמַ ר מַ ה ָ‬ ‫הַ ֶזּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְ ִתּי‪) :‬יז( ַויּ ָ‬ ‫�הים וְ ֶזה שַׁ עַ ר הַ ָשּׁמָ יִם‪) :‬יח( ַויּ ְַשׁכֵּם ַי ֲעקֹב בַּ בּ ֶֹקר‬ ‫זֶה כִּ י ִאם בֵּ ית אֱ ִ‬ ‫]ו[‬ ‫ַויּ ִַקּח ֶאת הָ ֶאבֶ ן אֲ שֶׁ ר ָשׂם ְמ ַראֲ שׁ ָֹתיו ַויָּשֶׂ ם א ָֹתהּ מַ צֵּ בָ ה ַו ִיּצֹק שֶׁ מֶ ן‬ ‫)כט‪ ,‬יד( וַיּ ֹאמֶ ר לוֹ לָבָ ן ַא� עַ ְצ ִמי וּבְ שָׂ ִרי ָא ָתּה ַויֵּשֶׁ ב עִ מּוֹ חֹדֶ שׁ י ִָמים‪:‬‬ ‫עַ ל ר ֹאשָׁ הּ‪:‬‬ ‫וּב ָשׂ ִרי ָא ָתּה ‪ -‬וַ יּ ֵֶשׁב ִעמּ ֹו חֹדֶ שׁ‬ ‫מה הוא אריכות לשון הכתוב "וַ יֹּאמֶ ר ל ֹו לָ בָ ן ַא� עַ ְצ ִמי ְ‬ ‫מדוע יעקב בנה מצבה ולא מזבח‪ ,‬ומדוע כתוב ויקץ כו' וישכם‬ ‫י ִָמים"‪ ,‬ומה השייכות זה לזה‬ ‫)כח‪ ,‬יח( ויקח את האבן אשר שם מראשותיו כו'‪ .‬לא ‪ 9‬בנה מזבח‪,‬‬ ‫)כט‪ ,‬יד( וישב עמו חודש ימים‪ .‬יעוין מדרש ‪) 11‬בראשית רבה ע‪,‬‬ ‫כי חושש פן יקריבו עליו לעבודה זרה יושבי הארץ‪ .‬אבל מצבה‬ ‫וז"ל "ולא תקים לך מצבה ‪ -‬מצבת אבן אחת‪ ,‬להקריב עליה אפילו לשמים‪:‬‬ ‫‪ 8‬תמצית דבריו‪ :‬מה שאמר יעקב "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי‬ ‫אשר שנא ‪ -‬מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות‪ ,‬ואת זו שנא כי חק היתה‬ ‫לא ידעתי"‪ ,‬התכון לומר‪ ,‬שעבודת ה' בבחינה של שם הוי"ה לא‬ ‫לכנענים‪ .‬ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות‪ ,‬עכשיו שנאה‪ ,‬מאחר‬ ‫התגלתה לו‪ ,‬כי היא נסתלקה מאברהם כשאמר במה אדע כו'‪,‬‬ ‫שעשאוה אלו חק לעבודה זרה" עכ"ל‪.‬‬ ‫ורק עכשיו בחלום זכה יעקב לגילוי זה‪.‬‬ ‫ובזה מיושב כל הדקדוקים‪ ,‬דלכן לא בנה מזבח‪ .‬והא דכתיב וישכם כו'‪ ,‬כיון‬ ‫שמצבה אהובה למקום‪ ,‬דאין עובדי גילולים מקריבים עליה‪ ,‬לכן קדושתה‬ ‫כעין בית המקדש שמיוחד לעבודת ה'‪ ,‬ואף על פי שלא באו למנוחה ונחלה‪,‬‬ ‫]ה[‬ ‫מכל מקום כעין בית המקדש‪ ,‬ואין בונים בית המקדש בלילה )שבועות טו‪,‬‬ ‫ב(‪ ,‬מדכתיב וביום הקים )במדבר ט‪ ,‬טו(‪ ,‬לפיכך כשהקיץ משנתו לא בנה‬ ‫‪] 9‬ה[ )כח‪ ,‬טז – יח( – ")טז( וַיִּ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשּׁנָת ֹו ַויֹּאמֶ ר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם‬ ‫המצבה‪ ,‬והמתין לבוקר‪] .‬ועיין להלן מו‪ ,‬ו ]ט[‪ ,‬שכתב דבית אל דינו‬ ‫הַ זֶּה וְ אָנֹ כִ י �א י ָָדעְ תִּ י‪) :‬יז( וַיִּ ָירא ַויֹּאמַ ר מַ ה נּו ָֹרא הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה אֵ ין זֶה כִּ י אִ ם‬ ‫כירושלים[‬ ‫בֵּ ית אֱ�הִ ים וְ זֶה שַׁ עַ ר הַ שָּׁ מָ יִם‪) :‬יח( ַויּ ְַשׁכֵּם ַיעֲקֹ ב בַּ בֹּקֶ ר ַויִּ קַּ ח אֶ ת הָ אֶ בֶ ן אֲשֶׁ ר‬ ‫‪ 10‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שבנה יעקב מצבה ולא מזבח‪ ,‬והטעם‬ ‫שָׂ ם ְמ ַר ֲאשֹׁתָ יו ַויָּשֶׂ ם אֹ תָ הּ מַ צֵּ בָ ה ַויִּ צֹק שֶׁ מֶ ן עַ ל ֹראשָׁ הּ" ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ :‬א‪.‬‬ ‫שכתוב ויקץ כו' וישכם כו' ‪ -‬כיון שלא היה דרכם של עו"ג‬ ‫מדוע לא בנה יעקב מזבח אבנים‪ ,‬ובנה דוקא מצבה‪ .‬ב‪ .‬בפסוק טז כתוב‬ ‫להקריב על מצבה‪ .‬ולכן המתין לבוקר‪ ,‬דאין בונים בהמ"ק‬ ‫ויקץ משנתו כו'‪ ,‬ומדוע כתוב אחרי כן בפסוק יח וישכם בבוקר‪ ,‬ולא כתוב‬ ‫בלילה‪.‬‬ ‫מיד לאחר הכתוב וזה שער השמים‪ ,‬ויקח את האבן‪ ,‬ומדוע חוזר הפסוק‬ ‫ואומר וישכם כו'‪ .‬ג‪ .‬בספרי )שופטים קמ"ו( איתא שמצבה היתה אהובה‬ ‫לה' בימי האבות‪ ,‬וצריך טעם מדוע‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה שני סוגי מזבחות יש‪ ,‬מזבח אבנים ומצבה ]מזבח עשוי‬ ‫]ו[‬ ‫מאבנים‪ ,‬ומצבה מאבן אחת‪ .‬וכן כתב הרמב"ן כאן "כבר פירשו רבותינו‬ ‫‪) 11‬כט‪ ,‬יד( " ַויֹּאמֶ ר ל ֹו לָבָ ן אַ � עַ צְ ִמי וּבְ שָׂ ִרי אָ תָּ ה ַויֵּשֶׁ ב עִ מּ ֹו חֹ ֶדשׁ י ִָמים" ע"כ‪.‬‬ ‫)ירושלמי ע"ז ד ד( ההפרש שבין המצבה למזבח‪ ,‬שהמצבה אבן אחת‬ ‫יש לדקדק מה הוא אריכות לשון הכתוב " ַויֹּאמֶ ר ל ֹו לָבָ ן אַ � עַ צְ ִמי וּבְ שָׂ ִרי‬ ‫והמזבח אבנים הרבה"[‪ ,‬וחשש יעקב‪ ,‬שאם יעשה מזבח יקריבו עליו‬ ‫אָ תָּ ה ‪ַ -‬ויֵּשֶׁ ב עִ מּ ֹו חֹ ֶדשׁ י ִָמים"‪ ,‬ומה השייכות זה לזה‪ .‬ובמדרש רבה איתא‬ ‫העובדי גילולים עבודה זרה‪ ,‬אבל לא היה דרכם להקריב על גבי מצבה‪ ,‬לכן‬ ‫)ויצא ע‪ ,‬יד( "וישב עמו חדש ימים‪ ,‬א"ר אמי למדתך תורה דרך ארץ עד‬ ‫היתה מצבה אהובה לה' בימי האבות‪ ,‬כפרש"י בשופטים )דברים טז‪ ,‬כב(‬ ‫היכן צריך אדם לטפל בקרוביו עד חדש ימים"‪ .‬פירוש‪ ,‬אדם צריך לסייע‬ ‫ד‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת ויצא פסקא א ‪ -‬ו‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' י תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫בתרא ח‪ ,‬א ליתובי מתא‪ .‬וחודש דקרא שלושים יום‪ .‬ויעוין‬ ‫יד(‪ .‬ומכאן למדנו שאורח מקרי לענין עירוב שלושים יום‪,‬‬ ‫תוספות )כתובות( דף עא‪ ,‬א ד"ה ר' יהודה ‪.12‬‬ ‫ירושלמי )עירובין פרק( הדר‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬וכן לשאר דברים‪ ,‬ובבא‬ ‫‪‬‬ ‫שנשתהא שם שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו‪ ,‬פחות מכאן מותר‪.‬‬ ‫ולעזור לקרובו כשבא בצל קורתו עד חודש ימים‪ ,‬ולאחר מכן אין צריך‬ ‫מיושבי העיר‪ ,‬כל שנשתהא שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו‪ ,‬פחות מכאן‬ ‫לסייע לו ולטפל בו‪ .‬ועל פי זה מבואר היטב כונת הכתוב‪ ,‬דאמר לו לבן‪,‬‬ ‫מותר ליהנות ממנו"‪ .‬ויש לבאר מדוע תלו חכמים זמן זה בשלושים יום ולא‬ ‫כיון שעצמי ובשרי אתה‪ ,‬לכן חייב אני לטפל בך‪ ,‬וישב עמו חודש ימים‪,‬‬ ‫בחודש ימים כפי המבואר כאן‪.‬‬ ‫דעד חודש ימים חייב אדם לטפל בקרוביו‪.‬‬ ‫ונראה בזה‪ ,‬דהנה ביפת תואר כתוב )דברים כא‪ ,‬יג( "וּבָ כְ תָ ה אֶ ת אָבִ יהָ וְ אֶ ת‬ ‫אבל צריך ביאור‪ ,‬מה הטעם שנתנה תורה שיעור זמן זה לטפל בקרוביו‪ ,‬לא‬ ‫אִ מָּ הּ י ֶַרח י ִָמים" וירח הוא חודש‪ ,‬ואמרו חז"ל ביבמות )מח‪ ,‬ב( דחודש דיפת‬ ‫פחות ולא יותר‪ .‬ונראה דאדם הבא לדור במקום חדש‪ ,‬עד חודש ימים נקרא‬ ‫תואר היינו שלושים יום‪ ,‬ואף על פי שמהלך הלבנה בחודש הוא עשרים‬ ‫אורח‪ ,‬ולאחר חודש ימים כבר נעשה תושב‪ .‬וזה הטעם שעד חודש צריך‬ ‫ותשעה יום וחצי‪ ,‬כתבו התוס' ביבמות )שם ד"ה ירח( דלשון חודש בתורה‬ ‫לטפל בקרוביו שמתאכסנים אצלו‪ ,‬דעד אז אורח הוא‪ ,‬אבל לאחר חודש‬ ‫הוא שלושים יום‪ .‬ועל פי זה מבואר היטב המקור דאורח בכל התורה נקרא‬ ‫נקרא תושב ולא אורח‪ ,‬לכן אין צריך לטפל בו‪ .‬הנה יש לנו מקור דעד חודש‬ ‫עד שלושים יום‪ ,‬דלמדו זאת מהאי קרא דעצמי ובשרי אתה וישב עמו חודש‬ ‫נקרא אורח ולאחר חודש תושב‪ ,‬וחודש הלבנה הוא עשרים ותשע וחצי יום‪,‬‬ ‫ימים‪ ,‬דהיינו שלושים יום‪ ,‬דעד אז נקרא אורח בתורה לכל דבר‪.‬‬ ‫ולכן לפעמים חסר ולפעמים מלא‪.‬‬ ‫‪ 12‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שאמר לו עצמי ובשרי אתה וישב עמו‬ ‫אבל בש"ס מצאנו שאינו תלוי בחודש אלא בשלושים יום‪ ,‬דאיתא בש"ס‬ ‫חודש ימים‪ ,‬כיון שעד שלושים נקרא אורח בכל התורה‪ ,‬לכן טיפל‬ ‫שעד שלושים יום נקרא אורח‪ ,‬ולאחר שלושים נקרא תושב‪ .‬ונפקא מינא‪,‬‬ ‫ביעקב רק עד שלושים יום‪.‬‬ ‫שאורח הדר בחצר‪ ,‬עד שלושים יום אינו אוסר‪ ,‬ולאחר שלושים יום אוסר‬ ‫)ירושלמי‪ ,‬עירובין ו‪ ,‬ב‪ .‬שו"ע או"ח ש"ע‪ ,‬ח( וכן לשאר דברים‪ ,‬בכל הש"ס‬ ‫שלושים יום הוא פרק זמן חשוב‪ .‬ובבא בתרא )ח‪ ,‬א( אמרו דהדר בעיר‬ ‫שלושים יום נחשב תושב העיר‪ ,‬דתניא "המודר הנאה מאנשי העיר‪ ,‬כל‬ ‫ה‬