משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — ויצא (2026-11-16)

משך חכמה
פרשת ויצא פסקא א -ו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' י תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
ושמרתיך בכל אשר תלך ,שוב לא השקיף על חרן בפרט ,ולא היה פרשת יציאת יעקב מארץ ישראל ובואו לחרן
תקותו על משפחתו ואחי אמו רק וילך ארצה בני קדם )פסוק כט(,
בראשית כח ,י – כט ,יד
שהלך לכל מקום שיזמין לפניו ,הכל בהשקפה חדא ,כי בכל
פסקאות :א -ו
מקום ישמרהו השם ,ואלקים יהיה עמדו ,והבן .2
]א[
]ב[
)כח ,י( ַויֵּצֵ א ַי ֲעקֹב ִמבְּ ֵאר שָׁ בַ ע ַויֵּלֶ � חָ ָרנָה:
)כח ,יג( וְ ִהנֵּה ה' ִנצָּ ב עָ לָיו וַיּ ֹאמַ ר אֲ נִי ה' אֱ �הֵ י ַאבְ ָר ָהם ָאבִ י�
מדוע כאן כתוב "וילך חרנה" ,ולהלן "וישא רגליו כו' ארצה בני קדם"
ֶיה ְל� ֶא ְתּ ֶננָּה וּ ְלז ְַרעֶ �:
שׁכֵב עָ ל ָ
וֵא�הֵ י ִי ְצחָ ק ָה ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ַא ָתּה ֹ
מדוע באברהם כתיב אביך ולא ביצחק )כח ,י( וילך חרנה .פירוש ,1שהיה גר ,ולא היה לו שום מבטה
פרטית תכליתית ,רק לילך חרנה למשפחת אביו ואחי אמו ,אשר
)כח ,יג( אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק .יתכן ,3על פי מה
המה יעזרוהו ויסעדוהו ,אבל כשהבטיחו השם יתברך )פסוק טו(
אבל עכשיו שאמר לו ה' "בכל אשר תלך" ,לא הלך בדרכים של חרן דוקא, פרשת יציאת יעקב מארץ ישראל ובואו לחרן
אלא לכל אשר יקחוהו רגליו ,שהכל שוה שה' עמו ,ולהיכן שיזמין לו ה'
בראשית כח ,י – כט ,יד
יגיע .וזהו "והבן" ,שיש שינוי בכיוון ההליכה של יעקב.
פסקאות :א -ו
2תמצית דבריו :לפני שה' הבטיחו שישמור עליו בכל אשר ילך,
מטרת הליכתו היתה לחרן ,שיעזרוהו בני משפחתו ,לכן כתוב ] 1א[ על הפסוק )בראשית כח ,י( " ַויֵּצֵ א ַיעֲקֹ ב ִמבְּ אֵ ר שָׁ בַ ע ַו ֵיּלֶ� חָ ָרנָה" ,יש
"וילך חרנה" ,ולאחר שהבטיחו שישמור עליו בכל אשר ילך, לדקדק :א .מדוע כתיב וילך חרנה ,די לכתוב ויצא יעקב מבאר שבע לחרן,
"וישא רגליו" לכל אשר ילך ,לאו דוקא לחרן ,אלא ארצה בני ומהו "וילך חרנה" .ב .מהו שינוי לשון הכתוב ,דכאן כתוב וילך חרנה,
קדם. אַרצָ ה "בְ נֵי קֶ ֶדם" .ג .מהו לשון
ולהלן כתוב )כט ,א( ַויִּ שָּׂ א ַיעֲקֹ ב ַרגְ לָיו ַו ֵיּלֶ� ְ
"וישא רגליו".
ונראה ,דלפני שה' הבטיחו שישמור עליו ,היה בארץ כנען גר ,ללא משפחה,
לכן לא היה לו מבט פרטי תכליתי לעצמו ,אלא היה זקוק לסיוע של בני
]ב[
משפחתו ,לכן כונתו היתה ללכת רק לבני משפחתו לחרן שיעזרו לו ,לפיכך
] 3ב[ )בראשית כח ,יג( "וְ הִ נֵּה ה' נִצָּ ב עָ לָיו ַויֹּאמַ ר ֲאנִי ה' אֱ�הֵ י ַאבְ ָרהָ ם
מדקדק הכתוב ,שלא היה די ליעקב שיצא מבאר שבע לקיים מצוות אביו,
שׁכֵב עָ לֶיהָ לְ � אֶ תְּ ֶננָּה וּלְ ז ְַרעֶ �" ,יש
אָרץ אֲשֶׁ ר אַ תָּ ה ֹ
ָאבִ י� וֵא�הֵ י ִי ְצחָ ק הָ ֶ
אלא תכלית הליכתו היתה "ללכת לחרן" שיעזרוהו משפחתו שם ,לכן דקדק
לדקדק :א .מדוע אמר לו ה' שאברהם הוא אביך ,וביצחק -שהיה אביו
הכתוב "וילך חרנה" שהיתה לו התכלית ההליכה לחרן.
ממש ולא זקנו -לא כתיב אביך .ב .מדוע כשחזר יעקב אמר )לב ,י( " ַויֹּאמֶ ר
וּשׁמַ ְרתִּ י� בְּ כֹ ל אֲשֶׁ ר תֵּ לֵ�
ולאחר שהבטיח לו ה' )פסוק טו( "וְ הִ נֵּה אָנֹ כִ י עִ מָּ � ְ
ַיעֲקֹ ב אֱ�הֵ י אָבִ י אַבְ ָרהָ ם וֵא�הֵ י ָאבִ י יִצְ חָ ק" .הנה אמר כאן על אביו אבי.
ַוה ֲִשׁבֹתִ י� אֶ ל הָ א ֲָדמָ ה הַ זֹּאת כִּ י �א אֶ ֱעזָבְ � עַ ד אֲשֶׁ ר אִ ם עָ ִשׂיתִ י אֵ ת אֲשֶׁ ר
ונראה ,דיצחק לא היה אביו המיוחד ליעקב ,כי היה גם אביו של עשיו,
ִדּבַּ ְרתִּ י לָ�" ,לא היתה כונתו ללכת בפרט לחרן לבני משפחתו שיעזרוהו,
שעשיו היה מתייחס לאביו יצחק כמו יעקב ,אבל לגבי אברהם היה רק יעקב
אלא כונתו היתה ללכת לכל מקום שיזמין לו ה' .לכן לאחר ההבטחה כתוב
מתייחס אליו ,ובן בנו הוא כבנו לכן כתוב "אברהם אביך" ,אבל עשיו לא
אַרצָ ה "בְ נֵי קֶ ֶדם".
ַו ֵיּלֶ� ְ
היה מתייחס אל אברהם ,לכן היה אברהם מיוחד ליעקב.
ולכן כתוב "וישא רגליו" ,שבתחלה הלך לחרן בדרכים המוליכות לחרן,
א
משך חכמה
פרשת ויצא פסקא א -ו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' י תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
)מגילה יז ,א( ,ועשו מכבדו לא הזכיר אביך ,ולכך בוישלח )לב ,י( שהביא המהרי"ט בשניות אורח חיים סימן ו' ,דזרע אברהם לא
קאמר יעקב אלקי כו' אבי יצחק ,משום שחזר לארץ ישראל ללכת מיקרי עשו וזרע יצחק מיקרי ,משום דביצחק יקרא לך זרע )כא,
אל אביו .והזוהר הקדוש )ויצא קנ ,א( מתרץ באופן אחר ,עיין שם, יב( ,נאמר לאברהם ,ביצחק ,ולא כל יצחק )נדרים לא ,א(] .וכבר
ודו"ק .4 הבאתי לעיל פרשת וירא )פיסקא לח( דמאגדה דשבת פרק הבונה
)קד ,א( ז"ץ ח"ק הללו זרעו של יצחק ,מוכח דעשו אינו זרע יצחק,
]ג[ עיין שם ,אך לשיטת הרי"ט ,משום שבניו של עשו הם מכותית,
וּשׁמַ ְר ִתּי� בְּ כֹל אֲ שֶׁ ר ֵתּ ֵל� וַהֲ ִשׁב ִֹתי� ֶאל
)טו( וְ ִהנֵּה ָאנֹכִ י עִ מָּ � ְ שולד כמותה אתי שפיר ,ודו"ק[ .ולכך מדויק שפיר אלקי אברהם
יתי ֵאת אֲ שֶׁ ר ִדּבַּ ְר ִתּי
הָ אֲ ָדמָ ה הַ זּ ֹאת כִּ י ל ֹא ֶא ֱעזָבְ � עַ ד אֲ שֶׁ ר ִאם עָ ִשׂ ִ אביך ,וביצחק לא הזכיר אביך ,מפני שהוא אבי עשו גם כן ,ולכן
לָ�: מסיים אשר דברתי לך ,ועיין רש"י משום דביצחק כו' .או משום
מדוע כתוב "להאדמה הזאת" ,ולא כתוב 'לארץ הזאת' שיצא מארץ ישראל ואינו מכבדו ,אשר נענש על זה במכירת יוסף
מדוע ה' אמר ליעקב "אלוקי אברהם אביך" ,כי אברהם הוא אביו המיוחד והטעם בזה ,דה' אמר לאברהם )בראשית כא ,יב( "כִּ י בְ יִצְ חָ ק יִקָּ ֵרא לְ � ז ַָרע",
לו ובני בנים כבנים ,ולא יצחק ,כי יצחק היה גם אביו של עשיו ,אבל אברהם ואמרו חז"ל )נדרים לא ,א( שהנודר מזרע אברהם אסור בישראל ומותר
היה אבי אביו בלבד .אבל כשחזר אמר "וֵא�הֵ י אָבִ י יִצְ חָ ק" ,כיון שבא לבקש בעובדי כוכבים ,שאף על פי שבני ישמעאל הם זרע אברהם ,מכל מקום,
מה' ,ביקש גם בזכות יצחק אביו ,אפילו שאינו מיוחד לו ,מה שאין כן כשה' כיון שאמר ה' לאברהם שביצחק יקרא לך זרע ,הוציא את בני ישמעאל מזרע
דיבר אליו ,רצה לומר לו כי הברכות של אברהם יבואו עליו בלבד ,כי רק אברהם .ואף על פי שבני עשיו הם בני יצחק ,מכל מקום גם בהם מותר,
הוא זרע של אברהם ,ולכן אמר בפסוק טו "כִּ י �א אֶ ֱעזָבְ � עַ ד אֲשֶׁ ר אִ ם עָ ִשׂיתִ י דדרשו חז"ל )שם( "ביצחק" יקרא לך זרע ,ולא כל יצחק ,דהיינו רק מקצת
אֵ ת אֲשֶׁ ר ִדּבַּ ְרתִּ י לָ�" .ופרש"י "דברתי לך -לצרכך ועליך ,מה שהבטחתי מיצחק דהיינו יעקב הוא זרע אברהם ,ולא עשיו ,לכן הנודר מזרע אברהם
לאברהם על זרעו ,לך הבטחתיו ולא לעשו ,שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא מותר בבני עשיו ,כי אינם זרע אברהם.
לך זרע ,אלא כי ביצחק ,ולא כל יצחק" .ומיושב הכל בסייעתא דשמיא. וכיון שנתבאר שבני עשיו אינם בני אברהם ,לכאורה גם אינם בני יצחק,
עוד יש ליישב מדוע אמר לו "אלוקי אברהם אביך" ועל יצחק לא אמר לו אבל המהרי"ט בשניות ,היינו שו"ת חלק ב סימן ו ,כתב שעשיו נקרא זרע
אביו ,מפני שעזב את אביו ולא כבדו ,לא אמר לו ה' כי יצחק הוא אביו, יצחק ואינו נקרא זרע אברהם ,והטעם בזה ,דדוקא לאברהם נאמר שביצחק
והרי נענש על זה במכירת יוסף )מגילה יז ,א( ,שמע מינא שלא עשה כהוגן, יקרא לך זרע ולא כל יצחק ,אבל ליצחק עצמו לא נאמר זאת ,לכן עשיו
וכיון שעשיו כן כבדו לכן לא אמר לו יצחק אביך .אבל כשחזר מחרן אמר מתייחס ליצחק אבל אינו מתייחס לאברהם.
אבי ,כדכתיב )בראשית לב ,י( " ַויֹּאמֶ ר ַיעֲקֹ ב אֱ�הֵ י אָבִ י אַבְ ָרהָ ם וֵא�הֵ י אָבִ י ובאמת לכאורה יש להקשות על דברי המהרי"ט ,דבשבת )קד ,א( איתא
יִצְ חָ ק" ,כי חזר לכבדו .ובזוהר )ויצא קנ ,א( מתרץ באופן אחר בדרך סוד. "ז"ץ ח"ק -הללו זרעו של יצחק" ,מבואר שבני עשיו אינם זרעו של יצחק.
4תמצית דבריו :הטעם שאמר ה' ליעקב "אלוקי אברהם אביך", ויש לישב שיטת המהרי"ט ,דדוקא עשיו עצמו הוא מזרע יצחק ,אבל זרעו
ועל יצחק לא אמר אביך ,כיון שעשיו לא היה מתייחס לאברהם, של עשיו דהיינו בניו אינם מזרע יצחק ,כיון שעשיו נשא כותית וולדה
וכן לא ישמעאל ,לפיכך היה רק יעקב בלבד מתייחס לאברהם, כמותה ,לכן ,אף על פי שעשיו עצמו מתייחס ליצחק ,זרעו אינו מתייחס
לכן היה נקרא אברהם אביו המיוחד של יעקב ,דבני בנים כבנים, ליצחק ,כך נראה ליישב שיטת המהרי"ט] .א .ה .ודבריו צריכים עיון ,דהרי
אבל עשיו כן היה מתייחס ליצחק ,לכן לא היה יצחק אביו בלבד המהרי"ט איירי בנוסח התפלה שבראש השנה "ועקידת יצחק לזרע יעקב
של יעקב .עוד יש לומר ,כיון שעזבו ולא כיבדו כעשיו ,לכן לא קרא היום ברחמים תזכור" ,ואם זרע עשיו אינו מתייחס ליצחק ,אין צורך לומר
לו אביו. לזרע יעקב ,דבלאו הכי זרע עשיו אינו מתייחס אחריו ,אלא שמע מינא
דלמהרי"ט זרע עשיו מתייחס ליצחק ,וצ"ע[.
מכל מקום מבואר בשיטת המהרי"ט ,דעשיו מזרע יצחק ולא מזרע אברהם,
]ג[
אם כן יעקב היה מתייחס לבדו לאברהם ולא לבדו ליצחק ,ובזה מבואר
ב
משך חכמה
פרשת ויצא פסקא א -ו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' י תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
יציאת מצרים שכבר נתקיימה הגזירה של ועבדום וענו אותם, אל האדמה הזאת .אמר 5אדמה ולא ארץ ,לרמז שישוב כשהוא
התחיל להיראות בשם הויה ,וזה שאמר בפרשת לך לך )טו ,ז( אני מת ממצרים להאדמה הזאת .6
ה' אשר הוצאתיך וכו' ,ומיד אמר במה אדע ונגזר השעבוד
הקשה ,ונפסק עבור זה ההתגלות בשם ה' רק בשם ש-ד-י ]עיין
]ד[
נדרים לב א שבזה חטא בשאלת במה אדע ונגזר השעבוד ,עיין
ִיקץ ַי ֲעקֹב ִמ ְשּׁנָתוֹ וַיּ ֹאמֶ ר ָאכֵן יֵשׁ ה' בַּ ָמּקוֹם
)כח ,טז-יז( ) -טז( ַויּ ַ
שם[ ,לכן לא מסר אברהם ליצחק רק שם ש-ד-י ,והורהו על דרכי
נּוֹרא הַ ָמּקוֹם הַ זֶּ ה ֵאין
ִירא וַיּ ֹאמַ ר מַ ה ָ
הַ ֶזּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְ ִתּי) :יז( ַויּ ָ
השם בהוראת שם ש-ד-י .וכן ביצחק כתוב )בראשית כו ,כד( אני
�הים וְ ֶזה שַׁ עַ ר הַ ָשּׁמָ יִם:
זֶה כִּ י ִאם בֵּ ית אֱ ִ
אלקי אברהם ,ולא כתוב הויה ,וכן )בראשית כז ,כח( ויתן לך
ביאור אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי
אלקים ואל ש-ד-י יברך אותך ,אבל יעקב במחזה אמר אליו אני
)כח ,טז( אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי .הענין 7מבואר
ה' אלקי וכו' ]דבמחזה שתא דרגי וכו' בזוהר הקדוש ,עיין שם[
עם הפסוק )שמות ו ,ב( וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל
וזה שאמר וייקץ יעקב וכו' ויאמר אכן יש ה' ,ואנכי לא ידעתי
ש-ד-י ושמי ה' לא נודעתי להם ,ועיין רש"י ומדרש .לכן בכל
מידה זו מאבותי ,ולא הורו לי דרכי השם בזה השם הנורא ,וזה
הספר לא תמצא אני ה' ,רק )יז ,א( אני אל ש-ד-י ,רק אחרי
ש-ד-י שהיא בחינה יותר קטנה ,מלשון ש-ד-י לו בעולם ,והיא התגלות וּשׁמַ ְרתִּ י� בְּ כֹ ל אֲשֶׁ ר תֵּ לֵ� ַוה ֲִשׁב ִֹתי�
] 5ג[ )בראשית כח ,טו( "וְ הִ נֵּה אָנֹ כִ י עִ מָּ � ְ
בהשגחת ה' בדרך הטבע ,ויש בחינה גבוהה של הנהגה שלא כדרך הטבע, אֶ ל הָ אֲ דָ ָמה הַ זֹּאת כִּ י �א אֶ ֱעזָבְ � עַ ד אֲשֶׁ ר אִ ם עָ ִשׂיתִ י אֵ ת אֲשֶׁ ר ִדּבַּ ְרתִּ י לָ�".
והיא של הויה. ויש לדקדק ,דארץ משמעו מקום ישוב ,ואדמה הוא לשון עפר ,כדכתיב
ואברהם אבינו זכה בתחילה להשגת הבורא בבחינה גבוהה של הויה ,ולכן )בראשית ג ,יט( "בְּ זֵעַ ת אַ פֶּ י� תֹּ אכַל לֶחֶ ם עַ ד שׁוּבְ � אֶ ל הָ א ֲָדמָ ה" ,ועוד הרבה
כתיב )בראשית טו ,ז( " ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲא ִני ה' אֲשֶׁ ר הוֹצֵ אתִ י� מֵ אוּר כַּשדים לָתֶ ת מאוד במקרא ,אם כן מדוע כתוב לשון אדמה.
אָרץ הַ זֹּאת לְ ִר ְשׁתָּ הּ" ,אלא שנענש אחרי כן כששאל במה אדע כו'
לְ � אֶ ת הָ ֶ ונראה ,שרמז ה' ליעקב ,שישיבו לאחר מותו אל האדמה הזאת ,ולא יקבר
ונגזר עליו השיעבוד של בניו במצרים ,ואז נסתלקה ממנו הבחינה הגבוהה במצרים ,כי ידע שיהיה גר במצרים וימות שם ,כמו שאמר ה' לאברהם
של הויה ,כמבואר בנדרים )לב ,א( "מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בברית בין הבתרים )טו ,יג( ,וכן היה כדכתיב להלן )נ ,יג( " ַויִּ ְשׂאוּ אֹ ת ֹו בָ נָיו
בניו למצרים מאתים ועשר שנים כו' ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו אַרצָ ה כְּ נַעַ ן ַויִּ ְקבְּ רוּ אֹ ת ֹו בִּ ְמעָ ַרת ְשׂ ֵדה הַ מַּ כְ פֵּ לָה אֲשֶׁ ר קָ נָה אַבְ ָרהָ ם אֶ ת הַ שָּׂ ֶדה
ְ
של הקדוש ברוך הוא שנא' במה אדע כי אירשנה" .ע"כ .ולכן בכל ספר ַלאֲחֻ זַּת קֶ בֶ ר מֵ אֵ ת עֶ פְ רֹן הַ ִחתִּ י עַ ל פְּ נֵי מַ ְמ ֵרא".
בראשית בכל האבות לא כתיב שם הויה ,רק שם ש-ד-י ,עד שיצאו ממצרים 6תמצית דבריו :הטעם שכתוב "אל האדמה" ולא כתוב אל הארץ,
וזכה לה משה רבינו ע"ה ,וזה פירוש הפסוק בפרשת וארא )שמות ו ,ב-ג( שרמז ליעקב ,שעתיד להקבר בארץ ישראל ולא במצרים.
ַוי ְַדבֵּ ר אֱ�הִ ים אֶ ל מֹ שֶׁ ה ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲאנִי ה' :וָאֵ ָרא אֶ ל אַבְ ָרהָ ם אֶ ל יִצְ חָ ק וְ אֶ ל
וּשׁ ִמי ה' �א נו ַֹדעְ תִּ י לָהֶ ם" .ולכן לא לימד אברהם את יצחק
ַיעֲקֹ ב בְּ אֵ ל ש-ד-י ְ
עבדות ה' בבחינה גדולה זו כיון שנסתלקה ממנו ,וכן יצחק לא למדה
]ד[
ליעקב ,אבל במחזה של יעקב זכה לגילוי בחינה זו ,כי היה בדרגה גבוהה
מאוד במחזה ,כמו שכתוב בזוהר הקדוש )ויצא קמט ,א( שנבואה היא ] 7ד[ )כח ,טז-יז( – ")טז( וַיִּ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשּׁנָת ֹו וַיּ ֶ
ֹאמר ָא ֵכן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם
מעולם של זכר וחלום מעולם של נקבה ,והיא גבוהה בשש דרגות יותר הַ ֶזּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְ ִתּי) :יז( ַויִּ ָירא ַויֹּאמַ ר מַ ה נּו ָֹרא הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה אֵ ין זֶה כִּ י
מנבואה ]אע"פ שזכר גדול מנקבה ,אבל הנקבה יותר ראויה להיות מקבלת, אִ ם בֵּ ית אֱ�הִ ים וְ זֶה שַׁ עַ ר הַ שָּׁ מָ יִם" .ע"כ .יש לדקדק מה הוא ייתור לשון
מזכר ,כך נראה לבאר[ ,לפיכך בחלום זכה להתגלות שם הויה .ולפי זה הכתוב ,דדי היה רק לומר " ַויִּ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשּׁנָת ֹו ַויִּ ָירא ַויֹּאמַ ר מַ ה נּו ָֹרא הַ מָּ קוֹם
מבואר שאמר יעקב שני דברים :א .אכן יש בחינה של התגלות שם הויה הַ זֶּה כו'" ואריכות הלשון " ַויֹּאמֶ ר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם הַ זֶּה וְ אָנֹ כִ י �א י ָָדעְ תִּ י"
שלא זכה להכירה ולא ידעה .ב .שהתגלה לו שהמקום הוא מקום המקדש. צריכה ביאור .ונראה ,דיש שתי בחינות בהתגלות ה' על הברואים :א .במדת
ג
משך חכמה
פרשת ויצא פסקא א -ו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' י תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
לא היה דרך העובדי גילולים להקריב עליו ,כמו שאמרו בספרי ביאור נכון ,ודו"ק .8
)דברים ,שופטים ,קמ"ו( אשר שנא )דברים טז ,כב( שהיתה
אהובה בימי האבות .ועיין רש"י שופטים )דברים טז ,כב .ד"ה
אשר שנא( .ולא הקים אותה בלילה ,דאין בונים בית המקדש ]ה[
בלילה ,כמו שאמרו )שבועות טו ,ב( וביום הקים )במדבר ט, ִיקץ ַי ֲעקֹב ִמ ְשּׁנָתוֹ וַיּ ֹאמֶ ר ָאכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם
)כח ,טז – יח( ) -טז( ַויּ ַ
טו( .10 נּוֹרא הַ ָמּקוֹם הַ זֶּ ה ֵאין
ִירא וַיּ ֹאמַ ר מַ ה ָ
הַ ֶזּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא יָדָ עְ ִתּי) :יז( ַויּ ָ
�הים וְ ֶזה שַׁ עַ ר הַ ָשּׁמָ יִם) :יח( ַויּ ְַשׁכֵּם ַי ֲעקֹב בַּ בּ ֶֹקר
זֶה כִּ י ִאם בֵּ ית אֱ ִ
]ו[
ַויּ ִַקּח ֶאת הָ ֶאבֶ ן אֲ שֶׁ ר ָשׂם ְמ ַראֲ שׁ ָֹתיו ַויָּשֶׂ ם א ָֹתהּ מַ צֵּ בָ ה ַו ִיּצֹק שֶׁ מֶ ן
)כט ,יד( וַיּ ֹאמֶ ר לוֹ לָבָ ן ַא� עַ ְצ ִמי וּבְ שָׂ ִרי ָא ָתּה ַויֵּשֶׁ ב עִ מּוֹ חֹדֶ שׁ י ִָמים:
עַ ל ר ֹאשָׁ הּ:
וּב ָשׂ ִרי ָא ָתּה -וַ יּ ֵֶשׁב ִעמּ ֹו חֹדֶ שׁ
מה הוא אריכות לשון הכתוב "וַ יֹּאמֶ ר ל ֹו לָ בָ ן ַא� עַ ְצ ִמי ְ
מדוע יעקב בנה מצבה ולא מזבח ,ומדוע כתוב ויקץ כו' וישכם
י ִָמים" ,ומה השייכות זה לזה
)כח ,יח( ויקח את האבן אשר שם מראשותיו כו' .לא 9בנה מזבח,
)כט ,יד( וישב עמו חודש ימים .יעוין מדרש ) 11בראשית רבה ע,
כי חושש פן יקריבו עליו לעבודה זרה יושבי הארץ .אבל מצבה
וז"ל "ולא תקים לך מצבה -מצבת אבן אחת ,להקריב עליה אפילו לשמים: 8תמצית דבריו :מה שאמר יעקב "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי
אשר שנא -מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ,ואת זו שנא כי חק היתה לא ידעתי" ,התכון לומר ,שעבודת ה' בבחינה של שם הוי"ה לא
לכנענים .ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות ,עכשיו שנאה ,מאחר התגלתה לו ,כי היא נסתלקה מאברהם כשאמר במה אדע כו',
שעשאוה אלו חק לעבודה זרה" עכ"ל. ורק עכשיו בחלום זכה יעקב לגילוי זה.
ובזה מיושב כל הדקדוקים ,דלכן לא בנה מזבח .והא דכתיב וישכם כו' ,כיון
שמצבה אהובה למקום ,דאין עובדי גילולים מקריבים עליה ,לכן קדושתה
כעין בית המקדש שמיוחד לעבודת ה' ,ואף על פי שלא באו למנוחה ונחלה,
]ה[
מכל מקום כעין בית המקדש ,ואין בונים בית המקדש בלילה )שבועות טו,
ב( ,מדכתיב וביום הקים )במדבר ט ,טו( ,לפיכך כשהקיץ משנתו לא בנה ] 9ה[ )כח ,טז – יח( – ")טז( וַיִּ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשּׁנָת ֹו ַויֹּאמֶ ר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם
המצבה ,והמתין לבוקר] .ועיין להלן מו ,ו ]ט[ ,שכתב דבית אל דינו הַ זֶּה וְ אָנֹ כִ י �א י ָָדעְ תִּ י) :יז( וַיִּ ָירא ַויֹּאמַ ר מַ ה נּו ָֹרא הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה אֵ ין זֶה כִּ י אִ ם
כירושלים[ בֵּ ית אֱ�הִ ים וְ זֶה שַׁ עַ ר הַ שָּׁ מָ יִם) :יח( ַויּ ְַשׁכֵּם ַיעֲקֹ ב בַּ בֹּקֶ ר ַויִּ קַּ ח אֶ ת הָ אֶ בֶ ן אֲשֶׁ ר
10תמצית דבריו :הטעם שבנה יעקב מצבה ולא מזבח ,והטעם שָׂ ם ְמ ַר ֲאשֹׁתָ יו ַויָּשֶׂ ם אֹ תָ הּ מַ צֵּ בָ ה ַויִּ צֹק שֶׁ מֶ ן עַ ל ֹראשָׁ הּ" ע"כ .יש לדקדק :א.
שכתוב ויקץ כו' וישכם כו' -כיון שלא היה דרכם של עו"ג מדוע לא בנה יעקב מזבח אבנים ,ובנה דוקא מצבה .ב .בפסוק טז כתוב
להקריב על מצבה .ולכן המתין לבוקר ,דאין בונים בהמ"ק ויקץ משנתו כו' ,ומדוע כתוב אחרי כן בפסוק יח וישכם בבוקר ,ולא כתוב
בלילה. מיד לאחר הכתוב וזה שער השמים ,ויקח את האבן ,ומדוע חוזר הפסוק
ואומר וישכם כו' .ג .בספרי )שופטים קמ"ו( איתא שמצבה היתה אהובה
לה' בימי האבות ,וצריך טעם מדוע.
ונראה ,דהנה שני סוגי מזבחות יש ,מזבח אבנים ומצבה ]מזבח עשוי
]ו[
מאבנים ,ומצבה מאבן אחת .וכן כתב הרמב"ן כאן "כבר פירשו רבותינו
) 11כט ,יד( " ַויֹּאמֶ ר ל ֹו לָבָ ן אַ � עַ צְ ִמי וּבְ שָׂ ִרי אָ תָּ ה ַויֵּשֶׁ ב עִ מּ ֹו חֹ ֶדשׁ י ִָמים" ע"כ.
)ירושלמי ע"ז ד ד( ההפרש שבין המצבה למזבח ,שהמצבה אבן אחת
יש לדקדק מה הוא אריכות לשון הכתוב " ַויֹּאמֶ ר ל ֹו לָבָ ן אַ � עַ צְ ִמי וּבְ שָׂ ִרי
והמזבח אבנים הרבה"[ ,וחשש יעקב ,שאם יעשה מזבח יקריבו עליו
אָ תָּ ה ַ -ויֵּשֶׁ ב עִ מּ ֹו חֹ ֶדשׁ י ִָמים" ,ומה השייכות זה לזה .ובמדרש רבה איתא
העובדי גילולים עבודה זרה ,אבל לא היה דרכם להקריב על גבי מצבה ,לכן
)ויצא ע ,יד( "וישב עמו חדש ימים ,א"ר אמי למדתך תורה דרך ארץ עד
היתה מצבה אהובה לה' בימי האבות ,כפרש"י בשופטים )דברים טז ,כב(
היכן צריך אדם לטפל בקרוביו עד חדש ימים" .פירוש ,אדם צריך לסייע
ד
משך חכמה
פרשת ויצא פסקא א -ו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' י תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
בתרא ח ,א ליתובי מתא .וחודש דקרא שלושים יום .ויעוין יד( .ומכאן למדנו שאורח מקרי לענין עירוב שלושים יום,
תוספות )כתובות( דף עא ,א ד"ה ר' יהודה .12 ירושלמי )עירובין פרק( הדר ,הלכה ב ,וכן לשאר דברים ,ובבא
שנשתהא שם שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו ,פחות מכאן מותר. ולעזור לקרובו כשבא בצל קורתו עד חודש ימים ,ולאחר מכן אין צריך
מיושבי העיר ,כל שנשתהא שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו ,פחות מכאן לסייע לו ולטפל בו .ועל פי זה מבואר היטב כונת הכתוב ,דאמר לו לבן,
מותר ליהנות ממנו" .ויש לבאר מדוע תלו חכמים זמן זה בשלושים יום ולא כיון שעצמי ובשרי אתה ,לכן חייב אני לטפל בך ,וישב עמו חודש ימים,
בחודש ימים כפי המבואר כאן. דעד חודש ימים חייב אדם לטפל בקרוביו.
ונראה בזה ,דהנה ביפת תואר כתוב )דברים כא ,יג( "וּבָ כְ תָ ה אֶ ת אָבִ יהָ וְ אֶ ת אבל צריך ביאור ,מה הטעם שנתנה תורה שיעור זמן זה לטפל בקרוביו ,לא
אִ מָּ הּ י ֶַרח י ִָמים" וירח הוא חודש ,ואמרו חז"ל ביבמות )מח ,ב( דחודש דיפת פחות ולא יותר .ונראה דאדם הבא לדור במקום חדש ,עד חודש ימים נקרא
תואר היינו שלושים יום ,ואף על פי שמהלך הלבנה בחודש הוא עשרים אורח ,ולאחר חודש ימים כבר נעשה תושב .וזה הטעם שעד חודש צריך
ותשעה יום וחצי ,כתבו התוס' ביבמות )שם ד"ה ירח( דלשון חודש בתורה לטפל בקרוביו שמתאכסנים אצלו ,דעד אז אורח הוא ,אבל לאחר חודש
הוא שלושים יום .ועל פי זה מבואר היטב המקור דאורח בכל התורה נקרא נקרא תושב ולא אורח ,לכן אין צריך לטפל בו .הנה יש לנו מקור דעד חודש
עד שלושים יום ,דלמדו זאת מהאי קרא דעצמי ובשרי אתה וישב עמו חודש נקרא אורח ולאחר חודש תושב ,וחודש הלבנה הוא עשרים ותשע וחצי יום,
ימים ,דהיינו שלושים יום ,דעד אז נקרא אורח בתורה לכל דבר. ולכן לפעמים חסר ולפעמים מלא.
12תמצית דבריו :הטעם שאמר לו עצמי ובשרי אתה וישב עמו אבל בש"ס מצאנו שאינו תלוי בחודש אלא בשלושים יום ,דאיתא בש"ס
חודש ימים ,כיון שעד שלושים נקרא אורח בכל התורה ,לכן טיפל שעד שלושים יום נקרא אורח ,ולאחר שלושים נקרא תושב .ונפקא מינא,
ביעקב רק עד שלושים יום. שאורח הדר בחצר ,עד שלושים יום אינו אוסר ,ולאחר שלושים יום אוסר
)ירושלמי ,עירובין ו ,ב .שו"ע או"ח ש"ע ,ח( וכן לשאר דברים ,בכל הש"ס
שלושים יום הוא פרק זמן חשוב .ובבא בתרא )ח ,א( אמרו דהדר בעיר
שלושים יום נחשב תושב העיר ,דתניא "המודר הנאה מאנשי העיר ,כל
ה
