gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: ויצא (2026-11-16)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעורי ליל שבת‬ ‫שיעור מורינו רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א‬ ‫גליון מס' ‪ - 300‬תשפ"ז‬ ‫‪‬‬ ‫בית הכנסת המרכזי שיכון ה'‬ ‫כיצד גנבה רחל את התרפים מאביה ולא חששה מגזל‬ ‫"ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה" (לא יט) ‪ -‬וצריך להבין מדוע לא חששה רחל מאיסור גזל‬ ‫כאשר גנבה התרפים של לבן אביה?‬ ‫ובאמת דבהמשך הפסוקים נאמר שיעקב אמר ללבן "עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה" (לא לב) והוסיף ע"ז האור החיים‬ ‫הק' 'כדין בן נח' והיינו שמה שיעקב אמר שהגנב לא יחיה זהו מדינא‪ ,‬וכמבואר בעירובין (סב ע"א) דבן נח שגזל חייב מיתה‪,‬‬ ‫וכ"כ המשך חכמה‪.‬‬ ‫אך ודאי שהפשטות אינה כן דהרי ודאי לא עברה רחל על גזל ממש‪ ,‬וכן זה נסתר לדברי רש"י שכתב על הפסוק "לא יחיה"‬ ‫'ומאותה קללה מתה רחל בדרך' וכמבואר במדרש (ב"ר ע"ד וצ"ז) שרחל מתה כי קללת חכם מתקיימת אפילו על תנאי‪ ,‬וא"כ‬ ‫מבואר שרחל מתה רק מכח הקללה ולא מדין הגזל‪.‬‬ ‫ואפשר שאין גניבת התרפים נחשבת לגזילה דאינם שווים פרוטה כיון שע"ז אסורה בהנאה‪( ,‬עי' שו"ת שבות יעקב ח"ג לח שתירץ‬ ‫כן)‪ ,‬אך במס' ע"ז (ס"ד ע"א) מבואר לכאורה דלגוי מותר להנות מע"ז‪ ,‬שרבה בר אבוה הורה להגויים שבאו להתגייר אצלו‬ ‫שימכרו קודם את כל הע"ז שלהם ואח"כ יתגיירו‪ ,‬ומוכח מזה שמותר לגוי להנות מע"ז דאל"כ מה יועיל להם שימכרו את‬ ‫הע"ז כיון שלא יוכלו להנות כלל מהכסף (כ"כ המהרי"ל דיסקין (שו"ת קו"א סי' קמ"א) והאור שמח (פ"ט מע"ז הי"א)‪.‬‬ ‫ואמנם הרמב"ן והר"ן (בחי' לע"ז נ"ט ע"ב) כתבו דגוי שניסך יין לע"ז ממש "אסריה בין לדידיה בין לאחרים דאיסורי ע"ז בבני‬ ‫נח נמי הוא" עכ"ל‪ ,‬אולם אף לדבריהם יש לדון דהרי קיי"ל שגוי יכול לבטל ע"ז שלו וא"כ יחשב שהע"ז שווה פרוטה כבר‬ ‫מעכשיו‪ ,‬והדבר תלוי במה שחקרו האחרונים אם יש בעלות לאיסורי הנאה‪ ,‬דאי נימא שאין בעלות באיסוה"נ א"כ אין בזה‬ ‫גזל גם כשהע"ז שייכת לגוי כיון שאין לו בעלות על הע"ז‪ ,‬ואע"פ שבכוחו לבטלו מ"מ כל זמן שלא ביטלו אינו שלו ואכ"מ‪.‬‬ ‫והגרי"ש אלישיב זצ"ל תירץ (מובא בס' כמטר לקחי) דהרי לבן רימה את יעקב והחליף את משכורתו עשרת מונים‪ ,‬וא"כ לבן‬ ‫היה חייב ליעקב כסף וגבתה רחל את חוב בעלה ע"י גניבת התרפים‪.‬‬ ‫אך באמת רש"י על הפסוק "ותגנב רחל את התרפים" כתב 'להפריש את אביה מעבודת אלילים נתכונה'‪ ,‬ומבואר שרחל‬ ‫גנבה התרפים מדין 'לאפרושי מאיסורא' למנוע מאביה איסור ע"ז‪ ,‬ואולם יש לעיין מנ"ל דמשום איפרושי מאיסורא מותר‬ ‫לגזול ולהזיק ממון חבירו‪.‬‬ ‫ואכן הדברים מפורשים בגמ' בברכות (כ' ע"א) "דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא (היינו‬ ‫בגד אדום שאסרו חכמים ללובשו משום פריצות) סבר דבת ישראל היא‪ ,‬קם קרעיה מינה‪ ,‬אגלאי מילתא דכותית היא‪ ,‬שיימוה‬ ‫בארבע מאה זוזי" ‪ ,‬ומבואר שר' אדא הוצרך לשלם בעבור מעשהו רק בגלל שהאשה התבררה כגויה‪ ,‬אך אם באמת היה‬ ‫מדובר באשה יהודיה היה מותר לרב אדא להזיק את ממונה כדי להפרישה מן האיסור‪.‬‬ ‫וכן מבואר ברמב"ם (פ"י מכלאים הכ"ט) ובשו"ע (יו"ד סי' ש"ג ס"א) שכתבו 'הרואה כלאים של תורה על חבירו אפי' היה מהלך‬ ‫בשוק קופץ עליו וקורעו מעליו מיד' ובמהר"י קורקוס וברדב"ז ובבאר הגולה שם כתבו דמקור דברי הרמב"ם הם מהגמ'‬ ‫בברכות הנ"ל שמוכח ממנה דמותר להזיק ממון חבירו כדי להפרישו מאיסור‪.‬‬ ‫ויסוד הדין דמותר להזיק ממון חבירו כדי להפרישו מאיסור נלמד ממה שמותר לאדם להכות חבירו להפרישו מאיסור‪,‬‬ ‫כמבואר בב"ק (כ"ח ע"א) שאדון שהיכה את עבדו ועשה בו חבורה ע"מ שייצא מביתו כשהגיע זמן היובל פטור‪ ,‬ובאוקימתא‬ ‫השנייה העמידה שם הגמ' שמדובר בעבד שרבו השיא אותו לשפחה כנענית ועתה הוא מסרב לפרוש ממנה אע"פ שנאסרה‬ ‫עליו כעת שהרי הוא כיהודי בן חורין לכל דיניו‪ ,‬ומבואר שמותר לאדון אפי' להכותו כדי להפרישו מן האיסור וכן נפסק‬ ‫ברמ"א (חו"מ תכ"א סי"ג)‪ ,‬וא"כ כ"ש שמותר לאדם להזיק את ממון חבירו להצילו מן האיסור‪ ,‬שהפסד ממון קל יותר מהכאה‬ ‫בגופו‪ ,‬וכמו שאמרו 'עד שאתה כופהו בגופו כפהו בממונו'‪.‬‬ ‫ולפי"ז תמוה אמאי פירשו האוה"ח והמשך חכמה שרחל נענשה על גזילת התרפים‪ ,‬הלא מבואר להדיא בגמ' שמותר להזיק‬ ‫ממון חבירו להפרישו מאיסור‪ ,‬אכן נראה דהנה בשו"ת חת"ס (יור"ד י"ט ד"ה מעתה) וכן בפנים יפות (פר' קדשים) ועוד כתבו‬ ‫דהחיוב לאפרושי מאיסורא נובע מדין 'ערבות'‪ ,‬ולפי"ז אין זה שייך רק ביהודי דכל ישראל ערבים זה לזה‪ ,‬אבל בגוי שאין‬ ‫עליו ערבות אין דין איפרושי מאיסורא‪ ,‬ולכן דעת האוה"ח והמשך חכמה דלרחל לא הותר גניבת התרפים דאין דין איפרושי‬ ‫מאיסורא בבן נח‪ ,‬אבל לפרש"י דרחל גנבה את התרפים לאיפרושי מאיסורא צ"ל שהחיוב איפרושי מאיסורא נובע מדין‬ ‫'לפני עור'‪ ,‬וכמבואר בב"ח (יור"ד סי' ש"ג)‪ ,‬ולפני עור איכא ג"כ בגוי וכמבואר בגמ' דאסור לתת אבר מן החי לבן נח‪.‬‬ ‫ולהדיא פליגי הפוסקים בזה אם גם בגוי שייך דין 'לאפרושי מאיסורא'‪ ,‬דהש"ך (יו"ד סי' קנ"א סק"ו) ועוד אחרונים סוברים‬ ‫שבגוי לא שייך דין זה‪ ,‬אך מאידך המג"א (או"ח שמ"ז ד') ועוד אחרונים כתבו להדיא שגם בגוי נאמר דין 'לאפרושי מאיסורא'‬ ‫שצריך להפרישו מאיסורים ששייכים בו‪ ,‬ויסוד מחלוקתם תלוי בשורש הטעם של 'לאפרושי מאיסורא' וכמבואר‪.‬‬ ‫מחלוקת רבותינו האם מותר להזיק דבר שלא כל שימושו לאיסור‬ ‫והנה באילת השחר עה"ת בענין השאלה הנ"ל כיצד היה מותר לרחל לגנוב התרפים מאביה כתב מרן וז"ל 'והנה רחל לא‬ ‫עברה באיסור גניבה כיון דכונתה היתה להפרישו מע"ז‪ ,‬ודבר שכל שימושו לאיסור‪ ,‬מותר לקחתו כדי להפריש אדם מאיסור'‪,‬‬ ‫ומבואר שדעת מרן זצ"ל שכל ההיתר לגזול לחבירו כדי להפרישו מאיסור הוא דוקא בדבר שכל שימושו לאיסור אך דבר‬ ‫ששיך בו גם שימושי היתר אסור לגוזלו כדי להפרישו מאיסור‪.‬‬ ‫ויש להקשות על דברי מרן זצ"ל מהגמ' בברכות הנ"ל שרב אדא הזיק את בגדה של האשה אפילו שלא כל שימושו של הבגד‬ ‫הוא לאיסור‪ ,‬שהרי כל האיסור ללכת עם בגד אדום הוא דוקא ברשות הרבים אך בבית מותר היה לאשה ללכת עם בגד זה‪.‬‬ ‫וי"ל דאף לדברי מרן זצ"ל כיון ששם מדובר בשעת האיסור ממש שייך בזה דין 'לאפרושי מאיסורא' דמה מהני שיש בזה‬ ‫שימושי היתר הרי כרגע משתמשים בזה לאיסור ומצוה להפרישו מן האיסור‪.‬‬ ‫והנה נידון זה האם יכול אדם להזיק את ממונו של חבירו כדי להפרישו מן האיסור הוא נידון רחב השייך בהרבה מקרים‬ ‫ולמשל חוזר בתשובה שהגיע לבית הוריו וגילה שם בשר טריפות‪ ,‬ובא ושאל האם מותר לו מדין 'לאפרושי מאיסורא'‬ ‫לזרוק את הטריפות כדי להציל את הוריו מאיסור‪.‬‬ ‫וכמו"כ באחת הישיבות גילה המשגיח שאחד מן הבחורים בישיבה נושא עימו פלאפון פרוץ ושבר לו את המכשיר‪ ,‬ויש‬ ‫לדון האם מותר היה לאותו משגיח לעשות כן‪ ,‬והאם איננו חייב לשלם בעבור המכשיר‪.‬‬ ‫ושמעתי בשם מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל דמוצא טלפון פרוץ אפילו שיודע מי בעליו אין להחזיר לו ומאבדו להפרישו מאיסור‬ ‫(עי' חוט שני הל' פסח קובץ ענינים אות ט)‪ ,‬ואולם לדברי מרן הגראי"ל זצ"ל כיון שיש בו גם שימושים של היתר לכאורה אסור‬ ‫להזיקו‪ ,‬אכן לאחר שנאסרה החזקת מכשירים אלו ע"י רבותינו הרי הוא נחשב כתשמיש שכל כולו לאיסור ומותר להזיקו‪.‬‬ ‫והנה בפתחי חושן (פ"א) כתב לדון שאף שמותר לאדם להזיק ממון חבירו כדי להפרישו מאיסור מ"מ אינו נפטר מתשלומין‬ ‫כמו במציל עצמו בממון חבירו שצריך לשלם‪ ,‬אך מדברי הגמ' בברכות שם 'מתון מתון מאה זוזי שווי' משמע שרק בגלל‬ ‫שהתברר שהיא כותית היה צריך רב אדא לשלם‪ ,‬אבל אילו היתה ישראל לא היה צריך לשלם‪ ,‬וכן פסק מרן הגרי"ש אלישיב‪.‬‬ ‫ויעוין בשו"ת שלמת חיים (סי' תקל"ח) שנשאל הגרי"ח זוננפלד אם מותר לשרוף עיתונים המכשילים את הרבים בכפירה‬ ‫ומינות‪ ,‬והשיב שכיון שעיתונים אלו הם עון פלילי לכן אין למחות באותם השורפים עיתונים אלו‪ ,‬ופשוט שאף שיש‬ ‫בעיתונים אלו עוד דברים חוץ מדברי המינות כגון חדשות מהעולם וכדומ' נחשב הדבר לכל שימושו לאיסור כיון שכל‬ ‫מטרת העיתון היא בשביל דברי המינות ושאר הדברים הם אגב כדי שיהיה לדבר שם עיתון‪ ,‬וכבר הורה זקן מרן החזו"א‬ ‫דמותר לשרוף ספרי מינים ואין לחוש לגזל (עי' תשובות והנהגות ח"א שסח)‪.‬‬ ‫©‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולקבלת העלון במייל ‪0548473@gmail.com‬‬