לענין הלכה · Le'inyan Halacha — ויצא (2026-11-16)

לענין הלכה
בס"ד ויצא תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ברכות ,סופגניות ,בישול בשבת
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 609
ונפק"מ שברכתם בורא מיני מזונות (ראה בהערהד). בישול בשבת
ב) הוספת אלכוהול בסופגניות אינו משפיע על ספיגת השמן
אלא :3%יש מאפיות שמכניסים כחצי אחוז אלכוהול לתוך בצק חימום מאכלים על גבי סיר בשבת
הסופגניות ,וזה עוזר בתהליך טיגון הסופגניה ,שהבצק של
הסופגניה לא תספוג מדי את שמן הטיגון .אך הבהירו במרכז זהירות שלא להוסיף תבלינים ומלח שאינם מבושלים
חקר ,שבלי האלכוהול השמן נספג כ 80אחוז ,ועם האלכוהול מאכל יבש שהתבשל כל צרכו אין בו איסור בישול אפילו נצטנן
השמן נספג 77אחוזה ,זאת אומרת השמן עדיין נספג היטב תוך הואיל ואין בישול אחר בישול ,ולכן מותר ליתן מאכל כזה על גבי
הסופגניה ,ועדיין ברכתו מזונות .עכ"ד .וכעין זה שמענו מבד"ץ קדרת מאכל או מיחם העומדים על האש ואף שהמאכל עתיד
עדה החרדית שאין לחשוש לזה. להגיע לדרגת חום שהיד סולדת בו (ע' שו"ע ס' שיח סע' ד).
ג) סופגניה לענין בישול עכו"ם :עיסה שנעשית על דעת לבשלה אף באופן שהמאכל עצמו נתבשל מ"מ אם נתנו בו תבלין אחר
במים או בשמן כמו שמכינים סופגניה יש עליה דין תבשיל ואם הבישול יש איסור לחזור ולבשלו משום שהתבלין עדיין לא
עשאה גוי אפילו אם ישראל עומד על גביו שאין חשש שמא עירב נתבשל ולכן אין ליתן גרעיני חומוס (המכונה ארבעס) לחימום על
בו דבר איסור ,אסור משום בישול עכו"ם ,ואין עליה הקולות גבי המיחם משום שהתבלין מתבשל מכח חום האש (ארחות שבת
שיש באפיית פת עכו"ם שדי בהדלקת האש לדעת המחבר (יו"ד פ"א סע' יט).
ס' קיג סע' ז) ,על כן צריך שיהודי יניח אותן על האש .ולדעת כמו"כ עוררו שיש לשים לב שלא להוסיף תבלינים לא מבושלים
הרמ"א (שם) מועילה הדלקת האש על ידי יהודי (ע' ס' אהל יעקב או מלח (שאינו עובר תהליך בישול – אלא יבוש בתנור (ע' מדריך הכשרות
מאכלי עכו"ם עמ' קמט). בד"ץ וע' שו"ע סי' שי"ח סעיף ט' ובמ"ב ס"ק עא שאסור לכו"ע לבשלו באש),
והבד"ץ העדה החרדית מקפידים שלא נותנים לגוי לקרב לטיגון על מאכלי שבת כשרוצה לחממו בשבת בבוקר על גבי סיר על
האש (ויש בזה איסור בישול גמור מן התורה) .כיון שרכיבים אלו
הסופגניות מחשש בישול עכו"ם (ודנים טיגון הסופגניות כבישול אינם מבושליםא.
לכל דבר).
הל' ברכות
סופגניות חלביות
בד"ץ עדה החרדית ורבני העיר בני ברק בשנים אחרונות נוהגים ברכה על סופגניות
להוסיף דגל על כל סופגניה חלבית [מחמת מכשולות שגרמו
סופגניות חלביות]. סופגניות רגילות מטוגנות בשמן ואינן אפויות
הבהירו רבני העיר בני ברק שאין הסופגניות נילושות בחלב, מאחר שסופגניות מטוגנות בשמן עמוק ,מעיקר הדין מברך
[שטיגון הסופגניות חלביות גורם שהתבניות יהיו חלביים ועלול לגרום עליהם מזונות גם אם אוכל מהם כשיעור קביעות סעודהב (וכדין
מכשולות במאפייה בטיגון סופגניות פרווה] ,ורק לאחר שהסופגניה אטריות ,פסטה וכו') .וירא שמים יזהר מלאכלם כשיעור קביעות
מוכנה (כפרווה) מוסיפים תוספות חלביים. סעודה (ע' רמ"א ס' קסח סע' יג ומשנה ברורה (שם ס"ק עה) ,ס' וזאת
כמו"כ בד"ץ עדה החרדית מבהירים שאין נילושים סופגניות הברכה ריש פרק ד וע' שו"ע שם).
חלביות [ומוסיפים תוספות חלביות רק בסוף] מלבד הסופגניות [ומה שמברכים עליהן מזונות (כשלא קבע עליהן) ע' בבה"ל (ס'
שבחנויות פיצה מסוימות שמכינות סופגניות בעצמם ,עם בצק קסח סע' יג ד"ה וכל זה) הוא גם לדעת המחמירים בשו"ע (שם)
חלבי. כמש"כ בבה"ל (ס' קסח סע' יג ד"ה וכל זה) שטיגון בשמן מהני
ד) השמן רותח בשעת הטיגון. כדין נילוש בשמן]ג.
ה) הריבה נזרקת רק אחרי הטיגון. בירורים בענין סופגניות בשוק
לחמם סופגניות בשבת על גבי סיר א) סופגניות בשוק הם רק מטוגנות ולא אפויות :שמענו מבד"ץ
ו) שמענו מבד"ץ העדה החרדית שבתהליך הרגיל לייצור ריבה כל העדה החרדית ,וכן ביררו במרכז חקר ע"י הגר"י בורדקובסקי
הרכיבים [מים סוכר ותמצית תות] כבר מבושלים ,וכעין זה שליט"א ,שכל הסופגניות בחנויות הם מטוגנות ולא אפויות,
ביררו במרכז חקר.
בישול אחר בישול בדבר לח :אכן אם נידון ריבה כדבר לח, א וכל מה שדנו הפוסקים בס' רנג בגדר לח ויבש אי אזלינן בתר רוב ,מיירי
לכאורה יהא אסור לחמם הסופגניה בשבת כיון שקי"ל יש בישול בסוגיה דבישול אחר בישול ,אבל אם אף פעם לא היה מבושל אף תבשיל יבש
אחר בישול בדבר לח (ע' שו"ע ס' שיח סע' טו וסע' ד וע' מ"ב ס"ק עט). אסור לבשלו מן התורה .וע' מ"ב ס' שיח ס"ק א דשיעור לחייב חטאת הוא
כגרוגרת ,מ"מ אסור מהתורה לבשל אף פחות מכגרוגרת ,וכדין חצי שיעור
אסור מן התורה.
ב יש ב' נידונים לקבוע על פיהם ברכת סופגניות :א' האם בצק מטוגן
ד הוסיפו במרכז חקר ,שמוכרים בארץ ישראל בערך עשרים מיליון נחשב כלחם לענין ברכת המוציא.
סופגניות בשנה ,ובערך 1000מהם בלבד אפויות עבור חולי כליות ולא ב' האם דינם כפת הבאה בכיסנין מפני שמן וסוכר שבהם ,ולפ"ז ברכתם
נמצאים בחנויות .ובביאור השמועה הנפוצה שיש סופגניות בשוק המוציא דוקא אם אוכל שיעור קביעות סעודה .וע' בס' שערי הברכה
אפויות ,הסבירו במרכז חקר ,שעקב הצורך לספק עשרות אלפי פט"ז הערה סא.
סופגניות בבת אחת לכנסים מרכזיים של רכזי חינוך למיניהם וכדו', ג וי"א שהיות שמכניסים בהם ריבה דינן כממולא במיני מתיקה ואע"פ
המאפיות כבר מכינים מאחר חג סוכות בהקפאה עשרות אלפי שאין מכניסים הריבה אלא אחר הטיגון ,מאחר שמטוגנים על דעת כן
סופגניות .ובשעת מעשה מחממים קצת הסופגניות בתנור ,ונראה לרואה שפיר נחשבים ממולא (ע' ליבון הלכה לבעל וזאת הברכה ס' ג) ע"פ ס'
שהם נאפים בתנור ,ואין זה אלא חימום שיהא טעם טרי. מקור הברכה ,אך לענין מעשה קשה לסמוך על זה כיון שע"פ רוב אין
ה ויש להוספת אלכוהול עוד מטרות שמהני לטיגון. הסופגניות 'ממולאים' בריבה ,אלא מזריקים קצת ריבה באמצע ויל"ע.
וע' בשער הציון (שם ס"ק ז) שגדר אכילת עראי הוא כמו בהל' סוכה (ס' האם ריבה דבר לח :ומצינו לענין רסק עגבניות (קטשופו) דברי
תרלט ס"ק יג) שתבשיל של ה' מיני דגן צריך סוכה רק אם קבע עלייהו). האגרות משה (או"ח ח"ד ס' עד אות ה) שהגדר מה נקרא 'לח'
כמו"כ האוכל לפני תפילת מעריב :כשאין לו מנין קבוע אין לו ומה 'יבש סמיך' ,תלוי אם הוא דבר זב ונוזלי או שעומדת
לאכול 'יותר מכביצה' של מיני מזונות (אפויים) אא"כ יעשה מדובקת ביחד אף ללא כלי (ע"ע בארחות שבת פ"א סע' כא).
שומר (ע' מ"ב ס' רלה ס"ק טז ,וס"ק יח ,וע' שו"ע הל' מנחה ס' רלב ולפי זה שוקולוד שנמס הוה דבר לח ,ולכן אין לחמם סופגניה עם
סע' ג ,וכתב המ"ב (שם) שתבשיל של ה' מיני דגן מותר אם אינו קובע מילוי שוקולד על האש .ובענין לחמם סופגניה עם ריבה ,הדבר
עלייהו). תלוי במציאות אם הוא נוזלי (ויש לבדוק כל מקרה לגופו) ,שאם
וכן בימי החנוכה :האוכל מיני מזונות לאחר ההדלקה לפני הריבה נוזלי ודליל ,הוה דבר לח ואסור לחמם הסופגניה בשבת,
מעריב ,יש לעיין האם צריך להעמיד שומר למעריב בענין זה ואם אינו נוזלי אז מותר (ראה בהערהז).
[בימי חנוכה שיש שינוי בסדר היום ,מצוי שאין היתר של 'מנין
קבוע']. שיעור כזית לברכה אחרונה ולקידוש במקום סעודה
המדקדקים :הנוהגים לאכול לפני מוסף [והנוהגים לאכול לפני כמה רוגלאך הוא שיעור כזית
התקיעות בר"ה כמנהג הישיבות] ,יש המדקדקים לאכול לכל ע' מ"ב בהל' קידוש (ס' רעג ס"ק כא) ,שלקידוש במקום סעודה
הפחות שיעור כזית (לשיעור קידוש במקום סעודה) ,ומצד שני סגי בשיעור כזית .דהיינו המקדש על יין צריך לאכול לכל הפחות
משתדלים שלא להיכנס לשאלה של שיעור 'יותר מכביצה' .וע"פ כזית מזונות לצאת ידי חובת קידוש שיהא 'קידוש במקום
השיעורים הנ"ל יכולים לכתחילה לאכול רוגלאך אחד וסגי בכך סעודה' .ויש לעיין כמה רוגלאך הוה שיעור כזית לקידוש במקום
[וברוגלאך קטנים (מיני) בערך שנים לשיעור כזית (לצאת מספקות)]. סעודה ,וכן לברך עליו ברכה אחרונה 'על המחיה'.
רוגלאך וחצי :לכאורה ניתן להניח שהוא עדיין רק שיעור כביצה, אמנם קשה לשער שיעור רוגלאך כיון שהם נמכרים בגדלים
ושפיר דמי לאכול שיעור זה לפני מוסף [והתקיעות]. שונים ,ולקבוע דבר ברור ,היום ניתן להיעזר ע"י כלי עזר חדש
שני רוגלאך :כבר הוא שאלה של 'יותר מכביצה' .ויש עצה לאכול למדוד שיעור כזית 'דגם נפח כזית' שע"י ארגון 'לחיות כהלכה'ח.
קוגל ירושלמי במקום הרוגלאך נוסף (שלא בדרך קביעות ע' ספר 'כזית השלם' להגרי"פ באדנער שליט"א (עמ' )45
סעודה) ,ומבואר במ"ב (ע' לעיל) ששפיר דמי [כן דעת רוב שהביא ששיעור כזית של רוגלאך רגיל [בינוני שנמכרים בחבילות
הפוסקים ,ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל קוגל ירושלמי דינו כפת בחנויות] הוא 3/4רוגלךט[ .מה שמוכרים במאפיות לפעמים הם
הבא בכיסנין ,ועדיף עצה אחרת]. גדולים יותר][ .ולשיעור הקה"י בשיעורין של תורה לכתחילה להוסיף
מנהג העולםי :מ"מ מנהג העולם להקל [כמדומה] לאכל שני רוגלאך עוד קצת (בין 15 – 5אחוז) שיהא שתי שליש ביצה של ימינו (33 – 30
ויותר ,ע"פ סברת הגרש"ז אוערבך זצ"ל (שש"כ פנ"ב הערה נב) סמ"ק במקום 28.8סמ"ק).
שרבים מידכרי אהדדי ,ואין חשש שמא ימשך לפי מוסף והתקיעות. אך כיון שקשה לקבוע דבר ברור בזה וכנ"ל ,כדאי להוסיף מעט,
(וע"ש בתיקונים ומילואים לשש"כ ח"ג עמ' עב ,שהוסיף ,גם אלו וברוגלאך אחד שלם ניתן לסמוך על כך שהוא שיעור כזית.
שהולכים לביתם סומכים על זה שיש זמן קבוע לתפילה ע' שער הציון ברוגלאך קטן 'מיני' :ניתן להניח ששתי רוגלאך הוא כשיעור.
ס' רלה ס"ק יט) .ע"ע בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה ס' קעט).
עוגת שמירם שוקולד קטן :עוגה אחת (ס' כזית השלם עמ' .)40
פ' המלאכים (" )2שלום עליכם צאתכם לשלום" (וניתן להוסיף עוד קצת כיון שקשה לקבוע דבר ברור ,ועכ"פ
ע' בשבת מלכתא להגר"ש פינקוס זצ"ל (ע' כט) בליל שבת בפיוט שנים מהם ודאי הוה כשיעור כזית).
שלום עליכם מלאכי השרת מסיימים ואומרים צאתכם לשלום אכילה לפני מעריב [ותפילת מוסף]
מלאכי השלום ולכאורה למה שיצאו המלאכים והביא בשם
החפץ חיים זיע"א שבואכם לשלום כלפי מלאכי שבת וצאתכם כמה רוגלאך הוא שיעור כביצה
לשלום כלפי מלאכי חול עכדה"ק .והוסיף הגר"ש פינקוס זצ"ל שיעור 'יותר מכביצה' :יש לעיין כמה רוגלאך יכול לאכול לפני
עוד ביאור ע"פ האור החיים פ' כי תשא על הפסוק ביני ובין בני מוסף (ע' מ"ב ס' רפו ס"ק ח שמותר לאכול עד כביצה לפני מוסף,
ישראל ,שבאמת המלאכים אין מקומם בסעודת שבת ,שזה מקום
השראת השכינה ע"ש.
ו ע' מדריך הכשרות של הבד"ץ ,שקטשופ עוברת בישול מלא עם כל הרכיבים.
פ' ויצא -פרשת השידוכים ()2 ז יש כתבו שיש מציאות במאפיות שלצורך הכנת הריבה מוסיפים מים מהברז
כדי לדלל הריבה ,ולפי מציאות זו אסור בכל אופן לחממו על הסיר ,ולפי מה
צדיק זוכה לאשה טובה לאחר כמה טרחים שבררנו עם בד"ץ עדה החרדית – ביררו עם מאפיית אריאל ,ואין זה המציאות,
לצער את הצדיק שלא יהא לו שמחה שלימה בעולם הזה :כתב ולא מוסיפים מים לריבה ,וכמו"כ במרכז חקר ביררו שהריבה עובר תהליך
בספר החסידים (סימן שפו) וז"ל למה יהיה זה שמי שאינו הגון בישול [אך עדיין צריך לקבוע שאין מאפיות בשוק שיש חשש זו ,וטוב לברר].
ח ניתן להשיג בטלפון .089741861
יבואו לו בלא טרחים ובלא צער אשה טובה ולצדיק בכמה ט בני אשכנז וכן רוב פוסקי בני ספרד נקטו שהעיקר הוא שיעור בנפח (ולא
טרחים כדכתיב (הושע י"ב י"ג) ויעבוד ישראל באשה ובאשה במשקל -גרם) ,ע' שו"ע ס' תנו ,רמ"א ס' תפו ,ומה שהיו נוהגים בבני ספרד
שמר וכתיב (בראשית ל"א מ"א) עבדתיך ארבע עשרה שנה למדוד במשקל (ע' כף החיים ס' קסח ס"ק מו ,וס' תפו ס"ק א בשם הרבה
בשתי בנותיך וכתיב (שם שם מ') הייתי ביום אכלני חורב וקרח פוסקים) הוא רק שיעור בערך אך העיקר הוא שיעור ב'נפח' (ע' שו"ת אור לציון
בלילה ותדד שנתי מעיני .ו יש צדיק במקום שחפץ לא יקח אלא וילקוט יוסף).
כמו"כ השיעור הנ"ל ( 3/4רוגלאך) מבוסס על שיעור כזית להגר"ח נאה (שהרי
באשר לא חפץ בצער ובטרחים .לפי שזה העולם מהנים ממנו גם החזון איש והסטייפלר הסכימו שזה טוב לשיעור כזית ,ואף פחות מזה
לרעים אפי' בלא תפלה ובלא צער אבל לצדיק אין רוצים ליהנות כשיעור זית של ימינו ,ע' הל' חג בחג (סוף הל' פסח) וקהילות יעקב פסחים ס'
לו עד שיצטער כי הקדוש ברוך הוא חפץ שלא יהיה לצדיק לח ,אכן בשיעורין של תורה כתב הקה"י לכתחילה נכון לשער כזית בשליש
שמחה שלימה בעוה"ז. ביצה ,ולכפול הזיתים שיהא כזית שני שליש ביצה).
ולפי שיעור כזית של חצי ביצה (נחלקו הפוסקים האם כזית הוא שליש ביצה או
וכן ע' ממש"כ בבר"ר פס"ח ה' שיעקב אבינו נשא אשה בגיל פ"ג חצי ביצה (והאם שיעור אכילת פרס הוא ג' ביצים או ד' ביצים) ,ולענין ברכה
ועשו נשא אשה בגיל ארבעים הא למדנו שהקב"ה משהה אחרונה כתב המ"ב ס' תפו ס"ק א ,וכן ראה בגר"ז ס' תפו .מחמירין משום ספק
לצדיקים ומקדים לרשעים ועיי"ש במתנו"כ שביאר את הטעם ברכות לשיעור חצי ביצה (ולענין ברכה אחרונה משמעות המ"ב שאין צריך
כדאמרי' שם פס"ו שצדיקים תחילתם יסורים וסופם שלוה לחשוש לשיטה שנתקטנו הביצים ,וכן הביא בס' כזית השלם בשם הגרי"ש
ועיי' בתדבא"ז פי"א. אלישיב זצ"ל ,והגרח"פ שיינברג זצ"ל .וכן הביא דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל,
שמסימת הפוסקים ואחרונים משעד בחצי ביצה עכ"פ די ,ובדרך חומרא לחוש
להצל"ח וחת"ס דנתקנו הביצים די עד ב' שלישי ביצה.
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - במקרה שמי שטעה ומדד הרוגלאך פחות משיעור ,יש עוד שתי צירופים להקל,
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) י"א שכזית הוא שליש ביצה ,וי"א שכזית הוא לפי הזית של זמננו שלדעת החזון
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : איש והקה"י הוא עיקר השיעור .ומטעם זה עכ"פ רוגולאך אחת [בינוני] שלם
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי ניתן להניח שהוא שיעור כזית בלי צירופים נוספים אלו[ .יש גם נידון בפוסקים
האם לצרף שאר הרכיבים שאינם קמח לשיעור קצת ,ונפק"מ בעוגות שוקולד,
שלדעת המ"ב (ס' רח ס"ק מח ,וכן צידד החזון איש ס' כו ס"ק ח .והגר"ש
וואזנר זצ"ל והגר"י ראטה זצ"ל (שיעור כזית השלם עמ' 28הע' )48כמנהג
העולם לשער הכל לשיעור ברכה אחרונה ,והגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה
י אלו שאוכלים שני רוגלאך בלבד ,אולי יכולים לצרף השיטה שנתקטנו ח"א ס' עא) סובר שצריך לשער רק שיעור קמח.
הביצים ,לענין דרבנן שלא לאכול לפני מוסף ,ואף שנחלקו בענין מדידת מ"מ ברוגלאך ,הוא רוב מוחלט מיוצר מקמח [יש גם שמועה שעושים שוקולד
שיעור אגודל ,שיש הקובעים השיעור באמצע שיעור הגר"ח נאה והחזון לרוגלאך ע"י רוגלאך משוחזר ע' ס' שערי הברכה] ,ולכן אין נפק"מ משמעותי
איש ,ולכן שני רוגלאך עדיין כשיעור ביצה ,רק שלשה רוגלאך יהא כבר במחלוקת זה .בעוגת שוקולד יש ענין להוסיף עוד שליש על שיעור כזית לטעם
לכו"ע שיעור ביצה. זה כדי שיהא בגדר כזית לקידוש במקום סעודה גם להגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
