gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד ויצא תשפ"ז‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ברכות‪ ,‬סופגניות‪ ,‬בישול בשבת‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון ‪609‬‬ ‫ונפק"מ שברכתם בורא מיני מזונות (ראה בהערהד)‪.‬‬ ‫בישול בשבת‬ ‫ב) הוספת אלכוהול בסופגניות אינו משפיע על ספיגת השמן‬ ‫אלא ‪ :3%‬יש מאפיות שמכניסים כחצי אחוז אלכוהול לתוך בצק‬ ‫חימום מאכלים על גבי סיר בשבת‬ ‫הסופגניות‪ ,‬וזה עוזר בתהליך טיגון הסופגניה‪ ,‬שהבצק של‬ ‫הסופגניה לא תספוג מדי את שמן הטיגון‪ .‬אך הבהירו במרכז‬ ‫זהירות שלא להוסיף תבלינים ומלח שאינם מבושלים‬ ‫חקר‪ ,‬שבלי האלכוהול השמן נספג כ‪ 80‬אחוז‪ ,‬ועם האלכוהול‬ ‫מאכל יבש שהתבשל כל צרכו אין בו איסור בישול אפילו נצטנן‬ ‫השמן נספג ‪ 77‬אחוזה‪ ,‬זאת אומרת השמן עדיין נספג היטב תוך‬ ‫הואיל ואין בישול אחר בישול‪ ,‬ולכן מותר ליתן מאכל כזה על גבי‬ ‫הסופגניה‪ ,‬ועדיין ברכתו מזונות‪ .‬עכ"ד‪ .‬וכעין זה שמענו מבד"ץ‬ ‫קדרת מאכל או מיחם העומדים על האש ואף שהמאכל עתיד‬ ‫עדה החרדית שאין לחשוש לזה‪.‬‬ ‫להגיע לדרגת חום שהיד סולדת בו (ע' שו"ע ס' שיח סע' ד)‪.‬‬ ‫ג) סופגניה לענין בישול עכו"ם‪ :‬עיסה שנעשית על דעת לבשלה‬ ‫אף באופן שהמאכל עצמו נתבשל מ"מ אם נתנו בו תבלין אחר‬ ‫במים או בשמן כמו שמכינים סופגניה יש עליה דין תבשיל ואם‬ ‫הבישול יש איסור לחזור ולבשלו משום שהתבלין עדיין לא‬ ‫עשאה גוי אפילו אם ישראל עומד על גביו שאין חשש שמא עירב‬ ‫נתבשל ולכן אין ליתן גרעיני חומוס (המכונה ארבעס) לחימום על‬ ‫בו דבר איסור‪ ,‬אסור משום בישול עכו"ם‪ ,‬ואין עליה הקולות‬ ‫גבי המיחם משום שהתבלין מתבשל מכח חום האש (ארחות שבת‬ ‫שיש באפיית פת עכו"ם שדי בהדלקת האש לדעת המחבר (יו"ד‬ ‫פ"א סע' יט)‪.‬‬ ‫ס' קיג סע' ז)‪ ,‬על כן צריך שיהודי יניח אותן על האש‪ .‬ולדעת‬ ‫כמו"כ עוררו שיש לשים לב שלא להוסיף תבלינים לא מבושלים‬ ‫הרמ"א (שם) מועילה הדלקת האש על ידי יהודי (ע' ס' אהל יעקב‬ ‫או מלח (שאינו עובר תהליך בישול – אלא יבוש בתנור (ע' מדריך הכשרות‬ ‫מאכלי עכו"ם עמ' קמט)‪.‬‬ ‫בד"ץ וע' שו"ע סי' שי"ח סעיף ט' ובמ"ב ס"ק עא שאסור לכו"ע לבשלו באש)‪,‬‬ ‫והבד"ץ העדה החרדית מקפידים שלא נותנים לגוי לקרב לטיגון‬ ‫על מאכלי שבת כשרוצה לחממו בשבת בבוקר על גבי סיר על‬ ‫האש (ויש בזה איסור בישול גמור מן התורה)‪ .‬כיון שרכיבים אלו‬ ‫הסופגניות מחשש בישול עכו"ם (ודנים טיגון הסופגניות כבישול‬ ‫אינם מבושליםא‪.‬‬ ‫לכל דבר)‪.‬‬ ‫הל' ברכות‬ ‫סופגניות חלביות‬ ‫בד"ץ עדה החרדית ורבני העיר בני ברק בשנים אחרונות נוהגים‬ ‫ברכה על סופגניות‬ ‫להוסיף דגל על כל סופגניה חלבית [מחמת מכשולות שגרמו‬ ‫סופגניות חלביות]‪.‬‬ ‫סופגניות רגילות מטוגנות בשמן ואינן אפויות‬ ‫הבהירו רבני העיר בני ברק שאין הסופגניות נילושות בחלב‪,‬‬ ‫מאחר שסופגניות מטוגנות בשמן עמוק‪ ,‬מעיקר הדין מברך‬ ‫[שטיגון הסופגניות חלביות גורם שהתבניות יהיו חלביים ועלול לגרום‬ ‫עליהם מזונות גם אם אוכל מהם כשיעור קביעות סעודהב (וכדין‬ ‫מכשולות במאפייה בטיגון סופגניות פרווה]‪ ,‬ורק לאחר שהסופגניה‬ ‫אטריות‪ ,‬פסטה וכו')‪ .‬וירא שמים יזהר מלאכלם כשיעור קביעות‬ ‫מוכנה (כפרווה) מוסיפים תוספות חלביים‪.‬‬ ‫סעודה (ע' רמ"א ס' קסח סע' יג ומשנה ברורה (שם ס"ק עה)‪ ,‬ס' וזאת‬ ‫כמו"כ בד"ץ עדה החרדית מבהירים שאין נילושים סופגניות‬ ‫הברכה ריש פרק ד וע' שו"ע שם)‪.‬‬ ‫חלביות [ומוסיפים תוספות חלביות רק בסוף] מלבד הסופגניות‬ ‫[ומה שמברכים עליהן מזונות (כשלא קבע עליהן) ע' בבה"ל (ס'‬ ‫שבחנויות פיצה מסוימות שמכינות סופגניות בעצמם‪ ,‬עם בצק‬ ‫קסח סע' יג ד"ה וכל זה) הוא גם לדעת המחמירים בשו"ע (שם)‬ ‫חלבי‪.‬‬ ‫כמש"כ בבה"ל (ס' קסח סע' יג ד"ה וכל זה) שטיגון בשמן מהני‬ ‫ד) השמן רותח בשעת הטיגון‪.‬‬ ‫כדין נילוש בשמן]ג‪.‬‬ ‫ה) הריבה נזרקת רק אחרי הטיגון‪.‬‬ ‫בירורים בענין סופגניות בשוק‬ ‫לחמם סופגניות בשבת על גבי סיר‬ ‫א) סופגניות בשוק הם רק מטוגנות ולא אפויות‪ :‬שמענו מבד"ץ‬ ‫ו) שמענו מבד"ץ העדה החרדית שבתהליך הרגיל לייצור ריבה כל‬ ‫העדה החרדית‪ ,‬וכן ביררו במרכז חקר ע"י הגר"י בורדקובסקי‬ ‫הרכיבים [מים סוכר ותמצית תות] כבר מבושלים‪ ,‬וכעין זה‬ ‫שליט"א‪ ,‬שכל הסופגניות בחנויות הם מטוגנות ולא אפויות‪,‬‬ ‫ביררו במרכז חקר‪.‬‬ ‫בישול אחר בישול בדבר לח‪ :‬אכן אם נידון ריבה כדבר לח‪,‬‬ ‫א וכל מה שדנו הפוסקים בס' רנג בגדר לח ויבש אי אזלינן בתר רוב‪ ,‬מיירי‬ ‫לכאורה יהא אסור לחמם הסופגניה בשבת כיון שקי"ל יש בישול‬ ‫בסוגיה דבישול אחר בישול‪ ,‬אבל אם אף פעם לא היה מבושל אף תבשיל יבש‬ ‫אחר בישול בדבר לח (ע' שו"ע ס' שיח סע' טו וסע' ד וע' מ"ב ס"ק עט)‪.‬‬ ‫אסור לבשלו מן התורה‪ .‬וע' מ"ב ס' שיח ס"ק א דשיעור לחייב חטאת הוא‬ ‫כגרוגרת‪ ,‬מ"מ אסור מהתורה לבשל אף פחות מכגרוגרת‪ ,‬וכדין חצי שיעור‬ ‫אסור מן התורה‪.‬‬ ‫ב יש ב' נידונים לקבוע על פיהם ברכת סופגניות‪ :‬א' האם בצק מטוגן‬ ‫ד הוסיפו במרכז חקר‪ ,‬שמוכרים בארץ ישראל בערך עשרים מיליון‬ ‫נחשב כלחם לענין ברכת המוציא‪.‬‬ ‫סופגניות בשנה‪ ,‬ובערך ‪ 1000‬מהם בלבד אפויות עבור חולי כליות ולא‬ ‫ב' האם דינם כפת הבאה בכיסנין מפני שמן וסוכר שבהם‪ ,‬ולפ"ז ברכתם‬ ‫נמצאים בחנויות‪ .‬ובביאור השמועה הנפוצה שיש סופגניות בשוק‬ ‫המוציא דוקא אם אוכל שיעור קביעות סעודה‪ .‬וע' בס' שערי הברכה‬ ‫אפויות‪ ,‬הסבירו במרכז חקר‪ ,‬שעקב הצורך לספק עשרות אלפי‬ ‫פט"ז הערה סא‪.‬‬ ‫סופגניות בבת אחת לכנסים מרכזיים של רכזי חינוך למיניהם וכדו'‪,‬‬ ‫ג וי"א שהיות שמכניסים בהם ריבה דינן כממולא במיני מתיקה ואע"פ‬ ‫המאפיות כבר מכינים מאחר חג סוכות בהקפאה עשרות אלפי‬ ‫שאין מכניסים הריבה אלא אחר הטיגון‪ ,‬מאחר שמטוגנים על דעת כן‬ ‫סופגניות‪ .‬ובשעת מעשה מחממים קצת הסופגניות בתנור‪ ,‬ונראה לרואה‬ ‫שפיר נחשבים ממולא (ע' ליבון הלכה לבעל וזאת הברכה ס' ג) ע"פ ס'‬ ‫שהם נאפים בתנור‪ ,‬ואין זה אלא חימום שיהא טעם טרי‪.‬‬ ‫מקור הברכה‪ ,‬אך לענין מעשה קשה לסמוך על זה כיון שע"פ רוב אין‬ ‫ה ויש להוספת אלכוהול עוד מטרות שמהני לטיגון‪.‬‬ ‫הסופגניות 'ממולאים' בריבה‪ ,‬אלא מזריקים קצת ריבה באמצע ויל"ע‪.‬‬ ‫וע' בשער הציון (שם ס"ק ז) שגדר אכילת עראי הוא כמו בהל' סוכה (ס'‬ ‫האם ריבה דבר לח‪ :‬ומצינו לענין רסק עגבניות (קטשופו) דברי‬ ‫תרלט ס"ק יג) שתבשיל של ה' מיני דגן צריך סוכה רק אם קבע עלייהו)‪.‬‬ ‫האגרות משה (או"ח ח"ד ס' עד אות ה) שהגדר מה נקרא 'לח'‬ ‫כמו"כ האוכל לפני תפילת מעריב‪ :‬כשאין לו מנין קבוע אין לו‬ ‫ומה 'יבש סמיך'‪ ,‬תלוי אם הוא דבר זב ונוזלי או שעומדת‬ ‫לאכול 'יותר מכביצה' של מיני מזונות (אפויים) אא"כ יעשה‬ ‫מדובקת ביחד אף ללא כלי (ע"ע בארחות שבת פ"א סע' כא)‪.‬‬ ‫שומר (ע' מ"ב ס' רלה ס"ק טז‪ ,‬וס"ק יח‪ ,‬וע' שו"ע הל' מנחה ס' רלב‬ ‫ולפי זה שוקולוד שנמס הוה דבר לח‪ ,‬ולכן אין לחמם סופגניה עם‬ ‫סע' ג‪ ,‬וכתב המ"ב (שם) שתבשיל של ה' מיני דגן מותר אם אינו קובע‬ ‫מילוי שוקולד על האש‪ .‬ובענין לחמם סופגניה עם ריבה‪ ,‬הדבר‬ ‫עלייהו)‪.‬‬ ‫תלוי במציאות אם הוא נוזלי (ויש לבדוק כל מקרה לגופו)‪ ,‬שאם‬ ‫וכן בימי החנוכה‪ :‬האוכל מיני מזונות לאחר ההדלקה לפני‬ ‫הריבה נוזלי ודליל‪ ,‬הוה דבר לח ואסור לחמם הסופגניה בשבת‪,‬‬ ‫מעריב‪ ,‬יש לעיין האם צריך להעמיד שומר למעריב בענין זה‬ ‫ואם אינו נוזלי אז מותר (ראה בהערהז)‪.‬‬ ‫[בימי חנוכה שיש שינוי בסדר היום‪ ,‬מצוי שאין היתר של 'מנין‬ ‫קבוע']‪.‬‬ ‫שיעור כזית לברכה אחרונה ולקידוש במקום סעודה‬ ‫המדקדקים‪ :‬הנוהגים לאכול לפני מוסף [והנוהגים לאכול לפני‬ ‫כמה רוגלאך הוא שיעור כזית‬ ‫התקיעות בר"ה כמנהג הישיבות]‪ ,‬יש המדקדקים לאכול לכל‬ ‫ע' מ"ב בהל' קידוש (ס' רעג ס"ק כא)‪ ,‬שלקידוש במקום סעודה‬ ‫הפחות שיעור כזית (לשיעור קידוש במקום סעודה)‪ ,‬ומצד שני‬ ‫סגי בשיעור כזית‪ .‬דהיינו המקדש על יין צריך לאכול לכל הפחות‬ ‫משתדלים שלא להיכנס לשאלה של שיעור 'יותר מכביצה'‪ .‬וע"פ‬ ‫כזית מזונות לצאת ידי חובת קידוש שיהא 'קידוש במקום‬ ‫השיעורים הנ"ל יכולים לכתחילה לאכול רוגלאך אחד וסגי בכך‬ ‫סעודה'‪ .‬ויש לעיין כמה רוגלאך הוה שיעור כזית לקידוש במקום‬ ‫[וברוגלאך קטנים (מיני) בערך שנים לשיעור כזית (לצאת מספקות)]‪.‬‬ ‫סעודה‪ ,‬וכן לברך עליו ברכה אחרונה 'על המחיה'‪.‬‬ ‫רוגלאך וחצי‪ :‬לכאורה ניתן להניח שהוא עדיין רק שיעור כביצה‪,‬‬ ‫אמנם קשה לשער שיעור רוגלאך כיון שהם נמכרים בגדלים‬ ‫ושפיר דמי לאכול שיעור זה לפני מוסף [והתקיעות]‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬ולקבוע דבר ברור‪ ,‬היום ניתן להיעזר ע"י כלי עזר חדש‬ ‫שני רוגלאך‪ :‬כבר הוא שאלה של 'יותר מכביצה'‪ .‬ויש עצה לאכול‬ ‫למדוד שיעור כזית 'דגם נפח כזית' שע"י ארגון 'לחיות כהלכה'ח‪.‬‬ ‫קוגל ירושלמי במקום הרוגלאך נוסף (שלא בדרך קביעות‬ ‫ע' ספר 'כזית השלם' להגרי"פ באדנער שליט"א (עמ' ‪)45‬‬ ‫סעודה)‪ ,‬ומבואר במ"ב (ע' לעיל) ששפיר דמי [כן דעת רוב‬ ‫שהביא ששיעור כזית של רוגלאך רגיל [בינוני שנמכרים בחבילות‬ ‫הפוסקים‪ ,‬ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל קוגל ירושלמי דינו כפת‬ ‫בחנויות] הוא ‪ 3/4‬רוגלךט‪[ .‬מה שמוכרים במאפיות לפעמים הם‬ ‫הבא בכיסנין‪ ,‬ועדיף עצה אחרת]‪.‬‬ ‫גדולים יותר]‪[ .‬ולשיעור הקה"י בשיעורין של תורה לכתחילה להוסיף‬ ‫מנהג העולםי‪ :‬מ"מ מנהג העולם להקל [כמדומה] לאכל שני רוגלאך‬ ‫עוד קצת (בין ‪ 15 – 5‬אחוז) שיהא שתי שליש ביצה של ימינו (‪33 – 30‬‬ ‫ויותר‪ ,‬ע"פ סברת הגרש"ז אוערבך זצ"ל (שש"כ פנ"ב הערה נב)‬ ‫סמ"ק במקום ‪ 28.8‬סמ"ק)‪.‬‬ ‫שרבים מידכרי אהדדי‪ ,‬ואין חשש שמא ימשך לפי מוסף והתקיעות‪.‬‬ ‫אך כיון שקשה לקבוע דבר ברור בזה וכנ"ל‪ ,‬כדאי להוסיף מעט‪,‬‬ ‫(וע"ש בתיקונים ומילואים לשש"כ ח"ג עמ' עב‪ ,‬שהוסיף‪ ,‬גם אלו‬ ‫וברוגלאך אחד שלם ניתן לסמוך על כך שהוא שיעור כזית‪.‬‬ ‫שהולכים לביתם סומכים על זה שיש זמן קבוע לתפילה ע' שער הציון‬ ‫ברוגלאך קטן 'מיני'‪ :‬ניתן להניח ששתי רוגלאך הוא כשיעור‪.‬‬ ‫ס' רלה ס"ק יט)‪ .‬ע"ע בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה ס' קעט)‪.‬‬ ‫עוגת שמירם שוקולד קטן‪ :‬עוגה אחת (ס' כזית השלם עמ' ‪.)40‬‬ ‫פ' המלאכים (‪" )2‬שלום עליכם צאתכם לשלום"‬ ‫(וניתן להוסיף עוד קצת כיון שקשה לקבוע דבר ברור‪ ,‬ועכ"פ‬ ‫ע' בשבת מלכתא להגר"ש פינקוס זצ"ל (ע' כט) בליל שבת בפיוט‬ ‫שנים מהם ודאי הוה כשיעור כזית)‪.‬‬ ‫שלום עליכם מלאכי השרת מסיימים ואומרים צאתכם לשלום‬ ‫אכילה לפני מעריב [ותפילת מוסף]‬ ‫מלאכי השלום ולכאורה למה שיצאו המלאכים והביא בשם‬ ‫החפץ חיים זיע"א שבואכם לשלום כלפי מלאכי שבת וצאתכם‬ ‫כמה רוגלאך הוא שיעור כביצה‬ ‫לשלום כלפי מלאכי חול עכדה"ק‪ .‬והוסיף הגר"ש פינקוס זצ"ל‬ ‫שיעור 'יותר מכביצה'‪ :‬יש לעיין כמה רוגלאך יכול לאכול לפני‬ ‫עוד ביאור ע"פ האור החיים פ' כי תשא על הפסוק ביני ובין בני‬ ‫מוסף (ע' מ"ב ס' רפו ס"ק ח שמותר לאכול עד כביצה לפני מוסף‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שבאמת המלאכים אין מקומם בסעודת שבת‪ ,‬שזה מקום‬ ‫השראת השכינה ע"ש‪.‬‬ ‫ו ע' מדריך הכשרות של הבד"ץ‪ ,‬שקטשופ עוברת בישול מלא עם כל הרכיבים‪.‬‬ ‫פ' ויצא ‪ -‬פרשת השידוכים (‪)2‬‬ ‫ז יש כתבו שיש מציאות במאפיות שלצורך הכנת הריבה מוסיפים מים מהברז‬ ‫כדי לדלל הריבה‪ ,‬ולפי מציאות זו אסור בכל אופן לחממו על הסיר‪ ,‬ולפי מה‬ ‫צדיק זוכה לאשה טובה לאחר כמה טרחים‬ ‫שבררנו עם בד"ץ עדה החרדית – ביררו עם מאפיית אריאל‪ ,‬ואין זה המציאות‪,‬‬ ‫לצער את הצדיק שלא יהא לו שמחה שלימה בעולם הזה‪ :‬כתב‬ ‫ולא מוסיפים מים לריבה‪ ,‬וכמו"כ במרכז חקר ביררו שהריבה עובר תהליך‬ ‫בספר החסידים (סימן שפו) וז"ל למה יהיה זה שמי שאינו הגון‬ ‫בישול [אך עדיין צריך לקבוע שאין מאפיות בשוק שיש חשש זו‪ ,‬וטוב לברר]‪.‬‬ ‫ח ניתן להשיג בטלפון ‪.089741861‬‬ ‫יבואו לו בלא טרחים ובלא צער אשה טובה ולצדיק בכמה‬ ‫ט בני אשכנז וכן רוב פוסקי בני ספרד נקטו שהעיקר הוא שיעור בנפח (ולא‬ ‫טרחים כדכתיב (הושע י"ב י"ג) ויעבוד ישראל באשה ובאשה‬ ‫במשקל ‪ -‬גרם)‪ ,‬ע' שו"ע ס' תנו‪ ,‬רמ"א ס' תפו‪ ,‬ומה שהיו נוהגים בבני ספרד‬ ‫שמר וכתיב (בראשית ל"א מ"א) עבדתיך ארבע עשרה שנה‬ ‫למדוד במשקל (ע' כף החיים ס' קסח ס"ק מו‪ ,‬וס' תפו ס"ק א בשם הרבה‬ ‫בשתי בנותיך וכתיב (שם שם מ') הייתי ביום אכלני חורב וקרח‬ ‫פוסקים) הוא רק שיעור בערך אך העיקר הוא שיעור ב'נפח' (ע' שו"ת אור לציון‬ ‫בלילה ותדד שנתי מעיני‪ .‬ו יש צדיק במקום שחפץ לא יקח אלא‬ ‫וילקוט יוסף)‪.‬‬ ‫כמו"כ השיעור הנ"ל (‪ 3/4‬רוגלאך) מבוסס על שיעור כזית להגר"ח נאה (שהרי‬ ‫באשר לא חפץ בצער ובטרחים‪ .‬לפי שזה העולם מהנים ממנו‬ ‫גם החזון איש והסטייפלר הסכימו שזה טוב לשיעור כזית‪ ,‬ואף פחות מזה‬ ‫לרעים אפי' בלא תפלה ובלא צער אבל לצדיק אין רוצים ליהנות‬ ‫כשיעור זית של ימינו‪ ,‬ע' הל' חג בחג (סוף הל' פסח) וקהילות יעקב פסחים ס'‬ ‫לו עד שיצטער כי הקדוש ברוך הוא חפץ שלא יהיה לצדיק‬ ‫לח‪ ,‬אכן בשיעורין של תורה כתב הקה"י לכתחילה נכון לשער כזית בשליש‬ ‫שמחה שלימה בעוה"ז‪.‬‬ ‫ביצה‪ ,‬ולכפול הזיתים שיהא כזית שני שליש ביצה)‪.‬‬ ‫ולפי שיעור כזית של חצי ביצה (נחלקו הפוסקים האם כזית הוא שליש ביצה או‬ ‫וכן ע' ממש"כ בבר"ר פס"ח ה' שיעקב אבינו נשא אשה בגיל פ"ג‬ ‫חצי ביצה (והאם שיעור אכילת פרס הוא ג' ביצים או ד' ביצים)‪ ,‬ולענין ברכה‬ ‫ועשו נשא אשה בגיל ארבעים הא למדנו שהקב"ה משהה‬ ‫אחרונה כתב המ"ב ס' תפו ס"ק א‪ ,‬וכן ראה בגר"ז ס' תפו‪ .‬מחמירין משום ספק‬ ‫לצדיקים ומקדים לרשעים ועיי"ש במתנו"כ שביאר את הטעם‬ ‫ברכות לשיעור חצי ביצה (ולענין ברכה אחרונה משמעות המ"ב שאין צריך‬ ‫כדאמרי' שם פס"ו שצדיקים תחילתם יסורים וסופם שלוה‬ ‫לחשוש לשיטה שנתקטנו הביצים‪ ,‬וכן הביא בס' כזית השלם בשם הגרי"ש‬ ‫ועיי' בתדבא"ז פי"א‪.‬‬ ‫אלישיב זצ"ל‪ ,‬והגרח"פ שיינברג זצ"ל‪ .‬וכן הביא דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל‪,‬‬ ‫שמסימת הפוסקים ואחרונים משעד בחצי ביצה עכ"פ די‪ ,‬ובדרך חומרא לחוש‬ ‫להצל"ח וחת"ס דנתקנו הביצים די עד ב' שלישי ביצה‪.‬‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫במקרה שמי שטעה ומדד הרוגלאך פחות משיעור‪ ,‬יש עוד שתי צירופים להקל‪,‬‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫י"א שכזית הוא שליש ביצה‪ ,‬וי"א שכזית הוא לפי הזית של זמננו שלדעת החזון‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫איש והקה"י הוא עיקר השיעור‪ .‬ומטעם זה עכ"פ רוגולאך אחת [בינוני] שלם‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫ניתן להניח שהוא שיעור כזית בלי צירופים נוספים אלו‪[ .‬יש גם נידון בפוסקים‬ ‫האם לצרף שאר הרכיבים שאינם קמח לשיעור קצת‪ ,‬ונפק"מ בעוגות שוקולד‪,‬‬ ‫שלדעת המ"ב (ס' רח ס"ק מח‪ ,‬וכן צידד החזון איש ס' כו ס"ק ח‪ .‬והגר"ש‬ ‫וואזנר זצ"ל והגר"י ראטה זצ"ל (שיעור כזית השלם עמ' ‪ 28‬הע' ‪ )48‬כמנהג‬ ‫העולם לשער הכל לשיעור ברכה אחרונה‪ ,‬והגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה‬ ‫י אלו שאוכלים שני רוגלאך בלבד‪ ,‬אולי יכולים לצרף השיטה שנתקטנו‬ ‫ח"א ס' עא) סובר שצריך לשער רק שיעור קמח‪.‬‬ ‫הביצים‪ ,‬לענין דרבנן שלא לאכול לפני מוסף‪ ,‬ואף שנחלקו בענין מדידת‬ ‫מ"מ ברוגלאך‪ ,‬הוא רוב מוחלט מיוצר מקמח [יש גם שמועה שעושים שוקולד‬ ‫שיעור אגודל‪ ,‬שיש הקובעים השיעור באמצע שיעור הגר"ח נאה והחזון‬ ‫לרוגלאך ע"י רוגלאך משוחזר ע' ס' שערי הברכה]‪ ,‬ולכן אין נפק"מ משמעותי‬ ‫איש‪ ,‬ולכן שני רוגלאך עדיין כשיעור ביצה‪ ,‬רק שלשה רוגלאך יהא כבר‬ ‫במחלוקת זה‪ .‬בעוגת שוקולד יש ענין להוסיף עוד שליש על שיעור כזית לטעם‬ ‫לכו"ע שיעור ביצה‪.‬‬ ‫זה כדי שיהא בגדר כזית לקידוש במקום סעודה גם להגר"מ פיינשטיין זצ"ל‪.‬‬