gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צפונות · Tzfinois — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: צפונות · Tzfinois

שבוע: ויצא (2026-11-16)

צפונות · Tzfinois — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עניני‬ ‫מעשר כספים‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫תשפ''ז‬ ‫גליון רל"ז‬ ‫צפונות ועיונים על עניני הפרשה והמועדים‬ ‫יו"ל ע"י בני החבורה דקהילת אשי ישראל‬ ‫ּש ֶרּנּו לָ ְך"‬ ‫ּשר ֲא ַע ְ ׂ‬ ‫"וְ כֹל ֲא ֶׁשר ִּת ֶּתן לִ י ַע ֵ ׂ‬ ‫פסקי רבינו מרן הגרי"ש זצוק"ל‬ ‫שנשאלו על ע"י מרן הגאב"ד שליט"א‬ ‫שנשאלו ע"י רבינו מרן עמוד ההוראה שליט"א‬ ‫קדימה לארגון שמתקשה בגיוס כספים‬ ‫לשמור כספי מעשרות לנישואי ילדיו בעתיד‬ ‫ארגון שמציל בחורים שלא יצאו לרחוב אם הצדקה ליתן להם עדיפא אף מצדקה ליתומים‬ ‫מי שאוסף את כספי המעשרות שלו במשך השנים בכדי להשתמש בהם לנישואי בתו או‬ ‫ואלמנות רח"ל‪.‬‬ ‫בנו שיוכל לקבל עליו ולא יצטרך לחזר אחר הכנסת כלה וכו'‪.‬‬ ‫והשיב (אחרי שאמרתי לו שלארגון אין פרסום גדול ואין אוספים וכו')‪ ,‬דבודאי חשיב טפי‬ ‫מו”ח זצ"ל לא הסכים לכך אף אם יקנה כבר לבתו את הכסף ורק אם נתארסה דאז הוי עלה‬ ‫להקדים ליתן להם אבל לא משום חשיבות הדבר שהוי יותר מצדקה לאלמנות אלא דהוי‬ ‫שם עני שצריכה כבר להתחתן יוכל לאסוף עד החתונה אמנם אח"כ שמעתי דאם הגיעה‬ ‫כמת מצוה שאין נותנים אנשים‪.‬‬ ‫לפרקה סגי בכך‪.‬‬ ‫נתינת כספי מעשר לתכנית כל ישראל ערבים‬ ‫להפקיד כספי מעשר כגמ"ח‬ ‫שאלתי בדבר הארגון 'כל ישראל ערבים' וכו' ליתן ממעשר כספים והשיב דכיון דקיימי‬ ‫להפקיד כסף מעשר בגמ"ח ע"מ לצוברם לכמה שנים לשם נשואי הצאצאים‪ .‬דעת רבינו‬ ‫עניים גביה מתחייב ליתן להם וא"א ליתן לדבר שעדיין לא בא לפניו‪ ,‬ואמר שיש גם סיבה‬ ‫שאלו שנוהגים לתת רק לעניים שכך הדין לכתחלה‪ ,‬יתנו לגמ"ח רק שליש מהכספי מעשר‬ ‫דהוי במסחר כיון שלו יכול להיות תועלת‪.‬‬ ‫וכהיתר של האהבת חסד (ח"ב פרק יח סעיף א)‪ ,‬ואלו הנוהגים לתת לצרכי מצוה יכולים‬ ‫נטילת צדקה מעכו"ם‬ ‫לתת לגמ"ח את כל כספי המעשר‪.‬‬ ‫בהא דיש משפחות בגרמניה שהתאחדו לעזור ליהודים עניים בארץ ישראל לחפות על‬ ‫לענין לקיחת נדבה מעכו"ם עבור ישיבה‬ ‫מצפונם שעמם השמיד מליוני בני ישראל הי"ד ועד עתה עזרו לשאינם שומרי תורה ומצוות‬ ‫דעת רבינו דעבור צרכי הבנין מותר ועבור הישיבה הוי צדקה ואסור‪ ,‬ואם מתכוין לכבודו‬ ‫ועתה רוצים לדבר עמם להועיל לעזור לשומרי תורה ומצוות החרדים לדבר ה'‪ ,‬אי שרי ליקח‬ ‫מותר (חסד לאברהם)‪.‬‬ ‫דאין לוקחין צדקה מן העכו"ם‪.‬‬ ‫גדר מומר לענין לקיחת צדקה ממנו‬ ‫והשיב דיש לסמוך בזה על שו"ת חסד לאברהם שהתיר כשמתכוון לכפר על עצמו וא"כ‬ ‫מומר המובא בשו"ע דאסור לקבל ממנו היינו בנשתמד או בנשא אשה גויה אבל מומר‬ ‫המשך בעמ' ב'‬ ‫בנידון דידן שכונתם רק להשקיט מצפונם שרי‪.‬‬ ‫לחלל שבת וכדומה נוהגין להקל בזמנינו הן לענין צדקה ובית הכנסת והן לענין אבילות‪.‬‬ ‫שו"ת בהלכות מעשר כספים ממורינו הרב שליט"א‬ ‫ת‪ .‬הא למעשה לא נתן מעיקרא מעשר ממעות אלו וע"כ ודאי חייב‪ ,‬אולם כיון דהמדינה גוזלת‬ ‫ש‪ .‬מי שקיבל מתנות כסף‪ ,‬אם המקבל יודע בבירור שכוונת הנותן היתה לעזור לו בהוצאותיו‪,‬‬ ‫ממנו הרבה ע"י מיסים שונים אי ניתן להתייחס למעות אלו כהחזרת גזילה‪ ,‬וע"כ מדינא אינו‬ ‫האם פטור ממעשר‪:‬‬ ‫חייב‪ ,‬ובייחוד אם הי' דעתו מעיקרא ע"ז‪ ,‬ומ"מ ראוי ליתן‪.‬‬ ‫ת‪ .‬חייב‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מי שמקבל כסף מהמדינה ובכלל זה הכסף שחילקו בזמן מגיפת ה'קורונה'‪ ,‬האם יש ליתן‬ ‫ש‪ .‬מתנות כסף שלא ניתנו עבור הוצאותיו‪ ,‬אבל המקבל יודע שכוונת הנותן היתה ליתן לו‬ ‫מעשר אם אין צריך את הכסף לפרנסתו?‬ ‫סתם מתנה ולא כדי לעזור לו בהוצאותיו האם חייב במעשר?‬ ‫ת‪ .‬חייב אך עיין לעיל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬חייב‪.‬‬ ‫ש‪ .‬שוכר דירה שמקבל כסף מהמדינה עבור שכר דירתו‪ ,‬והם נותנים הכסף כל חודש ישר‬ ‫ש‪ .‬קיבל מתנות כסף אם הנותן או המוריש מפרט שהוא נותן לו את הכסף כדי שיקנה איזה‬ ‫למשכיר‪ ,‬האם יש לתת מזה מעשר?‬ ‫דבר לעצמו האם פטור ממעשר?‬ ‫ת‪ .‬פטור‪.‬‬ ‫ת‪ .‬אם אינו זוכה בכסף עד שקונה הדבר (ול"ש כן בירושה) אינו חייב‪ ,‬אבל אם זכה אזי אם ייחד‬ ‫ש‪ .‬מי שמקבל מהמדינה תלושי קניה לרכישת מוצרים מסויימים האם פטור ממעשר?‬ ‫לחפץ מסויים יש להקל‪ ,‬אבל אם לא"ה צריך לתת‪ ,‬ולכתחילה בכל גווני יתן ממעות אחרים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬פטור‪.‬‬ ‫ש‪ .‬קיבל כסף והתנה הנותן שלא ישתמש בה עבור צרכי ביתו כי אם לפרוע חובתיו האם‬ ‫ש‪ .‬מה השיעור מעשר כספים שיש לתת לקרוב עני‪ ,‬שהרי קרוב שומר תומ"צ קודם גם‬ ‫פטור ממעשר?‬ ‫לת"ח?‬ ‫ת‪ .‬אם לא זכה במעות אי"צ אבל אם זכה ראוי ליתן‪.‬‬ ‫ת‪ .‬אין בזה כלל ברור‪ ,‬אבל להורים צריך ליתן כמעט כל המעשר‪ ,‬ולקרוב אחר כמחצית‪ ,‬אבל‬ ‫ש‪ .‬קיבל כסף בירושה האם חייב במעשר?‬ ‫הכל לפי הענין‪.‬‬ ‫ת‪ .‬ודאי‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מי שלא עשה תנאי בל"נ ונתן מעשר כספים האם כעת חייב לתת מצד נדרי מצוה?‬ ‫ש‪ .‬מי שמצא כסף ברחוב האם יש ליתן מעשר ממנה?‬ ‫ת‪ .‬יש לחוש‪ ,‬אבל יש מקום לסמוך על מסירת מודעא‪.‬‬ ‫ת‪ .‬אם בכוונתו לזכות בו (ע"פ הלכה) ודאי חייב‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מי שהוריו נהגו לתת מעשר כספים‪ ,‬האם הילדים חייבים להמשיך בזה מדין אל תטוש?‬ ‫ש‪ .‬מי שקיבל חפץ במתנה פטור ממעשר?‬ ‫לא שייך לאל תטוש‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נהגו שלא ליתן מעשר מחפצים‪ ,‬אבל אם דעתו למוכרו חייב ליתן‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם מעשר כספים צריך להפריש בדוקא מדויק או שאין בזה קפידא אם נותן רק בערך?‬ ‫ש‪ .‬פועל שעשה עבודה אצל בעה"ב והתנה הבעה"ב שאינו נותן לו כסף בשכרו כי אם חפץ‬ ‫ת‪ .‬ראוי ליתן מדויק‪ ,‬אבל יכול ליתן יותר ולכוון דהמעשר המדויק הוא מעשר וההפרש צדקה‪.‬‬ ‫השוה לשכר עבודתו האם חייב במעשר?‬ ‫ש‪ .‬למי לתת את המעשר?‬ ‫ת‪ .‬נהגו שאין נותנים מחפצים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬לפי דיני קדימה‪ ,‬ומ"מ להשתדל לעמלי תורה ובכלל זה למוסדות תורה ובתי המדרשות של‬ ‫ש‪ .‬כסף שמקבל מהחזרי מס האם חייב במעשר כמו שאר רווחים‪ ,‬אמנם החלק שמחזירים‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫עמלי התורה‪.‬‬ ‫לו עבור מה ששילם למטפלת פטור ממעשר‪ ,‬מאחר שכבר נתן מעשר עליו‪.‬‬ ‫לזכות החתן הרב אברהם משה ב"ר יצחק אייזיק שליט''א‬ ‫והכלה תרצה ב"ר שמואל בנימין כהן תחי'‬ ‫חיימוביץ‬ ‫א‬ ‫יהא רעוא שיעלה הזיווג יפה‬ ‫ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫קושיא עצומה | כיבוד אב ואם דיעקב אבינו‬ ‫“ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (כח י)‬ ‫וצריך עיון‬ ‫מבואר בגמ' (מגילה יז‪ ).‬דיעקב אבינו שהה בבית עבר י"ד שנה ולא נענש על זה משום שגדול‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם‪ ,‬אך נענש על מה ששהה כ"ב שנה בבית לבן‪.‬‬ ‫וקשה טובא חדא הא מפורש בפסוק (כח ז) 'וישמע יעקב אל אביו ואמו וילך פדנה ארם'‪ ,‬א"כ‬ ‫“ויצא יעקב מבאר שבע” (כח י)‬ ‫להדיא ששמע בקול אביו ואמו‪ .‬ועוד קשה הלא אמו אמרה לו (כז מד) 'עד שוב חמת אחיך'‪,‬‬ ‫נמצא דכל רגע שהוא היה שם‪ ,‬היה בזה קיום כיבוד אם‪ ,‬ולא היה בזה סתירה לכיבוד אב דלא‬ ‫וברש”י‪‘ :‬מלמד שיציאת צדיק עושה רושם’‪ .‬וקשה הא כבר לעיל בפרשת תולדות מובא‬ ‫נצטווה לחזור‪ ,‬וא"כ מ"ט נענש ע"ז יעקב אבינו‬ ‫‘וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם’ ומאי טעמא התם לא נאמר ‘ויצא’‬ ‫שיציאת צדיק עושה רושם‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫צפונות רבותינו לבית הלוי‬ ‫“ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה” (כח י)‬ ‫הרב אהרן שמואל הלוי‬ ‫הטעם שהלך לחרן היה משום הציווי של יצחק שלא ליקח אשה מבנות כנען‪ ,‬כי אם מבנות‬ ‫לבן‪ .‬וקשה מדוע דוקא אצל יצחק ויעקב מצינו אזהרה זו מטעם שאין ארור מדבר בברוך‪,‬‬ ‫“וישא את קלו ויבך" (כט יא)‬ ‫ואילו אצל השבטים עצמם מפורש ברש”י (לקמן נ יג) דנשאו נשים מבנות כנען‪.‬‬ ‫ד"א לפי שבא בידים ריקניות‪ ,‬אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים‬ ‫[הרב ישראל מאיר הלוי אייזנטל]‬ ‫ומגדנות‪ ,‬ואני אין בידי כום (רש"י)‬ ‫והוא מהמדרש אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי אמר אליעזר כשהלך ליקח לרבקה‬ ‫וכו' ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד‪ ,‬אמר מה אנא מוביד סברי מבחיי (מאבד תקותי‬ ‫“ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו” (כח יא)‬ ‫מבוראי) עזרי מעם ד' עשה שמים וארץ ע"כ‪.‬‬ ‫וברש”י‪‘ :‬וישם מראשותיו ‪ -‬עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות‪.‬‬ ‫ופירש הבית הלוי דרש המדרש לתיבת 'עזרי' לענין אשה כמו 'אעשה לו עזר כנגדו'‪.‬‬ ‫התחילו מריבות זו עם זו‪ ,‬זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו‪ ,‬וזאת אומרת עלי יניח‪,‬‬ ‫וביאור דברי המדרש דמלמדנו גודל הבטחון של יעקב‪ ,‬דהנה זה בטבע האדם גם אם יהי'‬ ‫מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת‪ ,‬וזהו שנאמר (פסוק יח) ויקח את האבן אשר שם‬ ‫בוטח יחקור בשכלו באיזו אופן ישיג הדבר הנצרך לו וכיון שנצרך לאיזה דבר ואין בידו‬ ‫מראשותיו’‪.‬‬ ‫מעות הגם כי לבו חזק בבטחון שבודאי יעזור לו הקב"ה עכ"ז לבו חושב באיזו אופן ישיג‬ ‫קשה מחד אנו אומרים שהוא סביב לראשו‪ ,‬ומאידך אנו אומרים שהם אמרו עלי יניח צדיק‬ ‫הדבר‪ ,‬ולכאורה אין בזה חסרון בטחון‪ ,‬אחר גם להסיבה אין לו שום דרך ומבוא שתהי' רק‬ ‫את ראשו ומשמע מזה שהוא היה על ראשו ממש ולא היה לשם הגנה דהרי אם היה לשם‬ ‫ה' יזמין לו ורק דאחר כך חזר בו וחשב גם זאת לחסרון‪ ,‬דלמה לו לבטוח שיזמין הסיבה‬ ‫הגנה ודאי שלא שייך לומר כאן שהוא יניח את ראשו וא”כ יקשה איזה תועלת יש בזה‬ ‫שבזה אשיג העזר‪ ,‬ואמר 'עזרי מעם ה'‪ ,‬וגם בלא שום סיבה אשיג העזר‪.‬‬ ‫שהוא שם אבנים בשעה שראשו עומד מעל האבנים‪.‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫“וילך ראובן וגו' וימצא דודאים בשדה‪ ,‬ויבא אותם אל לאה" (ל יד)‬ ‫הובא בשם הגרי"ז לבאר בהא שנתן ראובן מציאתו ללאה אף דלכאורה מציאת קטן‬ ‫“והנה ה’ ניצב עליו” (כח יג)‬ ‫לאביו‪ ,‬וביאר דרק בישראל הגדלות תלוי בשנים אבל בבני נח הגדלות הוא בדעת ולא‬ ‫כתב רש”י‪‘ :‬לשמרו’‪ .‬ולכאורה הוא פלא מדוע היה צריך דוקא שמירה מיוחדת‪ ,‬ובשפתי‬ ‫בשנים‪ ,‬ושפיר הדודאים של ראובן‪.‬‬ ‫חכמים ביאר שהוא משום דהיה זה ביציאה לחו”ל ולא היה מלאכים‪ ,‬אך הוא פלא הרי‬ ‫(רש"ת ממרן הגרי"ז)‬ ‫זה היה בהר המוריה ולא היה זה חו”ל ושוב יקשה מאי טעמא היה צריך שמירה מיוחדת‬ ‫מאת הקב”ה‪.‬‬ ‫“וישבע יעקב בפחד אביו יצחק" (לא נג)‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫כתוב בשם הבית הלוי לפרש דכיון דלבן אמר 'אלוקי אברהם ואלוהי נחור' ושיתף קדש‬ ‫וחול‪ ,‬לכן נקט יעקב אבינו מידת היראה 'פחד'‪ ,‬כי ביראה אי אפשר שיהי' שיתוף קדש‬ ‫“והנה ה’ ניצב עליו ויאמר אני ה’ אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק” (כח יג)‬ ‫וחול‪.‬‬ ‫פרש”י‪‘ :‬אע”פ שלא מצינו במקרא שיחד הקב”ה שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב אלקי‬ ‫פלוני‪ ,‬משום שנאמר (איוב טו) הן בקדושיו לא יאמין‪ ,‬כאן יחד שמו על יצחק לפי שכהו‬ ‫עיניו וכלוא היה בבית‪ ,‬והרי הוא כמת‪ ,‬ויצה”ר פסק ממנו’‪.‬‬ ‫המשך מעמ' א' | מרן הגאב"ד שליט"א‬ ‫מבואר מהכא דדוקא גבי יצחק פסק יצה”ר ממנו ועל כן יחד הקב”ה שמו על יצחק‪ ,‬וקשה‬ ‫הבטיח צדקה למימון תפילות והחולה הבריא‬ ‫הא מבואר בספ”ק דב”ב (יז‪‘ ).‬שלשה לא שלט בהן יצה”ר‪ ,‬אלו הן‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪,‬‬ ‫שאלתי נתנו קהילה ממון לועדת צדקה שיפרסמו תפלה עבור חולה והבריא‪ ,‬האם צריכים‬ ‫דכתיב בהו‪ :‬בכל‪ ,‬מכל‪ ,‬כל‪ ’.‬וא”כ מה חידוש איכא גבי יצחק דוקא‪.‬‬ ‫ליתן מה שהובטח על ידם‪ .‬והשיב שאין צריכים לתת כי היה בעבור תפלה ולא לצדקה‬ ‫[הרב אשר פורמן[‬ ‫גרידא וצריכים להחזיר‬ ‫סוכם שיתפלל מ’ יום רצופים עבור חולה והתפלל רק ל”ט יום‬ ‫בדבר מי שאמרו לו שיתפלל ארבעים יום עבור הצלחת וכו'‪ ,‬והתחייבו לו תשלום לזה‬ ‫“ואנכי לא ידעתי” (כח טז)‬ ‫והתפלל רק ל"ט יום וכו'‪.‬‬ ‫וברש”י‪‘ :‬שאילו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה’‪ .‬וקשה טובא הלא הקב”ה בעצמו‬ ‫ואמר שבודאי יש ליתן ולשלם לו על ל"ט יום שהתפלל כי כל תפלה בפני עצמה מועלת‬ ‫אומר ‘צדיק בא לבית מלוני יפטר בלא לינה’ נמצא דהקב”ה רוצה שהוא יישן בכזה מקום‬ ‫ויש לשלם לו בתשלום של ל"ט יום מתוך מ' יום‪.‬‬ ‫והוא סתירה מיניה וביה‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫הערה | ארבע אמהות‬ ‫“וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם‬ ‫יש להעיר דמצינו בכל מקום שהיה רק ארבע אמהות ולא יותר‪ ,‬ולכאורה הוא תימה‪ ,‬הא‬ ‫אם אמהות יסודם הוא אמהות של השבטים א"כ היה ששה אמהות‪ ,‬וביותר הרי לבסוף‬ ‫לאכל ובגד ללבש‪ :‬ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה’ לי לאלהים” (כח כ‪-‬כא)‬ ‫נשאן יעקב והיו נשיו‪ ,‬ומאי טעמא לא זכו לתואר 'אמהות'‪.‬‬ ‫פירש”י‪‘ :‬ונתן לי לחם לאכול‪ ,‬כמו שאמר כי לא אעזבך’‪ ,‬ע”כ‪ .‬וצ”ע לפ”ז למה הקדים‬ ‫תפילה זו לתפילת ושבתי בשלום‪ ,‬והוא היפך הסדר דלעיל (פס’ טו) ‘והשיבותיך אל‬ ‫האדמה הזאת כי לא אעזבך’ כו’‪.‬‬ ‫[הרב אשר גרינוולד]‬ ‫זכות הסימנים‬ ‫“ויזכר אלוקים את רחל" (ל כד)‬ ‫“והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך” (כח כב)‬ ‫כתב רש"י‪' :‬זכר לה שמסרה סימניה לאחותה‪ ,‬ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו‬ ‫שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים'‪.‬‬ ‫וברש”י‪‘ :‬וכן עשה בשובו מפדן ארם כשאמר לו קום עלה בית אל‪ ,‬מה נאמר שם ויצב יעקב‬ ‫מצינו א"כ אצל רחל שבזכות זה שהיא ויתרה על הסימנים היה לה ילדים‪.‬‬ ‫מצבה וגו’ ויסך עליה נסך’‪ ,‬ע”כ‪ .‬מבואר בדבריו דמה שנאמר להלן ‘ויצב יעקב מצבה’ זהו‬ ‫קיום נדרו שנדר כאן ‘והאבן הזאת אשר שמתי מצבה’ כו’‪ .‬וצ”ע לפי”ז היאך נכתב שם‬ ‫ישנו דבר מאד מיוחד בזה והוא דהרי אם באמת לא היתה מגלה ויעקב היה נושא את רחל‬ ‫היה צריך להיות שרחל תהיה עקרה וממילא יעקב היה מגרש אותה ועשו היה נושא אותה‪,‬‬ ‫‘ויצב יעקב מצבה’‪ ,‬והרי כבר כעת ביציאתו עשאה מצבה‪ ,‬והנדר לא היה אלא לעשותו‬ ‫ועל זה יצא בדיוק הפוך דמה שיצא הוא שבזכות זה שהיא מסרה את הסימנים לא גירשה‬ ‫בית אלקים‪.‬‬ ‫יעקב וממילא היא היתה שוב אשתו ונולד לה ילד‪.‬‬ ‫[הרב אהרן דיקמן]‬ ‫לתרומות עבור אחזקת הכולל‬ ‫להפקדות נא לפנות אל‬ ‫לתרומות עבור עניי הקהילה‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫נא לפנות אל‬ ‫בפיקוח מורינו הרב שליט''א‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫נא לפנות לגבאי ביהמ''ד‬ ‫או הרב שמואל קארפ‬ ‫‪050-4106327‬‬ ‫ב‬ ‫הבטחת הקב"ה לאבות הקדושים על אר"י‬ ‫וצריך עיון‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫‘והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך‬ ‫“וישא את קולו ויבך” (כט יא)‬ ‫אתננה ולזרעך‪ .‬והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת‬ ‫פרש”י‪‘ :‬לפי שצפה ברוה”ק שאינה נכנסת עמו לקבורה’‪ .‬וצ”ע מה השייכות דוקא‬ ‫האדמה ובזרעך' (כח יג) ‪ -‬זוהי ההבטחה שהבטיח הקב"ה ליעקב אבינו‪.‬‬ ‫עכשיו לבכות על מה שהיא לא נכנסת עמו לקבורה‪.‬‬ ‫מלבד זה מצינו הבטחה מיוחדת ליצחק אבינו 'גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך' (כו ג)‪.‬‬ ‫ומלבד זה כידוע בברית בין הבתרים הבטיח הקב"ה את ארץ ישראל לזרעו של אברהם והוא‬ ‫“כי אחי אביה הוא” (כט יב)‬ ‫'ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר‬ ‫הגדל נהר פרת‪( :‬טו יח)‬ ‫כתב רש”י‪‘ :‬ומדרשו אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות‪ ,‬ואם אדם כשר‬ ‫הוא‪ ,‬גם אני בן רבקה אחותו הכשרה’‪ .‬ויל”ע וכי היה לו ספק האם הוא אדם כשר‬ ‫ולכאורה הוא פלא מאי טעמא הוצרך הקב"ה להבטיח לכל אב ואב בפני עצמו ועוד איזה‬ ‫או שאינו אדם כשר והרי הוא ידע בדיוק מי הוא לבן שהר ידע גם מאמו וכידוע מה‬ ‫תוספת יש בהבטחה זו שכבר הובטח על ידי הקב"ה לאברהם אבינו והוא גילה שיהיה זה‬ ‫שהוא הלך ללמוד י”ד שנה היה בשביל שהוא לא יהיה מושפע מלבן‪.‬‬ ‫ליצחק על ידי הנאמר 'כי ביצחק יקרא לך זרע' והוא הוסיף על זה 'כי ביצחק' ולא כל יצחק‬ ‫והוא יעקב אשר כידוע זכה לברכת אברהם על ידי ברכות אלו‪ ,‬ומעתה חוזרת התמיהה הגדולה‬ ‫וביותר הרי למעשה לכאורה נראה שלבן הצליח לרמות אותו ואיך הוא אמר ‘אחיו‬ ‫מה הביאור בזה‪.‬‬ ‫אני ברמאות’‪.‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫ויתכן לומר דבר חדש‪:‬‬ ‫באמת בכל הבטחה של הקב"ה יש שינוי ותוספת לכל אב ואב‪ ,‬והוא מה שמבואר בפרשתינו‬ ‫תחילה גבי יעקב אבינו‪ ,‬דמבואר בפסוקים וברש"י שהקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל מתחת‬ ‫“המעט קחתך את אישי” (ל טו)‬ ‫ליעקב אבינו ואמר לו שכל זה יהיה שלו‪ ,‬ועל זה ממשיך הקב"ה 'ופרצת ימה וקדמה וצפונה‬ ‫לכאורה יש להעיר הלא ודאי יעקב אבינו רצה את רחל ועל כן הוא מסר לה סימנים‪,‬‬ ‫ונגבה' ולכאורה הוא פלא הרי הוא כבר קיבל את ארץ ישראל ומה התווסף כאן ליעקב אבינו‪,‬‬ ‫ומה שהיא מסרה לה סימנים לכאורה היה בניגוד לרצונו של יעקב אבינו‪ ,‬וקשה הרי‬ ‫ואולי נראה לומר שבאמת יש חלקים כידוע בארץ ישראל אשר אינם ארץ ישראל ממש‬ ‫יכולה היתה לומר לה שזה בניגוד לרצון יעקב אבינו וממילא היא לא תכנס תחת‬ ‫כדוגמת עבר הירדן שהיא אינה ארץ ישראל לכל הדברים כולם אלא הוא רק מקצת ארץ‬ ‫החופה עם יעקב‪ ,‬אע”כ דרחל רצתה שלאה גם תנשא‪ ,‬א”כ יש לה חיוב הכרת הטוב‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬וכמו שידוע ברש"י שאומר שהיא נקראת המבוא לארץ ישראל ועל כן חשב משה רבינו‬ ‫ויקשה איך יכולה היתה לאה לומר לה ‘המעט קחתך את אישי’ והרי יש לה חיוב‬ ‫שמא הותר הנדר לבוא לארץ אך היא אינה ארץ ישראל ממש‪.‬‬ ‫הכרת הטוב שהרי כל מה שיש לה את יעקב הוא בזכותה‪.‬‬ ‫ועל זה אמר לו הקב"ה 'ופרצת ימה' וכו' שהוא בא לומר שמלבד מה שהוא קיפל תחתיו‬ ‫[הרב יהודה הלוי]‬ ‫את ארץ ישראל הוא גם נתן לו מלבד זה עוד חלק שהוא יהיה יכול לפרוץ לשטחים נוספים‬ ‫כדוגמת עבר הירדן וכו'‪ ,‬אך הוא אינו ארץ ישראל ממש וזה מה שהתווסף ליעקב אבינו יותר‬ ‫“שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי” (ל כה)‬ ‫מאשר שאר האבות‪.‬‬ ‫צ”ע שלא ענהו ע”ז מאומה‪ ,‬רק אמר לו ‘נקבה שכרך אלי ואתנה’‪ ,‬והסכים יעקב‬ ‫ולגבי יצחק נראה לומר גם בזה דהנה יש הערה גדולה בגדר גרר וכבר הובא בגליון קודם‬ ‫ואמר ‘מתי אעשה גם אנוכי לביתי’‪.‬‬ ‫שבאמת יש להעיר מה היה המעמד המיוחד של ארץ זו‪ ,‬דמחד ודאי שהיא לא היתה בגדר עבר‬ ‫[הרב ישראל הכהן ארנטרוי]‬ ‫הירדן שהרי הקב"ה אמר ליצחק שישאר בארץ ומלבד זה גם לדינא יש לה את כל דיני ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ומאידך רש"י כ' מפורש שהיא לא היתה ארץ ישראל ממש כמו ארץ שבעת העמים‪,‬‬ ‫ועל כן יש מקום גדול לשאול מה היה גידרה‪.‬‬ ‫“ויהי לו צאן רבות” (ל מג)‬ ‫ונראה מזה שבאמת ארץ גרר מחד לא היה עצם הלוז של ארץ ישראל אך מאידך היא ודאי‬ ‫וברש”י‪‘ :‬פרות ורבות משאר צאן’‪ .‬לכאו’ לפי דבריו הי’ צריך להינקד ָרבֹות ל’ רבייה‪,‬‬ ‫לא היתה עבר הירדן אלא היה כאן מעמד נוסף וזה נתחדש במה שאמר לו הקב"ה שהוא יגור‬ ‫ואילו הניקוד דלפנינו ַרּבות משמעו ל’ ריבוי‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫בארץ גרר כי הקב"ה הבטיח לו תוספת שיהיה לו את ארץ גרר על מה שהובטח לאברהם אבינו‬ ‫[הרב ישראל הכהן ארנטרוי]‬ ‫(וייתכן שהוא כלול בהבטחה של אברהם אבינו ביסודו אך לא בבפועל ודו"ק)‪.‬‬ ‫ולפי זה נראה להוסיף דבר נוסף‪ ,‬והוא דהנה מצינו דבר קשה מאוד שכ' בפרשת וישלח‬ ‫“לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת‬ ‫בפטירת רחל אמנו שהיא נפטרה בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה וכו' וברש"י מביא שהוא עדיין‬ ‫יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש” (לא מב)‬ ‫לא נכנס לארץ והוא פלא מה הביאור בזה שאנו אומרים שהוא לא נכנס לארץ והרי בית לחם‬ ‫פרש”י‪‘ :‬ופחד יצחק ‪ -‬לא רצה לומר אלהי יצחק‪ ,‬שאין הקב”ה מיחד שמו על‬ ‫היה הרבה אחרי שהוא כבר נכנס לארץ ומה חידוש יש כאן‪ ,‬וביותר הרי ידוע מה שכ' הרמב"ן‬ ‫הצדיקים בחייהם‪ ,‬ואע”פ שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה’ אלהי‬ ‫לייסד שהאבות קיימו את התורה רק בארץ ולא בחו"ל‪ ,‬ועל כן יעקב אבינו שנשא שתי אחיות‬ ‫אברהם אביך ואלהי יצחק‪ ,‬בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת‪ ,‬יעקב נתיירא לומר‬ ‫היה מוכרח להיפרד מאחת מהן בשעה שהוא יהיה בארץ ישראל‪ ,‬ולכאורה אם היא לא מתה‬ ‫אלהי ואמר ופחד’‪.‬‬ ‫מיד (וביותר שהרי שהה בא"י כמה חודשים) א"כ יקשה טובא הרי יעקב אבינו שמר את כל‬ ‫התורה ואיך היו לו ב' אחיות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ולכאורה הוא פלא הרי הקב”ה בעצמו מייחד את שמו על התדיקים ואיך יתכן‬ ‫שיעקב אבינו עצמו מתיירא‪ ,‬והרי יש הבטחה של הקב”ה שהוא לא יחטא‪.‬‬ ‫אמנם לפי הנ"ל יבואר דחלק זה של ארץ ישראל אפילו שהוא היה כלול בהבטחה של אברהם‬ ‫אבינו אך הוא לא היה חלק ממש מארץ ישראל ועל כן רק בשעה שהוא עדיין לא נכנס לארץ‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫ישראל המקורית היה אפשרות שרחל תמשיך לחיות‪ ,‬וברגע שהוא הגיע לעוד כברת ארץ לבוא‬ ‫אפרתה שוב לא היה אפשרות שרחל תחיה והיא נפטרה‪.‬‬ ‫הערה | נפילת עשו בידי יוסף‬ ‫הישיבות הקדושות | ברכת פרץ למרן הקה”י זצ”ל‬ ‫איתא בגמ' (ב"ב קכג‪' ).‬בעא מיניה ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני‪ ,‬כתיב ויהי‬ ‫כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'‪ ,‬מא"ש כי אתיליד יוסף‪ ,‬אמר ליה‪ :‬ראה יעקב אבינו‬ ‫וכזאת י"ל בזמנינו כי לפנים בישראל כשבתי ישראל היו מיוסדים ע"פ שמירת התורה‬ ‫שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף‪ ,‬שנאמר והיה בית יעקב אש‬ ‫וכל הסביבה היתה ספוגה אהבת התורה‪ ,‬אזי גם מי שלא נסע ללמוד בישיבה והיה יוצא‬ ‫ובית יוסף להבה ובית עשו לקש' וגו'‪.‬‬ ‫מנערותו לעסוק באיזו פרנסה‪ ,‬היה נשאר עכ"פ יהודי שומר תורה ומחובר לטהור‪ .‬והנה גם‬ ‫מבואר בגמ' שכל הנפילה הוא של זרעו של עשו ביד זרעו של יוסף ומיירי לעתיד‬ ‫אז היה חובה לחנך את בני הנעורים בלימוד התורה בשנות הבחרות והשחרות מפאת עצם‬ ‫לבא‪ ,‬וא"כ מה שייכות איכא למה שעכשיו נולד שטנו של עשו‪ ,‬ועוד צריך עיון‬ ‫חיוב לימוד התורה ומפאת כי אין ע"ה חסיד‪ ,‬ואז היתה ההליכה למקום תורה לא בשביל‬ ‫דלקמן אמרינן ויהי לי שור וחמור' ומבואר דהכוונה בזה הוא ליוסף ויששכר'‬ ‫לברוח מבית אביו ומסביבתו הקודמת‪ ,‬אלא לשם המקום המיועד לו ללמוד תורה אצל רב‬ ‫וצריך עיון מאי טעמא הוא מזכיר את יששכר‪ ,‬והרי העיקר הוא יוסף‪.‬‬ ‫מובהק וכו'‪ ,‬והיה זה בבחינת 'וילך'‪.‬‬ ‫והנה ברש"י הכא איתא משנולד שטנו של עשו‪ ,‬שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית‬ ‫אבל כהיום אשר הפרוץ מרובה על העומד מכל צד‪ ,‬ומי שאינו לומד בישיבה מצבו מסוכן‬ ‫יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש‪ ,‬אש בלא להבה אינו שולט למרחוק‪,‬‬ ‫ועלול מאד שלא ישאר אצלו ח"ו אפילו משהו מיהדות‪ ,‬והאורבים על נפשות בנ"י להדיחם‬ ‫משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב‪.‬‬ ‫ר"ל רבו מכל צד‪ ,‬ובמצב פרוע ומסוכן כזה‪ ,‬הרי אפילו אילו ידע ברור שח"ו לא יצליח‬ ‫וצריך עיון האם יש חיוב מחיית עמלק על מי שאינו מבני יוסף דהלא כיון שאינם‬ ‫בתורה בישיבה‪ ,‬היתה החובה להיות בכל ימי הנערות בתוך כותלי הישיבה למען הנצל‬ ‫נמסרים בידו נמצא שאין לו חיוב מחייה‪ ,‬וצ"ע מהא דמצינו דשאול ודוד נצטוו‬ ‫מפגעי הזמן האורבים על יהדותו ר"ל‪ ,‬ונמצא שהיציאה מסביבה של חולין זהו כבר תכלית‬ ‫להרוג את עמלק‪ ,‬ואמאי הא אין להם את היכולת להרוג את עמלק כיון שאנו‬ ‫לעצמו‪ .‬אכן גם התכלית השני לספוג תורה ויר"ש ולהיות באמת ת"ח מצויין יכול להשיג‬ ‫נמסר בידם‪.‬‬ ‫בישיבה‪ ,‬אם רק יתמיד בלימודו‪ ,‬ויש בהליכתו לישיבה משום 'ויצא' ומשום 'וילך'‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת הר"ר מרדכי יוסף הכהן‬ ‫לע"נ מרן הגאון רבי צבי ב”ר שמואל מרקוביץ זצוק”ל‬ ‫בן הר"ר יצחק אייזיק וילקומיץ זצ"ל‬ ‫נלב”ע כ"ג מר חשון התשס”ז‬ ‫ג‬ ‫נלב"ע יא טבת תש"פ‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫נתרם ע’’י נכדו הרב שמואל מרקוביץ שליט’’א‬ ‫מקור מעשר כספים מן התורה‬ ‫“כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך” (כח כב)‬ ‫בגמ’ (כתובות נ‪ ).‬איתא‪‘ :‬אמר רבי אילעא‪ ,‬באושא התקינו המבזבז (לעניים‪ ,‬רש”י)‪ ,‬אל יבזבז יותר מחומש‪ ,‬שמא יצטרך לבריות וכו’‪ .‬אמר רב נחמן ואיתימא ראב”י מאי קרא‪ ,‬וכל אשר תתן לי‬ ‫עשר אעשרנו לך’‪ .‬וכתב בבעה”ט‪‘ :‬עשר אעשרנו – בגימטריא‪ :‬זה כל המבזבז אל יבזבז ביותר מחומש’‪.‬‬ ‫ובתוס’ (ב”ק ט‪ :‬ד”ה אילימא) והרא”ש (שם סי’ ז) כתבו‪ ,‬דה”ה בכל מצות עשה‪ ,‬ואף מצוה עוברת כאתרוג וסוכה‪ ,‬שבכל אלו אין צריך לפזר כל נכסיו אלא עד חומש‪ ,‬ע”ש‪ .‬וכן פסק הרמב”ם (ערכין‬ ‫וחרמים פ”ח הי”ג)‪‘ :‬כל המפזר ממונו במצוות‪ ,‬אל יפזר יותר מחומש’‪ .‬וכן ברמ”א (או”ח סי’ תרנו ס”א)‪.‬‬ ‫שו"ת מורינו הרב שליט"א | המשך מעמ' א'‬ ‫ש‪ .‬תלושי מזון (כגון של ברכל) שיש מוכרים אותם בזול יחסית בין שמונים וששה ועד‬ ‫ש‪ .‬אחר שהפריש שיעור מעשר כספים האם עובר על לאו דלא תקפוץ כאשר עניים מבקשים‬ ‫תשעים ואפשר לקנות באמצעותם מוצרים במאה‪ ,‬ויש כולל שכחלק מהמשכורת משלם‬ ‫ממנו צדקה?‬ ‫בתלושים אלו‪ ,‬האם צריך לתת מזה מעשר כספים או שאין חיוב כי זה אינו כסף ממש?‬ ‫ת‪ .‬לענ"ד מלבד שי' הגר"א דעד חומש עובר‪ ,‬נלע"ד דלכו"ע כיון דאיכא איסור דאל ישיב דך נכלם‬ ‫(השאלה רק לסוברים שמעשר כספים יש לתת רק מכסף ולא משוה כסף)‪.‬‬ ‫וצריך ליתן קצת ע"כ עובר בזה נמי לא תקפוץ‪.‬‬ ‫ת‪ .‬תלוש של מקום א' אי"ז כמעות‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם תלמיד המקבל כסף מאביו להוצאות קטנות חייב לתת מזה מעשר כספים?‬ ‫ש‪ .‬בעל מאפיה בערב שבת לקראת סגירת המאפיה מעונין לתת את החלות שנשארו לישיבה‬ ‫ת‪ .‬צריך ליתן‪ ,‬אבל מצי האב לומר לו דלא יזכה בגוף המעות ודו"ק‪.‬‬ ‫ורוצה להחשיבם ממעשר כספים האם בכה"ג מהני לצאת מצות מעשר כספים?‬ ‫ש‪ .‬קיבל לחתונתו דירה באופן שפטור לדעת הסוברים שלא צריך לתת מעשר כספים מחפצים‪,‬‬ ‫ת‪ .‬צריך לידע מה ערך החלות אז כאשר אין להם קונים ולפי"ז לשער‪.‬‬ ‫כגון שקיבל את הדירה במתנה לאפוקי שקיבל מעות ע"מ לקנות דירה‪ ,‬האם כשמוכר את‬ ‫ש‪ .‬באיזה אופן לשיטות שמעשר כספים יש לתת רק מממון ולא חפצים אם מקבל מעות ע"מ‬ ‫הדירה ורוצה לקנות חדשה כיון שזכה בכסף חייב במעשר‪ ,‬או דלמא כיון שהדירה הייתה‬ ‫לקנות דירה וכד' יוכל לפטור את עצמו מלתת מעשר כספים?‬ ‫פטורה ממעשר כספים כי קיבלה במתנה וגם כעת מוכר על מנת לקנות דירה אחרת פטור?‬ ‫ת‪ .‬העצה המהודרת שלא לזכות במעות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬פטור‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם אפשר לתת מעשר כספים להידור מצוה?‬ ‫ש‪ .‬על הצד שחייב לתת מעשר כספים מדירה שמכר מה הדין אם ההורים מוחים ואומרים‬ ‫ת‪ .‬הידור מצוה שאינו נשאר ברשותו המיקל יש לו על מי לסמוך‪.‬‬ ‫שמקפידים שלא יתן מהדירה מעשר כספים‪ ,‬האם כיון שכבר זכה בדירה ולא התנו אתו‬ ‫ש‪ .‬מה הדין במי שרוצה לשלוח מכתבים או לאסוף כסף לעניים ובזה לצאת ידי חובת מעשר‬ ‫במפורש שהזכיה מוגבלת בזה שגם כשימכור לא יתן מעשר כספים שוב אין להורים זכות‬ ‫כספים עבור שכר הפעולה?‬ ‫ותנאי בדירה וחייב במעשר כספים‪ ,‬או ששייך בזה אומדנא שנתנו על דעת זה שלא יתן‬ ‫ת‪ .‬צריך לסכם קודם עם אחר דכוונתו לגבות שכר ע"ז ואז מצי לגבות שכר ממעש"כ‪.‬‬ ‫מעשר כספים‪ ,‬מזה שלא נתנו לו מלכתחילה מעות לקנות דירה אלא דירה?‬ ‫ש‪ .‬להוציא כסף עבור שמירת העיניים‪ :‬האם מותר להוציא כסף עבור שמירת העיניים ממעשר‬ ‫ת‪ .‬על הצד שחייב בלא"ה לא מהני התנאי דהוי כמתנה על מה שכ' בתורה‪.‬‬ ‫כספים כגון‪ :‬ליסע במונית שלא יכשל במראות אסורות בנסיעה בתח"צ (במקום פרוץ‬ ‫ש‪ .‬מה הדין במי שהזיק חפץ של חבירו וצריך עפ"י דין לשלם לו וחבירו מחל‪ ,‬האם צריך‬ ‫ובמקום שאינו פרוץ)?‬ ‫לשלם מעשר ממה שהרויח בזה שנפטר מתשלום‪ ,‬או דילמא כיון שכל כספו מעושר ואין‬ ‫ת‪ .‬ה"ז כהוצאת ממון למצוות‪ ,‬ומ"מ בכל גווני לא יטול הכל דהא נהנה מזה אלא בערך מחצית‪.‬‬ ‫כעת רווח חדש בעין רק מניעת הפסד ופטור?‬ ‫ש‪ .‬להוציא כסף עבור כרטיס הגרלה‪ :‬האם מותר לקנות כרטיסי הגרלה מכספי מעשר וכן אם‬ ‫ת‪ .‬פטור‪.‬‬ ‫עלה שמו בגורל למי שייך הפרס לרוכש או לקופת מעשר כספים?‬ ‫ש‪ .‬האם יכול לייחד כסף מעשר כספים שלו לישיבה או כולל עבור המזגן שם דהרי החזקת‬ ‫ת‪ .‬לע"ד כרטיסי הגרלה שאינו שווה כ"כ (כגון לפי כללי מפעל הפיס) ה"ז טוה"נ גרידא ושרי‬ ‫הכולל היא חלק מהחזקת עניים ושפיר דמי או דלמא כיון שלא נותן עבור העני רק למזגן‬ ‫לקנות והפרס שלו‪.‬‬ ‫לא מהני?‬ ‫ש‪ .‬אברכי כולל בזמנינו האם מחוייבים במעשר כספים?‬ ‫ת‪ .‬יכול דה"ז צורך עניים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כיצד מפריש חומש‪ ,‬האם מעשר ואח"כ ממה שנשאר מעשר נוסף ובסה"כ מקרי חומש‬ ‫אבל אין זה חומש מנכסיו לפני ההפרשה‪ ,‬או דלמא חומש לגמרי ממה שיש כעת לפני‬ ‫ש‪ .‬קנה דולר בשלושה שקלים ועלה שער הדולר האם מחוייב במעש"כ?‬ ‫ההפרשה רק שמחלק זאת לפעמיים מעשר?‬ ‫ת‪ .‬אם קנה להשקעה ע"מ למכור אח"כ צריך‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מעיקר הדין מעשר ואח"כ מעשר נוסף ומ"מ כד קיימי עניים צריך חומש ממש‪.‬‬ ‫ש‪ .‬הלכות קדימה‪ :‬מוסדות התורה‪ ,‬ארגונים העוסקים בהצלה מגזירת הגיוס‪ ,‬הורים?‬ ‫ש‪ .‬לפי דעת החזו"א שלא ניתן לחתן ילדיו ממעשר כספים מה הדין בכספי החומש?‬ ‫ת‪ .‬הכל פיקו"נ רוחני והכל לפי הענין‪.‬‬ ‫ת‪ .‬גם לפי"ד השמועה מהחזו"א ה"ז בסכום היותר קטן אשר מוכרח להתחייב לבחור כן‪ ,‬ומ"מ‬ ‫ש‪ .‬שכר לימוד והחזקת הבנים‪ :‬האם בזמנינו ניתן לשלם שכר הלימוד למוסדות (שהם על‬ ‫מחומש נראה דאפשר בכל גווני‪.‬‬ ‫טה"ק והמחיר גבוה יותר) מכספי מעשר?‬ ‫ש‪ .‬באיזה אופן מותר לבזבז יותר מחומש?‬ ‫ת‪ .‬קשה לענות בפרטות‪ ,‬אבל הא ודאי דבמקום דאסור לשלוח למקום אחר‪ ,‬אזי א"א ליטול‬ ‫ת‪ .‬כבר האריכו בספרים בכמה אופנים‪ ,‬ולע"ד נראה עוד דאם רוצה ליתן משום דקשה עליו‬ ‫מכספי מעשר ודו"ק‪.‬‬ ‫לראות בצער העני (ועי' רבינו יונה דלא תאמץ הוא ציווי דיצטער בצער העניים)‪ ,‬א"כ שפיר דמי‬ ‫ש‪ .‬האם יש חיוב מעשר בזמן ללמד לאחרים תורה?‬ ‫ליתן להקל על צערו דילי'‪ ,‬וקיצרתי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬עי' בהקדמת השערי ישר‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אדם שמתבקש לעשות הוראת קבע לביהכנ"ס שמתפלל בו‪ ,‬ויש לו אי נעימות לסרב האם‬ ‫מועיל בכה"ג להחשיב סכום זה ממעשר כספים או מחומש?‬ ‫ת‪ .‬הא דיש לו אי נעימות אי"ז טעם לטוב ולמוטב‪ ,‬וע"כ אופן דשפיר דמי ליתן לביהכנ"ס ממעשר‬ ‫שערי ישר הקדמה‬ ‫וכו' אף במקום אי נעימות שפיר דמי‪.‬‬ ‫ועל פי דרך זה יובן סגולת הצדקה שמעשרת את בעליה‪ ,‬כמו שדרשו חז"ל על הכתוב‬ ‫ש‪ .‬מה הדין כשיש לו טובת הנאה מכך שעשה הוראת קבע לביהכנ"ס כגון שיכול לערוך‬ ‫עשר תעשר‪ ,‬עשר בשביל שתתעשר (תענית דף ט)‪ ,‬שכמו שהממונה על אוצרות הממשלה‬ ‫שמחות בביהכנ"ס או לקבל הנחה בקנית מקומות לימים הנוראים?‬ ‫באוצר קטן‪ ,‬אם ישמור תפקידו כראוי אז יתמנה להיות גזבר על אוצר גדול מזה‪ ,‬אף אם‬ ‫ת‪ .‬יש לחלק בכמות טובת הנאה שמקבל אי חשיב ממון ממש‪.‬‬ ‫לא יצטיין במעלות אחרות‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬אם יתגלה חסרון במשמרתו‪ ,‬לא יועילו לו כל מעלות‬ ‫ש‪ .‬מי שמחמיר ליתן מעשר כספים רק לעניים‪ ,‬האם יכול ליתן למי שלא נצרך לבריות‬ ‫שימצאו בו‪ ,‬ויורידוהו למשרה קטנה מזה‪ ,‬כמו כן באוצרות שמים הניתנים לאדם‪ ,‬אם‬ ‫במזונותיו‪ ,‬אבל אין לו די לצורך קנית דירה תשלום שכר דירה וכדו' וע"כ נצרך לבריות?‬ ‫מעשר כראוי ממלא תפקיד הגזברות שלו כראוי ליטול לעצמו כפי דרכי התורה‪ ,‬ומחלק‬ ‫ת‪ .‬ודאי חשיב עני לכל דבר‪.‬‬ ‫למי שראוי כ"כ עפ"י הוראת התורה‪ ,‬אז יתעשר ויתמנה לגזברות על אוצר גדול מזה וכן‬ ‫ש‪ .‬האם יוצאים ידי חובה בנתינת מעשר כספים לישיבה‪ ,‬שהרי לגבי נתינה ישירות לבחורים‬ ‫הלאה למעלה למעלה‪ ,‬למען יתקיים רצון העליון בהטבת הכלל ע"י שמירת האוצר‪ ,‬ובזה‬ ‫שסמוכים על שולחן הישיבה ומצד זה מסודרים בפרנסתם‪ ,‬או שיש בחורים שאינם עניים‬ ‫איש נאמן רוח עושה רצון קונו יתברך‪.‬‬ ‫מצד שהוריהם דואגים להם לכל מחסורם כתב הקהילות יעקב סוכה (סי' כט) שאפשר‬ ‫וכן אפשר להרגיש בענין המסופר בגמרא תענית דף כ"ו מעשה נורא‪ ,‬באיש קדוש נחום‬ ‫שאין בהם דין צדקה אלא אם אין להם כדי סיפוקם‪ ,‬האם אעפי"כ יוצאים ידי חובה בנתינה‬ ‫איש גם זו שע"י שפעם אחת לא מילא חובתו במצות צדקה לפי הרגשתו‪ ,‬גזר על עצמו‬ ‫לישיבה?‬ ‫שיסומאו עיניו ויתגדמו ידיו ויתקטעו רגליו‪ ,‬וכן נתקיימה גזירתו‪ ,‬והוא כפי הדרך הנהוג‬ ‫ת‪ .‬כיון דרוב הציבור בגדר עניים וקשה להם לשלם כל הוצאות הישיבה ע"כ הוי נתינה לעניים‪.‬‬ ‫אצל השרים הגדולים שאם מרגיש בעצמו שלא מילא חובת משמרתו‪ ,‬הוא מגיש בקשה‬ ‫ש‪ .‬מהו הזמן המקסימלי לעריכת חשבון מעשר כספים?‬ ‫לפטרו ממשמרתו‪ ,‬כל זאת נהג בעצמו איש קדוש זה אחרי שידע בעצמו שכל כוחותיו‬ ‫אינם שלו והוא רק כגזבר על זה‪ ,‬לכן אם רק קרה לו משגה בשמירת תפקיד הגזברות שלו‪,‬‬ ‫ת‪ .‬משמע באחרו' דלא יותר משנה‪ ,‬אבל ודאי מי שאין לו חנות וכדו' ראוי לחשוב כל חודש או‬ ‫גזר על כל אבריו להתפטר מעבודתם‪ ,‬וכן הוא בשפע טל שמים של קניני החכמה‪ ,‬שראוי‬ ‫חודשיים‪.‬‬ ‫לכל איש שחננו העליון יתברך איזה יתרון חכמה‪ ,‬להשריש בנפשו שורש עמוק‪ ,‬שקנין זה‬ ‫ש‪ .‬מי שיש לו יותר הוצאות מהכנסות‪ ,‬אולם מאידך יש לו חיסכון בצד האם חייב במעשר‬ ‫לא ניתן לו לעצמו‪ ,‬רק להיות כגזבר ע"ז לחלק למי שראוי לזה‪ ,‬ואם ישמור כראוי תפקיד‬ ‫על הכנסותיו?‬ ‫זה ללמד למי שראוי ללמד אז יתעלה למשרה גדולה מזה‪ ,‬ויתעשר יותר ויהיה גזבר על‬ ‫ת‪ .‬להצד דמעשר הוא חיוב גמור אזי בכל גווני חייב‪ ,‬אבל לצד דאי"ז חיוב לפעמים פטור בכהאי‬ ‫אוצר גדול מזה‪ .‬ואולי יש להסביר ענין זה מה שאמרו ומתלמידי יותר מכולם‪ ,‬שמלבד‬ ‫גונא והכל לפי הענין‪.‬‬ ‫ענין הטבעי שבזה‪ ,‬הנה סגולת הצדקה ומעשר הרוחני מועיל לזה להתעלות ולהתגדל‪,‬‬ ‫ש‪ .‬מי שיש לו קרוב שצריך בעוד שנה שנתים להשיא את ילדיו האם יכול להפקיד את כספי‬ ‫כמו בסגולת מעשר כספים כנ"ל‪.‬‬ ‫מעשר כספים שלו בגמ"ח בשביל שיוכל לתת לקרובו כשיצטרך?‬ ‫והנה אנכי אשר בחמלת ה' עלי שם חלקי בין העמלים עם הציבור‪ ,‬אשר בשנת תרמ"ד‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫נקראתי ע"י דו"ז הגאון רבי אליעזר גארדאן ז"ל‪ ,‬להיות מורה לתלמידים בטעלז‬ ‫ש‪ .‬מי שקנה ספרים ממעות מעשר כספים ונהיה עני ורוצה למוכרם ע"מ שיוכל ללמוד תורה‬ ‫בהישיבה שמה‪ ,‬ובשנת תרס"ג לעיר מאלטש‪ ,‬ובשנת תרס"ז לעיר בריינסק‪ ,‬ובשנת‬ ‫ולישא אישה מה דינו?‬ ‫תר"פ להוראדנא‪ ,‬וזכיתי למשוך אחרי לב שומעי לקחי בכל המקומות של מרביצי‬ ‫ת‪ .‬עצם קניית הספרים קשה להתיר‪ ,‬אבל בכל ענין ודאי אם מוכר אינו מוציא כספי מעשר לישא‬ ‫התורה הנ"ל‪ ,‬אשר כל זה הוא לא לפי מעשי ולא לפי כשרונותי‪ ,‬רק בסגולת עשר‬ ‫אשה‪.‬‬ ‫תעשר כמו שכתבנו‪ ,‬שמעודי עד היום עתותי מעושרים לעצמי ולשומעי לקחי‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם צריך לתת מעשר כספים ממעות שמקבלים בכולל?‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫ד‬ ‫עומק הדין ‪ -‬בדין חומש לצדקה | הרב אהרן דיקמן‬ ‫והנראה לבאר‪ ,‬דיסוד דינא דחומש הוא‪ ,‬דעד חומש מקרי 'נתינה מנכסיו'‪ ,‬וביותר מחומש‬ ‫א‪.‬‬ ‫מקרי נתינת נכסיו בעצמם‪ ,‬וכמו לענין מעשר תבואה דנותנים ב' מעשרות דהויין חומש‬ ‫כתובות נ' א'‪ ,‬המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות כו' א"ר נחמן ואיתימא‬ ‫(עי' בשט"מ כתובות שם) וזה מקרי נתינה מתבואתו‪ ,‬אבל יותר מזה מקרי נתינת תבואתו‬ ‫רב אחא בר יעקב מאי קרא וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (שני עישורין)‪ .‬וכתב הב"י‬ ‫עצמה ובזה אינו מחוייב‪ ,‬וזהו דינא דהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש‪ ,‬דיכול ליתן הנתינה‬ ‫סי' רמ"ט דאף דבגמ' לא נזכר דמצוה ליתן חומש‪ ,‬מ"מ בדברי הרמב"ם פ"ז ממתנו"ע‬ ‫היותר גדולה מנכסיו‪ ,‬אבל אין לו לבזבז נכסיו בעצמם בנתינה יותר מחומש‪.‬‬ ‫מבואר דהוא מצוה‪ ,‬ולמד כן מהירושלמי ריש פאה‪ ,‬וגם בבבלי יש לדקדק כן שהרי למדו‬ ‫ועפ”ז מבואר היטב שיטת הרמב"ם‪ ,‬דזה פשוט מסברא דבדקיימי עניים קמיה רמי עליה‬ ‫כן מקרא דיעקב‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫כעת מצוה לפרנסם כדי מחסורם‪ ,‬וממילא הוא מחוייב ליתן לזה הנתינה היותר גדולה‬ ‫והנה הרמב"ם בפיה"מ ריש פאה חידש דיש ב' אופנים בדין זה‪ ,‬היכא דקיימי עניים קמיה‪,‬‬ ‫שיכול ליתן‪ ,‬ואינו נפטר אלא ביותר מחומש‪ ,‬דבזה הוא כבר נתינת נכסיו עצמם וזה לא‬ ‫והיכא דלא קיימי עניים קמיה‪ ,‬היכא דליכא עניים קמיה אין חיוב ליתן חומש אלא רק‬ ‫חייבה תורה‪[ ,‬ומ"מ אין בזה איסורא ליתן יותר מחומש‪ ,‬דהאיסור נאמר רק על המבזבז‬ ‫למצוה מן המובחר‪ ,‬ויותר מחומש איכא איסורא‪ ,‬אבל כשיש עניים לפניו והם נצרכים‬ ‫ולא על זה דרמי עליה מצוה]‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ליותר מחומש‪ ,‬אזי הוא חיוב גמור ליתן חומש ואם לא נתן יש עליו חטא‪ ,‬ויותר מחומש‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אין בו איסור אלא אדרבה יש בזה מידת חסידות‪ ,‬וזהו שאמרו המבזבז אל יבזבז כו'‪,‬‬ ‫בירושלמי ריש פאה (והובא בתוס' כתובות נ')‪ ,‬ר"ג בן אינינוא בעי קומי ר' מנא מה חומש‬ ‫דהאיסור הוא דוקא במי שבא לבזבז ממונו למצוות‪ ,‬ולא במי שיש מצוה לפניו‪ .‬כל זה‬ ‫בכל שנה ושנה לחמש שנים הוא מפסיד כולה‪ ,‬א"ל בתחלה לקרן מכאן ואילך לשכר‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מבואר מתוך דברי רבותינו האחרונים (מהר"י קורקוס פ"ז ממתנו"ע‪ ,‬והברכ"י יו"ד סי'‬ ‫והנה אין כוונת הירושלמי בקושייתו דיפסיד כל נכסיו ממש‪ ,‬שהרי כל פעם נותן חומש‬ ‫רמ"ט‪ ,‬והח"ח בס' אהבת חסד ח"ב פי"ט) בביאור דברי הרמב"ם‪.‬‬ ‫מן הנשאר (כעשורייתא דרבי)‪ ,‬אלא ר"ל דיפסיד רוב נכסיו (כן פירש היש"ש כתובות שם)‪,‬‬ ‫[ואולם בפרט זה דבדאיכא עניים איכא חיוב גמור עד חומש‪ ,‬דקדק הברכ"י מדברי‬ ‫וע"ז קאמר דאין לו חיוב אלא פעם אחת מן הקרן‪ ,‬וחוזר ומפריש מכל רווח שמגיע אליו‪.‬‬ ‫הרמב"ם בהל' מתנו"ע שחזר בו מזה‪ ,‬וס"ל דאף בזה ליכא חיוב ליתן חומש אלא למצוה‬ ‫והנה הרמב"ם בפיה"מ הנ"ל האריך לבאר דבדאיכא עניים קמיה נותן חמישית מנכסיו‪,‬‬ ‫מן המובחר‪ ,‬והח"ח כתב לפרש גם דברי הרמב"ם בהלכותיו דאיכא חיוב עד חומש‪ ,‬וכתב‬ ‫וסיים שם וז"ל‪ :‬אבל אם לא יזדמן לו שום דבר מכל מה שאמרנו‪ ,‬מפריש את החומש מכל‬ ‫שם שזהו דעת הגר"א באגרתו דהיכא דקיימי עניים גביה הוא חיוב גמור ליתן חומש]‪.‬‬ ‫הכנסותיו לא מן הקרן ומוציאו בדבר מצוה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומבואר בדבריו דדברי הירושלמי הוא רק‬ ‫והנה האחרונים (הברכ"י והח"ח והתו"ז) כתבו לפרש בדעת הרמב"ם דס"ל דב' תקנות‬ ‫לענין ליכא עניים קמיה‪ ,‬אבל בדאיכא עניים קמיה חוזר ומפריש חומש גם מן הקרן עצמה‪,‬‬ ‫אושא הן‪ ,‬דבבבלי הלשון "באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש"‪ ,‬ובירושלמי‬ ‫וכן פשטות דברי הרמב"ם בהלכותיו (פ"ז ממתנו"ע ה"ה) דכשבא עני נותן לו חמישית‬ ‫הלשון "באושא נמנו שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצוה"‪ ,‬ונקט הרמב"ם דבבבלי‬ ‫מנכסיו ומשמע אף שכבר נתן בעבר‪ ,‬וכן נקט המהר"י קורקוס שם וז"ל ונראה שדעת רבינו‬ ‫מיירי באופן דליכא עניים‪ ,‬ולכך נקט הלשון 'המבזבז' שהוא בא לבזבז נכסיו לצדקה‪,‬‬ ‫דכשבא עני ושאל חייב לתת לו די מחסורו עד חומש‪ ,‬ואם בא עני אחר חומש מהנשאר‬ ‫ובזה איכא איסורא דלא יתן יותר מחומש‪ ,‬אבל בירושלמי מיירי שיש עניים לפניו‪ ,‬ובזה‬ ‫וכן לעולם כו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬ובאמת הוא מבואר מאד מסברא‪ ,‬דכשבא עני לפניו חייל עליה חיוב‬ ‫לא נאמר איסור אלא דמצוה ליתן חומש‪ ,‬דבזה הוא חיובא ליתן חומש‪ ,‬וליכא איסורא‬ ‫מחודש כפי שיעור מה שיש לו עכשיו‪ ,‬ומה בכך שנתן מכבר חמישית ממונו לצדקה‪.‬‬ ‫ביותר מחומש‪.‬‬ ‫אך הדברים צע"ג‪ ,‬דא"כ אכתי קשיא קושיית הירושלמי דבה' עניים שיבואו אליו הוא‬ ‫אולם הדברים צע"ג דבסוגיית הירושלמי גופא מבואר להדיא דבתקנת אושא יש בה‬ ‫מפסיד כל ממונו‪ ,‬ועוד קשה שכמדומה לא מצינו אדם בעולם שיעשה כן‪ ,‬שכל עני שיבא‬ ‫איסור ליתן יותר מחומש (יעו"ש במעשה דר' ישבב)‪ ,‬ובע"כ גם שם מיירי בדליכא עניים‬ ‫אליו וכדי מחסורו גדול‪ ,‬יתן לו חמישית מנכסיו‪ .‬אולם לכאורה הדברים מפורשים בדברי‬ ‫קמיה‪ ,‬וכן פירש המהר"י קורקוס שם‪ ,‬ולפ"ז צ"ע טובא מהיכן לקח הרמב"ם הך דינא‬ ‫הרמב"ם בפיה"מ‪ ,‬וכדפירש המהר"י קורקוס‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬ ‫דבקיימי עניים קמיה יש חיוב עד חומש‪.‬‬ ‫ויעוי’ בדברי הח"ח שם שפירש דברי הרמב"ם דאדרבה הירושלמי מיירי בדאיכא עניים‬ ‫וגם יש להתבונן בעצם הדבר שעולה לדעת הרמב"ם דשיעור חומש נאמר לענין ב' ענינים‬ ‫קמיה דבזה נותן שנה ראשונה מן הקרן ואח"כ מן הרווח‪ ,‬אבל בליכא עניים קמיה אינו‬ ‫חלוקים‪ ,‬האחד לענין המבזבז דחומש הוא שיעור עד כמה מותר ליתן‪ ,‬והשני לענין קיימי‬ ‫נותן אלא מן הרווח בלחוד‪ ,‬ע"ש‪ .‬ולא זכיתי להבין כלל‪ ,‬מה שייך לומר שאינו נותן כלל מן‬ ‫עניים קמיה דשם הוא שיעור עד כמה הוא חייב ליתן‪ ,‬וצ"ב איך שיעור זה של חומש‬ ‫הקרן‪ ,‬הלא כשבא אליו הקרן בראשונה היא בגדר רווח‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬ ‫משמש ב' ענינים חלוקים‪.‬‬ ‫מראה מקומות | יותר מחומש‬ ‫שינוי המעשר כספים מ'הקופה המרכזית' לקופת השכונה 'צדקת האי"ש'‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫הרב רפאל אלחנן רבינוביץ‬ ‫מצינו אופנים שלא חשו לבזבז אף יותר מן החומש‪:‬‬ ‫ידוע מה שכתבו המשנה למלך (פ”ז מהל’ מעשר ה”ו) והש”ך (יו”ד סי’ רנז סקי”ג) בשם ס’ התרומת והחת”ס (יו”ד‬ ‫א‪ .‬תלמוד תורה‪ :‬כתב הח"ח זיע"א בספרו ליקוטי הלכות (יומא יב‪:):‬‬ ‫סי’ רלז) שכשם שיש דין מכירי כהונה במתנת כהונה כך גם יש דין של ‘מכירי עני’ בצדקה לעניים‪ ,‬והיינו שאם‬ ‫'אדם שאינו יכול ללמוד בעצמו‪ ,‬ומוכרח לשכור איזה מלמד לזה‪,‬‬ ‫רגיל האדם לתת בקביעות צדקה לעני מסוים‪ ,‬לא ישנה את מנהגו בשביל לתת לעני לאחר‪ ,‬וכן הוא הכרעת רוב‬ ‫והוא איש עני‪ ,‬שמוכרח להרויח ממלאכה שעושה בשל אחרים‪,‬‬ ‫האחרונים שגם בצדקה לעניים יש דין ‘מכירי עני’‪ .‬ומטעם זה כתב בס’ שערי צדק (פ”ז סקס”ג) שאם רגיל לתת‬ ‫אעפ"כ צריך לצמצם משכירותו ולחיות בצמצום רב‪ ,‬ולשכור אחר‬ ‫למוסד מסוים‪ ,‬לא יפסיק את נתינתו בשביל מוסד אחר‪.‬‬ ‫שילמדהו תורת ה'‪ .‬ואינו דומה להא דאמרי' המבזבז אל יבזבז‬ ‫ולפי”ז יל”ע באנשים שרגילים לתת לקופה של צדקה של השכונה‪’-‬צדקת האי”ש’‪ ,‬או אנשים שהתחייבו בהוראת‬ ‫יותר מחומש‪ ,‬דזהו רק לענין צדקה‪ ,‬אבל לא לענין תורה‪ ,‬שהוא‬ ‫קבע לקופה של צדקה של השכונה אם מותר להם לשנות את הצדקה בשביל ארגוני צדקה אחרים כמו ‘הקופה‬ ‫מחויב לידע אותה והיא חייו לנצח'‪ .‬וראה גם אבע"ז (משלי ד ז)‪:‬‬ ‫המרכזית’ או ‘חסדי שלום’‪ ,‬וכמו”כ יל”ע אם מותר למי שהתחייב בהוראת קבע לארגונים אלו‪ ,‬לשנות זאת בשביל‬ ‫'ואם לא תוכל לדעתה‪ ,‬תן כל הונך'‪.‬‬ ‫קופת הצדקה השכונתי גם בשביל לקיים ההידור של עניי עירך קודמים וכ”ש שעניי השכונה קודמים לעניי העיר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החזקת תורה‪ :‬כתב בשטמ"ק (שם)‪ ,‬דלענין החזקת תורה‪ ,‬מותר‬ ‫ועי’ בשו”ת מהרש”ם (ח”ו סי’ קה) שכתב שאם נהגו באיזה מקום לתת צדקה רק לקופות של מוסד מסוים‪ ,‬אסור‬ ‫להוציא אף יותר מחומש‪ ,‬והוכיח כן ממעשה במדרש (ויק"ר לד‬ ‫למוסד אחר להוסיף עוד קופות עבורם‪ ,‬אלא”כ הם מזהירים את הציבור שלא יגרעו ממה שהיו רגילים לתת‬ ‫טז) שר"ע פיזר יותר‪ .‬וביאר באהבת חסד (פ"כ ס"ד)‪ ,‬דהוא משום‬ ‫למקום הראשון‪.‬‬ ‫שבהחזקת תורה נחשב הנותן לשותף עם המקבל כעין יששכר‬ ‫ובשיעור הרגילות שבזה אומרים שיש דין ‘מכירי עני’ כתב בדרך אמונה (הל’ מעשר פ”ז סקל”ז) בשם ס’ מלא‬ ‫וזבולון‪ ,‬וממילא חשיב כמבזבז לצרכו שמותר אף ביותר מן‬ ‫העומר (סי’ שכו סק”ד) שהמהרי”ל דיסקין הנהיג לענין מתנות כהונה בבית המטבחיים שאם נתן לכהן ג’ פעמים‬ ‫החומש‪ .‬ובראה חיים לר"ח פלאג'י (ח"א א) ביאר לפי"ז אמאי‬ ‫בקביעות נחשב לרגיל‪.‬‬ ‫אמרו (פסחים מט‪' ).‬לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו‪ ,‬וישיא‬ ‫ולפי”ז יל”ע במי שרגיל לתת ונתן כבר ג’ פעמים מעשר כספים לקופת הצדקה של השכונה‪’-‬צדקת האי”ש’ ורוצה‬ ‫בתו לת"ח'‪.‬‬ ‫לשנות את רגילותו ולתת הצדקה לקופת צדקה של ארגוני צדקה שונים כמו ‘הקופה המרכזית’ או ‘חסדי שלום’‪,‬‬ ‫ג‪ .‬עשיר מופלג‪ :‬אם הנותן הוא עשיר מופלג‪ ,‬מותר לו ליתן אף יותר‬ ‫אם זה בכלל הדין של מכירי עני‪ ,‬ויתכן שהדין של מכירי עני זה כשרגיל לתת לעני מסוים ולכן כשרוצה לתת‬ ‫מן החומש‪( .‬שאילת יעבץ ח"א סי' ג‪ .‬חכמ"א כלל קמד ס"י)‪.‬‬ ‫לעני אחר אינו יכול‪ ,‬וגם מה שכתב בשערי צדק שאם רגיל לתת למוסד מסוים שאינו יכול לשנות למוסד אחר‬ ‫ד‪ .‬קודם מותו‪ :‬קודם מותו מותר לאדם לבזבז יותר מחומש‪( .‬רמ"א‬ ‫לכאו’ נראה שזה רק כשב’ המוסדות הם ב’ ענינים שונים או ב’ דברים שונים כמו ‘קרן הבנין של פוניבז’ ו’מעמידי‬ ‫יו"ד סי' רמט א‪ ,‬ממשמעות הגמ' בכתובות סז‪ .):‬ובפמ"ג ורע"א‬ ‫עולם’ שזה ב’ ענינים שונים‪ ,‬או אפי’ כששניהם הם מוסדות של ישיבה אבל כל מוסד זה ישיבה אחרת ולכן שייך‬ ‫בהגהות (שם) הביאו מהשאלתות דהוא עד שליש‪.‬‬ ‫לומר בזה ‘מכירי עני’‪ ,‬אבל בב’ ארגוני צדקה ששם אחד יש לזה והוא ‘קופת צדקה לעניים’ ומה לי קופה זו ומה‬ ‫ה‪ .‬עומדים עניים לפניו‪ :‬אם עומדים עניים לפניו וזקוקים לצדקה‪,‬‬ ‫לי קופה אחרת וכשם שלא מצינו שיש דין של מכרי עני בין גבאי צדקה זה לגבאי צדקה אחר באותו קופה של‬ ‫מותר ליתן להם אף יותר מחומש‪( .‬ברכ"י יו"ד סי' רמט‪ ,‬וכ"כ‬ ‫צדקה שהרי שניהם מעבירים הכסף לעניים‪ ,‬כך גם בב’ קופות הרי שניהם מגיעים לעניים‪ ,‬או שמא י”ל שגם בב’‬ ‫האהבת חסד פי"ט הערה ד בדעת הרמב"ם)‪.‬‬ ‫קופות נאמר הדין של מכירי עני‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫ו‪ .‬משתכר יותר מכדי מחייתו‪ :‬אם יש לו פרנסה קבועה‪ ,‬ומשתכר‬ ‫והרוצה לצאת מדי ספק יכול לעשות תנאי כמש”כ בשו”ת אמרי יושר (ח”א סי’ ד) שהעולם נהגו להקל ע”י תנאי‪,‬‬ ‫בה כדי מחייתו‪ ,‬ונשאר לו יותר מכדי מחייתו‪ ,‬את זאת מותר לו‬ ‫שאם כשהתחיל לתת לעני זה התנה ואמר שיוכל להפסיק בכל עת‪ ,‬רשאי להפסיק מלתת לו‪.‬‬ ‫ליתן לצדקה‪ ,‬אף שהוא יותר מן החומש‪( .‬אהבת חסד פ"כ ס"ג)‪.‬‬ ‫ומטעם זה כתב בשערי צדק (פ”ז סקס”ה) שאם התחיל לתת סכום קבוע לצדקה מסוימת ללא הגבלת זמן ע”י‬ ‫ז‪ .‬מפזר מעותיו להבל‪ :‬אם הוא אדם המפזר מעותיו להבל‪ ,‬כגון‬ ‫הוראת קבע מהבנק‪ ,‬שיכול לבטלה‪ ,‬מפני שבדרך כלל מודיעים המחתימים שביד החותם לבטל את ההוראה בכל‬ ‫להתלבש במלבושי רקמה‪ ,‬ולדור בהיכלי כבוד‪ ,‬ולהשתמש בריבוי‬ ‫עת שירצה‪ ,‬וכך גם דעת החותם‪ .‬ולפי”ז גם מי שעשה הוראת קבע לקופת הצדקה השכונתי שלכאו’ יכול לבטלה‪,‬‬ ‫משרתים וכלים היותר יקרים‪ ,‬יתכן דבהוא לא שייך כלל תקנה זו‪.‬‬ ‫אך עי”ש שכתב בשם הגרנ”ק שכיון שהרגילות לתת הוראת קבע לפחות לי”ב תשלומים לכן אין לבטלה בפחות‬ ‫(אהבת חסד שם)‪.‬‬ ‫מזמן זה‪ .‬אמנם כבר העיר על זה בס’ פסקים ותשובות (סי’ רנז הע’ ‪ )120‬שיל”ע אם כן הוא המנהג הפשוט כהיום‪.‬‬ ‫ח‪ .‬צריך לכפרה‪ :‬מי שצריך לכפרה על חטאיו יכול לבזבז יותר‬ ‫אך במקרה הפוך‪ ,‬כשרגיל לתת צדקה ל’קופה המרכזית’ או ל’חסדי שלום’ וכד’ אם רשאי לשנות לקופת הצדקה‬ ‫מחומש‪( .‬של"ה‪ .‬וכ"כ בספר משנה ראשונה פאה פ"א מ"א בשם‬ ‫השכונתי‪ ,‬מסתבר שמותר‪ ,‬דהא מפורש בשו”ת חכם צבי (סי’ ע) ובשו”ת מהרש”ם (ח”ה סי’ עז) ובשו”ת מהרש”ג‬ ‫בני יששכר)‪.‬‬ ‫(ח”ב סי’ רב) שהדין שלא לשנות מצד מכירי עני לא שייך כשמשנה לעני אחר בשביל לקיים מצוה מן המובחר‪,‬‬ ‫ט‪ .‬מצות מזוזה‪ :‬חידש המנח"ח (מצוה תכג) דלענין מצות מזוזה‪,‬‬ ‫כגון שהעני השני הוא קרובו או תלמיד חכם‪ .‬ולפי”ז כ”ש כשרוצה לתת לקופה השכונתי כדי לקיים הדין של עניי‬ ‫צריך לבזבז יותר מחומש נכסיו‪ ,‬כיון שבכל רגע עובר בעשה‪ ,‬הרי‬ ‫עירך קודמים‪ ,‬שזה פשוט שעניי השכונה קודמים לשאר עניים כמפורש ברמ”א (יו”ד סי’ רנא ס”ג)‪ ,‬ואף שבשו”ת‬ ‫הוא חמור יותר משאר מצוות‪.‬‬ ‫פרי יצחק (ח”ב סי’ לא) מפקפק בהיתר זה‪ ,‬מ”מ גם הוא בעצמו כתב שכל האיסור לשנות הוא דוקא לאחר שכבר‬ ‫הפריש את המעות לצדקה‪ ,‬אבל אם עדיין לא הפרישם‪ ,‬רשאי לחזור בו ולתת לעני אחר‪ .‬ולשיטתו אם לא הפריש‬ ‫ה‬ ‫המעות אין כלל איסור בזה‪.‬‬ ‫משנת הס"ק החפץ חיים ‪ -‬אהבת חסד‬ ‫בשביל להחזיק לעמלי תורה דז"ל המדרש תנחומא פ' ראה עשר תעשר עשר בשביל‬ ‫אהבת חסד פרק י"ח‬ ‫שתתעשר עשר**) בשביל שלא תתחסר רמז למפרשי ימים (היינו שאותן אנשים עוסקין‬ ‫בו יבואר ענין מעשר כספים בכל פרטיה‪:‬‬ ‫במסחר) שיפרישו אחד מעשרה לעמלי תורה וגם עי"ז הבטיח הכתוב שבאה ברכה לתוך‬ ‫ביתו של אדם כדכתיב הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא‬ ‫א)* ועתה נבוא לבאר איזה דרך יבור האדם לצאת ידי חובת מצות חסד בתמידות‪ .‬הנה‬ ‫בזאת וגו' היינו ע"י שיהיה טרף בביתי יוכלו הכהנים והלוים לעסוק בתורת ה' ועבור זה‬ ‫לעיל בפרקים שעברו ביארנו דטוב שיפריש האדם מעות שיהיה מוכן למצוה זו אך כדי‬ ‫והריקותי לכם ברכה עד בלי די כי תיכף לת"ח ברכה כמו שאחז"ל (ברכות מב‪( ).‬וכענין‬ ‫שלא יכבד זה על האדם טוב שירגיל את עצמו להפריש מעשר מכל מה שיזמין לו ה'‬ ‫שאמרו בחולין קל"א אין נותנין מתנה לכהן ע"ה שנאמר לתת מנת הכהנים והלוים למען‬ ‫ריוח בעניניו ומזה יפזר שני שלישים לצדקה כי עניים שצריך ליתן להם במתנה מצוי יותר‬ ‫יחזקו בתורת ה' וגו')‪.‬‬ ‫ושליש יהיה מונח אצלו כדי לקיים בו מדת החסד**)‪.‬‬ ‫ואם אינו יכול לחלק כולם לבעלי תורה יראה לחלק להם עכ"פ רובם או חציים וכן מצאתי‬ ‫וכשיתקבץ אצלו שיעור חשוב שהוא משער שיותר אין צריך בעירו יהיה אח"כ כל המעשר‬ ‫בכנה"ג על יו"ד בסי' רמט ס"א ע"ש וכן מוכח משיטה מקובצת על כתובות דף נ' בשם‬ ‫שיזמין לו ה' מהריוח שלו רק לצדקה לבד‪ .‬והפרשת מעשר הוא ענין גדול כמ"ש בתענית‬ ‫הרב המעילי דמעשר הוא דוגמא דמעשר הניתן לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ה'‪.‬‬ ‫דף ט' על הפסוק עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ובכל דבר אסור לנסות הקדוש ברוך‬ ‫הוא ובזה מותר מטעם שאמר הכתוב הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף‬ ‫ב) ודע דכתבו האחרונים דיכול להכניס חתן וכלה לחופה ממעות מעשר אם לא היה‬ ‫בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי‬ ‫יכולת בידו לעשות המצוה בלתי זה וכן כה"ג לענין להיות בעל ברית ממעות מעשר או‬ ‫לכם ברכה עד בלי די וכן נפסק ביו"ד סימן רמ"ז דבמעשר מותר לנסות הש"י***)‪.‬‬ ‫לכתוב בהן ספרים ולהשאילם לאחרים ומותר ללמוד בהן ג"כ בעצמו רק שיזהר לכתוב‬ ‫עליהן שהם ממעות מעשר כדי שלא יחזיקו בהן בניו אחר פטירתו כשלהן ויש שמפקפקין‬ ‫וגדר המעשר הוא דצריך להפריש מתחלה מעשר מן הקרן ואח"כ כשיזמין לו הש"י ריוח‬ ‫בכל זה עיין בפתח"ת (בשם החת"ס בסי' רמט) שכתב דלמהרי"ל והרמ"א המעשר הוא‬ ‫יתן מעשר מן הריוח‪ .‬והנה יש הרבה אנשים שנזהרים במדת מעשר אבל אין נזהרים רק‬ ‫רק לעניים לבד ולא שאר דבר מצוה כלל‪ .‬ונראה דאם ע"י שהוא בעל ברית יש טובה‬ ‫ליתן מן הריוח אבל לא מן הקרן ולא כן דרך האמת לצאת ידי חובת מעשר כמבואר‬ ‫לאבי הבן שמטה ידו ואין לאל ידו להוציא הוצאות וכן להכנסת חתן וכלה לחופה אם‬ ‫בפוסקים אלא מתחלה יפריש מן הקרן‪ .‬אמנם בעו"ה שהיצר מתגבר על האדם ואינו‬ ‫מטה ידם וכה"ג לענין לקנות ספרים להשאילם לאחרים שאין ביכולתם לקנות לעצמם‬ ‫מניחו לחסר מעותיו העצה היעוצה בזה נ"ל שיפריש המעשר מן הקרן לעשות בזה‬ ‫אין להחמיר בזה כלל דזה גופא הוא כמו צדקה‪ .‬ולקנות עליות ממעות מעשר אם המעות‬ ‫גמ"ח לעניים וגם הוא יהיה מותר להלות לעצמו כשיצטרך להם אך בתנאי שכשיבוא מי‬ ‫מתחלק לעניים ג"כ אין להחמיר לכו"ע‪ .‬ולשלם ממעות מעשר שכר לימוד לבניו אסור‬ ‫שהשעה דחוקה לו ללות יראה ללות מאחר וליתן לו בכדי שיעור מה שלוה בעצמו מאלו‬ ‫לכו"ע דזה הוי מצוה שמחויב בעצמו ללמד לבניו או לשכור להם מלמד ואין לפרוע חובו‬ ‫המעות ויוצא בזה ידי חובת מעשר שגם זה נקרא בשם צדקה וכנ"ל****)‪.‬‬ ‫ממעות מעשר אבל לבני עניים אחרים מותר ומצוה רבה איכא בזה‪.‬‬ ‫אך כל זה הוא לשיטת הרמב"ם והשו"ע שמכנה את החזקת ידי עני שמך בהלואה בשם‬ ‫ג) ודע עוד דמידת מעשר הוא להנוהג בצדקה במדה בינונית אבל הרוצה להתנהג בעין‬ ‫מצות צדקה אבל להרמב"ן בספר המצות שאין מכנה זה בשם צדקה רק הוא מצוה בפני‬ ‫יפה צריך להפריש מנכסיו אחד מחמשה ואסמכו חז"ל אקרא דכתיב וכל אשר תתן לי‬ ‫עצמה אין לנו ראיה לומר שיקיים בזה מצות מעשר היכא שלבסוף יוחזר המעות לו‬ ‫עשר אעשרנו לך***) שני פעמים מעשר עולה חומש‪ .‬וההנהגה בזה יהיה ג"כ כנ"ל פעם‬ ‫וליורשיו‪ .‬אך היכא שמפריש המעות לחלוטין לשם גמ"ח לדעת הרמב"ם והשו"ע בודאי‬ ‫ראשונה מהקרן ומכאן ואילך מהריוח שיזדמן לו‪ .‬ואופן החלוקה של מדת חומש מהנכון‬ ‫מותר אם מתנהג כן בתחלת קבלתו את המצוה כמבואר פה בהג"ה ואפילו לדעת הרמב"ן‬ ‫לחלקם לחצאין באופן זה היינו מעשר אחד לבעלי תורה כי הוא דומיא דמעשר ראשון‬ ‫נראה דיש להקל בזה (היינו לפי מה שכתב הש"ך שם בשם הפוסקים דאפילו שאר דבר‬ ‫הניתן לכהנים ולוים למען יחזקו בתורת ה' כדכתיב בקרא ומעשר שני לשאר צרכי מצוה‬ ‫מצוה מותר לעשות ממעות מעשר כגון ליקח בו ספרים להשאילן לאחרים וכה"ג ומ"מ‬ ‫וכעין זה מצאתי בשיטה מקובצת כתובות מ"ט בשם הרב המעילי ז"ל ע"ש‪.‬‬ ‫לפי שיש מחמירים ואוסרים בשאר דבר מצוה (עיין ביו"ד סי' רמט בפ"ת בשם החתם‬ ‫סופר) מהנכון להחמיר אם לא התנה לזה בתחלת קבלתו את המצוה להרמב"ן ואפילו‬ ‫ד) ועתה נבאר פרט אחד הנוגע הרבה בענין צדקה****)‪ ,‬י"א דמה שאמרו דחומש הוא‬ ‫להרמב"ם יש לעיין בזה כאשר ביארתי בהג"ה)‪.‬‬ ‫מדה יפה ה"מ בשלא נודע לו שיש בעיר עניים התאבים ללחם או ערומים שצריכים‬ ‫לכסות אבל כשיודע שיש בעיר אלמנות ויתומים וכה"ג אנשים מצוקים כאלו שאין לאל‬ ‫והנה כל מה שכתבנו בזה הענין הוא בשרוצה לקבוע המעות מעשר רק להלואה ולא‬ ‫ידם להושיע את עצמם מחויב מדינא להפריש עד חומש נכסיו וכן משמע מדברי הגר"א‬ ‫למתנה לעניים אבל אם רוצה להלות לפי שעה ממעות מעשר שהפריש כבר ליד איש‬ ‫שדעתו כן וה"מ כשידו משגת ליתן שיעור זה אבל אין מחויב לדחוק את עצמו לזה רק‬ ‫אמיד וכ"ש להמתמוטטים או לעניים גמורים ולפרוע אחר תחתיו כשיזדמן לו עני הגון‬ ‫מצד מצוה וכנ"ל ועיין בהג"ה שהארכנו בזה‪.‬‬ ‫לתת לו אין להחמיר אפילו להרמב"ן וכמ"ש בסי' רנ"ח ס"א שוב מצאתי בעז"ה בא"ר‬ ‫סימן קנ"ו שכתב בהדיא כמו שכתבנו דאפילו לאיש אמיד מותר להלות גמ"ח ממעות‬ ‫פרק יט הערה ****) הג"ה‪:‬‬ ‫מעשר ונראה דכונתו לפי שעה עד שיזדמן לו העני שצריך ליתן לו‪.‬‬ ‫****) הג"ה י"א דמה שאמרו וכו'‪ .‬הוא נובע מפירוש המשנה להרמב"ם בפ"א דפאה‬ ‫ב) ועתה נחזור לבאר קצת את אופן ההנהגה שצריך להיות במעות מעשר‪ .‬ויתנה בתחלת‬ ‫דז"ל ומה שאמר בכאן גמ"ח אין לו שיעור רוצה לומר לעזור האדם בגופו אך שיעזור‬ ‫קבלתו שיתנהג באופן זה ובזה יסתלקו מעליו כל הפקפוקים‪ .‬א) ראשון לכל טוב שיתנה‬ ‫אותו בממונו יש לו שיעור והוא חמישית ממונו ולא יתחייב לתת יותר מחמישית ממונו‬ ‫בתחלת קבלתו את המצוה שהוא בלי נדר כדי שלא יכשל ח"ו בעון נדרים ע"י איזה‬ ‫לבד אם עשה כן במידות חסידות ואמרו (היינו בירושלמי פ"א דפאה ובטעות ציינו שם‬ ‫סיבה לפעמים‪ .‬גם יראה שיהיה לו פנקס מיוחד שיכתוב בו כל הריוח שיזמין לו ה' אחר‬ ‫המדפיסים) נמנו באושא להיות אדם מפריש חומש נכסיו למצוה וביאור זאת ההלכה‬ ‫ניכוי ההוצאות מהעסק‪ .‬ב) יעשה חשבון בכל חצי שנה או עכ"פ בכל שנה ואם יזדמן‬ ‫אצלי מה שאומר והוא כשהאדם יראה שבוים שהוא חייב לפדותם כאשר צוה הקדוש‬ ‫לו ח"ו הפסד בתוך זמן זה ינכה מחשבון הריוח ומותר הריוח יהיה שייך מזה מעשר‬ ‫ברוך הוא או רעבים או ערומים שהוא חייב להשביעם ולכסות מערומיהם כמו שאמר‬ ‫לצדקה‪ .‬ג) בכל משך הזמן הזה יכתוב בהפנקס כל הנתינות שיוציא על צדקה ויוכל‬ ‫די מחסורו אשר יחסר לו ופירושו למלאות חסרונם כשיהיה מה שיחסר להם או מה‬ ‫לכלול בהחשבון של המעשר כל מה שרגיל ליתן בביתו לעניים אפילו איזה פרוטה וינכה‬ ‫שיצטרכו לפדיונם פחות מחמישית ממונו או כפי חמישיתו אבל אם יצטרך להם יותר מן‬ ‫כ"ז לבסוף מהמעשר‪ .‬ד) אם לעת החשבון יראה שיש עודף בהמעשר על מה שהוציא‬ ‫החומש יתן חמישית בלבד ויסתלק מלתת עוד ולא יהיה עון עליו בהמנעו להשלים כל‬ ‫יראה להפרישם ולחלקם תיכף ואם אין מזדמן לפניו כעת האנשים שבדעתו ליתן להם‬ ‫מה שצריך להם לפי שצרכם יותר מן החומש‪.‬‬ ‫יכול להשהות העודף מהמעשר אצלו עד שיזדמנו לו ואין מוכרח לחלקם תיכף ומותר‬ ‫לע"ע להשתמש בהמעות לעצמו אך כשיזדמנו לו האנשים שרגיל לחלק להם מזה מחויב‬ ‫אבל אם לא נזדמן לו דבר מאשר זכרנו יוציא החומש מן הריוח ולא מן הקרן ויתנהו‬ ‫ללות ולשלם תיכף‪ .‬ה) אם ימצא שהוציא על צדקה יותר מהמעשר י"א דיוכל לנכות זה‬ ‫בצרכי מצות עכ"ל ולכאורה הלא בגמרא שלנו משמע דהתקינו שלא ליתן יותר ע"ש בדף‬ ‫לבסוף מהמעשר של שנה שניה ויש מחמירין בזה ע"כ טוב לעשות כאשר כתבנו למעלה‬ ‫מ"ט ובדף ס"ז ע"ב בקושית הגמרא על מר עוקבא והוא קאמר דיש בזה מדת חסידות‬ ‫דהיינו שיתנה בפירוש בתחלת קבלתו את מצות מעשר שיהיה יוכל לתת מעות לצדקה‬ ‫גם בגמרא שלנו משמע דהוא רק מדה טובה ומצוה להמבזבז ליתן עד חומש והוא קאמר‬ ‫על סמך שיגבה לבסוף ממעשר מתי שיזדמן‪.‬‬ ‫דיש בזה חיוב מצד הדין ויש עליו עון אם ימנע מן החומש‪ .‬גם מאין חידש הרמב"ם‬ ‫דחומש מן ריוח ולא מן הקרן הלא בירושלמי מפורש דשנה ראשונה מן הקרן‪.‬‬ ‫ג) והנה כל זה טוב אם יש לו עסק פרטי שיוכל לכתוב הריוח שמזמין לו ה' בכל פעם‬ ‫אבל אם הוא איש חנוני כמעט א"א לכתוב בכל פעם את מעט הריוח שמזדמן לו ע"כ‬ ‫אך באמת ניחא הכל דהרמב"ם בפי' המשנה סובר דלשון הירושלמי דקאמר באושא‬ ‫העצה לזה שבכל שנה יעשה חשבון מסחורותיו דרך כלל וחשבון פנקסו השייך להעסק‬ ‫נמנו שיהא אדם מפריש חומש נכסיו למצוה משמע דצריך להפריש מדינא ולא למצוה‬ ‫וידע את מה שניתוסף לו גם יחשוב לערך את חשבון הוצאות הבית על מזונותיו ומלבושיו‬ ‫בעלמא ובבבלי קאמר המבזבז משמע דהוא רק מדה טובה בעלמא גם בבבלי לא נזכר‬ ‫שהיה לו במשך הזמן הזה ולעומת כל זה יחשוב מה שכתוב בפנקסו שהוציא על צדקה‬ ‫דהוא מן הקרן ודרך הבבלי לפרש יותר וע"כ מחלק בין ענין לענין והוא דהבבלי מיירי‬ ‫גם כל עניני צדקה שרגיל ליתן בתוך ביתו לעניים ויתנה כ"ז בתחלת קבלתו את המצוה‬ ‫היכא דלא קיימי עניים והוא מבזבז נכסיו ומחפש אחר עניים ושאר מצות לחלק להם‬ ‫שיהיה יוכל לשער בכל ענינים אלו לפי דעתו בערך ולא בצמצום‪ .‬גם מירושה צריך ליתן‬ ‫ולכך חומש הוא רק מדה טובה בעלמא ורק מן הריוח (ושארי פוסקים לא הזכיר דבר‬ ‫מעשר (א"ר בסי' קנו‪.):‬‬ ‫זה דמן הריוח משמע דלא ס"ל כוותיה בזה) והירושלמי מיירי היכא דקיימי עניים לכך‬ ‫פרק יט‬ ‫עד חומש צריך להפריש מדינא אם ידו משגת כדי לקיים די מחסורו אשר יחסר לו‪ ,‬ומה‬ ‫שאמר נמנו וכו' היינו שהסכימו ביניהם דמה שאמרה תורה די מחסורו היינו רק עד חומש‬ ‫בו יבואר מדין חלוקת מעשר ודין חומש‪:‬‬ ‫מנכסיו ולא יותר‪.‬‬ ‫א) ועתה נבוא לבאר את אופן החלוקה של מעות מעשר‪ .‬הנה ידוע דמעות מעשר עיקרו‬ ‫ועי”ש בירושלמי עוד שכן היתה בידם מתחלה הלכה למשה מסיני ע"ש ושכחוה וחזרו‬ ‫הוא לצדקה לחלק לעניים וקרוביו העניים הם קודמין בזה לאחרים (ודין הקדימה בהן‬ ‫ויסדו וכיונו למה שנאמר מתחלה ההלכה ע"ז (ומה שהקשה שם בירושלמי אח"כ עד היכן‬ ‫גופא עיין ביו"ד סי' רנא ס"ג)‪ .‬ואפילו לבניו הגדולים שאינו חייב לטפל בהם יכול ליתן‬ ‫חד אמר עד כדי תרומה וכו' היינו עד היכן הוא השיעור האחרון למטה דנימא דאם חיסר‬ ‫להם מעשרותיו דכיון שאין להם משל עצמם הוי צדקה גמורה ואפילו יש יכולת בידו‬ ‫השיעור הוי כלא קיים המצוה כלל דומיא דמאי דאמרינן בבבלי ונפסק ביו"ד דבפחות‬ ‫לפרנסם ממקום אחר‪ .‬ואפילו לאביו ואמו מותר לתת אם הוא עני אך אם יש יכולת בידו‬ ‫משליש השקל בשנה לא קיים מצות צדקה כלל)‪ ,‬וס"ל להרמב"ם דהיכא דקיימי עניים‬ ‫לפרנסם ממקום אחר אמרו חכמים תבא מארה למי שמפרנס אביו ואמו ממעות צדקה‬ ‫לא תקנו רבנן בזה כלל דאל יבזבז יותר מחומש דאם רוצה יכול להפריש ממדת חסידות‬ ‫(עיין בסי' רמ ורמט בש"ך שם)‪.‬‬ ‫ונפקא ליה להרמב"ם זה מהא דאיתא בתענית כ"ד גבי אליעזר איש ברתותא דהוו טשו‬ ‫ואם קרוביו*) אינם עניים ומחלקם לעניים אחרים מהנכון שיהדר לכתחלה לחלקם‬ ‫מניה גבאי צדקה דכל מה דהוה גביה הוי יהיב להו והלא הוא יותר מחומש אלא ע"כ‬ ‫לעמלי תורה למען יחזקו בתורת ה'‪ ,‬כי משמע במדרש דעיקר המעשר ניתקן‬ ‫ו‬ ‫גודל זכות מצות מעשר כספים‬ ‫בגודל זכות מצות מעשר כספים כתב רבי יצחק אבוהב בספרו מנורת המאור‬ ‫משום דגבאי צדקה היו הולכין עבור העניים והיה עושה כן ממידת חסידות‪.‬‬ ‫(נר שלישי פ"ד) 'לפיכך אל ירפה אדם ידו מן המעשרות ויתנם כראוי מן השדה‬ ‫ובהכי ניחא קושית בעל גבורות ארי ע"ש ומ"מ כל נכסיו אסור לחלק מדכתיב מכל אשר לו‬ ‫ומן הבית ומכל מה שיבוא לידו בשום ענין בעולם ובזה מולחו לממונו' (עפ'ד‬ ‫ולא כל אשר לו גבי מחרים לגבוה וכ"ש להדיוט וכמ"ש בערכין כח [(ואף די"ל דהיכא דקיימי‬ ‫הגמרא בכתובות סו ב) 'מלח ממון חסר' ומקיימו עליו אלף פעמים' ורבנו מוהר''ח‬ ‫עניים להדיוט עדיף מלגבוה דשם הלא אינו מחויב ליתן כלל רק שהוא רוצה מעצמו לנדור‬ ‫מוולאז'ין ז"ל ברוח חיים (פ"א מ"ה) ועי"ש פ"ג מי"ג כתב דטבע הצדקה שמעשרת‬ ‫לגבוה משא"כ הכא דחייבתו התורה ליתן להם דבר מה מ"מ הלא לחלק כל נכסיו שישאר‬ ‫וכמו שאמרו (כתובות סו ע"ב מלח ממון חסר וכו' ואם כי אין זה מורגש לכל מכל‬ ‫הוא עני בודאי אינו מחויב דחייך קודמין לחיי חבירך)‪ ,‬וע"כ לא שייך למיתני ע"ז אין לו שיעור‬ ‫מקום בכל דור רואים אנו שכן הוא וכתיב (הושע י יב) 'זרעו לכם לצדקה קצרו‬ ‫כמו דלא תני על תרומה שאין לו שיעור משום דאסור לעשות כל שדהו תרומה וכמו דמשני‬ ‫לפי חסד' כי הזורע נוטל תבואה ומשליך בתוך רגבים וכי יאמר הזורע אוי לי כי‬ ‫בירושלמי שם‪ .‬ובהכי מתרצה קושיא השניה של בעל גבורות ארי על הרמב"ם ע"ש‪.‬‬ ‫נדמתי למשוגע וחסר הבינה לקחת יגיע כפי לזרוק לארץ חטה ושעורה במפולת‬ ‫יד כיון שבאמת הוא להרוחה מכניס קימעא ומוציא הרבה מפזר חטים מעט ונוסף‬ ‫ומה שהתקינו שלא לבזבז יותר מחומש היינו במבזבז מעצמו דומיא דמחרים אדם מצאנו‬ ‫עוד הרבה כן הדבר בענין זריעת הצדקה נראה מחסר מעותיו אבל באמת הלא‬ ‫ובקרו שם בערכין כ"ח ע"א שאין מצווה על זה כלל דאי מיירי היכא דקיימי עניים לא אתיא‬ ‫זריעה היא להרויח הרבה בצמיחה עכ''ל‪.‬‬ ‫שפיר כל כך הק"ו דראב"ע שם ע"ש‪ .‬נחזור לענינינו דהיכא דקיימי עניים ס"ל להרמב"ם‬ ‫דמדינא חייב עד חומש נכסיו ובהכי נתיישב לי מה שכתב הגר"א באגרתו הק' עלים לתרופה‬ ‫שכתב לב"ב וז"ל שם שלמע"ה שתפריש את החומש כאשר צויתיך ולא תפחות כאשר‬ ‫הזהרתיך כי בפחות מזה עוברים כל רגע על כמה לאוין ועשין (היינו הלאו דלא תאמץ ולא‬ ‫תקפוץ ועשה דפתוח תפתח את ידך לו נתן תתן כי ימוך אחיך וגו' וחי אחיך עמך) ושקול‬ ‫סגולת העושר ממעשר כספים‬ ‫כאלו כפר בתורה הקדושה ח"ו עכ"ל (היינו מה שאמרו דהוא כאילו עובד ע"ז ונקרא בליעל)‪.‬‬ ‫ולכאורה הוא נגד הגמרא דמגמרא משמע דאין מחויב מצד הדין בחומש רק שהמבזבז לא‬ ‫יבזבז יותר מחומש‪ ,‬וע"כ דהגר"א מיירי היכא דקיימי עניים‪ ,‬וס"ל להגר"א כמו הרמב"ם‬ ‫בספר מנוחה וקדושה 'שער התורה השני סי כה' כותב שמי שרוצה להשיג עושר‬ ‫דהיכא דקיימי עניים מחויב מדינא עד חומש נכסיו‪.‬‬ ‫ע''י הצדקה צריך להיות בקי היטב בדיניה‪ ,‬וכשאדם עשה את שלו והפריש צדקה‬ ‫כדין הקב''ה יעשה את שהבטיח ויעשיר אותו‪ .‬ואכן מעיד הערוך השולחן בהל'‬ ‫אמנם מדברי הרמב"ם בהלכות מתנות עניים פ"ח שכתב בא עני ושאל וכו' עד חומש נכסיו‬ ‫צדקה סי' רמז סעיף ו' וזה לשונו 'יש מי שאומר דרק אמעשר תבואה קאי ענין‬ ‫מצוה מן המובחר ע"ש משמע דס"ל דאפילו היכא דקיימי עניים אין מחויב מן הדין להפריש‬ ‫מעשרות בשביל להתעשר כדכתיב עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר וגם זהו‬ ‫חומש נכסיו רק למצוה מן המובחר וסותר לפירושו ומה שלא הזכיר הרמב"ם התקנה דאל‬ ‫דווקא אם נותן בשביל עשירות דווקא ולענ"ד אין שום סברא לחלק בכל אלו וגם‬ ‫יבזבז יותר דאזיל לשיטתיה דבקיימי עניים מותר ומידת חסידות איכא נמי בזה‪ .‬אמנם‬ ‫החוש מעיד מכמה עשירים שכל מה שנותנים יותר מתעשרים יותר‪ ,‬והגם שיש‬ ‫קושיתינו הנ"ל קשה דסותר לדבריו בפירושו‪ ,‬ואולי י"ל דבחיבורו איירי דאין ידו משגת בריוח‬ ‫שעשירותם נאבדו זהו מהנסתרות לד' אלוקינו ובוודאי טובתם היא‪ ,‬ועל פי הרוב‬ ‫ליתן עד חומש נכסיו לכן הוא רק מצוה מן המובחר לדחוק עצמו לזה משא"כ כשידו משגת‬ ‫אינו כן‪ ,‬ועוד שהצדקה דוחה את הגזירות הקשות עכ"ל ומשמיה דרבנו מהר'ח‬ ‫לזה נהי דאין יכול ליתן די מחסורו של העני הלא עכ"פ מה שיכול ליתן אמאי לא יתן‪.‬‬ ‫מוולאז'ין זללה''ה משמי' דרבי' אדוננו הגר''א זי"ע (כתר ראש קכג) דכל השומר‬ ‫ואולם אעפ"כ ק"ק עדיין דמלשון הרמב"ם בחיבורו והשו"ע משמע לכאורה דאם ידו משגת‬ ‫מעשר מובטח לו שלא יבא לידי היזק כלל והשומר חומש מובטח שיתעשר‬ ‫יתן כפי צורך העניים אפילו יותר מחומש וכמ"ש היפ"מ שם בירושלמי‪ ,‬ומפירושו במשנה‬ ‫ויושרש בזה מדת הבטחון והלואי כל ישראל היו שומרים מעשר הי' מתקיים‬ ‫משמע דיותר מחומש אין מחויב ליתן דע"ז נמנו באושא שם ומשמע אפילו ידו משגת דאל"ה‬ ‫הפסוק 'אפס כי לא יהיה בך אביון'‪.‬‬ ‫אפילו חומש אין חייב וצ"ע‪ .‬ומש"כ הרמב"ם לענין פדיון שבוים עיין מה שכתבתי לעיל‬ ‫בפתיחה אודות זה‪.‬‬ ‫נחזור לענינינו דהיכא דקיימי עניים שיטת הרמב"ם דחייב מדינא להפריש עד חומש נכסיו‪,‬‬ ‫וכן דעת הגר"א‪ .‬כנלענ"ד ברור בעז"ה ואח"כ מצאתי הרבה מדברי אלו בעז"ה בספר ברכי‬ ‫לנסות את הקב"ה במעשר כספים‬ ‫יוסף‪ ,‬וגם הוא כתב דדעת הרמב"ם לחלק בין היכא דקיימי עניים ללא קיימי וכמ"ש למעלה‪.‬‬ ‫אך הוא נשאר בקושיא מדברי הרמב"ם בחבורו וכמו שהקשינו למעלה‪ .‬וכתב שהרמב"ם חזר‬ ‫בו בחיבורו‪ .‬ולדברינו הנ"ל א"צ לכל זה‪ ,‬ומ"מ לדינא צ"ע מדלא נזכר בשו"ע שום רמז חילוק‬ ‫מבואר בגמרא בתענית כי בהפרשת מעשר מותר לנסות את הקב"ה בקיום‬ ‫זה וכתב סתמא משמע דאין חייב בכל גווני‪ .‬ויש לדחות להיפך דלא צריך המחבר בסי' רמט‬ ‫ההבטחה 'עשר בשביל שתתעשר' וכדכתיב (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר‬ ‫לבאר זה דממילא מוכח מדתלי באם אין ידו משגת לענין ליתן כדי צורך העניים הא אם‬ ‫אל בית האוצר וגו' ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים‬ ‫ידו משגת אפילו לחומש לבד מחויב ליתן עכ"פ חומש‪ ,‬ומש"כ דהוא מצוה מן המובחר ליתן‬ ‫והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכן נפסק ברמ'א יוד סימן רמז ס"ד ועי' בפתחי‬ ‫חומש מיירי דאין ידו משגת בריוח ליתן חומש כ"א בדוחק‪.‬‬ ‫תשובה ושם ס"ק א שכתב שמותר לנסות רק אם עושה על מנת להתעשר אבל‬ ‫בשביל טובה אחרת אסור לנסות‪.‬‬ ‫ותדע דאם לא תאמר כן אלא תאמר דאפילו אם ידו משגת לחומש כיון דאין ידו משגת לכדי‬ ‫ועוד הביא בס"ק ב מחלוקת האחרונים אם ההיתר לנסות את הקב"ה נאמר רק‬ ‫צורך העניים תו הוי חומש רק מצוה מן המובחר לבד‪ .‬וידוקדק בזה יותר לשון המחבר שכתב‬ ‫במעשר תבואה או גם במעשר כספים כפשטות לשון רמ"א וכ"כ באהבת חסד‬ ‫ואם אין ידו משגת כ"כ א"כ תקשי לן קושיא גדולה אמאי כתב המחבר דאם הוא נותן פחות‬ ‫וגבי צדקה עי' בטור וב"י שם ובפ"ת בכרבנו יונה יש סתירה דבשערי תשובה‬ ‫ממעשר הוא עין רעה משמע דהוא רק עין רעה לבד יותר הו"ל לכתוב דהוא עובר על לאו‬ ‫ש"ג או' ל כתב דלא יאמר אדם אנסה את ה' בעבודת הצדקה ובפירושו לאבות‬ ‫דלא תאמץ ולא תקפוץ הנאמרים במצות צדקה דהוא קאי על הפוחת משיעור שראוי לו‬ ‫פ"ג מי"ג כתב דהרוצה להעשיר יתן מעשרותיו בעין יפה וענין הצדקה הוא כמו‬ ‫ליתן כמו שכתב בסי' רמח כיון שידו משגת ליתן חומש והוא מגרע אפילו ממעשר ואיה די‬ ‫המעשרות וצ"ל דאף שודאי רוח ה' לו מ"מ בזה לא הותר לנסות‪.‬‬ ‫מחסורו שאמרה תורה דאטו אם אינו יכול לקיים בשלימות די מחסורו לא יקיים כלל‪ ,‬אלא‬ ‫ועיין היטב בהקדמה לספר סמיכת חכמים להגה''ק רבי נפתלי הכהן זי''ע כתב‬ ‫ע"כ דמיירי שאין ידו משגת בריוח ליתן מעשר וחומש (ולא שאין ידו משגת כלל לזה דא"כ‬ ‫ליישב מאי שנא מצות מעשר דשרי לנסות בה משאר מצות שנאמר בהם לא‬ ‫אפילו עין רעה לא הוי)‪ ,‬לכך אינו עובר על הלאו דלא תאמץ ולא תקפוץ והעשה דדי מחסורו‪,‬‬ ‫תנסו והשיב דהנה אמרו חז"ל באבות פ"א מט"ז אל תרבה לעשר אומדות‪ ,‬וכן‬ ‫רק דנקרא בשם עין רעה על דהוא אינו מתחזק בענין זה‪.‬‬ ‫בקידושין דנ"א המרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלין נמצא שהבא להפריש‬ ‫אמנם מדברי רבינו ירוחם שכתב דאפילו למצוה עוברת אין מחויב מדינא להפריש רק מעשר‬ ‫מעשר מפירותיו צריך צריך שימדוד מתחילה כמה פירות יש לו כדי שלא יעשר‬ ‫נכסיו ולמצוה מן המובחר חומש (והובא דבריו בשו"ע או"ח סי' תרנו במ"א ע"ש)‪ ,‬משמע‬ ‫מאומד‪.‬‬ ‫לכאורה היפך דברינו דהא מצוה עוברת הוא כמו קיימי עניים לענין צדקה אבל באמת ג"ז‬ ‫והנה מבואר בתענית ד"ח שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד‬ ‫אינה ראיה דהא הפוסקים מדמו זה הענין למצות צדקה ונוכל לאמר דגם שם מיירי דאין ידו‬ ‫אלא בדבר הסמוי מן העין ומעתה יוצא שהמודד את פירותיו כדי לעשר אי אפשר‬ ‫משגת בריוח לפזר עד חומש נכסיו לכך אינו מחויב אבל אם משגת בריוח אה"נ דחייב מדינא‬ ‫שתחול ברכה בפירותיו כיון דהוי דבר הנמדד אולם הקב''ה עושה לו נס גלוי‬ ‫וצע"ג בכל זה למעשה אבל דעת הרמב"ם בפי' המשנה והגר"א מבואר בהדיא להחמיר ועפ"ז‬ ‫היפוך מן הרגיל דאע''ג שהוא דבר המדוד ואינו סמוי מן העין מכל מקום שולח‬ ‫כתבנו דברינו שבפנים‪.‬‬ ‫ברכה בפירותיו בזכות קיום מצות מעשר ולכן דוקא במצות מעשר רשאי לנסות‬ ‫נוסח מסירת מודעה קודם קיום המצווה‬ ‫דבשאר מצות אם ינסה ותבוא אליו הברכה יתכן שיתלה כי כוחו ועוצם ידו עשה‬ ‫לו את החיל הזה ולא יכיר כי מאת ה' היתה זאת להביא ברכה אל תוך ביתו ולכן‬ ‫הנני מקבל על עצמי בלי נדר מצות מעשר כספים‪ ,‬והריני מוכן ומזמן להפריש מעשר מממוני‬ ‫אסור לנסות אבל במעשר הלא בהכרח יודה כי הברכה היא מאת ה' כי אם לאו‬ ‫כמו שאמרו חז"ל ואסמכוה אמצות עשה שציוני בוראי יתברך שמו בתורתו הקד' להפריש‬ ‫שהשי'ת ציוה לו את הברכה היה מן הראוי שלא תחול הברכה על פירותיו מכיון‬ ‫מעשר שנאמר דברים (יד כב) 'עשר תעשר את כל תבואת זרעך'‪ ,‬ואסמכוה אקרא שנאמר‬ ‫שנמדדו ואינו סמוי מן העין ולכן דוקא במעשר רשאי לנסות עכ'ד‪.‬‬ ‫(בראשית יד כ) 'ויתן לו מעשר מכל' ונאמר שם (כח כב) 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך'‪.‬‬ ‫ובחינוך מצ' תכד כתב דאיסור לא תנסו' הוא משום דשכר מצות בהאי עלמא‬ ‫ומפיל אני תחנתי לפניך מלך רחמן‪ ,‬שתתן לי תמיד פרנסה טובה וכלכלה ועשר וכבוד לי‬ ‫ליכא אכן במעשר יש שכר אף בעוה"ז והרדב"ז שו"ת ח"ג סי תמא כתב דהטעם‬ ‫ולזרעי עד עולם‪ .‬ואין דעתי לנהוג כן לעולם‪ ,‬רק כשארצה‪ ,‬ואין כוונתי להתפיס את הכסף‬ ‫משום תקנת עניים מרן החפץ חיים באהבת חסד' חלק ב פרק ח א' הכריע שמותר‬ ‫המפרש לצדקה גם כשאתננו לתוך הקפה המיוחדת לכך‪ ,‬רק כשיבוא לידי עניים‪ ,‬ואני מכוון‬ ‫לנסות את הקב''ה גם במעשר כספים ולא רק במעשר תבואה‪.‬‬ ‫בזה שאוכל לתת את המעשר באומד‪ ,‬ובאם אוסיף ליתן יותר מהמחויב‪ ,‬יהיה בתורת צדקה‬ ‫בעלמא ולא בתורת מעשר‪ .‬ואם אתן בשיעור חומש‪ ,‬אכון בזה שיהיה שתי פעמים מעשר‪.‬‬ ‫עוד הקשו הראשונים אמאי לא הוי כעבד המשמש את רבו ע''מ לקבל פרס ואף‬ ‫ובאם ארצה אחשב את תוספת המעשר על חשבון הרוח העתיד לבוא‪ ,‬ואם אמעט משיעור‬ ‫אם אכו''ע הוי כנותן צדקה ע"מ שיחיה בני (ר"ה ד) מ'מ איך אמר כן יעקב אם‬ ‫מעשר כוונתי שיתעשר ממוני רק תשעה חלקים כמותו‪ ,‬ודעתי‪ ,‬שאוכל להוציא ממעות מעשר‬ ‫יהיה אלקים עמדי וגו' וכבר הקשו כן בדעת זקנים עה''ת עי'ש ובשו"ת עונג יו"ט‬ ‫גם לדבר מצוה‪ ,‬ובכלל זה גם מצות הלואה לעניים ולעשירים‪ ,‬והריני קובע בזה זמן לעשיית‬ ‫סי' פט‪.‬‬ ‫החשבון של המעשר‪ ,‬עד עשי"ת שבכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫תגובות לגליון הקודם‬ ‫ּומ ִפ ִיקים נֹגַ ּה‬ ‫ְמ ֵל ִאים זִ יו ְ‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫עוד במעלת מצות מאה ברכות (לרפואת א”ח מרת חוה בת שרה טובה ליבא בתושח”י)‪:‬‬ ‫ראשונים כמלאכים | ליקוט דברי פלא מרבותינו הראשונים זיע"א‬ ‫הובאו דברי ספר הקנה כי ע”י הברכות האלו אנו חיים וקיימים בגלות‪ ,‬עכ”ד‪ .‬וכתבתי‬ ‫מעשה בבתולה שעפה למרום בכנפי המלאכים‬ ‫דאפשר דלכן שוויוה לתפילת ערבית בגלות לחובה‪.‬‬ ‫כתב בפי' הרא"ש עה"ת (ו ב)‪' :‬נערה בתולה צדקת היתה‪ ,‬וכשירדו בני האלוקים א"ל השמעי לנו‪ ,‬וא"ל‬ ‫הנה כך כתב הרמ”ק‪ ,‬שבגלות קבעוה לתפילת ערבית חובה כי בעוונותינו איו אנו‬ ‫לא אשמע לכם אם לא שתתנו לי כנפיים שלכם כמה דאת אמר 'שש כנפים לאחד'‪ ,‬נתנו לה כנפיהם‬ ‫כדאיים לתקן השחרית והמנחה כראוי‪ ,‬ואנו צריכים את תפילת ערבית לחזק שתיהם‪,‬‬ ‫מיד פרחה לשמים ונמלטה ואחזה פני כסא‪ ,‬והקב"ה פרש עליה עננו וקבלה וקבעה במזלות‪ ,‬והיינו‬ ‫בבחינת החלבים והפדרים של שני התמידים (תפילה למשה ט א)‪.‬‬ ‫מזל בתולה‪ .‬והמלאכים נשארו בארץ ולא יכלו לעלות‪ ,‬עד שמצאו סולם שיעקב אבינו חלם ועלו'‪.‬‬ ‫וכ”כ הרמ”ע מפאנו (תשובה יד)‪ ,‬שכיון שיעקב אבינו ע”ה תיקנה בגלותו‪ ,‬לפיכך בגלות‬ ‫הטעם שלא עפו המלאכים בכנפיהם‬ ‫החל הזה שלא נגלה קיצו חובה עלינו להרבות בתפילה‪( .‬וע”ש שביאר המחלוקת‪,‬‬ ‫מובא בספר הציוני (יט יג)‪' :‬כי משחיתים אנחנו‪ ,‬מצאתי בספר החיים להרוקח‪ ,‬אלו ב' המלאכים‬ ‫דמ”ד רשות סבר דתסתיים הגלות מהר וע”כ תשאר רשות כמו שהיתה בגלות בבל‪,‬‬ ‫מחמת שגילו הסוד ללוט‪ ,‬נדחפו ממחיצתם קל"ח שנה עד ימי יעקב‪ ,‬ולא יכלו לעוף בשמים‪ ,‬אך‬ ‫וכשראה שאין איש שם על לב לעשות תשובה גמורה הודה לו שזה חובה)‪ .‬וציינו דכן‬ ‫דרך סולם עלו'‪.‬‬ ‫ביאר הגר”א‪.‬‬ ‫כשיושפלו ישראל כעפר אז יגאלו‬ ‫הרב א‪ .‬ש‪ .‬הלוי‬ ‫ביאר הספורנו המקרא 'והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה' (כח יד)‪' :‬אחר שיהיה זרעך כעפר‬ ‫הארץ כו'‪ ,‬וזה שיהיו בתכלית השפלות‪ ,‬אז תפרוץ את כל גבולות הארץ אשר אתה שוכב עליה‪ ,‬מכל‬ ‫צד ימה וקדמה וצפונה ונגבה‪ .‬כי אמנם תשועת ה' העתידה תהיה אחר רב שפלות ישראל ההווה היום‬ ‫בשבוע שעבר נשאלה קושיא אם ארץ גרר הויא ארץ ישראל או חוצה לארץ‪ .‬ובענ”ד‬ ‫בגלותם‪ ,‬אשר כמוהו לא נהיה‪ ,‬כמ"ש אם ראית דור שצרות רבות עליו כנהר חכה לו'‪.‬‬ ‫קושיא מעיקרא ליתא‪ ,‬דודאי ארץ פלשתים מכלל ארץ ישראל שבתורה‪ ,‬ונכללת בכל‬ ‫היה ליעקב שמן בתוך מקלו‬ ‫כתב בפענח רזא (כח יח)‪' :‬ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה‪ ,‬גבולות האמורות בתורה‪ ,‬אלא שיש שתי ענינים נפרדים האחד ארץ ישראל וגבולותי’‪,‬‬ ‫וקשה הלא אליפז בן עשו רדף אחריו וגזל ממנו כל אשר לו‪ .‬ומהיכן נטל א"כ השמן‪ .‬וי"ל דמקלו והשני זבת חלב ודבש דארץ ישראל‪ .‬והארץ שהיא זבת חלב ודבש היא רק הארץ שהיו‬ ‫נשאר לו כדכתיב כי במקלי כו'‪ ,‬והוא היה חלול‪ ,‬שהביאו עמו תמיד מלא שמן שיהיה לו להדליק ללמוד בה שבעת עממי הכנעני‪ ,‬וארץ פלשתים היתה פחות זבת חלב ודבש‪.‬‬ ‫ומה שהוסיפו להקשות כיון שזרע יצחק והצליח למה הי’ צריך לצאת למצרים‪ ,‬הוא‬ ‫תורה'‪.‬‬ ‫צ”ב כיון שכל מה שזרע יצחק הוא רק אחר הנבואה שהוצרך לגור שם אז זרע והצליח‪,‬‬ ‫עבודת י"ד שנה בעסקי החומר כנגד י"ד של עסקי הנפש‬ ‫כתב רבינו בחיי (תשא ל יג)‪' :‬יעקב השתדל בעסקי הנפש י"ד שנה בבית עבר‪ ,‬והשתדל בעסקי הגוף אמנם קודם הנבואה רצה לירד מצרימה ולא לסמוך על הנס לזרוע בימי רעבון‪.‬‬ ‫הרב ח‪ .‬פרידלנדר ‪ -‬בני ברק‬ ‫בעבודת החומר י"ד שנה ג"כ בשתי בנותיו של לבן‪ .‬ותכלית כוונתו בעבודת החומר היתה לתועלת‬ ‫הנפש השכלית שהיא מחצית השקל ראוי שיהיה לשם ה' כו'‪ ,‬ויעלה מזה למדרגות הפרושיות והק־‬ ‫דושה'‪ .‬ועוד כתב (לעיל כח ה)‪' :‬וישלח יצחק את יעקב ‪ -‬יש לשאול כיון שבשליחותם הלך והם מחלו‬ ‫לו‪ ,‬למה נענש על מצות כבוד אב כשנתעכב כ"ב שנה‪ ,‬שפירש ממנו יוסף כ"ב שנה כנגדן‪ .‬ואפ"ל כי‬ ‫בואכם לשלום‬ ‫בואכם לשלום‬ ‫דעתם היה שיקח את לאה‪ ,‬ושיחזור מיד כשישלח בשבילו‪ .‬אבל הוא נתן עיניו ברחל הקטנה כו'‪ ,‬ואמר‬ ‫נקדם בברכה את פני ידידנו הנכבד‬ ‫נקדם בברכה את פני ידידנו הנכבד‬ ‫אעבדך ז' שנים ברחל‪ ,‬וא"כ כל זמן שנתעכב היה ברצונו ולכך נענש כנגדן'‪( .‬הראני מו"ח שליט"א)‪.‬‬ ‫הייתילוימנהלת שני בני בשתי ידי‪ ,‬ועכשיו שנולד לו הרב יעקב ישראל קסלר שליט''א הרב אברהם משה חיימוביץ שליט''א‬ ‫ביאור השם‬ ‫ביאר החזקוני‪' :‬הפעם ילוה אישי אלי‪ ,‬עד עכשיו‬ ‫לרגל בואו לשכונתנו והצטרפותו לרגל בואו לשכונתנו והצטרפותו‬ ‫בן שלישי‪ ,‬יצטרך אישי לסייע לי לנהלם'‪.‬‬ ‫לקהילתנו הק'‬ ‫לקהילתנו הק'‬ ‫כיצד הותר ליעקב לרמות את לבן במקלות‬ ‫בברכת יישוב טוב‬ ‫בברכת יישוב טוב‬ ‫דעת זקנים (ל לז)‪' :‬וא"ת צדיק גמור כיעקב היאך עשה רמאות‪ .‬וי"ל כי יעקב אמר ללבן בתנאי שלו‪,‬‬ ‫הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים‪ ,‬ר"ל הקטנים‪ ,‬כדי שלא יאמרו גנובים הם איתי‪,‬‬ ‫'ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל'‬ ‫אבל הגדולים לא אמר לו להסיר כדי שיוליד כמותן‪ .‬והוא שינה את התנאי והסיר אפי' הגדולים‪,‬‬ ‫ברכת מזל טוב מעומקא דליבא קמיה ידידינו הדגול‪:‬‬ ‫כדכתיב ויסר ביום ההוא את התישים אף הגדולים‪ ,‬לפיכך עשה יעקב כ"מ שיכול לעשות‪ .‬ועוד אומר‬ ‫החכם רבי חיים‪ ,‬שלבן שינה תנאו שלא התנה להסיר אלא הנקודים‪ ,‬והוא הסיר אף העקודים‪ ,‬ולכן‬ ‫הרב אריה ארנפלד שליט"א ונו''ב תחי'‬ ‫הציג את המקלות‪ ,‬כדכתיב ועם עקש תתפל'‪.‬‬ ‫לרגל אירוסי בתם תחי עב"ג הבה"ח שלמה הרשלר נ"י'‬ ‫יתן ד' והזיווג יעלה יפה ויראו דורות ישרים מבורכים לתפארת המשפחות הנכבדות‬ ‫'בשבילי נברא עולם' ‪' -‬אל תאמר נער אנכי' – להאמין בכוחנו‬ ‫במדרש (ויק"ר כט ב) על סולם יעקב‪' :‬אמר ה' ליעקב אף אתה עולה‪ ,‬באותה שעה נתירא יעקב‬ ‫בשורה משמחת‬ ‫ואמר‪ ,‬שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן‪ .‬א"ל ה' ואתה אל תירא‪ ,‬אם אתה עולה אין לך ירידה‬ ‫בסיעתא דשמיא יצא לאור כרכי‬ ‫עולמית‪ ,‬לא האמין ולא עלה‪' .‬ולא האמינו בנפלאותיו'‪ ,‬זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה‪ .‬א"ל‬ ‫צפונות של שנים תשפ"ב ‪-‬‬ ‫ה' אילו האמנת ועלית עוד לא ירדת‪ ,‬ועכשיו שלא האמנת ולא עלית‪ ,‬עתידין בנך שיהיו משתעבדין‬ ‫תשפ"ה‬ ‫בד' מלכויות בעוה"ז'‪( .‬הראני הגר"ר פריימן שליט"א)‪.‬‬ ‫ניתן להשיג בביהמ"ד במחיר של‬ ‫לשאלת רבים‬ ‫וביאר במכתב מאליהו (ג עמ' רז)‪' :‬דברים אלו נאמרו על הדרגות העליונות והרמות של יעקב‬ ‫‪ 25‬ש"ח לחוברת‬ ‫המדורים המיוחדים בעלון צפונות‬ ‫אבינו‪ ,‬אך גם אנו בדרגותנו השפלות חייבים ללמוד בשביל עבודתנו ממה שגילו לנו חז"ל‪ ,‬אם אין‬ ‫יופיעו אחת לשבועיים בעז"ה בל"נ‪:‬‬ ‫הלומדים מתבקשים למסור תורתם‬ ‫אנו רואים פירות בעבודתנו ואין החיזוקים שלנו מחזיקים מעמד‪ ,‬אל ישלה אותנו היצה"ר כאילו‬ ‫לל‬ ‫ומשנתם למערכת עד יום ג'‪.‬‬ ‫החסרון ביכולת ובכח שלנו‪ ,‬אלא נדע שלא זו הסיבה‪ .‬השואף אל הטוב בכל כחו‪ ,‬יסבור שיש בידו‬ ‫אי"ה הנושאים לשבועות הבאים‪:‬‬ ‫היכולת להגיע אליו‪ ,‬וממילא יתחזק ויתאמץ‪ ,‬ובסופו של דבר יתקן את עצמו ויעלה במעלות‬ ‫ישא דברים‪:‬‬ ‫התורה והיראה‪ .‬מאידך גיסא המרגיש כאלו אין בידו היכולת‪ ,‬עליו לדעת שחסר באמיתת שאיפתו‪,‬‬ ‫בין קבלת שבת למעריב‬ ‫פרשת וישלח‪:‬‬ ‫ומחובתו לחזק את שאיפתו ודבקותו אל המעלה ההיא בלימוד המוסר ובתפלה לעזר ה'‪ .‬כשתהפך‬ ‫ק י י מ ו הא ב ו ת כל ה ת ו ר ה‬ ‫הג"ר שמואל בנימין כהן שליט"א‬ ‫חנוכה‪:‬‬ ‫השאיפה הטובה לקנין אמיתי בנפשו‪ ,‬אז ירגיש כי גם היכולת בידו ועלה יעלה'‪.‬‬ ‫לאחר תפילת מוסף‬ ‫מק ו ם ה הדלק ה‬ ‫וראה עוד המסופר בירמיהו (א)‪ ,‬שמיאן ירמיהו להוכיח את ישראל בעודו נער וטען 'הנה לא ידעתי‬ ‫דבר כי נער אנכי'‪ ,‬השיבו הקב"ה 'אל תאמר נער אנכי'‪ .‬וכתב רבי ירוחם (לקט רשימות‪ ,‬תפלה)‪' :‬כמה‬ ‫הרב אברהם משה כהן שליט"א‬ ‫כוחות נאבדו לנו‪ ,‬כמה גדולים נפלו‪ ,‬כמה גדולי ישראל הפסדנו בגלל שלא שמעו את מה שנאמר‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫'אל תאמר נער אנכי'‪ .‬אדם חושב כי הוא נער ואין לו כח לעשות כלום‪ ,‬לכן באה תשובת השי"ת‬ ‫אל תאמר נער אנכי‪ ,‬כי בכח האדם לזכות למדרגות גבוהות מאד עד קרוב למדרגות הראשונים‪,‬‬ ‫אילו רק ידע כח עצמו'‪.‬‬ ‫ובנפה"ח (א ד)‪' :‬וזאת תורת האדם‪ ,‬כל איש ישראל אל יאמר בלבו ח"ו‪ ,‬מה אני ומה כוחי לפעול‬ ‫טנא מלא ברכות נשגר בזאת קמיה ידידינו חברי קהילתנו הק' לרגל השמחה‬ ‫במעשי השפלים שום ענין בעולם‪ .‬אמנם יבין וידע ויקבע במחשבות לבו‪ ,‬שכל פרטי מעשיו ודבוריו‬ ‫השרויה במעונם‪:‬‬ ‫ומחשבותיו כל עת ורגע לא אתאבידו ח"ו‪ ,‬ומה רבו מעשיו ומאד גדלו ורמו שכל אחת עולה כפי‬ ‫הרב מרדכי טולדנו שליט"א ומשפ' לרגל הולדת הבת תחי'‬ ‫שרשה לפעול פעולתה במרומים'‪.‬‬ ‫ועוד זאת מצינו בפרשתן שיעקב אמר על מקום המקדש (כח טז)‪' :‬אכן יש ה' במקום הזה ואנכי‬ ‫לא ידעתי'‪ ,‬וצ"ב דהא מה שחזר לאחוריו למקום זה הוא מחמת קדושתו‪ ,‬וכפרש"י מחז"ל‪' :‬כי מטא‬ ‫������‬ ‫���‬ ‫��������‬ ‫����‬ ‫��‬ ‫לחרן אמר‪ ,‬אפשר שעברתי ע"מ שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו‪ ,‬יהב דעתיה למהדר‪ ,‬וחזר עד‬ ‫מעריב ליל שבת‪5:18 :‬‬ ‫ ��������������‬ ‫����������������������‬ ‫בית אל וקפצה לו הארץ'‪ ,‬הרי שמה שחזר לשם הוא מחמת קדושת מקום 'שהתפללו אבותיו'‪,‬‬ ‫שחרית בשב''ק‪ :‬א'‪ | 5:30 :‬ב'‪ | 7:10 :‬ג'‪755 :‬‬ ‫  ‬ ‫ומסתמא ידע גם שהקריב שם אברהם זקנו את יצחק בנו‪ ,‬וקידשו בקדושת מזבח וקרבנות‪ ,‬וא"כ‬ ‫ ‬ ‫מדוע אמר אחר שנתו 'ואנכי לא ידעתי'‪.‬‬ ‫מנחה‪ :‬א' ‪ | 12:30‬ב' ‪3:48‬‬ ‫�����‬ ‫������‬ ‫���������‬ ‫בשורה משמחת לשוחרי התורה‬ ‫ושמעתי מאת אאמו"ר זצ"ל לבאר‪ ,‬דיש לחלק בין 'אני' ל'אנכי'‪ ,‬ובהקדם מה שדרשו חז"ל (שבת‬ ‫מעריב מוצ"ש‪ :‬א' ‪ | 5:23‬ב' ‪ | 5:28‬ג' ‪5:50‬‬ ‫�����������‬ ‫����������‬ ‫������������‬ ‫שיעור הלכה ממורינו הרב שליט"א‬ ‫קה‪ ).‬על תיבת 'אנכי' שבעשרת הדברות – 'אנא נפשי כתבית יהבית'‪ ,‬הרי שאנכי מורה על התוך‬ ‫�������������‬ ‫������������‬ ‫המשך הלכות שבת‬ ‫והנפש‪ .‬ובאריכות בדברי רבינו בחיי (כ יז)‪ ,‬ד'אנכי' הוי יותר ענין פנימי מ'אני'‪ .‬ושמא הכוונה בזה‬ ‫ימות החול‬ ‫�����������������‬ ‫�����������‬ ‫�����‬ ‫יתקיים במוצאי שב"ק‬ ‫אל הישות העצמית והפנימית של האדם‪ ,‬והיינו שבודאי ידע יעקב מגדולת וקדושת המקום‪ ,‬ולכן‬ ‫שחרית‪ :‬נה"ח | ‪6:30‬‬ ‫������‬ ‫��������‬ ‫בשעה ‪ 10:00‬בבית שני‬ ‫לא אמר 'ואני' לא ידעתי – כי ידע‪ ,‬אלא אמר 'אנכי'‪ ,‬היינו שלא ידעתי שגם אנכי שייך לקדושת‬ ‫מנחה‪13:20 :‬‬ ‫�����������‬ ‫������‬ ‫��������‬ ‫בברכת התורה‬ ‫המקום‪ ,‬דאה"נ אבותי בודאי התפללו והתעלו במקום זה‪ ,‬אבל מהכ"ת שגם לי יש זיקה‬ ‫מעריב‪23:00 | 19:00 :‬‬ ‫לכך‪ ,‬ורק אחרי שהתגלה לו שם מראה הסולם וגובה הענין‪ ,‬הבין וידע שגם הוא שייך‬ ‫לשליחת חומר לגליון לתגובות ולרשימת תפוצה‪ :‬פקס‪ 039578855 :‬או במייל‪gmail.com@7177790 :‬‬ ‫בקדושת המקום‪.‬‬ ‫ח‬