אור יוסף · Ohr Yosef
הטקסט של גיליון זה
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד א
"קנאה במעשיה הטובים"
לאחר שנשא יעקב אבינו את לאה ואת רחל ,נולדו ללאה ארבעה בנים ,ואילו רחל
היתה עקרה .מצב זה הביא את רחל לקנא בלאה ,כפי שנאמר" :ו ֵַּת ֶרא ָרחֵּ ל כִּ י ל ֹא
ָילְדָ ה ְל ַי ֲעקֹב ,ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה ,וַת ֹאמֶ ר ֶאל ַי ֲעקֹב הָ בָ ה לִּי בָ נִּים ,וְ ִּאם ַאיִּן מֵּ ָתה
ָאנֹכִּ י" .על קינאה זו של רחל בלאה ,כתב רש"י (שם)" :קינאה במעשיה הטובים.
אמרה ,אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים" .כלומר ,קינאתה של רחל לא היתה
על כך שאין לה ילדים כפי שיש ללאה ,אלא על כך שאין מעשיה טובים כשל לאה.
רחל הבינה שמשום שמעשיה של לאה טובים משלה ,לאה זכתה לילדים והיא לא
זכתה ,ולכן קינאה רחל בלאה.
והנה ,אמרו חז"ל (מועד קטן כח ע"א)" :אמר רבא ,חיי ,בני ומזוני ,לא בזכותא תליא
מילתא ,אלא במזלא תליא מילתא" .כלומר ,חיי האדם ,ילדיו ופרנסתו אינם
תלויים בזכויותיו ,אלא תלויים הם במזלו .אם כן ,מדוע זה קינאה רחל במעשיה
הטובים של לאה ,וחשבה שבזכותם זכתה לאה לילדים ,והרי ילדים אינם תלויים
במעשים טובים אלא במזל.
ישי"
"הַ ְּמעַ ט ַק ְּח ֵּתְך ֶאת ִא ִ
התורה מספרת שבימי קציר החיטים ,חזר ראובן ,בנה של לאה ,מהשדה ,ובידיו
דודאים שקטף עבור אמו .משראתה זאת רחל ,היא ביקשה מלאה אחותה שתיתן
ישי,
לה מהדודאים ,אולם לאה ענתה לה כך (בראשית ל טו)" :הַ ְּמעַ ט ַק ְּח ֵּתְך ֶאת ִא ִ
וְּ ל ַָקחַ ת גַם ֶאת ּדּודָ ֵּאי בְּ נִי"? כלומר ,האין די בכך שלקחת ממני את יעקב ,שהיה
ישן באהלה של רחל ,ורוצה את לקחת גם את הדודאים שהביא בני? רחל ענתה
לה (שם)ָ " :לכֵּן י ְִּשכַב עִּ מָ ך הַ ַל ְילָה ַתחַ ת ּדּודָ ֵּאי בְ נֵּך" .כלומר ,רחל ויתרה על יעקב
ללילה אחד עבור לאה אחותה ,כדי שלאה תתן לה מהדודאים.
סיפור זה דורש הסבר .הגמרא (מגילה יג ע"ב) מספרת שיעקב ורחל חששו מכך שלבן
יחליף את רחל בלאה ,ויתן ליעקב את לאה במקום רחל .לשם כך ,מסר יעקב
לרחל כמה סימנים ,כדי שאם יחליף לבן את רחל בלאה ,וישאל אותה יעקב את
הסימנים ,לאה לא תדע להשיב ,וכך ידע יעקב שאין זו רחל .ואכן ,לבן החליף את
רחל בלאה ,אולם רחל חששה שלאה אחותה תתבייש כאשר יתגלה הסוד ,ומסרה
לה את הסימנים .כך לא ידע יעקב שלאה היא עד שהאיר הבוקר ,כפי שנאמר:
" ַוי ְִּהי בַ ב ֶֹקר וְ ִּהנֵּה ִּהוא ל ֵָּאה" .כלומר ,כדי שלאה אחותה לא תתבייש ,מסרה לה
רחל את הסימנים שסיכמה עליהם עם יעקב ,והסכימה לוותר עבורה על יעקב.
נערך ע"י ר' יוסף ארי' ראבינאוויטץ ,ניתן לקבל הגליון באתר גליונות ובאתר לדעת ,ובדו"א gilyonOhrYosef@gmail.com
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ב
ישי"? האם
אם כן ,היאך זה יכולה היתה לאה לומר לה "הַ ְּמעַ ט ַק ְּח ֵּתְך ֶאת ִא ִ
רחל לקחה את יעקב מלאה ,והרי להיפך ,היא ויתרה עליו עבור לאה?
[אכן ,יש מתרצים שרחל מסרה את הסימנים באופן שלאה לא ידעה שמוסרת היא
לה סימנים ,אלא אמרה אותם בדרך אגב וכדומה ,אולם אין נראה כך מהסיפור
בגמרא ,וגם קשה לומר שלאה ,שנביאה היתה ,לא ידעה ממעשה מסירת הסימנים
של רחל].
סיפור הויתור של רחל על הסימנים ,קשה הוא בפני עצמו .הגם שהסכימה רחל
לוותר על יעקב עבור לאה אחותה ,כדי שלא תתבייש ,אולם מדוע היה מותר לה
לעשות כן בלא שיעקב הסכים? האם מותר היה לה לגרום ליעקב להינשא לאשה
אחרת שלא רצה בה מתחילה? יעקב קבע איתה סימנים ,כדי שהיא זו שתינשא
לו ,ואיך מותר היה לה לגרום לו לשאת את לאה?
נתינת השפחות ליעקב
לאה ורחל נתנו את שפחותיהן ליעקב .רחל נתנה לו את בלהה שפחתה ,כפי שנאמר
(בראשית ל ג-ד)" :וַת ֹאמֶ רִ ,הנֵּה אֲ מָ ִתי בִ לְּהָ ה ב ֹא ֵּאלֶיהָ ,וְ ֵּתלֵּד עַ ל בִּ ְרכַי ,וְ ִּאבָ נֶה גַם
ָאנֹכִּ י ִּממֶ נָה .ו ִַּת ֶתן לֹו ֶאת בִּ לְהָ ה ִּשפְ חָ ָתּה ל ְִּאשָ הַ ,ויָב ֹא ֵּאלֶיהָ ַי ֲעקֹב" ,ולאה נתנה לו
את זלפה שפחתה ,כפי שנאמר (בראשית ל ט)" :ו ֵַּת ֶרא ל ֵָּאה כִּ י עָ ְמדָ ה ִּמלֶדֶ ת ו ִַת ַקח
ֶאת זִ ְּלפָה ִשפְּ חָ ָתה ו ִַת ֵּתן א ָֹתה ְּל ַי ֲעקֹב ל ְִּאשָ ה".
התורה מספרת שרחל נתנה את בלהה שפחתה ליעקב לאחר שדיברה איתו על כך
שאין לה בנים ,כפי שנאמר (בראשית ל א-ב)" :ו ְַת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתּה ,וַת ֹאמֶ ר ֶאל ַי ֲעקֹב
ֹלהיםהָ בָ ה לִּי בָ נִּים וְ ִּאם ַאיִּן מֵּ ָתה ָאנֹכִּ יַ .ויִחַ ר ַאף ַי ֲעקֹב בְּ ָרחֵּ ל ,וַי ֹאמֶ ר ,הֲ ַתחַ ת אֱ ִּ
ָאנֹכִּ י אֲ שֶ ר מָ נַע ִּממֵּ ך פְ ִּרי בָ טֶ ן?" .ומיד לאחר שיחה זו ,נתנה רחל את בלהה שפחתה
ליעקב.
על שיחה זו ,מובא במדרש (בראשית רבה פרשה עא אות ז)ַ '" :ויִּחַ ר ַאף ַי ֲעקֹב בְ ָרחֵּ ל,
וַי ֹאמֶ ר וגו'' ,אמר לו הקדוש ברוך הוא ,כך עונים את המעיקות? חייך שבניך
ֹלהים ָאנֹכִּ י אֲ שֶ ר מָ נַע ִּממֵּ ך פְ ִּרי בָ טֶ ן',
עתידים לעמוד לפני בנה' .וַי ֹאמֶ ר הֲ ַתחַ ת אֱ ִּ
ממך מנע ממני לא מנע .אמרה לו כך עשה אביך לאמך ,לא חגר מתניו כנגדה?
אמר לה ,אבי לא היה לו בנים אבל אני יש לי בנים .אמרה לו ,וזקינך לא היה לו
בנים ,וחגר מתניו כנגד שרה .אמר לה ,יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי.
אמרה לו ,מה עשתה? אמר לה ,הכניסה צרתה לתוך ביתה .אמרה לו ,אם הדבר
הזה מעכבִּ ' ,הנֵּה אֲ מָ ִּתי בִּ לְהָ ה ב ֹא ֵּאלֶיהָ ...וְ ִּאבָ נֶה גַם ָאנֹכִּ י' ,מה זו נבנית על ידי
צרתה אף זו נבנית על ידי צרתה".
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ג
והנה ,דברי חז"ל אלו טעונים ביאור.
הכיצד זה יעקב ענה כך לרחל ,וציער אותה? מדוע זה הותר ליעקב לצערה ולומר
לה שממנה מנע ה' ילדים ולא ממנו? והמדרש מספר שאף הקדוש ברוך הוא גער
בו ,ואמר לו "כך עונים את המעיקות?" ,אם כן ,מדוע עשה זאת יעקב? ועוד ,הרי
אמרו חז"ל (בבא בתרא קטז ע"א)" :כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ,ילך אצל חכם
ויבקש עליו רחמים" ,ומדוע זה לא התפלל יעקב על רחל ,אלא אמר לה שאין
הדבר תלוי בו?
ועוד ,מדוע זה אומר יעקב לרחל ,שהיא אינה כשרה אשר הכניסה צרתה לביתה,
והרי רחל הכניסה את לאה לביתה ,ומסרה לה את הסימנים? האם אין זה נחשב
שהכניסה צרתה לביתה?
עוד יש להבין ,מדוע לאחר שנתנה לאה את זלפה שפחתה ליעקב ,ונולד יששכר,
היא מסבירה שקראה לו כך ,וזה לשון הכתוב (בראשית ל יח)" :וַת ֹאמֶ ר ל ֵָּאה ,נ ַָתן
ישי ,ו ִַּת ְק ָרא ְשמֹו יִּשָ שכָר" .ולכאורה קשה,
ֹלהים ְשכ ִָּרי אֲ שֶ ר נ ַָת ִּתי ִּשפְ חָ ִּתי ל ְִּא ִּ
אֱ ִּ
שהרי לאחר שנתנה את שפחתה ליעקב עבר זמן רב ,ונולדו בינתיים לזלפה הבנים
גד ואשר ,אם כן ,מדוע זה תולה לאה את לידת יששכר במעשה שקרה זמן רב
קודם לכן? מהיכן ידעה לאה שנתינת זלפה ליעקב היא הגורם ללידת יששכר?
הקינאה מוציאה את האדם מן העולם
כדי להבין ענינים אלו ,עלינו לבאר קינאה מה היא.
הנה ,שנינו (אבות פ"ד מכ"א)" :רבי אלעזר הקפר אומר ,הקנאה והתאוה והכבוד
מוציאין את האדם מן העולם" .כלומר ,הקינאה היא אחד משלושה דברים
שמוציאים את האדם מן העולם .וביאר רבינו יונה (אבות שם) שיש כמה מיני
קינאה .יש מי שרע בעיניו מה שיש לחברו ,והוא הגרוע ביותר .יש מי שרע בעיניו
שאין לו כמו לחברו ,והוא פחות גרוע .על אדם זה שרוצה להצליח כחברו ,מביא
רבינו יונה את מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא כא ע"א)" :קנאת סופרים תרבה חכמה",
ואומר שאם מדובר בדבר רוחני ,הרי שהקינאה מביאה לתועלת ,של עליה
ברוחניות המקנא מתאמץ להתעלות ולהיות בדרגה הרוחנית של חברו .אך הדרגה
הגבוהה ביותר ,אומר רבינו יונה ,היא של מי שלא מקנא אפילו ברוחניות ,ואפילו
לא קנאת סופרים ,ומגיע לדרגות גבוהות ברוחניות בלא לקנא.
שמעתי ממורי הרה"צ ר' אביגדור מילער זצ"ל ,שביאר מדוע הקינאה גרועה כל
כך ,עד שעדיף שלא להעזר בה אף לעליה ברוחניות ,וביאר שהמלה "קינאה"
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ד
מיוסדת על המלה "קנין" .המקנא הוא אדם שרוצה בטבעו שיהיו לו קנינים
רבים .אין הוא מסתפק במה שיש לו ,ורוצה תמיד להשיג יותר ויותר ,ומקנא במי
שיש לו יותר.
הוא מפרש שהסיבה שקין קינא בהבל ,והרגו משום כך ,היה משום ששמו "קין"
ִיתי
הוא מלשון קנין ,וכפי שאמרה חוה כאשר קראה לו כך (בראשית ד א)ָ " :קנ ִ
ִאיש ֶאת ה'" .תכונה זו של קנין המרומזת בשמו ,גרמה למידת הקינאה שבו ,ולכן
הוא קינא כל כך בהבל.
האדם המקנא גורם לנזק בעולם ,לו ולשאר העולם ,כפי שנאמר (משלי יד ל)ְּ " :ור ַקב
עֲצָ מֹות ִּקנ ְָאה" ,ואמרו חז"ל (שבת קנב ע"ב)" :כל מי שיש לו קנאה בלבו ,עצמותיו
מרקיבים" .כלומר הוא גורם לרקבון ולהפסד .ומפני שהקינאה היא רצון הקנין,
יובן שהאדם המקנא רוצה תמיד את מה שאין לו ,כפי שאמרו חז"ל (קהלת רבה א
יג) שמי שיש לו מאה רוצה מאתיים ,ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות .נמצא
שככל שיש למקנא יותר כך חסר לו יותר ,שכן הקינאה גורמת לו לחסרון יותר
ויותר .ונראה שזו היא כוונת הכתוב (משלי כח כב)ִ " :נבֳהָ ל לַהֹון ִאיש ַרע עָ יִן ,וְּ ל ֹא
יֵּדַ ע כִ י חֶ סֶ ר ְּיב ֶֹאנּו" .כלומר ,האדם שרודף אחר ההון ,והוא איש רע עין ,שרעה
עינו במה שיש לזולתו ,אינו יודע שגורם הוא לעצמו בכך לחסר ולהפסד.
נזק זה של המקנא מרומז גם בכתוב (משלי כג ז)" :כִּ י כְ מֹו שָ עַ ר בְ נַפְ שֹו כֶן הּוא אֱ כֹל
ּוש ֵּתה י ֹאמַ ר לָך וְ לִּבֹו בַ ל עִּ מָ ך" .ומבאר המלבי"ם (שם)" :שכבר בארו הטבעיים ְ
שניצוצות רעות יוצאים מעין הרע ,ששרשם מפחיתת הנפש המביט ברעת עינו,
והם כזיקי מות על הדבר המובט ,וכבר הזכירו שבעל עין הרע הביט בקביעות על
פת לחם ונמצא בו מות ומשכלת .ולזה אמר ,שהשער ,רצה לומר דבר פגום ונמאס
אשר נמצא בנפשו הפנימית כן הוא הלחם ,שמקבל השער הזה ונעשה לחם
הקלוקל ,שיאמר לך אכל ושתה ...ובמה שסיים ושחת דבריך הנעימים גלה לנו
שדבר במשל על הלחם הנפשיי" .כלומר ,כתוב זה מלמד שעין רעה ,היינו קינאה,
היא כרעל המזיק.
כמו כן ,מצינו במי שמצא כסות ,שעליו לשטוח אותה ,כדי לשומרה (משנה בבא
מציעא כט ע"ב) ,ומכל מקום לא יעשה כן אם נזדמנו לו אורחים ,שכן הם יזיקו לה
בעינם הרעה (ראה גמרא שם ל ע"א) .הרי שהקינאה מזיקה ,הן לאדם עצמו והן
לסביבתו.
ואמנם ,כל זה דוקא בדברים גשמיים ,שהרי בגשמיות מה שיש לאחד אין לשני,
מה שאין כן בענין רוחני ,שהרי רוחניות היא אור ,וכל שיש יותר אור אצל אחד,
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ה
נתרבה האור גם אצל השני ,וזו היא קנאת סופרים שמרבה חכמה ,ויש בה יתרון
ולא חסרון .ומכל מקום מזהיר רבינו יונה גם בזה ,שהדרגה הגבוהה ביותר היא
שלא לקנא אף ברוחניות ,מפני החלק שלא לשמה שבקינאה ,שהוא החלק הגשמי
שבה ,ובו יש חסרון.
הנזק שגרמה רחל בקינאתה
עתה יתורצו היטב כל התמיהות שהובאו לעיל.
הקשינו לעיל ,היאך זה מעלה רחל באמונו של יעקב ,ומסרה את הסימנים ללאה.
ונראה לומר ,שהרי כאשר נשא יעקב את רחל ולאה ,היה כולו קודש ורוחני ולשם
שמים ,להקים את י"ב השבטים שהם היסוד לעם ישראל ,ובכגון זה ,כאמור ,כל
ריבוי מוסיף אורה ,ומביא יתרון ולא חסרון .ולכן ,כאשר הבינה רחל שגם לאה
מתכוונת כולה לשם שמים ,ידעה רחל שיסכים יעקב לכך ,שבאופן זה לא יהיה
שום גרעון .ומה שחששה רחל מתחילה שמא יחליף אותה לבן בלאה ,לא היה אלא
משום שחששה שתקנא בלאה ,וקינאה זו תגרום לנזק .משראתה רחל שלבן אכן
החליף אותה בלאה ,החליטה שיכולה היא לשלוט בעצמה ,וסמכה על עצמה שלא
תקנא ,ולכן מסרה את הסימנים ללאה.
אכן ,לאחר מכן התקנאה רחל בלאה אחותה ,וחשבה שאין מעשיה טובים כשל
לאה .ואין להקשות שהרי ילדים אינם תלויים במעשים הטובים אלא במזל .זאת
ידעה גם רחל .אלא שהיא חשבה שהואיל ועסוקות הן בבנין היסוד של עם
ישראל ,ובהעמדת י"ב השבטים ,אין היא זוכה לכך שכן אינה צדיקה דיה כדי
להקים את השבטים הקדושים הללו .ואף שקינאה זו במעשים טובים היתה,
ולשם שמים התכוונה ,מכל מקום מפני שהיה לה צער מכך ,וחשבה על עצמה
שהיא חסרה ,הרי שהיה בקינאתה צד של חסרון ,וכפי שנתבאר ,כל שיש בקינאה
חסרון ,יש בה גם נזק.
ונראה לומר ,שקינאתה של רחל היא שגרמה ללאה לעמוד מלדת לאחר לידת
יהודה ,כפי שנאמר (בראשית כט לה)" :ו ַַתהַ ר עֹוד ו ֵַּתלֶד בֵּ ן וַת ֹאמֶ ר הַ פַעַ ם אֹודֶ ה ֶאת
ה' עַ ל כֵּן ָק ְר ָאה ְשמֹו יְהּודָ ה ו ַַת ֲעמֹד ִּמלֶדֶ ת" .ויש לדייק כן מסמיכות הפסוקים,
שמיד לאחר שנאמר "ו ַַת ֲעמֹד ִּמלֶדֶ ת" ,נאמר (בראשית ל א)" :ו ְַת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתּה".
ואף שהכתוב מקדים את עמידתה של לאה מלדת לקינאתה של רחל ,יש לומר
שחס הכתוב על כבודה של רחל ,ולא כתב בפירוש שקינאתה היא שגרמה לכך,
שכן לא היתה זו קינאה ממש ,אלא צער על שלא הגיעה למעשים טובים כאחותה,
ורחל לא התכוונה כלל להזיק לאחותה ,והרי אמר רבא (בבא בתרא טז ע"ב)" :אין
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ו
אדם נתפס על צערו" .וזו היתה כוונתה של לאה באומרה לרחל כשביקשה ממנה
ישי וְ ל ַָקחַ ת גַם ֶאת ּדּודָ ֵּאי בְ נִּי" .גם
מהדודאים (בראשית ל טו)" :הַ ְמעַ ט ַק ְח ֵּתך ֶאת ִּא ִּ
לאה ידעה שיעקב היה מיועד לרחל ,ושרחל מסרה לה את הסימנים וויתרה לה
בכך על יעקב ,ולא היתה כוונתה שרחל לקחה ממנה את יעקב ,אלא כוונתה היתה
שרחל בקינאתה ,גרמה לה לכך שתעמוד מלדת לאחר לידת יהודה .כוונתה היתה
שרחל הזיקה לאישות שלה עם יעקב בכך שקינאה בה .היא ניסתה לומר לרחל
שתפסיק לקנא ,כדי שיפסק הנזק שנגרם מהקינאה ,והיא תוכל ללדת עוד.
ויש לדייק כן מלשונה של לאה .בלידת בניה הראשונים תלתה לאה את קרבתו של
יעקב אליה בבנים שנולדו לה ,כפי שאמרה בלידת ראובן (בראשית כט לב)" :כִּ י עַ ָתה
ישי ֵּאלַי" .הרי שבעיני ישי" ,ובלידת לוי (שם פסוק לד)" :עַ ָתה הַ פַעַ ם ִּי ָלוֶה ִּא ִּ יֶאֱ הָ בַ נִּי ִּא ִּ
לאה ,הבנים הם שקושרים את אישה אליה .משום כך ,משעמדה מלדת בעטיה
של קינאת רחל ,ראתה בכך לאה כאילו לקחה רחל את אישה ממנה ,ועל כך אמרה
ישי".
"הַ ְמעַ ט ַק ְח ֵּתך ֶאת ִּא ִּ
בכך גם מיושב מדוע אמר יעקב לרחל שיכולה היא לעשות כפי שעשתה שרה,
שהכניסה צרתה לביתה ,והקשינו ,מדוע ציער אותה יעקב ,וכפי שמצינו שנזף בו
הקדוש ברוך הוא על כך ,וכן הקשינו שהרי רחל הכניסה גם היא צרתה לביתה,
כשמסרה את הסימנים ללאה אחותה .ונראה לומר ,שיעקב לא התכוין לומר
לרחל שעליה לתת לו את בלהה שפחתה לאשה .יעקב התכוין לומר לה שהיא לא
הכניסה צרתה לביתה כפי שעשתה זאת שרה .היא אמנם הכניסה את לאה
לביתה ,אך עדיין קינאה בה ,ולא הכניסה אותה לביתה בלב שלם ,וקינאה זו ,היא
שגורמת לרחל שלא תלד ,כי כאמור ,הקינאה מזיקה .יעקב רצה שרחל תפסיק
לקנא בלאה ,כשם ששרה לא קינאה בהגר ,ודבר זה יעזור לה להיפקד בילדים.
ולכן אמר לה יעקב שאין הדבר תלוי בו ובתפילתו ,אלא בה ,שעליה להמשיך
בטובת העין שהתחילה בה ,ולשמוח בעבור לאה על כל ילד שנולד לה ,וכעין מה
שאמרו חז"ל (בבא קמא צב ע"א)" :כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו
דבר ,הוא נענה תחילה" .יעקב ידע שדברים אלו יצערו את רחל ,והקדוש ברוך
הוא גער בו על כך ,אך הוא התכוין לטובה – להצילה מקינאתה המזיקה.
ויש סמך לכך שלא התכוין יעקב לבלהה אלא ללאה ,שהרי כפי שהביא רש"י
(בראשית ל ג) ,טענה רחל ליעקב" :זקנך אברהם היו לו בנים מהגר ,וחגר מתניו כנגד
שרה" .והרי בנים אלו נולדו לאברהם רק לאחר שהכניסה שרה את הגר לביתה,
ולא שהכניסה אותה עתה .וממש כך היה אצל יעקב ,שנולדו לו בנים לאחר
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ז
שהכניסה רחל את לאה לביתה .נמצא שכוונת יעקב היתה למה שכבר עשתה רחל,
שתכניס את לאה לביתה בלב שלם.
אולם רחל הבינה שיעקב מתכוין שהיא תתן לו את בלהה שפחתה לאשה ,והיא
אכן עשתה כך .אך הדבר לא סייע לה ,שהרי לא נולד יוסף לאחר שנתנה רחל את
בלהה ,אלא רק הרבה יותר מאוחר ,לאחר מעשה הדודאים .וזאת משום
שהקינאה בלאה היא שהזיקה לה .רק לאחר שאמרה לה לאה במעשה הדודאים
ישי" הבינה רחל את הנזק הנובע מקינאתה ,והפסיקה "הַ ְּמעַ ט ַק ְּח ֵּתְך ֶאת ִא ִ
לקנא .היא ויתרה בלב שלם על יעקב לאותו הלילה .ואף לאה השיבה לה טובה
תחת טובה ,שכן אמרו חז"ל (ברכות ס ע"א) שכאשר הרתה לאה את דינה ,דנה דין
בעצמה ,שאם יהיה זה זכר לא תהיה אחותה רחל אפילו כאחת השפחות ,ומיד
נהפך העובר לנקבה .ולאחר מכן נולד יוסף ,כפי שנאמר (בראשית ל כב-כד)ַ " :ויִּזְ כֹר
ֹלהיםַ ,ויִּפְ ַתח ֶאת ַר ְחמָ ּה .ו ַַתהַ ר ו ֵַּתלֶד בֵּ ן ...ו ִַּת ְק ָרא
ֹלהים ֶאת ָרחֵּ לַ ,וי ְִּשמַ ע ֵּאלֶיהָ אֱ ִּאֱ ִּ
ֶאת ְשמֹו יֹוסֵּ ף".
עתה יובן מדוע כשנולד יששכר ,אמרה לאה (בראשית ל יח)" :וַת ֹאמֶ ר ל ֵָּאה ,נ ַָתן
ישי ,ו ִַּת ְק ָרא ְשמֹו יִּשָ שכָר" .והקשינו ,שהרי ֹלהים ְשכ ִָּרי אֲ שֶ ר נ ַָת ִּתי ִּשפְ חָ ִּתי ל ְִּא ִּ
אֱ ִּ
לאחר שנתנה את שפחתה ליעקב עבר זמן רב ,ונולדו בינתיים לזלפה הבנים גד
ואשר ,אם כן ,מדוע זה תלתה לאה את לידת יששכר במעשה שקרה זמן רב קודם
לכן? ונראה ,שמשראתה לאה שרחל מתגברת על מדת הקינאה ,ונותנת את
שפחתה בלהה ליעקב ,עשתה לאה כמוה ,ונתנה אף היא את שפחתה זלפה ליעקב.
היה ברור ללאה שהיא תזכה לבן בעבור זה ,אולם עבר זמן רב ,והיא לא נפקדה
שוב .לאה הבינה שקינאתה של רחל בה ,היא שמעכבת אותה מללדת ,ורק
משאמרה רחל (בראשית ל טו)ָ " :לכֵּן י ְִּשכַב עִּ מָ ך הַ ַל ְילָה ַתחַ ת ּדּודָ ֵּאי בְ נֵּך" וביטלה
לגמרי את הקינאה שהיתה לה על לאה ,זכתה לאה שיוולד לה יששכר .אם כן,
יששכר היה ראוי להיוולד משנתנה את זלפה שפחתה ליעקב ,ורק הקינאה של
רחל עיכבה את לידתו .לכן ,קראה לו לאה יששכר ,משום שנתן ה' שכרה על
שנתנה את שפחתה ליעקב.
"אלַי ָתבֹוא
ובזה מתבאר גם מה שאמרה לאה ליעקב באותו הלילה (בראשית ל טז)ֵּ :
כִּ י שָ כֹר ְשכ ְַר ִּתיָך בְ דּודָ ֵּאי בְ נִּי" ,ולכאורה נראה מכאן שיששכר נקרא על שם
הדודאים ולא על שם נתינת זלפה .אולם לפי מה שנתבאר אין כאן סתירה ,שכן
מעשה הדודאים הוא שבו ביטלה רחל את קינאתה ,ונמצא שיששכר נולד על ידי
שני הויתורים יחד ,ויתורה של לאה שנתנה את שפחתה ליעקב ,וויתורה של רחל
שנתנה ללאה את הלילה.
גליון אור יוסף -ויצא תשפ"ז בעזהי"ת
קס"א "ו ְַּת ַקנֵּא ָרחֵּ ל בַ אֲ ח ָֹתה" עמוד ח
"זוכה לנחלת שני שבטים"
נמצא ,אם כן ,שיששכר ויוסף נולדו לאחר שביטלה רחל לגמרי את קינאתה
בלאה .משהתבטלה הקינאה ,התבטל גם נזק הקינאה ,ונולדו שניהם.
בכך ניתן לבאר מה שאמר ר' יוחנן בשם רשב"י (בבא קמא יז ע"א)" :כל העוסק
בתורה ובגמילות חסדים ,זוכה לנחלת שני שבטים[ ...ואיכא דאמרי] אויביו
נופלים לפניו כיוסף ,דכתיב (דברים לג יז)' :בָ הֶ ם עַ ִּמים ְי ַנגַח י ְַחּדָ ו ַאפְ סֵּ י ָא ֶרץ' ,וזוכה
יֹודעֵּ י בִּ ינָה לַעִּ ִּתים לָדַ עַ ת
ּומבְ נֵּי יִּשָ שכָר ְ
לבינה כיששכר ,דכתיב (דברי הימים א' יב לג)ִּ :
מַ ה ַיעֲשֶ ה י ְִּש ָר ֵּאל'".
ולכאורה ,ניתן אמנם להבין מדוע העוסק בתורה זוכה לבינה כיששכר ,שכן
מהכתוב המובא לעיל על שבט יששכר ,למד רבא (יומא כו ע"א) שכל תלמיד חכם
המורה הוראה בישראל הוא משבט לוי או משבט יששכר ,אך מדוע העוסק
בגמילות חסדים זוכה לנחלתו של יוסף?
ועוד יש להבין ,מדוע הובאו שני ענינים אלו יחד ,ומה הוא הקשר בין מי שעוסק
בתורה ,שזוכה לנחלתו של יששכר ,למי שעוסק בגמילות חסדים ,שזוכה
לנחלתו של יוסף? מדברי הגמרא (בבא קמא שם) נראה שהכוונה היא לאותו אדם
העוסק בתורה ובגמילות חסדים ,שזוכה לנחלת שני השבטים הללו ,ולכאורה היה
נראה ששני ענינים נפרדים הם ,והדברים טעונים הסבר.
ונראה לומר ,שהואיל ושניהם ,יששכר ויוסף ,נולדו בזכות ביטול הקינאה של
רחל ,שהרי גם יששכר שנולד משום מסירת זלפה ליעקב ,נולד רק לאחר שהוסרה
הקינאה שמנעה מלאה ללדת ,וגם יוסף נולד משום שהופסק הנזק של הקינאה
לאחר שרחל הסירה את קינאתה מלאה ,לכן שניהם נולדו בזכות הויתור .משום
כך ,הובאו שני ענינים אלו יחד ,ומשום כך העוסק בגמילות חסדים זוכה לנחלות
אלו של השבטים שנולדו לאחר הסרת הקינאה ,שהרי אין גמילות חסדים גדולה
יותר מהויתור וביטול הקינאה .וגמילות חסדים היא גם מדתו של יוסף ,שכלכל
את אביו ואחיו .אכן ,עיקר מהותו של יששכר היא התורה והוראתה ,ולכן כדי
לזכות לנחלתו לא די בעסק של גמילות חסדים ,אלא יש גם לעסוק בתורה.
עלינו להתרחק ככל יכולתנו ממידת הקינאה ,המזיקה הן למקנא והן לסובבים
אותו ,והעושה כן יזכה בעז"ה לנחלות השבטים שנולדו לאחר כיבוש הקינאה.
