gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: ויצא (2026-11-16)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫נדבת ידידנו החשוב והנכבד‬ ‫הרה"ח ר' שמעון טוביה זעליקאוויטש שליט"א‬ ‫מחשובי התומכים הנכבדים‪ ,‬שזכה להתעטר בתואר‬ ‫· בריח התיכון ·‬ ‫לרגל שמחתו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫שיתקיים יום א' באולם 'אסטרייכער' בית שמש‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫ישראל‪.......................................‬ג‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫אוהב‬ ‫מעשים הגשמיים של האבות הקדושים‬ ‫מאור ושמש‪......................................‬ה‬ ‫רום מעלת התפילה בהתלהבות‬ ‫עין‪................................................‬ח‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫בת‬ ‫עבודת רחל ולאה בכל אחד מישראל‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫זרע קודש‪...........................................‬י‬ ‫תכלית העבודה כשהיא לשם תענוגיו ושעשועיו יתברך‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫שלוחה ‪11‬‬ ‫המרכזי" שלוחה‬ ‫"היכלהמרכזי ‪-‬‬ ‫היכל‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫אציו תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אוהב ישראל‬ ‫מעשים הגשמיים של האבות הקדושים‬ ‫סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‬ ‫עבודתינו בעולם הזה הגשמי נלמדת מפרשיות אלו‪ ,‬בהם התורה הקדושה‬ ‫מפרטת כל פרטי מעשי האבות הקדושים‪ ,‬ואף כל מעשה פשוט הנראה‬ ‫בחיצוניות כמו מעשה גשמי בעלמא‪ ,‬אבל מכיון שמעשיהם אלו עשו באופן‬ ‫הנכון ובדביקות הראויה להשי"ת‪ ,‬נעשה ממעשים אלו תורה שלימה‪.‬‬ ‫ומזה נלמוד גם אנו שפלי ערך‪ ,‬כל אחד כפי מדריגתו‪ ,‬שאף שהסולם‬ ‫מוצב ארצה‪ ,‬וצריכים אנו להתעסק בענייני גשמיות‪ ,‬מכל מקום וראשו‬ ‫מגיע השמימה‪ ,‬שאנו בעצם שייכים השמימה – בדביקות הגמורה בהשי"ת‪,‬‬ ‫לרומם את הלב והמח לעבודת השי"ת‪ ,‬וכל המעשים גשמיים שלנו יהיו‬ ‫חלק בלתי נפרד מדביקות השי"ת‪ ,‬ואדרבה יעשה מהם תורה שלימה‪.‬‬ ‫התבוננות בקדושת מעשה גשמי‬ ‫כל מעשינו יהיו להשי"ת‬ ‫של האבות‬ ‫תוכחת מוסר גדול יוכל כל איש‬ ‫וצא ולמד מאבותינו הקדושים ולך‬ ‫ישראלי ליקח לעצמו מזאת‬ ‫בעקבותיהם‪ ,‬פקח עיניך וראה‬ ‫הפרשה‪ ,‬ולפנות מחשבתו מהבלי הזמן‬ ‫איך ממעשה גשמית של אבותינו‬ ‫המדומה‪ ,‬ולדבק באהבת השי"ת ברוך‬ ‫הקדושים נארג ונעשה מהם תורה‬ ‫הוא וברוך שמו‪ ,‬ולעבדו בתורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬ואיך התורה מספרת לנו‬ ‫ובתפלה ובמעשים טובים בשכל אמת‬ ‫הליכת יעקב מבאר שבע‪ ,‬ובאיזה‬ ‫וזך‪ ,‬ועיקר שכל מעשי האדם היינו‬ ‫מקום ישן והדיבורים שדיבר עם רחל‬ ‫הילוך‪ ,‬דיבור‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ראיה‪ ,‬שכיבה‪,‬‬ ‫בת זוגו ואיך שנשק אותה‪ ,‬ואיך‬ ‫וקימה וכדומה‪ ,‬בכל דבר יהא מעוטף‬ ‫שהיה רועה את צאן לבן‪ ,‬ותחבולתיו‬ ‫בתוכו שכל אמת וזך לעבודת השי"ת‬ ‫שעשה המקלות‪ ,‬וכיוצא באלו‪ ,‬הלא‬ ‫בלי שום סיג ופסולת חס ושלום‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי בהוא‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫של מעלה חס ושלום‪ .‬גם זאת צריך‬ ‫מזה מוכח שכל מעשיהם מקטן ועד‬ ‫האדם להיות תמיד במחשבתו‪ ,‬איך‬ ‫גדול היה הכל רק בהשכל ודיעה‬ ‫שכל הכוחות כולם העליונים כולם‬ ‫מיושבת בחכמת אלקות‪ ,‬והיאך רמזו‬ ‫כאחד תלויים במעשה האדם‪ ,‬הן‬ ‫בכל עניניהם לדברים עליונים נפלאים‬ ‫להעלותם או להיפך חס ושלום‪.‬‬ ‫ונוראים‪.‬‬ ‫התבוננות שהשי"ת ניצב עלינו‬ ‫וכשיסתכל ויתבונן האדם בזה היטב‪,‬‬ ‫והנה ה' נצב עליו‪ ,‬שצריך האדם‬ ‫ראוי לו להתלבש בבושה‬ ‫לחשוב בכל עת איך שהשי"ת‬ ‫וענוה גדולה‪ ,‬איך הוא נבער מדעת‬ ‫עומד לנגדו ומשגיח ורואה במעשיו‬ ‫ולא בינת אדם לו‪ ,‬והגם שהוא מתפלל‬ ‫ויודע כל תעלומות‪ ,‬ומזה יבוא לו‬ ‫ולומד הוא בלא שכל ודעת ותשוקה‬ ‫פחד ויראה גדולה‪ ,‬והלואי היינו‬ ‫רק כאיש חולם‪ ,‬והלואי שיחלום לנו‬ ‫כחולמים חלומו של יעקב‪.‬‬ ‫בהקיץ כחלומו של יעקב‪.‬‬ ‫להיות מרכבה לשכינה‬ ‫ראשו מגיע השמימה‬ ‫ועיקר צריך האדם לטהר ולקדש‬ ‫וגם צריך האדם לצייר בשכלו‬ ‫איבריו וחושיו להיותם כולם‬ ‫ומחשבתו‪ ,‬וידמה לו ממש‪,‬‬ ‫כאחד ראויים ומוכנים למרכבה‬ ‫שהאדם הוא סולם מוצב ארצה בתוך‬ ‫לשכינה‪ ,‬וזה אינו תלוי באמירה לחוד‪,‬‬ ‫ארציות וגשמיות‪ ,‬אך וראשו מגיע‬ ‫רק בעשיה בפועל ממש באמת‪ ,‬בלי‬ ‫השמימה‪ ,‬היינו שכלו ושורש נשמתו‬ ‫שום סיג ופסולת חס ושלום‪ ,‬ושיהיו‬ ‫הוא דבוק למעלה בשמים‪.‬‬ ‫כל איבריו וחושיו שלימים בלי שום‬ ‫פגם וחסרון חלילה‪ ,‬ואז קדוש יאמר‬ ‫כל העולמות תלויים בנו‬ ‫לו ולשעבד רצונו ודעתו לרצון ודעת‬ ‫והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים‬ ‫העליון‪ ,‬ולייחד נפשו רוחו ונשמתו‬ ‫בו‪ ,‬רצה לומר כשהאדם מגביה‬ ‫בשם הקדוש והטהור הוי"ה ברוך‬ ‫את לבו ומוחו לעבודת השי"ת אז‬ ‫הוא וברוך שמו בייחוד אמיתי‪ ,‬ואז‬ ‫מעלה כל המלאכים לרום שמים‬ ‫יוכל להמשיך שכל אמת לעבודת‬ ‫העליונים ומשפיע להם חיות הקודש‪,‬‬ ‫הבורא יתברך שמו‪ ,‬לתורה ולתפלה‪,‬‬ ‫ובאם לאו חס ושלום‪ ,‬אז ויורדים בו‪,‬‬ ‫ויהי רצון שנקיים כל זאת באמת‬ ‫יש להם ירידה על ידו‪ ,‬כמאמר‬ ‫ותמים אמן‪ ,‬והבן היטב‪.‬‬ ‫חכמינו ז"ל (איכה רבה א) מתישין כחו‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫אציו תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫מאור ושמש‬ ‫אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי‬ ‫רום מעלת עבודת התפילה בהתלהבות‬ ‫בלימוד התורה הקדושה אנו זוכים לדביקות נפלאה בהשי"ת‪ ,‬כידוע‬ ‫מהספרים הק' כי השי"ת התלבש בכבודו ובעצמו בתורה הקדושה‪,‬‬ ‫וכשהאדם ממלא את ראשו בתורה הוא דבוק בעצמותו יתברך כביכול‪.‬‬ ‫אמנם מבאר הרה"ק במאמר שלפנינו‪ ,‬כי כדי שיתגלה אלקותו ית' בקרבנו‪,‬‬ ‫וישפיע על מידותינו‪ ,‬להיות ההשתוקקות ואהבת ה' בוער בקרבנו‪ ,‬ויראת‬ ‫ה' נטוע בלבנו‪ ,‬זה בלתי אפשרי כי אם על ידי עבודת התפילה בחיות‬ ‫והתלהבות‪ ,‬כי בעבודת התפילה אנו זוכים להתגלות אלקותו‪ ,‬זה השיג‬ ‫יעקב אבינו כאשר תיקן תפילת ערבית‪ ,‬והנחילנו לדורות אחריו‪ ,‬את גודל‬ ‫מעלת ונחיצות עבודת התפילה‪.‬‬ ‫תורה ‪ -‬דביקות בעצמותו‪ ,‬תפילה‬ ‫ויקץ ממשנתו‬ ‫‪ -‬התגלות אלקותו‬ ‫ויחלום והנה וגו' ויקץ יעקב משנתו‬ ‫ונראה לבאר דהנה ידוע שעיקר‬ ‫ויאמר אכן יש ה' במקום‬ ‫עבודת האדם לבוא לתכלית‬ ‫הזה ואנכי לא ידעתי וגו' אין זה כי‬ ‫השלימות בעבודתו יתברך שמו להשיג‬ ‫אם בית אלקים וזה שער השמים‪.‬‬ ‫אלקותו יתברך שמו‪ ,‬הוא על ידי‬ ‫איתא במדרש (בראשית רבה סט‪ ,‬ז) ויקץ‬ ‫התורה והתפילה‪.‬‬ ‫יעקב 'ממשנתו'‪ ,‬והוא תמוה‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫שמשו רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫עליו אחר שעמד על סוד התפילה‪.‬‬ ‫ולא יוכל להיות אחד בלא שני‪ ,‬כי לא‬ ‫עם הארץ חסיד (אבות פ"ב מ"ה)‪.‬‬ ‫ההתגלות שבתפילה‬ ‫וגם בתורה לחוד לא ישלים נפשו‪,‬‬ ‫וזה פירוש המדרש ויקץ יעקב משנתו‬ ‫כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (עיין‬ ‫ממשנתו‪ ,‬רצה לומר מתורתו‪,‬‬ ‫יבמות קט‪ ):‬כל האומר אין לי אלא‬ ‫שנתעורר על ידי התפילה הזאת‪,‬‬ ‫תורה ‪ -‬אין לו תורה‪ ,‬כי בודאי על‬ ‫והבין שלא בא לתכלית ההשגה על‬ ‫ידי עסק התורה לשמה יכול לבוא‬ ‫ידי התורה לחוד‪ .‬ואמר אכן יש ה'‬ ‫לקדושה גדולה‪ ,‬כשלומד לשמה ומדבק‬ ‫במקום הזה‪ ,‬רצה לומר על ידי‬ ‫עצמו בנפשו רוחו ונשמתו באותיות‬ ‫התפילה הזאת‪ ,‬יוכל להבין יותר‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫התגלות אלקות ממה שהשיג עד עתה‬ ‫אמנם אף על פי כן לא יוכל לבוא‬ ‫על ידי התורה לחוד‪ ,‬ואנכי לא ידעתי‬ ‫והאהבה‬ ‫היראה‬ ‫לעיקר‬ ‫סוד זה‪.‬‬ ‫וההשתוקקות לעבודתו יתברך שמו‬ ‫ולהשיג אלקותו‪ ,‬רק על ידי התפילה‬ ‫השער ליראה‬ ‫במסירות נפש ובהתלהבות‪ ,‬כידוע מכל‬ ‫אין זה כי אם בית אלקים‪ ,‬רצה לומר‬ ‫ספרים הקדושים‪.‬‬ ‫כי על ידי התפילה בהתעוררות‬ ‫והתלהבות‪ ,‬יכול האדם לבוא ליראת‬ ‫התגלה לו סוד התפלה‬ ‫הרוממות‪ ,‬אשר יקרא בלשון חז"ל‬ ‫והנה ידוע מאמר חכמינו זכרונם‬ ‫בית‪ ,‬כמאמר חז"ל (שבת לא‪ ):‬חבל על‬ ‫לברכה (ברכות כו‪ ):‬ויפגע במקום‬ ‫דלית ליה דרתא וכו'‪.‬‬ ‫שתיקן תפילת ערבית‪ ,‬הנה לא ידע‬ ‫עד עתה סוד התפילה איך היא‬ ‫וזה שער השמים‪ ,‬כי התפילה היא‬ ‫גדולה‪ .‬ומצינו שנטמן יעקב בבית‬ ‫עיקר שער השמים לבוא להשגת‬ ‫מדרשו של שם ועבר ולמד תורה‬ ‫אלקות ויראת שמים אוצר הטוב את‬ ‫(בראשית רבה סח‪ ,‬יא)‪ ,‬נמצא ידע סוד‬ ‫השמים כי יראת ה' היא אוצרו‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬אמנם לא בא להתגלות‬ ‫ודו"ק היטב כי נכון הוא‪.‬‬ ‫אלקותו יתברך שמו עד עתה שנתגלה‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫אציו תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫בת עין‬ ‫עבודת רחל ולאה בכל אחד מישראל‬ ‫לרגל יומא דהילולא החל השבוע‬ ‫יש לנו שני חלקים בעבודת ה'‪ ,‬החלק הנסתר הוא "העבודה הפנימית"‬ ‫היא מה שאין ניכר לחוץ‪ ,‬הביטול הגמור להשי"ת והרצון והתשוקה להיות‬ ‫דבוק בהשי"ת‪ ,‬גם השמירה מלעבור על מצוות לא תעשה הנובע מהרצון‪,‬‬ ‫לא שייך כל כך בה פניות ועצמיות‪ ,‬כי מורגש בה הביטול להשי"ת‪.‬‬ ‫ואילו החלק הנגלה "העבודה החיצונית" שהוא קיום מצוות מעשיות‪ ,‬אנו‬ ‫מרגישים בה יותר את עצמנו‪ ,‬ולכן עלולים אנו להיות לנו פניות בהן‪,‬‬ ‫להרגיש שמגיע לנו תשלום שכר‪ ,‬וחסר בה הביטול להשי"ת‪.‬‬ ‫זהו ענין רמיזת האמהות‪ ,‬לאה רומזת לעבודה הפנימית ורחל לעבודה‬ ‫החיצונית‪ ,‬ויעקב אבינו בחר ברחל‪ ,‬כי המצוות מעשיות הוא עיקר הנחת‬ ‫רוח להשי"ת לעשות לו דירה בתחתונים‪ ,‬אבל בחינת לאה שביעקב החלק‬ ‫הפנימי‪ ,‬היתה שנואה ודואגת על בחינת רחל‪ ,‬שלא תהיה ח"ו באופן נפרד‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬אלא בלתי לה' לבדו‪.‬‬ ‫לכן העבודה היא להקדים את לאה הפנימיות לקיום המצוות מעשיות‪,‬‬ ‫לעשותן בלתי לה' בביטול הגמור להשי"ת‪ ,‬ולעורר הלב בהשתוקקות‬ ‫לעשות העבודה החיצונית בשלימות‪ ,‬ואז יהיו המצוות מעשיות הנחת רוח‬ ‫להשי"ת‪ ,‬ולא יהיה להם לחיצונים שום שליטה בקיום המצוות החיצוניות‪.‬‬ ‫שמשמע בעבור כי שנואה לאה לכן‬ ‫וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את‬ ‫ויפתח את רחמה‪ ,‬משמע ואם לא‬ ‫רחמה ורחל עקרה וגו' (כט‪,‬‬ ‫היתה שנואה לא היה פותח‪ ,‬הלא‬ ‫לא)‪ .‬ולכאורה מה חידוש יש כאן‪,‬‬ ‫חסידות‬ ‫ןיע תב‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫בעולם הזה או בעולם הבא‪.‬‬ ‫בלהה וזלפה שלא היו שנואים ואף על‬ ‫פי כן ותהר ותלד וגו'‪.‬‬ ‫בחינת לאה העבודה הפנימית‬ ‫דואגת על שלימות העבודה‬ ‫לאה ‪ -‬עבודה פנימית‬ ‫החיצונית‬ ‫ולהבין זה‪ ,‬נקדים הנה ידוע שלאה‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (כט‪ ,‬יז) ועיני לאה‬ ‫נקראת עלמא דאתכסיא ורחל‬ ‫רכות ורחל היתה יפת תאר‬ ‫נקראת עלמא דאתגליא (זוה"ק ח"ב‬ ‫ויפת מראה וגו'‪ ,‬פירש רש"י‪ ,‬לאה‬ ‫כט‪.):‬‬ ‫היתה מתייראה שלא תפול בחלקו של‬ ‫עשו ולזה היתה בוכה‪ ,‬ע"כ‪ .‬רצה‬ ‫היינו בחינת עולם המחשבה הוא‬ ‫לומר שלזה היתה עיני לאה רכות‪,‬‬ ‫באתכסיא‪ ,‬ונקראת 'לאה'‬ ‫מחמת ורחל היתה יפת תאר וגו'‪,‬‬ ‫בחינת 'לא'‪ ,‬שלא ניכר לחוץ מה‬ ‫פירוש מחמת שבחינת רחל עלמא‬ ‫שבתוך המחשבה‪ .‬והוא שורש המצות‬ ‫דאתגליא בחינת דבור ומעשה במצות‬ ‫לא תעשה‪ ,‬כי המקיים מצות לא‬ ‫עשה‪ ,‬היתה 'יפת תואר' שיכול להיות‬ ‫תעשה אינו ניכר‪ ,‬שמקיים המצוה בשב‬ ‫בהם בחינת פניות וגסות והתפארות‬ ‫ואל תעשה‪ ,‬ועל כן אין להחיצונים‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ועל זה היתה מתיראה לאה‬ ‫אחיזה במקום ההוא‪ ,‬כי לא שייך שום‬ ‫בחינת מחשבה עלמא דאתכסיא‪ ,‬שלא‬ ‫פניות וגסות כל כך‪ ,‬כי הוא דבר‬ ‫יתאחזו הקליפות בבחינת רחל במצות‬ ‫הנסתר במחשבה ולב‪.‬‬ ‫עשה שעל ידי דבור ומעשה‪ ,‬ולזה‬ ‫היתה בוכה ודואגת על זה לתקנה‪.‬‬ ‫רחל ‪ -‬עבודה מעשית‬ ‫אבל לא כן בחינת רחל‪ ,‬בחינת‬ ‫יעקב רצה המצוות מעשיות‬ ‫עלמא דאתגליא‪ ,‬בחינת עולם‬ ‫ובעבור שאמרו חז"ל (פסחים נ‪ ):‬לעולם‬ ‫הדיבור‪ ,‬שהוא שורש מצות עשה‬ ‫ילמוד אדם שלא לשמה‬ ‫שעושה בפועל ממש‪ ,‬ונראה לכל‬ ‫שמתוך כו' (שעיקר הנחת רוח הוא לגלות‬ ‫בשעת קיום המצוה‪ ,‬ועל כן יכול‬ ‫שמו ית' בעולם התחתון על ידי מצוות מעשיות‪,‬‬ ‫להיות ביותר אחיזת החיצונים מחמת‬ ‫להביא הלשמה גם במקום של שלא לשמה)‪ ,‬על‬ ‫הפניות שבא לו בשעת קיום המצוה‬ ‫כן ויאהב יעקב את רחל‪ ,‬רצה לומר‬ ‫בחינת גסות וכדומה‪ ,‬כגון לקבל פרס‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫אציו תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫לבדו ולא לשום בחינת הולדה‪ ,‬רצה‬ ‫שיעקב דבק את עצמו בבחינת מצות‬ ‫לומר שום קבול פרס שנקרא בחינת‬ ‫עשה בפועל ממש‪.‬‬ ‫הולדה‪ ,‬שמוליד שכר‪ ,‬והוא עושה‬ ‫ולאה תמיד היתה דואגת על זה‪,‬‬ ‫המצוה לא לשום בחינת הולדה של‬ ‫שלא יתאחזו הקליפות בבחינת‬ ‫קבול פרס‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם‬ ‫מצות עשה מצד שום פניה כנ"ל‪,‬‬ ‫הבא‪ ,‬כי אם ורחל עקרה‪ ,‬ר"ל מן‬ ‫[ר"ל שיעקב בעצמו‪ ,‬בבחינת 'לאה'‬ ‫'רחל' חסר יו"ד למנין רמ"ח‪ ,‬ר"ל‬ ‫בחינת בינה שבו‪ ,‬הוא דואג בקרבו]‬ ‫שחסר ממנה העיקר שהוא בחינת‬ ‫בלב נשבר ונדכה ונבזה בעיניו נמאס‪,‬‬ ‫יו"ד שהוא בחינת חכמה עילאה‬ ‫ושנואה על בחינת מעשה המצות‬ ‫(תקו"ז לב‪ ,):‬ועל כן היא יפת תואר ויש‬ ‫שעשה שיהיו בשלימות‪.‬‬ ‫שם אחיזה לחיצונים‪.‬‬ ‫ָּפתח ה' להקדים הפנימיות‬ ‫ולזה אמר ויפתח‪ ,‬לשון יו"ד‪-‬פתח‪,‬‬ ‫לעבודה החיצונית‬ ‫שפתח בה בחינת יו"ד בחינת‬ ‫וזהו שאמר הכתוב וירא ה' כי שנואה‬ ‫חכמה‪ ,‬שתאיר בה בחינת חכמה‬ ‫לאה‪ ,‬רצה לומר בחינת המחשבה‬ ‫ומחשבה בבחינת לאה‪ ,‬שתוכל לתקן‬ ‫ובינה ליבא (תקו"ז הקדמה יז‪ ,).‬שהוא‬ ‫את בחינת רחל‪ ,‬שתשלים רמ"ח‬ ‫בחינת לאה‪ ,‬הוא שנואה בעיניו נמאס‬ ‫בבחינת יו"ד כנזכר לעיל‪ ,‬ר"ל שתהיה‬ ‫על דאגת תיקון בחינת רחל‪ .‬על כן‬ ‫המצות עשה שהוא בחינת רחל שתהיה‬ ‫ויפתח את רחמה ורחל עקרה‪ ,‬פירוש‬ ‫עקרה‪ ,‬ולא תוליד שום קבול פרס‬ ‫שפתח ה' את רחמה‪ ,‬רמ"ח מצות‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫עשה‪ ,‬שיהיה להם פתיחה מן בחינת‬ ‫וכשמחשב כן האדם בעת פתיחת‬ ‫לאה בחינת מחשבה‪ ,‬שיהיה הפתיחות‬ ‫אז‬ ‫המצוה‪,‬‬ ‫עשיית‬ ‫של מצות עשה ממנה‪.‬‬ ‫רחמנא לבא בעי (סנהדרין קו‪ ,):‬שיהיה‬ ‫הלב משתוקק לעשות המצוה בשלימות‬ ‫קיום מצוות מעשיות בלתי לה'‬ ‫לה' לבדו‪ ,‬וה' יהיה בעזרו לגמור‬ ‫רצה לומר כשירצה האדם לעשות‬ ‫המצוה בכי טוב בלי שום פניה‪ ,‬כי‬ ‫איזה מצות עשה‪ ,‬יחשוב תחילה‬ ‫אם בבחינת עקרה‪.‬‬ ‫במחשבתו שעושה המצוה רק לה'‬ ‫חסידות‬ ‫שדוק ערז‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫זרע קודש‬ ‫תכלית העבודה כשהיא לשם תענוגיו ושעשועיו יתברך‬ ‫השי"ת חרט על כתרו “עמי ישראל לי"‬ ‫הרה”ק מראפשיץ זי”ע מבאר לנו יסוד גדול המשנה את כל מהות עבודתינו‬ ‫את ה’‪ ,‬להיות מכוון אל התכלית הנרצה של אבינו שבשמים‪ .‬מבאר הרה”ק‬ ‫שתכלית כל הבריאה היא למען תענוגו ושעשועיו יתברך מעבודתינו‪ ,‬ולכן‬ ‫כאשר המכוון שלנו בעבודתינו את השי”ת היא בעבור התענוג ושעשועים‬ ‫של השי”ת עמנו‪ ,‬זה גורם תענוג עצום ביותר‪ ,‬ונעשה כביכול עטרת וכתר‬ ‫להשי”ת‪ ,‬כמו שחרוט על כתרו יתברך ‘עמי ישראל לי’ שמתעטר במעשינו‬ ‫לשם תענוגו יתברך‪ .‬ואנו זוכים להיות באמת מרכבה להשי”ת‪.‬‬ ‫זהו פנימיות הכוונה שהיה יעקב אבינו מצער את עצמו שלא זכה להתגלות‬ ‫השי”ת בבחינת ‘אנכי’ כמו אברהם ויצחק‪ ,‬המורה על ‘אני כתר’ להשי”ת‪ ,‬ואז‬ ‫התגלה אליו ה’ במדריגה זו‪ .‬ועל זה אנו מתפללים תמיד שנזכה לחיות כך‪.‬‬ ‫כמו שנגלה לאבותי‪ ,‬לאברהם אמר‬ ‫נגלה עליו בלשון אנכי‬ ‫(בראשית טו‪ ,‬א) 'אנכי מגן לך'‪ ,‬ליצחק‬ ‫(שם כו‪ ,‬כד) 'אנכי אלקי אברהם אביך'‪,‬‬ ‫(לג‪ ,‬יג) על פסוק ויירא‬ ‫בפסיקתא‬ ‫ויאמר כו'‪.‬‬ ‫ועלי נגלה בלשון אני‪ ,‬ולא באנכי‪ ,‬כיון‬ ‫שראה הקדוש ברוך הוא שמצטער על‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל שנתיירא יעקב‬ ‫זה‪ ,‬נגלה עליו גם כן בלשון אנכי‪,‬‬ ‫ואמר אולי נמצא בי איזה‬ ‫ואמר לו 'והנה אנכי עמך' וכו'‪.‬‬ ‫חטא ועון שלא נגלה עלי בלשון אנכי‪,‬‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫אציו תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫עטרת‪ ,‬וזהו בחינת 'אשת חיל עטרת‬ ‫תכלית הבריאה‪ :‬שעשועי השי"ת‬ ‫בעלה'‪.‬‬ ‫ממעשי בני ישראל‬ ‫אמרו זכרונם לברכה (בראשית רבה ח‪,‬‬ ‫כי‬ ‫אנכי ‪ -‬אני כתר להשי"ת‬ ‫ז) נמלך הקדוש ברוך הוא‬ ‫והנה תיבת 'אנכי' כתוב בספרים‬ ‫בנשמותיהן של צדיקים לברוא העולם‪,‬‬ ‫(זוה"ק ח"ב צא‪ ).‬אותיות אני כ'‪,‬‬ ‫והענין‪ ,‬שעלה לפניו כביכול התענוג‬ ‫זה מורה על בחינת תענוג הקדוש‬ ‫והשעשועים שיקבל מצדיקים‪ ,‬על דרך‬ ‫הזה‪ ,‬שמדת אני בחינת כנסת ישראל‬ ‫שאמרו זכרונם לברכה (זוה"ק ח"ג ז‪):‬‬ ‫נעשה בחינת כתר לראשו יתברך שמו‪,‬‬ ‫ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫והכ"ף מורה על כתר‪.‬‬ ‫וזהו כמו שהאב אף על פי שהוא‬ ‫מפרנס את בנו‪ ,‬לוקח לעצמו תענוג‬ ‫וזהו שכתוב (שיר השירים ז‪ ,‬יא) 'אני‬ ‫ושעשועים ושמחה מתענוג בנו‪ ,‬ולשם‬ ‫לדודי ועלי תשוקתו'‪ ,‬כי כתוב‬ ‫שמחה זו‪ ,‬ברא השם יתברך את‬ ‫בספר אוצר הכבוד (ברכות ו‪ ).‬שעל‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫כתרו יתברך כתוב 'עמי ישראל לי'‪,‬‬ ‫וזהו שכתוב 'אני לדודי' כשאני עושה‬ ‫עטרת להשי"ת ‪ -‬ממעשינו לשם‬ ‫כל מעשי לדודי‪ ,‬אז הוא בבחינת אשת‬ ‫תענוגו יתברך‬ ‫חיל עטרת בעלה‪ .‬וזהו שכתוב 'ועלי'‬ ‫וכשאנו עובדים אותו יתברך על דרך‬ ‫ראשי תיבות ע'מי י'שראל ל'י‪ ,‬הכתוב‬ ‫זה‪ ,‬שכביכול השם יתברך‬ ‫על כתרו יתברך שמו‪ ,‬זה היה‬ ‫יקבל תענוג מאת מעשינו‪ ,‬אז אנו‬ ‫תשוקתו יתברך לברוא העולם‪ ,‬כנזכר‬ ‫בבחינת (משלי יב‪ ,‬ד) 'אשת חיל עטרת‬ ‫לעיל שעלה לפניו יתברך זה התענוג‪.‬‬ ‫בעלה'‪ ,‬על דרך שאמרו חכמינו‬ ‫זכרונם לברכה (ברכות ו‪ ).‬תפילין דמרי‬ ‫או יאמר 'ועלי תשוקתו'‪ ,‬על דרך‬ ‫עלמא כתיב בהו (דברי הימים‪-‬א יז‪ ,‬כא)‬ ‫(קריא"ש שעל המטה) ועל ראשי‬ ‫'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'‬ ‫שכינת אל‪ ,‬וזהו שנאמר 'ועלי‬ ‫כו'‪ ,‬נמצא שזה התענוג שמקבל‬ ‫תשוקתו' פירוש השכינה‪ ,‬שעלי‬ ‫כביכול מעמו ישראל שהם גוי אחד‬ ‫השכינה‪ ,‬שהשם יתברך משתוקק לה‬ ‫בארץ‪ ,‬הם לתפילין על ראשו יתברך‪,‬‬ ‫ונקראת תשוקתו כביכול‪.‬‬ ‫והתפילין הם למעלה מהראש כמו‬ ‫חסידות‬ ‫שדוק ערז‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫וכן בדוד שהיה בחינת רגל רביעי‬ ‫התגלות בלשון אנכי – שזכו‬ ‫שבמרכבה (עיין זוה"ק ח"ג רסב‪,):‬‬ ‫להיות כתר ומרכבה להשי"ת‬ ‫אמר לו נתן הנביא (שמואל‪-‬ב יב‪ ,‬ז) כה‬ ‫אמר ה' "אנכי" משחתיך למלך על‬ ‫ולכן נגלה יתברך לאבות בלשון אנכי‪,‬‬ ‫ישראל "ואנכי" הצלתיך מיד שאול‪.‬‬ ‫להורות שעבודתינו לתענוג‬ ‫לפניו יתברך‪ ,‬ונעשה בחינת אני‬ ‫ובנה אות ה' – שנזכה לפעול רק‬ ‫בחינת כנסת ישראל [שנקראת אשת‬ ‫לתענוגו יתברך‬ ‫חיל‪ ,‬נעשית] עטרת בעלה בחינת כתר‬ ‫(תפלת שמונה‬‫ועל זה אנו מתפללין‬ ‫לו יתברך‪ ,‬גם כי האבות הם המרכבה‬ ‫עשרה) 'ובנה אותה בקרוב‬ ‫וכסא לו יתברך‪ ,‬ואנכ"י גימטריא‬ ‫בימינו בנין עולם וכסא דוד עבדך‬ ‫כס"א‪.‬‬ ‫מהרה לתוכה תכין'‪ ,‬שתתעלה אות‬ ‫ה'‪ ,‬וזהו שאומרים ובנה אות"ה אות‬ ‫וזה היה הצער לאבינו יעקב עליו‬ ‫ה'‪ ,‬שהוא בחינת כנסת ישראל‬ ‫השלום שלא נגלה עליו עדיין‬ ‫תתעלה‪' ,‬וכסא דוד עבדך מהרה‬ ‫בלשון אנכי‪ ,‬מורה שעדיין אינו‬ ‫לתוכה תכין' כנזכר לעיל [שלדוד]‬ ‫בבחינה הנבחרת‪ ,‬שמורה תיבת אנכי‬ ‫נגלה עליו גם כן באנכי‪ ,‬על שהוא‬ ‫על קבלת תענוגו יתברך‪ ,‬שיהיה בחינת‬ ‫רגל רביעי שבמרכבה‪ ,‬להעלות בחינת‬ ‫אני מתחבר ועולה לבחינת כתר‪,‬‬ ‫אות ה' שתהיה בבחינת אשת חיל‬ ‫ושיהיה הוא כסא לכבודו יתברך‪ ,‬ולכן‬ ‫עטרת‪.‬‬ ‫אחר כך נגלה עליו בלשון אנכי‪.‬‬