ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — ויצא (2026-11-16)

בעזהשי"ת
ילקוט מאמרים מיוחדים
מספרי חסידות
פרשת ויצא
נדבת ידידנו החשוב והנכבד
הרה"ח ר' שמעון טוביה זעליקאוויטש שליט"א
מחשובי התומכים הנכבדים ,שזכה להתעטר בתואר
· בריח התיכון ·
לרגל שמחתו בנישואי בנו למז"ט
שיתקיים יום א' באולם 'אסטרייכער' בית שמש
בעזהשי"ת
מפתח
©
ישראל.......................................ג
כל הזכויות שמורות אוהב
מעשים הגשמיים של האבות הקדושים
מאור ושמש......................................ה
רום מעלת התפילה בהתלהבות
עין................................................ח
שבטי ישראל 48כ"ב
בת
עבודת רחל ולאה בכל אחד מישראל
050-413-1519
זרע קודש...........................................י
תכלית העבודה כשהיא לשם תענוגיו ושעשועיו יתברך
קו 'קול דודי'
מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות
אירופה: ארה"ב: ארה"ק:
033.0551.7811 605.313.6695 035.100.200
שלוחה 11
המרכזי" שלוחה
"היכלהמרכזי -
היכל
ג חסידות אציו תשרפ ספרי
Lספר הק' K
אוהב ישראל
מעשים הגשמיים של האבות הקדושים
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה
עבודתינו בעולם הזה הגשמי נלמדת מפרשיות אלו ,בהם התורה הקדושה
מפרטת כל פרטי מעשי האבות הקדושים ,ואף כל מעשה פשוט הנראה
בחיצוניות כמו מעשה גשמי בעלמא ,אבל מכיון שמעשיהם אלו עשו באופן
הנכון ובדביקות הראויה להשי"ת ,נעשה ממעשים אלו תורה שלימה.
ומזה נלמוד גם אנו שפלי ערך ,כל אחד כפי מדריגתו ,שאף שהסולם
מוצב ארצה ,וצריכים אנו להתעסק בענייני גשמיות ,מכל מקום וראשו
מגיע השמימה ,שאנו בעצם שייכים השמימה – בדביקות הגמורה בהשי"ת,
לרומם את הלב והמח לעבודת השי"ת ,וכל המעשים גשמיים שלנו יהיו
חלק בלתי נפרד מדביקות השי"ת ,ואדרבה יעשה מהם תורה שלימה.
התבוננות בקדושת מעשה גשמי כל מעשינו יהיו להשי"ת
של האבות תוכחת מוסר גדול יוכל כל איש
וצא ולמד מאבותינו הקדושים ולך ישראלי ליקח לעצמו מזאת
בעקבותיהם ,פקח עיניך וראה הפרשה ,ולפנות מחשבתו מהבלי הזמן
איך ממעשה גשמית של אבותינו המדומה ,ולדבק באהבת השי"ת ברוך
הקדושים נארג ונעשה מהם תורה הוא וברוך שמו ,ולעבדו בתורה
הקדושה ,ואיך התורה מספרת לנו ובתפלה ובמעשים טובים בשכל אמת
הליכת יעקב מבאר שבע ,ובאיזה וזך ,ועיקר שכל מעשי האדם היינו
מקום ישן והדיבורים שדיבר עם רחל הילוך ,דיבור ,שמיעה ,ראיה ,שכיבה,
בת זוגו ואיך שנשק אותה ,ואיך וקימה וכדומה ,בכל דבר יהא מעוטף
שהיה רועה את צאן לבן ,ותחבולתיו בתוכו שכל אמת וזך לעבודת השי"ת
שעשה המקלות ,וכיוצא באלו ,הלא בלי שום סיג ופסולת חס ושלום.
חסידות לארשי בהוא ספרי ד
של מעלה חס ושלום .גם זאת צריך מזה מוכח שכל מעשיהם מקטן ועד
האדם להיות תמיד במחשבתו ,איך גדול היה הכל רק בהשכל ודיעה
שכל הכוחות כולם העליונים כולם מיושבת בחכמת אלקות ,והיאך רמזו
כאחד תלויים במעשה האדם ,הן בכל עניניהם לדברים עליונים נפלאים
להעלותם או להיפך חס ושלום. ונוראים.
התבוננות שהשי"ת ניצב עלינו וכשיסתכל ויתבונן האדם בזה היטב,
והנה ה' נצב עליו ,שצריך האדם ראוי לו להתלבש בבושה
לחשוב בכל עת איך שהשי"ת וענוה גדולה ,איך הוא נבער מדעת
עומד לנגדו ומשגיח ורואה במעשיו ולא בינת אדם לו ,והגם שהוא מתפלל
ויודע כל תעלומות ,ומזה יבוא לו ולומד הוא בלא שכל ודעת ותשוקה
פחד ויראה גדולה ,והלואי היינו רק כאיש חולם ,והלואי שיחלום לנו
כחולמים חלומו של יעקב. בהקיץ כחלומו של יעקב.
להיות מרכבה לשכינה ראשו מגיע השמימה
ועיקר צריך האדם לטהר ולקדש וגם צריך האדם לצייר בשכלו
איבריו וחושיו להיותם כולם ומחשבתו ,וידמה לו ממש,
כאחד ראויים ומוכנים למרכבה שהאדם הוא סולם מוצב ארצה בתוך
לשכינה ,וזה אינו תלוי באמירה לחוד, ארציות וגשמיות ,אך וראשו מגיע
רק בעשיה בפועל ממש באמת ,בלי השמימה ,היינו שכלו ושורש נשמתו
שום סיג ופסולת חס ושלום ,ושיהיו הוא דבוק למעלה בשמים.
כל איבריו וחושיו שלימים בלי שום
פגם וחסרון חלילה ,ואז קדוש יאמר
כל העולמות תלויים בנו
לו ולשעבד רצונו ודעתו לרצון ודעת והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים
העליון ,ולייחד נפשו רוחו ונשמתו בו ,רצה לומר כשהאדם מגביה
בשם הקדוש והטהור הוי"ה ברוך את לבו ומוחו לעבודת השי"ת אז
הוא וברוך שמו בייחוד אמיתי ,ואז מעלה כל המלאכים לרום שמים
יוכל להמשיך שכל אמת לעבודת העליונים ומשפיע להם חיות הקודש,
הבורא יתברך שמו ,לתורה ולתפלה, ובאם לאו חס ושלום ,אז ויורדים בו,
ויהי רצון שנקיים כל זאת באמת יש להם ירידה על ידו ,כמאמר
ותמים אמן ,והבן היטב. חכמינו ז"ל (איכה רבה א) מתישין כחו
ה חסידות אציו תשרפ ספרי
Lספר הק' K
מאור ושמש
אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי
רום מעלת עבודת התפילה בהתלהבות
בלימוד התורה הקדושה אנו זוכים לדביקות נפלאה בהשי"ת ,כידוע
מהספרים הק' כי השי"ת התלבש בכבודו ובעצמו בתורה הקדושה,
וכשהאדם ממלא את ראשו בתורה הוא דבוק בעצמותו יתברך כביכול.
אמנם מבאר הרה"ק במאמר שלפנינו ,כי כדי שיתגלה אלקותו ית' בקרבנו,
וישפיע על מידותינו ,להיות ההשתוקקות ואהבת ה' בוער בקרבנו ,ויראת
ה' נטוע בלבנו ,זה בלתי אפשרי כי אם על ידי עבודת התפילה בחיות
והתלהבות ,כי בעבודת התפילה אנו זוכים להתגלות אלקותו ,זה השיג
יעקב אבינו כאשר תיקן תפילת ערבית ,והנחילנו לדורות אחריו ,את גודל
מעלת ונחיצות עבודת התפילה.
תורה -דביקות בעצמותו ,תפילה ויקץ ממשנתו
-התגלות אלקותו ויחלום והנה וגו' ויקץ יעקב משנתו
ונראה לבאר דהנה ידוע שעיקר ויאמר אכן יש ה' במקום
עבודת האדם לבוא לתכלית הזה ואנכי לא ידעתי וגו' אין זה כי
השלימות בעבודתו יתברך שמו להשיג אם בית אלקים וזה שער השמים.
אלקותו יתברך שמו ,הוא על ידי איתא במדרש (בראשית רבה סט ,ז) ויקץ
התורה והתפילה. יעקב 'ממשנתו' ,והוא תמוה.
חסידות שמשו רואמ ספרי ו
עליו אחר שעמד על סוד התפילה. ולא יוכל להיות אחד בלא שני ,כי לא
עם הארץ חסיד (אבות פ"ב מ"ה).
ההתגלות שבתפילה וגם בתורה לחוד לא ישלים נפשו,
וזה פירוש המדרש ויקץ יעקב משנתו כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (עיין
ממשנתו ,רצה לומר מתורתו, יבמות קט ):כל האומר אין לי אלא
שנתעורר על ידי התפילה הזאת, תורה -אין לו תורה ,כי בודאי על
והבין שלא בא לתכלית ההשגה על ידי עסק התורה לשמה יכול לבוא
ידי התורה לחוד .ואמר אכן יש ה' לקדושה גדולה ,כשלומד לשמה ומדבק
במקום הזה ,רצה לומר על ידי עצמו בנפשו רוחו ונשמתו באותיות
התפילה הזאת ,יוכל להבין יותר התורה.
התגלות אלקות ממה שהשיג עד עתה אמנם אף על פי כן לא יוכל לבוא
על ידי התורה לחוד ,ואנכי לא ידעתי והאהבה היראה לעיקר
סוד זה. וההשתוקקות לעבודתו יתברך שמו
ולהשיג אלקותו ,רק על ידי התפילה
השער ליראה
במסירות נפש ובהתלהבות ,כידוע מכל
אין זה כי אם בית אלקים ,רצה לומר ספרים הקדושים.
כי על ידי התפילה בהתעוררות
והתלהבות ,יכול האדם לבוא ליראת התגלה לו סוד התפלה
הרוממות ,אשר יקרא בלשון חז"ל והנה ידוע מאמר חכמינו זכרונם
בית ,כמאמר חז"ל (שבת לא ):חבל על לברכה (ברכות כו ):ויפגע במקום
דלית ליה דרתא וכו'. שתיקן תפילת ערבית ,הנה לא ידע
עד עתה סוד התפילה איך היא
וזה שער השמים ,כי התפילה היא גדולה .ומצינו שנטמן יעקב בבית
עיקר שער השמים לבוא להשגת מדרשו של שם ועבר ולמד תורה
אלקות ויראת שמים אוצר הטוב את (בראשית רבה סח ,יא) ,נמצא ידע סוד
השמים כי יראת ה' היא אוצרו, התורה ,אמנם לא בא להתגלות
ודו"ק היטב כי נכון הוא. אלקותו יתברך שמו עד עתה שנתגלה
ז חסידות אציו תשרפ ספרי
Lספר הק' K
בת עין
עבודת רחל ולאה בכל אחד מישראל
לרגל יומא דהילולא החל השבוע
יש לנו שני חלקים בעבודת ה' ,החלק הנסתר הוא "העבודה הפנימית"
היא מה שאין ניכר לחוץ ,הביטול הגמור להשי"ת והרצון והתשוקה להיות
דבוק בהשי"ת ,גם השמירה מלעבור על מצוות לא תעשה הנובע מהרצון,
לא שייך כל כך בה פניות ועצמיות ,כי מורגש בה הביטול להשי"ת.
ואילו החלק הנגלה "העבודה החיצונית" שהוא קיום מצוות מעשיות ,אנו
מרגישים בה יותר את עצמנו ,ולכן עלולים אנו להיות לנו פניות בהן,
להרגיש שמגיע לנו תשלום שכר ,וחסר בה הביטול להשי"ת.
זהו ענין רמיזת האמהות ,לאה רומזת לעבודה הפנימית ורחל לעבודה
החיצונית ,ויעקב אבינו בחר ברחל ,כי המצוות מעשיות הוא עיקר הנחת
רוח להשי"ת לעשות לו דירה בתחתונים ,אבל בחינת לאה שביעקב החלק
הפנימי ,היתה שנואה ודואגת על בחינת רחל ,שלא תהיה ח"ו באופן נפרד
מהשי"ת ,אלא בלתי לה' לבדו.
לכן העבודה היא להקדים את לאה הפנימיות לקיום המצוות מעשיות,
לעשותן בלתי לה' בביטול הגמור להשי"ת ,ולעורר הלב בהשתוקקות
לעשות העבודה החיצונית בשלימות ,ואז יהיו המצוות מעשיות הנחת רוח
להשי"ת ,ולא יהיה להם לחיצונים שום שליטה בקיום המצוות החיצוניות.
שמשמע בעבור כי שנואה לאה לכן וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את
ויפתח את רחמה ,משמע ואם לא רחמה ורחל עקרה וגו' (כט,
היתה שנואה לא היה פותח ,הלא לא) .ולכאורה מה חידוש יש כאן,
חסידות ןיע תב ספרי ח
בעולם הזה או בעולם הבא. בלהה וזלפה שלא היו שנואים ואף על
פי כן ותהר ותלד וגו'.
בחינת לאה העבודה הפנימית
דואגת על שלימות העבודה לאה -עבודה פנימית
החיצונית
ולהבין זה ,נקדים הנה ידוע שלאה
וזהו שאמר הכתוב (כט ,יז) ועיני לאה נקראת עלמא דאתכסיא ורחל
רכות ורחל היתה יפת תאר נקראת עלמא דאתגליא (זוה"ק ח"ב
ויפת מראה וגו' ,פירש רש"י ,לאה כט.):
היתה מתייראה שלא תפול בחלקו של
עשו ולזה היתה בוכה ,ע"כ .רצה היינו בחינת עולם המחשבה הוא
לומר שלזה היתה עיני לאה רכות, באתכסיא ,ונקראת 'לאה'
מחמת ורחל היתה יפת תאר וגו', בחינת 'לא' ,שלא ניכר לחוץ מה
פירוש מחמת שבחינת רחל עלמא שבתוך המחשבה .והוא שורש המצות
דאתגליא בחינת דבור ומעשה במצות לא תעשה ,כי המקיים מצות לא
עשה ,היתה 'יפת תואר' שיכול להיות תעשה אינו ניכר ,שמקיים המצוה בשב
בהם בחינת פניות וגסות והתפארות ואל תעשה ,ועל כן אין להחיצונים
כנ"ל ,ועל זה היתה מתיראה לאה אחיזה במקום ההוא ,כי לא שייך שום
בחינת מחשבה עלמא דאתכסיא ,שלא פניות וגסות כל כך ,כי הוא דבר
יתאחזו הקליפות בבחינת רחל במצות הנסתר במחשבה ולב.
עשה שעל ידי דבור ומעשה ,ולזה
היתה בוכה ודואגת על זה לתקנה. רחל -עבודה מעשית
אבל לא כן בחינת רחל ,בחינת
יעקב רצה המצוות מעשיות עלמא דאתגליא ,בחינת עולם
ובעבור שאמרו חז"ל (פסחים נ ):לעולם הדיבור ,שהוא שורש מצות עשה
ילמוד אדם שלא לשמה שעושה בפועל ממש ,ונראה לכל
שמתוך כו' (שעיקר הנחת רוח הוא לגלות בשעת קיום המצוה ,ועל כן יכול
שמו ית' בעולם התחתון על ידי מצוות מעשיות, להיות ביותר אחיזת החיצונים מחמת
להביא הלשמה גם במקום של שלא לשמה) ,על הפניות שבא לו בשעת קיום המצוה
כן ויאהב יעקב את רחל ,רצה לומר בחינת גסות וכדומה ,כגון לקבל פרס
ט חסידות אציו תשרפ ספרי
לבדו ולא לשום בחינת הולדה ,רצה שיעקב דבק את עצמו בבחינת מצות
לומר שום קבול פרס שנקרא בחינת עשה בפועל ממש.
הולדה ,שמוליד שכר ,והוא עושה
ולאה תמיד היתה דואגת על זה,
המצוה לא לשום בחינת הולדה של
שלא יתאחזו הקליפות בבחינת
קבול פרס ,לא בעולם הזה ולא בעולם
מצות עשה מצד שום פניה כנ"ל,
הבא ,כי אם ורחל עקרה ,ר"ל מן
[ר"ל שיעקב בעצמו ,בבחינת 'לאה'
'רחל' חסר יו"ד למנין רמ"ח ,ר"ל
בחינת בינה שבו ,הוא דואג בקרבו]
שחסר ממנה העיקר שהוא בחינת
בלב נשבר ונדכה ונבזה בעיניו נמאס,
יו"ד שהוא בחינת חכמה עילאה
ושנואה על בחינת מעשה המצות
(תקו"ז לב ,):ועל כן היא יפת תואר ויש
שעשה שיהיו בשלימות.
שם אחיזה לחיצונים.
ָּפתח ה' להקדים הפנימיות
ולזה אמר ויפתח ,לשון יו"ד-פתח, לעבודה החיצונית
שפתח בה בחינת יו"ד בחינת
וזהו שאמר הכתוב וירא ה' כי שנואה
חכמה ,שתאיר בה בחינת חכמה
לאה ,רצה לומר בחינת המחשבה
ומחשבה בבחינת לאה ,שתוכל לתקן
ובינה ליבא (תקו"ז הקדמה יז ,).שהוא
את בחינת רחל ,שתשלים רמ"ח
בחינת לאה ,הוא שנואה בעיניו נמאס
בבחינת יו"ד כנזכר לעיל ,ר"ל שתהיה
על דאגת תיקון בחינת רחל .על כן
המצות עשה שהוא בחינת רחל שתהיה
ויפתח את רחמה ורחל עקרה ,פירוש
עקרה ,ולא תוליד שום קבול פרס
שפתח ה' את רחמה ,רמ"ח מצות
כנ"ל.
עשה ,שיהיה להם פתיחה מן בחינת
וכשמחשב כן האדם בעת פתיחת לאה בחינת מחשבה ,שיהיה הפתיחות
אז המצוה, עשיית של מצות עשה ממנה.
רחמנא לבא בעי (סנהדרין קו ,):שיהיה
הלב משתוקק לעשות המצוה בשלימות קיום מצוות מעשיות בלתי לה'
לה' לבדו ,וה' יהיה בעזרו לגמור רצה לומר כשירצה האדם לעשות
המצוה בכי טוב בלי שום פניה ,כי איזה מצות עשה ,יחשוב תחילה
אם בבחינת עקרה. במחשבתו שעושה המצוה רק לה'
חסידות שדוק ערז ספרי י
Lספר הק' K
זרע קודש
תכלית העבודה כשהיא לשם תענוגיו ושעשועיו יתברך
השי"ת חרט על כתרו “עמי ישראל לי"
הרה”ק מראפשיץ זי”ע מבאר לנו יסוד גדול המשנה את כל מהות עבודתינו
את ה’ ,להיות מכוון אל התכלית הנרצה של אבינו שבשמים .מבאר הרה”ק
שתכלית כל הבריאה היא למען תענוגו ושעשועיו יתברך מעבודתינו ,ולכן
כאשר המכוון שלנו בעבודתינו את השי”ת היא בעבור התענוג ושעשועים
של השי”ת עמנו ,זה גורם תענוג עצום ביותר ,ונעשה כביכול עטרת וכתר
להשי”ת ,כמו שחרוט על כתרו יתברך ‘עמי ישראל לי’ שמתעטר במעשינו
לשם תענוגו יתברך .ואנו זוכים להיות באמת מרכבה להשי”ת.
זהו פנימיות הכוונה שהיה יעקב אבינו מצער את עצמו שלא זכה להתגלות
השי”ת בבחינת ‘אנכי’ כמו אברהם ויצחק ,המורה על ‘אני כתר’ להשי”ת ,ואז
התגלה אליו ה’ במדריגה זו .ועל זה אנו מתפללים תמיד שנזכה לחיות כך.
כמו שנגלה לאבותי ,לאברהם אמר נגלה עליו בלשון אנכי
(בראשית טו ,א) 'אנכי מגן לך' ,ליצחק
(שם כו ,כד) 'אנכי אלקי אברהם אביך',
(לג ,יג) על פסוק ויירא בפסיקתא
ויאמר כו'.
ועלי נגלה בלשון אני ,ולא באנכי ,כיון
שראה הקדוש ברוך הוא שמצטער על אמרו חכמינו ז"ל שנתיירא יעקב
זה ,נגלה עליו גם כן בלשון אנכי, ואמר אולי נמצא בי איזה
ואמר לו 'והנה אנכי עמך' וכו'. חטא ועון שלא נגלה עלי בלשון אנכי,
אי חסידות אציו תשרפ ספרי
עטרת ,וזהו בחינת 'אשת חיל עטרת תכלית הבריאה :שעשועי השי"ת
בעלה'. ממעשי בני ישראל
אמרו זכרונם לברכה (בראשית רבה ח, כי
אנכי -אני כתר להשי"ת ז) נמלך הקדוש ברוך הוא
והנה תיבת 'אנכי' כתוב בספרים בנשמותיהן של צדיקים לברוא העולם,
(זוה"ק ח"ב צא ).אותיות אני כ', והענין ,שעלה לפניו כביכול התענוג
זה מורה על בחינת תענוג הקדוש והשעשועים שיקבל מצדיקים ,על דרך
הזה ,שמדת אני בחינת כנסת ישראל שאמרו זכרונם לברכה (זוה"ק ח"ג ז):
נעשה בחינת כתר לראשו יתברך שמו, ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים,
והכ"ף מורה על כתר. וזהו כמו שהאב אף על פי שהוא
מפרנס את בנו ,לוקח לעצמו תענוג
וזהו שכתוב (שיר השירים ז ,יא) 'אני ושעשועים ושמחה מתענוג בנו ,ולשם
לדודי ועלי תשוקתו' ,כי כתוב שמחה זו ,ברא השם יתברך את
בספר אוצר הכבוד (ברכות ו ).שעל העולם.
כתרו יתברך כתוב 'עמי ישראל לי',
וזהו שכתוב 'אני לדודי' כשאני עושה עטרת להשי"ת -ממעשינו לשם
כל מעשי לדודי ,אז הוא בבחינת אשת תענוגו יתברך
חיל עטרת בעלה .וזהו שכתוב 'ועלי' וכשאנו עובדים אותו יתברך על דרך
ראשי תיבות ע'מי י'שראל ל'י ,הכתוב זה ,שכביכול השם יתברך
על כתרו יתברך שמו ,זה היה יקבל תענוג מאת מעשינו ,אז אנו
תשוקתו יתברך לברוא העולם ,כנזכר בבחינת (משלי יב ,ד) 'אשת חיל עטרת
לעיל שעלה לפניו יתברך זה התענוג. בעלה' ,על דרך שאמרו חכמינו
זכרונם לברכה (ברכות ו ).תפילין דמרי
או יאמר 'ועלי תשוקתו' ,על דרך עלמא כתיב בהו (דברי הימים-א יז ,כא)
(קריא"ש שעל המטה) ועל ראשי 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'
שכינת אל ,וזהו שנאמר 'ועלי כו' ,נמצא שזה התענוג שמקבל
תשוקתו' פירוש השכינה ,שעלי כביכול מעמו ישראל שהם גוי אחד
השכינה ,שהשם יתברך משתוקק לה בארץ ,הם לתפילין על ראשו יתברך,
ונקראת תשוקתו כביכול. והתפילין הם למעלה מהראש כמו
חסידות שדוק ערז ספרי בי
וכן בדוד שהיה בחינת רגל רביעי התגלות בלשון אנכי – שזכו
שבמרכבה (עיין זוה"ק ח"ג רסב,): להיות כתר ומרכבה להשי"ת
אמר לו נתן הנביא (שמואל-ב יב ,ז) כה
אמר ה' "אנכי" משחתיך למלך על ולכן נגלה יתברך לאבות בלשון אנכי,
ישראל "ואנכי" הצלתיך מיד שאול. להורות שעבודתינו לתענוג
לפניו יתברך ,ונעשה בחינת אני
ובנה אות ה' – שנזכה לפעול רק בחינת כנסת ישראל [שנקראת אשת
לתענוגו יתברך חיל ,נעשית] עטרת בעלה בחינת כתר
(תפלת שמונהועל זה אנו מתפללין לו יתברך ,גם כי האבות הם המרכבה
עשרה) 'ובנה אותה בקרוב וכסא לו יתברך ,ואנכ"י גימטריא
בימינו בנין עולם וכסא דוד עבדך כס"א.
מהרה לתוכה תכין' ,שתתעלה אות
ה' ,וזהו שאומרים ובנה אות"ה אות וזה היה הצער לאבינו יעקב עליו
ה' ,שהוא בחינת כנסת ישראל השלום שלא נגלה עליו עדיין
תתעלה' ,וכסא דוד עבדך מהרה בלשון אנכי ,מורה שעדיין אינו
לתוכה תכין' כנזכר לעיל [שלדוד] בבחינה הנבחרת ,שמורה תיבת אנכי
נגלה עליו גם כן באנכי ,על שהוא על קבלת תענוגו יתברך ,שיהיה בחינת
רגל רביעי שבמרכבה ,להעלות בחינת אני מתחבר ועולה לבחינת כתר,
אות ה' שתהיה בבחינת אשת חיל ושיהיה הוא כסא לכבודו יתברך ,ולכן
עטרת. אחר כך נגלה עליו בלשון אנכי.
