gilyoines.com

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫פרשת ויצא‬ ‫תשפ"ז | שנה ד' | גליון קנא‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אמונים נצר' קאסאן‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫'ויעקב איש תם' האמונה התמימה וכח הבחירה של יעקב אבינו������������������������������������������ג‬ ‫'ובחרת בחיים' תכלית האדם בעולמו לבחור בטוב ⋅ 'והרשות נתונה' הבחירה נתונה לכל אדם ⋅ 'צדיק‬ ‫ורע לו' העולם הזה מעלים ומסתיר את האמת ⋅ 'שני גויים בבטנך' החילוק בזה בין ישראל לעמים ⋅‬ ‫'יושב אהלים' יעקב אבינו בעבודתו המתיק את הדינים ⋅ 'ולאום מלאום יאמץ' החיזוק בגלות בזכותיה‬ ‫דיעקב שלימא‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע ‪ -‬ח' כסליו תרל"ב‪..........................................................‬י‬ ‫פניני אמונים נצר‬ ‫פרשת ויצא ⋅ הילולת הבת עין��������������������������������������������������������������������������������������יא‬ ‫הילולת הבת עין זי"ע ⋅ לית אנא מובד סברי מן בריי ⋅ עבודת יעקב אבינו להעלות את הגשמיות ⋅‬ ‫פעולת יעקב אבינו לערבב את השטן ⋅ מעשיו של יעקב אבינו כתורה ממש ⋅ והקב"ה מצילנו מידם‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫הלכות שבת (י"ז)‬ ‫חקרי הלכות בדיני הטמנה בדבר המוסיף הבל ‪.........................................................‬טז‬ ‫תולדות האור האם נחשב כדבר המוסיף הבל ⋅ להטמין כלי במים חמים באופן שבולט מעט ואח"כ‬ ‫מכסה מלמעלה ⋅ האם שייך הוספת הבל בדבר שאינו מוסיף הבל ⋅ יישוב שיטת המג"א מדוע‬ ‫לשיטתו אין זה מזרז הבישול ⋅ הטמנה שלא במידי דאכילה ⋅ תמצית הדברים‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫'ויעקב איש תם'‬ ‫האמונה התמימה וכח הבחירה של יעקב אבינו‬ ‫'ובחרת בחיים' תכלית האדם בעולמו לבחור בטוב ⋅ 'והרשות נתונה' הבחירה‬ ‫נתונה לכל אדם ⋅ 'צדיק ורע לו' העולם הזה מעלים ומסתיר את האמת ⋅ 'שני‬ ‫גויים בבטנך' החילוק בזה בין ישראל לעמים ⋅ 'יושב אהלים' יעקב אבינו‬ ‫בעבודתו המתיק את הדינים ⋅ 'ולאום מלאום יאמץ' החיזוק בגלות בזכותיה‬ ‫דיעקב שלימא‬ ‫אין בתי עבודה זרה‪ ,‬אך זכורני מימי ילדותי‬ ‫בפרשתן (כה כא‪-‬כב) 'ויעתר יצחק לה'‬ ‫באמריקה שהיינו מוזהרים ועומדים שלא לעבור‬ ‫לנוכח אשתו כי עקרה הוא‬ ‫ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו‪ ,‬ויתרוצצו‬ ‫במקומות מסויימים שהיו שם בתי עבודה‬ ‫הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי‬ ‫זרה]‪ .‬וראיתי בש"ך עה"ת (ד"ה ויתרוצצו הבנים)‬ ‫ותלך לדרוש את ה''‪ .‬וברש"י (ד"ה ויתרוצצו)‬ ‫שביאר שרבקה אמנו המשיכה בדרכי‬ ‫הביא את דרשת חז"ל (ב"ר סג ו) שהוא‬ ‫אברהם ושרה והסתובבה שם כדי לקרב‬ ‫מלשון ריצה‪' ,‬כשהיתה עוברת על פתחי‬ ‫את התועים לאמונת השי"ת‪ .‬ויש לדקדק‬ ‫תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס‬ ‫לצאת‪ ,‬עוברת על פתחי עבודה זרה עשיו‬ ‫על לשון 'למה זה אנוכי'‪ ,‬שלפי פירוש רש"י‬ ‫מפרכס לצאת'‪ .‬והתקשיתי בזה‪ ,‬שלכאורה‬ ‫(ד"ה למה) שהכוונה למה אנכי מתפללת על‬ ‫נפסק להלכה (שו"ע יו"ד סי' קנ ס"א) שאסור‬ ‫ההריון‪ ,‬תיבת 'זה' היא לכאורה אך למותר‪.‬‬ ‫לעבור על פתחי עבודה זרה [ברוך ה' בעירנו‬ ‫ג‬ ‫קודש פרשת שופטים ד"ה תמים תהיה) שהתבטא‬ ‫בהמשך הפסוקים (כה כו) 'ויצא הראשון‬ ‫שבכדי לזכות לתכלית מידת התמימות יש‬ ‫אדמוני כולו כאדרת שיער‬ ‫להיות חכם גדול עד למאוד‪ ,‬ומה זה הענין‪.‬‬ ‫ויקראו שמו עשיו‪ ,‬ואחרי כן יצא אחיו‬ ‫וידו אוחזת בעקב עשיו ויקרא שמו יעקב‬ ‫'ובחרת בחיים'‬ ‫ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם'‪ .‬והביא‬ ‫תכלית האדם בעולמו לבחור בטוב‬ ‫רש"י (ד"ה ויקראו)‪ ,‬שאת השם עשיו קראו‬ ‫הנה השי"ת ברא את כל הבריאה בששת‬ ‫כולם לפי שנולד כשהוא עשוי ושלם בגופו‬ ‫ימים וביום השישי ברא את האדם‬ ‫ובשערו כבן שנים הרבה‪ .‬ואילו ביעקב‬ ‫ונתן לו יצר טוב ויצר הרע‪ ,‬כמו שדרשו‬ ‫כתב רש"י (ד"ה ויקרא) שהקדוש ברוך הוא‬ ‫חז"ל (בר"ר ט ז) על הפסוק (בראשית א לא) 'וירא‬ ‫קראו יעקב‪ ,‬ועוד פירש שאביו קרא לו כן‬ ‫אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'‬ ‫על שם אחיזת העקב‪ .‬אמנם לפי הפירוש‬ ‫שנאמר בסיום יום השישי‪ ,‬ואמרו 'טוב ‪ -‬זה‬ ‫הראשון לא נתבאר מדוע קראו הקב"ה‬ ‫יצר טוב‪ ,‬מאוד – זה יצר הרע'‪ ,‬והניחו בגן‬ ‫דווקא 'יעקב'‪ .‬ובספורנו (ד"ה ויקרא) נתן‬ ‫עדן 'לעבדה ולשמרה' (בראשית ב טו) ואמרו‬ ‫טעם לזה‪ ,‬שקרא לו כן על שם שהוא ישאר‬ ‫חז"ל (זוה"ק בראשית כז‪ ).‬שהכוונה על מצוות‬ ‫בעקב ובסוף אחר כליון כל האומות לעתיד‬ ‫עשה ועל מצוות לא תעשה‪ ,‬והיינו שתכלית‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫בריאת העולם הוא כדי שיהיה לאדם יצר‬ ‫עוד שם (פסוק כז) 'ויגדלו הנערים ויהי עשיו‬ ‫טוב ויצר הרע‪ ,‬והוא יגביר את חלק הטוב‬ ‫איש יודע ציד איש שדה ויעקב‬ ‫ויבחר בו וימאס ברע‪ ,‬ויקיים תורה ומצוות‬ ‫איש תם ישב אהלים'‪ .‬וכתב רש"י (ד"ה‬ ‫ובזה יקיים את העולם כולו‪.‬‬ ‫יושב) על לשון 'אהלים' שישב באהלי שם‬ ‫האדם נמצא תדיר במלחמה גדולה‪ ,‬וכפי‬ ‫ועבר‪ .‬ובזוהר הקדוש (פרשת יתרו ע‪ ).‬מבואר‬ ‫שהכתוב מפרט בסוף פרשת‬ ‫שהכוונה לאהל אברהם ואהל יצחק‪,‬‬ ‫נצבים (דברים ל טו) 'ראה נתתי לפניך היום‬ ‫שיעקב אבינו הסתובב אצלם ולמד מהם‬ ‫את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע‬ ‫תורה ועבודה‪ .‬ויש לבאר עוד בלשון רבים‬ ‫ובחרת בחיים'‪ ,‬שיש לפני האדם בכל עת‬ ‫זה‪ .‬עוד יש לדקדק על לשון 'איש תם'‪ ,‬מה‬ ‫את הבחירה אם לבחור בטוב או ברע‪,‬‬ ‫התווסף בתיבת 'איש'‪ .‬ובכלל יש להבין‬ ‫והתורה מורה לו שיבחר בחלק הטוב‪.‬‬ ‫מהו עומק מידת 'איש תם'‪ ,‬ומה היתה‬ ‫ועלינו לזכור שאנו נמצאים במלחמה כבדה‬ ‫מידת התמימות של יעקב אבינו‪ .‬ונודע‬ ‫שאסור להסיח דעת ממנה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫מאמרו של הרה"ק מראפשיץ זי"ע (שיח שרפי‬ ‫ד‬ ‫עם בריותיו (ע"ז ג‪ ,).‬ואמנם השי"ת עומד על‬ ‫(שער יחוד המעשה פ"ה)‬ ‫בחובות הלבבות‬ ‫ימינו לסומכו ולעוזרו‪ ,‬אך הוא צריך לעשות‬ ‫שחכם אחד אמר לאלו ששבו ממלחמתם‪,‬‬ ‫את הפתח שלו‪.‬‬ ‫שהם כעת מגיעים למלחמה גדולה הרבה‬ ‫אכן הארכנו השבוע בשיעור בהיכל‬ ‫יותר‪ ,‬שהיא מלחמת היצר‪ .‬ובכל יום בת‬ ‫קול יוצאת מהר חורב ואומרת (ירמיה ג יד)‬ ‫הכולל‪ ,‬שבנוסף לחוסר הבנת‬ ‫האדם לשילוב של הידיעה והבחירה‪ ,‬גם‬ ‫'שובו בנים שובבים' (זוה"ק ח"ג קכו‪ ,).‬ויש‬ ‫כח הבחירה עצמו אינו מובן בשכל‪ ,‬אחר‬ ‫לשמוע ולהאזין לבת קול ולברוח לבית‬ ‫שאנו יודעים שרק השי"ת הוא זה שנותן‬ ‫המדרש שהוא ה'מקלט' מכח הרע‪.‬‬ ‫כח לאדם לחשוב מחשבות טובות ולבחור‬ ‫בטוב‪ ,‬וכן כל פעולותיו הם רק מכח הבורא‪,‬‬ ‫'והרשות נתונה'‬ ‫הבחירה נתונה לכל אדם‬ ‫אבל על כל פנים כך קבעה חכמתו ית"ש‪,‬‬ ‫שיש לאדם את כח הבחירה‪ ,‬אף שאין זה‬ ‫ללא כח הבחירה אין תועלת בעבודת‬ ‫מובן בשכל המצומצם והאנושי שלנו‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬וכמו שהביא ב'קאצקער‬ ‫קוויטל' [שכתבו חסיד ישיש שעוד הסתופף‬ ‫אכן האדם אינו מלאך ושבע יפול צדיק‬ ‫בצל הרה"ק מקאצק והחידושי הרי"ם‪ ,‬הרבי ר'‬ ‫וקם‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב (קהלת ז כ)‬ ‫העניך והשפת אמת‪ ,‬ובערוב ימיו כתב קוויטל‬ ‫'כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב‬ ‫לאמרי אמת] שהחידושי הרי"ם זי"ע אמר‪,‬‬ ‫ולא יחטא'‪ ,‬ואף אם נפל ונכשל עליו לשוב‬ ‫באים אלי אברכים ומבקשים שאסלק‬ ‫ולהתחזק מעתה ואילך‪ .‬אך אין לו רשות‬ ‫ואטול מהם את היצר הרע‪ ,‬ואינם מבינים‬ ‫לומר 'שלום עלי נפשי'‪ ,‬ולחיות את חייו‬ ‫שאברך בלא יצר הרע – אין לו מה לחפש‬ ‫כפי תאוות ליבו באמרו שכך הוא נולד‬ ‫כאן בזה העולם‪.‬‬ ‫וכך הם טבעיו שלו ואין בידו לעשות שום‬ ‫שינוי‪ ,‬זוהי הטעות של הגויים‪ ,‬שגומרים‬ ‫בהלכות תשובה (פ"ה ה"ב)‬ ‫הרמב"ם‬ ‫בדעתם שהאדם אינו יכול לשנות את‬ ‫מאריך בזה‪ ,‬לשלול את‬ ‫טבעיו ומידותיו‪ ,‬ואם רוצה הוא לרצוח‬ ‫טעותם של הגולמי בני אדם הסבורים‬ ‫אינו יכול להתגבר ולהתאפק‪ ,‬וכן 'חכמי'‬ ‫שאדם אינו יכול לגבור על טבעו ולשנות‬ ‫הפסיכולוגיה והמטפלים למיניהם שמוכרים‬ ‫את מידותיו אלא הוא ישאר כפי שנולד‪,‬‬ ‫לאנשים את חכמת הגויים‪ ,‬אומרים לו‬ ‫ולא כן הוא הדבר‪ ,‬כי השי"ת נתן לאדם‬ ‫לאדם שכך הוא נולד‪ ,‬ואלו הם טבעי נפשו‪,‬‬ ‫את כח הבחירה להתגבר על נסיונותיו‬ ‫ועליו רק לראות להסתדר עם הסובבים‬ ‫שבאים לפתחו‪ ,‬ואין הקב"ה בא בטרוניא‬ ‫ה‬ ‫ומבאר שהנהגה במידת הדין היינו‬ ‫אותו שלא יזיקו להם תכונותיו הקלוקלות‪,‬‬ ‫שרק ליראי ה' ולמקיימי‬ ‫אך אי אפשר לשנות ולגבור על המידות‬ ‫מצוותיו היה נשפע חיים ושובע ושלום וכל‬ ‫הטבועות בנפש‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬ואילו 'מהרשעים יסתיר פניו מהם‬ ‫לא כאלה חלק יעקב בני קל חי‪ ,‬שאנו‬ ‫וימותו ברעב ובצמא בערום ובחוסר כל'‪.‬‬ ‫ואולם אם תהיה ההנהגה בדרך זו 'היתה‬ ‫יודעים את האמת‪ ,‬שהשי"ת נתן לנו‬ ‫הבחירה נהרסה‪ ,‬והשכר והעונש בטלה‪ ,‬כי‬ ‫עם בני ישראל כחות מיוחדים בנשמותינו‪,‬‬ ‫אז היו כולם טובים מצד ההכרח‪ ,‬כי איככה‬ ‫להתגבר על הרצונות השפלים‪ ,‬ולשבר‬ ‫יוכל הרשע לראות באבדן טובו ממנו תיכף‬ ‫את הטבע‪ ,‬והאש דקדושה בוערת בנו‬ ‫ומיד בעשותו הרע‪ ,‬ועודנו יהיה מחזיק‬ ‫שלא על פי שכל‪ ,‬ולפעמים אכן זה קשה‬ ‫ברשעותו'‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ויש נפילות ומכשולות‪ ,‬אך רבותינו‬ ‫הקדושים לימדו וחיזקו אותנו‪ ,‬שיש לקום‬ ‫זוהי הכוונה שראה שאין העולם מתקיים‪,‬‬ ‫היינו שלא תתקיים תכלית הבריאה‬ ‫מיד ולהמשיך בהתחדשות בהתגברות על‬ ‫לבחור בטוב מחמת כח הבחירה‪ .‬ולכן‬ ‫כח היצר הרע‪.‬‬ ‫שיתף מידת הרחמים שיהיה טוב גם‬ ‫לרשעים ושוב תהיה הבחירה אמיתית‪,‬‬ ‫'צדיק ורע לו'‬ ‫העולם הזה מעלים ומסתיר את האמת‬ ‫עכד"ק‪ .‬ובזה יש לבאר מה שהפליגו חז"ל‬ ‫(ברכות ה‪ ).‬במעלת ייסורים של אהבה שיש‬ ‫זהו בפשטות התירוץ על קושיית משה‬ ‫לצדיקים‪ ,‬שהכוונה שהצדיקים נוטלים על‬ ‫רבינו עליו השלום מדוע יש צדיק ורע‬ ‫עצמם את הייסורים כדי שתמשך הבחירה‬ ‫לו רשע וטוב לו (ברכות ז‪ ,).‬שכן אם לצדיק‬ ‫בעולם ויהיה מקום לטעות וכנ"ל‪ ,‬והיינו‬ ‫היה תמיד רק טוב וחסד ולרשע רק צרות‬ ‫שמחמת אהבת השי"ת כדי שיהיה לו נחת‬ ‫ומכאובים‪ ,‬היתה הבחירה בטלה ולא היתה‬ ‫רוח מהבחירה בטוב מסכימים הם לקבל‬ ‫תכלית הבריאה מתקיימת‪ .‬כמו שביאר‬ ‫ייסורים‪ ,‬והן הן ייסורים של אהבה‪.‬‬ ‫בזה הרה"ק הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע‬ ‫זו פירש הרבי ר' הערש עוד (שם‬ ‫בדרך‬ ‫(בארות המים פרשת בראשית ד"ה במדרש) את דברי‬ ‫פרשת וירא ד"ה ברש"י) את דברי רש"י‬ ‫רש"י (בראשית א א ד"ה ברא) מחז"ל שבתחילה‬ ‫בפרשת וירא (כא ו ד"ה יצחק) מחז"ל (בר"ר נג ח)‬ ‫עלה במחשבה לפני המקום לברוא את‬ ‫שיחד עם שרה אמנו נפקדו הרבה עקרות‪,‬‬ ‫העולם במידת הדין‪ ,‬ראה שאין העולם‬ ‫והטעם לזה הוא 'כי באם היה ה' מפלה בין‬ ‫מתקיים ושיתף מידת רחמים‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מהם את דרכי החכמה להתעלות ממדרגה‬ ‫זרע אברהם אוהבו לשאר האומות‪ ,‬אז היו‬ ‫למדרגה בתיקון המידות ובעבודת הבורא‪.‬‬ ‫כל בני תבל מכירים כי רק באברהם בחר‬ ‫גם נכלל בזה שהאמין בתמימות בהשי"ת‬ ‫ה' ובזרעו אחריו‪ ,‬ואם כן היתה הבחירה‬ ‫בכל דרכיו ובכל הנהגותיו עמו‪ ,‬וידע שהכל‬ ‫בטלה‪ ,‬ולא היה מקום לשכר ועונש'‪ ,‬ולכן‬ ‫מאת ה' עליו לטובתו הנצחית‪ ,‬ובזה התחזק‬ ‫נפקדו עימה עוד עקרות רבות‪ ,‬באופן שיש‬ ‫אף כשעברו עליו תהפוכות רבות ומקרים‬ ‫פתח לטעות ולחשוב שהיה זה ממקרה‬ ‫קשים עד שהמדרש (בר"ר פד ג) קורא עליו‬ ‫העולם ולא ה' פעל כל זאת‪ .‬ונמצא שהשי"ת‬ ‫את הפסוק (איוב ג כו) 'לא נחתי ולא שלוותי‬ ‫תמיד מסדר ברוב חכמתו שלא יהיה גילוי‬ ‫ולא שקטתי ויבוא רוגז'‪ ,‬ותמיד זכר את‬ ‫אלקות גדול מידי‪ ,‬כדי שלא תהיה הבחירה‬ ‫האמונה בתמימות בהשי"ת שאמיתו הכל‪.‬‬ ‫בטלה‪.‬‬ ‫דווקא מתוך החכמה הגדולה בא האדם‬ ‫'שני גויים בבטנך'‬ ‫לאמונה תמימה‪ ,‬וכמו שכהיום‬ ‫החילוק בזה בין ישראל לעמים‬ ‫הזה שיש הרבה דרכים ואופנים לחכמי‬ ‫זה היה עניינו של עשיו‪ ,‬שנולד גמור ועשוי‪,‬‬ ‫המחקר ולאנשי המדע לחקור ולראות‬ ‫והיינו שלא התעלה על מידותיו וטבעיו‬ ‫דברים חדשים בחלל שמחוץ לכדור‬ ‫אלא כפי שנולד כך מת‪ ,‬והיה מיד עשוי‬ ‫הארץ או בגוף האדם ועוד‪ ,‬ודווקא על‬ ‫באותו אופן שבו ישאר כל ימיו‪ ,‬ומלחמת‬ ‫ידי כן הם רואים ומכירים שאינם יודעים‬ ‫היצר והתעלות אינם מדברים אליו כלל‪,‬‬ ‫כלום‪ ,‬וכמה שהם רק מוצאים ורואים‪ ,‬הם‬ ‫ולכן אצלו 'הכל קראו לו עשיו'‪ ,‬כי לזה יש‬ ‫מבינים שיש עוד ועוד עומק לפנים מעומק‬ ‫הרבה שמסכימים למהלך זה‪ ,‬ומתרפים‬ ‫שנשגב מבינתם‪ .‬וכגון בגוף האדם‪ ,‬שאת‬ ‫מעבודת המידות והתגברות על היצר‬ ‫הדבר הפשוט ביותר של חיות האדם אינם‬ ‫ותואנה שאין ביכולת האדם לשנות את‬ ‫משיגים‪ ,‬ואין להם הסבר מניח את הדעת‬ ‫טבעיו שאיתם הוא נולד‪ ,‬וכולם קראו לו‬ ‫מדוע הלב מפסיק לפעול והאדם מת‬ ‫'עשיו' שנולד גמור ועשוי ולא ישתנה לעולם‬ ‫ונפטר‪ ,‬והם רק יודעים שיש מציאות של‬ ‫מכמות שהיה‪.‬‬ ‫חיים שנפסקת‪ ,‬אך אין בידם הסבר לדבר‪,‬‬ ‫לעומת זאת יעקב אבינו היה 'איש תם'‬ ‫ואנו יודעים את האמת‪ ,‬שזה דבר רוחני של‬ ‫והאמין בתמימות שהשי"ת‬ ‫'ויפח באפיו נשמת חיים' (בראשית ב ז) שאינו‬ ‫נתן לו את כח הבחירה‪ ,‬ולכן היה יושב‬ ‫מובן בשכל גשמי‪.‬‬ ‫באהלי שם ועבר או אברהם ויצחק‪ ,‬ובנה‬ ‫ז‬ ‫בפרשתן (כז כח ד"ה מטל) 'ישראל שהוא בעל‬ ‫לכן דווקא מתוך חכמתו של יעקב בא לידי‬ ‫אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך‬ ‫תמימותו הגדולה בהשי"ת‪ ,‬וכדברי‬ ‫תגר‪ ,‬לפיכך ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע‬ ‫הרה"ק מראפשיץ הנ"ל‪ .‬וזה שאמר‬ ‫את לבבו (מלכים א' ח לט)‪ ,‬אבל נכרי מחוסר‬ ‫הכתוב שהיה 'איש' שהוא לשון חשיבות‬ ‫אמנה וכו'‪ ,‬בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו‪,‬‬ ‫וחכמה‪ ,‬ועל ידי כן גופא היה 'תם'‪ .‬ועל דרך‬ ‫כדי שלא יקרא עליך תגר'‪ .‬וזה היה דרכו‬ ‫שהתבטא רבינו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע‬ ‫של עשיו הרשע‪ ,‬שהיה 'איש שדה' והאמין‬ ‫קודם פטירתו ואמר שאחר כל ההשגות‬ ‫רק במעשי ידיו ובמה שראה בעיניו‪ ,‬ולא‬ ‫הנוראות שהשיג בכל ימי חייו הוא עוזב הכל‬ ‫האמין שיש דברים גבוהים מהשגותיו‬ ‫נאר און גלייב' (הובא בישמח ישראל‬ ‫'און איך בין א ַ‬ ‫ומהבנתו‪.‬‬ ‫הגדה של פסח ד"ה קדש‪ ,‬תורת אבות אמונה ובטחון אות‬ ‫יז)‪ .‬ולכן קרא השי"ת את שמו 'יעקב' שהוא‬ ‫'יושב אהלים'‬ ‫מלשון עקב וסוף כדברי הספורנו‪ ,‬להורות‬ ‫יעקב אבינו בעבודתו המתיק את הדינים‬ ‫שמעלתו המיוחדת של יעקב אבינו היתה‬ ‫בספה"ק זרע קודש (ריש פרשתן) כתב‬ ‫שלא ראה רק את מה שרואים בעיניים‬ ‫לבאר מדוע נרמזו יצחק‬ ‫הגשמיות‪ ,‬אלא התבונן והבין שיש עוד‬ ‫ורבקה בפיוט של 'בפי ישרים תתרומם‬ ‫הרבה עומק וסוד בכל המקרים שעוברים‬ ‫ובשפתי צדיקים תתברך' וכו'‪ ,‬שהתיבות‬ ‫עליו‪ ,‬וידע שיש המשך וסוף מעבר לראיית‬ ‫'ישרים‪ ,‬צדיקים‪ ,‬חסידים‪ ,‬קדושים' הם‬ ‫העיניים וההבנה הפשוטה‪ .‬ובזה יש לפרש‬ ‫ראשי תיבות 'יצחק'‪ ,‬והאות האמצעית‬ ‫ענין 'יושב אהלים'‪ ,‬שהכוונה שהיה יושב‬ ‫בתיבות 'תתרומם תתברך תתקדש‬ ‫ומאמין בהשי"ת בשתי הבחינות שהיו‬ ‫תתהלל' הם 'רבקה'‪ .‬וכותב‪' :‬כי רבק"ה עם‬ ‫עמו‪ ,‬הן כשהיה באהלו מתוך רחמים‬ ‫האותיות והכולל גימטריא שי"ב גימטריא‬ ‫וחסדים מגולים‪ ,‬והן כשל"ע היו לו צרות‬ ‫י"ב צירופי הוי"ה‪ ,‬כי עתיד לצאת מזרעה‬ ‫ונצרך להיות באהלים אחרים ומקומות של‬ ‫י"ב שבטים שהם נגד י"ב צירופי הוי"ה‪,‬‬ ‫צרה ועקתא‪ ,‬ותמיד היה מאמין בתמימות‬ ‫שכל אחד מהשבטים המשיך השפעות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מצירוף הוי"ה אחד שהיה מקור השפעתו‪,‬‬ ‫ויצח"ק גימטריא ח' פעמים הוי"ה‪ ,‬ויצחק‬ ‫אומות העולם אינם מסוגלים להראות‬ ‫ורבקה על דרך הנ"ל גימטריא עשרים‬ ‫עבודה כזו‪ ,‬וזה לצנינים בעיניהם‬ ‫פעמים הוי"ה‪ ,‬כי השי"ת ברא העולם‬ ‫שאיש ישראל נשאר באמונתו בכל‬ ‫בעשרה מאמרות‪ ,‬ואנו מעוררין במעשינו‬ ‫המצבים שעוברים עליו‪ ,‬וכמו שהביא רש"י‬ ‫ח‬ ‫'ולאום מלאום יאמץ'‬ ‫אתערותא דלתתא בכל העשרה מאמרות‬ ‫החיזוק בגלות בזכותיה דיעקב שלימא‬ ‫מתתא לעילא‪ ,‬ועל ידי זה נשפע לנו מעילא‬ ‫יעזור השי"ת שנוכל להתחזק בגלות בכחו‬ ‫לתתא בכל ענייני עשרה מאמרות'‪ .‬ועל ידי‬ ‫של אותו זקן יעקב אבינו שהנחיל‬ ‫שבחי ישראל שמשבחים להשי"ת ומפארים‬ ‫לנו את כח האמונה התמימה בכל‬ ‫לשמו הגדול‪ ,‬נשפע מעילא לתתא השפע‬ ‫המצבים‪ ,‬וכמו שמבואר בזוהר הקדוש‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ולכן נרמזו כאן יצחק ורבקה‪.‬‬ ‫(פרשתן קמו‪ ).‬שיעקב אבינו התברך ארבע‬ ‫בזה מבאר הרה"ק מראפשיץ שרבקה‬ ‫פעמים‪ ,‬מהשי"ת‪ ,‬מיצחק אביו פעמיים‬ ‫אמנו תמהה היאך יתכן‬ ‫ומאמו רבקה‪ ,‬והוא השתמש רק בברכה‬ ‫שכשעוברת ליד פתחי עבודה זרה מפרכס‬ ‫אחת ואת השלוש הנותרות שמר והשאיר‬ ‫לשלושת הגלויות שיעברו על זרעו בגלות‬ ‫העובר לצאת‪ ,‬והלא ממנה צריכים לצאת‬ ‫המר הזה‪ .‬ואנו דבקים בדרכו ובוחרים‬ ‫י"ב השבטים הקדושים בחינת י"ב גבולי‬ ‫בטוב ומואסים ברע‪ ,‬ומתגברים על כח‬ ‫אלכסון (זוה"ק ח"ג קיח‪ ,):‬וזה שאמרה 'למה‬ ‫הרע ועל כל הנסיונות‪ ,‬ומגבירים את כח‬ ‫זה אנכי'‪' ,‬זה' הוא מספר י"ב‪ ,‬ואיך יתכן‬ ‫הקדושה בעולם‪.‬‬ ‫שיצאו י"ב השבטים ממני‪ ,‬עד שענה לה‬ ‫השי"ת שהם יצאו מיעקב‪ ,‬והמפרכס‬ ‫יהא רעווא קדם אבוהון די בשמיא‬ ‫לצאת הוא עשיו הרשע‪ ,‬עכת"ד‪ .‬ויש‬ ‫שבזכותו של יעקב אבינו תהיה‬ ‫כבר מפלה גדולה לשונאי ישראל‪ ,‬והשי"ת‬ ‫להוסיף שזה שאמר הכתוב שיעקב אבינו‬ ‫ישמור עלינו שנוכל להמשיך להיות 'יושב‬ ‫היה 'ישב אהלים'‪' ,‬ישב' הוא מספר שי"ב‬ ‫אהלים'‪ ,‬וללמוד תורה במנוחה ובהשקט‬ ‫כמספר י"ב פעמים הוי"ה שמורים על‬ ‫ולא יהיה להם שום שליטה עלינו‪ .‬ומתוך‬ ‫השפע שנשפע על ידי י"ב השבטים שיצאו‬ ‫שפע רב‪ ,‬בכל העניינים‪ ,‬חיי בני ומזוני‬ ‫ממנו וכנ"ל‪ ,‬ותיבת 'אהלים' היא אותיות‬ ‫רוויחי‪ ,‬נזכה כבר לזמן המקווה של 'ועלו‬ ‫'אלהים'‪ ,‬והיינו שיעקב אבינו בכח אמונתו‬ ‫מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו‬ ‫התמימה‪ ,‬המתיק את מידת הדין והפכה‬ ‫והיתה לה' המלוכה' (עובדיה א כא)‪ ,‬בגאולה‬ ‫לרחמים מגולים‪ ,‬והאמין שגם הצרה היא‬ ‫השלמה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫לטובה ולרחמים‪.‬‬ ‫ט‬ ‫דהילולא‬ ‫יומא‬ ‫סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע ‪ -‬ח' כסליו תרל"ב‬ ‫(ח' כסליו) חל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל‬ ‫השבוע‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫ר' ישראל ראזנצוויג ז"ל סיפר כי היה יהודי בצפת שנסע בצעירותו על‬ ‫הרה"ח‬ ‫שבת קודש להרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל‪ ,‬אמנם הוא לא חש שם שום התעלות‬ ‫והתעוררות מיוחדת ורצה לשוב לביתו‪ .‬כשנכנס להרה"ק והשיח לפניו את אשר‬ ‫על ליבו‪ ,‬נענה ר' אהרן טשערנאבלער ואמר לו‪ ,‬המשנה (אבות פ"ה מי"ד) אומרת 'הולך‬ ‫ואינו עושה שכר הליכה בידו'‪ ,‬והכוונה לאדם שהולך להסתופף אצל הצדיק אך‬ ‫אינו חש שעשה ופעל משהו בנשמתו‪ ,‬ועל זה אומר התנא 'שכר' – שכרו של‬ ‫יהודי זה יהיה 'הליכה' – שכאשר יסלק וילך לעולמו 'בידו' – יטלנו הצדיק בידו‬ ‫ויקח עליו אחריות לתיקון נשמתו‪.‬‬ ‫יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫זכותו‬ ‫י‬ ‫נצר‬ ‫אמונים‬ ‫פניני‬ ‫קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'‬ ‫פרשת ויצא · הילולת הבת עין‬ ‫הילולת הבת עין זי"ע ⋅ לית אנא מובד סברי מן בריי ⋅ עבודת יעקב אבינו‬ ‫להעלות את הגשמיות ⋅ פעולת יעקב אבינו לערבב את השטן ⋅ מעשיו של‬ ‫יעקב אבינו כתורה ממש ⋅ והקב"ה מצילנו מידם‬ ‫הילולת הבת עין זי"ע‬ ‫כן על פי דברי חז"ל (גיטין ע‪' ).‬סעודתך‬ ‫היה מעשה שפעם הכניסו אל‬ ‫שוב‬ ‫שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה'‪ ,‬ועל‬ ‫הבת עין זי"ע כוס קפה‪,‬‬ ‫כן כיון שהרגיש משום מה חשק גדול‬ ‫אמנם הבת עין נמנע ולא שתה את‬ ‫לשתות מן הקפה [זאת כיון שהיה בו‬ ‫הקפה‪ .‬לאחר זמן מה נכנסו בני הבית‬ ‫חלב אסור] על כן נמנע הוא ולא שתה‬ ‫בבהלה ואמרו שלא ישתה את הקפה‬ ‫את הקפה‪.‬‬ ‫כי התעוררה איזו שאלה על החלב‪,‬‬ ‫מעשה זה לפני הגאון‬ ‫כשסיפרו‬ ‫והשתוממו בני הבית לראות כי לא‬ ‫מטשעבין זי"ע‪ ,‬נענה‬ ‫שתה הבת עין כלל מן הקפה‪ ,‬וכמובן‬ ‫ואמר‪ ,‬כי עובדא ומדרגה כזאת להתגבר‬ ‫שתיכף אמרו לפניו שזהו מופת גדול‬ ‫על דבר שיש לו משיכה לעשותו‪ ,‬היא‬ ‫שהרגיש ברוב קדושתו שיש איזה ענין‬ ‫יותר במעלה אצלו יותר מכל המופתים‪.‬‬ ‫שאינו כשורה בכוס הקפה שהוגש‬ ‫ולכאורה לפי זה היה מן הראוי לרגל‬ ‫לפניו‪ .‬אמנם הבת עין השיב ואמר כי‬ ‫יומא דהילולא של הבת עין‪ ,‬להכין‬ ‫אין זה כלל אות ומופת‪ ,‬אלא שעשה‬ ‫אי‬ ‫'סעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך‬ ‫ולערוך סעודות גדולות ומכובדות ולא‬ ‫הימנה'‪ .‬ואין כללים בזה‪...‬‬ ‫לאכול מהם‪ ,‬ובכך לנהוג כמנהגו של‬ ‫(גליון פרשת וישלח תשפ"ו)‬ ‫הבת עין עצמו ולקיים את דברי הגמרא‬ ‫לית אנא מובד סברי מן בריי‬ ‫פעם‪ ,‬וחס ושלום 'לית אנא מובד סברי‬ ‫על הרה"ק הצמח צדיק‬ ‫מסופר‬ ‫מן בריי'‪ .‬נענה האהבת ישראל [שדרכו‬ ‫מויז'ניץ זי"ע‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫היתה פעמים רבות לפרש את דברי זקינו‬ ‫הגיע אליו יהודי אחד שהיה אפוף‬ ‫הצמח צדיק ולמצוא בהם עומק לפנים‬ ‫יגון ומכאוב ל"ע וכמה הרפתקאי עדו‬ ‫מעומק] ואמר לו‪ ,‬הבה ואבאר לך את‬ ‫עליה‪ ,‬והגיע לרבו כדי לשפוך את‬ ‫הענין‪ .‬הנה נודע ששם הוי"ה כסדרו‬ ‫נפשו ולקבל חיזוק ועצה טובה ממורו‬ ‫הוא בחינת רחמים‪ ,‬וכשהוא מהופך‬ ‫ומאורו‪ .‬כשעמד לפני הכניסה לקודש‬ ‫הוא מורה על הדינים‪ .‬וכן הוא להיפך‪,‬‬ ‫פנימה‪ ,‬ניגש אליו הרה"ק האהבת‬ ‫שהשם סמא"ל מורה על תוקף כח‬ ‫ישראל זי"ע ושאל אותו לסיבת בואו‪.‬‬ ‫הקליפה‪ ,‬ואילו כשהוא מהופך לשם‬ ‫סיפר לו האיש של"ע הוא מוכה‬ ‫לאמ"ס‪ ,‬כחו נחלש ואינו בתוקפו‪.‬‬ ‫במכאובים ובצרות והגיע לקבל איזה‬ ‫דבר חיזוק וברכה מהצדיק‪ .‬כשומעו‬ ‫האהבת ישראל ואמר לאותו‬ ‫המשיך‬ ‫זאת ביקש ממנו האהבת ישראל‬ ‫יהודי‪ ,‬שעבודתו של הס"מ‬ ‫שיועיל בטובו אחר צאתו מזקינו‬ ‫היא להכניס בלב האדם מחשבות‬ ‫הצמח צדיק לגשת אליו ולומר לו במה‬ ‫של דכדוך ועצבות יאוש ורפיון‪,‬‬ ‫חיזקו הצמח צדק ומה אמר לו‪.‬‬ ‫ושלא יצליח להחזיק איתן באמונתו‬ ‫ולהתחזק בבטחונו בצורו‪ .‬ולכן חזר‬ ‫זמן כשיצא היהודי מלפני רבו‬ ‫אחר‬ ‫חיזר למצוא את האהבת ישראל‪,‬‬ ‫הצמח דווקא על המדרש הזה‪ ,‬שכן‬ ‫וכשמצאו אמר לו שהרבי חזר לפניו‬ ‫התיבות 'לית אנא מובד סברי' הם‬ ‫את כל דברי המדרש הנ"ל בתחילת‬ ‫ראשי תיבות לאמ"ס שהוא השם‬ ‫פרשתן‪ ,‬איך שיעקב אבינו התחזק בכל‬ ‫סמא"ל למפרע‪ ,‬ובזה פעל להחליש את‬ ‫ההסתרות והחשכות וחזר ואמר 'חס‬ ‫כחו של הס"מ ולהמתיק את הדינים‬ ‫ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי'‪.‬‬ ‫השרויים עליך על ידי התגברות כחות‬ ‫וסבר היהודי שכוונת הצמח צדיק‬ ‫הס"מ והחיצונים רח"ל‪.‬‬ ‫היתה לחזור עמו דיבורי אמונה ובטחון‪,‬‬ ‫(גליון פרשת וישלח תשפ"ו)‬ ‫שיהודי אינו מאבד את האמונה אף‬ ‫בי‬ ‫עבודת יעקב אבינו להעלות את הגשמיות‬ ‫בחינת הרגליים‪ ,‬ובכח זה הלך לבית‬ ‫גדולה זאת נתגלתה ליעקב‬ ‫עבודה‬ ‫לבן לעסוק שם בגשמיות כרצון ה'‪,‬‬ ‫אבינו בחלום בשוכבו בהר‬ ‫עכת"ד‪.‬‬ ‫המוריה‪ ,‬וכאשר ביאר בספה"ק סידורו‬ ‫כך מצינו כשהגיע יעקב לבית לבן‬ ‫אכן‬ ‫של שבת (ח"ב דרוש ז פ"א אות יב) שעד לזמן‬ ‫הארמי‪ ,‬ושהה שם עשרים שנה‬ ‫זה היה יעקב אבינו ארבע עשרה שנה‬ ‫ברעיית הצאן ובהולדת השבטים‬ ‫רצופות בבית שם ועבר ולא שכב‬ ‫הקדושים‪ ,‬שבכל מעשיו הגשמיים היו‬ ‫בלילה (בר"ר סח יא)‪ ,‬והיה כולו רוחניות‬ ‫גנוזים בהם ייחודים וכוונות נוראות‪.‬‬ ‫בלא שום עסק מעסקי העולם‪ .‬וכעת‬ ‫וכגון מה שמרעיית הצאן יש לנו את‬ ‫הראה לו הקדוש ברוך הוא שאף‬ ‫חמשה עשר שיר המעלות (בר"ר סח יא)‪,‬‬ ‫בענייני הגוף שהם בחינת 'סולם מוצב‬ ‫משקתות המים יש את סוד התפילין‬ ‫ארצה' ‪ -‬מכל מקום ‪' -‬וראשו מגיע‬ ‫(זוה"ק ח"א קסב‪ ,).‬העקודים נקודים‬ ‫השמימה' (בראשית כח יב)‪ ,‬שכן 'העלאת‬ ‫וברודים הם שערים שלמים בספה"ק‬ ‫הניצוצות הקדושים מכל בחינות צרכי‬ ‫עץ חיים עם סודות נוראים‪ ,‬רחל ולאה‬ ‫הגוף בתוקף כוונת אמת לה'' הם‬ ‫מרמזים על עולמות עליונים וייחודים‬ ‫'עולים לתענוג ונחת רוח גדול לאלקים‬ ‫נשגבים מה שאין הפה יכול לדבר‪ ,‬וכן‬ ‫חיים'‪ .‬ועל זה אמר יעקב אז 'אכן יש‬ ‫על זה הדרך‪ .‬כיון שיעקב אבינו אכן‬ ‫ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי' (שם‬ ‫השכיל לקיים עבודה זאת ולהעלות‬ ‫פסוק טז)‪ ,‬שלא ידע עד אז שגם בדברי‬ ‫לשורש את כל ענייני העולם הזה‬ ‫ארציות 'יש בהם עבודת השם בעבודת‬ ‫ולעשות בהם תיקונים גדולים‪ ,‬ולתת‬ ‫ה' וכי גדלה עבודתן'‪ .‬ולכן נאמר תיכף‬ ‫בזה נחת רוח לפני מי שאמר והיה‬ ‫אחר כך (שם כט א) 'וישא יעקב רגליו‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫וילך ארצה בני קדם'‪ ,‬והיינו שהשכיל‬ ‫(גליון פרשת נח תשפ"ו)‬ ‫לנשאות ולהגביה את הדברים השפלים‬ ‫פעולת יעקב אבינו לערבב את השטן‬ ‫בעת אשר חפץ להתחיל בבנין כלל‬ ‫זו נוכל לפרש את הנאמר‬ ‫‪...‬בדרך‬ ‫ישראל והעמדת שנים עשר שבטי קה על‬ ‫ביעקב אבינו עליו השלום‬ ‫גי‬ ‫ישראל והמשכת השבטים הקדושים‪.‬‬ ‫ידי נישואיו עם רחל אמנו ע"ה‪ ,‬שאמר‬ ‫ולכן נקט עצה ותחבולה ודיבר איזה‬ ‫ללבן (בראשית כט כא) 'הבה את אשתי כי‬ ‫דיבור שאינו בתכלית הקדושה כדי‬ ‫מלאו ימי ואבואה אליה'‪ ,‬וכתב רש"י (ד"ה‬ ‫להטעותם שיחשבו וידמו לעצמם‬ ‫מלאו) 'והלא קל שבקלים אינו אומר כן‪,‬‬ ‫שבהכרח שאינו בתכלית השלמות‪,‬‬ ‫אלא להוליד תולדות אמר כך'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫שהרי ברית הלשון מכוון כנגד ברית‬ ‫לא תירץ רש"י כלום על התמיהה שיש‬ ‫המעור (ספר יצירה פ"א מ"ג)‪ ,‬ואם כן אין‬ ‫כאן‪ ,‬וכי משום כך עליו לדבר באופן‬ ‫מקום לחשוש שהוא יזכה להביא את‬ ‫מגונה כל כך‪.‬‬ ‫בנין האומה הישראלית בשלמות‪,‬‬ ‫ואינם צריכים להפריע לו‪ .‬וזה שכתב‬ ‫שיעקב אבינו בחיר שבאומות‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫שהיתה מיטתו שלמה וכשנשא‬ ‫רש"י שהטעם שאמר כן היה כדי‬ ‫את אשתו בשנתו הפ"ד היה בשלמות‬ ‫שיוכל 'להוליד תולדות' בלא שהסט"א‬ ‫הקדושה בלא שום פגם‪ ,‬חשש עד‬ ‫והטומאה יפריעו לו ויבלבלו אותו‪.‬‬ ‫מאוד שהקליפות והחיצונים יתגברו‬ ‫(גליון פרשת תולדות תשפ"ו)‬ ‫עליו בכל כחם להפריעו מבניית בני‬ ‫מעשיו של יעקב אבינו כתורה ממש‬ ‫תוכחת מוסר‪ ,‬ועוד) האריכו לבאר הלימוד‬ ‫זו יש לנו ללמוד את ההנהגה‬ ‫מפרשה‬ ‫מפרשה זו‪ ,‬שכל איש ישראל הוא‬ ‫הנכונה של יהודי בכל עת‬ ‫בבחינת 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫וזמן‪ ,‬שבכל דבר ופעולה שעושה יקיים‬ ‫השמימה'‪ ,‬דהיינו שאמנם הוא ניצב כאן‬ ‫בזה רצון השי"ת באמונה ובשמחה‪,‬‬ ‫על הארץ ועוסק בדברים גשמיים‪ ,‬אבל‬ ‫וכמו שנהג הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע‬ ‫באמת ראשו והשפעתו עולים עד לשמי‬ ‫(הובא בבית אברהם פרשתן ד"ה כי בו) שלא אמר‬ ‫השמים וגורמים ומשפיעים השפעות‬ ‫דברי תורה בשבת ויצא באמרו 'כי‬ ‫עצומות לכל העולמות לטוב ולמוטב‪,‬‬ ‫בפרשה זו נהיה תורה שלמה ממה‬ ‫ויש לו לאדם לחיות עם זה ולהתחזק‬ ‫שאיש יהודי אוכל ושותה מוליד בנים‬ ‫שכל מעשיו פועלים פעולות נשגבות‬ ‫ועוסק בעסקיו אפילו בערמומיות‪,‬‬ ‫ונוראות מה שאין הפה יכול לדבר‪ ,‬ועל‬ ‫אם הוא לשם שמים הוא תורה‪ ,‬כמו‬ ‫ידי זה יתחזק לעשות תמיד את המוטל‬ ‫שמצינו אצל יעקב אבינו'‪.‬‬ ‫עליו בעבודת הבורא ית"ש‪.‬‬ ‫קודש (נועם אלימלך פרשתן ד"ה א"י ויצא‪,‬‬ ‫בספרי‬ ‫(גליון פרשת וישלח תשפ"ה)‬ ‫קדושת לוי ד"ה ויחלום‪ ,‬אוהב ישראל ד"ה‬ ‫די‬ ‫והקב"ה מצילנו מידם‬ ‫בזמננו אנו‪ ,‬כשהרשעים המשומדים‬ ‫לחזור בכל המצבים הקשים‬ ‫עלינו‬ ‫הכופרים מתגברים על היהדות‬ ‫והחשוכים‪ ,‬ברוחניות או‬ ‫החרדית בכל האופנים והצורות‬ ‫בגשמיות‪ ,‬אף כאשר איננו רואים שום‬ ‫ומנסים לאבד ולכבות את גחלת‬ ‫פתח וצוהר לצאת מהקושי ומהצרה‪,‬‬ ‫הקדושה והאור של בני ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫את דברי ישראל סבא שחזר ואמר 'חס‬ ‫אנו מתחזקים ואומרים 'חס ושלום לית‬ ‫ושלום‪ ,‬לית אנא מובד סברי מן בריי'‪,‬‬ ‫אנא מובד סברי מן בריי'‪ ,‬ומאמינים‬ ‫ולחזור על דברי האמונה והבטחון עוד‬ ‫בכל לב שבקרוב ממש נראה כבר את‬ ‫ועוד‪ ,‬וכלשון המדרש 'חזר ואמר'‪ ,‬עד‬ ‫הסוף והקץ‪ ,‬והשי"ת יעשה סוף לכל‬ ‫שיתיישבו הדברים על ליבנו ונזכה‬ ‫הרשעים האלו עד שלא יזכר שמם עוד‪.‬‬ ‫למנוחת נפש הבוטח‪ .‬ואף כשעובר זמן‬ ‫רב ותקופות ארוכות ואין אנו רואים‬ ‫שלבן הארמי זכה שעדיין‬ ‫כמו‬ ‫שום פתח ואור‪ ,‬אל לנו להתייאש‪,‬‬ ‫יודעים ממנו רק בזכות‬ ‫כי גם ליעקב אבינו לקח י"ד שנים‬ ‫שבנותיו היו האמהות הקדושות‪ ,‬כי‬ ‫עד שהתחיל לקבל שפע של הרחבה‬ ‫אם לא כן לא היינו שומעים מעולם‬ ‫מעבודתו הקשה‪ ,‬ועשרים שנה עברו‬ ‫עליו ועל פעולותיו 'הגדולות'‪ ,‬כמו כן‬ ‫עד שניצל ונמלט לחלוטין מטומאתו‬ ‫בקרוב נזכה שהקב"ה יאיר את אור‬ ‫של לבן הארמי‪.‬‬ ‫הגאולה‪ ,‬וכל רודפי התורה יאבדו‬ ‫ויכלו כעשן וישארו לדראון עולם בלא‬ ‫דא אוליפנא רזא‬ ‫מפרשתא‬ ‫שלא‬ ‫דמהימנותא‪,‬‬ ‫שאף אחד יידע לומר מהם כלום‪ ,‬ואילו‬ ‫לעזוב את הבטחון בבורא יתברך אף‬ ‫כלל ישראל חי וקיים לנצח ונשאר חזק‬ ‫לרגע אחד‪ ,‬וכלשון המדרש 'חזר ואמר‪,‬‬ ‫ונאמן לבורא ולתורה בכל הרדיפות‬ ‫חס ושלום‪ ,‬לית אנא מובד סברי מן‬ ‫והקשיים‪ ,‬והכל מכחו של אותו זקן‬ ‫בריי'‪ ,‬וללמוד מיעקב אבינו שלא לירא‬ ‫יעקב אבינו ע"ה שהכין לנו את הדרך‬ ‫משום דבר ולא להתרפות מלהתחזק‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫באמונת אומן בהשי"ת‪ .‬והתגברותו‬ ‫(גליון פרשת וישלח תשפ"ו)‬ ‫של לבן הארמי חוזרת על עצמה‬ ‫וט‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫שיעורים וחידו"ת ובירורי הלכה‬ ‫הלכות שבת (י"ז)‬ ‫חקרי הלכות בדיני הטמנה בדבר המוסיף הבל‬ ‫מתוך שיעור בהלכות בישול בשבת בהיכל הכולל‬ ‫יום רביעי פרשת מטות מסעי כ"ג תמוז תשפ"ו‬ ‫תולדות האור האם נחשב כדבר המוסיף הבל ⋅ להטמין כלי במים חמים באופן‬ ‫שבולט מעט ואח"כ מכסה מלמעלה ⋅ האם שייך הוספת הבל בדבר שאינו‬ ‫מוסיף הבל ⋅ יישוב שיטת המג"א מדוע לשיטתו אין זה מזרז הבישול ⋅ הטמנה‬ ‫שלא במידי דאכילה ⋅ תמצית הדברים‬ ‫וממילא אינו דומה לגחלים שהם טעם‬ ‫תולדות האור האם נחשב כדבר‬ ‫הגזירה של שמא יטמין ברמץ ויחתה‪.‬‬ ‫המוסיף הבל‬ ‫ואף שמצינו בגמרא (שבת לט‪ ).‬בהא דתנן‬ ‫א] כתב השו"ע (סימן רנ"ז סעיף ג')‪ :‬אלו הם‬ ‫(שם לח‪ ):‬ולא יטמיננה בחול ובאבק‬ ‫דברים המוסיפים הבל‪ :‬פסולת של‬ ‫דרכים [ואגב צ"ב תרתי למה לי]‪ ,‬ולדעת רבה‬ ‫זיתים או של שומשמין וזבל ומלח וסיד‬ ‫הטעם שמא יטמין ברמץ‪ ,‬ומיירי בחול‬ ‫וחול‪ ,‬בין לחים בין יבשים‪ ,‬ותבן וזגין ומוכין‬ ‫שהוחם מחמה‪ ,‬אבל התם שאני דהרי חול‬ ‫ועשבים בזמן ששלשתן לחין‪.‬‬ ‫בטבעו הוא מוסיף הבל אם טומנים בו דבר‬ ‫ויש לדון מה הדין בחפץ או כל דבר‬ ‫חם (ב"ב יט‪ ,).‬והכא אף שהמאכל צונן הרי‬ ‫שקיבל חום מן האש וכגון תולדת‬ ‫הוא מתחמם מהחול ושוב החול מחמם‬ ‫האור האם מותר להטמין בו או לא‪,‬‬ ‫את המאכל מחמת טבעו זה‪ ,‬משא"כ‬ ‫ומסברא היה נראה להיתר שהרי הוא עצמו‬ ‫בשאר דברים שהוחמו מדבר אחר‪.‬‬ ‫אינו מוסיף הבל רק שיש חום שנכנס בו‪,‬‬ ‫זט‬ ‫להטמין כלי במים חמים באופן שבולט‬ ‫ב] מפשטות לשון המשנה שנקטה רק‬ ‫מעט ואח"כ מכסה מלמעלה‬ ‫דברים החמים מחמת עצמם משמע‬ ‫ג] בעיקר דברי הט"ז והמשנ"ב הנ"ל‬ ‫להיתר בזה‪ ,‬אכן למעשה דעת הט"ז (סימן‬ ‫שכתבו לאסור להכניס בשבת כלי‬ ‫רנ"ח סק"א) להחמיר בזה‪ ,‬ואלו דבריו‪ :‬ונראה‬ ‫לתוך מים רותחים וזה מצוי מאוד כשרוצים‬ ‫לי שאין בכלל זה אלא מה שרוצה להטמין‬ ‫לחמם בקבוק לתינוק‪ ,‬הנה באופן שהכלי‬ ‫לשעות הרבה שאפשר שתתקרר הקדירה‬ ‫בולט למעלה שרי מדין הטמנה במקצת‬ ‫קודם כלות הזמן ההוא אבל אם רוצה‬ ‫שאינה נחשבת הטמנה‪.‬‬ ‫להטמין לשעה מועטת וליקחו משם בעוד‬ ‫ויש לחקור מה הדין כשמשקע הכלי רק‬ ‫הקדירה חמה‪ ,‬אסור דהוי דבר המוסיף הבל‬ ‫מעט אבל רוצה לכסות את הכלי‬ ‫על כל פנים וע"כ לא יפה עושים שבימות‬ ‫הגדול שיש בו מים במכסה מלמעלה אבל‬ ‫החורף לוקחים כלי בתוכו משקה ותוחבין‬ ‫סו"ס יהא בזה הפסק אויר‪.‬‬ ‫אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חם שיפיג‬ ‫ולאחר העיון נראה שזה תלוי במחלוקת‬ ‫צינתו בתוכו ואח"כ שותין המשקה‪ ,‬שזהו‬ ‫גדולי האחרונים המובא בבה"ל‬ ‫דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו‬ ‫(סימן רנ"ז ס"ח) וז"ל‪ :‬נוגעים בגחלים ‪ -‬עיין‬ ‫והטמנה אסורה אפי' לזמן מועט‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫במ"א סקי"ח דמשמע מיניה דלדעת‬ ‫הרמ"א לעיל ברנ"ג סוף ס"א דסובר‬ ‫וכן פסק המשנ"ב שם (סק"ב) כלפי שבת‬ ‫דאפילו כשנוגעים בגחלים ג"כ שרי הוא‬ ‫וז"ל‪ :‬כתבו האחרונים שאסור ליקח‬ ‫אפילו כשמכסה מלמעלה בבגדים ובענין‬ ‫כלי ובתוכו משקה צונן ולתחוב אותו‬ ‫שאינם נוגעין‪ ,‬ובספר א"ר חולק עליו‬ ‫בשבת לכלי מלא מים חמין שיתחמם‬ ‫וסובר דכיון שהוא מכסה מלמעלה בבגדים‬ ‫בתוכו אפילו לא יוכל לבוא לידי יד סולדת‬ ‫גם הרמ"א מודה דאין להקל אלא כשאין‬ ‫בו שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו‬ ‫שולי הקדרה נוגעין בגחלים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וה"ה‬ ‫טמון בתוכו‪ .‬ומכל זה מבואר שאף מים‬ ‫הכא שהכלי טמון בדבר המוסיף הבל‬ ‫שהוחמו מהאש ואינם בעלי חום עצמי‬ ‫ומלמעלה הוא מכוסה בדבר שאינו מוסיף‬ ‫אסור להטמין בהם וחשיבי כדבר המוסיף‬ ‫הבל שאינו נוגע בגוף הכלי המוטמן‪ ,‬שתלוי‬ ‫הבל‪.‬‬ ‫הדבר במחלוקת זו‪.‬‬ ‫ויש לציין כי לדעת הט"ז האיסור גם‬ ‫ולמעשה כיון שבעיקר דברי הט"ז יש‬ ‫(סק"ו)‬‫בער"ש‪ ,‬וכמש"כ השעה"צ‬ ‫חולקים וכמש"כ בשעה"צ‬ ‫וכמו כן לשיטתו האיסור גם בדבר חם‬ ‫(סק"ה וסק"ו)‪ ,‬וראה גם בשו"ע הרב (קונ"א‬ ‫שהרי לדעתו זה נחשב כמוסיף הבל‪ ,‬אך‬ ‫סק"א)‪ ,‬לכן אפשר להקל בנדון זה כהמג"א‬ ‫למעשה נקטינן שאיסור זה הוא רק בשבת‬ ‫דשפיר נחשב הטמנה במקצת‪.‬‬ ‫עצמה ורק בדבר קר‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ויתכן ליישב דכיון שהמשנ"ב כאן איירי‬ ‫האם שייך הוספת הבל בדבר שאינו‬ ‫לענין דיעבד לכן היקל כדעת‬ ‫מוסיף הבל‬ ‫המג"א‪ ,‬משא"כ לענין לכתחילה חשש‬ ‫ד] כתב המשנ"ב (סימן רנ"ז סק"ח)‪ :‬וכתב‬ ‫לשיטת המחמירים כי לדבריהם יש בזה‬ ‫המ"א דה"ה המטמין בשבת בדבר‬ ‫חשש דאורייתא‪.‬‬ ‫שאינו מוסיף הבל דשרי בדיעבד אף על‬ ‫גב דעשה איסורא דהא אינו אלא עומד‬ ‫יישוב שיטת המג"א מדוע לשיטתו אין‬ ‫בחמימותו‪.‬‬ ‫זה מזרז הבישול‬ ‫אכן בביאור הלכה להלן (סעיף ד') כתב כך‪:‬‬ ‫ה] ועדיין צריך ליישב שיטת המג"א‬ ‫גורם לה להתבשל ‪ -‬כתב המ"א‬ ‫בזה‪ ,‬וראיתי בפסק"ת (הערה ‪ )53‬שכתב‬ ‫כשטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל פשוט‬ ‫כך‪ :‬ולמג"א ודעימיה גם בזה מותר דאינו‬ ‫שאינו גורם בישול כלל‪ - ,‬ובספר בית מאיר‬ ‫בכלל איסור 'בישול'‪ ,‬דאינו בגדר תולדות‬ ‫חולק עליו וכתב דפשטיות הטור והש"ע‬ ‫אור ולא תולדות חמה‪ ,‬ולא אסרוהו‪ ,‬וכשם‬ ‫משמע דמיירי בכל גווני וכ"כ בספר נהר‬ ‫שבישול בחמה לא אסרו‪ ,‬אף שנעשה‬ ‫שלום‪ ,‬והטעם כתב בספר בית מאיר‬ ‫בישול ממש בשבת‪ ,‬ה"ה בנדו"ד‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫דכשמטמין דבר רותח שעומד ברתיחתו‬ ‫ולפלא דהרי זהו ממש תולדת האור כיון‬ ‫ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף‬ ‫שהמקור הוא חום של אש‪.‬‬ ‫הבל אלא מעמידו בחמימותו וברתיחתו כל‬ ‫שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל‬ ‫שוב הראוני בספר מחשבת חיים (סימן‬ ‫המאכל יותר ובהוספה גורם בישול וזה‬ ‫ע"ב) להגרמ"ח שמרלר זצ"ל שכתב‬ ‫מוכח מפרש"י דף נ"א ונוטל את הגלופקרין‬ ‫בזה דברים נפלאים‪ ,‬ואלו דבריו‪ :‬לכן נראה‬ ‫אם ירא שמקדיח תבשילו אף שגלופקרין‬ ‫לומר שבוודאי אין כאן מחלוקת במציאות‪,‬‬ ‫אינם מוסיפין הבל עכ"ל‪ ,‬וכן מוכח בביאור‬ ‫אלא דהמג"א ס"ל דמלאכת מבשל‬ ‫הגר"א דסבר כהב"מ ‪ -‬ולכן לא העתקתי‬ ‫הוא לקרב החום המבשל לקדירה [או‬ ‫דברי המ"א להלכה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫להיפך לקרב הקדירה לחום]‪ ,‬וא"כ בשלמא‬ ‫ומעתה הרי המג"א הנ"ל בתחילת הסימן‬ ‫כשמכסה קדירה העומדת על אש הרי הוא‬ ‫שהתיר במטמין באינו מוסיף‬ ‫מוסיף ע"י האש חום לקדירה וזה נחשב‬ ‫לענין דיעבד‪ ,‬הלא אזיל לטעמיה דס"ל‬ ‫כמבשל‪ ,‬אבל כשרק מונע מחום שכבר‬ ‫שאין שייך בזה תוספת בישול‪ ,‬ומעתה יש‬ ‫נמצא בתבשיל ועומד ומבשלו מלהתנדף‬ ‫להקשות שכיון שהכריע המשנ"ב בביה"ל‬ ‫ומלהתפזר‪ ,‬זה לא נחשב לדעת המג"א‬ ‫שלא כדבריו אלא כדעת הבית מאיר‬ ‫כמבשל אלא כמונע את הפסקת הבישול‪,‬‬ ‫ששייך בזה הוספת בישול א"כ מדוע סתם‬ ‫והרי זה כמו שסומך קדירה שעומדת על‬ ‫כאן לענין דיעבד כשיטתו‪.‬‬ ‫חי‬ ‫הרי הקדירה שהיא כלי ראשון [כמבואר‬ ‫גבי האש ועומדת ליפול שלא תפול ועי"ז‬ ‫בסעיף ה'] רותחת ופולטת חום חדש‬ ‫ממשיכה להתבשל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מדפנותיה לתבשיל וע"י הכיסוי גורם‬ ‫וצ"ל לפי"ז דבמוסיף הבל שאני כי ע"י‬ ‫שתמשיך לפלוט חום חדש שנכנס‬ ‫שמירת החום ההבל מתרבה כידוע‪,‬‬ ‫לתבשיל ומבשלו עוד‪ ,‬ועיין‪.‬‬ ‫ואף אם מותר לסגור חלון נגד האש‪ ,‬שאני‬ ‫התם שהוא הסרת מונע‪ ,‬משא"כ הכא הרי‬ ‫הטמנה שלא במידי דאכילה‬ ‫גורם בזה תוספת חום ובישול‪.‬‬ ‫ו] יש לברר האם יש איסור הטמנה בדבר‬ ‫ואולם לענ"ד יש לדון ולפקפק בדבריו‪,‬‬ ‫שאינו דבר מאכל‪ ,‬ומחמת איזה סיבה‬ ‫דאה"נ שאין כאן שום תוספת‬ ‫רוצה שישארו בחמימותם‪.‬‬ ‫חום מחודש בתבשיל מצד הכיסוי‪ ,‬אבל‬ ‫תמצית הדברים‪:‬‬ ‫א‪ .‬חול אף שכל חמימותו מחמת האש מ"מ נחשב כמוסיף הבל כי כך הוא טבעו‬ ‫שכשיש בתוכו דבר חם הוא עצמו מוסיף הבל‪ ,‬אבל בשאר דברים שמוסיפים הבל‬ ‫יען שקיבלו חום מן האש יש צד לומר שאין זה מוסיף הבל כי גדר מוסיף הבל הוא רק‬ ‫במוסיף מעצמו כגפת וכדומה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אכן למעשה מסקנת הפוסקים לאסור בשבת עצמו להטמין אפילו במים רותחים‬ ‫וכדומה‪ ,‬אך האיסור הוא רק כשכל הכלי מוטמן אבל אם מקצתו בולט הרי זה‬ ‫מותר‪ ,‬ונפק"מ ברוצה לחמם בקבוק לתינוק שלא ישקענו כולו בתוך ספל מים רותחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ומ"מ נראה שמותר לכסות הספל מלמעלה במכסה וכדומה‪ ,‬דסו"ס אין כאן הטמנה‬ ‫בכולו‪ ,‬ואף שנחלקו המג"א והא"ר לענין דבר הטמון במוסיף הבל באופן שאינו נוגע‬ ‫מלמעלה בכיסוי שאינו מוסיף הבל המונח בהפסק על גביו‪ ,‬מ"מ כלפי נדון דידן שאין‬ ‫זה ברור דהוי מוסיף הבל‪ ,‬יש להקל בזה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לדעת המג"א כל שאינו מוסיף הבל לא שייך שיוסיף בישול אף כשאינו מבושל‬ ‫כל צרכו‪ ,‬ויש לפלפל הרבה בסברתו‪ ,‬והבית מאיר מחמיר בזה וכן הכרעת המשנ"ב‬ ‫להחמיר בזה‪ ,‬ומ"מ כלפי דיעבד אפשר לסמוך על שיטת המג"א‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לא נתפרש האם אסרו חז"ל הטמנה בחפץ שרוצה שיהא חם‪ ,‬ואינו מידי דאכילה‬ ‫או רחיצה‪ ,‬וצ"ע למעשה‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י‬ ‫שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים‬ ‫שליט"א‬ ‫אפרים מרדכי שמרלר‬ ‫הרה"ג ר'‬ ‫לרגל הולדת בנו משה חיים במזל טוב‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬