אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh
הטקסט של גיליון זה
פרשת ויצא
תשפ"ז | שנה ד' | גליון קנא
יו"ל ע"י
מכון 'אמונים נצר' קאסאן
פרשת ויצא
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת תולדות תשפ"ז
'ויעקב איש תם' האמונה התמימה וכח הבחירה של יעקב אבינו������������������������������������������ג
'ובחרת בחיים' תכלית האדם בעולמו לבחור בטוב ⋅ 'והרשות נתונה' הבחירה נתונה לכל אדם ⋅ 'צדיק
ורע לו' העולם הזה מעלים ומסתיר את האמת ⋅ 'שני גויים בבטנך' החילוק בזה בין ישראל לעמים ⋅
'יושב אהלים' יעקב אבינו בעבודתו המתיק את הדינים ⋅ 'ולאום מלאום יאמץ' החיזוק בגלות בזכותיה
דיעקב שלימא
יומא דהילולא
סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון
הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע -ח' כסליו תרל"ב..........................................................י
פניני אמונים נצר
פרשת ויצא ⋅ הילולת הבת עין��������������������������������������������������������������������������������������יא
הילולת הבת עין זי"ע ⋅ לית אנא מובד סברי מן בריי ⋅ עבודת יעקב אבינו להעלות את הגשמיות ⋅
פעולת יעקב אבינו לערבב את השטן ⋅ מעשיו של יעקב אבינו כתורה ממש ⋅ והקב"ה מצילנו מידם
פקודיך נצרתי
הלכות שבת (י"ז)
חקרי הלכות בדיני הטמנה בדבר המוסיף הבל .........................................................טז
תולדות האור האם נחשב כדבר המוסיף הבל ⋅ להטמין כלי במים חמים באופן שבולט מעט ואח"כ
מכסה מלמעלה ⋅ האם שייך הוספת הבל בדבר שאינו מוסיף הבל ⋅ יישוב שיטת המג"א מדוע
לשיטתו אין זה מזרז הבישול ⋅ הטמנה שלא במידי דאכילה ⋅ תמצית הדברים
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת תולדות תשפ"ז
'ויעקב איש תם'
האמונה התמימה וכח הבחירה של יעקב אבינו
'ובחרת בחיים' תכלית האדם בעולמו לבחור בטוב ⋅ 'והרשות נתונה' הבחירה
נתונה לכל אדם ⋅ 'צדיק ורע לו' העולם הזה מעלים ומסתיר את האמת ⋅ 'שני
גויים בבטנך' החילוק בזה בין ישראל לעמים ⋅ 'יושב אהלים' יעקב אבינו
בעבודתו המתיק את הדינים ⋅ 'ולאום מלאום יאמץ' החיזוק בגלות בזכותיה
דיעקב שלימא
אין בתי עבודה זרה ,אך זכורני מימי ילדותי בפרשתן (כה כא-כב) 'ויעתר יצחק לה'
באמריקה שהיינו מוזהרים ועומדים שלא לעבור לנוכח אשתו כי עקרה הוא
ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו ,ויתרוצצו
במקומות מסויימים שהיו שם בתי עבודה
הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי
זרה] .וראיתי בש"ך עה"ת (ד"ה ויתרוצצו הבנים)
ותלך לדרוש את ה'' .וברש"י (ד"ה ויתרוצצו)
שביאר שרבקה אמנו המשיכה בדרכי הביא את דרשת חז"ל (ב"ר סג ו) שהוא
אברהם ושרה והסתובבה שם כדי לקרב מלשון ריצה' ,כשהיתה עוברת על פתחי
את התועים לאמונת השי"ת .ויש לדקדק תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס
לצאת ,עוברת על פתחי עבודה זרה עשיו
על לשון 'למה זה אנוכי' ,שלפי פירוש רש"י
מפרכס לצאת' .והתקשיתי בזה ,שלכאורה
(ד"ה למה) שהכוונה למה אנכי מתפללת על נפסק להלכה (שו"ע יו"ד סי' קנ ס"א) שאסור
ההריון ,תיבת 'זה' היא לכאורה אך למותר. לעבור על פתחי עבודה זרה [ברוך ה' בעירנו
ג
קודש פרשת שופטים ד"ה תמים תהיה) שהתבטא בהמשך הפסוקים (כה כו) 'ויצא הראשון
שבכדי לזכות לתכלית מידת התמימות יש אדמוני כולו כאדרת שיער
להיות חכם גדול עד למאוד ,ומה זה הענין. ויקראו שמו עשיו ,ואחרי כן יצא אחיו
וידו אוחזת בעקב עשיו ויקרא שמו יעקב
'ובחרת בחיים' ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם' .והביא
תכלית האדם בעולמו לבחור בטוב
רש"י (ד"ה ויקראו) ,שאת השם עשיו קראו
הנה השי"ת ברא את כל הבריאה בששת כולם לפי שנולד כשהוא עשוי ושלם בגופו
ימים וביום השישי ברא את האדם ובשערו כבן שנים הרבה .ואילו ביעקב
ונתן לו יצר טוב ויצר הרע ,כמו שדרשו כתב רש"י (ד"ה ויקרא) שהקדוש ברוך הוא
חז"ל (בר"ר ט ז) על הפסוק (בראשית א לא) 'וירא קראו יעקב ,ועוד פירש שאביו קרא לו כן
אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד' על שם אחיזת העקב .אמנם לפי הפירוש
שנאמר בסיום יום השישי ,ואמרו 'טוב -זה הראשון לא נתבאר מדוע קראו הקב"ה
יצר טוב ,מאוד – זה יצר הרע' ,והניחו בגן דווקא 'יעקב' .ובספורנו (ד"ה ויקרא) נתן
עדן 'לעבדה ולשמרה' (בראשית ב טו) ואמרו טעם לזה ,שקרא לו כן על שם שהוא ישאר
חז"ל (זוה"ק בראשית כז ).שהכוונה על מצוות בעקב ובסוף אחר כליון כל האומות לעתיד
עשה ועל מצוות לא תעשה ,והיינו שתכלית לבוא.
בריאת העולם הוא כדי שיהיה לאדם יצר עוד שם (פסוק כז) 'ויגדלו הנערים ויהי עשיו
טוב ויצר הרע ,והוא יגביר את חלק הטוב איש יודע ציד איש שדה ויעקב
ויבחר בו וימאס ברע ,ויקיים תורה ומצוות איש תם ישב אהלים' .וכתב רש"י (ד"ה
ובזה יקיים את העולם כולו. יושב) על לשון 'אהלים' שישב באהלי שם
האדם נמצא תדיר במלחמה גדולה ,וכפי ועבר .ובזוהר הקדוש (פרשת יתרו ע ).מבואר
שהכתוב מפרט בסוף פרשת שהכוונה לאהל אברהם ואהל יצחק,
נצבים (דברים ל טו) 'ראה נתתי לפניך היום שיעקב אבינו הסתובב אצלם ולמד מהם
את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע תורה ועבודה .ויש לבאר עוד בלשון רבים
ובחרת בחיים' ,שיש לפני האדם בכל עת זה .עוד יש לדקדק על לשון 'איש תם' ,מה
את הבחירה אם לבחור בטוב או ברע, התווסף בתיבת 'איש' .ובכלל יש להבין
והתורה מורה לו שיבחר בחלק הטוב. מהו עומק מידת 'איש תם' ,ומה היתה
ועלינו לזכור שאנו נמצאים במלחמה כבדה מידת התמימות של יעקב אבינו .ונודע
שאסור להסיח דעת ממנה ,וכמו שכתב מאמרו של הרה"ק מראפשיץ זי"ע (שיח שרפי
ד
עם בריותיו (ע"ז ג ,).ואמנם השי"ת עומד על (שער יחוד המעשה פ"ה) בחובות הלבבות
ימינו לסומכו ולעוזרו ,אך הוא צריך לעשות שחכם אחד אמר לאלו ששבו ממלחמתם,
את הפתח שלו. שהם כעת מגיעים למלחמה גדולה הרבה
אכן הארכנו השבוע בשיעור בהיכל יותר ,שהיא מלחמת היצר .ובכל יום בת
קול יוצאת מהר חורב ואומרת (ירמיה ג יד)
הכולל ,שבנוסף לחוסר הבנת
האדם לשילוב של הידיעה והבחירה ,גם 'שובו בנים שובבים' (זוה"ק ח"ג קכו ,).ויש
כח הבחירה עצמו אינו מובן בשכל ,אחר לשמוע ולהאזין לבת קול ולברוח לבית
שאנו יודעים שרק השי"ת הוא זה שנותן המדרש שהוא ה'מקלט' מכח הרע.
כח לאדם לחשוב מחשבות טובות ולבחור
בטוב ,וכן כל פעולותיו הם רק מכח הבורא, 'והרשות נתונה'
הבחירה נתונה לכל אדם
אבל על כל פנים כך קבעה חכמתו ית"ש,
שיש לאדם את כח הבחירה ,אף שאין זה ללא כח הבחירה אין תועלת בעבודת
מובן בשכל המצומצם והאנושי שלנו. האדם ,וכמו שהביא ב'קאצקער
קוויטל' [שכתבו חסיד ישיש שעוד הסתופף
אכן האדם אינו מלאך ושבע יפול צדיק בצל הרה"ק מקאצק והחידושי הרי"ם ,הרבי ר'
וקם ,וכמו שאמר הכתוב (קהלת ז כ)
העניך והשפת אמת ,ובערוב ימיו כתב קוויטל
'כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב
לאמרי אמת] שהחידושי הרי"ם זי"ע אמר,
ולא יחטא' ,ואף אם נפל ונכשל עליו לשוב
באים אלי אברכים ומבקשים שאסלק
ולהתחזק מעתה ואילך .אך אין לו רשות
ואטול מהם את היצר הרע ,ואינם מבינים
לומר 'שלום עלי נפשי' ,ולחיות את חייו
שאברך בלא יצר הרע – אין לו מה לחפש
כפי תאוות ליבו באמרו שכך הוא נולד
כאן בזה העולם.
וכך הם טבעיו שלו ואין בידו לעשות שום
שינוי ,זוהי הטעות של הגויים ,שגומרים בהלכות תשובה (פ"ה ה"ב) הרמב"ם
בדעתם שהאדם אינו יכול לשנות את מאריך בזה ,לשלול את
טבעיו ומידותיו ,ואם רוצה הוא לרצוח טעותם של הגולמי בני אדם הסבורים
אינו יכול להתגבר ולהתאפק ,וכן 'חכמי' שאדם אינו יכול לגבור על טבעו ולשנות
הפסיכולוגיה והמטפלים למיניהם שמוכרים את מידותיו אלא הוא ישאר כפי שנולד,
לאנשים את חכמת הגויים ,אומרים לו ולא כן הוא הדבר ,כי השי"ת נתן לאדם
לאדם שכך הוא נולד ,ואלו הם טבעי נפשו, את כח הבחירה להתגבר על נסיונותיו
ועליו רק לראות להסתדר עם הסובבים שבאים לפתחו ,ואין הקב"ה בא בטרוניא
ה
ומבאר שהנהגה במידת הדין היינו אותו שלא יזיקו להם תכונותיו הקלוקלות,
שרק ליראי ה' ולמקיימי אך אי אפשר לשנות ולגבור על המידות
מצוותיו היה נשפע חיים ושובע ושלום וכל הטבועות בנפש.
טוב ,ואילו 'מהרשעים יסתיר פניו מהם
לא כאלה חלק יעקב בני קל חי ,שאנו
וימותו ברעב ובצמא בערום ובחוסר כל'.
ואולם אם תהיה ההנהגה בדרך זו 'היתה יודעים את האמת ,שהשי"ת נתן לנו
הבחירה נהרסה ,והשכר והעונש בטלה ,כי עם בני ישראל כחות מיוחדים בנשמותינו,
אז היו כולם טובים מצד ההכרח ,כי איככה להתגבר על הרצונות השפלים ,ולשבר
יוכל הרשע לראות באבדן טובו ממנו תיכף את הטבע ,והאש דקדושה בוערת בנו
ומיד בעשותו הרע ,ועודנו יהיה מחזיק שלא על פי שכל ,ולפעמים אכן זה קשה
ברשעותו'. מאוד ,ויש נפילות ומכשולות ,אך רבותינו
הקדושים לימדו וחיזקו אותנו ,שיש לקום
זוהי הכוונה שראה שאין העולם מתקיים,
היינו שלא תתקיים תכלית הבריאה מיד ולהמשיך בהתחדשות בהתגברות על
לבחור בטוב מחמת כח הבחירה .ולכן כח היצר הרע.
שיתף מידת הרחמים שיהיה טוב גם
לרשעים ושוב תהיה הבחירה אמיתית, 'צדיק ורע לו'
העולם הזה מעלים ומסתיר את האמת
עכד"ק .ובזה יש לבאר מה שהפליגו חז"ל
(ברכות ה ).במעלת ייסורים של אהבה שיש זהו בפשטות התירוץ על קושיית משה
לצדיקים ,שהכוונה שהצדיקים נוטלים על רבינו עליו השלום מדוע יש צדיק ורע
עצמם את הייסורים כדי שתמשך הבחירה לו רשע וטוב לו (ברכות ז ,).שכן אם לצדיק
בעולם ויהיה מקום לטעות וכנ"ל ,והיינו היה תמיד רק טוב וחסד ולרשע רק צרות
שמחמת אהבת השי"ת כדי שיהיה לו נחת ומכאובים ,היתה הבחירה בטלה ולא היתה
רוח מהבחירה בטוב מסכימים הם לקבל תכלית הבריאה מתקיימת .כמו שביאר
ייסורים ,והן הן ייסורים של אהבה. בזה הרה"ק הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע
זו פירש הרבי ר' הערש עוד (שם בדרך (בארות המים פרשת בראשית ד"ה במדרש) את דברי
פרשת וירא ד"ה ברש"י) את דברי רש"י רש"י (בראשית א א ד"ה ברא) מחז"ל שבתחילה
בפרשת וירא (כא ו ד"ה יצחק) מחז"ל (בר"ר נג ח) עלה במחשבה לפני המקום לברוא את
שיחד עם שרה אמנו נפקדו הרבה עקרות, העולם במידת הדין ,ראה שאין העולם
והטעם לזה הוא 'כי באם היה ה' מפלה בין מתקיים ושיתף מידת רחמים.
ו
מהם את דרכי החכמה להתעלות ממדרגה זרע אברהם אוהבו לשאר האומות ,אז היו
למדרגה בתיקון המידות ובעבודת הבורא. כל בני תבל מכירים כי רק באברהם בחר
גם נכלל בזה שהאמין בתמימות בהשי"ת ה' ובזרעו אחריו ,ואם כן היתה הבחירה
בכל דרכיו ובכל הנהגותיו עמו ,וידע שהכל בטלה ,ולא היה מקום לשכר ועונש' ,ולכן
מאת ה' עליו לטובתו הנצחית ,ובזה התחזק נפקדו עימה עוד עקרות רבות ,באופן שיש
אף כשעברו עליו תהפוכות רבות ומקרים פתח לטעות ולחשוב שהיה זה ממקרה
קשים עד שהמדרש (בר"ר פד ג) קורא עליו העולם ולא ה' פעל כל זאת .ונמצא שהשי"ת
את הפסוק (איוב ג כו) 'לא נחתי ולא שלוותי תמיד מסדר ברוב חכמתו שלא יהיה גילוי
ולא שקטתי ויבוא רוגז' ,ותמיד זכר את אלקות גדול מידי ,כדי שלא תהיה הבחירה
האמונה בתמימות בהשי"ת שאמיתו הכל. בטלה.
דווקא מתוך החכמה הגדולה בא האדם 'שני גויים בבטנך'
לאמונה תמימה ,וכמו שכהיום החילוק בזה בין ישראל לעמים
הזה שיש הרבה דרכים ואופנים לחכמי זה היה עניינו של עשיו ,שנולד גמור ועשוי,
המחקר ולאנשי המדע לחקור ולראות והיינו שלא התעלה על מידותיו וטבעיו
דברים חדשים בחלל שמחוץ לכדור אלא כפי שנולד כך מת ,והיה מיד עשוי
הארץ או בגוף האדם ועוד ,ודווקא על באותו אופן שבו ישאר כל ימיו ,ומלחמת
ידי כן הם רואים ומכירים שאינם יודעים היצר והתעלות אינם מדברים אליו כלל,
כלום ,וכמה שהם רק מוצאים ורואים ,הם ולכן אצלו 'הכל קראו לו עשיו' ,כי לזה יש
מבינים שיש עוד ועוד עומק לפנים מעומק הרבה שמסכימים למהלך זה ,ומתרפים
שנשגב מבינתם .וכגון בגוף האדם ,שאת מעבודת המידות והתגברות על היצר
הדבר הפשוט ביותר של חיות האדם אינם ותואנה שאין ביכולת האדם לשנות את
משיגים ,ואין להם הסבר מניח את הדעת טבעיו שאיתם הוא נולד ,וכולם קראו לו
מדוע הלב מפסיק לפעול והאדם מת 'עשיו' שנולד גמור ועשוי ולא ישתנה לעולם
ונפטר ,והם רק יודעים שיש מציאות של מכמות שהיה.
חיים שנפסקת ,אך אין בידם הסבר לדבר, לעומת זאת יעקב אבינו היה 'איש תם'
ואנו יודעים את האמת ,שזה דבר רוחני של והאמין בתמימות שהשי"ת
'ויפח באפיו נשמת חיים' (בראשית ב ז) שאינו נתן לו את כח הבחירה ,ולכן היה יושב
מובן בשכל גשמי. באהלי שם ועבר או אברהם ויצחק ,ובנה
ז
בפרשתן (כז כח ד"ה מטל) 'ישראל שהוא בעל לכן דווקא מתוך חכמתו של יעקב בא לידי
אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך תמימותו הגדולה בהשי"ת ,וכדברי
תגר ,לפיכך ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע הרה"ק מראפשיץ הנ"ל .וזה שאמר
את לבבו (מלכים א' ח לט) ,אבל נכרי מחוסר הכתוב שהיה 'איש' שהוא לשון חשיבות
אמנה וכו' ,בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו, וחכמה ,ועל ידי כן גופא היה 'תם' .ועל דרך
כדי שלא יקרא עליך תגר' .וזה היה דרכו שהתבטא רבינו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע
של עשיו הרשע ,שהיה 'איש שדה' והאמין קודם פטירתו ואמר שאחר כל ההשגות
רק במעשי ידיו ובמה שראה בעיניו ,ולא הנוראות שהשיג בכל ימי חייו הוא עוזב הכל
האמין שיש דברים גבוהים מהשגותיו נאר און גלייב' (הובא בישמח ישראל
'און איך בין א ַ
ומהבנתו. הגדה של פסח ד"ה קדש ,תורת אבות אמונה ובטחון אות
יז) .ולכן קרא השי"ת את שמו 'יעקב' שהוא
'יושב אהלים' מלשון עקב וסוף כדברי הספורנו ,להורות
יעקב אבינו בעבודתו המתיק את הדינים
שמעלתו המיוחדת של יעקב אבינו היתה
בספה"ק זרע קודש (ריש פרשתן) כתב שלא ראה רק את מה שרואים בעיניים
לבאר מדוע נרמזו יצחק הגשמיות ,אלא התבונן והבין שיש עוד
ורבקה בפיוט של 'בפי ישרים תתרומם הרבה עומק וסוד בכל המקרים שעוברים
ובשפתי צדיקים תתברך' וכו' ,שהתיבות עליו ,וידע שיש המשך וסוף מעבר לראיית
'ישרים ,צדיקים ,חסידים ,קדושים' הם העיניים וההבנה הפשוטה .ובזה יש לפרש
ראשי תיבות 'יצחק' ,והאות האמצעית ענין 'יושב אהלים' ,שהכוונה שהיה יושב
בתיבות 'תתרומם תתברך תתקדש
ומאמין בהשי"ת בשתי הבחינות שהיו
תתהלל' הם 'רבקה' .וכותב' :כי רבק"ה עם
עמו ,הן כשהיה באהלו מתוך רחמים
האותיות והכולל גימטריא שי"ב גימטריא
וחסדים מגולים ,והן כשל"ע היו לו צרות
י"ב צירופי הוי"ה ,כי עתיד לצאת מזרעה
ונצרך להיות באהלים אחרים ומקומות של
י"ב שבטים שהם נגד י"ב צירופי הוי"ה,
צרה ועקתא ,ותמיד היה מאמין בתמימות
שכל אחד מהשבטים המשיך השפעות
בה'.
מצירוף הוי"ה אחד שהיה מקור השפעתו,
ויצח"ק גימטריא ח' פעמים הוי"ה ,ויצחק אומות העולם אינם מסוגלים להראות
ורבקה על דרך הנ"ל גימטריא עשרים עבודה כזו ,וזה לצנינים בעיניהם
פעמים הוי"ה ,כי השי"ת ברא העולם שאיש ישראל נשאר באמונתו בכל
בעשרה מאמרות ,ואנו מעוררין במעשינו המצבים שעוברים עליו ,וכמו שהביא רש"י
ח
'ולאום מלאום יאמץ' אתערותא דלתתא בכל העשרה מאמרות
החיזוק בגלות בזכותיה דיעקב שלימא מתתא לעילא ,ועל ידי זה נשפע לנו מעילא
יעזור השי"ת שנוכל להתחזק בגלות בכחו לתתא בכל ענייני עשרה מאמרות' .ועל ידי
של אותו זקן יעקב אבינו שהנחיל שבחי ישראל שמשבחים להשי"ת ומפארים
לנו את כח האמונה התמימה בכל לשמו הגדול ,נשפע מעילא לתתא השפע
המצבים ,וכמו שמבואר בזוהר הקדוש הנ"ל ,ולכן נרמזו כאן יצחק ורבקה.
(פרשתן קמו ).שיעקב אבינו התברך ארבע
בזה מבאר הרה"ק מראפשיץ שרבקה
פעמים ,מהשי"ת ,מיצחק אביו פעמיים
אמנו תמהה היאך יתכן
ומאמו רבקה ,והוא השתמש רק בברכה
שכשעוברת ליד פתחי עבודה זרה מפרכס
אחת ואת השלוש הנותרות שמר והשאיר
לשלושת הגלויות שיעברו על זרעו בגלות העובר לצאת ,והלא ממנה צריכים לצאת
המר הזה .ואנו דבקים בדרכו ובוחרים י"ב השבטים הקדושים בחינת י"ב גבולי
בטוב ומואסים ברע ,ומתגברים על כח אלכסון (זוה"ק ח"ג קיח ,):וזה שאמרה 'למה
הרע ועל כל הנסיונות ,ומגבירים את כח זה אנכי'' ,זה' הוא מספר י"ב ,ואיך יתכן
הקדושה בעולם. שיצאו י"ב השבטים ממני ,עד שענה לה
השי"ת שהם יצאו מיעקב ,והמפרכס
יהא רעווא קדם אבוהון די בשמיא
לצאת הוא עשיו הרשע ,עכת"ד .ויש
שבזכותו של יעקב אבינו תהיה
כבר מפלה גדולה לשונאי ישראל ,והשי"ת להוסיף שזה שאמר הכתוב שיעקב אבינו
ישמור עלינו שנוכל להמשיך להיות 'יושב היה 'ישב אהלים'' ,ישב' הוא מספר שי"ב
אהלים' ,וללמוד תורה במנוחה ובהשקט כמספר י"ב פעמים הוי"ה שמורים על
ולא יהיה להם שום שליטה עלינו .ומתוך השפע שנשפע על ידי י"ב השבטים שיצאו
שפע רב ,בכל העניינים ,חיי בני ומזוני ממנו וכנ"ל ,ותיבת 'אהלים' היא אותיות
רוויחי ,נזכה כבר לזמן המקווה של 'ועלו 'אלהים' ,והיינו שיעקב אבינו בכח אמונתו
מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו התמימה ,המתיק את מידת הדין והפכה
והיתה לה' המלוכה' (עובדיה א כא) ,בגאולה לרחמים מגולים ,והאמין שגם הצרה היא
השלמה במהרה בימינו אמן. לטובה ולרחמים.
ט
דהילולא יומא
סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון
הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע -ח' כסליו תרל"ב
(ח' כסליו) חל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל השבוע
זי"ע.
ר' ישראל ראזנצוויג ז"ל סיפר כי היה יהודי בצפת שנסע בצעירותו על הרה"ח
שבת קודש להרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל ,אמנם הוא לא חש שם שום התעלות
והתעוררות מיוחדת ורצה לשוב לביתו .כשנכנס להרה"ק והשיח לפניו את אשר
על ליבו ,נענה ר' אהרן טשערנאבלער ואמר לו ,המשנה (אבות פ"ה מי"ד) אומרת 'הולך
ואינו עושה שכר הליכה בידו' ,והכוונה לאדם שהולך להסתופף אצל הצדיק אך
אינו חש שעשה ופעל משהו בנשמתו ,ועל זה אומר התנא 'שכר' – שכרו של
יהודי זה יהיה 'הליכה' – שכאשר יסלק וילך לעולמו 'בידו' – יטלנו הצדיק בידו
ויקח עליו אחריות לתיקון נשמתו.
יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. זכותו
י
נצר אמונים פניני
קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'
פרשת ויצא · הילולת הבת עין
הילולת הבת עין זי"ע ⋅ לית אנא מובד סברי מן בריי ⋅ עבודת יעקב אבינו
להעלות את הגשמיות ⋅ פעולת יעקב אבינו לערבב את השטן ⋅ מעשיו של
יעקב אבינו כתורה ממש ⋅ והקב"ה מצילנו מידם
הילולת הבת עין זי"ע
כן על פי דברי חז"ל (גיטין ע' ).סעודתך היה מעשה שפעם הכניסו אל שוב
שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה' ,ועל הבת עין זי"ע כוס קפה,
כן כיון שהרגיש משום מה חשק גדול אמנם הבת עין נמנע ולא שתה את
לשתות מן הקפה [זאת כיון שהיה בו הקפה .לאחר זמן מה נכנסו בני הבית
חלב אסור] על כן נמנע הוא ולא שתה בבהלה ואמרו שלא ישתה את הקפה
את הקפה. כי התעוררה איזו שאלה על החלב,
מעשה זה לפני הגאון כשסיפרו והשתוממו בני הבית לראות כי לא
מטשעבין זי"ע ,נענה שתה הבת עין כלל מן הקפה ,וכמובן
ואמר ,כי עובדא ומדרגה כזאת להתגבר שתיכף אמרו לפניו שזהו מופת גדול
על דבר שיש לו משיכה לעשותו ,היא שהרגיש ברוב קדושתו שיש איזה ענין
יותר במעלה אצלו יותר מכל המופתים. שאינו כשורה בכוס הקפה שהוגש
ולכאורה לפי זה היה מן הראוי לרגל לפניו .אמנם הבת עין השיב ואמר כי
יומא דהילולא של הבת עין ,להכין אין זה כלל אות ומופת ,אלא שעשה
אי
'סעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך ולערוך סעודות גדולות ומכובדות ולא
הימנה' .ואין כללים בזה... לאכול מהם ,ובכך לנהוג כמנהגו של
(גליון פרשת וישלח תשפ"ו) הבת עין עצמו ולקיים את דברי הגמרא
לית אנא מובד סברי מן בריי
פעם ,וחס ושלום 'לית אנא מובד סברי על הרה"ק הצמח צדיק מסופר
מן בריי' .נענה האהבת ישראל [שדרכו מויז'ניץ זי"ע ,שפעם אחת
היתה פעמים רבות לפרש את דברי זקינו הגיע אליו יהודי אחד שהיה אפוף
הצמח צדיק ולמצוא בהם עומק לפנים יגון ומכאוב ל"ע וכמה הרפתקאי עדו
מעומק] ואמר לו ,הבה ואבאר לך את עליה ,והגיע לרבו כדי לשפוך את
הענין .הנה נודע ששם הוי"ה כסדרו נפשו ולקבל חיזוק ועצה טובה ממורו
הוא בחינת רחמים ,וכשהוא מהופך ומאורו .כשעמד לפני הכניסה לקודש
הוא מורה על הדינים .וכן הוא להיפך, פנימה ,ניגש אליו הרה"ק האהבת
שהשם סמא"ל מורה על תוקף כח ישראל זי"ע ושאל אותו לסיבת בואו.
הקליפה ,ואילו כשהוא מהופך לשם סיפר לו האיש של"ע הוא מוכה
לאמ"ס ,כחו נחלש ואינו בתוקפו. במכאובים ובצרות והגיע לקבל איזה
דבר חיזוק וברכה מהצדיק .כשומעו
האהבת ישראל ואמר לאותו המשיך זאת ביקש ממנו האהבת ישראל
יהודי ,שעבודתו של הס"מ שיועיל בטובו אחר צאתו מזקינו
היא להכניס בלב האדם מחשבות הצמח צדיק לגשת אליו ולומר לו במה
של דכדוך ועצבות יאוש ורפיון, חיזקו הצמח צדק ומה אמר לו.
ושלא יצליח להחזיק איתן באמונתו
ולהתחזק בבטחונו בצורו .ולכן חזר
זמן כשיצא היהודי מלפני רבו אחר
חיזר למצוא את האהבת ישראל,
הצמח דווקא על המדרש הזה ,שכן
וכשמצאו אמר לו שהרבי חזר לפניו
התיבות 'לית אנא מובד סברי' הם
את כל דברי המדרש הנ"ל בתחילת
ראשי תיבות לאמ"ס שהוא השם
פרשתן ,איך שיעקב אבינו התחזק בכל
סמא"ל למפרע ,ובזה פעל להחליש את
ההסתרות והחשכות וחזר ואמר 'חס
כחו של הס"מ ולהמתיק את הדינים ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי'.
השרויים עליך על ידי התגברות כחות וסבר היהודי שכוונת הצמח צדיק
הס"מ והחיצונים רח"ל. היתה לחזור עמו דיבורי אמונה ובטחון,
(גליון פרשת וישלח תשפ"ו) שיהודי אינו מאבד את האמונה אף
בי
עבודת יעקב אבינו להעלות את הגשמיות
בחינת הרגליים ,ובכח זה הלך לבית גדולה זאת נתגלתה ליעקב עבודה
לבן לעסוק שם בגשמיות כרצון ה', אבינו בחלום בשוכבו בהר
עכת"ד. המוריה ,וכאשר ביאר בספה"ק סידורו
כך מצינו כשהגיע יעקב לבית לבן אכן של שבת (ח"ב דרוש ז פ"א אות יב) שעד לזמן
הארמי ,ושהה שם עשרים שנה זה היה יעקב אבינו ארבע עשרה שנה
ברעיית הצאן ובהולדת השבטים רצופות בבית שם ועבר ולא שכב
הקדושים ,שבכל מעשיו הגשמיים היו בלילה (בר"ר סח יא) ,והיה כולו רוחניות
גנוזים בהם ייחודים וכוונות נוראות. בלא שום עסק מעסקי העולם .וכעת
וכגון מה שמרעיית הצאן יש לנו את הראה לו הקדוש ברוך הוא שאף
חמשה עשר שיר המעלות (בר"ר סח יא), בענייני הגוף שהם בחינת 'סולם מוצב
משקתות המים יש את סוד התפילין ארצה' -מכל מקום ' -וראשו מגיע
(זוה"ק ח"א קסב ,).העקודים נקודים השמימה' (בראשית כח יב) ,שכן 'העלאת
וברודים הם שערים שלמים בספה"ק הניצוצות הקדושים מכל בחינות צרכי
עץ חיים עם סודות נוראים ,רחל ולאה הגוף בתוקף כוונת אמת לה'' הם
מרמזים על עולמות עליונים וייחודים 'עולים לתענוג ונחת רוח גדול לאלקים
נשגבים מה שאין הפה יכול לדבר ,וכן חיים' .ועל זה אמר יעקב אז 'אכן יש
על זה הדרך .כיון שיעקב אבינו אכן ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי' (שם
השכיל לקיים עבודה זאת ולהעלות פסוק טז) ,שלא ידע עד אז שגם בדברי
לשורש את כל ענייני העולם הזה ארציות 'יש בהם עבודת השם בעבודת
ולעשות בהם תיקונים גדולים ,ולתת
ה' וכי גדלה עבודתן' .ולכן נאמר תיכף
בזה נחת רוח לפני מי שאמר והיה
אחר כך (שם כט א) 'וישא יעקב רגליו
העולם.
וילך ארצה בני קדם' ,והיינו שהשכיל
(גליון פרשת נח תשפ"ו) לנשאות ולהגביה את הדברים השפלים
פעולת יעקב אבינו לערבב את השטן
בעת אשר חפץ להתחיל בבנין כלל זו נוכל לפרש את הנאמר ...בדרך
ישראל והעמדת שנים עשר שבטי קה על ביעקב אבינו עליו השלום
גי
ישראל והמשכת השבטים הקדושים. ידי נישואיו עם רחל אמנו ע"ה ,שאמר
ולכן נקט עצה ותחבולה ודיבר איזה ללבן (בראשית כט כא) 'הבה את אשתי כי
דיבור שאינו בתכלית הקדושה כדי מלאו ימי ואבואה אליה' ,וכתב רש"י (ד"ה
להטעותם שיחשבו וידמו לעצמם מלאו) 'והלא קל שבקלים אינו אומר כן,
שבהכרח שאינו בתכלית השלמות, אלא להוליד תולדות אמר כך' ,ולכאורה
שהרי ברית הלשון מכוון כנגד ברית לא תירץ רש"י כלום על התמיהה שיש
המעור (ספר יצירה פ"א מ"ג) ,ואם כן אין כאן ,וכי משום כך עליו לדבר באופן
מקום לחשוש שהוא יזכה להביא את מגונה כל כך.
בנין האומה הישראלית בשלמות,
ואינם צריכים להפריע לו .וזה שכתב
שיעקב אבינו בחיר שבאומות, אלא
שהיתה מיטתו שלמה וכשנשא
רש"י שהטעם שאמר כן היה כדי
את אשתו בשנתו הפ"ד היה בשלמות
שיוכל 'להוליד תולדות' בלא שהסט"א
הקדושה בלא שום פגם ,חשש עד
והטומאה יפריעו לו ויבלבלו אותו.
מאוד שהקליפות והחיצונים יתגברו
(גליון פרשת תולדות תשפ"ו) עליו בכל כחם להפריעו מבניית בני
מעשיו של יעקב אבינו כתורה ממש
תוכחת מוסר ,ועוד) האריכו לבאר הלימוד זו יש לנו ללמוד את ההנהגה מפרשה
מפרשה זו ,שכל איש ישראל הוא הנכונה של יהודי בכל עת
בבחינת 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע וזמן ,שבכל דבר ופעולה שעושה יקיים
השמימה' ,דהיינו שאמנם הוא ניצב כאן בזה רצון השי"ת באמונה ובשמחה,
על הארץ ועוסק בדברים גשמיים ,אבל וכמו שנהג הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע
באמת ראשו והשפעתו עולים עד לשמי (הובא בבית אברהם פרשתן ד"ה כי בו) שלא אמר
השמים וגורמים ומשפיעים השפעות דברי תורה בשבת ויצא באמרו 'כי
עצומות לכל העולמות לטוב ולמוטב, בפרשה זו נהיה תורה שלמה ממה
ויש לו לאדם לחיות עם זה ולהתחזק שאיש יהודי אוכל ושותה מוליד בנים
שכל מעשיו פועלים פעולות נשגבות ועוסק בעסקיו אפילו בערמומיות,
ונוראות מה שאין הפה יכול לדבר ,ועל אם הוא לשם שמים הוא תורה ,כמו
ידי זה יתחזק לעשות תמיד את המוטל שמצינו אצל יעקב אבינו'.
עליו בעבודת הבורא ית"ש. קודש (נועם אלימלך פרשתן ד"ה א"י ויצא, בספרי
(גליון פרשת וישלח תשפ"ה) קדושת לוי ד"ה ויחלום ,אוהב ישראל ד"ה
די
והקב"ה מצילנו מידם
בזמננו אנו ,כשהרשעים המשומדים לחזור בכל המצבים הקשים עלינו
הכופרים מתגברים על היהדות והחשוכים ,ברוחניות או
החרדית בכל האופנים והצורות בגשמיות ,אף כאשר איננו רואים שום
ומנסים לאבד ולכבות את גחלת פתח וצוהר לצאת מהקושי ומהצרה,
הקדושה והאור של בני ישראל ,אבל את דברי ישראל סבא שחזר ואמר 'חס
אנו מתחזקים ואומרים 'חס ושלום לית ושלום ,לית אנא מובד סברי מן בריי',
אנא מובד סברי מן בריי' ,ומאמינים ולחזור על דברי האמונה והבטחון עוד
בכל לב שבקרוב ממש נראה כבר את ועוד ,וכלשון המדרש 'חזר ואמר' ,עד
הסוף והקץ ,והשי"ת יעשה סוף לכל שיתיישבו הדברים על ליבנו ונזכה
הרשעים האלו עד שלא יזכר שמם עוד. למנוחת נפש הבוטח .ואף כשעובר זמן
רב ותקופות ארוכות ואין אנו רואים
שלבן הארמי זכה שעדיין כמו שום פתח ואור ,אל לנו להתייאש,
יודעים ממנו רק בזכות
כי גם ליעקב אבינו לקח י"ד שנים
שבנותיו היו האמהות הקדושות ,כי
עד שהתחיל לקבל שפע של הרחבה
אם לא כן לא היינו שומעים מעולם
מעבודתו הקשה ,ועשרים שנה עברו
עליו ועל פעולותיו 'הגדולות' ,כמו כן
עד שניצל ונמלט לחלוטין מטומאתו
בקרוב נזכה שהקב"ה יאיר את אור של לבן הארמי.
הגאולה ,וכל רודפי התורה יאבדו
ויכלו כעשן וישארו לדראון עולם בלא
דא אוליפנא רזא מפרשתא
שלא דמהימנותא,
שאף אחד יידע לומר מהם כלום ,ואילו
לעזוב את הבטחון בבורא יתברך אף
כלל ישראל חי וקיים לנצח ונשאר חזק
לרגע אחד ,וכלשון המדרש 'חזר ואמר,
ונאמן לבורא ולתורה בכל הרדיפות
חס ושלום ,לית אנא מובד סברי מן
והקשיים ,והכל מכחו של אותו זקן
בריי' ,וללמוד מיעקב אבינו שלא לירא
יעקב אבינו ע"ה שהכין לנו את הדרך
משום דבר ולא להתרפות מלהתחזק
כנ"ל.
באמונת אומן בהשי"ת .והתגברותו
(גליון פרשת וישלח תשפ"ו) של לבן הארמי חוזרת על עצמה
וט
פקודיך נצרתי
שיעורים וחידו"ת ובירורי הלכה
הלכות שבת (י"ז)
חקרי הלכות בדיני הטמנה בדבר המוסיף הבל
מתוך שיעור בהלכות בישול בשבת בהיכל הכולל
יום רביעי פרשת מטות מסעי כ"ג תמוז תשפ"ו
תולדות האור האם נחשב כדבר המוסיף הבל ⋅ להטמין כלי במים חמים באופן
שבולט מעט ואח"כ מכסה מלמעלה ⋅ האם שייך הוספת הבל בדבר שאינו
מוסיף הבל ⋅ יישוב שיטת המג"א מדוע לשיטתו אין זה מזרז הבישול ⋅ הטמנה
שלא במידי דאכילה ⋅ תמצית הדברים
וממילא אינו דומה לגחלים שהם טעם תולדות האור האם נחשב כדבר
הגזירה של שמא יטמין ברמץ ויחתה. המוסיף הבל
ואף שמצינו בגמרא (שבת לט ).בהא דתנן א] כתב השו"ע (סימן רנ"ז סעיף ג') :אלו הם
(שם לח ):ולא יטמיננה בחול ובאבק דברים המוסיפים הבל :פסולת של
דרכים [ואגב צ"ב תרתי למה לי] ,ולדעת רבה זיתים או של שומשמין וזבל ומלח וסיד
הטעם שמא יטמין ברמץ ,ומיירי בחול וחול ,בין לחים בין יבשים ,ותבן וזגין ומוכין
שהוחם מחמה ,אבל התם שאני דהרי חול ועשבים בזמן ששלשתן לחין.
בטבעו הוא מוסיף הבל אם טומנים בו דבר ויש לדון מה הדין בחפץ או כל דבר
חם (ב"ב יט ,).והכא אף שהמאכל צונן הרי שקיבל חום מן האש וכגון תולדת
הוא מתחמם מהחול ושוב החול מחמם האור האם מותר להטמין בו או לא,
את המאכל מחמת טבעו זה ,משא"כ ומסברא היה נראה להיתר שהרי הוא עצמו
בשאר דברים שהוחמו מדבר אחר. אינו מוסיף הבל רק שיש חום שנכנס בו,
זט
להטמין כלי במים חמים באופן שבולט ב] מפשטות לשון המשנה שנקטה רק
מעט ואח"כ מכסה מלמעלה דברים החמים מחמת עצמם משמע
ג] בעיקר דברי הט"ז והמשנ"ב הנ"ל להיתר בזה ,אכן למעשה דעת הט"ז (סימן
שכתבו לאסור להכניס בשבת כלי רנ"ח סק"א) להחמיר בזה ,ואלו דבריו :ונראה
לתוך מים רותחים וזה מצוי מאוד כשרוצים לי שאין בכלל זה אלא מה שרוצה להטמין
לחמם בקבוק לתינוק ,הנה באופן שהכלי לשעות הרבה שאפשר שתתקרר הקדירה
בולט למעלה שרי מדין הטמנה במקצת קודם כלות הזמן ההוא אבל אם רוצה
שאינה נחשבת הטמנה.
להטמין לשעה מועטת וליקחו משם בעוד
ויש לחקור מה הדין כשמשקע הכלי רק הקדירה חמה ,אסור דהוי דבר המוסיף הבל
מעט אבל רוצה לכסות את הכלי על כל פנים וע"כ לא יפה עושים שבימות
הגדול שיש בו מים במכסה מלמעלה אבל החורף לוקחים כלי בתוכו משקה ותוחבין
סו"ס יהא בזה הפסק אויר.
אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חם שיפיג
ולאחר העיון נראה שזה תלוי במחלוקת צינתו בתוכו ואח"כ שותין המשקה ,שזהו
גדולי האחרונים המובא בבה"ל דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו
(סימן רנ"ז ס"ח) וז"ל :נוגעים בגחלים -עיין
והטמנה אסורה אפי' לזמן מועט ,עכ"ל.
במ"א סקי"ח דמשמע מיניה דלדעת
הרמ"א לעיל ברנ"ג סוף ס"א דסובר וכן פסק המשנ"ב שם (סק"ב) כלפי שבת
דאפילו כשנוגעים בגחלים ג"כ שרי הוא וז"ל :כתבו האחרונים שאסור ליקח
אפילו כשמכסה מלמעלה בבגדים ובענין כלי ובתוכו משקה צונן ולתחוב אותו
שאינם נוגעין ,ובספר א"ר חולק עליו בשבת לכלי מלא מים חמין שיתחמם
וסובר דכיון שהוא מכסה מלמעלה בבגדים בתוכו אפילו לא יוכל לבוא לידי יד סולדת
גם הרמ"א מודה דאין להקל אלא כשאין בו שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו
שולי הקדרה נוגעין בגחלים ,עכ"ל .וה"ה טמון בתוכו .ומכל זה מבואר שאף מים
הכא שהכלי טמון בדבר המוסיף הבל שהוחמו מהאש ואינם בעלי חום עצמי
ומלמעלה הוא מכוסה בדבר שאינו מוסיף אסור להטמין בהם וחשיבי כדבר המוסיף
הבל שאינו נוגע בגוף הכלי המוטמן ,שתלוי הבל.
הדבר במחלוקת זו. ויש לציין כי לדעת הט"ז האיסור גם
ולמעשה כיון שבעיקר דברי הט"ז יש (סק"ו)בער"ש ,וכמש"כ השעה"צ
חולקים וכמש"כ בשעה"צ וכמו כן לשיטתו האיסור גם בדבר חם
(סק"ה וסק"ו) ,וראה גם בשו"ע הרב (קונ"א שהרי לדעתו זה נחשב כמוסיף הבל ,אך
סק"א) ,לכן אפשר להקל בנדון זה כהמג"א למעשה נקטינן שאיסור זה הוא רק בשבת
דשפיר נחשב הטמנה במקצת. עצמה ורק בדבר קר.
זי
ויתכן ליישב דכיון שהמשנ"ב כאן איירי האם שייך הוספת הבל בדבר שאינו
לענין דיעבד לכן היקל כדעת מוסיף הבל
המג"א ,משא"כ לענין לכתחילה חשש ד] כתב המשנ"ב (סימן רנ"ז סק"ח) :וכתב
לשיטת המחמירים כי לדבריהם יש בזה המ"א דה"ה המטמין בשבת בדבר
חשש דאורייתא. שאינו מוסיף הבל דשרי בדיעבד אף על
גב דעשה איסורא דהא אינו אלא עומד
יישוב שיטת המג"א מדוע לשיטתו אין בחמימותו.
זה מזרז הבישול אכן בביאור הלכה להלן (סעיף ד') כתב כך:
ה] ועדיין צריך ליישב שיטת המג"א גורם לה להתבשל -כתב המ"א
בזה ,וראיתי בפסק"ת (הערה )53שכתב כשטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל פשוט
כך :ולמג"א ודעימיה גם בזה מותר דאינו שאינו גורם בישול כלל - ,ובספר בית מאיר
בכלל איסור 'בישול' ,דאינו בגדר תולדות חולק עליו וכתב דפשטיות הטור והש"ע
אור ולא תולדות חמה ,ולא אסרוהו ,וכשם משמע דמיירי בכל גווני וכ"כ בספר נהר
שבישול בחמה לא אסרו ,אף שנעשה שלום ,והטעם כתב בספר בית מאיר
בישול ממש בשבת ,ה"ה בנדו"ד ,עכ"ל. דכשמטמין דבר רותח שעומד ברתיחתו
ולפלא דהרי זהו ממש תולדת האור כיון ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף
שהמקור הוא חום של אש. הבל אלא מעמידו בחמימותו וברתיחתו כל
שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל
שוב הראוני בספר מחשבת חיים (סימן המאכל יותר ובהוספה גורם בישול וזה
ע"ב) להגרמ"ח שמרלר זצ"ל שכתב מוכח מפרש"י דף נ"א ונוטל את הגלופקרין
בזה דברים נפלאים ,ואלו דבריו :לכן נראה אם ירא שמקדיח תבשילו אף שגלופקרין
לומר שבוודאי אין כאן מחלוקת במציאות, אינם מוסיפין הבל עכ"ל ,וכן מוכח בביאור
אלא דהמג"א ס"ל דמלאכת מבשל הגר"א דסבר כהב"מ -ולכן לא העתקתי
הוא לקרב החום המבשל לקדירה [או דברי המ"א להלכה ,עכ"ל.
להיפך לקרב הקדירה לחום] ,וא"כ בשלמא ומעתה הרי המג"א הנ"ל בתחילת הסימן
כשמכסה קדירה העומדת על אש הרי הוא שהתיר במטמין באינו מוסיף
מוסיף ע"י האש חום לקדירה וזה נחשב לענין דיעבד ,הלא אזיל לטעמיה דס"ל
כמבשל ,אבל כשרק מונע מחום שכבר שאין שייך בזה תוספת בישול ,ומעתה יש
נמצא בתבשיל ועומד ומבשלו מלהתנדף להקשות שכיון שהכריע המשנ"ב בביה"ל
ומלהתפזר ,זה לא נחשב לדעת המג"א שלא כדבריו אלא כדעת הבית מאיר
כמבשל אלא כמונע את הפסקת הבישול, ששייך בזה הוספת בישול א"כ מדוע סתם
והרי זה כמו שסומך קדירה שעומדת על כאן לענין דיעבד כשיטתו.
חי
הרי הקדירה שהיא כלי ראשון [כמבואר גבי האש ועומדת ליפול שלא תפול ועי"ז
בסעיף ה'] רותחת ופולטת חום חדש ממשיכה להתבשל ,עכ"ל.
מדפנותיה לתבשיל וע"י הכיסוי גורם וצ"ל לפי"ז דבמוסיף הבל שאני כי ע"י
שתמשיך לפלוט חום חדש שנכנס שמירת החום ההבל מתרבה כידוע,
לתבשיל ומבשלו עוד ,ועיין. ואף אם מותר לסגור חלון נגד האש ,שאני
התם שהוא הסרת מונע ,משא"כ הכא הרי
הטמנה שלא במידי דאכילה גורם בזה תוספת חום ובישול.
ו] יש לברר האם יש איסור הטמנה בדבר ואולם לענ"ד יש לדון ולפקפק בדבריו,
שאינו דבר מאכל ,ומחמת איזה סיבה דאה"נ שאין כאן שום תוספת
רוצה שישארו בחמימותם. חום מחודש בתבשיל מצד הכיסוי ,אבל
תמצית הדברים:
א .חול אף שכל חמימותו מחמת האש מ"מ נחשב כמוסיף הבל כי כך הוא טבעו
שכשיש בתוכו דבר חם הוא עצמו מוסיף הבל ,אבל בשאר דברים שמוסיפים הבל
יען שקיבלו חום מן האש יש צד לומר שאין זה מוסיף הבל כי גדר מוסיף הבל הוא רק
במוסיף מעצמו כגפת וכדומה.
ב .אכן למעשה מסקנת הפוסקים לאסור בשבת עצמו להטמין אפילו במים רותחים
וכדומה ,אך האיסור הוא רק כשכל הכלי מוטמן אבל אם מקצתו בולט הרי זה
מותר ,ונפק"מ ברוצה לחמם בקבוק לתינוק שלא ישקענו כולו בתוך ספל מים רותחים.
ג .ומ"מ נראה שמותר לכסות הספל מלמעלה במכסה וכדומה ,דסו"ס אין כאן הטמנה
בכולו ,ואף שנחלקו המג"א והא"ר לענין דבר הטמון במוסיף הבל באופן שאינו נוגע
מלמעלה בכיסוי שאינו מוסיף הבל המונח בהפסק על גביו ,מ"מ כלפי נדון דידן שאין
זה ברור דהוי מוסיף הבל ,יש להקל בזה.
ד .לדעת המג"א כל שאינו מוסיף הבל לא שייך שיוסיף בישול אף כשאינו מבושל
כל צרכו ,ויש לפלפל הרבה בסברתו ,והבית מאיר מחמיר בזה וכן הכרעת המשנ"ב
להחמיר בזה ,ומ"מ כלפי דיעבד אפשר לסמוך על שיטת המג"א.
ה .לא נתפרש האם אסרו חז"ל הטמנה בחפץ שרוצה שיהא חם ,ואינו מידי דאכילה
או רחיצה ,וצ"ע למעשה.
טי
ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י
שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים
שליט"א אפרים מרדכי שמרלר הרה"ג ר'
לרגל הולדת בנו משה חיים במזל טוב
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
